אדרא רבא – מתקדמים שיעור מס-13   תיקון מס' 1- "  "מי אל כמוך"

הקדמה

זהו התיקון הראשון הנקרא "מי אל כמוך". שערות הראש חשובים יותר שהן מבטאים את המטרה ובאים לגמר תיקון, אך בזמן התיקון שערות הזקן חשובים יותר שהם מאפשרים התיקון, יראה קודמת לאהבה. שערות הראש מעל המסך לכן בתיקון יש להתיחס לדינים, וכך גם השם אל הוא חסד, אך גם ישנה בחינה של אל זועם כל יום, ויש לצרפו לאל רחום וחנון.

כשיש לאדם סערת נפש מבחינת המטרה, לא יוכל לקבל את האור לפני התיקון. אז כאשר זה דין שבא לצד האישה, עליה לכסות את שער ראשה, ואם בא מצד הזכר, עליו להפוך קודם את הסערת נפש להשפעה, ולכן הגבר מגדל זקן כביטוי לתיקון שקודם למטרה. חשב לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים, הקדים ושיתף את מידת הרחמים. מידת הדין היא הרצון לקבל את כל האור, על דין זה היה צמצום א שזה הרצון לקבל לפרטיות הגדול ביותר. כאן לא ניתן לקבל. ובזמן תיקון לוקחים בהדרגה, טיפין טיפין רצונות איתם ניתן להתמודד ומכלילים אותם בהשפעה, אלו קבוצות שער שיורדות עם הפאות מלפנים. דינים קשים אלו באים כחומר גלם כדי לתקנם, אך אם לוקחים אותם כמטרה נוחלים אכזבות. כאשר לוקחים את תכונות הקושי כדי לתקן, ניתן לעשות זאת. הרצון לקבל אינו מטרה, אלא אמצעי כדי להשפיע, לכן את הרחמים בונים דרך הנקודה הנפשית הקשה.

נָשֹׂא  עמודים עו – עח- אות צ"ו תקונא קדמאה די"ג תי"ד

נתן לנו הקדמה מה ההבדל בין שערות רישא לשערות דיקנא– ראינו:

• שערות רישא הם מבחינת ם' דצלם
• שערות דיקנא הם בחינת ל"צ (דצלם)- אבל גם בהם, היות והם צריכים לצאת מם', גם בהם יש להם את הם' דצלם שלהם והם שערות דיקנא

.למדנו אגב כך, על שערות מתחת לחג"ת, מתחת לזרועות וביסוד  בבחינת נצח והוד וראינו 4 מקומות שיש בהם שערות: ובעיקר אנו מתעסקים כרגע בשערות דיקנא. 1.7

השערות רישא כמובן שהם מייצגים את המטרה, הם יותר חשובים משערות דיקנא, שהם מיצגות את האמצעי, אבל בזמן התיקון- דוקא שערות דיקנא הם האלה שמייצגים את התיקון, וזה מה שבאנו לעשות כאן- לתקן_ אז הם יותר חשובות לענין זה משערות רישא.1.43

אנו  מתחילים את התיקון מב' מיצרי הזקן– שהם התיקון הראשון שהם  יורדים מהראש– משערות רישא- יורדים ב' מיצרי הזקן. זה מה שמחבר את שערות רישא לשערות דיקנא, ולכאורה הם באים ממקום שמבחינת  התיקון הוא דין, כי אין לנו מסך של צ"א, והיות וכל שערות רישא נמצאים למעלה ממסך ומשם באים אותם תיקונים אז למדנו שהשערות האלה הם שערות שעלולות לעשות דינים קשים. ונצטרך לראות איך אנו מתקנים אותם, ואיך אנו מתייחסים לתיקון הראשון שמצד ז"א נקרא "אל" ואל נקרא גם "אל זועם בכל יום"- יש להם דינים קשים,  ונכון כשהוא מצטרך ל" אל רחום וחנון" אז  אנו רואים את צד החיוב שלו, אבל מה אם הוא לא מצטרף? איך אנו פועלים אותו.?(2.46)

אות צ"ו

צו) כל השערות בין של ראש ובין של הזקן דא"א כולן לבנות כשלג, ( מוסיף בעה"ס-(זקן) דא"א כי שערות של ז"א הם שחורות והם לא לבנות, ושערות של א"א לבנות כשלג) ולמדנו אלו של הזקן כולן קשות (מה הטעם?) משום שהן חזקות מכל חזק להוריד לתחתונים אלו י"ג מדות מי"ג תקוני דיקנא שבעתיק דעתיקין שהוא א"א ואלו י"ג מדות(של הזקן )מתחילות מלפני האוזניים (דהיינו במקום הנקב של האוזן שנקראים ב' פאתי הראש- ששם מתחיל התיקון) ואלו י"ג מדות הן סתומות כדי שלא תתערבנה באחרות בי"ג מדות דז"א. (לכן אומר שהן- (השערות)- קשות והן לא צריכות להתערב באחרים ויש להם תפקיד מאד מאד מיוחד- להעביר את האור לפי התיקונים של עתיקא קדישא שנתן בראש דא"א- זו הצורה שהם צריכים להעביר את הארה וכן הן קשות ומדויקות לפי מה שהן צריכים לעשות- להעביר את האור. (5.14)

