בלק קנז – קנט שעור 53
וַתֵּרֶא הָאָתוֹן אֶת מַלְאַךְ יְהוָה
כל האור שמגיע לעולם, מגיע בשביל ישראל. כדי להגיע לאמת, הכוח החיובי צריך לייצר את התנועה. בכדי להגיע לקשר חייבים לוותר על הגאווה כדי שיוכל לפעול בחסדים לקבלת חוכמה.
תלו ארבעה גלגלים שבארבעת הפלחים של הרימון, לוקחים ע״י גלגול את העטרה. וכשלוקחים אותה הם מזדקפים למעלה, עד שמגיעים לגלגל הפלח העליון, הנוהם יום ולילה. אז מתחברים כל אלו הפלחים ולוקחים את העטרה וזוקפים אותה. והקול של אלו הגלגלים נשמע בכל הרקיעים. לקול נעימות זה, רועשים כל צבאות השמיים, וכולם שואלים זה לזה, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה׳ ממקומו.
העטרה, הג״ר של המלכות, נישאת, מתגלה, ע"י ד׳ פלחי הרימון, ד׳ כלים דאחוריים, הממשיכים החכמה, אשר החכמה היא עיקר הג״ר שבה. וע״כ יש עטרה ויש נושאי העטרה, שהם פלחי הרימון. ואין החכמה נגלית אלא ע"י גלגול בג׳ מקומות, ג׳ קווים. ונגלית בשעת הגלגול, הנסיעה. מלכות שעולם לבינה חוצה את המדרגה, וזו בחינת דין, שהרי יש לקטן תפקיד לקבל את האור.
לפיכך צריכים גלגלים, להעביר האור מקו לקו עד המלכות. ואלו הגלגלים הם הדינים דמלכות עם הדינים, המכונים ג׳ זריעות, שבג׳ נקודות חולם שורוק חיריק. כי הדינים שבכל קו מעבירים האור שבו לקו האחר.
כי בקו ימין, חולם, יש דינים מעליית המלכות לבינה, הגורמים קטנות, ע״כ דין זה דוחף האור ומעביר אותו לקו שמאל, שורוק. והדינים שבקו שמאל, ששם חושך אש קיפאון, שאינם נותנים את החכמה להאיר, דוחפים האור ומעבירים אותו לקו האמצעי, ששם תיקון ייחוד הקווים, שאור החכמה מתלבש בחסדים, שאז יכולה החכמה להאיר בכל שלמותה והדרה. והדינים שבקו האמצעי, מסך דחיריק, שאינם נותנים בו מקום גילוי אל אור החכמה. ע״כ דינים אלו דקו האמצעי דוחפים ומעבירים האור אל המלכות, ששם מקום הגילוי של החכמה. כשאין שביעות רצון מהדין, מהחיסרון, הוא נדחף.
ובמלכות עצמה מתגלגלים הקווים מחדש, ע״י אותם הגלגלים, ומגלים החכמה, והדינים שבה מקשרים אותה עם החסדים. ובזה מובן הצורך לג׳ בחינות:
א. הם עצם המוחין, הנקראים עטרה, שנבחנים בראש ובתוך.
ב. נושאי המוחין, שהם הכלים דאחוריים, הנקראים פלחי הרימון, שרק הם ראויים להמשיך גילוי החכמה, ולולא הם לא הייתה נגלית העטרה, שהעיקר שבה הוא החכמה. וע״כ נבחנים פלחי הרימון, כזוקפים את העטרה, כי קומה זקופה מורה על אור החכמה.
ג. הגלגלים, הדינים שבכלים דאחוריים, שעליהם מתגלגל אור העטרה ממקום למקום, מקו לקו עד המלכות, וכן במלכות עצמה.
ארבעת הגלגלים, ד׳ מיני דינים, שיש בארבעת הפלחים, שהם ג׳ קווים ומלכות המקבלת אותם, לוקחים ע״י גלגול את העטרה. גלגלים הם דינים, נק אופנים בחינת המלכות, הם המזיזים את העגלה, זזים מפאת החיסרון שמרגישים העטרה מתגלגלת עליהם ממקום למקום, שע"י זה נשלמת העטרה בכל התכשיטים שבה. והנה כל זה שנאמר בעטרה ובפלחי הרימון ובגלגלים, נוהג רק בזמן הזיווג עם ז״א, וב׳ הארות מאיר אז ז״א אל המלכות:
א. משמאל, אור החכמה, משמאל דאמא, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי.
ב. אחר שנגמרה הארה זו, אז מאיר לה ז״א מימין, אור החסדים, כמ"ש, וימינו תחבקני.
