077- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רכט-רלא למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות חזרה ויחי רכט-רלא
1. מדוע השרה הקבה את ישראל בגלות בין העמים וכיצד זה נוגע לכל מעשה ומעשה של האדם?
2. מהו סיפור הנחש שמופיע באות תשכב ומה אנו למדים מזה לדרך ה'?
3. כיצד מנע יורבעם ע"י דן את הדרך לשלמות וכיצד ניתן לתקן זה?
4. כיצד תיקן משה רבנו את דן ובכך יצר שלמות בכל השבטים? כיצד זה נוגע לעבודת האדם?
5. במה גדולתו של השם גד ובמה חסרונו? וכיצד ניתן לתקן חיסרון זה?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
וַיְחִי רכט-רלא
דָּן יָדִין עַמּוֹ
לא הִשּרָה הקב"ה את ישראל בגלות בין העמים, אלא כדי שיתברכו שאר העמים בשביל ישראל.
הקב"ה נותן לנו לאהוב פעולות חיצוניות, את הגוי שבנפש, שמאל המושך את האור, בשביל הסיכוי שיבוא גם לצד ההשפעה – ישראל שבאדם, שיבוא לברך על הכוחות שמשך.
העבודה בקו שמאל, ברצון לקבל, הכרחית אך מסוכנת, לכן יש לקבוע מסגרת ברורה של השתלבות בימין. לכן כאשר מוכרחים לעשות ביקורת, יש לבוא מתוך חסד, וכך למדנו שתפילה בלי שבח מוקדם היא בחינת הליכה בדרך של נחש. יש ללכת בדרך האריה שהוא בחינת חסד.
כאשר אדם מוצא בנפשו את הכוח של שמשון, שמשמש את הקב"ה ומכיר את גדולתו, ויודע שהכוח או הכישרון אצלו אינם רכוש פרטי אלא באים לשרת את השם, עם כוח כזה יוכל הוא להילחם בכוח היצר שפולש אליו. כאשר קושרים את צד הדין לימין, לבחינת האריה, החסד – ניתן לתקן, כפי שברך משה: וּלְדָן אָמַר, דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק, מִן הַבָּשָׁן. לכן צריך ברית ולא חיבור למקום דל, שזו בחינה של חוסר אמונה – דלילה, שאז הנפש מתה עם הפלשתים.
בעוד שהיו הולכים רבי חזקיה ורבי יוסי, ראו נחש (היצר הרע) אחד שהיה מסתובב בדרך. נטו מן הדרך. בא אדם אחר אליהם, הרג הנחש אותו. החזירו ראשיהם, ראו את האדם שמת, אמרו ודאי אותו הנחש עשה שליחותו של אדונו, דהיינו הקב"ה צוה אותו להרוג את האדם, ברוך הרחמן שהצילנו. הצדיקים שרואים כשלים של הרשעים, מתקדמים באמונה, לומדים מניסיון אחרים.
פתח רבי יוסי: יהי דן נחש עלֵי דרך. דן היה נחש בימיו של ירבעם, כי נחש הוא עבודה זרה וכתוב ואת האחד נתן בדן. ולמה ניתן שם, עלֵי דרך, שכתוב: וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ, שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב; וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם, רַב לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, שימָנעו מלעלות עליו לירושלים. ודן זה היה נחש לישראל עלֵי דרך, למנוע עליית הרגל, לחוג חגיהם ולהקריב קרבנות ועולות ולעבוד שם. העגל שנעשה בדן, הפריע לאנשים להגיע ליראה שלמה, לירושלים.
בשעה שהגיעו הברכות ליד משה, לברך את כל השבטים, ראה את דן, שהיה קשור בנחש, חזר וקשר אותו באריה, חסד כמ"ש: ולדן אמר, דן גור אריה יזנק מן הבשן. כדי שיהיה ההתחלה והסוף של ד' הדגלים קשורים: ביהודה, שהוא מלך כמ"ש: גור אריה יהודה, התחלה של הדגלים, ובסוף הדגלים, שהוא דן כמ"ש: דן גור אריה. כדי שיהיה ההתחלה והסוף קשורים במקום אחד, באריה, חסד.
לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה. רבי חייא אמר: והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלישתים. לישועה זו של שמשון אמר יעקב, לישועתך. למה נאמר קיוויתי, הרי כבר היה יעקב נפטר מן העולם, ולמה אמר שמחכה לאותה ישועה? אלא כמ"ש: והיה כאשר ירים משה את ידו, וגבר ישראל. ישראל סתם, ז"א. אף כאן, והוא יחל להושיע את ישראל. ישראל סתם, ז"א, מידתו של יעקב. ונמצא, שישועה זו של שמשון נגע ליעקב, אע"פ שכבר היה נפטר מן העולם. משום זה אמר, לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי יְהוָה.
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ
גד זה מזל, אך כאשר מתחבר לאות ב, זו בגידה – בגד שחסר את האות א, אלופו של עולם.
גָּד גְּדוּד יְגוּדֶנּוּ וְהוּא יָגֻד עָקֵב. רבי ייסא אמר: מהשם גד נשמע, שצבאות יצאו ממנו לערוך מלחמה. גד אותיות ג' ד', יסוד ומלכות, שצבאות ומחנות יוצאות מזיווגם. כי גימל נותנת, שהוא יסוד, ודָלת לוקטת, שהיא מלכות. מכאן נשמע שכמה צבאות ומחנות תלויים בהם.
נהר הנמשך ויוצא מעדן, בינה, אין מימיו נפסקים לעולם, והוא משלים את העניים, כי משפיע אור החסדים ע"י ג', יסוד, אל המלכות, ד', שהיא דלה ועניה. וע"כ עומדים כמה צבאות וכמה מחנות שניזונים מבינה, הנהר. וע"כ נקרא זיווג הזה בשם גד, ג' מוציא מן הבינה ונותן, וד' לוקט ומקבל ממנו, וניזון הבית, הנוקבא, וכל אנשי הבית, צבאות ומחנות המלאכים, המתפשטים ממנה. גד הוא זיווג בין יסוד למלכות.
אמר רבי יצחק: לולא שהיה גד מבני השפחות שהם מבחינת אחוריים, הייתה השעה עומדת לו להשתלם יותר מכל השבטים, משום המקור הגבוה והשלם, שהשם גד רומז עליו. משום שהשעה עמדה לו תחילה בשלמות, ואח"כ הסתלקה השלמות ממנו, משום שאותו נהר הנמשך, בינה הנקראת נחל, הסתלק באותה שעה, כי גד היה מבחינת אחוריים והנחל, בינה, אינו משפיע באחוריים. ולא היה לג' מה להשפיע לד'. וע"כ לא זכה בארץ הקדושה, אלא בעבר הירדן הייתה נחלתו. בכדי לתקן את הבגד, בגידה, יש לצרף את אלופו של עולם: בא גד.
רבי יהודה אמר: מאין לנו שראובן היה ג"כ כמו גד, שתחילה היה במדרגה גדולה ואח"כ הסתלקה ממנו. שהסתלקו המים, אורות הבינה, ולא נמשכו. ונפגם, משום שיעקב חשב ברחל, וע"כ נלקחה ממנו הבכורה וניתנה ליוסף. ושניהם, ראובן וגד, לא זכו בארץ הקדושה, אלא בעבר הירדן, והוציאו מהם חיילות ומחנות, שילכו חלוצים לפני בני ישראל, להנחיל לישראל את הארץ.
מה שנפגם בגד, נשלם באשר. ז"ש מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך.כי אשר הוא האחוריים דהוד, ששם נמצאים הדינים דמסך דחיריק, שעליו יוצא קו האמצעי, המייחד ימין ושמאל זה בזה, ומחזיר האחוריים להיות פנימיות, וכיוון שחזרו האחוריים לפנימיות, שוב מאיר להם הבינה. והג' משפיע חסדי הבינה לד' והיא נשלמת. ונמצא מה שחסר בגד, אור הבינה, נשלם באשר.