 למה הן כ"כ קשות? שלא תתערבנה באחרות- כי השערות של ז"א נראה שיש בהם גם דין וגם רחמים, השערות האלה צריכים להיות מבחינת רחמים שהם באים מלמעלה והצבע שלהם הלבן גם מראה את תכונתם ) לכן זה שער קשה ויש לו תפקיד להעביר את האור לפי התיקונים שצריך( 5.37)

אות צ"ז

צז) ואם תאמר שאין אחרות כמוהן, לא כן, כי למדנו י"ג מדות הרחמים מעתיקא קדישא (זו לא תשובה- הוא רק מספר לנו מי הם י"ג מידות: ) הן

1. מי אל כמוך -אחת,
2. נושא עוון -שתים,
3. ועובר על פשע- שלש,
4. לשארית נחלתו -ארבע,
5. לא החזיק לעד אפו -חמש,
6. כי חפץ חסד הוא שש,
7. ישוב ירחמנו- שבע,
8. יכבוש עונותינו- שמונה,
9. ותשליך במצולות ים כל חטאתם- תשע,
10. תתן אמת ליעקב -עשר,
11. חסד לאברהם- אחת עשרה,
12. אשר נשבעתי לאבותינו -שתים עשרה
13. , מימי קדם -שלוש עשרה .

אז אלה הם 13 תיקונים, ויש עוד כמוהם. מי הם? אז אומר שכנגד אלו יש מידות שהם בז"א

וכנגד אלו יש י"ג מדות שבז"א שהם אל רחום וחנון ארך אפים ( רב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים, נושא עון ופשע וחטאה ונקה והם שונים  מי"ג המידות שיש במה שכתוב בנביא מיכה—ששם כתובים י"ג המידות של א"א ובתורה בויקרא רושמים י"ג המידות שבז"א) וגו שהן למטה בז"א

(8.02 )

אות צ"ח

צח) ואם תאמר(משה רבינו שהיה צדיק במעלה גדולה ודאי ברחמים גדולים ) איך(הוא- משה ) לא אמר משה אלו י"ג מדות העליונים דא"א שהן מי אל כמוך(שם של א"א שהוא כולו זקן לבן ) וגו אלא שאמר אל רחום וחנון שהן י"ג מדות דז"א ומשיב אלא משה לא היה צריך רק למקום שהדין נמצא שהוא ז"א(והרי בא"א אין דין- הכל רחמים, והוא היה צריך דקוא שימצא דין שהוא ז"א ) ובמקום שהדין נמצא אינו צריך לומר כך, (את י"ג מידות הרחמים (של א"א)  שאין בהם דין ) י"ג מדות דא"א (  ומתי משה אמר את הי"ג מידות) ומשה לא אמר אלא בשעה שחטאו ישראל ( וכשישראל חטאו היה צריך דין כנגד החטאים הללו) והדין היה תולה עליהם ומשום זה לא אמר משה י"ג מדות הרחמים, אלא במקום שהדין נמצא דהיינו בז"א ( אז מה התשובה שלו? אומר משה רבינו אמר את זה במקום שיש דין כדי להתגבר על הדין, אבל במקום א"א, א"א לא צריך את זה. אז למה יש את ה" מי אל כמוך" רק כדי להשפיע לתחתונים, אבל כדי להתגבר על הדין, אז צריך את (הי"ג מידות) של התורה) (10.26 )

 (אז מה התפקיד שלהם?)   אבל במקום זה שהוא סדר השבח של י"ג מדות דעתיק יומין (דהיינו בא"א )דהיינו מי אל כמוך וגו' מסדר אותם הנביא מיכה משה אמר במקום של דין כדי להתגבר על דינים, וכאן צריך את י"ג מידות של התורה. ( התשובה  לי לא ברורה לגמרי- אבל מה שאומר פה שמשה אומר את זה במקום שיש דין,  ולכן אומר את זה בז"א- שבז"א יש דין, ולא אומר את זה במקום שאין דין)שזה במקום א"א. ( 11.25)

אות צ"ט

צט) ואלו י"ג תקונים דדיקנא עלאה קדישא דא"א הן נסתרות שבנסתרות והן חזקות לשבור ולהכניע כל גזרות הדינים מי ראה דיקנא העליון הקדוש הנסתר שבנסתרות שלא יבוש ממנו ומשום זה כל שערותיו קשות וחזקות בתקונן, (אז יש לנו הסבר במה הן קשות- בכך שיש שם גילוי אמת מאד גדול- זה מאד עליון זה כמו שיש יראת הרוממות הגדולה  מאד מהם- לרוב גדלותן )כי האורות הגדולים ביותר יש לירא מהם יראת הרוממות המכונים בני חיי ומזוני (בנים חיים ומהזונות )אינם תלוים בזכות אלא במזלא (מהי מזלא? )שה"ס הארת י"ג תקוני דיקנא האלו, (של "מי אל כמוך" של א"א ).

