שיעור שמע:

הורד Mp3

שאלות לחזרה ושינון בזהר לז-לט
1. מה הסימן של נקודות לבנות על הציפורניים שהן בולטות וכשהן שקועות?
2. היכן אנו מסתכלים על הסימנים ביד מהצד הפנימי או מהציפורנים החיצוניים ומדוע?
3. מהו הסימן בפנימיות של קוי היד לרוחב שהאצבע מתקפל עליהם בשעת סגירת היד?
4. מהם הסימנים של הקוים העומדים לאורך בין הרשימות שהאצבע מתקפל עליהם?
5. האם שרטוטי הידיים משתנים עם השתנות האדם? הסבר ונמק.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ לד-לו

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד שׂרְטּוֹטי יָדַיִם.

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא הַנְּשָׁמָה.

כשנברא האדם כתוב בו: עוֹר וּבָשָׂר תַּלְבִּישֵׁנִי וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים, תְּשֹׂכְכֵנִי. ומהו האדם עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי ודאי הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא הַנְּשָׁמָה. ואילו עור בשר עצמות גידים, מלבוש בלבד. הם כלים של האדם, וכשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש. אין הזוהר מדבר מגשמיות אלא על הבחינה הרוחנית. אדם הוא כלל ואינו משתנה, אלא הלבושים שבאים לגלות כל פעם משהו חדש בתוכנית הבריאה.

כל ניסיון לאבחן רק ע"י הפרטים החיצוניים הוא שרלטנות. הקב"ה שֹם בקווי היד סודות פנימיים על האדם, כפי שישנם בסודות העליונים שכתוב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם  כַּיְרִיעָה. משום כך נקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה.

הסודות נוגעים לנקודת החיבור בין הפרט לכלל, בין הגוף לבין הראש המתאר את השלמות.  עובדי כוכבים ומזלות מסתכלים רק על צד שמאל, על החיצוני, על הפרט בפני עצמו, ומנסים לשווא לפרש את הנראה. גם חכם לב מסתכל בפרט החיצוני, אך דרך פריזמה פנימית המייצגת את הכלל לו שייך הפרט, ומפרש בְּדֶרֶך עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּרָצוֹן לְאַחֲדוּת וְקֶּשֶׁר לַבּוֹרֵא – לָכְּלַל. חכם הלב אינו מסתכל במה קורה בעולם הזה, אלא בדרך האמת שהיא התכלית להתקשר באהבה לבורא יתברך.

כל אותם חוזים בכוכבים למינם, כאשר הם באים לפרש מהפרטים אל הפרטים, בנבדל מהבורא, אין להם תשועה. אנשים אוהבים להסתכל בפרטים חיצוניים כדי לחזות את העתיד, וזו טעות. יש להסתכל מהפרטים רק בהקשר שלהם לכלל, לקב"ה. רק חכמי לב, היודעים לראות גם בכף היד את עבודת האדם בעולמו, כלפי השמים – יכולים לאבחן.

אי אפשר לאבחן בזמן שאדם כועס, שהרי דעתו הסתלקה ולא ניתן יהיה לראות את הנקודה הפנימית ולהבין מיהו האדם. כל פירוש שאדם נותן למשהו, חייב להיות קשור לכלל, הפירוש הוא נפשי ולא טכני. צריך האדם עומק נפשי הקשור לכלל בכדי שיוכל לתפוס כל דבר שלומד, וזאת על פי חוקי הכלל ויחס הפרט לכלל. גם מחשב יכול להוציא מפה אסטרולוגית, אך התוצאה תהיה שקר, מפני שאינו יכול לקשר לנקודה המרכזית.

בהבדלה שעושים מסתכלים אמנם בציפורניים, אך באדמומית שיש באור העובר דרך הציפורנים, כדי למשוך את האור שבפנימיות, באור השבת. המכשפים מסתכלים על החיצוניות ואינם רוצים לראות את החלק הפנימי אלא לפרש דרך הדינים המתראים בחוץ.

יִתְרוֹ לד-לו

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד שׂרְטּוֹטי יָדַיִם.

הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא הַנְּשָׁמָה.

כל ניסיון לאבחן רק ע"י הפרטים החיצוניים הוא שרלטנות. הקב"ה שֹם בקווי היד סודות פנימיים על האדם, כפי שישנם בסודות העליונים שכתוב: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם  כַּיְרִיעָה. הסודות נוגעים לנקודת החיבור בין הפרט לכלל, בין הגוף לבין הראש המתאר את השלמות.  עובדי כוכבים ומזלות מסתכלים רק על צד שמאל, על החיצוני, על הפרט בפני עצמו, ומנסים לשווא לפרש את הנראה. גם חכם לב מסתכל בפרט החיצוני, אך דרך פריזמה פנימית המייצגת את הכלל לו שייך הפרט, ומפרש בְּדֶרֶך עֲבוֹדַת הָאָדָם בְּרָצוֹן לְאַחֲדוּת וְקֶּשֶׁר לַבּוֹרֵא – לָכְּלַל. חכם הלב אינו מסתכל במה קורה בעולם הזה, אלא בדרך האמת שהיא התכלית להתקשר באהבה לבורא יתברך.

קכב) כתוב: וִידֵי אָדָם מִתַּחַת כַּנְפֵיהֶם. שהם ידיים לקבל בעלי תשובה, השבים אל הקב"ה. אבל ידי אדם אלו הם צורות וסודות עליונים, שׁשׂם הקב"ה באדם, וסידר אותם באצבעות מבחוץ ומבפנים, בכף היד. בעל תשובה הוא מי שקנה בעלות על יראת השמים בנפשו, קנה את כוח הבינה.

גם למלאכים, שהם כוחות הנפש יש את בחינת הידים, כדי שיוכלו לעשות את שליחותם כלפי האדם.

קכג) והקב"ה, כשברא את האדם, סידר בו כל הצורות של סודות העליונים של עולם העליון, של בינה, וכל הצורות של הסודות התחתונים של עולם התחתון, של מלכות. וכולם נחקקים באדם, הנמצא בצלם אלוקים, משום שנקרא, יציר כף, יציר כפו של הקב"ה.

כף גימ' 100 מדרגת הבינה וגימ' מודים, מקום החיבור בין הג"ר לו"ק, הכח לפעול את צד הבורא שבבריאה, את החיבור בין שמים לארץ – זהו צלם אלקים.

קכד) וסוד הכף, הוא של אות הזו הנקראת כף. שכתוב: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, זהו סוד של אות כף. אות זו יש בה סודות עליונים וצורות עליונות. בכף הזו, כלומר בכף היד, תלויים עשרה מאמרות מימין ומשמאל, חמישה בכף ימין וחמישה בכף שמאל. והם אחד בסוד אחד. שהימין והשמאל מתייחדים לאחד, אותם יש לחבר בקו אמצעי.

קכה) כתוב: וְגַם אֲנִי, אַכֶּה כַפִּי אֶל כַּפִּי. פירושו, שתהיינה זו עם זו במחלוקת (נלמד הדבר מהמילה הכאה), ותסתלקנה הברכות מעולם, משום שגאוות ישראל ניתנה לעכו"ם. כי מייחוד ימין ושמאל, נמשכות משמאל ג"ר לישראל, שהן גאוותם, וכשהם במחלוקת, יונקים העכו"ם מקו שמאל, וגאוות ישראל (הגדולה, שהרצונות הגדולים של כלי הקבלה ) ניתנה לעכו"ם. כשמתחברים יחד, כתוב: כף אחת עשרה זהב מלאה קטורת, שזה רמז לחיבור אחד. שהעשרה שמימין ושמאל נעשו כף אחת. וכשהם בחיבור אחד כתוב: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ,  ויברא אלוקים, הוא הסתלקות המחשבה הפנימית.

שתחילת הכול צריכים להמתיק המלכות בבינה, מדה"ר (שבלי צירוף צד הנברא לצד הבורא, נשארת נבדלות). ע"י עליית המלכות לבינה, הנקראת מחשבה (מצד צמצום א' חוכמה נק' מחשבה ומצד צמצום ב' בינה נק' מחשבה. וכבר בצמצום א' ניתן לראות שהמחשבה בחוכמה יותר מופשטת, ובבינה יותר פראקטית). ואז יסתלקו הג"ר של המחשבה, שהן הפנימיות שלה, ונשארת בו"ק, שהן חצי מדרגה. ופעולה זו מכונה ברא או ויברא, שהיא לשון מיעוט. ולולא מיעוט הזה לא היה האדם ראוי לקבל מוחין. מדבר מצד האורות ולא מצד הכלים, לכן הפנימיות הסתלקה. ומעתה ניתן לקבל מבחינת מחשבה רק ו"ק.

כתוב: את האדם, זכר ונוקבא ביחד. כי אֶת היא נוקבא ואדם הוא זכר. בצלם אלוקים, כף, ב' הכפות, ימין ושמאל, בעת שנעשו כף אחת, שאז יוצא מהן כל המוחין העליונים.

קכו) כשנברא האדם, כתוב בו: עור ובשר תלבישני. ומהו האדם עצמו? האם האדם אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים? אינו כן. כי ודאי האדם אינו אלא הנשמה. ואילו עור בשר עצמות גידים, מלבוש בלבד. הם כלים של האדם, ולא האדם עצמו. וכשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש. אין הזוהר מדבר מגשמיות אלא על הבחינה הרוחנית. וכשנפטר מעבודתו בתיקון, הופכים הלבושים מעור, לכלים של אור חוזר.

קכז) העור שהאדם מתלבש בו, וכל אלו עצמות וגידים, כולם הם בסוד החכמה העליונה, כעין של מעלה. עור כעין של מעלה, כמ"ש ביריעות, שנוטה שמים כיריעה. עורות אֵילים מאוּדמים ועורות תחשים, הם מלבושים שלמעלה, המסככים על המלבוש, שהוא התפשטות השמים, המלבוש שמבחוץ. יריעות הן המלבוש שמבפנים, והוא קרום הסוכך על הבשר. וע"כ כתוב: נוטה שמים כיריעה. שיריעות הן לבוש הפנימי, ועליהן השמים מבחוץ. מדבר כאן על הבחינות שבעולמות העליונים.

קכח) עצמות וגידים הם המרכבות. וכל אלו הצבאות העומדים בפנימיות הם פנימיות וג"ר של חיצוניות המדרגה. כי גידים הם נשמה של המלבוש, והעצמות הם חיה של המלבוש. וכולם הם מלבושים לפנימי (לבריח התיכון, בו אין שינוי ותמורה  הוא הכלל המחבר את הכל), לאדם העליון. האדם הוא כלל ואינו משתנה, אלא הלבושים שבאים לגלות כל פעם משהו חדש בתוכנית הבריאה.

קכט) אף כן למטה. האדם הוא פנימי בפנים. המלבושים שלו הם כעין של מעלה. עצמות וגידים הם כעין שנאמר באלו המרכבות והצבאות, שנקראים עצמות וגידים. בשר הוא סוכך על אלו המחנות והמרכבות, הנקראים עצמות וגידים, ועומד מבחוץ להם. וזהו שהבשר נמשך ממנו לצד האחר. עור הסוכך על כל, זהו כעין אלו הרקיעים הסוככים על כל. וכולם מלבושים להתלבש בהם, הפנימי שבתוכם הוא האדם. והכול הוא עניין, שלמטה הוא כעין שלמעלה. ע"כ כתוב: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ, כי אדם למטה, הוא כולו כעין שלמעלה.

קל) ברקיע הזה שלמעלה הסוכך על כל, נרשמו בו רשימות להראות ולדעת באלו הרשימות שנקבעו בו דברים וסודות סתומים. והם הרשימות של כוכבים ומזלות, שנרשמו ונקבעו ברקיע הזה, הסוכך מבחוץ. אף כן העור, שהוא סוכך מבחוץ באדם, שהוא כמו הרקיע הסוכך על כל, יש בו רשימות וקווים. והם בחינת כוכבים ומזלות של עור הזה, להראות בהם ולדעת בהם דברים וסודות סתומים בכוכבים ומזלות, שהם הרשימות והקווים שבעור, שיעיינו בהם חכמי לב, ולהסתכל בהם לדעת הסתכלות בפנים בסודות שאמרנו.

כל אותם חוזים בכוכבים למינהם, כאשר הם באים לפרש המפרטים אל הפרטים, בנבדל מהבורא, אין להם תשועה. אנשים אוהבים להסתכל בפרטים חיצוניים כדי לחזות את העתיד, וזו טעות. יש להסתכל מהפרטים רק בהקשר שלהם לכלל, לקב"ה. רק חכמי לב, היודעים לראות גם בכף היד את עבודת האדם בעולמו, כלפי השמים – יכולים לאבחן.

קלא) וזהו כשהפנים מאירים ועומדים בלי רוגז. אז אפשר להסתכל ולדעת. בזמן שהרוגז (שהוא ביטוי לגאווה) שולט על האדם, דין אחר נמסר לדעת בו, ולמה לא ניתן לשלוט על האדם. זה אפשר לדעת בזמן שהדין שולט ברקיע.

