זוהר חדש יתרו צד - צו שיעור 32
ארבע החיות שבתוך החשמל
כדי לראות את הפנימיות, לפרש נכון את את סערות הנפש שהן קליפות, לעבור דרך קליפת נוגה שהיא טוב ורע, וכדי להגיע להשגת הסודות יש לחדור דרך החשמל, בו נמצאות חיות ממללות.
שמו לפנים מזה הוא סוד בלחש. סוד העומדים בפנים במוח, שכתוב ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן ומתוכה ראיה מאחורי המראה, לראות מה שמשתקף בה וג' זה הוא סוד פנימי העומד במוח בסודות העליונים בצורה העליונה, מבפנים מכל אלו הקליפות המסובבות את המוח, כמו שאמרנו, כי ד החיות ה"ס המוח אשר החשמל ונוגה וג' קליפות מסבבות עליו.
שמז שואל, מתוכה של מי, ומשיב, מתוכה של מי שנק חשמל, ואם תאמר הרי כתוב חשמל, וכתוב חשמלה, שמשמע שהחשמל הוא זכר והחשמלה נקבה. וכאן כתוב חשמל שהוא זכר, למה כתוב ומתוכה, היה לו לכתוב ומתוכו שהרי חשמל הוא לשון זכר.
שמח ומשיב, אלא כולם שהם למטה הם נקבות, וכל השולט זה על זה, זה שהוא למטה נק נקבה, וכל אלו שלמעלה, השולטים על אותם שהם למטה הם זכרים כמו המושג עליון ותחתון, ובחינת פנים וחוץ. וזה השולט הוא לפנים מן זה הנשלט עליו, ולפיכך נק החשמל נקבה כלפי ד החיות שהן לפנים ממנו ושולטים עליו. ישנן החיות הנמצאות במוח ויש את החשמל מחוצה להן
ג קליפות הן צורות העיוותים דרכם אנחנו מסתכלים הן הכוללות כל מיני דינים והקליפות שבעולמות. א היא רוח סערה והיא מבחינת המלכות דמדת הדין של צמצום א מטרם שנמתקה בבינה גורמת לנו לחשוב שהגשמיות היא המציאות. ב אור חכמה בלי חסדים זה ענן גדול והוא מבחינת הדינים המתגלים בקו השמאל כשהוא מאיר בלי התכללות הימין ימא דקפא. חוכמה בלי חסדים, יש כבר השלמת כלים בצמצום ב, מגיע אור חוכמה ואין לנו חסדים להלביש את האור. ג היא אש מתלקחת והיא מבחינת הדינים של המלכות שעלתה לבינה מצמצום ב. וכל מיני הפורענויות והעונשים הבאים על ישראל הם מג' קליפות הללו.
דין צמצום א הוא רוח סערה
אור בלי חסדים זה ענן גדול
אש מתלקחת, דינים של מלכות שעלתה לבינה, היינו צמצום ב
כל אחד מאתנו צריך לבדוק עצמו דרך הלימוד על קליפות אלו
אמנם כמו שהן מזיקות לקדושה, בעת שישראל אינם כדאים, הנה בעת שישראל כדאים, הן נותנות עזר לקדושה זה דבר טוב שאדם יכול להשתמש בשלילה כדי שתעזור, כמו ירידה לצורך עליה, וכל המוחין מתגדלים ומשתלמים בעזרתם. לפיכך אנו מבחינים בהן ב בחינות. השאלה היא כיצד עלי להשתמש בכוח השלילה, האם כעזר, או חלילה כמי שעומדות בפני עצמן, שזה וודאי נזק. אם הם מסייעות, כמו כעס תלמידי חכמים.
א בשעה שהן מזיקות ומחריבות את הקדושה ואז הן נק רוח סערה, ענן גדול ואש מתלקחת.
ב בשעה שהן עוזרות לקדושה, היינו בעת שישראל כדאים ואז אותן ג הצורות עצמן של הקליפות המכונות קליפת נגה. לדייק כאן שהן לא הצורות עצמן הן קליפת נגה, אלא מצטרפות לנגה מפני שהיא באה מצד ממשי, ובקליפות הקיום זמני. קליפת נגה באה מצד האור שהפך להיות קליפת נגה, ובגמר תיקון תחזור למקורה, להיות חלק מהמבנה. לא כן הקליפות, אלא יכולות לסייע לקליפת נגה והיא הקליפה הרביעית שעליה נאמר ונגה לו סביב, כי כל ההארות שבקדושה היוצאות במוחין דקדושה המסבבות ומאירות על קליפת הנגה ההוא, ונמצא שקליפת הנגה מפרדת ומבטלת את ג הקלפיות שלא יוכלו להזיק עוד לקדושה, שהרי להיפך שהן נעשות מסייעות ומגדילות הקדושה הן מגדילות כמו למשל אמונה. האם השכל שרואה את הפרטים במקום את הכלל, יש בכוח הפרטים להגדיל את תפיסת הכלל, ולחזק את הקשר עם האמונה. באופן שאין הפרש בין ג הקליפות לקליפה הד' בצורה, אלא בפעולה.
