תיקוני הזוהר – עמוד קכט-קל | שיעור 114
בראשית דאיהי אהבה 114
בגימטרייה קטנה המילה בראשית שווה 13 = אהבה = אחד. מכאן שמי שמקיים את האהבה, את המילה בראשית, הוא כמו שמקיים את העולם. אהבה אומר עירוב של התחתון, המלכות ומאפשר שיתוף ביחד. באהבה שלמה יש גם את התכללות השמאל, הרצון לקבל, אהבה אמיתית נבחנת בקריאת שמע, בה נבחן האם מוכן האדם למסור את גופו, נפשו וממונו לייחוד השלם.
ומשום זה מי שאוהב אל הקב״ה מתוך נפשו או גופו או ממונו בכדי שהקב״ה ישמור אותו, הרי האהבה תלויה בדבר ההוא שנותן לו, ואין האהבה שלו היא העיקר, רק הדבר הוא עיקר והאהבה תלויה בו, אהבה זו, אם נוטל ממנו ממונו או גופו, כופר בו, כלומר שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר אם בטלה דבר בטלה האהבה.
כדי לזכות באהבת השם, על האדם להיות מוכן לוותר על מה שחשוב לו, לבוא בהתגברות על הרצון לקבל, שהוא הדבר בו תלויה האהבה התלויה בדבר. מצד שני חייב האדם לערב גם את צד השמאל, את הלב, אך בהתכללות בה השמאל כפוף לימין, לאמונה וההשפעה.
האהבה אינה אפשרית כאשר היא רק נתינה, חייבת להיות השתתפות שני הצדדים לטובת המקום המשותף.
בראשית דאיהי אהבה 114
בגימטריה קטנה המילה בראשית שווה 13 = אהבה = אחד. מכאן שמי שמקיים את האהבה, את המילה בראשית, הוא כמו שמקיים את העולם. אהבה אומר עירוב של התחתון, המלכות ומאפשר שיתוף ביחד. באהבה שלמה יש גם את התכללות השמאל, הרצון לקבל, אהבה אמיתית נבחנת בקריאת שמע, בה נבחן האם מוכן האדם למסור את גופו, נפשו וממונו לייחוד השלם.
רכה) ובגין דא מאן וכו': ומשום זה מי שאוהב אל הקב״ה מתוך נפשו או גופו או ממונו בכדי שהקב״ה ישמור אותו, הרי האהבה תלויה בדבר ההוא שנותן לו, ואין האהבה שלו היא העיקר, רק הדבר הוא עיקר והאהבה תלויה בו, אהבה זו, אם נוטל ממנו ממונו או גופו, כופר בו, כלומר שמתוך ששורש אהבתו מיוסד על דבר אם בטלה דבר בטלה האהבה.
כדי לזכות באהבת השם, על האדם להיות מוכן לוותר על מה שחשוב לו, לבוא בהתגברות על הרצון לקבל, שהוא הדבר בו תלויה האהבה התלויה בדבר. מצד שני חייב האדם לערב גם את צד השמאל, את הלב, אך בהתכללות בה השמאל כפוף לימין, לאמונה וההשפעה.
האהבה אינה אפשרית כאשר היא רק נתינה, חייבת להיות השתתפות שני הצדדים לטובת המקום המשותף.
רכו) לאו איהו עקר וכו': אין האהבה היא עיקר ושורש, אלא עד שמוסר נפשו באהבת אדונו, ואם כל השלשה שקולים אצלו, דהיינו נפשו וגופו וממונו, ימסור אותם כולם על קדושת שמו באהבה. וזה הוא עיקרה של אהבה, אהבת המלכות שהיא נקראת אהבת חסד. כשחסד מאיר בה. והיא נקראת יראה מבחינת הגבורה, כשגבורה מאירה בה. ומחסד היינו כשמלכות מאירה מבחינת חסד המלכות היא בחינת אהבת ה', כמו שלמדנו. מגבורה היא יראת ה׳. ותורה שהיא בגימטריא תרי״א מבין שניהם חסד וגבורה ניתנה לישראל, וזה היינו התורה היא עמוד האמצעי תפארת מבחינתו של עמוד האמצעי נקראת מלכות תורת ה׳ תמימה. והיא מצוה שלו כי ז״א הוא תורה ומלכות היא מצוה. נכללת בכל תרי״ג מצוות התלויות משם הוי"ה, שהם שמי עם י״ה בגימטריא שס״ה ל״ת זכרי עם ו״ה בגימטריא רמ״ח מ״ע, ושס״ה ורמ״ח הם תרי״ג, הוא בצלמו כדמותו נכללת מכל המצוות שבתורה שהיא ז״א.
בראשית דאיהי אהבה 113
השם הקדוש צבאות מתחלק לשנים, נה"י הם בחינות שלמטה מהפרסה שבקטנות יוצאים למטה מהמדרגה, ובאים חזרה בגדלות. בין היציאה לחזרה ישנו תהליך בו מעלים את הניצוץ למעלה, אלו הרצונות שמפרשים אותם דרך הקליפות. בתהליך זה היציאה היא לפרטים כדי להחזירם לכלל אליו הם שייכים.