 וע"כ הצדיקים הגדולים אחר שכבר זככו את גופם להיות כמלאכי השרת והגיע זמנם לזכות באלו האורות הגדולים שהם בני חיי ומזוני, צריכים לקבל מקודם העוביות והדינים המושפעים ע"כ שערות דיקנא הללו, ( למה? מה נותנים להם שערות האלה? שהן )שנקראות מזל, ואח"כ הם זוכים  על ידיהן בני חיי ומזוני ובעת שמושפע להם העוביות דשערות דיקנא הללו אחר כל זיכוכם הנפלא שחשבו שהם כבר זכים כמלאכי השרת, (אז פתאום ביחס לשערות הכ"כ עליונות האלה, הם רואים שהם עדיין עבים- יש משהו מעליהם, ואז הם מתביישים מאד ) הנה הם בושים ונכלמים מאד בעוביות הזו שנפלו בה פתאום וז"ש מאן חמי דיקנא עלא הוכו דלא אכסיף מניה ( מי שרואה את הזקן העליון וכו ולא מתביש ממנו מרוב גדלתו שיש בו ריאת הרוממות גדולה כ"כ שבנאדם אומר: אני זכיכתי כ"כ את עצמי ופתאום הוא פוגש דבר כזה כליון וגדול_ אז רואה כמה  הוא קטן)שאדם חושב שכבר זיכך עצמו, פתאום רואה אורות עצומים ומתבייש (15.16)

אות ק'

ק) – א  ואם תאמר אם כן הרי השערות שלמטה של ז"א הן שחורות ולמה לא היו אלו כאלו דא"א שהן לבנות (למה שיער זקן של ז"א הוא לא לבן? )שלמדנו, כתוב קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, וכתוב ושער רישיה כעמר נקי, דהיינו לבנות (אז תחליט שערות ראשו כעמר נקי, דהיינו לבנות= צמר נקי, או שהן שחורות, לכאורה הכתובים סותרים  זה את זה. ) שהכתובים סותרים זה את זה ומשיב לא קשה,

• כאן שאומר כעמר נקי (דהיינו שמצביע ע"כ שהן לבנות )הוא בזקן העליון דא"א
• וכאן שאומר שחורות כעורב, הוא בדיקנא התחתון דז"א

וע"כ כשניתנה התורה לישראל ניתנה באש שחורה על אש לבנה.

(

 מה  זה אש שחורה על אש לבנה?

ז"א על א"א- דהיינו שהקלף הוא מבחינת א"א ואם הייתי לוקח רק את האותיות השחורות של ז"א- לא היה בהם שום דבר, ר"ל שהתורה שנתנה מערבת עליונים ותחתונים חסד ודין בורא ונברא בהיותה קו אמצעי לכן היא מתקיימת מלבן ושחור. (18.17)

התורה מערבת עליונים ותחתונים, חסד ודין,

בורא ונברא בהיותה קו אמצעי לכן היא מתקיימת מלבן ושחור.

אותיות התורה והקלף

(פירוש:) כמו אותיות התורה (מה מיוחד באותיות התורה? )שזולת הקלף הלבן אין להם שום מציאות(מה אני אעשה עם האותיות אם הם לא כתובות על קלף לבן? )

• ועכ"ז האותיות בעצמן הן שחורות (שחורות הכוונה הסתרה-דין )
• כך התורה שלמעלה שה"ס ז"א כלול מחסד וגבורה ( חסד הוא לבן) שה"ס אש לבנה( וגבורה לכאורה היא צריכה להיות שחורה- שהגבורה עומדת לבדה בלי חסד שזה לא מעורב זה נקרא שחור) ואש שחורה (וגבורה בד"כ נקרא אדום)
• וכך הן בחינות שערות דיקנא שהן בשרשן
  • בא"א אש לבנה-
  • ובז"א אש שחורה (19.26 )