שבזמן שהן פועלות רעה לקדושה, הן נק רוח סערה ענן גדול ואש מתלקחת. ובעת שהן פועלות טובה לקדושה, הן נק קליפת נגה אלו שלש צורות של הסתכלות דרך קליפת נגה. ולפעמים גם קליפת נוגה נטמאת כג' הקליפות ופועלת רעה כמו מלכות יון. מלכות יון היא כנגד קליפת נגה.
והכל תלוי בתחתונים אם מריעים מעשיהם, ג הקליפות שולטות עד שאפילו קליפת נגה מתקלקלת. ואם מטיבים מעשיהם, נמצאת קליפת נוגה דוחת ג הקליפות.
גם בקליפת נוגה דוחת ג הקליפות. גם בקליפת נוגה עצמה יש שינויים, כי עיקר העזרה לקדושה היא בחינת אש מתלקחת שבה, שהוא בסוד המוקש שמשימים לנחש מצד המלכות שעלתה לבינה לצמצום ב, אבל גם לב' האחרות יש תפקידים לעזור לקדושה. לו לא יכולנו להביא את המלכות לבינה, לא היינו יכולים להיות למוקש לנחש.
בעליית המלכות לבינה, יכולה גם המלכות לזכות בכוח הבינה, שאין הנחש מסוגל להזיקה. הבינה אינה נתונה לאותו צמצום.
כשעם ישראל מקיימים מצוות ומתקרבים לקדושה, הקליפות הללו עוזרות, ואם חלילה הפוך הן מזיקות.
וכל אלו שהם רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת, כי כל אחת היא חיצונית לחברתה ומסבבת אותה, כי עיקר בעזרה לקדושה שבקליפת נגה היא בחינת אש מתלקחת שבה. ונמצא שהיא יון, אש מתלקחת אחוזה ביותר בנגה, כי היא משמשת ליציאת המוחין הקדושים, ע"כ נבחן שמתאחזות בהם.
כי ד קליפות אלו כוללות כל הדינים והעונשים באים על ישראל. וכן ד מלכויות אלו שישראל גלו בהם, כוללים כל הצרות והשעבוד של ישראל. גלויות אלו לא נגמרו, הן נמצאות תמיד, עד אשר נתקן בעזרת השם את קליפת נגה, שבזמן תיקון היא בחינת טוב ורע.
ונגה לו סביב היא מלכות יון, שאינם נגה עצמו, אלא שנגה סביב להם, היינו שהליפות אינם נגה עצמו, אלא שנגה סביב להם היינו קרובים לנגה. סוג של השלכה מנוגה
ואפילו בקליפות אלו אין מי שיהיה קרוב למוח הקדושה כקליפת נגה, שעצמה היא כוללת ג הקליפות, ואינה נגה ממש, אלא משום שהקדושה לוקחת עזרה ממנה, נבחן שהנגה של הקדושה מסבב אותה, כי הנוגה שהוא שיעור ההארה שבמוח הקדושה שיצאה בעזרתה, יוצאת מהמוח ומאירה סביב סביב קליפת נוגה. ונגה לה סביב ויש בענין זה כמה דרכים בזהר. נגה סובב את החשמל, בתוך החשמל יש את החיות, והנוגה עוזרת או מפריעה ע"י ג הקליפות.
יש הפרש גדול מאד בין קליפת נוגה היא רק כללות של ג הקליפות, אלא באותו שיעור שהמוחין דקדושה נעזרים מהם בשיעור שהמוחין דקדושה נעזרים בהם. ונוגה היא הארת המוחין המתגלים מחמת העזרה של קליפת נוגה. אז יש מצד המוחין ויש מצד כללות הקליפת. כאשר אומרים נגה, הכוונה מצד המוחין, וכשאומרים קליפת נגה הכוונה הצורה שבה נעזרת הקדושה מהן.