ישנה אהבת חסד, וישנה אהבה גדולה יותר, אהבת דודים בנסמכת על אהבת חסד.
כתוב והמשכילים יזהירו יאירו, אור שיש בו זהירות עם הגבלות של צמצום ב, אור על פי החוקים העליונים, אלו הם היודעים סוד מצוה השנית במילת בראשית.
המצוה הראשונה היא יראה בסו"ה ראשית חכמה יראת ה׳ וכן יראת ה׳ ראשית דעת. חיבור שמתחיל קודם כל ביראה, ביטול הגאווה, ומצוה השנית היא אהבה שהיא בגימטריא במספר קטן בראשית, כי שניהם בראשית ואהבה עולים במשקל אחד. אהבה נועדה לחבר את השנים להיות אחד, וניתן לראות זאת כסימן בבראשית. בלי אהבה אין צורך לקיום העולם.
השם יתברך יכול לברוא כל העולמות במאמר אחד, אלא ברא בעשרה מאמרות כדי לתת לנברא אפשרות לבוא מהפרטים לכלל, שבדרך זו יכול הנברא להבין בהדרגה דרך הפרטים.
פירוש. אהבה סתם היא אהבת חסד, אהבה שיכולה לבוא רק מצד אחד שה״ס ימין, וישנה אהבת דודים שפירושה היא התכללות החכמה בחסדים, ואהבה זו נמשכת בעיקרה מקו שמאל צד האישה, צד הגוף.
לאהבה אמיתית צריך גם את שותפות התחתון. האדם נבחן באמונה שלו, ביכולת לוותר ולמסור את הפרטיות שלו ליחד.
לכך נאמר בכל לבבך. ואם חביב עליו הממון יותר מגופו נאמר בכל מאדך. במה דחביב עלי.
כל אחד לפי החשוב לו, גופו או נפשו או הממון, את זה עליו למסור למען האהבה, כאשר הוא מבין ומאמין שהאהבה גדולה יותר. על האדם לשלם בדבר שחביב עליו.
העולם נברא בזכות מי שמוכן לתת עצמו לאהבה, ומי שלא מוסר נפשו או גופו או ממונו, באהבת רבונו בשעת השמד. הריהו כאלו החזיר את העולם לתהו ובהו. ומשום זה, כתוב סמוך לו לפסוק בראשית פסוק, והארץ היתה תהו ובהו.
בראשית דאיהי אהבה 113
השם הקדוש צבאות מתחלק לשנים, נה"י הם בחינות שלמטה מהפרסה שבקטנות יוצאים למטה מהמדרגה, ובאים חזרה בגדלות. בין היציאה לחזרה ישנו תהליך בו מעלים את הניצוץ למעלה, אלו הרצונות שמפרשים אותם דרך הקליפות. בתהליך זה היציאה היא לפרטים כדי להחזירם לכלל אליו הם שייכים.
ישנה אהבת חסד, וישנה אהבה גדולה יותר, אהבת דודים בנסמכת על אהבת חסד.
ריט) ועוד תקונא ו׳ וכו': ועוד, תקון ששי, כתוב והמשכילים יזהירו יאירו, אור שיש בו זהירות עם הגבלות של צמצום ב, אור על פי החוקים העליונים, אלו הם היודעים סוד מצוה השנית במלת בראשית, כי המצוה הראשונה היא יראה בסו"ה ראשית חכמה יראת ה׳ וכן יראת ה׳ ראשית דעת חיבור שמתחיל קודם כל ביראה, ביטול הגאווה, ומצוה השנית היא אהבה שהיא בגימטריא במספר קטן בראשית, כי שניהם בראשית ואהבה עולים במשקל אחד כי בראשית בגימטריא י"ג במ"ק וכן אהבה בגימטריא י״ג.
אהבה נועדה לחבר את השנים להיות אחד, וניתן לראות זאת כסימן בבראשית. בלי אהבה אין צורך לקיום העולם.
רכ) ודא אהבת חסד וכו': וזה הוא אהבת חסד שהיא חסד בחשבון ע״ב. נגד שם המפורש היוצא מן הפסוקים ויסע קו ימין ויבא קו שמאל ויט אמצעי, שהם ע"ב שמות (פרשת בשלח אות קע״ג) שבו וא״ו במספר י״ג כחשבון אח״ד. דהיינו י״ג מדות הרחמים, הרמוזות בג' מלים וה״ו אני וה״ו הכוללים את ע״ב שמות, בראש וה״ו ובתוך אני וקרוב לסוף וה״ו, שהם וא״ו בראשי תיבות. דהיינו מאמר אחד שהוא בראשית שהעמידו עליו חז״ל (ר״ה לא. אבות פ״ה) והלא במאמר אחד יכול להבראות. ברור שהשם יתברך יכול לברוא כל העולמות במאמר אחד, אלא ברא בעשרה מאמרות כדי לתת לנברא אפשרות לבוא מהפרטים לכלל, שבדרך זו יכול הנברא להבין בהדרגה דרך הפרטים.