בתחילה, כשהגלגלים מתחילים לשאת את העטרה, הם זוקפים קומתם למעלה, שממשיכים חכמה, המכונה קומה זקופה, ההארה הראשונה דז״א, כמ"ש, שמאלו תחת לראשי. עד שמגיעים לגלגל הפלח העליון, הנוהם יום ולילה, שהוא פלח הרימון, ימין, חסד, שאין לו הפסק, ההארה השנייה דז״א, כמ"ש, וימינו תחבקני.
אז מתחברים כל אלו הפלחים, שהחכמה דשמאל מתלבשת בחסדים דימין, ושניהם בקו האמצעי, ושלושתם במלכות. ואז בחיבורם יחד לוקחים העטרה וזוקפים אותה, שמגלים בה הקומה הזקופה, הארת החכמה בכל שלמותה והדרה. הזקיפה הראשונה חכמה בלי חסדים, כלומר גדלות שלא ניתן להשתמש בחכמה. בשניה ישנה כבר קבלה דרך קו אמצעי.
הגלגלים הם הדינים שבד׳ מקומות, שעליהם האור נדחף ומתגלגל ממקום למקום עד שנשלם. והקול של אלו הגלגלים, כוח הדינים, הנקראים גלגלים, נשמע בכל הרקיעים, כלומר, שפעולות הדינים מתקבלות בכל המדרגות.
לקול נעימות זה, המושפע מהם מעת גלגולם, רועשים כל צבאות השמיים, וכולם שואלים זה לזה, שמחמת גילוי הדינים שבכל קו, הם שואלים, איה מקום כבודו. עד שנשלם הגלגול ומתגלה מקום הכבוד, עד שכולם אומרים, ברוך כבוד ה׳ ממקומו. כי התגלה מקום הכבוד, המלכות. מקומו הוא המלכות המקום בו מותר לקבל תענוג, שהאור מתגלה בנשמה, שהוא מקום הכבוד. העטרה היא הגדלות שלו.
תלז כאשר המלך, ז״א, מזדווג במטרוניתא, המלכות, עולה עטרה זו ומתיישבת בראש המלכות. שכל הפעולות האמורות הן רק בעת זיווג ז״א עם המלכות. אז גם יורדת עטרה אחת עליונה לז״א, משובצת מסביב לה בכל אבן טובה, ובכפתור וָפרח. בשישה גלגלים היא באה, לשישה קצוות העולם, שש כנפי הנשר נושאות אותה. חמישים ענבים מסביב לעטרה, שחקקה בה אמא עילאה, בינה, משובצים באבן טובה, שצבעיה לבן אדום ירוק שחור תכלת ארגמן. 613 אורות מכל צד. גם ז"א המשפיע למלכות מקבל מזה.
תלח 1600 מגדלות לכל צד. וכל מגדל עשוי טורים קבועים, פורחים למעלה ומושפעים משולחן אמא עילאה, בינה, משמן המשחה שלה. אז משפיעה אמא עילאה בלחש מתנות עליונות ושולחת וקובעת אותן בעטרה. אח״כ משפיעה נחלי שמן המשחה הקדוש על ראש המלך, ז"א, ומראשו יורד השמן הטוב העליון על זקנו המכובד, ומשם נוזל על לבושי המלך. כמ״ש, כשמן הטוב על הראש, יורד על הזקָן זְקן אהרון, שיורד על פי מידותיו.
בטרם זיווג ז״א עם המלכות, אין בז״א אלא חסדים בלבד. ואין בו הארת החכמה, אלא בשעה שז״א מזדווג עם המלכות, שבה מקום גילוי החכמה, ואז הוא נכלל מחכמה שבמלכות, ויורדת אליו עטרה מאמא, הנכללת גם מחכמה. כמ"ש, אשת חיל עטרת בעלה, שבזכות הרצון לקבל ניתן לזכות לתענוג שע"י המלכות, אשת ז״א, קונה ז״א העטרה השלמה שלו מוחין דפנים.
כאשר המלך, ז״א, מזדווג במטרוניתא, במלכות, עולה עטרה זו ומתיישבת בראש המלכות. ואחר שהמלכות מקבלת העטרה שלה, שעיקרה היא חכמה, נכלל גם ז״א מהחכמה שלה, וקונה גם הוא העטרה שלו. שאז יורדת גם לז״א העטרה העליונה. משובצת מסביב לה בכל אבן טובה, ובכפתור וָפרח. שושן חסדים, פרח חכמה.
המלכות נקראת אבן טובה, והעטרה משובצת מכל אבן טובה, שהיא הארת החכמה של המלכות, הנכללת בה. כפתור הוא ימין, חסדים, המרומזים בכפתור. פרח הוא שמאל, חכמה, המרומזת בפרח. משום שהחכמה באה לו רק בדרך התכללות מהמלכות, ע״כ נבחנת שמאירה מסביב לעטרה.