קלב) אבל הסתכלות הפנים בדרך אמת, הוא בשעה שהפנים מאירים והאדם עומד על קיומו, ואז, אלו הרשימות נראים בדרך אמת, כי אז בהסתכלות ההיא יכול לדון יותר על בירורו. ואע"פ שבכל האופנים יכולים כל אלו החכמים להסתכל. אי אפשר לאבחן בזמן שאדם כועס, שהרי דעתו הסתלקה ולא ניתן יהיה לראות את הנקודה הפנימית ולהבין מיהו האדם. אי אפשר להצליח בהסתכלות חיצונית, אלא במקום פנימי ואמיתי. כל פירוש שאדם נותן למשהו, חייב להיות קשור לכלל, הפירוש הוא נפשי ולא טכני. צריך האדם עומק נפשי הקשור לכלל בכדי שיוכל לתפוס כל דבר שלומד, על פי חוקי הכלל ויחס הפרט לכלל. גם מחשב יכול להוציא מפה אסטרולוגית, אך התוצאה תהיה שקר, אם לא יעשה קשר לנקודה המרכזית.

קלג) קווי הידיים וקווי האצבעות, מבפנים. כולם עומדים בסודות אחרים לדעת בדברים סתומים. ואלו הם כוכבים המאירים להסתכל בתוך המזלות, בממונים העליונים. קווי היד נותנים נתונים כמו האסטרולוגיה.

קלד) האצבעות עומדות בסודות עליונים. הציפורניים (בחינת קליפות) של האצבעות העומדים ומכסים עליהם הם מבחוץ. ולומדים באלו הסודות, שהם פְנים שמבחוץ. ובהם יש סודות לאלו המכשפים המסתכלים בציפורניים, באור של דבר אחר השולט בהם, ואלו המכשפים מטמאים למקום ההוא. בהבדלה שעושים מסתכלים אמנם בציפורניים, אך באדמומית שיש באור העובר דרך הציפורנים, כדי למשוך את האור שבפנימיות, באור השבת. המכשפים מסתכלים על החיצוניות ואינם רוצים לראות את החלק הפנימי אלא לפרש דרך הדינים המתראים בחוץ.

תגיות: אבחון בכף היד, סודות כף היד על פי הזוהר.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ כח-ל

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַפָּנִים

יֵשׁ לְהַפְסִיק לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְ–מַה חוֹשְׁבִים עָלַי.

אומר בעל הסולם זצוק"ל שהאבן השואבת בדור שלנו היא מה חושבים עלינו הסביבה, על זה יש להתגבר. גם אדם שמנסה באמת להתמודד ולהשתפר, אך בסתר נופל הוא לפעמים ופועל באופן שלילי, קשה לו להישיר מבט לזולת, וחושש שיודעים בו. צריך אדם לוותר על גאוותו ולהפסיק "לחשבן" לתדמיתו ולפעול רק את האמת גם בסתר. אחרת בחינת האריה שבנפש, שאינו מוותר על גאוותו, יהיה לו הדבר לרועץ ואפילו שמתגבר לפרקים, יקבל גאווה שתשוב ותפגע בו.

צורת האריה שבנפש מפגישה את האדם בכל פעם מחדש באתגר ההתגברות. צורת השור שבנפש, צד השמאל קשה שעליו להיות כפוף לימין, שבטבעו הוא מוּעד, אין להשאיר אותו לבד וחייב סביבה תומכת.

צורת הפנים ניכרת מתוך אווירת הנפש, כמו שחשים שיש לאדם רוחני מאור פנים. הפנים משתנים מעת לעת לפי המצב בנפשי.

ציור הראשון הוא, כשהולך האדם בדרך האמת, אותם שיודעים בסוד אדונם מסתכלים בו, משום שרוח ההוא שבפנים מתתקן בו, ובולט לחוץ ציור הכולל הכול, וציור ההוא נק' פני האדם. הוא ציור השלם יותר מכל הציורים והעובר לפי שעה לפני עיניהם של חכמי לב. פני אדם זו הדרגה הגבוהה ביותר, אך כאמור רק חכמי לב יודיעם לראות בסימני הפנים.

זרעו של דוד מתהפכים בו המראות של הגוונים. וע"כ טעה שמואל, שכתוב: אל תבט אל מראהו, שחשב להמליך את אליהב הבכור. וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. וזהו עדות אצלו, והכן זכה דוד לפני אדם, וגם קיבל את שבעים שנותיו מאדם הראשון, כאשר שבעים מסמל תיקון של 7 מידות תחתונות של האדם. אדם ראשון חטא ב – ז' תחתונות ודוד תיקנם.

בצורה זו של פני אדם, הוא אינו מבוהל ברוחו, בשעת כעסו הוא במנוחה, ודבריו בנחת, ומיד מתרצה. יודע הוא לנהל את כעסו ולכבוש את יצרו, אבל נוטר שנאה כנחש לבסוף. לא תיקום במעשה ולא תיטור במחשבה – אך לס"א צריך לנטור ולמחות את עמלק.

משום שהצד ההוא גרם לו זה, שמסובב בכל הצדדים, עד שלוקח נקמתו, אבל המוח שבתוך קליפה זו והלב מתיישרים. וזה נכון לצדיקים, אבל הרשעים אינם סרים מאותה צורה הראשונה הרעה, ומתחברים בה לגמרי. יש ומגיע כעס לאדם, אך עליו ללמוד לנהל אותו, וזה מיישר אותו מוח ולב כשהוא צדיק. הרשע חושב שצריך להשאיר את הכעס בחוץ.

הציור השני הוא, אם אדם ההוא אינו הולך כל כך בדרך הרע, וסר מדרך ההוא ושב לאדונו זה, רוח טוב מתחיל לשרות עליו, ומתחזק על זוהמה הראשונה שהייתה בו, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים לפי שעה, כצורה אחת של אריה המתגבר. זה בשעה שרואים בו צורה זו, מראה ההיא גרמה לו, שיעבור בליבו אריה המתגבר לפי שעה, שליבו יתגבר על צד הרע לפי שעה. זהו צד שאדם חייב ללמוד לנהל בעצמו ולהתקדם כמו האריה, שיש בו גבורה, אך גם את מידת החסד.  אדם כבר יכול להתגבר באופן תמידי, אריה יכול לפרקים. ואנו בזמן תיקון שעוד לא הגענו לפני אדם שלם, צריכים להתגבר כארי בכל פעם שמופיע הכעס.

זה שיש לו פני אריה המתגבר, כשמסתכלים בפניו אח"כ, הם פנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד חוזר ליבו ואוהב אותם. כשמסתכלים בו מתבייש, וחושב שהכול יודעים בו, כלומר, שנדמה לו שיודעים כל מה שחושב ועושה במסתרים. ומתוך בושה, פניו מתמלאים בדם לפי שעה, ואח"כ מתהפכים ללבן או לירוק.

זה שהוא מזרעו של דוד, הוא מתהפך ממראה זו, מתחילה נראה בצורת אדם, ואח"כ עומד בצורת אריה, ונפרד מצד האחר. ובכל דבר, הוא מתהפך משאר בני אדם. הציור השני הוא התיקון של מידת החסד – ביטול האגו.

ציור השלישי הוא, אם אדם ההוא הולך בדרך שאינו מתוקן, ודרכיו סרים מדרך התורה. ההוא, רוח הקדוש מסתלק ממנו, ורוח אחר נראה בו, וצורה אחרת, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים של חכמי לב לפי שעה, צורה של שור. בשעה שרואים אותו, חכמי הלב, מעבירים בליבם צורה ההיא של שור, ומסתכלים בה.סימן זה הוא כמ"ש: הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם.

ואם שב בתשובה משמאל, ובא לצד ימין, נכנע רוח ההוא ומתחזק רוח של הקדושה, ואלו הגידים שוקעים ואחרים בולטים לחוץ. השמאל צריך להיכנע לימין. חזרה בתשובה על דרך השמאל כרוכה ביסורים, ויש להיזהר בהם.

ציור הרביעי, זהו ציור של אדם, העומד תמיד להתתקן על מה שעשה בראשונה, ואינו פוגם יותר. זהו מראֶה לחכמי לב בצורת נשר. רוח ההוא שלו הוא רוח חלש. זה אינו מראֶה בפנים אותיות בולטות לחוץ, כי אבדו ממנו ושקעו בזמן אחר בקדמות ימיו, שהסתלקו ממנו אז, וע"כ אינן בולטות בו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ לא-לג

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַשְּׂפָתַיִם.

קטו) מכאן ולהלאה מדובר בסוד השפתיים. באות פ' שנכללה באות ס'. שפתיים גדולות, זהו אדם המדבר לשון הרע,  אינו מתבייש ואינו מפחד. בעל מחלוקת ורכילות הוא בין זה לזה, בין אדם לחברו. ומשלח ריבים בין אחים, הוא אינו בעל סוד. וכשמשתדל בתורה הוא מכסה סוד. אבל בעל לשון הרע ואינו שם יראה בליבו.

שפה מחברת בין פנימי לחיצוני, וזהו מקום העבודה הנפשי. השפתיים עומדות לרוחב מצביעות על השפעה והאמונה של האדם, לזה הם צריכים לשמש. השפתיים העבות באות להסתיר את הפנימיות, ומראה עבה שלהם מרמז על תאווה, ובעיקר כאשר צובעים אותם באדום.

שפה עליונה מראה על הדרך הרוחנית והתחתונה יותר מרמזת לקשר של הגוף.

קטז) וסימן זה, אות פ' הכולולה באות ר' ואינה כלולה באות ס', זהו נראה שהוא צדיק, אבל אינו ירא חטא. ולא צריכים להשתדל אחריו, מפני שכל דבריו הם בפה ולא בגוף.

קיז) שפתיים נובלות וצומקות, ואינן קטנות. זהו אדם בעל כעס ביותר. בעל זדונות. אינו יכול לסבול דבר. בעל לשון הרע בגלוי לכל בלא בושה. לפעמים עוסק בליצנות. זהו אדם שצריכים להתרחק ממנו.

קיח) אם מתמלא זקנו בשׂיער, הוא לשון הרע, מורה עליו שמדבר בגלוי לכל, אין לו בושה. עוסק במחלוקת. מצליח בדברי העולם. רואה בשונאיו. זהו קורץ בעיניו. ע"ז כתוב: הֵעֵז איש רָשע בפניו. זהו באות פ' בלבד, שאינה נכללת באות ס' כלל. ולפעמים מתחברת באות ר', ובאות ר' הזו היא נכללת. השפתיים הם כנגד נצח והוד, לשון כנגד היסוד ויש להבדיל בהם. ההוד צריך להיות עם סוג של אהבה המלווה בתאווה. והשפה התחתונה יותר אידיאית, יותר דקה.

כשהשפתיים עבות ואדם מדבר לשון הרע, משתמש בשפתיים המגנות על הלשון.

אדם המשחק בשפתיו הוא אדם שמתגרה בתאוות שלו, לכן צריך להיזהר.

שפה היא המקום שמחבר לחוץ. שפה דקה מידי מחברת באופן ישיר מדי בין הפנים לחוץ, ושפתיים עבות שומרות ומכסות על הפנים. כאן השאלה מה יש בפנים, ואם חלילה בפנים רע, הדבר מכוסה ואינו מתגלה.

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַאוֹזְנָיִים

קיט) סוד האוזניים. מי שאוזניו גדולות, הוא אוויל בליבו ושיגעון ברוחו. מי שאוזניו קטנות ועומדות על קיומן כראוי, בהתעוררותו הוא חכם לב. רוצה לעסוק בכל. וזו אות י' הנכללת בכל שאר האותיות. על האדם לשמוע בצורה נקייה וכאשר האזניים גדולות מידי קשה לו לסנן כל מה שמגיע אליו, ושומע רק על גדלות עצמו, ולדברים חיצוניים. על האדם לפתח שמיעה פנימית ופחות חיצונית.

קכ) עד כאן עניין הצורות של האדם. מכאן ולהלאה סודות אחרים באותיות, שאינם עומדות תוך הפרצוף. אלא לדעת הסודות של ספר הזה, בתוך מדרגות עליונות, בזמנים ותקופות של עוה"ז, ועוד לא זכינו בהם.

קכא) אמר רבי שמעון: בני, אשריכם בעוה"ז ובעוה"ב. ואשרי עיני, שזכו לראות זה, כשאני נכנס לעוה"ב. בשביל נשמתי, אני קורא לעתיק יומין מקרא הזה, תערוך לפני שולחן. והקב"ה קורא עלינו, פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים.

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו לא-לג
1. מהו סוד השפתיים ועל מה מורות שפתיים גדולות?
2. על מה מורות שפתיים נובלות וצומקות?
3. מה היחס של הזהר הקדוש לקורץ בעיניו?
4. מהו סוד האוזניים ועל מה מורות אוזניים גדולות ועל מה קטנות?
5. מי הוא הרצוי לפני הקב"ה עפ"י אות קכ'א?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

מנו אז, וע"כ אינן בולטות בו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ כח-ל

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַפָּנִים

יֵשׁ לְהַפְסִיק לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְ–מַה חוֹשְׁבִים עָלַי.