 ק/ב) ועיקר הדבר משום ששערות אלו להיותם נמצאים מהמוח להמשך למוח התחתון( ר"ל מא"א לז"א- שא"א נחשב למוח כלפי ז"א אז הו נמשך למוח התחתון- זל"א) דז"א הן למעלה משערות דיקנא (זאת אומרת שההמשכה של המוחין הוא למעלה משערות דיקנא )והדיקנא היא בפני עצמה וכל תקוני דיקנא נמצאים בפני עצמן (הזקן הוא בפני עצמו- ושערות ראש הן בני עצמן- זה תיקון אחר, אומנם ההמשכה הי א לשערות ז"א- זה מוחין דז"א" אבל השערות האלה עומדות גם בפני עצמן. ) (20.21 )

  אז למה מספר לנו כל זה? כדי להתחיל להסביר לנו מהו התיקון הראשון של שערות דיקנא? הרי בשערות דיקנא אנו מדברים, אז  רוצה קודם כל להסביר לנו :

• שהשערות (דקנא ד"א) הן לבנות,
• ויש בהם קושי
• הן נעלות ונבדלות
• והם בחינת לבן והשפעה וחסד גדול מאד
• כולן לבנות)

ועכשיו אחרי שאני יודע את כל הזכות הגדולה הזו שלהם- בא ואומר שהתיקון הראשון יש לו צד של דין. אז איך אני מסתדר עם זה? את זה אנו רוצים לפתור:

אות ק"א

קא) תקון ראשון של שערות דיקנא הוא תקון המתחיל מתחילת שערות של הראש היי מפאתי הראש שהיא ראשית שערות ראש ממטה למעלה ( למה זה נקרא מהתחלת שערות ראש? הרי כאן זה סוף השערות לכאורה!, כן, אבל ראש פועל ממטה למעלה, אז כמו שלמדנו שמלכות דאור חוזר היא כתר, כתר דאור חוזר היא התחלה של אור חוזר. אותו דבר פה בפאתי הראש- הוא קורא לזה תחילת שערות הראש-  כי שערות ראש זה ממטה למעלה- והוא סוג פאתי הראש) וה"ס מלכות שלהן,

 ולמדנו כל תקוני דיקנא אינם נמצאים אלא ממוח הראש, (מי זה המוח הראש? מוחא סתימאה, ופה אתה אומר לי שהם מתחילות מהשערות ) וכאן בתקון הראשון אינו מפרש כך, ( למה? כי אומר שלא יוצאים מהמוח אלא יוצאים מפאתי הראש- ) כי אומר שנמצא מפאתי הראש משום שהוא אינו נמצא ממוח הראש אלא מפאתי הראש כי מוחא סתימאה דא"א מתחיל להשפיע מתקון ב' והלאה ולא בתקון א' שהוא שורש שערות הדיקנא ומטרם נמתקה המלכות במדת הרחמים כמ"ש לפנינו,  (אז אומר: אתה צודק! באמת ככה, באמת המוחא שיצאה מצ"ב במידת הרחמים מתחיל להשפיע  על השערות מתיקון ב' ואילך, ותיקון א'  מושפע מהשערות ) (23.20)

 וע"כ תקון זה הראשון כך הוא נמצא שיורד מתחילת שערות הראש ולא ממוחא סתימאה (זו נקודה חשובה כי אומר לנו בעצם שהוא בא ממקור אחר- ומיתתקן יחד עם שערות דיקנא ומצטרף אליהם בל הוא בא ממקום אחר.

כבר דברנו בשיעור  הקודם-

שמה שבא משערות הראש– זה רק חומר גלם, ואם אני מתייחס אליו כחומר גלם- אז אין לנו איתו כ"כ בעיה של דין, כי הוא לא עומד בפני עצמו, אלא הוא חלק מהמוצר– ואם הוא עומד רק כחומר גלם בלי המוצר עצמו- הוא יכול להיות דין(24.08

למה זה דומה? שאני רואה מאורע שהוא קשה- או משהו שלא מוצא חן בעיני- זה חומר גלם

שמתחשק לי משהו- זה חומר גלם כמו שלמדנו בתע"ס חלק ב' על עיגול- עיגול זה חומר גלם, אני צריך אותו! אבל הוא לא עומד בפני עצמו!– הוא משמש את הקו כדי למשוך לתוכו את האור, אז המשכת האור זה לא אומר שאני אקבל אותו בע"מ לקבל!- אבל ככה אני מושך את האור.

אותו דבר פה:

שערות רישא הם נחשבים לחומר– התיקון הראשון_ הוא נחשב כחומר גלם- לתיקונים

וצרכים לשים לב שחומר גלם הוא בא כדין, ואם הוא בא כדין,  צריך לא לפחד ממנו, כי אנו לא מקבלים אותו רק בצורה הזאת שלו, אלא צריכים לעשות לו עוד תיקונים.

