089- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רסב-רסד – למתקדמים

089- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי – רסב-רסד – למתקדמים

שיעור שמע:

MP3-הורד

וַיְחִי רסב-רסד

אַבֶל מִצְרַיִם

הַמִּתְּקָשֶׁר לַצַּדִּיק בָּאֱמוּנָה אֵינוֹ נִיזוֹק

על מה מצטער אדם כשצדיק נפטר? על זה שלא יהיה מי שיברך אותו?

אמנם בזכות הצדיק מתברכים גם דברים חיצוניים, עליהם מתאבל המצרי שבנפש ולכן נק' אַבֶל מִצְרַיִם.  ישראל שבנפש אינו מתאבל על דברים חיצוניים, אלא מייחס חשיבות לפנימיות ולקשר להשם שזכה בו בזכות הצדיק.

הדינים אותם מנע יעקב מהמצרים היו קשים מאד, וחכמי מצרים ראו שכל זמן שיעקב בעולם, אין מי שימשול על בניו. עם פטירת יעקב הם שמחו, שכעת יוכלו לשעבד את ישראל. הדבר מלמד כיצד מוכן המצרי שבנפש לאבד הכול, רק לזכות לשליטה וגאווה. זהו כוחו של היצר הרע, שאדם מתמכר לדברים שיודע שיזיקו אותו.

הָרְשָׁעִים מְסוּרִים בְּיַד לִיבָּם לכן ישנם מצבים בהם יבחר הצדיק בשב ואל תעשה, כלומר לא ינקוט פעולה להציל את הרשע, אלא ישב בשקט ליתן לגאוותנים לטבוע בים.

 

מה פתאום מייחס האבל למצרים בפטירת יעקב? אלא שמצרים נתברכה שבזכותו פסק הרעב. וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן  וַיִּסְפְּדוּ שָׁם, מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל, שִׁבְעַת יָמִים. מה נוגע לנו, שהם באו עד גורן האטד? ומהו הטעם, שמכונה אבלות זו למצרים כמ"ש: האֵבֶל בגורן האטד, אֵבֶל כבד זה למצרים? הרי אָבֵל ישראל היה צריך לומר, ומהו הטעם למצרים?

כל אותו זמן שהיה יעקב במצרים, התברכה הארץ בשבילו, ונהר נילוס היה יוצא ומשקה הארץ, ונפסק הרעב בשביל יעקב. ע"כ עשו המצרים אבלות, ומכונה על שמם.

פתח ואמר: מִי יְמַלֵּל, גְּבוּרוֹת יְהוָה יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ. מי ימלל כמ"ש: וקטפת מלִילוֹת, לשון הפרדה וניתוק. גבורות ה', משום שהם רבים, כי כל גזרי דין באים מגבורות ה', קו שמאל. וע"כ אומר, מי ימלל גבורות ה', מי הוא שיבטל ויעבר גזירה אחת, מאלו הגבורות שעשהץ

הקב"ה.

מי ימלל ומי ידבר, הכל אחד. ימלל פירושו ידבר. כי כמה גבורות שאין להן חשבון. כמה בעלי הדין, כמה בעלי מגן, כמה מענישים למפרי חוקים, והדיבור לא יוכל לפרט אותם. וע"כ כתוב: מי ימלל גבורות ה'.

ובמה ידועות כל גבורות ה'? בהגדה, שיש בה חכמה, ובחכמה הן ידועות. כי במלל ובדיבור אין מי שיכול לדבר אותן, ולדעת אותן. אבל בהגדה ידועות כמ"ש: דור לדור ישבַח מעשיך וגבורותיך יגידו. שבהגדה, בחכמה, ידועות. אבל גבורתך, גבורה תתאה, גבורה שבנוקבא, ידברו, אפשר לדבר אותם כמ"ש: וגבורתך ידבֵרו.

ישמיע כל תהילתו. כי רבים הם הדינים, הניכרים והמתחברים בתהילה. וכמה מחנות מתחברים בה. וע"כ, מי יכול להשמיע כל תהילתו.

המצרים, כולם חכמים היו. ומצד הגבורה, קו שמאל, יוצאים כמה צבאות וכמה מחנות, וכמה מדרגות, עד שמגיעות אל מדרגות התחתונות. והמצרים היו מכשפים, והיו חכמים בהם, וידעו דברים הסתומים שבעולם. והסתכלו, שבזמן שיעקב היה חי בעולם, אין עם שימשול על בניו. וידעו, שהם ישעבדו את ישראל ימים רבים.

כיוון שמת יעקב, שמחו, כי עתה יוכלו לשעבד את ישראל. הסתכלו מה שיהיה בסוף, עד שהגיעו לגזר דין השולט, ראו הגבורות שיצאו עליהם, המכות וקריעת ים סוף, קוצים לצד זה ולצד זה. כן היא היד, שיוצאות ממנה אצבעות לצד זה ולצד זה, וכל אצבע ואצבע עולה בכמה גבורות, בכמה דינים, בכמה חוקים. אז, ויספדו שם מספד גדול וכבד מאוד כמ"ש: על כן קרא שמה אָבֵל מצרים, אֵבֶל כבד זה למצרים, ולא לאחר.

רבי שמעון כשפירש מקראות הפרשה, יצאו אז מן המערה, שהיו יושבים בתוכה. אמר, רואה אני שיום הזה יפול בית בעיר, וימותו שם שני רומאים מקטרגים על ישראל. אם אני אהיה בעיר, לא יפול הבית. כי זכותי יגן עליהם. חזרו לתוך המערה, ולא רצה ללכת לעירו, כדי שלא יגן זכותו עליהם, ויפול הבית ויהרגו המקטרגים שם. ישבו.

שאלות חזרה ויחי רסב-רסד
1. מה נוגע לנו שבאו עד גורן האטד? וכי סיפורים באה התורה לספר לנו?
2. מדוע מכונה אבלות זו למצרים ולא לישראל? הבא ב' תשובות.
3. מדוע כותב "ימלל" ולא "ידבר" בפסוק "מי ימלל גבורות ה'"?
4. מה ראו המצרים בחכמתם לגבי היחס בין יעקב למצרים? מדוע למרות זאת שעבדו את ישראל?
5. מה זה אומר מבחינה פנימית שרשב"י לא רצה לבוא לעיר כדי להציל את הרומאים מחורבן ביתם?