אומר בעל הסולם זצוק"ל שהאבן השואבת בדור שלנו היא מה חושבים עלינו הסביבה, על זה יש להתגבר. גם אדם שמנסה באמת להתמודד ולהשתפר, אך בסתר הוא נופל לפעמים ופועל באופן שלילי, קשה לו להסתכל בעיניים, וחושש שיודעים בו. צריך אדם לוותר על גאוותו ולהפסיק "לחשבן" לתדמיתו ולפעול רק את האמת גם בסתר. אחרת בחינת האריה שבנפש, שאינו מוותר על גאוותו, יהיה לו הדבר לרועץ ואפילו שמתגבר לפרקים, יקבל גאווה שתשוב ותפגע בו.

צורת האריה שבנפש מפגישה את האדם בכל פעם מחדש באתגר ההתגברות. צורת השור שבנפש, צד השמאל קשה שעליו להיות כפוף לימין, שבטבעו הוא מוּעד, אין להשאיר אותו לבד וחייב סביבה תומכת.

צורת הפנים ניכרת מתוך אווירת הנפש, כמו שחשים שיש לאדם רוחני מאור פנים. הפנים משתנים מעת לעת לפי המצב בנפשי.

צח) ציור הראשון הוא, כשהולך האדם בדרך האמת, אותם שיודעים בסוד אדונם מסתכלים בו, משום שרוח ההוא שבפנים מתתקן בו, ובולט לחוץ ציור הכולל הכול, וציור ההוא נק' פני האדם. הוא ציור השלם יותר מכל הציורים והעובר לפי שעה לפני עיניהם של חכמי לב. זה, כשמסתכלים בפניו בחוץ, אלו הפנים העומדים לפניו, עיני הלב אוהבות אותם. פני אדם זו הדרגה הגבוהה ביותר, אך רק חכמי לב יודיעם לראות בסימני הפנים.

צט) ארבעה סימנים של אותיות יש בהם (בבעלי דרגה גבוהה זו של פני אדם): גיד אחד בולט בפניו בשקיעה, שאינו בולט לחוץ, אלא כמו שבולט בשקיעה, מצד ימין. וגיד אחד הכולל ב' אחרים האחוזים בו, מצד שמאל של הפנים. אלו ד' סימנים הם ד' אותיות במילה עדות. וסימן זה הוא אות ע', גיד ההוא שמצד ימין הבולט בשקיעה, כלומר, בשכיבה. אות ד' ושתי אותיות המתחברות עימו, שהן ו' ת', הן גיד ההוא, הכולל שני גידים האחרים שמצד שמאל של הפנים. וזהו כמ"ש: עדות ביהוסף שמו. שכל מי שראה אותו, היה אוהב אותו בליבו. ובאהבה הוא נשלם.

ק) זרעו של דוד מתהפכים בו המראות של הגוונים. וע"כ טעה שמואל, שכתוב: אל תבט אל מראהו (שחשב להמליך את הגדול, אליהב). משום שהצד האחר היה באליאב, שלא היה כן בדוד, הצורות של דוד מכוסות הן, כי הצורות של הצד האחר נכללו תוך הצורות שלו, והצורה של הצד האחר נראה בו תחילה, שעוברת על העיניים לפי שעה, והלב מבוהל ומתיירא. ואח"כ כתוב: וְהוּא אַדְמוֹנִי, עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי. וזהו עדות אצלו, והכן זכה דוד לפני אדם, וגם קיבל את שבעים שנותיו מאדם הראשון, כאשר שבעים מסמל תיקון של 7 מידות תחתונות של האדם. אדם ראשון חטא ב – ז' תחתונות ודוד תיקנם.

קא) צורה זו של פני אדם, כולל לכל הצורות, וכולן כלולות בו. זה, אינו מבוהל ברוחו. בשעת כעסו הוא במנוחה, ודבריו בנחת, ומיד מתרצה. יודע הוא לנהל את כעסו ולכבוש את יצרו. אלו התכונות שעל האדם לרכוש, צורות פנים כאלו.

קב) זרעו של דוד, אשר נראה בו צורה ההיא של הס"א בתחילה ועוברת לפי שעה לפני העיניים. בכעסו הוא במנוחה ומיד מתרצה. אבל נוטר שנאה כנחש לבסוף (לא תיקום במעשה ולא תיטור במחשבה – לס"א צריך לנטור שכתוב כך על עמלק). משום שהצד ההוא גרם לו זה, שמסובב בכל הצדדים, עד שלוקח נקמתו, אבל המוח שבתוך קליפה זו והלב מתיישרים. וזה נכון לצדיקים, אבל הרשעים אינם סרים מאותה צורה הראשונה הרעה, ומתחברים בה לגמרי. יש ומגיע כעס לאדם, אך עליו ללמוד לנהל אותו, וזה מיישר אותו מוח ולב כשהוא צדיק. הרשע חושב שצריך להשאיר את הכעס בחוץ.

קג) הציור השני הוא, אם אדם ההוא אינו הולך כל כך בדרך הרע, וסר מדרך ההוא ושב לאדונו זה, רוח טוב מתחיל לשרות עליו, ומתחזק על זוהמה הראשונה שהייתה בו, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים לפי שעה, כצורה אחת של אריה המתגבר. זה, בשעה שרואים בו צורה זו, מראה ההיא גרמה לו, שיעבור בליבו אריה המתגבר לפי שעה, שליבו יתגבר על צד הרע לפי שעה. זהו צד שאדם חייב ללמוד לנהל בעצמו ולהתקדם כמו האריה, שיש בו גבורה, אך גם את מידת החסד.  אדם כבר יכול להתגבר באופן תמידי, אריה יכול לפרקים. ואנו בזמן תיקון שעוד לא הגענו לפני אדם שלם, צריכים להתגבר כארי בכל פעם שמופיע הכעס.

קד) זה שיש לו פני אריה המתגבר, כשמסתכלים בפניו אח"כ, הם פנים שהלב אינו אוהב אותם לפי שעה, ומיד חוזר ליבו ואוהב אותם. כשמסתכלים בו מתבייש, וחושב שהכול יודעים בו, כלומר, שנדמה לו שיודעים כל מה שחושב ועושה במסתרים. ומתוך בושה, פניו מתמלאים בדם לפי שעה, ואח"כ מתהפכים ללבן או לירוק.

קה) ג' גידים דקים יש בפניו. א' לימין, שזה מתפשט בפניו ונאחז בו. ואחד, שעולה לחוטמו למעלה. ושניים לשמאל, ואחד מתפשט למטה מאלו השניים, ואוחז בזה ובזה. ואלו הן אותיות הנחקקות בפניו, והן בולטות ואינן שוקעות. וכשמתיישב ומתרגל בדרך האמת, הן שוקעות. יש בו סוג של קִרבה, כי היה רחוק והתקרב.

קו) ועניין של אלו האותיות, הוא קירוב. כי זה היה רחוק, ועתה ששב והתקרב, בולטות אלו האותיות בפניו ומעידות עליו בחופזה. וסימן זה הוא, ק' מצד ימין של הפנים. והאותיות האחרות שהן רוב, הן מצד שמאל של הפנים. ואע"פ שגידים אחרים מתראים בפניו, אינם בולטים לחוץ כמו אלו. חוץ אם הולך בדרך עקלקלות. בולטות גם הן.

קז) זה שהוא מזרעו של דוד, הוא מתהפך ממראה זו, מתחילה נראה בצורת אדם, ואח"כ עומד בצורת אריה, ונפרד מצד האחר. ובכל דבר, הוא מתהפך משאר בני אדם. הציור השני הוא התיקון של מידת החסד – ביטול האגו.

קח) ציור השלישי הוא, אם אדם ההוא הולך בדרך שאינו מתוקן, ודרכיו סרים מדרך התורה. ההוא, רוח הקדוש מסתלק ממנו, ורוח אחר נראה בו, וצורה אחרת, ובולט לחוץ, בהסתכלות עיניים של חכמי לב לפי שעה, צורה של שור. בשעה שרואים אותו, חכמי הלב, מעבירים בליבם צורה ההיא של שור, ומסתכלים בה.

קט) כשלושה גרעינים אדומים של כרכום פראי הנקרא קוּרטָמא, בפניו מצד ימין, והם גידים אדומים קטנים. וג' בשמאל של הפנים. אלו הן האותיות הבולטות בו. אחד, מן הג' שבימין ושמאל, הוא גיד קטן בעיגול, וב' גידים קטנים עליו, וכולם בעיגול. ואז עיניו שקועות בתוך המצח.

קי) והסוד של אלו האותיות הוא, שאחד משלושה הוא כ', ושני גידים האחרים הם ר"ת. וכן השלושה של צד השמאל, אחד מהם הוא כ' והאחרים ר"ת. וסימן זה הוא כמ"ש: הַכָּרַת פְּנֵיהֶם עָנְתָה בָּם. ואלו האותיות בולטות בפנים יותר מכל שאר הגידים ואם שב בתשובה משמאל, ובא לצד ימין, נכנע רוח ההוא ומתחזק רוח של הקדושה, ואלו הגידים שוקעים ואחרים בולטים לחוץ. השמאל צריך להיכנע לימין. חזרה בתשובה על דרך השמאל כרוכה ביסורים, ויש להיזהר בהם.

קיא) זרעו של דוד הוא להיפך שאינו מתחיל בשמאל, בצד הדינים. שנראה בצורת אריה תחילה, ואח"כ חוזר לצורת שור. שני גידים שחורים בפניו, אחד מימין ואחד משמאל, ואלו הם האותיות, אחד נקרא ד' ואחד נקרא ע'. וכולו מתהפך משאר בני אדם.

קיב) ציור הרביעי, זהו ציור של אדם, העומד תמיד להתתקן על מה שעשה בראשונה, ואינו פוגם יותר. זהו מראֶה לחכמי לב בצורת נשר. רוח ההוא שלו הוא רוח חלש. זה אינו מראֶה בפנים אותיות בולטות לחוץ, כי אבדו ממנו ושקעו בזמן אחר בקדמות ימיו, שהסתלקו ממנו אז, וע"כ אינן בולטות בו.

קיג) עיניו אינן מאירות בהתנוצצות כשהוא בשמחה, ובזמן שגוזז שׂיער ראשו וזקנו, משום שרוחו אינו מאיר לו באותיות, ושקע ההתנוצצות שלו שהייתה לו מתחילה. אינו עומד בהסתכלות הפנים להסתכל בו, מפני שאין לו אותיות בולטות. והוא כמ"ש: וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ מִן-הַחַיִּים, אֲשֶׁר הֵמָּה חַיִּים עֲדֶנָה. זרעו של דוד כמ"ש: סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם.

קיד) ברוח האדם מצטיירים אותיות, והוא מבליט אותן לחוץ על הפנים. ונמסר חכמה זו לחכמי לב לדעת ולהכיר. הרוח עומד בעניין שכתוב: זה ספר, והכול עומדים בעניין זה, חוץ ממראֶה הפנים שנידון באופן אחר, כפי שליטת הרוח או בעל הרוח. אשרי הם החכמים שהכול נמסר להם לדעת. עד כאן סוד הפנים.

כתוביות: השפעת הסביבה, התגברות על הגאווה

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ כה-כז

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הָעֵינַיִם

חוֹכְמָּה ראוּיה מִתְקָייֵמת בְּמִסְגֶּרֶת וּבְשִׁילוּב שֶׁל הֲטָבָה ויִגִּיעָה.

 העיניים הם מקום מדרגת החוכמה הכי קרוב לפנימיות האדם, וניתן ללמוד לפי מיקומם – בולטות או שקועות ועל פי הצבע הסובב אותן.

כאן ישנה הבחנה כנגד ד' בחינות של אור ישר, האישון השחור כנגד המלכות, הלבן המקיף ושני צבעים אדום וירוק כנגד בינה וז"א, ששם עיקר התנועה של האדם, הן בתודעה והן בפעולה.

עיקר ההבחנה בחוכמת האדם היא דרך הצבעים, האם הוא מפרש ומבין את העולם בצורה מאוזנת, או שהוא מעוות את תפיסתו.  צריך האדם עין טובה, ונבחן בתנועת הצבע הירוק שבא לקשר דהיינו רואה פרטים הבאים ויוצאים, מביע ומקבל. כאשר הוא נגוע בבחינה עצמית אנכית, ילך בדרך הרע, וכאשר יתחבר הירוק לבחינת המקיף הלבן ילך בדרך כלל לצד הטוב, שכל הבוטח בהשם חסד יסובבנו. שני דברים צריכים לשלוט בבחינת החוכמה של האדם: שילוב של הטבה ושל יגיעה, בתוך גבולות אמיתיים. זוהי הראיה הנכונה, ואדם זה יכול להתעסק בסודות התורה.