  )מוחא שיצאה בצמצום ב במידת הרחמים מתחיל להשפיע על השערות מתקון ב והלאה. וכך כשאדם נתקל בבעיה למעשה הוא מקבל חומר גלם, ומושך אור כדי לתקן. כך התקון הראשון הוא חומר הגלם שבא כדין להמשך התיקונים

אות ק"ב

קב) ומכללות דיקנא זו נודע כל מה שהוא בראש דהיינו אלף העולמות החתומים בטבעת טהורה טבעת הכולל כל הטבעות שה"ס חכמה סתימאה שבראש דא"א, כי חכמה מרומזת באלף בסוד ואלפך חכמה ( גם למדנו שמלכות נספרת ביחידות, וז"א בעשרות, ובינה במאות, וחכמה באלפים,)והיא סתומה כמו בטבעת סביב לה (למה?כדי )שלא תתגלה ממנו לחוץ ( כי אסור  לקבל אותה- יש חכמה ואסור לקבלה, אז בשביל מה היא נמצאת?, עצם הדחייה שלה, כי יש רצון לקבל ואיתו אנו עובדים, אז יש המשכה של חכמה, אבל הדחייה שלה מאפשרת לנו לקבל חכמה אבל חלקית, אז יש דרך  אחרת.)אמנם בדרך השערות היא (אותה חכמה) מתגלה לאט לאט ( כמו שיש לי מחסן גדול של חכמה- אבל אסור לי לפתוח את הסכר, אלא אני אוציא אותו בצינורות דקים כמו שערות ומקבלת ממנו מהחכמה הזו_ לאט לאט, מה מיוחד בשערות? שיש בהם תיקונים שמאפשרים לאותו אור חכמה לבוא בסדרים הראויים והנכונים )עד גמר התקון לאחר שדוחים את החוכמה הגדולה, ניתן לקבל בהדרגה דרך השער הדק בסדרים הנכונים( 27.24)

אות ק"ג

קג) האורך של כל שערה היורדת מלפני האזנים אינה ארוכה, (מה זאת אומרת שאינה ארוכה? האם גם אם נגדל אותה היא תהיה לא ארוכה? כן, שערות שגדלות לא ארוכות. למה? אומר בעה"ס- המושג אורך זה מושג של חכמה.

• קצר- אין חכמה- או יש מעט חכמה
• ארוך- יש חכמה

וזה לעומת המושגים: רחב וצר

• רחב – רחב בחסדים
• צר- צר בחסדים

אז  כרגע מדבר שהשערות הם לא ארוכות 28.15

,) כלומר שאין החכמה המכונה אורך מתגלה שמה והשערות אינן מתדבקות זו בזו, השערות והן קצרות ואינן יורדות למטה ואלו השערות כשנמשכות הן נמשכות ותלויות למעלה מה הוא רוצה להגיד לנו?

שהשערות מבטאות קבלת ו"ק דחכמה בדרך תיקון,

ולא ג"ר דחכמה שגרם לשבירה בעולם הנקודים.

ולזה עושה תיקון שלא נקבל עוד פעם את ג"ר דחכמה-

כמו חטא עץ הדעת מצד הנשמות וכמו שבירת הכלים מצד העולמות.

השיער מבטא קבלת ו"ק דחוכמה בדרך תיקון

ולא ג"ר שגרם לשבירה בנקודים.

כי שערות אלו היוצאות מפאתי הראש כוללות בתוכן גם במלכות דמדת הדין ( הרי אם הם באים מפאתי הראש- אז המלכות היא מידת הדין של צ"א- שנקראת מלכות של מידת הדין. ולמה היא נקראת מידת הדין? שעדיין לא נתערבה בבינה שהא מידת הרחמים, אז מה נעשה עם המלכות הזו? הרי המלכות הזו- היא רצון- היא דין! אני רוצה לקבל אור- מה עושים איתה? משתמשים איתה רק לדחייה, ונקראת גם בוצינא דקרדינותא)של צמצום א שעדיין לא התערבה ברחמים בבינה ומשתמשים איתה רק לדחיה וכל שערה יש לה מבוע בפני עצמה ואלו הנמשכות ממלכות הממותקת אינן מתערבות באלו הנמשכות ממלכות דמדת הדין ( כלומר שיש לנו שערות ממידת המלכות שנמתקה בבינה- שזה כבר בא מצ"ב- שזה מתיקון הב' ואילך שהם באות ממו"ס)כלומר מתיקון ב והלאה יש כבר שער ממלכות שעלתה לבינה,

  וז"ש ולא אתדבק דא בדא, כמו כן  הדין שבמלכות דמדת הדין אינה נמשכת בשאר תקוני דיקנא( אלא רק בתיקון הראשון ) וז"ש ולא יורדים אלא נשאר במקומו בסוד דינא יתיב שיושב במקומו ואינו מתפשט(כמו שיתבאר לפנינו,

התיקון הראשון– שהוא משערות מפאתי הראש– שבאים מצ"א , ממלכות דמידת הדין– הם עומדות בפני עצמן ואינם מעורבות בשערות דיקנא שבאו ממלכות דצ"ב

ובכל זאת, אנו מערבים אותה, אבל הן מצד עצמן לא מעורבות.