הגלגלים הם הדינים המיוחדים שבכל קו, מעבירי האור מקו לקו. ומחשיב כאן שישה גלגלים, כנגד שישה קצוות העולם חג״ת נה״י. ג׳ גלגלים לג' קווים שמחזה ולמעלה, הנקראים חג״ת, וג׳ גלגלים לג׳ קווים שמחזה ולמטה, הנקראים נה״י. כי ז״א כולל תמיד ו״ק.
העטרה, שש כנפי הנשר נושאות אותה, כי קו האמצעי הוא נשר, ויש לו שש כנפיים כנגד ו"ק, שמכסים בו החכמה, שלא תאיר, אלא בקו האמצעי, מלמטה למעלה. התיקון של כנפי הנשר הוא עיקר הלוקח והנושא של העטרה, המוחין שמקבל מאמא, כי מתוך שעשה תיקון זה באמא, יצאו ג״ר באמא, וגם ז״א קנה אותם.ע״כ כנפי הנשר הן עיקר לוקחי העטרה, שזולתן לא הייתה עטרה זו במציאות.
עתה מפרש הזוהר ההארות שבעצם העטרה. ותחילה מפרש הארות חמישים שערי בינה, שמקבלת מאמא. חמישים ענבים מסביב לעטרה, שחקקה בה אמא עילאה, שהם חמישים שערי בינה. משובצות באבן טובה, שבה שישה צבעים, לבן אדום ירוק, שהם חג״ת, ובמלכות יש ג׳ צבעים, שהם שחור תכלת וארגמן מלכות שעלתה לת"ת.
עוד יש תרי״ג (613) אורות בכל צד מד׳ צדדי העטרה, חג״ת נה״י, שהם 600, מפני שנמשכים מבינה שספירותיה מאות. ובהם מאירות הארות י״ב (12) גבולים, ג׳ קווים, שבכל קו חו״ב תו״מ, ואחד הכולל אותם, הם י״ג (13).
אח״ז מפרש הראש של העטרה. ואומר, 1600 מגדלות לכל צד, שהם ספירה וחצי דימין של הג״ר, כי הג״ר הם 3000 . וספירה וחצי, חכמה וחצי דעת הימני הם 1600, כי חכמה היא אלף. וחצי דעת הימני יש בו ו"ס חג״ת נה״י, שהם 600.
ואלו המגדלות עולים למעלה לבינה לצד ימין שבה לקבל חסדים. וכל מגדל עשוי טורים קבועים, שמוקף בבתים מהתכללות המלכות בו. ומושפעים משולחן אמא עילאה, משמן המשחה שלה. החסדים דאמא נקראים שמן המשחה. אז משפיעה אמא עילאה בלחש, כי החסדים נמשכים בלחש, בלי השמעת קול, המורה על חכמה דשמאל, כמו אצל הפעמונים.וחסדים אלו יורדים בג׳ מקומות הדינים שבז״א, שהם שערות ראש ושערות דיקנא ולבושים.
תלט אחר שהעטרה קיבלה כל האורות, חזרה העטרה, ואמא עילאה מעטרת לז״א בעטרה הזו, ופורשת על ז״א ועל המלכות בעטרה ההיא החסדים המלבישים החכמה, המכונים לבושי כבוד. אז הקול נשמע בכל העולמות, צְאֶנה ורְאֶינה בנות ציון במלך שלמה, בעטרה שעיטרה לו אימו ביום חתונתו.המלך שלמה הוא ז״א, אימו היא בינה.
אז היא שמחה בכל בני המלך, שהם כל אלו הבאים מצד ישראל. כי אינם מתחברים עם זיווג ז״א ומלכות, שאינם עומדים עימהם, חוץ מישראל, שהם בני הבית ומשמשים אותם, שהם מעלים מ"ן ע״י תורתם ותפילתם המעוררים אל הזיווג. לכן, הברכות היוצאות מזיווג ז״א ומלכות הן של ישראל.
תמ וישראל לוקחים הכול, כל הברכות היוצאות מהארת הזיווג של ז״א ומלכות, ושולחים חלק מהן לשאר העמים, ומאותו החלק ניזונים כל שאר העמים. מבין צדדי חלקם של הממונים על שאר העמים, יוצא שביל אחד דק מאוד, שמשם נמשך חלקם של החיצוניים ואוה"ע,ומשם מתחלק לכמה צדדים. וזה שאנו קוראים לו תמצית, היוצאת מצד הארץ הקדושה, המלכות. אי אפשר לקחת את כל ההארה המתקבלת, מפני שיש באדם גאווה, וחלק מהקבלה יוצא כפסולת או שנשלח לשאר העמים.
הקודם