פירוש. אהבה סתם היא אהבת חסד, והיא בחינת ז״א לבד, אהבה שיכולה לבוא רק מצד אחד שה״ס ימין, וישנה אהבת דודים שפירושה היא התכללות החכמה בחסדים, ואהבה זו נמשכת בעיקרה מקו שמאל צד האישה, צד הגוף שה״ס הארת חכמה ונכללת בחסדים בסוד שם ע״ב, וזה אמרו ודא אהבת חסד באופן, דאיהי ע״ב בחושבן כי שם ע״ב הוא שם של חכמה, ומרמז כי בראשית ואהבה, ה״ס אהבת חסד ואהבת דודים שהם חכמה וחסדים יחד, זו אהבה שמגלה את אור העצמות מלשון עצם הבריאה שהיא הרצון לקבל ואחר הזווג שעל המלכות הנקראת חשבון מתלבשת החכמה בתוך החסדים. לכן אהבה אמיתית היא רק בבחינת חשבון, היינו מלכות, שיתוף צד הלב לקבל שמא מפרש ויסע ויבוא ויט, שבכל פסוק יש ע״ב אותיות, כי ה״ס ג׳ קוים ויש בקו ימין ע״ב אותיות ובקו שמאל ע״ב אותיות, ובקו אמצעי ע״ב אותיות, ומשילובם של ג׳ פעמים ע״ב אותיות אלו זו בזו יוצא השם של ע״ב שמות. דביה וא״ו כי בשם ע״ב ישנם ג׳ שמות בראש ובתוך וקרוב לסוף שהם בר״ת וא״ו כחושבן אחד דהיינו קומה שלימה של עשר ספירות וי״ג מדות הרחמים, דהיינו מאמר חד דאיהו בראשית וכו' כי מאמר פירושו מדרגה היוצאת על זווג דהכאה בסוד הכאת שפה אל שפה, ומתפשטת בראש וגוף.
הכאת שפה תחתונה בעליונה, הזיווג להוציא המחשבה מהכח אל הפועל. לכן כשאדם מדבר את הדברים, גם בראש הדברים מסתדרים וגם הגוף זוכה להרגש גדול יות.
לאהבה אמיתית צריך גם את שותפות התחתון. האדם נבחן באמונה שלו, ביכולת לוותר ולמסור את הפרטיות שלו ליחד.
רכא) והאי איהו רחימוי דמאריה, מאן דמסר נפשיה באחד, ברחימו דמאריה. ובג״ד, ואהבת את יי׳ אלהיך, אפילו נוטל את נפשך, דאם חביב עליה נפשו מגופו, היינו ייסורים, לכך נאמר ובכל נפשך. ואם חביב עליו גופו מהממון שלו ומוכן למסור הממון בשביל היחד, לכך נאמר בכל לבבך. ואם חביב עליה ממונא מגופא, לכך נאמר בכל מאדך. במה דחביב עלך, מוכן למסור אותו בשביל סביבת הפעולה ברחימו דמארך בעת צרה.
כל אחד לפי החשוב לו, גופו או נפשו או הממון, את זה עליו למסור למען האהבה, כאשר הוא מבין ומאמין שהאהבה גדולה יותר. על האדם לשלם בדבר שחביב עליו.
רכב) ודא איהו נסיון וכו': וזה הוא נסיון שעתידים ישראל להתנסות בשבעים שנה של הגלות האחרון. כי עני חשוב כמת, ואם נוטלים ממנו את ממונו הוא כאלו לוקחים את נפשו. גוף ונפש וממון כולם שקולים, מה שחביב עליו מסור אותו באהבת אדונו, ובזמן ההוא דהיינו שמוסר הכל בעת צרה, הוא מתקשר במלת אהבה שהיא בראשית (כנ״ל אות רי״ז) וכאלו בשבילו נברא העולם, כמ״ש בראשית ברא אלקים ופירושו שבשביל מצות אהבה שהיא בראשית ברא אלקים
העולם נברא בזכות מי שמוכן לתת עצמו לאהבה, אחרת המציאות בעולמו היא של תוהו ובוהו.
רכג) ומאן דלא מסר וכו': ומי שלא מוסר נפשו או גופו או ממונו, באהבת רבונו בשעת השמד. הריהו כאלו החזיר את העולם לתהו ובהו. ומשום זה, כתוב סמוך לו לפסוק בראשית פסוק, והארץ היתה תהו ובהו.
רכד) ואהבת ה׳ איהי וכו': ומלכות היא אהבת ה׳ כלולה מכל הספירות, והיא מצות הקב״ה בכל תרי״ג מצוות, ובשבילה נאמר מדוע אתה עובר את מצות המלך והיא בנין העולם. שפחה הרעה היא חורבן העולם, ומשום זה נאמר בה, והארץ היתה תהו ובהו, והיא רצועה ביד הקב״ה להלקות בה רשעים.
