הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קצו-קצח| מתקדמים | שיעור 66

בראשית זוהר חדש קצו - קצח שעור 66

יהי מאורות

מלמד הילד, נכדו של רבי חייא, שכל מי שעושה את תפקידו על פי השם, שמו חקוק למעלה, אך מי שפועל לפי שרירות ליבו בלי הנקודה הנפשית שמאירה להם לכל הרצונות, אין להם יסוד שמנחה אותם, פועלים לשוא.

ביקש משה להיכנס לארץ כדי לקיים המצוות התלויות בארץ. עונה לו הקב"ה שלא קיום המצוות במעשה הוא כל העניין, ישנו משהו מעבר למעשה, שנשמת משה זכתה בו, זכות שתחולק לצדיקים, בזכות שהיה רועה נאמן שהסכים למות למען הכלל.

משה רבינו הוא המנהיג, שאינו רואה כל טעם בחייו או במצוות שצבר, אלא אם כן הוא מביא את צאן מרעיתו לרצון ישר-אל. לשם כך מוכן הוא אפילו למחות את שמו.

תרח הילד ששמע, שחושבים עליו שהוא שד, השיב ואמר, יהודי אני, ואבי, רבי חייא הגדול, היה מלמדני פסוקי שה"ש, ופרשת בראשית. ואבי מת, וגנבו אותי גנבים. ועתה ניצלתי מהם, וברחתי להר הזה.

תרט בכה רבי יוסי ואמר, אוי בן, בנו של רבי חייא הגדול, הולך כך. לקח אותו בידו, והלכו. אמר לו, אמור בני, מה היית עוסק עם אביך? אמר, בפרשת יהי מאורות ברקיע השמיים הייתי עוסק. אמר לו, מה היה אומר אביך בפרשה?

תרי פתח הילד את פיו ואמר, באר חפרוהָ שרים, כָּרוהָ נדיבי העם במחוקק במשענותם. שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, ע"י שלושה רועים אחים, משה אהרון מרים. בזכות משה היה המן יורד לישראל. בזכות אהרון היו ענני הכבוד הולכים עם ישראל. בזכות מרים הייתה הבאר הולכת עימהם.

תריא מתה מרים, נפסקה הבאר, וכמ"ש, לא היה מים לעדה. מת אהרון, נלקחו ענני הכבוד. ובזכות משה חזרו שלושתם. ואבי היה אומר, ששלושתם, צורותיהם חקוקות ברקיע, שתאיר זכותם על ישראל. כמ"ש, וייתן אותם ברקיע השמיים להאיר על הארץ.

תריב שאולה הילד ומאין לנו ששלושתם חקוקים ברקיע? בכולם כתוב שמתו, על פי ה׳. ובמרים לא כתוב, על פי ה׳, מפני שאינו דרך העולם. אלא אמר אבי, בכולם כתוב, שָׁם. ותמת שם מרים. וימת אהרון שם. וימת שם משה. וכתוב, ויהי שם עם ה'. משמע, ששלושתם חקוקים ברקיע עם ה'. למות בחוץ לארץ זו בחינה של מי שאין לו אלוקה, וזו מצווה גדולה למות בארץ. שואל למה מת משה בחוץ לארץ, הרי הוביל את העם והכין אותו לכניסה לארץ.

תריג מת משה בחוץ לארץ, להורות שבזכותו יקומו לתחייה מתי המדבר. אמר משה לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אכנס לארץ לקיים מצוותיך. כי כתוב, כי תבואו אל הארץ. וכן, והיה כי תבואו אל הארץ. ששם הוא קיום המצוות.

תריד אמר לו הקב"ה, מה שהוזהרת לעשות המצוות בארץ, משלים אותך, נחשב לך כאילו קיימת אותם בפועל. ומה שיעשו ישראל בארץ ישראל, יהיה חלקך עימהם. אומר לו הקב"ה, לגביך יהיה כאילו קיימת את המצוות בארץ כמ"ש, לכן אחלק לו ברבים, שייקח חלקו בין צדיקי ישראל. ואת עצומים יחלק שָׁלל, אלו הם האבות. שייקח חלקו עימהם. ולמה? כמ"ש, תחת אשר הֶעֱרה למוות נפשוֹ.

תרטו לא מצאנו רועה שימסור נפשו על צאנו, כמו משה. שאמר, ועתה אם תישא חטאתם, ואם אַין מְחֵני נא מסִפְרך אשר כתבת. מהו, מחני נא? מהעוה"ז ומעוה"ב. לקיים, תחת אשר הערה למוות נפשו. משה רואה את כל המציאות שלו, שייכת לעם ישראל.

תרטז ואת הפושעים נמנה היינו ונקבר עם מתי מדבר, שהיו רשעים לפני הקב"ה. וכתוב, והוא חֵטא רבים נשא, שלא זז משם עד שמחל להם הקב"ה. ולפושעים יפגיע, שהִרבה תפילתו עליהם.

תריז ומשום זה שלושתם, משה אהרון ומרים, חקוקים למעלה. בא רבי יוסי ונישק אותו. והרכיב אותו על כתפו ג׳ מילין. וקרא עליו, וכל בנייך לימודי ה׳.

תריח אמר רבי שמעון לא עשה הקב"ה את השמש, אלא בשביל שימוש בני אדם. ב-390 מקומות היישוב של הארץ הולך השמש. עולה ויורד. ומדרגות ומעלות ידועות יש לו. כמ"ש, הנני משיב את צל המעלות, אשר יָרדה במעלות אָחָז.

תריט אמר רבי יוסי אמר רב, למדנו מראשי הישיבה שהעולם הוא עגול ככדור הזה. וכשהשמש יוצא ממזרח, הולך בעיגול עד שמגיע מתחת לארץ. ואז נעשה ערב. ובאותה שעה הולך ויורד בגלגלים של מדרגות ידועות, ויורד וסובב כל הארץ וכל היישוב.

תרכ וכשהשמש יורד ומתכסה מאיתנו, נחשך לנו, ומאיר לאותם היושבים מתחתינו, לאותם שהם מהעבר השני של הארץ, מתחת לרגלינו. וכן הולך ונחשך מצד אחד, ומאיר לצד השני שמתחתיו, לפי היישוב והעיגול של הארץ, סביב סביב.