איפה נערב אותן? שנקח אותם למקום אחר, אבל במקומם- הם לא מעורבות!

אותם ב' מצרי הזקן עולים אח"כ למעלה לשפה עילאה- ושם אנו מערבים אותם

 אנו מעלים אותם לבינה- אבל הן מצד עצמן- לא מעורבות.

) התיקון הראש מפאתי הראש שבאים מצמצום א, מלכות דמידת הדין, עומד בפני עצמו ואינו מעורב עם שער הדיקנא שבא ממלכות דצמצום ב. הם יעורבבו לאחר שיעלו ממקומם.

אות ק"ד

קד) ובהתחלה של תקון הראשון ל"א ( = 31 וגם המילה אל ) קבוצות שער שהן שקולות נמשכות עד ראש הפה( כלומר ראש הפה- זה מקום השפה עילאה) וש"צ נימין נמצאות בכל קבוצה וקבוצה. (אז יש ל"א קבוצות- ובכל קבוצה יש ש"צ נימין- ויסביר לנו בעה"ס מה זה המספרים האלה, אם כי קצת קשה ההסבר  כי יש פה עוד הרבה דברי שצריך  להסביר כדי להבין אותם. )

פירוש: כי מלמדנו בזה שאע"פ שהמלכות דמדת הדין נמצאת בתקון ראשון דדיקנא היוצא מפאתי הראש (כלומר- היא מידת הדין  )כנ"ל דבור הסמוך עם כל זה אין עצם המלכות דמדת הדין (למה? שמלכות דמידת הדין- יש לה כבר תיקון- היא נגנזה ברדל"א- נגנזה בראש דעתיק, אז למה אתה אומר לי שהיא מידת הדין? אלא יש הארה ממנה! של המלכות הזו- הארה ולא עצמות- כי אם היתה עצמות היתה ודאי חטא גדול מאד! אז זה לא עצמות.) שהרי היא נגנזה בראש עתיק אלא רק הארתה של המלכות הזו. ועצמותה אין כאן (  ולמה אין פה את העצמות? מכיוון שעצמותה נגנזה ברדל"א) וז"ש תלתין וחד (ל"א) קוצי (קבוצות שער שהן שקולות ונמשכות עד לראש הפה )שקילן את משכן, שזה יורה על שם א"ל והיינו של שם מדת הדין שבמלכות שעליה נאמר "ואל זועם בכל יום",(ולמדנו שאל זועם בכל יום- זו מידת הדין! ) וזהו בכללות התקון שהארת המלכות דמדת הדין מאירה בכללות, אבל הפרטות אין שם עצמות המלכות דמדת הדין (מה זה פרטות ומה זה כללות? אז אומר: אם אני מסתכל באופן פרטי- על המלכות עצמה, אז אין את המלכות דמלכות- ולכן זה גם 390- כי אם זה  מדובר על מדרגת הבינה שנספרת במאות ויש  לה ד' בחינות אז צריך להיות לה 400- שכתוב" גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדו ועינו אותם 400 שנה ויש 400 גיבורים שבאים עם עשיו, 400   זו בחינה שלמה, אז למה 390? כי  מה זה מאה? שכל אחד מע"ס יש לה עשר, אז 10 פעמים 10 זה מאה. אז אם לוקחים את הלכות וי ש לה רק ט"ר ואין ה את המלכות- אז חסר ע"ס של המלכות. אז מלכות דמלכות היא זו שחסרה,  )וז"ש וש"צ ( 390 נימין נמצאים בכל קבוצה שער כזו)נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא 

• וכמה קבוצות שיעור יש? ל"א- כמה נימין יש בכל קבוצה? ש"צ= 390,
• ולמה ל"א? כדי להצביע על מידת הדין,
• למה ש"צ נימין? כדי להצביע שהמלכות דמלכות לא נמצאת- אלא רק התכללות)

שזה ( הש"צ) יורה שבהתפרטות ד' ספירות חו"ב תו"מ שבכל (קבוצה כזו) קו שכל אחת כלולה ממאה תהיינה הע"ס של המלכות רק צ' ולא מאה ( למה? כי מלכות דמלכות לא נמצאת) משום שהמלכות דמלכות שהיא עצמותה של המלכות דמדת הדין חסרה שם וע"כ אינם אלא ש"צ נימים ולא ת'( אז  על מה זה הצביע לנו? במספרים אלה אנו לומדים ב' דברים:

• א. מל"א- שיש מידת הדין
• ב. ש"צ – שמידת הדין היא רק התכללות ולא עצם.