המוחין הם עצם הקדושה. וג' הקליפות בפרטיותם עצמם, הם רק הדינים והעונשים הבאים על ישראל. עונש הוא תיקון. אפשר להסתכל ולפרש המציאות כהזדמנות לתיקון, כירידה לצורך עליה. ואפשר להסתכל כאילו זה דין העומד בפני עצמו.
אמנם כל כחם של ג הקליפות לשעבד ולענות את ישראל הוא מחמת שרושם שבקליפת נגה, ששם מאירה עליה הארת המוחין שמתגדלת מחת אותם הדינים. ונמצא שכל קליפה השולטת לענות את ישראל, לוקחת כחה מאותה הארת הנגה המאירה עליה. אין קליפה סתם, ואין קליפה יכולה לפעול בלי שמאירים לה. קליפה ללא קדושה מתייבשת ואין לה חַיּוּת יותר. הקליפה חייבת לינוק מהקדושה, וכשמסירים אותה מהקדושה, היא נגמרת.
שכל קליפה השולטת לענות את ישראל, כל המצר לישראל נעשה לראש היא לוקחת כחה בהכרח מאותה הארת המוחין המתגדלים בסבת העינויים ההם ומביאים לבסוף רוב טובה על ישראל.
כאשר לסירוגין לוקחת קליפת יון את השליטה, היא יונקת כוחה מנגה. וזה לטובת ישראל בחינת יסורים שגורמים לאדם להזדכך.
ולפיכך כל קליפה השולטת על ישראל, היא דוחית שאר הקליפות שאינן שולטות ומתקרבת לאור נגה כדי לינק כוח לשלוט, אבל מבחינת הקביעות, נבחנת רק קליפת נגה לבדה, שהיא קרובה לאור נוגה ואור נוגה מסבבה כמ"ש ונוגה לה סביב. אי אפשר לקבל אור, כולם נשענים דווקא על יון, כעת אפשר להבין למה נרעשו חכמי ישראל כנגד הרמב"ם במורה נבוכים, למרות שיש שם סודות עצומים.
וסוד החשבמל הוא קדושה גמורה למרות שיצא מחוץ למדרגה, ויכול להיות קדושה. אלא שהוא בשליטת קו השמאל, כי המוחין הם ג קווים עם המלכות המקבלתם שה"ס ד חיות, והם תחת שליטת החסידים שהם ימין. מדברים בצמצום ב שיש בו המוחין הנמצאים בתוך החשמל, המאפשרים שליטת הימין על השמאל, היינו עבודה בקו אמצעי. החשמל מסבב את המוחין
ומקודם להם הוא החשמל המסבב את המוחין, וגם הוא בחינת ג קווים ומלכות המקבלתם הנק ד חיות, אלא שכולם הם תחת שליטת החכמה שבשמאל, ומתוך שהחכמה אינה מתפשטת אלא עם דינים מרובים. ולפיכך הם נבחנים לד' חיות אש.
והיינו מרוב הדינים היוצאים עמהם ונבחן שהן ממללות, כי הדיבור רומז על חכמה. חש-מל, גם בחשמל ישנה חלוקה. הוא קדושה, אך תחת שליטת השמאל
ד חיות אש ממללות כנגד ג קווים והמלכות המקבלתן הנמצאים תחת שליטת קו השמאל, וע"כ הן חיות אש מצד הדינים וממללות מצד החכמה,
מי יכול להבין מה הן ממללות, כאשר הפילטר להבנה נמצא בצרות ההסכלות דרך קליפה נוגה וג החיות הטמאות.
כי הארת החכמה נק זהר. עולה תחילה ממטה למעלה לקבל הארתו מבינה ששם שורשו ואח"כ יורדת הארתו לתחתונים. שהדינים לוהטים בו היינו הדינים היוצאים עם הארת חכמה. קאים ולא קאים, לממשיכים הארותו ממטה למעלה הוא עומד וקיים. כאשר ממשיכים האור ממטה למעלה הוא קיים, וכאשר מנסים למשוך לפרטיות, נעלם.
ולרוצים להמשיך הארתו ממעלה למטה אינו עומד ואינו קיים החוק הוא שאי אפשר לקבל את החכמה/השפע כשמבקשים ממעלה למטה, מתנת חינם. כי ג קווים ימין ושמאל ואמצע מכונים תלת דוכתי ג קוים, ג דרכים, ואומר שאי אפשר להמשיכו מקו אחד, שהוא שמאל בלבד בלי ימין, אלא מג' דוכתי בזה אחר זה כאשר הימין שולט על השמאל. שהפרט מתכופף לכלל. כי הארת השמאל דרכה להמשך בחפזון והראות אינה עומדת להסתכל בה, כי הנה הוא מאיר קו השמאל, ומטרם שמספיקים לראות בו כבר אינו מאיר.