פה) סוד העיניים, באות ס'. יש להסתכל בצבע, הסובב על העיניים בחוץ. וכמו שהעין יושבת. אם יושבת על מילואה, שאינה שקועה בעומק המצח, זה אינו רמאי, והוא רחוק מרמאות, שאין בו כלל.

פו) הצבעים שבעיניים הם ארבעה:

א. הלבן שבחוץ הסובב את העין, כעין שיש בכל אדם, שאין בזה חילוק בין אדם לאדם. בחינת המקיף הלבן שהיא התורה השווה לכל העולם.

ב. לפנים ממנו צבע השחור הסובב. ונכללו הלבן והשחור יחד, הרומזים על חו"ג, הנכללים זה בזה. הלבן בחינת החסד והגבורה אדם, אך כאן מונה אותה בבחינת שחור, אלא כאשר המלכות השחורה עולה לבינה, נוגעת בבחינת האדמומית של הבינה ומראה גם את המיעוט בבינה.

ג. לפנים ממנו ירוק, הרומז על ת"ת, ונכלל בשחור.

ד. לפנים ממנו בת עין, שהיא נקודה שחורה, הרומזת על המלכות. זהו אדם שצוחק תמיד ושמח בשמחה. וחושב מחשבות לטוב. והמחשבות אינן נשלמות, משום שמעלה אותן מיד מרצונו. עוסק בדברי העולם. וכשהוא עוסק בדברי שמים, הוא מצליח. זה, צריכים לעודד אותו שיעסוק בתורה, כי יצליח בה.

פז) אם גבות עיניו גדולות ומכסות למטה. ואם בצבעים שבעיניים יש רשימות אדומות באורך. אלו הרשימות נקראות, אותיות קטנות שבעין, משום שהם צבעים שבעין, ואם מאירים באור, אור ההוא מעלה אותיות, להראות לאלו בעלי ריב, עם אלו רשימות האחרות הקטנות. וזהו באות ס' וכלול באות ה'.

פח) עיניים ירוקות המסובבות בלבן, והירוק מתערב בלבן ההוא: הוא רחמן וחושב תמיד רק לתועלתו, בעל אופי חלש ואינו מחשיב את נזק האחרים כלום.

פט) אם גוון שחור לא נראה בו, הוא חומד, ולא מצד הרע. ואם עולה בידו דבר מצד הרע, לא ישיב ממנו. נאמן הוא במה שנודע, ואינו נאמן במה שלא נודע. בעל סוד הוא בדבר שהוא סוד, עד שישמע הסוד במקום אחר. כיוון ששמע אותו, הוא מגלה הכול, ואין עוד עימו סוד כלל. כי כל דבריו אינם בשלמות. מי שצבעי עיניו מסובבים בלבן וירוק, זהו באות ה', ונכלל באות ז', ובאות ס'.

צ) אם עיניו צהובות וירוקות: יש בו שיגעון. ומשום השיגעון שבו, הוא פה מדבר גדולות, ועושה עצמו כאדם גדול בגאוותו, (רק מבחוץ נראה גדול) ומי שמתקיפו מנצחו. אינו ראוי לסודות התורה, כי ליבו אינו שקט בסודות, עד שיגלה אותם לאחרים (כבר שיודע מעט, מדבר הרבה ומגזים). כדי לעשות עצמו אדם גדול בהם. זהו באות ה', ונכלל באות ז' לבדה, ומתרחק מאות ס'. ומשום שמנהיג עצמו בגאווה, הוא מתרחק מאות ס', ואינו קרב אליה. כשהוא מדבר, עושה קמטים רבים במצחו, מפני שאינו ישר.

צא) עיניים לבנות, המסובבות קצת בירוק: הוא בעל כעס, רחמן על פי רוב. וכשמתמלא בכעס, אין בו אהבה כלל, ומתהפך לאכזריות. אין הוא בעל סוד. זהו באות ה', שנכלל באות ס'.

צב) עיניים ירוקות ולבנות ביחד, ומעט מצבע שחור בהן: זהו בעל סודות, ומצליח בהם. ואם מתחיל להצליח, הוא מצליח ועולה. שונאיו לא יכלו לו. והוא שולט עליהם בשליטה גמורה, והם נכנעים לפניו. זהו באות כ', הנכלל באות ס'. וע"כ הוא שולט, אם מתחיל לשלוט. עד כאן סוד העיניים לאלו בעלי החכמה.

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַפָּנִים

הפנים הם לשון פנימיות.

צג) סוד הפנים לאלו בעלי החכמה הפנימית. צורות הפנים אינן ניכרות ברשימות שמבחוץ על עור הפנים, כמו במצח, אלא בתוך רשימה של סודות פנימיים, כי צורות הפנים מתהפכות ובאות מכוח הצורות של רשימות הפנים, שהן סתומות ברוח, השורה בפנימיות, ומתוך הרוח ההוא, נראות מבחוץ צורות הפנים, שהן ניכרות אל אלו החכמים, בעלי חכמה הפנימית.

צד) צורות הפנים ניכרות מתוך הרוח (הרוחניות שבאדם), שיש באדם, שהאותיות חקוקות בו, וכל כ"ב (22) אותיות סתומות בתוך הרוח. ולפי השעה של האדם, עולות רשימות של אלו האותיות לתוך הפנים. וכמו שאלו האותיות עולות, כן הפנים נראות בצורות הרשומות לפי שעה (לא נראות באופן קבוע) של האדם, במראה שאינה מתקיימת, אלא הן צורות עוברות. ובעלי החכמה בלבד רואים אותן ומתקיימות בהם ואינן נשכחות מהם. למרות שנראה פנים משתנות משמחה, כעס וכדומה, לאחר השינוי רושם נשאר.

צה) ממקום שנקרא עוה"ב, בינה, יוצא התורה, ז"א, בכל כ"ב אותיות, כלל הכול. ונהר היוצא מעדן, ז"א, לוקח הכול. וכשפורחים ממנו הרוחות והנשמות, כולם מצטיירים בציור של האותיות האלו. וכן יוצאים כולם. וע"כ רוח האדם המצטייר בציור של האותיות, עושה ציור בפנים של האדם.

צו) אמר רבי שמעון: ציור של אימו של הרוח, מלכות, אינו מצטייר תוך רוח ההוא. כי האותיות הן באות מאבי הרוח, ז"א. ציור האותיות בא מז"א, וציור של אמא, המלכות, שהוא ד' פנים שנא"ן, מצטייר ברוח ההוא מלמטה. וציור האותיות, הבאות מז"א, נגנזות מבפנים. וציור של אמא בולט לחוץ.

צז) הציור של אמא, מלכות, פני אדם, פני אריה, פני שור, פני נשר. חסד כנגד אריה, גבורה כנגד השור, נשר ת"ת, ומלכות אדם.

והרוח עושה ציור של כולם רק לפי שעה, כי כל מה שמצד הרוח, בולט לחוץ ונראה ומיד נגנז. וכל אלו הצורות נראות מצטיירות בציור האותיות, הבאות מז"א, אע"פ שהן גנוזות מבפנים. אלו ארבע צורות נראות לפי שעה לאלו בעלי העיניים, בעלי החכמה, היודעים בסוד החכמה להסתכל בהן. דהיינו שיודעים איזו נקודה בתוכו פועלת.

תגיות: חכמה הפרצוף, עיניים, פנים

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו כה-כז
1. מה הסוד שהעין יושבת על מילואה ואינה שקועה בעומק המצח?
2. מהם ד' צבעי העין וכנגד מה הם?
3. מה הסוד שהעיניים ירוקיות ומסובבות בלבן והירוק מתערב בלבן?
4. מהו הסוד שאם גוון שחור לא נראה בו?
5. מהו שעיניו צהובות וירוקות?
6. מה שעיניו לבנות המסובבות קצת בירוק?
7. מהו סוד שעיניים ירוקות ולבנות ביחד ומעט מצבע שחור בהן?
8. מהיכן ניכרות צורות הפנים ומדוע הן כה נסתרות?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ כה-כז

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הָעֵינַיִם

חוֹכְמָּה ראוּיה מִתְקָייֵמת בְּמִסְגֶּרֶת וּבְשִׁילוּב שֶׁל הֲטָבָה ויִגִּיעָה.

העיניים הם מקום מדרגת החוכמה הכי קרוב לפנימיות האדם, וניתן לראות סימנים לפי מיקומם – בולטות או שקועות ועל פי הצבע הסובב אותן.

עיקר ההבחנה בחוכמת האדם היא דרך הצבעים, האם הוא מפרש ומבין את העולם בצורה מאוזנת, או שהוא מעוות את תפיסתו.  צריך האדם עין טובה, ונבחן בתנועת הצבע הירוק שבא לקשר דהיינו רואה פרטים הבאים ויוצאים, מביע ומקבל. כאשר הוא נגוע בבחינה עצמית אנכית, ילך בדרך הרע, וכאשר יתחבר הירוק לבחינת המקיף הלבן ילך בדרך כלל לצד הטוב, שכל הבוטח בהשם חסד יסובבנו. שני דברים צריכים לשלוט בבחינת החוכמה של האדם: שילוב של הטבה ושל יגיעה, בתוך גבולות אמיתיים. זוהי הראיה הנכונה, ואדם זה יכול להתעסק בסודות התורה.

אם העין יושבת על מילואה, שאינה שקועה בעומק המצח, זה אינו רמאי, והוא רחוק מרמאות.

עיניים ירוקות המסובבות בלבן, והירוק מתערב בלבן ההוא: הוא רחמן וחושב תמיד רק לתועלתו, בעל אופי חלש ואינו מחשיב את נזק האחרים כלום.

אם גוון שחור לא נראה בו, הוא חומד, ולא מצד הרע. נאמן הוא במה שנודע, ואינו נאמן במה שלא נודע. כל דבריו אינם בשלמות

אם עיניו צהובות וירוקות: יש בו שיגעון. ומשום השיגעון שבו, הוא פה מדבר גדולות, ועושה עצמו כאדם גדול בגאוותו, (רק מבחוץ נראה גדול) ומי שמתקיפו מנצחו. אינו ראוי לסודות התורה, כי ליבו אינו שקט בסודות, עד שיגלה אותם לאחרים (כבר שיודע מעט, מדבר הרבה ומגזים). כדי לעשות עצמו אדם גדול בהם. כשהוא מדבר, עושה קמטים רבים במצחו, מפני שאינו ישר.

עיניים לבנות, המסובבות קצת בירוק: הוא בעל כעס, רחמן על פי רוב. וכשמתמלא בכעס, אין בו אהבה כלל, ומתהפך לאכזריות. אין הוא בעל סוד.

עיניים ירוקות ולבנות ביחד, ומעט מצבע שחור בהן: זהו בעל סודות, ומצליח בהם. ואם מתחיל להצליח, הוא מצליח ועולה. שונאיו לא יכלו לו. והוא שולט עליהם בשליטה גמורה, והם נכנעים לפניו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו כב-כד
1. מהו סוד המצח שהוא קטן וחד ואינו עגול?
2. מה תכונת האדם שעל מצחו קמטים והם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה?
3. מה תכונות האדם שמצחו קטן ועגול?
4. מהו סוד שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו שבעה שמדבר. ג' קמטים קרובים לעין אחת וג' קמטים על עין האחרת?
5. מהו סוד שמצחו הוא בלא עיגול והוא גדול?
6. מהו סוד שמצחו הוא בעיגול וגדול?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ כב-כד

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַמֶּצַח

נִיתָּן לְהִתְגַּבֵּר עַל דֶאֳגוֹת עַ"י חִבּוּרָם לְחֶסֶד.

פרצוף האדם מתחלק כך שמתחיל מהשֹער שהוא מחוץ לו, לאחר מכן הכתר שהוא המצח. כאמור אין ללמוד ולהסתמך על פרט אחד בחכמת הפרצוף, אלא רק חכם יכול להרכיב ע"י מספר סימנים פאזל נפשי. כל המדובר כאן בחוכמת המצח הוא על גודל הרצונות ומידת השליטה בהם. הקמטים מראים על רשימות מרצון שאינו מתקיים, ונבחנים האם האדם מכפיף אותם לחסד, שע"י כך יוכל להתפייס ולהשלים עם עצמו.

המצח הוא כתר הפנים ותחילת הרצון, כאשר מצח עגול מבטא חסד, ומצח חד – דין. קמטים לרוחב מבטאים דאגת יתר, ולאורך חוכמה.

במצח קטן וחד ואינו עגול זה הוא אדם שאינו מתיישב בדעתו, חושב שהוא חכם, ואינו יודע. נבהל ברוחו, נושךבלשונו כנחש. כמו שאומר שלמה המלך: רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו, תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.

אם הקמטים שבמצחו הם גדולים ואינם בחיבור זה עם זה – כל מה שעושה וחושב הוא לתועלתו עצמו, אינו בעל סוד כלל. זהו הולך רכיל מגלה סוד ודבריו אינם חשובים כלל.

אם המצח קטן ועגול,זה הוא אדם חכם במה שמסתכל, האהבה שלו היא בשמחה. רחמן הוא על הכול, אם ישתדל בתורה יהיה חכם ביותר.

