048- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי קמב-קמד למתקדמים

שיעור שמע:

וַיְחִי קמב-קמד

 ג' מִשְׁמָרוֹת

 כשיש לך רצון גדול – היזהר שהוא לא יבלע אותך.

דווקא כשמוותרים על הרצון ניתן להרגיש אותו חזק, ואז יש את מה לתת בכדי להכלילו עם תובנה עליונה. היכולת להתנגד לאוטומט של הרצון, מאפשר יקיצה. נקודת היקיצה של האדם, קו אמצעי, אותה יש להשיג בכדי לתפוס את דרך השם.

המקבל צריך להראות שהוא משתוקק ושמח לקבל לטובת היחד. הלילה בא לבנות את ההשתוקקות הראויה – אבן טובה. כוח הרצון הגדול שמתכלל בכוח עליון, בהגיון אמוני תורני ולא ברצון הגופני.

אבן טובה היא הבנה שהתכללה בהשפעה בבינה, אחרת היא לב האבן שלא ניתן להשתמש בה ומאסו בה הבונים. רצון האדם נק' אבן וגם הבנה. כשאדם מבין לפי הבנתו האנוכית שלא מתכלל בהשפעה הוא רע.

וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, (12 אבנים שהפכו לאחת – להבנה אחת, לרצון אחד ישר-אל). ישנה גם חלוקה של שבטים, חסידויות ותפיסות שונות – הכל טוב כאשר כולם באים לשם השם, ולא כדי להתגדל לעצמם. הכיוון צריך להיות אחדות, עם הייחודיות של כל אחד – זו אבן יקרה. ואז הצדיק – המשיח יניח ראשו על כולם, על אבן אחת.

במשמרת השלישית הכרובים מכים בכנפיהם ואומרים שירה כמ"ש: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'. הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה': יְהִי שֵׁם ה' מְבורָךְ. מֵעַתָּה וְעַד עולָם מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבואו. אז המלאכים, העומדים במשמרת השלישית, כולם אומרים שירה. השבח בשירה הוא שאומרים לעליון: אני מטה בחשיבות, שהרצון העצמי שלי אינו החשוב.

כרובים הם סוד פנים קטנות, ג"ר דקטנות. כי ג"ר, הנמשכים בלילה, ג"ר דאחוריים, חיצוניות וקטנות, והם עומדים בקודש הקודשים, ג"ר דנוקבא. ולפי שהם מוחין דאחוריים, לכן נאמר בגילויים, היו מכים בכנפיהם, כי האחוריים מכונים כנפיים (לשון הסתרה), וכן הימשכותם באה בהכאה. גם במוחין דלילה נוהג ג' קווים, ג' משמרות, הנמשכים ממוחין, המכונים כרובים. לפיכך גם שירתם נחלק לג' קווים. וע"כ במשמרת ראשונה, קו ימין, הנמשך מחולם, גילוי ו"ק בלי ראש שבהם, אומרים, הנה ברכו את ה', ואשא כפי, כי כפיים מורה על ו"ק חסר ראש. וכן נאמר שפורשים כנפיהם, שמגלים דין שבהם. בלילה קונים רק את האמונה, לבניית הכלים – וביום ניתן לקבל את האור. בלילה מכינים את האמונה בשביל הכלים.

ובמשמרת שנייה, הבוטחים בה' כהר ציון לא יימוט. שמורה על קו שמאל, הנמשך מנקודת השורוק, שבו מגולה עצם הג"ר הללו של האחוריים, ועל ג"ר נאמר לא יימוט. זיווג בין זכר ונקבה, פנים בפנים הזכר נותן את צד ההשפעה והנקבה את הרצון, ההשתוקקות.

ובמשמרת השלישית, קו אמצעי, הנמשך מנקודת החיריק, אומרים, הללויה, יהי שם ה' מבורך, ממזרח שמש עד מבואו. כי בקו השלישי תלוי כל השלמות וכל הקיום של מוחין האלו.

כל הכוכבים והמזלות שברקיע פותחים בשירה, במשמרת ג' כמ"ש: בְּרָן יַחַד, כּוֹכְבֵי בֹקֶר  וַיָּרִיעוּ, כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים. וכתוב: הַלְלוּהוּ, כָּל-כּוֹכְבֵי אוֹר. כי אלו כוכבי אור מנגנים על האור, שע"י שירה נמשך האור.

כשהאיר הבוקר, אומרים אחריהם שירה, ישראל למטה, שמקבלים ג"ר דפנימית, ג"ר דגדלות, ועולה כבודו של הקב"ה ממטה ולמעלה. ישראל אומרים שירה למטה ביום, ומלאכים העליונים בלילה, ואז נשלם השם הקדוש בכל הצדדים, הן ממוחין דאחוריים והן ממוחין דפנים.

ואבן ההוא שאומר הכתוב: והאבן הזאת וגו, כל מלאכים העליונים וישראל למטה, כולם נתחזקו באבן ההוא, המלכות, שקיבלו ממנה מוחותיהם, והיא עולה למעלה להתעטר, לקבל מוחין, מתוך האבות, מחג"ת דז"א, ביום. ובלילה, הקב"ה, ז"א, בא להשתעשע עם הצדיקים בגן עדן, המלכות, שמקבל ממנה מוחין דאחוריים שלה.

אשרי הם הנמצאים בקיומם ועוסקים בתורה בלילה, משום שהקב"ה וכל הצדיקים שבגן עדן שומעים קולותיהם של בני אדם, העוסקים בתורה כמ"ש: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים (המלכות), חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי.