פעם הוא נמצא במקומו עצמו בקו שמאל, ופעם עובר לימין שבו, כי כן מתגלים ג הקווים בזה אחר זה ומי שאינו יודע להחזיק את ג הקווים בקו אמצעי, לא מבין מה קורה, האם הרצון בימין או בשמאל. כי קו השמאל במקום יצאתו היה מאיר ממעלה למטה, ונמצאת הארתו יורדת למטה עולה ויורד. ובדרך יחודו בג' קווים כבר אינו ממאיר אלא מטה למעלה, היינו המלכות דמדת הדין שנסתרת, כי אם היא נגלית נפסקת הארת החכמה, היינו הארת ג"ר דחכמה נגנזת ואינה מאירה עוד.
שהשם חשמל, מורה שאין הארתו עומדת בקביעות אלא עתים חשות ניתן לחוש בהן ועתים ממללות, היינו שעל ידי החשמל הוא מסתכל במוחין השלמים שהם בפימיות החשמל, שהחשמל מקיפם, שה"ס ד חיות שהן בשליטת הימין, המוחין שבתוך החשמל שבו צריכה העין להיות סגורה יותר מכל, וגם אז הלוואי שיוכל לעמוד על מוחין ההם. מפני שראיה היא חכמה, וימין זה חסדים דרכם צריך להסתכל. ממילא ניסיון להסתכל דרך החכמה מבלבל, שפעם מאיר ופעם איננו. מאחר ויש בחשמל דינים, צריך האדם לקחת כח הסתכלות אמוני.
שהחשמל הזה שהוא אש לוהט מנצנצת מחמת הדינים שבו, הנה יש בו ארבעה צדדים. שאותה התנוצצות במראה נוצצת ולוהטת שהנה הוא, ואינו הוא, שעומד ואינו עומד, יוצא מצד הזה, והתנוצצות אחת כעין זה, יוצאת מצד זה, וכן יוצאת התנוצצות זו מצד זה, ולא ברור מה החשמל הזה, מה רוצה לומר לנו הבורא דרך החיות הממללות.
שמכל צד יוצאת התנוצצות המאירה בכל הדרכים המבוארים בחשמל. כי אע"פ שהחשמל נמשך רק מקו שמאל, עכ"ז קו השמאל כלול מג' קווים ומלכות המקבלתם, המכונים ד צדדים דרום צפון מזרח מערב.
ולפיכך נמצא החשמל בכל ד הצדדים.
והם מכונים ד חיות אש. חיה זו מדברת משפיעות לזו, וזו מדברת לזו, היינו שמשפיעות זו לזו, הימין לשמאל ושמאל לימין ושניהם לאמצעי ושלושתם למלכות. עד שנעשות בחינה אחת בז"א בקו אמצעי, אז כל ארבע החיות מנצנצות בהיתנוצצות אחת היינו בבחינה אחת במלכות, שזה צד האדם, כאלו היו חיה אחת שמתנהגת ככל דרכי הארת החשמל, ואחר כך חוזרת ההתנוצצות להתחלק במראה ד חיות ממללות כל אחת בבחינתה כמקודם לכן.
ובפנים מד' חיות אש ממללות שבחשמל שה"ס ד חיות תחת שליטת קו השמאל, יש בחינת המוח הפנימי מכולם, שהם ד חיות תחת שליטת הימין. החיות שתחת שליטת השמאל נק בחינת החשמל, שאין בהם ממש תפיסה, לעומת שליטת הימין בו יש תפיסה במוחין. היינו תחת שליטת החסדים הנבחנים שהחכמה אינה נשמעת בהם והם בלחש מחכמה השקט שבין המילים, התפיסה שהופכת להשגה, שה"ס העומד בפנים הכל המכונה מוח. דרגה נפשית נפלאה לתפוס המוחין הפנימיים דרך החשמל.
שהן סוד פנימי הנבחנות למוח שכל אלו ג קליפות ונוגה וחשמל הם מסבבים את המוח הזה שהוא ד החיות הפנימיות שבחשמל, שד' חיות אש דחשמל מסבבות ד חיות האלו שהן המוח.
הקודם