הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית סד-סו | מתקדמים | שיעור 22

בראשית זוהר חדש סד - סו שעור 22

עשר ספירות בלימה

ספירה שישית, תפארת היא קו אמצעי שממעט השמאל ומכליל גם את הימין בתוכו. בקו זה פועל מסך שבתחילה דוחה את האור של קו שמאל ע"י מנעולא, ופועל את כח הימין של החסדים.

קנב ספירה ו שהיא ספירת הת"ת שבמלכות היי קו אמצעי הוציא בניצוצי אש על ספר השישי שהוא ת"ת שני צדדים שהם ימין ושמאל. כי קו אמצעי כולל בתוכו את קו הימין ואת השמאל, צד אחד שהוא קו ימין מעורר גבורות, צד אחד שהוא קו שמאל. יש בו רוח חכמה הבהיר וזיו האור ההוא של קו אמצעי משתטח לג' פנים שלו שהם פני אריה שור נשר, שה"ס חג"ת כי קו אמצעי מתקן החסד והגבורה שלמעלה ממנו. ונמצא מתפשט לכל ג הקווים. וזיו צדדיו היי של ג הקווים חג"ת מקיים לשלש ספירות שלמטה שהם נה"י רשומים ארבע בארבע אחד כנגד אחד שולט אחד רוכב שתי אותיות רשומות באחד ונתן עליו אות ו מרחיש פירושו מעורר מלשון רחש לבי דבר טוב

ספר השישי הוא ספירת ת"ת שהיא קו אצעי שבכח המסך דחיריק שבו ממעט קו שמאל ומיחד אותו עם הימין שעי"ז שניהם יכולים להאיר. ומסך דחיריק הזה נבחן שזיקוין דנור משום שממעט קו השמאל מג"ר דחכמה ומתוך שקו אמצעי תקן ב הקווים ימין ושמאל הוא כולל אותם בתוכו. משום שכן מה שהתחתום גורם להאיר בעליון זוכה בו גם התחתון וכבר ידעת שגילוי החסדים הוא בימין והחכמה בשמאל. השמאל מבקש ג"ר דחכמה והימין השפעה.

קו אמצעי שהו א ספר שישי הוציא ותקן על זיקין דנור שהוא המסך דחיריק שהם ימין ושמאל ומפרש שצד ימין שבו אור החסדים מעורר גבורות כלומר שבו נתקן המסך דחיריק לשמור על החסדים שבו שלא יתבטלו מכח קו שמאל שבו מתגלה החכמה הבהירה. שהם פני אריה פני שור, נשר שהם חג"ת כי הזין והתקון של קו אמצעי מגיע לשלשתם שהם נה"י כי מהחג"ת יוצאים ג קווים נה"י.

ונודע שאין מרכבה פחותה מארבע שהם ג קווים ומלכות המקבלת אותם. וכיון שיש בקו אמצעי שני אורות חסדים וחכמה ע"כ הוצרך לב' מרכבות, מרכבה אחת על אור החסדים ומרכבה אחת על אור החכמה וז"ש ארבע בארבע רשימין שרשומים בספר השישי ב מרכבות שבכל אחת ארבע ארבע על המשכת החסדים וארבע על המשכת החכמה, שע"י המרכבות שולט אחד כנגד אחד כלומר שיש מציאות לב' מיני האורות לאור החסדים ולאור החכמה. אבל אור אחד רוכב על ב המרכבות היי רק אור החסדים בלבד. וע"כ תרי אתוון שהם ימין ושמאל שבהם ב אורות חכמה וחסדים ששניהם רשומים באור אחד שהוא אור דחסדים כי זה הכלל, שהרוכב על המרכבות הוא השולט במרכבות וכיון שרק אור החסדים הוא הרוכב על ב המרכבתו ע"כ הוא השולט. כי ו מורה על הארתו ממעלה למטה שע"כ יש לה רגל ולא כמו י שאין לה רגל המורה שאין הארתה נמשכת למטה ולפיכך כיון שבספר השישי שולט רק אור החסדים לכן אורו נמשך ממעלה למטה ועל כן נתן עליו אות ו שהארתה נמשכת עד למטה. השאלה מי מנהיג את המרכבה הבונה את הקו האמצעי האם האמונה כפי שצריך, או הדעת. השליטה מתאפשרת ע"י עדיפות ההחשבה של ​​ הקו ימין, וכאשר עושים בירור מחשבתי בדברים עליונים ומופשטים, יש לבחור בהבנה אֳמוּנִית.

קנג ביאור ספירה ז שהיא ספירת נצח שבמלכות. שטח על הזיו של ספר שביעי שהוא נצח. תוקף בלי כלום, שליטת הבירור והסערה שהיא רפואה הם תכשיטים בשביעי וסוגרים על השביעית. מתנהגים ואינם נוסעים. נוסעים ואינם הולכים. הולכים ואינם נמצאים, נמצאים ואינם נבראים, נבראו ואינם ממשיים. עליונים ותחתונים יורדים ועולים שלשה רוכבים, ארבעה רשומים והוחזרו לאחד. אחד הוא מכח שביל ההוא השורה עליו ונתן עליו אות ד. הורמני פירושו שליטה מלשון הרמנא, ברירי מלשון בירור. כי על יקום סערה מתרגם יקום עלעולא קואנריתא פירושו רפואה. קוזימטין מלשון תכשיטים, בלימין פירושו סוגרים מלשון בלום פיך.

הגבול וכח הדין שנעשה באמצע המדרגה המכונה פרסא מחמת עלית המלכות לבינה נשאר בתקפו שלא תהיה שבירה נשארים אח"פ דעליה, גם בעת גדלות, אע"פ שאז כבר חזרה וירדה המלכות מבינה. שתקון זה מתחבר עם כח המסך דחיריק שבקו אמצעי ומסייע אותו להגדיל את קו הימין ולמעט את קו השמאל מקום הפעולה הוא בימין למעלה מפרסא שעי"ז נכנע קו שמאל והחכמה דשמאל מתיחדת עם החסדים שבימין וכח הדין הזה שנשאר בפרסא שולט בעיקר ממנו ​​ ולמטה היי על ג קווים ומלכות שלמטה מפרסא הנק נה"ים כי היא מבדלת בין עליונים שלמעלה מפרסא ובין התחתונים שלמטה מפרסא אח"פ דעליה מאפשר לימין לשלוט על שמאל כמו בקו ימין שבת"ת שלמעלה מפרסא, אור שצד ימין מרחיש גבורה שפירושו שכח הדין של המסך נתקן בקו ימין כדי להגדיל מעלת החסדים שבו על החכמה שבשמאל, אף כך בקו ימין שלמטה מפרסא שהוא ספירת הנצח נתקן בו כח הדין כדי להגדיל החסדים שבו ולמעט את החכמה דשמאל כדי שיתחדו שניהם.

ששטח על הנצח תוקף הדין שבפרסא כדי להגדיל החסדים שבו ונבחן שכח הדין הזה שבפרסא השולט על הנצח הוא תוקפא דבלי כלום לכאורה שיש פרסא וכח הדין תחתיה אז צריכה הייתה הפרסא שלוט על הנצח, שהרי כבר ירדה המלכות מהבינה, וא"כ היה צריך הפרסא להתבטל ועכ"ז נשאר כח הדין קיים כדי שיגדיל כח הימין על השמאל. כלומר שמברר עדיפות החסדים שבימין על החכמה שבשמאל כי כח הדין הזה אינו פוגם כלל את הימין אלא להיפך, שמרבה אותו מגדילו, אבל את השמאל הוא מעט מהג"ר דחכמה. שאפילו על קו השמאל הוא סערה היי דין לרפואה היי כדי ליחדו עם החסדים שבימין שעי"ז הוא מתרפא מהחשכות שהיו לו מקודם לכן. ונמצא שכח הדין הזה הוא תכשיטים בספירת הנצח, מיפה אותו ומגדילו וסוגרים את השביעית שלא תאיר, שמלכות נגנזא ברדל"א ומשמשת לדחות ממטה למעלה היי את המלכת המכונה שביעית כי כח הדין הזה סוגר הארת החכמה המתגלה במלכות שלא תאיר רק ממטה למעלה ולא ממעלה למטה. ומה שאומר זה דוקא על המלכות ולא על קו שמאל הוא מפני שעיקר גילוי החכמה הוא במלכות לפיכך נראה בה כל כחו לסגור החכמה שלא תתפשט ממעלה למטה מטעם שמלכות נגנזה ברדלא.

ויש לדעת שאע"פ שנצח והוד שהם ימין ושמאל שלמטה מפרסא נכללים זה מזה על ידי קו אמצעי שהוא יסוד. אין הפירוש שהימין קבל צורת השמאל וכן שהשמאל קבל צורת הימין, אלא צורות הימין והשמאל נשארים נבדלים זה מזה כמקודם התכללותם, שהיין מאיר בחסדים שהוא הארת ו"ק ואינו מקבל חכמה. השמאל מאיר בהארת חכמה שהוא ג"ר אלא ענין התכללותם של ימין ושמאל זה בזה שנעשה על ידי קו אמצעי הפירוש שנעשה ב קווים ימין ושמאל בימין היי ימין ושמאל שבנצח. וכן נעשו ב קוים ימין ושמאל בהוד, והם מחליפים שליטתם שפעם שולט הימין דנצח כדרכו בהארת ו"ק ופעם שולט השמאל שבנצח כדרכו בהארת החכמה ועד"ז בימין ושמאל בהוד נצח עצמו מקבל שתי שליטות של ימין ושמאל שבתוכו ושליטה של ימין ושמאל שבשמאל.

ונודע שאין גילוי חכמה אלא בזמן נסיעה לפיכך נבחנת הנסיעה להארת ג"ר וכל זה אם נוסע בכח עצמו, אבל אם מתנהג ע"י אחרים נחשב כו"ק. וכן אם הולך ברגליו היי בזמן ששוט קו ימין בנצח, מתנהגים הימין והשמאל דנצח ע"י העליון שהיא הארת ו"ק ואינם נוסעים מכח עצמם שהיא הארת ג"ר. ובשעה שולט קו השמאל בנצח שהימין ושמאל דנצח להיותם שניהם תחת שליטת השמאל, הם נוסעים שפירושו שמאירים בהארת ג"ר ואינם הולכים שהיא הארת ו"ק.

ב הבחינות שבהליכה, שבשעה שההולך נסמך על הימין, אע"פ שהולכים אין הדינים נמצאים שם כלל כי אין הדינים נאחזים באור הימין, ובשעה שההולך נסמך על השמאל אז כבר נמצאים הדינים אבל אינם ממעטים האור כי אור ההליכה בכללו הוא אור החסדים והארת ו"ק שאין הדינים שולטים בו למעט אותו.

כי אין הדינים שולטים אלא בהארת חכמה ולא בחסדים כי על החסדים לא היה צמצום כלל. אמנם בהארת ג"ר היי בנסיעה ששם נמצא כח הדין הטמון בנצח שממעט הג"ר דחכמה שאין בדינים הללו שום ממשות מפני שבר ירדה המלכות מהבינה, שהדינים הללו הם תוקפא בלי כלום. ונודע שאור החסדים שבימין מאיר ממעלה למטה ואור החכמה שבמשאל אינו מאיר רק ממטה למעלה. שכששולט הימין הם יורדים היי שמאירים ממעלה למטה וכששולט השמאל הם עולם היי שמאירים רק ממטה למעלה.

ואלו יין ושמאל שבנצח, אין שהם ב קווים יין ושמאל ממשש אלא שניהם הם בחינת קו ימין ורק מטעם התכללות עם השמאל נרשם בהכרח גם מהשמאל, אבל חוץ מזה כל קו שבג' קווים נכלל בעצמו מכל ג קווים. וז"ש תלת רביבין ג קווים רוכבים על הנצח להיותו כלול מכל נה"י ואם נחשוב גם המלכות המקבלת אותם יש ארבעה שהם נהי"מ וז"ש ארבע רשימין שאלו הג' רשומים בארבע עם המלכות המקבלתם וכל אלו חד אתחזרו, היי שהוחזרו תחת השליטה של הימין בלבד שהוא חסדים. חד הוא וע"כ הוא בשליטת אור אחד שהוא חסדים, משום דחילא דחד שביל שהוא כח הדין המתוקן בנצח הנק שביל, דשארי עלוי שהוא מתוקן בנצח.

ויש ב בחינות דינים. א הם דיני השמאל בלי ימין שהם דלות וחשך משום שהחכמה דשמאל אינה יכולה להאיר בלי התכללות בהארת החסדים שבימין, והם מרומזים באות ד שהיא לשון דלות וחכך. ב הם דיני הימין שהם הדינים שבמסך שבפרסא והם מרומזים באות ה הרומזת על הדינים שבנקודה אמצעית. ודיני השמאל ממותקים ע"י התכללותם בימין, וז"ש ושוי עלוי את ד שעל ספירת הנצח שהוא ימין, נתן האות ד כדי להמתיקה והאות ה הרומזת על דיני הימין, נתן להמתיקה בהוד שהוא שמאל כמ"ש בדבור שלאחר זה.