אם שלושה קמטים עליונים גדולים במצחו, הוא בוכה בשעת כעסו, משליך אחר כתפיו כל דברי העולם, הוא מצליח בתורה. כל אדם שיעסוק עימו, ירוויח מדברי העולם האחרים, שהוא אינו מחשיבם.

מצח גדול בלא עיגול, כשהוא עומד וכשהוא הולך, כופף ראשו. זה נחלק לשתי בחינות שיגעון. בחינה אחת שיגעון הנראה, ואנשים אחרים יודעים את שיגעונו, שניכר לכל. והוא כסיל.

אם יש במצחו ד' קמטים גדולים, צוחק בחינם, בלי סיבה, פיו גדול. אין הוא אדם לתועלת, שיגעון מסתתר בו, ובני אדם אינם מסתכלים בו. והוא מתחכם במה שעוסק, ואפילו בתורה, אבל שלא לשמה, אלא כדי להתגאות בפני העם. וכל מנהגו בחשאי ובגאוות הלב, מראה שהוא צדיק ואינו כן.

מצח בעיגול וגדול, הוא פיקח. זיכרון הכול בו. יודע בכל מה שמשתדל, ואפילו בלא אומן שילמד אותו. מצליח בכל מה שמשתדל. ובכסף, לפעמים מצליח ולפעמים לא. נקרא נבון, אינו דואג לדברי העולם, ואפילו שידע שיתבייש בהם אינו דואג ואינו שם על ליבו. רך הלב הוא.

אם ב' קמטים עליונים גדולים במצחו אחד על כל עין וקמט תחתון הנחלק על העיניים. זה חושב מחשבות בפנימיותו, ואינן נודעות לחוץ, משום שאינו מחשיב בני אדם במעשיו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ יט-כא

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַשְׂעַַָרוֹת.

רֶצוֹנוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָבֹא לִידֵי ביטוּי, גורמִּים לִסְעָרוֹת נֶפֶשׁ.

 מלמד כאן מהו המקור ממנו אנו רואים את התולדות, הם התופעות והמעשים הנראים בחוץ. בחוץ נראים חומרים, ולפי צורתם ניתן במידה מסוימת להבחין בפנימי. נפש האדם מתמלאת בהתפעלויות ובתחושות שהוא מרגיש במפגש עם צורת החיצוני.

ישנו מכלול ותצורה של סימנים לפיהם יכול חכם להבחין במבנה הנפש, אך בשום אופן לא לפי סימן אחד בודד, ובמיוחד כשמדגיש בעל הסולם שאין הזוהר מדבר מחיצוניות כלל, ואל לנו להתחיל לנתח אנשים כפי שעושים המיסטיקנים השרלטנים.

שֹער הראש הוא בחינת סערות הנפש, שהם רצונות שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי החוצה, וְאָדָם נִיכָּר בְּכַּעְסוֹ.

סח) זה ספר תולדות אדם. מדבר על צורות, בעניין הצורות (ולא על החומרים) של בני אדם, להכיר באלו תולדות אדם, את הצורה שבסודות האדם: בשׂיער, במצח, בעיניים, בפנים, בשפתיים, וברשמי היד, ובאוזניים. בשבע אלו ניכרים בני אדם.

סט) ניכר בשׂיער. כי כל מי ששערותיו קמוטות, שמסולסלות, ועולות על ראשו כלפי מעלה, שאינן תלויות למטה מראשו, הוא בעל כעס. ליבו קמוט כמו סחבה, מלא פחד. מעשיו אינם טובים. בשותפות צריכים להתרחק ממנו. שער הוא בחינת סערת נפש, וכשהיא פונה כלפי מעלה, מקורם בגאווה. כאן השער החיצוני הוא רק סימן לסערת נפש, למה שאדם אינו יכול להכניס בליבו, אינו יכול להכיל – ואז זה יוצא החוצה, אך לא ישר אלא מסולסל ועולה כלפי מעלה, דהיינו יש לגאוותן טענות כלפי ההשגחה. כעסן זה מלווה בבלבול רב.

ע) אם שערותיו חלקות ביותר ותלויות למטה: טוב להשתתף עימו, רווח נמצא בו, כלומר שישתכר וירוויח עימו. והוא כשלעצמו, בלי שותף, אין לו הצלחה. בעל סוד בסודות העליונים, בסודות קטנים אינו עומד בהם. מעשיו לפעמים טובים ולפעמים אינם טובים.

שער חלק כמו לשון חלקה, והוא מוכן לוותר על סערות הנפש, דבר המראה על מידת החסד, וטוב להיות שותף איתו. לבדו לא יצליח מפני שאין לו גבולות ברורה, ונאמנותו לבד אינה קבועה.

עא) ואם שערותיו תלויות למטה ואינן חלקות: אין פחד בליבו. בעל זדונות הוא. חושק למעשים טובים, והם יפים לפניו, ואינו עושה אותם. וכשיגיע לזקנה, חוזר להיות ירא ה', ומעשיו יפים. והדברים אמורים בדברי העולם, שאז הוא בעל זדונות, ואינו עושה מעשים טובים. אבל בדברי שמים, יצלח כל מי שיקרב אליו. לא יתגלה לו סודות עליונים, אבל סודות קטנים, טוב הוא לשומרם. מדבר קטן עושה דבר גדול, ודבריו נשמעים. וזהו אות זי"ן. כדאי לו לא לצאת מבית המדרש, שם הוא מתפקד בסדר, אך בעסקים עם בני אדם הוא מזייף מפני שהוא מעגל פינות.

כלי של חוכמה שלא ניתן להכיל בהם חוכמה בראש, נק' מותרי מוחא, מיותרים למוח לכן יוצאים כשערות ודינים החוצה.

השערות הם הכולים של החכמה במקום יציאתה. וע"כ הן בחינת דינים. ובדרך כלל, יש להבחין בהן שלוש מדרגות, הנמשכות משלוש נקודות חולם שורוק חיריק:

א. אם שערותיו של בעל המדרגה מסולסלות ועולות למעלה, מורה שהוא במדרגת הקטנות של השערות, מבחינת נקודת החולם. שאז הם חסרים ג"ר, וע"כ הן עולות על ראשו כלפי מעלה. כלומר, שאינן משפיעות אלא ממטה למעלה. ונאמר, שהוא בעל כעס, כי הדינים שבהן, מביאים אותו תמיד לידי כעס. ליבו קמוט כמו סחבה, מלא פחד, שליבו מלא פחד מן הדינים. מעשיו אינם טובים, כי החיסרון ג"ר מביא אותו למעשים רעים. בשותפות צריכים להתרחק ממנו, שכל המשתתף עימו ניזוק ממנו. פחד בא לאדם מחוסר יכולת ההתמודדות, דהיינו שהוא במצב קטנות, לכן בני אדם קטנים מזיקים, מאחר והם מחשיבים דברים טפלים וקטנים. לכן קטן הוא אכזר שמתחשב רק בעצמו.

ב. אם שערותיו חלקות ביותר ותלויות למטה, שהיותן תלויות למטה, מורה שיש בהם ג"ר, המשפיעות מלמעלה למטה. והיותן חלקות ביותר, מורה שלא נגלה בהן שום דין. כשלעצמו הוא חושך, דהינו יש אור אך לא ניתן לקבלו, שהרי חוכמה בלי שיתוף החסדים אינה מאירה. ואז, טוב להשתתף עימו. כלומר, אחר שיתתקנו ג' קווים, יקבל ממנו הקו ימין והקו אמצעי, שהם שותפיו, את הארת הג"ר שלהם. ורווח נמצא בו, כלומר הארת הג"ר. והוא כשלעצמו, בלי שותף, אין לו הצלחה. כי בהיותו לבדו הוא מחוסר חסדים, כבחינת נקודת השורוק, וע"כ הוא סתום, שאין החכמה שבו יכולה להאיר בלי חסדים. ושנאמר, בעל סוד בסודות העליונים, כלומר, שיש בו אור החכמה, שנקרא סודות עליונים. אבל בסודות קטנים אינו עומד בהם, כי הוא מחוסר חסדים, הנקראים סודות קטנים. כמו שז"א נק' פנים קטנות, כשמחוסר חסדים, וע"כ כל עוד שהוא לעצמו, הוא חושך, כי החכמה אינה יכולה להאיר בו מחמת חיסרון של החסדים. וע"כ מעשיו לפעמים טובים ולפעמים אינם טובים, שמבחינת השתתפותו אח"כ בין הקווים, מעשיו טובים. ומטרם שמשתתף עם הקווים, מעשיו לא טובים. מעשיו של השמאל טובים רק כאשר משרת הוא את הימין.

ג. ואם שערותיו תלויות למטה ואינן חלקות, שיש בו ג"ר, וממשיך ממעלה למטה, ואינן חלקות, כי נתגלה בהן דינים. ועם כל זה הן תלויות, שממשיכות ממעלה למטה. וניכר מזה, שאין בו יראה מפני הדינים. בעל זדונות הוא. כי עם המשכתו מלמעלה למטה, הוא מרבה דינים, כמ"ש: ולפתח חטאת רובץ. וחושק למעשים טובים, ויפים בעיניו, אבל לא יוכל לעשות אותן, מחמת התגלות הדינים (פרטים וחלוקה). וכשיגיע לזקנה, אחר שיתוקן בתיקון קווים, חוזר להיות ירא ה', ומעשיו יפים, כי אז מן הדינים האלו המתגלים בעת המשכתו מלמעלה למטה, נעשה מסך דנקודת החיריק. שעל ידו מכריע הקו האמצעי את ב' הקווים ימין ושמאל, ומקיים הארת שניהם. והדברים אמורים בדברי העולם, בנוקבא הנקרא עולם, שאז נבחן לבעל זדונות, להיותו מרבה דינים בה. אבל בדברי שמים, בדברי ז"א, יצלח כל מי שיקרב אליו, כלומר, קו האמצעי שיקרב אליו, ויקבל ממנו הדינים לבחינת תיקון מסך דחיריק. ואז, לא יתגלה לו סודות עליונים, חכמה, מחמת הדינים שבו, אבל סודות קטנים, חסדים, טוב הוא לשומרם, כי המסך דחיריק עם הכרעתו את הקווים נמצא שומר שלא יחסר עוד אור החסדים, הנקראים סודות קטנים. ועכ"ז יש בו חכמה ג"כ, כי מדבר קטן עושה דבר גדול, ודבריו נשמעים, שמהארת החסדים הנקראים דבר קטן, עושה הארת החכמה הנקראת דבר גדול. והוא, כי מתוך שחסדים דקו אמצעי פתחו את ב' הקווים ימין ושמאל, זוכה קו האמצעי, שהוא חסדים, בהארת ב' קווים העליונים, שהם חכמה, כי כל השיעור שהתחתון גורם שיאיר בעליון זוכה בו התחתון. ונמצא, שדבר קטן, שהוא אור החסדים, נעשה אור גדול, שהוא ג"ר. ומדרגה זו היא בחינת אות ז', מלכות במוחין דחכמה, שאז היא עטרת בעלה.

חוכמה שאדם אינו יכול להכיל בראשו, יוצרת סערת נפש היוצאת בצורות שונות. בסערות נפש אלו מבחינים בשלוש צורות:  א' קטן שאינו יודע להתמודד עם דברים ויש בו פחד ולא ניתן לסמוך עליו. התיקון הוא שייוותר על גאוותו, יסתפק במועט, ירכוש יראה ויתבטל בפני גדול.

ב' סערות נפש של חוכמה שאינה יכולה לבוא לידי ביטוי, שאינו עשיר גדול וכדומה – כאן התיקון הוא ללכת לפנימיות ולוותר על הדברים החיצוניים.

ג' אין פחד בליבו מאחר ויודע להתמודד, אז יש בו זדונות.

עב) שׂיער שחור וצהוב יותר, הוא מצליח בכל מעשיו, בדברי העולם, המלכות, ובסחורה, שפע המלכות, כמ"ש: הייתה כאוניות סוחר. וכדומה להם. הוא ותרן. זה מצליח לבדו, בלי שותף. ומי שמתחבר עימו בשותפות, אינו מצליח לימים רבים, אלא מצליח מיד, וההצלחה פורחת ממנו. כי הוא בכלל של אות ז'.

שערות הן כלים דחכמה במקום יציאתה. אמנם אח"כ, מתתקנים בג' קווים, ואז עיקר ההיכר בהם הוא בגוונים. וכאן הזוהר מדבר ממדרגת קו אמצעי, שבכוח המסך דחיריק הוא מייחד ב' הקווים ימין ושמאל. ונודע שב' פעולות במסך הזה, שמתחילה נגלה בו המסך דצ"א, שהוא מלכות דמדה"ד. ואז גוון השערות שחור בלי שום צהיבות. ובמצב הזה הוא ראוי לקבל רק חסדים ולא חכמה. ופעולה האחרת היא להמתיק המסך במדה"ר, בינה. ובזה נעשה ראוי לקבל גם אור החכמה. ובמצב הזה שערותיו שחורות וצהובות, שהצהיבות מורה על המיתוק דמדה"ר. חכמה בלי חסדים תביא לשנאה.

שׂיער שחור וצהוב, מורה על פעולה שנייה של קו האמצעי, שהמסך דחיריק כבר נמתק במדה"ר וראוי לקבל חכמה. בין שממשיך חסדים, ובין שממשיך הארת חכמה, הוא מצליח בצרכי הנוקבא, הנקראת עולם. ובסחורה, בשפע שלה, כמ"ש: הייתה כאוניות סוחר ממרחק תביא לחמה, שזה הארת החכמה המאירה מרחוק. הוא ותרן, אע"פ שקו האמצעי חשקו בחסדים ולא בחכמה, מכל מקום מוותר על שלו, וממשיך חכמה לצורך הנוקבא. שבהיותו לבדו הוא ממשיך אור החסדים ומצליח. ומי שמתחבר עימו בשותפות, הנוקבא שמתחברת עם קו האמצעי לקבל ממנו חכמה, אינו מצליח לימים רבים, אלא מצליח מיד, וההצלחה פורחת ממנו. כי החכמה אינה מאירה בז"א, אלא רק בעת נסיעת הקווים, וכשנחים פורח החכמה מהם. ומדרגה זו היא בכלל של אות ז'.

עג) שׂיער שחור שאינו צהוב, לפעמים הוא מצליח ולפעמים אינו מצליח. זהו טוב לשותפות ולהשתדלות עימו, לזמן קרוב, ולא לזמן רחוק. כי לזמן רחוק יחשוב מחשבות. ובכדי שלא ייפרדו ממנו, הוא טוב לזמן קרוב. זה יצליח בתורה, אם ישתדל אחריה. ויצליחו בו אחרים. אין לו סוד לזמן רחוק. צר לב הוא. יראה בשונאיו. לא יכלו לו שונאיו. והוא צר לב, כמו אות י' קטנה וצרה, ואינו עומד בכלל אות ז', אלא י' בלבדה באותיות הקטנות.

הזוהר מדבר ממדרגת קו האמצעי בפעולה הראשונה שלו, שאז הוא במסך דמדה"ד שאינו נמתק בבינה, ואינו ראוי לקבל חכמה, אלא חסדים בלבד אי אפשר רק להתמיד בחסדים מכוסים שהרי זו אינה מטרת הבריאה. ע"כ נאמר, שׂיער שחור שאינו צהוב. כלומר שאינו נמתק במדה"ר, אז, לפעמים הוא מצליח ולפעמים אינו מצליח, כשממשיך חסדים הוא מצליח, וכשממשיך חכמה אינו מצליח. שטוב רק להמשכת החסדים, המכונה זמן קרוב, משום שאין בהם דינים. ולא לחכמה, המכונה זמן רחוק, כי לזמן רחוק צריכים להמשיך מחכמה, הנקראת מחשבה, והוא אינו ראוי לזה, מחמת שלא נמתק המסך בבינה. ובכדי שלא ייפרדו ממנו, מחשש שיפרשו ממנו ולא ירצו לקבלו, הוא טוב לזמן קרוב, עשה אותו המאציל טוב להמשכת החסדים. וזה יצליח בתורה, אם ישתדל אחריה, בבחינת הו"ק שבתורה.

ויצליחו בו אחרים, אותם שייקחו את המסך הזה וימתיקו אותו בבינה, המה יצליחו גם לג"ר, אבל לו עצמו. כי אין לו סוד לזמן רחוק, שאין לו סוד מהארת החכמה. צר לב הוא. שהחסר מחכמה נבחן לצר לב, כי החכמה משכנה בלב כמ"ש: ובלב כל חכם לב נתתי חכמה. וע"כ בחסרונה משם מצטמצם הלב. יראה בשונאיו, כי הקו האמצעי מכניע בכוח המסך הזה את כל הדינים שבקו שמאל, שהם נבחנים לשונאי הקדושה. ולא יוכלו לו שונאיו, כי כוחו חזק יותר מכולם, ומוכרחים להיכנע מפניו. אע"פ שהוא צר לב, חסר חכמה, מ"מ מכניע את כל שונאיו. כמו אות י' קטנה וצרה, שהוא המלכות בשעה שאינה ראויה לחכמה. ואינו עומד בכלל אות ז', כי אות ז' מורה על המלכות בשעה שמקבלת חכמה. אלא י' בלבדה באותיות הקטנות, כי אותיות קטנות מורות על חיסרון של חכמה.

אדם נועד לקבל תענוג, ואינו יכול זמן תיקון להיות רק משפיע, אלא עליו גם לקבל.

עד) אם השערות נקרחו, יצליח במעשיו. והוא רמאי. רעב בביתו. נראה מבחוץ שהוא ירא חטא, ואינו כן בפנימיות. וכל זה הוא מטרם שבא לזִקנה. ואם נקרחו שערותיו לעת זקנה, הוא מתהפך ממה שהיה בתחילה, הן לטוב והן לרע. יש ובגלל התאווה, סערות הנפש אינן נגלות החוצה,

עה) והדברים אמורים, בשׂיער שנקרח בין עיניו על המוח, במקום שמניח תפילין. ואם במקום אחר שבראש, אינו כן, שאין הוא רמאי, אלא בעל לשון הרע, בלחש בלי הרמת קול. לפעמים הוא ירא חטא, ולפעמים לא. וזהו באות ז' כשהיא כלולה באות י'.

עו) עד כאן, סודות השערות ליושבי על כיסא הדין, היודעים הדרכים והסודות שבתורה, להכיר המכוסה שבבני אדם, שהם בצלם אלוקים, שהשם הזה, אלוקים, הוא סתום אצלם, המתבאר לכמה דרכים.

תגיות: חכמת הפרצוף, סערות נפש

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו יט-כא
1. על מה מורות שערות מסולסולת ועולות על ראשו?
2. על מה מורות ששערותיו חלקות ביותר ותלויות למטה?
3. על מה מראה ששערותיו תלויות למטה ואינן חלקות?
4. מהו שער שחור וצהוב יחד, שחור לבד וצהוב לבד?
5. מהו שערות שנקרחו בצעירתו ומה שנקרחו בזקנתו? מהו שנקרחו בין עיניו על המח או במקום אחר?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

תגיות: חכמת הפרצוף, סוד השערות

יִתְרוֹ יט-כא

וְאַתָּה תֶּחֱזֶה בְּסוֹד הַשְׂעַַָרוֹת.

רֶצוֹנוֹת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לָבֹא לִידֵי ביטוּי, גורמִּים לִסְעָרוֹת נֶפֶשׁ.

מלמד כאן מהו המקור ממנו רואים את התולדות, הם התופעות והמעשים הנראים בחוץ. בחוץ נראים חומרים, ולפי צורתם ניתן במידה מסוימת להבחין בפנימי. נפש האדם מתמלאת בהתפעלויות ובתחושות שהוא מרגיש במפגש עם צורת החיצוני.

ישנו מכלול ותצורה של סימנים לפיהם יכול חכם להבחין במבנה הנפש, אך בשום אופן לא לפי סימן אחד בודד, ובמיוחד כשמדגיש בעל הסולם שאין הזוהר מדבר מחיצוניות כלל, ואל לנו להתחיל לנתח אנשים כפי שעושים המיסטיקנים השרלטנים.

שֹער הראש הוא בחינת סערות הנפש, שהם חכמה ורצונות שאינם יכולים לבוא לידי ביטוי החוצה, שאדם אינו יכול להכיל בראשו וְאָדָם נִיכָּר בְּכַּעְסוֹ.

בסערות נפש אלו מבחינים בשלוש צורות:  א' קטן שאינו יודע להתמודד עם דברים ויש בו פחד ולכן לא ניתן לסמוך עליו. תיקונו שייוותר על גאוותו, יסתפק במועט, ירכוש יראה ויתבטל בפני גדול.

ב' סערות נפש של חוכמה שאינה באה לידי מימוש, שאינו עשיר גדול וכדומה – כאן התיקון הוא ללכת לפנימיות ולוותר על הדברים החיצוניים.

ג' אין פחד בליבו מאחר ויודע להתמודד, ואז יש בו זדונות.

כאשר השער מסולסל ופונה כלפי מעלה, מקורו בגאווה. כאן השֹער החיצוני הוא רק סימן לעובדה שאדם אינו יכול להכניס בליבו, אינו יכול להכיל – ואז זה יוצא החוצה, דהיינו יש לגאוותן טענות כלפי ההשגחה. כעסן זה מלווה בבלבול רב.

שער חלק כמו לשון חלקה, והוא מוכן לוותר על סערות הנפש, דבר המראה על מידת החסד, וטוב להיות שותף איתו. אך לבדו לא יצליח מפני שאין לו גבולות ברורים, ונאמנותו כשהוא ללא שותפים אינה קבועה.

פחד בא לאדם מחוסר יכולת ההתמודדות, דהיינו שהוא במצב קטנות, לכן בני אדם קטנים מזיקים, הם מחשיבים דברים טפלים וקטנים. לכן קטן הוא אכזר שמתחשב רק בעצמו.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו טז-יח
1. מה יהיה היחס של עמים רבים שירצו לבוא תחת כנפי השכינה?
2. מה הפירוש שההר שעליו בית המקדש נקרא הפקר? מה זה אומר לגבי השלום העולמי?
3. מדוע כתוב על ביאת יתרו למשה "אל המדבר"? שהרי ברור שמשה היה במדבר.
4. ממה נגזר המושג גר צדק?
5. מהו זה ספר ומה נולד ממנו?
6. מהי שהאדם נעשה בדמות אלוקים ומדוע אומר שהצורות אינן עומדות אלא נעברות?
7. מהו אחור וקדם צרתני?

יִתְרוֹ טז-יח

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה

מלמד כאן על תהליך הגיור. מי שלא בא אל ההרהור האלוקי דווקא במצב נפשי של מדבר, מקום בו אדם מוותר על גאוותו ומוכן להודות על האמת, לא יוכל להסתפח תחת כנפי השכינה.

גר צדק הוא מי ששם דירתו במקום שלא הכיר קודם.

נז) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. עתידים שאר העמים לבוא תחת כנפי השכינה. כל אלילי העולם יש להם ירידה. ומי שמתדבק בהקב"ה יש בו עלייה ע"כ כתוב: לכו ונעלה.  לכן למצרים, לעבודה זרה יורדים – ולהשם יתברך עולים.

נח) אֶל הַר ה', זה אברהם כמ"ש: אשר יאמר היום בהר ה' יראה. כי אברהם קרא לו הר. כמו הר הפקר לכל מי שרוצה בעולם, אף מקום זה הקדוש, ביהמ"ק, הוא לקבל לכל מי שרוצה בעולם. אל בית, זה יעקב, שקרא למקום הזה בית. כמ"ש: אין זה כי אם בית אלוקים.

כמו כן בית הוא בחינת הלב, בחינת עם ישראל. יש להשתחרר מהתפיסה שיש להילחם עם כל העולם על הר הבית, יש ללמד לכולם את הזוהר, שהר הבית שייך לכל מי שחפץ בהשם.

נט) הר ובית, אע"פ שהכול מדרגה אחת, עולה זה על זה. הר הוא לשאר העמים, כשבאים להיכנס תחת כנפיו. בית הוא לישראל, להיות עימהם, כאישה עם בעלה בדירה אחת בשמחה, ורובץ עליהם כאם על הבנים.

ס) כתוב: וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה: אֶל-הַמִּדְבָּר, אֲשֶׁר-הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים. כיוון שכתוב: אל משה, למה כתוב אל המדבר? אלא עיקר הכול הוא מה, שיתרו בא אל המדבר. ומי הוא? הוא הר האלוקים, שזהו המקום לגֵרים להתגייר וע"כ כתוב: אל משה אל המדבר. אל משה, לגייר אותם, ולהביאם תחת כנפי השכינה. אל המדבר, היו באים. שהוא הר האלוקים, לעשות נפשותם, לקבל משם נפש הגר.

סא) ומשום זה עומד המקום ההוא בסוד הר. שכל מי שבא זוכה בו. ונקרא גר צדק. והרי, גר נקרא אע"פ שהתדבק במקום זה העליון הקדוש. כי מפני שעזב עמו ואבותיו, נקרא גר. גר צדק נקרא, כמי ששם דירתו במקום שלא ידע מקודם לכן. כלומר, בשכינה, שנקראת צדק.

זֶה סֵפֶר

סב) כתוב: זֶה סֵפֶר, תּוֹלְדֹת אָדָם:  בְּיוֹם  בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. הראה הקב"ה את אדה"ר, כל אלו הדורות שעתידים לבוא לעולם, וכל אלו פרנסים וכל אלו החכמים, העתידים להיות בכל דור ודור.

סג) זה ספר. יש ספר ויש ספר. יש ספר למעלה ויש ספר למטה. הספר למטה נקרא ספר הזיכרון, שפירושו, ספר של זיכרון ההוא, והוא צדיק אחד, יסוד. ונקרא זה. והמלכות היא הספר שלו. וכדי שלא להפרידם, כי הם תמיד ביחד, בייחוד אחד, ע"כ כתוב: זה ספר. שתי מדרגות שהם אחת. שהם כלל של זכר ונקבה, כי זה זכר, יסוד, וספר נקבה, מלכות.