אלו שני הדברים שלומדים משתי הבחינות האלה.

) שהיא בחינה שלמה,

• וכאן יש 390 שלמלכות יש רק ט' ראשונות, שחסרים את מלכות דמלכות.
• מהמספר ל"א לומדים שיש מידת הדין,
• וכן מהמספר ש"צ לומדים שמידת הדין היא רק התכללות ולא עצם.

אות ק"ה

קה) ומפרש הדברים מבחינת כללות התיקון ואומר ל"א קוצין השקולות בשווה שהם בתקון הראשון הם קשים(למה? הם באים מהארת התיקון הראשון -) מהארת המלכות דמדת הדין (למה הם באים? מאד מענין ראינו את זה כבר מספר פעמים בתיקונים, וגם בתיקונים אחרים ) כדי להכניע הדינים למטה( ראינו את זה גם במשכן שלמדנו את זה בתרומה- שיש לנו את יריעות העיזים- שעזים זה דין! אבל  היות  והעיזים היו מחוץ למשכן. למה? מפני החיצוניים שלא יאחזו במשכן, אז אנו משתמשים בדין כנגד דין) והן כחשבון א"ל , מהו אל דהיינו  אל חזק ויכול להכניע הכל ( ולכן רוצים את כח הדין הזה שיהיה חזק- ואנו משתמשים בדין- משתמשים בדין- משתמשים בגבורה- כנגד החיצונים-)ובכל קוץ וקוץ מבחינת כללותו מתחלקים ל"א עולמות חזקים שולטים להכניע הדינים התפשטו ל"א מצד זה ל"א(כלומר יש לנו משני צידי הפנים ל"א- כי יש רוצי שערי גם בצד ימין וגם בצד שמאל-  ) מצד זה של הפנים וכל עולם ועולם ממנו מתחלק לאלף עולמות של חמדה לעדן הגדול וכל זה סתום בתחילת הדיקנא שכולל דין חזק(  כלומר היינו יכולים לבוא ולבקש או היינו מרגישים רצון מאד גדול לקבל  מצד הדין- שלמלכות- לקבל את החכמה שסתומה- והרי אסור לקבל אותה- והיינו רוצים לקבל את ג"ר דחכמה- אבל הכח הזה של אל- הוא לא בא בכדי שנקבל, אלא להפך-  בא כדי להימנע- אז הכח הזה  של החוזק אפילו שאתה רחמן- אתה צריך להיות קשה, ואם אתה רחמן ואתה לא קשה- אז אתה תתן גם לאכזריים, אז קודם כל אני בונה את עצמי שיש לי גבול- בלי גבול- אני לא יכול להיות רחמן- ולכן אני קודם כל עושה דין קשה מאד א"ל- .

) יכול היה להיות רצון גדול לקבל כאן ג"ר דחכמה, אך כוח שנק אל בא כדי להימנע ממלכות דמת הדין וכלולים כולם בשם אל הזה אי אפשר להיות רחמן בלי לעשות גבול. בניית הרחמים של כל תיקוני דיקנא של אריך, הלבנים, השפעה טהורה בנויים עם תיקון ראשון של גבול, דין, כדי לא לרחם על אכזרים.

 ועם כל זה שם אל הזה נכנע לרחמי דרחמים של עתיק יומין(עם כל זה שהוא דין כזה, הוא עדיין במסגרת של רחמים, אבל אם אני בא לרחמים, אז אני אני צריך גם דין) ונכלל והתפשט בו ( זאת אומרת שהבניה של רחמים של כל תיקוני דיקנא דאריך- שאמרנו שהם לבנים, דהיינו השפעה טהורה- הם בנויים  עם תיקון ראשון של גבול של דין. מדוע? כדי לא לרחם על אכזרים. כי "כל מי שמרחם על אכזרים- סופו  להתאכזר על רחמנים". ולכן הם צריכים לתת לעם ישראל- לז"א את ההארה הזו, אחרת יבואו הקליפות_ ויתנו גם לקליפות את ההארה הגדולה) 43.12

 פירוש: אע"פ שכל קוץ וקוץ יש בו ש"צ נימין זהו מבחינת הפרטות אבל בכללות מאיר בו הכח של שם אל היורה על הארת המלכות דמדת הדין וע"כ ל"א קוצין הם וכל קוץ(קוץ הכוונה לקבוצת שיער ) מתחלק ג"כ לל"א עולמות שכל זה יורה על הדין הכלול בקוצין הללו ועכ"ז מתפשט כל עולם לאלף עולמות של חמדה לעדן הגדול ( שיש שם הארה גדולה  ויפה)שהוא חכמה סתימאה כי עדן הוא חכמה וכן מספר אלף יורה על חכמה ( אז תחליט אתה נותן לי חמדה /אתה עושה לי  טוב או שאתה עושה לי דין) דהיינו משום שכח הדין שבשם אל נכנע לרחמי דרחמים דא"א (  כלומר  למרות הדין מהמילה א-ל  אז זה לא א-ל זועם, אלא אל רחום וחנון." מי אל כמוך"- מי יש לו כזה דין שהדין שלו הוא כולו רחמים? שאנו רואים דין אנו מבינים שזה בא מצד השלילה, מצד יצר הרע, מצד הס"א- ואומר: לא! פה הדין בא מרחמים) אמנם כל זה אמור בהתפשטות העולמות אבל בל"א קוצין עצמם כל העולמות סתומים בו מחמת הדין החזק (זאת אומרת שאם הוא מתחבר :