אבן זו היא אבן טובה, שנמתקה בבינה, טובה וראויה לקבל מוחין כמ"ש: וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. ואלו הם הסדרים של אבן טובה, המילואים של אבן יקרה, שהם המוחין דהארת חכמה המקובלים במלכות ג"פ ארבע שהם י"ב. משום שיש אבן אחר, שאינה ראויה למוחין, מלכות שלא נמתקה בבינה, שעליה כתוב: וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן, מִבְּשַׂרְכֶם, וְנָתַתִּי לָכֶם, לֵב בָּשָׂר. וכתוב: וְאֶת-רוּחִי, אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם, שמשמע, שכל זמן שלא הוסר לב האבן, אין רוח ה' שורה בנו, מטעם שלא נמתקה בבינה. והיא נקראת ג"כ, אבן בוחן פינת יִקרת.

ועל סוד זה כתוב: לוחות האבן. כי אלו הלוחות נחצבו מכאן, מאבן טובה. וע"כ הן נקראות על שמה של אבן הזו כמ"ש: משם רועה אבן ישראל, שהוא ג"כ אבן טובה.

פתח רבי חזקיה: וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם. אלו הן אבנים יקרות עליונים, הנקראות אבני המקום כמ"ש: וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, (12 אבנים שהפכו לאחת – להבנה אחת, לרצון אחד) ספירות הנוקבא, כי הנוקבא נקראת מקום. והאבנים על שמות בני ישראל שתים עשרה: כי כמו שיש י"ב שבטים למטה, כן יש למעלה בנוקבא י"ב שבטים, והם י"ב אבנים יקרות. ארבעה טורי אבן, חו"ב תו"מ שבה, שכל אחת מהם כלול מג' קווים, הם שתים עשרה. וכמ"ש: ששָׁם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל, זהו ישראל שלמעלה, ז"א, המשפיע י"ב הללו לנוקבא, וכולם, להודות לשם ה', לנוקבא. ע"כ נאמר, והאבנים על שמות בני ישראל תהיינה.

וכמו שיש י"ב שעות ביום, שהם י"ב דז"א, כן יש י"ב שעות בלילה, שהם י"ב של הנוקבא. ביום למעלה, בלילה למטה. י"ב דז"א הם למעלה, וי"ב דנוקבא הם למטה, שמקבלים מי"ב דז"א. וכולם זה כנגד זה. אלו י"ב שעות שבלילה מתחלקים לשלושה חלקים, שהם ג' משמרות, וכמה חֵילות ממונים עומדים תחתיהם מדרגות אחר מדרגות, שכולם ממונים בלילה, ומקבלים טרף מתחילה, ואח"כ אומרים שירה כמ"ש: וַתָּקָם, בְּעוֹד לַיְלָה–וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ.

ואז כאשר נחלק הלילה, נמצאים ב' סדרים מצד זה, וב' סדרים מצד האחר. ורוח העליון יוצא ביניהם. ואז כל האילנות שבגן עדן פותחים בשירה, והקב"ה נכנס בגן עדן כמ"ש: אז ירננו, וכמ"ש: ושפט בצדק דַלים. משום שמשפט, ז"א, נכנס ביניהם, ונתמלא ממנו גן העדן.

לילה הוא פרצוף הנוקבא, ששולטת בה קו שמאל, חכמה בלי חסדים, ע"כ היא חושך. ונקודת חצות נקודת החזה שבה, מסך דחיריק, שעליו נגלה קו האמצעי, המייחד ב' הקווים. ואז יש ב' קווים מנקודת החזה ולמעלה, שהם מתחילת הלילה עד חצות, וב' קווים מנקודת החזה ולמטה, מחצות לילה עד הבוקר. וקו אמצעי, יוצא על המסך דחיריק, נקודת החצות, הנקרא רוח עליון, ז"א. כיוון שקו האמצעי, ז"א, מחבר ימין ושמאל, שבגן עדן, הנוקבא, נתמלאו כולם באור. וקב"ה, קו אמצעי, נכנס בגן העדן, הנוקבא. ז"א, קו האמצעי, נקרא משפט. ונתמלא ממנו גן העדן, כי נתחברו הצדדים שמחזה ולמעלה ושמחזה ולמטה זה בזה.

ורוח צפונית מתעורר בעולם, ושמחה נמצא, כי אחר הכרעת קו אמצעי, מתלבש הצפון בדרום, והחכמה מתלבשת בחסדים, ואז יש שמחה בהארת הצפון, קו שמאל. כי אותו הרוח, קו אמצעי, מנשב באלו הבשׂמים, הארת החכמה, שע"י זה מתלבשת הארת חכמה שבבשׂמים בחסדים שברוח, והבשמים מעלים ריח ממטה למעלה, ולא ממעלה למטה, והצדיקים מתעטרים בעטרותיהם, מקבלים מוחין, ונהנים מזיו מראה המאירה, ז"א.

שאלות חזרה ויחי קמב-קמד
1. הסבר את ג' המשמרות שיש בלילה ואת המזמורים האומרים בכל אחד מהם המציינים את תפקיד אותה משמרה.
2. מה תפקיד השירה בלילה ומה תפקידה ביום?
3. מדוע ישנה חשיבות לעוסקים בתורה בלילה?
4. מהי אבן טובה ומהי אבן שאינה טובה? ומה נחצב מהאבן הטובה כיצד זה נוגע לעבודת האדם בדרך ה'?
5. מה ההבדל בין י"ב השעות של הלילה לבין י"ב השעות של היום?
6. מהם ב' הסדרים עד חצות לילה ומהם ב' הסדרים מח"ל ומה תפקיד ח"ל לגבי שניהם?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams