011- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – לא-לג למתקדמים

011- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – לא-לג למתקדמים

שיעור שמע:

הורדה- כחול

שאלות לחזרה ושינון זהר וארא לא-לב
1. מדוע כתוב "וידעת היום והשבות אל לבבך" ורק לאחר מכן "כי הוי"ה הוא האלוקים" ולא להפך, דהיינו שקודם תדע שה' הוא האלוקים ואח"כ תשיב את זה אל לבבך?
2. מה הפירוש "לבבך" ולא "לבך" בלשון יחיד?
3. הסבר את הרעיון שהרשעים עושים פגם למעלה ע"י מעשיהם הרעים? מהו הפגם אגב כך הסבר "שחט לו לא בניו מומם"?
4. כיצד דן הקב"ה את ישראל וכיצד את אומות העולם ומה זה מלמדנו על עבודת האדם?
5. מה אתה למד מכך שלדגלו של יהודה היו ישככר וזבולון ובראובן שמעון וגד?
6. הסבר את פירושו של רבי אבא על הפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך וכו'.

וָאֵרָא לא-לג

וְיָדַעְתָּ  וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ

רָצוֹן לְקַבֵּל לְעַצְמוֹ, לְעוֹלָם לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת מֶסוּפָּק, מִפְּנֵי שֶׁבֵּמּוּמּוֹ מַפְרִיד עַצְמוֹ מֶהָשֶׁפַע.

 

יש בלימוד זה אתגר גדול, מאחר ותכלית הידיעה של האדם היא וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ. פעמים רואים שישנה הבנה בשכל, שאינה באה למימוש, אינה יורדת למוחש בלב, וזאת בגלל קליפת מצרים היושבת בגרון, ומפרידה בין הראש ללב. קליפה זו משכנעת את האדם לטעות ולחשוב שהתיקון בחוץ יביא לתיקון פנימי. בְּלִי לְשָׁנוֹת אֶת הַלֵּב, הָאָדָם עִיוֶור וְאֵינוֹ מִבֵּין כְּלוּם.

פט) רבי אלעזר ורבי אבא היו לילה אחד נמצאים בבית מלונם בלוד (לוד היא בחינת מוחין דהולדה – חוכמה). קמו לעסוק בתורה. פתח רבי אלעזר: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד. היה צריך לומר, וידעת היום כי ה' הוא האלקיםולבסוף, והשבות אל לבבך. כי הידיעה, שה' הוא האלקים, מכשירו להשיב אל הלב כן. ואם כבר השיב אל ליבו, מכל שכן שיש לו ידיעה. הֲשִבות אל ליבך, היה צריך לומר, ולא לבבך. שואל שנראה בהגיון שלנו שהידיעה צריכה להיות קודמת להשבה אל הלב, קודם תאמר לי מהי הדיעה: כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, ורק בסוף תאמר לי מה לעשות עם ידיעה זו: וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ.

צ) אלא אמר משה: לבבֶך פירושו, יצר הטוב ויצר הרע, השוכנים בלב, נכללו זה בזה, והם אחד. ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבְך, היינו בשני יצריך, ביצר הטוב וביצר הרע. שיהפוך מידות הרעות של יצר הרע להיות טובות, דהיינו שיעבוד עימהם את ה' ולא יחטא על ידיהם, ואז ודאי אין עוד הפרש בין יצר הטוב ליצר הרע, והם אחד.

ללא הסכמה כוללת שני היצרים בלב, לא ניתן לרכוש ידיעה זו. היכולת לקבל את הידיעה היא בשיתוף הרצון לקבל על תאוותיו. דהיינו לייחס ולקשר כל תענוג לקשר עם השם יתברך, לנתב את הסיבה לקבלת התענוג אל היחד, אל הכלל שרק בו נמצאת השמחה. קבלת תענוג לפרטיות תחסום ידיעה וחיבור זה לראש. לכן אומר המדרש (ויקרא רבה ) כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת (חיבור) נְבָלָה טוֹבָה הִימֶּנוֹ.

 

נאמר יצר הרע ולא סתם רע, מפני שיצר הוא לשון צורה. אין דבר לא טוב ברצון שהוא חומר גלם – הכל תלוי בפירוש ובצורה שנותנים לחומר גלם זה. בצורה של קבלה לפרטיות, הופך לרע – ובצורה של עבודה עם הרצונות לדבקות בהשם, הוא יצר הטוב.

ואז תמצא כי הויה הוא האלקים. שמידת הדין, שנקרא אלקים, נכלל בהויה, שהוא מידת הרחמים. כי נכללו זה בזה, כמו שיצר הרע ויצר הטוב נכללו בלב, והוא אחד. הרי שאין לדעת, כי ה' הוא האלקים, אלא על ידי וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך. לכן הקדים הכתוב, והשיבות אל לבבך, לדעת על ידו את הדבר, שה' הוא האלקים.

ההבנה אותה יש לתפוס שכל מה שנראה כדין בעולם, בא משם הויה – רחמים. ואז ניתן לראות את הטוב שבהשגחה האלוקית בלי להיות נרעש מהקורה, שהרי ברור לך שהכל נעשה לטובתך. כאמור כל זאת בתנאי שתתקן את היצר הרע בלב, ותפרש נכון את המציאות על ידי שימוש בפיקדון, ברצון לקבל להשפעה, ליחד.

מכאן לומדים שהתפיסה הפנימית קודמת לתפיסה החיצונית. קודם התחל להתייחס לחיים בצורה הנכונה, ורק אז תגלה שהשם תמיד טוב ומטיב, מנהג הוא את העולם בדין שכלול ברחמים.

צא) עוד אמר רבי אלעזר: הרשעים עושים פגם (בתפיסה שלהם ) למעלה, על ידי מעשיהם הרעים. הפגם הוא, כי השמאל (מבחינת ההסתכלות שלהם) אינו נכלל בימין למעלה, אלא שולט בדין בפני עצמו, משום שהיצר הרע למטה אינו נכלל ביצר הטוב, לעבוד עימו להמשכת הטוב, מחמת החטאים של בני אדם, שחוטאים ע"י יצר הרע, וממשיכים שליטת הדין על ידו. ואינם עושים פגם למעלה, אלא לעצמם ממש.

כמ"ש: שׁיחֵת לוֹ לא בניו מומם. שתחילה אמר, שיחת לו, שמשמע שעושים פגם למעלה. ואח"כ לא בניו מומם, שמשמע שאינם עושים פגם למעלה. היינו כביכול עושים פגם ואינם עושים פגם: עושים, שגורמים, שלא ימשיכו עליהם הברכות של מעלה כמ"ש: וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר. הרי שפוגמים צינורות השפע למעלה. (השפע טבעו לרדת, אך אין הם מסוגלים לקבלו בגלל התפיסה הקלוקלת שלהם שהשמאל בנפשם – הרצון לקבל הוא נפרד) ולא עושים, משום שהשמים, הצינורות של מעלה, מקבלים לעצמם ברכות ושפע כמה שצריכים, אלא שאינם מקבלים שפע להמשיך למטה. ודאי אין זה פגם ומום שלמעלה, אלא, מומם של אלו הרשעים הוא, ועליהם שורה הפגם ולא למעלה. מאחר ומלמעלה רוצים לתת לאדם, התופעה הזו מייצרת לחץ של שפע שמצטבר ואינו מתקבל, בד"כ בגלל פגימה בברית, וע"י הלחץ מרגיש הרשע רע שהולך ומתגבר, עד שיתעורר ויבין שעיקר חטאו הוא בתפיסה כאילו יש מלמעלה חלילה שתי תפיסות: של הקב"ה ושל השטן שעושה לו רע.

על האדם לתפוס שמלמעלה בא רק טוב, וכל פגם שנראה, הוא למעשה מום בתפיסת הנברא. השקפה נכונה, בביטול התפיסה שישנה הפרדה למעלה – תפתח את צינורות השפע. החטא הוא שלא באים לאהוב את השם בכל לבבך, בשני היצרים, ובטעות אומרים ביצר הטוב אעבוד את השם, וביצר הרע אקבל לעצמי. זהו הגאוותן שמפריד, וכתוצאה מכך מתלונן על ההשגחה ואינו מסופק.

צב) ועוד, לוֹ. לו עם ו' פירושו, שלא נכלל הימין בשמאל למעלה, כדי שלא תִמָשֵכנה ברכות למטה. ועל זה נאמר, שִיחֵת לו עם ו'. לא עם א' כתוב, שאינם מקבלים ברכות להמשיך אל התחתונים. וע"כ הם שורים בפגם. בשביל שהרשעים מפרידים היצר הרע מיצר הטוב, ומתדבקים ביצר הרע.

צג) יהודה בא מצד שמאל, כי יהודה הוא מלכות, שבאה מצד שמאל. והתדבק בימין, כדי לנצח עמים ולשבור כוחם. כי אם לא היה מתדבק בימין, לא היה משַבר את כוחם. למה התדבק בימין, והרי השמאל מעורר דינים בעולם? ולמה לא הספיק לו השמאל, לשבר כוחם של העמים?

צד) בשעה שהקב"ה דן את ישראל, אינו דן אותם אלא מצד שמאל, כדי שידחה אותם בשמאל, ומקרבם בימין. אבל לשאר עמים, דוחה אותם בימין, ומקרב אותם בשמאל. וכשאחד מהם נתקרב לקדושה ונתגייר, נקרא בשם גר צדק, שצדק הוא שם המלכות מצד שמאל שבה. הרי שמקרבם בשמאל. כלומר, דוחה אותם מימין, כמ"ש: יְמִינְךָ  יְהוָה, תִּרְעַץ אוֹיֵב.  וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס  קָמֶיךָ. מקרב אותם בשמאל, הוא כמו שאמרנו, שהמתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שמאל.

את ישראל דוחה הקב"ה בשמאל, דהיינו מראה להם את החיסרון, את הנצרך לתקן, ובימין מקרב אותם. ולהיפך, הדחייה של שאר העמים היא דווקא מהעובדה שנותנים להם לינוק מהקליפות בשמאל, הם נהנים מהזיוף וכך נדחים.

הכוח הגדול להכות את הגוי שבנפש, הוא דווקא ע"י האמונה. וכך בא המן הרשע שבנפש ואומר לו עליך לקבל לעצמך. מרדכי שבנפש אומר לא, אני מאמין. תמיד האמונה מנצחת בכוח הברית האמונית ששומרים. ברית זו משמעה שקודם כול יש להחזיק בביטול ויראה אידאה גבוהה ונכונה כפי שמלמדים חז"ל – השקפה ברורה. לאחר מכן, כאשר נתקלים בקשיים ולחצים חיצוניים, נשארים מחויבים להחלטה האמונית ולא מתנדנדים כעלה נידף. המעבר בין הברית לאמונה הוא על ידי היראה – ביטול האני הכוזב. וכאשר אמונה זו מתפשטת ללב, זוכים לבחינת השמחה.

כי ישראל נמשכים מקו אמצעי. וכשחוטאים, ומגבירים השמאל על הימין, אז השמאל מענישם. וכשעושים תשובה, מקרבם הקב"ה בימין שהוא חסד, וחוזרים לקו אמצעי. אבל האומות, שורשם בקו שמאל ומשם חיותם. וכשנִלְקים, הוא בהתגברות הימין על השמאל שלהם. וכשמתקרבים, מרפאים את שורשם, שהוא קו שמאל. ע"כ המתקרב מהם נקרא גר צדק, שהוא שם השכינה, כשמתוקנת מקו שמאל.

צה) משום זה יהודה, שהוא מצד שמאל, התדבק בימין, כדי להכניע העמים. ונסיעותיו הם לימין הדגלים. ואלו השבטים שעימו, התחברו כולם לימין: יששכר שעמל בתורה, שהיא ימין, שכתוב, מימינו אש דת לָמוֹ. וכן זבולון, שהוא תומך התורה, שהיא ימין, כמ"ש שוֹק הימין, כי שוק הימין תומך צד הימין שבגוף. וע"כ נקשר יהודה משמאל ומימין, צפון שהוא שמאל, במים שהם ימין.

צו) ראובן שחטא לאביו. שׁרה בימין, חסד. ומחמת החטא התקשר בשמאל והתדבק בו. וע"כ אלו הנמצאים עימו בדגלו, הם שמאל. שמעון שמאלי מצד החיה, שיש לה פני שור, גבורה. גד הוא שוֹק השמאל, הוד, שכתוב, גָד גדוד יְגוּדֶנוּ והוא יָגוּד עָקֵב, אשר יָגוּד היא פעולת השמאל, ועָקֵב, שוֹק.

צז) וַהֲשֵבוֹתָ אל לבבֶך, הוא לכלול ביחד השמאל והימין. ואז תדע כי ה' הוא האלקים. עתה מובן מה שנאמר, הוא אהרון ומשה, הוא משה ואהרון. שהוא ללמד שהרוח, ת"ת, התחבר במים, חסד, והמים, חסד, התחברו ברוח, ת"ת, להיות אחד. וע"כ כתוב הוא.

צח) רבי אבא פתח: ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. כעין זה, ביחוד ימין ושמאל, גם כאן נרמז ייחוד הקדוש. ואזהרה הוא לאדם, לייחד (לראות שהוא יתברך יחיד בעולמו) את השם הקדוש כראוי, באהבה עליונה. בכל לבבך, היינו בשני יצריך, ימין ושמאל, שנקרא יצר הטוב ויצר הרע. ובכל נפשך, זהו נפש דוד, שניתנה ביניהם. ובכל מאודך, היינו לכלול הימין והשמאל למעלה, במקום שאין בו שיעור.

כשהאדם עובד אל הקב"ה בשני היצרים, שגם במידות רעות שביצר הרע עובד ועושה נחת רוח ליוצרו, נמצאים מתיחדים הימין והשמאל שלמעלה, שהם חסד וגבורה, כמ"ש, ה' הוא האלקים. ואז משלים המלכות, הנקראת נפש דוד. כי ניתנה ביניהם. שזהו, ובכל נפשך. וגם מעלה, החסד וגבורה, שלמעלה אל הג"ר, ולכך נאמר, ובכל מאודך. כי מאוד, משמעותו, שאין לו שיעור, הג"ר, שאין בהם השגה.

צט) ובכל מאודך. זה יעקב, ז"א, שאוחז לכל הצדדים, לימין ולשמאל, מטעם היותו קו אמצעי. אם תאהב את הקב"ה בשני יצריך, תשלים את נפש דוד, ותשלים את ז"א, שנקרא יעקב, והכל הוא ייחוד השלם כראוי. משום זה אומר הכתוב, הוא אהרון ומשה, הוא משה ואהרון. כי הכל הוא אחד, שהתייחדו זה בזה בלי הפרש ביניהם.

תגיות: תיקון פנימי קודם לחיצוני, יצר הטוב ויצר הרע,