הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קסט-קעא | מתקדמים | שיעור 57

בראשית זוהר חדש קסט - קעא שעור 57

ייקוו המים

בבריאת העולם השאיר הקב"ה לנברא מקום לתיקון. בנס הוציא הקב"ה את הארץ מהמים, כלומר את הרצון לקבל, השפעה מהשפע האין סופי, זה השורש של יש מאין.

מלמד רבי שמעון סוד עצום, שהכח לדחות את האור, לבנות מסך כדי להתגבר על התאווה, כח זה שווה לכוח ההשתוקקות שיש באדם. רק בעומק יכול האדם להתקרב לרצונות הגדולים שלו, ואל לו לנסות לטפל בנפשו בצורה רדודה מעל פני השטח. עליו להתגבר ולדחות סיפוקים שאינו יכול לפעול אותם בקדושה.

כאשר אדם בא באמת להיכנס לרוחניות, עליו להיזהר ולהקפיד על סדר מאד מדויק של החוקים הרוחניים, הם אינם נזילים לפרשנות מדעית, הם חוקים בעולמות העליונים, אותם ניתן להשיג באמונה.

בעולם הגשמי המים מייצגים את האור, את החַיּוּת, האש מייצגת את השמאל, הרצון לקבל. השמים הם אש ומים, מייצגים את המיזוג הנכון של שני הפכים אלו, על ידי קו אמצעי המשלב את הרצון משמאל, עם המים, החסדים מימין, קו עם נטייה ימינה, לאמונה.

תצה. בכה רבי פנחס מרוב התפעלות ואמר, במפתח העמקים נפתחים האוצרות החתומים שיש לו השגה בדרגה שיכול לפתוח כל עומק, בחינת אור ע"ב ס"ג, כלומר שרבי שמעון הוא כמו מפתח הפותח כל דבר עומק, וכל הסודות החתומים שאי אפשר לגלות אותם. וכמו המלאכים העולים היית, וע"כ אתה יודע סודם. בבקשה ממך, השלם הפסוק.

תצו. אמר רבי שמעון, קול המולה כקול מחנה. כאשר המלאכים משבחים להקב"ה, כל מילה לפניו היא כמילה של התשבחות של מחנה ישראל, שמשבחים אותו למטה. קול ההמולה של המלאכים, הוא כקול מחנה ישראל.

תצז. וכתוב, בעומדם תְרַפֶּינה כנפיהן. בעומדם מלשבח, כי כשמחנה ישראל אינם משבחים להקב"ה למטה, מיד תרפינה המלאכים כנפיהם למעלה, כי רפה כוחם של הקבוצה הקדושה של המלאכים, ואין להם כוח לשבח תשבחה שלמה לפניו. הגדלות והכח של המלאכים העליונים, מושפעת בזכות התפילות, הביקוש והשבח שבא מעם ישראל. לכן כל אחד ראוי שעם הכוח למטה, יהיה כוח נפשי גם במופשט, שאז יוכל להתחבר, ואם חלילה משבח את עצמו, כוחי ועוצם ידי, בכך גאוותו מזיקה לו.

תצח. ועוד פסוק אחר המסייע לזה, שכתוב, ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם. ויהי קול, זה קולו של יעקב. כשמרבים בתפילה, לאן היא עולה? מעל לרקיע אשר על ראשם של החיות, ששם מונחת תפילתם של צדיקים. מי שקולו מגיע רק עד המעיים, עד התאוות, הרצון לקבל, כלומר הקול אפילו לא יוצא מהם. אלו המבקשים את האמת, מנסים לגדול מעבר לעצמם, להתחבר לאין סוף, ולצאת מהמקום הנפשי הצר.

תצט. וכשפוסקים להשמיע קולם ולהתפלל ולקרוא בתורה, כתוב, בעומדם, בשתיקתם מהתורה ומהתפילה, תרפינה כנפיהן של החיות. אמר לו רבי פנחס, בשביל זה באתי לשמוע מפיך, רוח חכמה, סדר ושלום של מעלה שנתן בך. כדאי לו לאדם לבחור בדרך תורה ולפעול בסדר ושלום של מעלה, בשלמות הסדר של החוקים העליונים שאנו לומדים מרבי שמעון.

תק. ייקוו המים, כקו זה, שמניחים האומנים לבנות בניין, שלא ייצא חוץ ממנו לכאן ולכאן. כך עשה הקב"ה קו אל המים, שלא ייצאו משׂפתם לכאן ולכאן. כמ"ש, ואומַר עד פה תבוא ולא תוסיף. מי שלא מקבל את הבחינה של שם שד"י שבו התגלה לאבות הקדושים, אם לא מקבל שהשורשים שלו חייבים להיות בגבול, ועליו לאסור אפילו הרהורים מחוץ לתחום העבודת השם שלו בעולם.

תקא. אמר רבי יהודה, גבול הגביל הקב"ה את הים. גבול, רבי אבא אמר, זהו החול שמסביב לים, כמ"ש, אשר שמתי חול גבול לים. וכשהגלים רואים את החול הזה, הם חוזרים לאחור, ואינם יוצאים מחוץ לאותו הקו, שנתן להם הקב"ה. כך יש לעשות גבולות עם קו מפריד ברור, כמו למשל בין חול לשבת קודש.

תקב. כמה המים הם עיקר העולם. כי השמיים לקחו שְׁמם מהם. כי שמיים הם אותיות ש׳ מים. ונקראים מים, שהוסיף הקב"ה על המים אש, וברא מהם השמיים. כלומר, אש ומים. כי השמיים נעשו מאש וממים. יש בשמים ב הפכים, ויש לעשות שלום בינהם, כלומר לסדר את הנפש שאש הרצון בצד שמאל, מידת החסד שבמים בצד ימין, ולהביא בקו אמצעי שלום ביניהם.

תקג. א"ר יודאי אינו כן, כי השמים נבראו מאהבה לפני הקב"ה. אמר רבי יצחק לא קשה מה שאמר ר יודאי וכשתדע מים, תדע עיקר הדבר. קו אמצעי המיחד הימין והשמאל נק שמים, וקו ימין נק מים וקו שמאל נק אש ולפי שקו אמצעי מיחד ומשלים ב הקווים ימין ושמאל שהם אש ומים ע"כ כולל בעצמו את שניהם.

​​ קו האמצעי המייחד הימין והשמאל נקרא שמיים. קו ימין, מים. קו שמאל, אש. ולפי שקו אמצעי מייחד ומשלים ב׳ הקווים מים ואש, הוא כולל בעצמו את שניהם, ויש גם בקו אמצעי מים ואש. ע"כ נקרא שמיים, אותיות אש ומים. אבל מים הם קו ימין וחסדים, והם עיקר השמיים, כי השליטה העיקרית בשמיים היא לקו ימין.

תקד. אמר רבי בא, כל מי שרוצה לדעת ולהסתכל בליבו מחכמת המלך העליון, יידע תחילה מהם מים. ומי שרוצה לדעת מהו הקיפאון שבכיסאו, יסתכל בקיום הדבר, שכתוב, ברית מֶלח עולם היא. ומשני אלה יסתכל בחכמה הקדושה שלמעלה. העיקר הוא הבנת הלב, במורגש להסכים לבוא בביטול בלי גאווה ולבנות לב אוהב. לפעמים אומרים לנו הצדיקים דבר שלא מצליחים להבין, וזו לא בעיה שכלית, אלא אתגר נפשי ולב פתוח לשמוע מה הם מדברים. אדם לא יכול להגיע לתכליתו ללא מידת אברהם, החסד, וללכת מעצמו בחינת לך לך מהפרטיות ובוא לנקודת המים.

תקה וכשבא רבי בא נכנסו לפניו ר יהודה ור חייא אמרו לוי אמר לנו אדוננו עיקר דבר אחד אלו סודות עליונים, אמר אמור דבר אחד והוא טוב למי שיש לו לב לדעת.

תקה בעלי סוד המשנה אומרים, כל מי שרוצה לדעת והסתכל בלבו מחכמת המלך העליון ידע תחילה מהו מים, ומי שרוצה לדעת מהו הקפאון שבכסאו, יסתכל בקיום הדבר, שכתוב ברית מלח עולם היא ומשני אלה יסתכל בחכמה הקדוש שלמעלה.

המלכות, כשהיא במצב אחוריים, היא דבוקה בקו שמאל דבינה, שאז מקבלת חכמה בלי חסדים, נמצאים אורותיה בקיפאון, שאינם יכולים להאיר. ואח"כ, כשהיא מיתקנת מז"א, קו האמצעי, כבר אינה יכולה לקבל חכמה משמאל דבינה, אלא שמקבלת חסדים מז"א. אמנם נשאר בה הקיפאון ממצב האחוריים, שהוא חכמה, ונמס עתה ומתלבש בחסדים. ובזה נשלמת מחכמה ומחסדים.

סוד האורות הקפואים נקראים מלח. וכתוב, על כל קורבנך תקריב מלח, כדי לקבל משם ניצוצי החכמה ממצב האחוריים, שיהיה הקורבן שלם מחכמה ומחסדים. המלח שומר על מקום החכמה, אך הוא לא העניין הוא כעין תבלין, הארוחה באה ממידת ההשפעה.

כל מי שרוצה לדעת, שרוצה לעורר חכמה במלכות, יידע תחילה מהם מים, שהם חסדים כלומר שתהיה בנפשו המידה. מלכות נקראת כיסא, וכשהיא הייתה באחוריים, היו אורותיה קפואים. ומי שרוצה לדעת מהו הקיפאון שבכיסאו, יסתכל בקיום הדבר, שכתוב, ברית מלח עולם היא, כי מהאורות הקפואים נתקן תיקון המלח, המקיים ומשלים כל דבר.

ומשני אלה, ממלח, שהוא ניצוצי הקיפאון שנעשו במצב האחוריים, וממים, שהם חסדים, יסתכל בחכמה הקדושה שלמעלה. שע"י התלבשות האורות הקפואים, המכונים מלח, בחסדים, המכונים מים, מתגלה החכמה. המים הקפואים הם במקום התאווה, שאסור לה לבוא לידי ביטוי ללא החסדים, כלומר ההסכמה לוותר על הגאווה העצמית

תקו. אמר רבי אבא מי שרוצה לדעת עניין קיום העוה"ז, המלכות, הנקרא עוה"ז, יידע עניין המלח, שנעשה מן המשַׁמש שהתמנה תחת אדונו. ויידע מהו מלח, ואיך הוא נמחה במים, ויסתכל בחכמה.

האורות קפואים במלכות במצב האחוריים, ואז משמש אותה מט"ט, והוא הפועל אז באורות הקפואים שבמלכות, שהם מלח. ובעת שאורות המלכות הם מלח, פועל אז המשמש מט"ט. וכשהמלכות חוזרת למצב החסדים, מים, אז נמסים האורות הקפואים בתוך המים, חסדים, ושניהם נשלמים יחד להאיר בחכמה ובחסדים.

ויידע מהו מלח, ואיך הוא נמחה במים, ויסתכל בחכמה, שיידע עניין התלבשות החכמה בחסדים, ואיך זה נעשה במצב ב׳ דמלכות, שכבר חזרה לחסדים, מים, שאז נמס המלח במים, והחכמה מתגלה כמובן שצריך יותר מים ממלח. טרם מקבלת המלכות אורות של חסדים, היא במצב קיפאון שנק גם מלח. לאחר שעושה תיקון בקו אמצעי, כלומר מסכים להיות תחת בעלה, והוא ימשול בך, וגם לכי מעטי את עצמך, שיבין הלב שהחסדים חשובים יותר מהתשוקה העצמית, השפעה גדולה מתאווה אישית אשר נמצאת בקיפאון אם לא פועלים את צד האמת.

את התשוקה, בחינת המלח צריך להביא לשיתוף, אך כפוף לימין, לחסדים, לאמונה. ​​