סד) וזה הוא כלל אחד. שכל אלו הנשמות והרוחות, הפורחות בבני אדם, שהם כלל של כל התולדות, הם תולדות אדם ודאי, כלומר, תולדות אדם העליון, ז"א. כי מצדיק הזה פורחות אלו הנשמות בתשוקה אחת. וזהו השיקוי של הגן, שמשקה נהר היוצא מעדן, כמ"ש: ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, שפירושו, שהיסוד משפיע הנשמות והרוחות של הגן, המלכות. וזהו הסוד של אדם, שכתוב: תּוֹלְדֹת אָדָם.

סה) אחר כך שכתוב: בְּיוֹם, בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם. זהו אדם שלמטה. כי שני אדם כתובים במקרא הזה. אחד הוא אדם שלמעלה, ואחד הוא אדם שלמטה. אדם שלמעלה, ז"א, הוא בגניזה שגנז הכתוב בזכר ונקבה בסוד אחד, שכתוב: זה ספר, שהוא כלל זכר ונקבה ביחד. כיוון שעשו תולדות ביחד קרא להם אדם, כמ"ש: תּוֹלְדֹת אָדָם.

סו) לאחר שהדבר נגלה, מתוך הסתום העליון הראשון שבכתוב: שנגלה שזה ספר סובבים על אדם העליון, שתולדותיהם הם נשמות ורוחות בני אדם, ברא אדם שלמטה, כמ"ש: בְּיוֹם  בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם, בִּדְמוּת אֱלֹהִים עָשָׂה אֹתוֹ. בדמות, פירושו, שאדם הוא כמראה הזה, שהצורות נראות בו. והצורות אינן עומדות במראה ההוא בצורות של קיום, אלא עוברים ממנו. אף כאן כן הוא בדמות אלוקים.

סז) בִּדְמוּת אֱלֹהִים, פירושו, צורת האיברים זכר ונוקבא, כמ"ש: אחור וקדם. אחור, הוא שָמוֹר, הנוקבא. קדם, הוא זָכוֹר, ז"א. ובאלו תלויים כל מצוות התורה. תרי"ג (613) מצוות התורה, שהם כלל הכול. אדם נברא אחור למעשה בראשית, וקדם למעשה מרכבה. והכול תלוי זה בזה. בדמות אלוקים, בצורה זו ממש של המלכות.

האדם הנראה בחוץ הוא בבועה דרכה ניתן ללמוד על דרכי האלוקים, כאשר לומדים את הפנימיות ע"י חלק מהסימנים החיצוניים שמלמד הזוהר הקדוש.

הר השם הוא המקום להסתפח עם השכינה הקדושה.

אדם נעשה בדמות אלוקית, והצורה תלויה באדם עצמו, כמה הוא מראה נקיה המקיים את התורה ומצוות תוך ביטול לעליון, אחרת צורתו נאבדת ממנו.

תגיות: גיור, הר הבית

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

 יִתְרוֹ טז-יח

וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה

לֶקְדוּשָׁה עוֹלִים, לְמִצְרַיִם יוֹרְדִים.

וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

בתהליך הגיור לא יוכל להסתפח תחת כנפי השכינה, מי שלא בא אל ההרהור האלוקי כפי שקרא אברהם להר הבית: אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם, בְּהַר יְהוָה יֵרָאֶה. יעקב קראו בית: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים תהליך זה יש לעשות. דווקא במצב נפשי של מדבר, מקום בו אדם מוותר על גאוותו ומוכן להודות על האמת. גר צדק הוא מי ששם דירתו במקום שלא הכיר קודם, שם יוכל לבנות את הבית, את הלב הישר-אל.

יש להשתחרר מהתפיסה שיש להילחם עם כל העולם על הר הבית, יש ללמד לכולם את הזוהר, שהר הבית שייך לכל מי שחפץ בהשם, כִּי בֵיתִי, בֵּית-תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל-הָעַמִּים.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

יִתְרוֹ יג-טו

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

לֹא הַעוֹצמָּה קוֹבָעַת אֶלָּא הָאֱמֶת.

לא קם נביא עוד בישראל כמשה, אבל באומות העולם קם וזהו בלעם.

משה היה רואה את הקדושה באור גדול, ואת הטומאה בשבבים קטנים. בלעם נחשב לנביא גדול מצד הס"א והיה גדול בדיבור מצד הטומאה.

שלושת יועצי פרעה מחזיקים את הרצונות הגדולים המפריעים לאדם. יתרו ואיוב עשו מעין תשובה, שיתרו שמע רק לאחר קריעת ים סוף, ואיוב שב אך לא מאהבה.

בלעם עודד את פרעה, ויתרו הסתלק ולא הסכים לכָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. בלעם הרשע הוא בחינת עולם העשייה שרובו רע ומיעוטו טוב, לעומת משה שרובו טוב, אמת וקצת נגיעה של טומאה שטרם תוקנה. כאשר מתגדלים גם הצדדים של הס"א ומכירים בגדלות ה' – גם עם ישראל מתגדל.

כָּל אֶחָד צָרִיך לִמְצוֹא אֶת יִתְרוֹ שבתוכו וללמוד לִשְׁמוֹעַ,  דהיינו לְהוֹרִיד לַלֵּב למוּחש אֶת הָאֱמֶת.

כנגד ישראל הם בחינת אצילות, ישנם אומות העולם בריאה יצרה עשיה. איוב – בחינת בריאה, יתרו כנגד יצירה, נשאר בו חלק רע, ובלעם בחינת עשייה שרובו רע. בזמן תיקון רק חלק מצד הגוי שבנפש יכול להיתקן, אך חלק בלעם שהוא בחינת לב האבן, רק בגמר תיקון.

מח) בלעם לא שב ולא חזר, כי הטינוף של הס"א היה מתדבק בו. ועכ"ז, הסתכלות מרחוק היה מסתכל בתוך הטינוף ההוא והדבקות בס"א. כי בס"א יש הארה דקה אחת שמאירה מסביב כמ"ש: ונוגַה לו סביב. והסתכלות זו הקטנה היה מסתכל מרחוק, ולא בכל הדברים.

מט) וכשהיה מסתכל דבר קטן מתוך הארה ההוא, היה כמאחורי הקיר, אמר, ולא ידע מה אמר. והיה מסתכל בהארה ההוא בסתום שבעין, שמתגלגל העין, ואדם רואה אור סתום ואינו רואה. לכאורה היה מהפך עינו כמו שנראה באדם ישן, אך גם בס"א יש הארה קטנה מהקדושה, לא היה רואה את הסתום שהוא בחינת השמאל, שלא ניתן לקבל בו הארה בלי הימין, האמונה.

נ) אין ס"א שאין בה הארה דקה וקטנה מצד הקדושה. כעין רוב החלומות, שבהרבה תבן יש גרעין אחד של חיטה. חוץ מאלו צורות הקטנות, שכולם טמאים ביותר. ובהם היה בלעם יודע. חלק הקדושה כמעט ואינו ניכר בהם שזה כנגד עולם עשייה.

נא) אשרי חלקו של משה, שהוא למעלה בכל קדושות העליונות, והסתכל במה שלא ניתן רשות לאדם אחר בעולם להסתכל. וכמו שבלעם היה רואה הארה קטנה ודקה כמאחורי הקיר, מתוך ס"א ההוא, אף משה, מתוך הארה עליונה רבה וגדולה, היה רואה למטה כמאחורי הקיר, חשכות אחת דקה, שנראה לו. ולא בכל עת, כמו שבלעם, לא היה מסתכל בהארה ההוא בכל עת.

נב) אשרי חלקו של משה הנביא הנאמן. שכתוב בו, וירא מלאך ה' אליו בליבת אש מתוך הסנה. הסנה, שהוא קליפה, היה ודאי בקדושה ההיא, והתדבק בה, שהכול מתדבק זה בזה, טהור וטמא, ואין טהור אלא מתוך טמא. רק מתוך תפיסת הפרטיות ניתן להוציא את הטהור. טהור זה שלילה, יציאה מהס"א וקדוש זה חיוב – אהבה.

נג) מי ייתן טהור מִטמא. קליפה ומוחא עולים זה בזה. וקליפה זו לא תהיה נעדרת ולא תישבר, עד הזמן שיקומו המתים מעפר. אז תישבר הקליפה, והאור יאיר בעולם בלא סתימה, מן המוח. אשרי הם הצדיקים בעוה"ז ובעוה"ב. שהם מאירים גם בזמן התיקון, ובתחיית המתים אורו של משיח יכניע את כל הקליפות.

וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ

נד) וְאֵת שְׁנֵי בָנֶיהָ. אמר רבי חייא: וכי בניה היו ולא בניו של משה? אלא משום שציפורה השתדלה אחריהם בלי בעלה (עשתה להם ברית), קרא להם התורה בניה, ולא בניו. אע"פ שהיו בניו של משה, דיבר אמת, שודאי בניה היו, כי משה היה מתחבר במקום אחר קדוש עליון, ואין כבודו לקרוא להם בניו. עתה אע"פ שבניו היו, משום כבודו של מקום ההוא, שהתחבר בו, שהוא השכינה, קרא להם בניה כאן. לאחר כך, קרא להם בניו  משום שבשעה ההוא שהגיעו למשה, היה משה מדבר עם השכינה. אחר שנפרד מן השכינה ויצא לקראת חותנו, אז כתוב: וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה. בזמן זה כבר לא היה עם השכינה. אדם גדול שיש תפקיד כלפי הכלל, יכול להשאיר אפילו את משפחתו ואת עצמו. זו בחינה השייכת לגדולי ישראל בלבד.

נה) אמר רבי שמעון: ודאי שבשביל כבוד השכינה, שהיא התחברות העליון שהתחבר בו במשה, כתוב בניה ולמה כתוב: וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה, שקורא להם בניו? כי הכול הוא כלל אחד. ומה שאומר, בניו, כלומר, בניו של יתרו. כי לאחר שבא משה אליו, היה לו בנים.

נו) וכן היה ביעקב. כיוון שבא אצל לבן, ושם משכנו עימו, היו לו ללבן בנים. אף כאן, משה, כיוון ששם משכנו עם יתרו, היו לו בנים. וכל ביתו הביא עימו להכניס אותם תחת כנפי השכינה. ויתרו אמר למשה: אֲנִי חֹתֶנְךָ יִתְרוֹ בָּא אֵלֶיךָ; וְאִשְׁתְּךָ וּשְׁנֵי בָנֶיהָ, עִמָּהּ

יִ

וְ

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

תְרוֹ יג-טו

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

לֹא הַעוֹצמָּה קוֹבָעַת אֶלָּא הָאֱמֶת.

לא קם נביא עוד בישראל כמשה, אבל באומות העולם קם וזהו בלעם.

משה היה רואה את הקדושה באור גדול, ואת הטומאה בשבבים קטנים. בלעם נחשב לנביא גדול מצד הס"א והיה גדול בדיבור מצד הטומאה.

שלושת יועצי פרעה מחזיקים את הרצונות הגדולים המפריעים לאדם. יתרו ואיוב עשו מעין תשובה, שיתרו שמע רק לאחר קריעת ים סוף, ואיוב שב אך לא מאהבה.

בלעם עודד את פרעה, ויתרו הסתלק ולא הסכים לכָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. בלעם הרשע הוא בחינת עולם העשייה שרובו רע ומיעוטו טוב, לעומת משה שרובו טוב, אמת וקצת נגיעה של טומאה שטרם תוקנה. כאשר מתגדלים גם הצדדים של הס"א ומכירים בגדלות ה' – גם עם ישראל מתגדל.

הזוהר לא בא לספר סיפורים, אלא בן הוא בחינת הבנה. כשאדם בא לעשות תשובה מיראה כמו יתרו – ההבנות שלו מצד האמונה נשארות, וכך השאיר יתרו את בניו – את ההבנות שלו שהשם הוא האלוקים. בלעם נכשל בניסיון לקלל מפני שכל זמן שישראל בקדושה הקליפה אינה יכולה לפגוע בהם. בזמן תיקון רק חלק מצד הגוי שבנפש יכול להיתקן, אך חלק בלעם שהוא בחינת לב האבן, יתוקן רק בגמר תיקון.

כָּל אֶחָד צָרִיך לִמְצוֹא אֶת יִתְרוֹ שבתוכו וללמוד לִשְׁמוֹעַ, דהיינו לְהוֹרִיד לַלֵּב למוּחש אֶת הָאֱמֶת.

שיעור שמע:

הורד Mp3

תקציר:

יִתְרוֹ י-יב

וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ

הַיִרְאָה הִיא הַמַּפְתֵּחַ לֶהָשׂגָת הָשׁוְוָאת צוּרָה וּדְבֶקוּת בָּעֶלְיוֹן.

דבקות מצריכה השוואת צורה אשר יכולה להתקבל רק אם מעריכים ומכבדים את העליון, ואז לא ניתן להגיע לשלמות אותה מדרגה.

מלמד כאן על היחס בין אומות העולם לבין ישראל.

באצילות ישנו מנגנון עצירה בהתפשטות לעולמות, כדי ליחד אותו מעולמות בי"ע, ע"י המלכות, מידת הדין שעולה לעתיק.

כאשר הרעיון של הריסון עולה לאמונה הראשית, אז גם באמונה יש את גורם העצירה והשלילה. גורם זה משפיע בפועל על אריך אנפין, וזהו היחס בין אמונה לשכל, למדע. האמונה שהבורא שלם מחייבת שהנברא מוגבל וכפוף לבורא. כתר אמונה עתיק, כתר חכמה אריך אנפין, בו נמצאה ההפסק שנק' מוחא סתימאה, דהיינו גבולות דרכם מתפשטת החכמה.  אותה חלוקה נמצא באו"א עילאין (הנסתר) ובישסו"ת – מקום התבונה, ההכרה – היא המתחברת לחכמה כאשר בא ביקוש מהתחתון.

המוחין המופיעים באצילות אינם נמצאים בעולמות בי"ע אך הם יכולים לסייע להעלאת ניצוצות קדושה לתיקון בעליון. כך עם ישראל יכול לקבל תמיכה מאומות העולם, אז מתייקר שמו של הקב"ה ואז האמונה מגדילה את עם ישראל ותוכל להתפשט בגמר תיקון.

שלשה יועצים לפרעה שבנפש האדם. איוב מייצג את היראה: וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע – והוא כנגד עולם הבריאה. יתרו יצירה ובלעם כנגד עשייה שיתוקן בגמר תיקון.

לאיוב הספיקו הניסים במצרים בכדי להגיע ליראה. יתרו השכיל להבין רק לאחר קריאת ים סוף, ואז הודה: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים, כלומר שהמשפט הוא לאלוקי ישראל.

כאשר אדם מגיע ליראה, בכך נותן הוא כוח לתפיסת הבורא שבו, משכיל הוא להתכופף, שהרי קטן מתבטל בפני גדול, ורק כך ניתן להתדבק בו.

בלעם אינו מתכופף לכן מת בחרב.

לה) הרושם ההוא רצה לכסות עצמו, ועשה לעצמו כדי להתכסות בו, היכל אחד, שהעלה חלק ממנו להתמתק בבינה, ואז נעשה הבינה להיכל (היכל זה מלכות וכשעלתה לבינה נעשתה גם היא היכל). הוציא אותו מעצמו, שהעלה חלק ממנו לבינה, ומשך אותו בהתפשטות רבה וגדולה, בהארת חכמה, המאירה לכל הצדדים. וכיבד אותו בלבוש כבוד, אור החסדים להלביש החכמה, ופתח בו חמישים שערים.

לו) לפְנַי ולפְנים שבאותו היכל, בג"ר שבו, או"א עילאין, התכסה ונגנז רושם ההוא. כיוון שנגנז בו ונכנס בתוכו, התמלאו או"א עילאין באור. מאור ההוא נובעים אורות וניצוצים, שהוא או"ח. ויוצאים מאלו השערים שבהיכל, ומאירים כולם.

לז) היכל ההוא מתכסה, כלומר שמתלבש, בשש יריעות, בחג"ת נה"י דז"א. שש יריעות הם חמישה, כי יסוד אינו ספירה מיוחדת, אלא הוא כולל של ה"ס חג"ת נ"ה בלבד. לפְנַי ולפְנים של אלו היריעות עומדת יריעה אחת מרוקמת, שהיא הג"ר של היריעות. ביריעה הזו מתכסה ומתלבש ההיכל. כלומר היא הראשונה המלבישה להיכל, לבינה, ועליה שאר שש היריעות. ממנה הוא משגיח ורואה הכול. כלומר, היא הג"ר, שנוהג בהן ראייה.

לח) היכל הזה הוא פקיחת עיניים שלא ינום. שמשגיח תמיד להאיר למטה, מתוך האור של רושם, אור החסדים. תבונה ההיא, חכמה המכוסה, ורצון הרצונות, הכתר, ג"ר שבהיכל, נקראים או"א עילאין, גנוז ומכוסה, ואינו מתגלה, נמצא ואינו נמצא. ברוך הוא ממכוסה של כל המכוסים, שהוא כתר. מסביר את סדר השתלשלות האצילות מעתיק ומקור הכל המסך דמלכות שצד הגבורה, חוכמה סתימאה מתלבשת על גבורה דעתיק ועוצרת שם את החוכמה מלהתקבל. חלק מבחינת מלכות זו מתמתק בבינה, כשהיא עצמה נגנזה ברדלא שלא ניתן עדיין להתקן. שם נמצאים ישראל ולא אומות העולם.

לט) יתרו, הוא שנתן עצה למשה על תיקון הדינים. וכך צריך להיות. הוא שהודה להקב"ה, וסידר לפניו תיקון דיניו. להורות מה שכתוב: כי המשפט לאלוקים הוא, ולא לס"א. והדינים ניתנו לישראל ולא לאחר. כמ"ש: חוקיו ומשפטיו לישראל. לא ינהג אדם ביזיון באחר, ודבר מהדיוט, הוא דבר. שהרי במשה כתוב: וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה, לְקוֹל חֹתְנוֹ. לכאורה מה יש למשה ללמוד מיתרו, אלא שיתרו נתן עצה למשה על תיקון הדינים, שאמר לו לבנות היררכיה שיפוטית כאשר הוא משה יושב בראש. כלומר הוא מקבל את זה שישראל מעל אומות העולם. מסר זה קיבל משה דרך יתרו שהיה צריך תיקון מיוחד.

מ) ע"כ כתוב: אודך בגויים ה' ולשמך אזמרה. דוד המלך אמר זה ברוח הקודש, בשעה שראה, שכבוד הקב"ה אינו עולה בהתעלות, ואינו מכובד בעולם, אלא מצד שאר העמים. והלוא הקב"ה אינו מכובד בעולם, אלא בזכות ישראל? כן הוא ודאי, שהרי ישראל הם היסוד של הנר להאיר. אבל כאשר שאר העמים באים ומודים לו בשעבוד אל הכבוד של הקב"ה, אז נתווסף יסודו של הנר, ומתחזק על כל מעשיו בחיבור אחד, ושולט הקב"ה לבדו למעלה ולמטה.

הגויים באים ומודים לישראל שהם עם השם, בזה מתייקר שמו של הקב"ה, מפני שעם ישראל הוא היסוד, בחינת נשמה שכאשר מתגלה בפרטיה היא מתגדלת.

מא) על כל העולם נפל פחד ואימה לפני הקב"ה, בעת ששמעו הניסים של יציאת מצרים. וכיוון שבא יתרו, שהוא כומר עליון של כל אלוהים אחרים, אז התחזק ושלט כבוד הקב"ה על כל. האם הקב"ה צריך את העמים ובכלל שיודו לו? אלא מדובר מצד תפיסת התחתון שכאשר גם אומות העולם שבאדם יבואו לעבוד את השם, צד ישראל יתחזק.

מב) משום שכל העולם כששמעו שמע גבורתו של הקב"ה זעו, וכולם היו מסתכלים ביתרו, שהוא חכם וממונה הגדול על כל אלילי העולם. כיוון שראו שהוא בא ועובד להקב"ה, ואמר: עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-גָדוֹל יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים (עשה תיקון לבחינת פרעה שאמר מי השם אשר אשמע בקולו). אז התרחקו כולם מעבודתם, וידעו שאין בהם ממש. אז התכבד כבודו של השם הקדוש של הקב"ה בכל הצדדים. וע"כ נרשם פרשה זו בתורה ותחילת הפרשה הוא ביתרו.

מג) יתרו היה אחד מחכמי פרעה. שלושה חכמים היו לפרעה: יתרו, איוב ובלעם. יתרו, שלא היה עבודה וממונה ושמש וכוכב השולט על ממשלתו, שלא היה יודע העבודה הראויה לו והשימוש שלו. בלעם היה מכשף בכל מיני כישוף בין במעשה ובין בדיבור.

מד) איוב היה ירא ביראה, וביראה ההיא היה עיקר כוחו. משום, שמילה שלמעלה, בין של הקדושה ובין של הס"א, אינו יכול האדם להמשיך רוח שלמעלה למטה ולקרב אליו, אלא ביראה. שיכוון ליבו ורצונו ביראה ושבירת הלב, ואז ימשיך למטה רוח שלמעלה, והרצון שצריך.

מה) ואם לא ישים ליבו ורצונו ביראה לאותו הצד, רצונו אינו יכול להתדבק בו. חוץ מאלו צורות הדקות, ולא בכולם, משום שיש בהם שליטים, שצריכים אֲליהם רצון הלב ויראה. כש"כ אלו דברים עליונים, שצריכים יראה ואימה ורצון ביותר.

מו) יתרו היה צריך לעבודה לאותו הצד תמיד, בין בזמן שאדם היה צריך לו, ובין בזמן שלא היה צריך לו, כדי שהצד ההוא יהיה דבוק בו בשעה שיהיה צריך לו. בלעם נתדבק באלו הכשפים, כמו שאמרנו.

יתרו לא יכול היה להשתמש גם בכוח הס"א, אלא רק לאחר שהיה מוכשר בו בידע קודם.

מז) איוב, חזר במצרים לירא את הקב"ה, כשראה אלו הגבורות והניסים שעשה הקב"ה במצרים. יתרו, לא חזר להקב"ה בכל זה, עד שיצאו ישראל ממצרים, שכל הקשרים והצורות שקשרו מצרים, לא היו כלום, ויצאו, ואחר שהטביע אותם בים, אז שב וחזר לעבודת הקב"ה.

תגיות: יראה, השוואת צורה

שאלות לחזרה ושינון זהר יתרו
1. מה שמע יתרו? הבא ד' תשבות.
2. מה ההבדל בין שמיעת יתרו שעליו כתוב "ישמע יתרו" לבין שמיעת שאר עמים שעליהם כתוב "ישמעו עמים"?
3. מדוע אין דבר בעולם שהאדם צריך לדחותו ולנהוג בו בזיון? הדגם דרך משל במעשה רבי אלעזר ורבי חזקיה?
4. הסבר הפסוק "וירא אלוקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד".
5. כיצד מתבטא הטוב מאד דרך פרצופים עתיק וא"א ושאר הפרצופים?

שאלות לחזרה ושינון בזהר יתרו י-יב
1. כיצד מתאר בהמשך התוספתא את הסדר של פרצופי אצילות?
2. כיצד מתייקר שמו של הקב"ה מצד שאר העמים? אם כל מה שהוא מתייקר בעולם זה בשביל ישראל?
3. מי היו שלושת החכמים שהיו לפרעה? מה היה התפקיד והתיקון של כל אחד מהם?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:

הורד Mp3

תקציר:

יִתְרוֹ י-יב
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ
הַיִרְאָה הִיא הַמַּפְתֵּחַ לֶהָשׂגָת הָשׁוְוָאת צוּרָה וּדְבֶקוּת בָּעֶלְיוֹן.
דבקות מצריכה השוואת צורה אשר יכולה להתקבל רק אם מעריכים ומכבדים את העליון, ואז לא ניתן להגיע לשלמות אותה מדרגה.
שלשה יועצים לפרעה שבנפש האדם. איוב מייצג את היראה: וְהָיָה הָאִישׁ הַהוּא, תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע – והוא כנגד עולם הבריאה. יתרו יצירה ובלעם כנגד עשייה שיתוקן בגמר תיקון.
לאיוב הספיקו הניסים במצרים בכדי להגיע ליראה. יתרו השכיל להבין רק לאחר קריאת ים סוף, ואז הודה: עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְהוָה מִכָּל הָאֱלֹהִים, כלומר שהמשפט הוא לאלוקי ישראל.
כאשר אדם מגיע ליראה, בכך נותן הוא כוח לתפיסת הבורא שבו, משכיל הוא להתכופף, שהרי קטן מתבטל בפני גדול, ורק כך ניתן להתדבק בו.

בלעם אינו מתכופף לכן מת בחרב.
לכאורה מה יש למשה ללמוד מיתרו, אלא שיתרו נתן עצה למשה על תיקון הדינים, שאמר לו לבנות היררכיה שיפוטית כאשר הוא משה יושב בראש. כלומר הוא מקבל את זה שישראל מעל אומות העולם. מסר זה קיבל משה דרך יתרו שהיה צריך תיקון מיוחד.
הגויים באים ומודים לישראל שהם עַם השם, בזה מתייקר שמו של הקב"ה, מפני שעם ישראל הוא היסוד, בחינת נשמה שכאשר מתגלה בפרטיה היא מתגדלת.

האם הקב"ה צריך את העמים ובכלל שיודו לו? אלא מדובר מצד תפיסת התחתון שכאשר גם אומות העולם שבאדם יבואו לעבוד את השם, צד ישראל יתחזק.