תיקוני הזוהר – מעלות הסולם | הקדמה | שיעור 147 | עמודים...

תיקוני הזוהר – מעלות הסולם | הקדמה | שיעור 147 | עמודים קסה-קסו

תיקוני זוהר שיעור 147

והמשכילים מארי מקרא יזהירו

 

מטטרו״ן הוא ארון גוף לתורה שבכתב שהיא עמוד האמצעי והוא בבחינת שלחן של המשכן. השלחן של השכינה, היינו מלכות דאצילות שהיא נקראת ל״ב ע״ש ל״ב נתיבות החכמה המתגלים בה, שאמרו בו לב מבין בסו״ה ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. לב המבין מדעתו, שזיכך אותו ויכול להתפשט דרך ל"ב נתיבות החכמה.

מטטרו״ן הוא נקרא מנורה מבחינת הימין, נר דלוק מבחינת השכינה היינו מלכות, שנאמר בה נר ה' ומנורה צריכה להיות בימין לקבל שמן, דהיינו חכמה דימין המאירה בחסדים, ומשום זה מנורה צריכה להיות בדרום שהוא ימין לכן הרוצה להחכים ידרים. שמן זך גימטרייה זית, בתוכו צפון האור.

הכלי הוא מט"ט, הפתילה זה הנפש, המלכות. האור בפנים, השמן זה רוח ז"א, האור למעלה, להבה היא בחינת הנשמה.

מרכבה היא רכב מ"ה. כאשר המלכות בזיווג עם ז"א ויכולה להאיר את אור הנשמה, זו בחינת חכם לב.

מט"ט מביא את הרצונות מלמטה שהם בחינת שפחה, אולי אבנה ממנה, ולאחר התיקון ז"א שהוא התורה ומלכות שהוא השולחן, ויחד יכולים להאיר

 

אין דורשים לא במרכבה ביחיד

 

נאמר במשנה חגיגה ולא בעריות בשלשה. מהן עריות, סמא״ל ונחש. ולא צריכים להיות בשלשה שהם משחית אף וחימה, בדרך ימין שמאל ואמצע, שיהיה השלישי אמצעי ביניהם כמו בקדושה, שלא מתקשרים בהם, כלומר לא צריכים לעורר אותם להתקשר, אלא שיהיו שניהם ס״ם ונחש נפרדים, ומשום זה אין דורשין בעריות בשלשה.

הטומאה לא מחזיקה כלל, וכאשר היא מיצרת קשר זה נקרא חבר מרעים.

הלימוד החיצוני נצרך, יש לדעת שיש לזה ערך, אך מט"ט הוא בחינת מרכבה.

תיקוני זוהר שיעור 147

והמשכילים מארי מקרא יזהירו

 

של) ושכינתא איהי מ״ה וכו': השכינה היא מ״ה הנקבה נקראת על שם הזכר כאשר הם מחוברים: יו״ד ה״א וא״ו ה״א נקראת, שהוא הוי״ה במלוי אלפין בגימטריא מ״ה. משום שהיא כוללת כל עשר הספירות של שם מ״ה. וכל חשבון וסיכום הוא במלכות, כנודע. רכב שלה הוא מטטרו״ן. עליו נאמר, רכב אלקים רבותים אלפי שנאן. מהו שנא״ן נוטריקון שור נשר אריה אדם (עי׳ זהר בראשית א׳ אות פ״ג) ן' דא איהו אדם. וזהו סוד מרכב"ה רכ״ב מ״ה ודאי כי מטטרו״ן הוא רכב למלכות דאצילות הנקראת מ״ה.

 

שלא) ומטטרו״ן איהו ארון וכו': ומטטרו״ן הוא ארון גוף לתורה שבכתב שהיא עמוד האמצעי היינו ז״א דאצילות המלובש בו. והוא בבחינת שלחן של המשכן. השלחן של השכינה, היינו מלכות דאצילות שהיא נקראת ל״ב ע״ש ל״ב נתיבות החכמה המתגלים בה, שאמרו בו (ברכות ס״א:) לב מבין בסו״ה ובלב כל חכם לב נתתי חכמה לב המבין מדעתו, שזיכך אותו ויכול להתשפט דרך ל"ב נתיבות החכמה. והוא לשמאל, דהיינו חכמה דשמאל. ומשום זה אמרו בעלי המשנה (יומא כ״א:) שלחן בצפון, היינו לצד שמאל.

 

שלב) ואיהו מנורה נור וכו': והוא היינו מטטרו״ן הוא נקרא מנורה מבחינת הימין, נר דלוק מבחינת השכינה היינו מלכות, שנאמר בה נר ה' ומנורה צריכה להיות בימין לקבל שמן, דהיינו חכמה דימין המאירה בחסדים, ומשום זה מנורה צריכה להיות בדרום שהוא ימין לכן הרוצה להחכים ידרים. זה הוא כלי היינו המנורה, לקבל בה פתילה ושמן ואור שהם נפש רוח נשמה: פתילה היא השכינה שהיא נפש. שמן שלה צדיק דהיינו יסוד רוח שמן כתית. אור שלה עמוד האמצעי שהוא ז״א במוחין דג״ר מבינה, והוא נשמה. ומפרש, כמו זה נפש שהיא משותפת בגוף היא פתילה. רוח זה שמן. אור זה נשמה. הכלי הוא הגוף, היינו מטטרו״ן, הוא עבד והוא רכב לשלש בחינות אלו שהן נר״ן שהם קשר של יחוד אחד, שהם נר ה׳ נשמת אדם. שמן זך גימטרייה זית, בתוכו צפון האור.

הכלי הוא מט"ט, הפתילה זה הנפש, המלכות. האור בפנים, השמן זה רוח ז"א, האור למעלה, להבה היא בחינת הנשמה.

מרכבה היא רכב מ"ה. כאשר המלכות בזיווג עם ז"א ויכולה להאיר את אור הנשמה, זו בחינת חכם לב.

מט"ט מביא את הרצונות מלמטה שהם בחינת שפחה, אולי אבנה ממנה, ולאחר התיקון ז"א שהוא התורה ומלכות שהוא השולחן, ויחד יכולים להאיר

 

אין דורשים לא במרכבה ביחיד

 

שלג) והאי עבד איהו וכו': ועבד זה היינו מטטרו״ן, הוא כולל הכנוים של כל השמות כגון רחום חנון טוב ישר. והשינוים לכל השמות, כגון מצפ״ץ שהוא שם הויה באת-בש כוז״ו במוכס״ז כוז"ו, ובו מרכיבים כל אילנות עליונים שהם הספירות מצד הטוב. כי נעשה לרכב אליהם. על הרכבות דצד הרע נאמר במשנה חגיגה ולא בעריות בשלשה. מהן עריות, סמא״ל ונחש. ולא צריכים להיות בשלשה שהם משחית אף וחימה, בדרך ימין שמאל ואמצע, שיהיה השלישי אמצעי ביניהם כמו בקדושה, שלא מתקשרים בהם, כלומר לא צריכים לעורר אותם להתקשר, אלא שיהיו שניהם ס״ם ונחש נפרדים, ומשום זה אין דורשין בעריות בשלשה.

הטומאה לא מחזיקה כלל, וכאשר היא מיצרת קשר זה נקרא חבר מרעים.

הלימוד החיצוני נצרך, יש לדעת שיש לזה ערך, אך מט"ט הוא בחינת מרכבה.

 

אין תגובות

להגיב