 ל"א קוצין האלה- אם הם מתחברים לשאר התיקונים ותכף נראה בתיקון הב'- איך הם מתחברים- אז הם הופכים להיות במסגרת הרחמים, פרט בתוך הכלל של  רחמים, אבל אם לא, והם בפני עצמם- הם דין קשה.

 ואנו רואים שני דברים:

• מצד עצמם הם דין–
• ומצד ההתכללות שלהם עם שאר התיקונים– הם רחמים

כך, שיש לי חומר גלם, לפעמים מגיע אלי כעס, צער, אבל ברגע שכל הירידות האלה- שואל בעה"ס בהקדמה לספר הזוהר- שואל שם 5 שאלות:

• איך יכול להיות שיש יסורים בעולם– אם הבורא הוא טוב ומטיב?
• עונה בהמשך ההקדמה- מכיוון שאנו לא רואים את הכללות " אלא רואים רק את הפרט- ברגע שאני רואה רק את הפרט- שאני רואה איך אדם יורד כדי לקפוץ, אז רק לרדת למטה- זה רע, אבל אם אני יורד כדי לקפוץ- וזה חלק מהקפיצה, או לא לוקח את היד אחורה כדי לזרוק את הדבר קדימה- אז גם  לקיחת היד אחורה זה  חלק מהזריקה קדימה,
  • גם הירידה למטה זה חלק מהקפיצה- גם מה שנראה כדין- הוא חלק מרחמים.
  • אבל אם הוא עובד לבד, יורד למטה – הוא רק דין- אז הוא ישאר דין

לכן אומר לנו: תראו: צריכים את הדין הזה, צריכים  את השאלה בשביל התשובה– צריכים את החסרון, צריכים את הבריאה- את הרצון לקבל- אבל אותו רצון לקבל – אותו הדין יכול להפוך לרחמים גדולים.

 וזה אחת התיקונים הראשונים שצריכים להבין אותו בנפש.

 וזה שונה מאד מכל מה שרוצים להציג  לנו תורות המזרח שתהיה רק טוב, ורק נעים, רק חמלה, רק תוותר, תגיש את הלחי השנייה, אין רצון  לקבל!- אומר: לא!

יש  רצון לקבל- ואפשר להשתמש איתו- שאתה משתמש איתו במסגרת ההשפעה-הוא בסדר גמור, הוא חלק מהרחמים- זה תיקון שממש מייצג את היהדות.

 ולכן התיקון הזה הוא התיקון הראשון- תיקון חשוב מאד. (47.55 )

 מצד עצמם הם דין, (ל"א קוצין)  אך בהתכללות הם רחמים.

 ויש להבין זאת בעבודת הנפש, שיש דין, היי גבול שבמסגת ההשפעה הוא חלק מהרחמים, תיקון זה מייצג את היהדות. . הבעיה היא בראיית דין או מקרה כעומד בפני עצמו, ולא כחלק ממכלול, כלומר גם אם נראה תחילה דין שבא לשרת את התכלית, הוא רחמים

  הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא עו-עח
1.מה טעם ששערות הזקן כולן קשות?
2. האם השערות הן שחורות או לבנות שהרי יש שני כתובים בענין זה?
3. מה מרמז לנו שהתורה נתנה באש שחורה על אש לבנה?
4. מה ההבדל המהותי בין תיקון הראשון של שיערות דיקנא לעומת שאר התיקונים?
5. מה מרמזים לנו המספרים לא' ו שצ' לגבי התיקון הראשון דדיקנא?
6. כיצד אנו יכולים להתגבר על העובדה שהתיקון הראשון מפרטיותו הוא דין והרי שיערות דיקנא הן רחמים?

✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

נָשֹׂא  עג – עה

תקונא קדמאה די"ג תי"ד

מחשבה נכונה תלויה בשורש האמונה.

ישנו סדר של תבניות מחשבה נכונות, שהיצמדות אליהן תאפשר לבנות השקפה נכונה. התיקון הראשון מתחיל בלקיחת רצונות וחומרי גלם המקום הגבוה, מהשורש שבאים לתקן.

שער הוא בחינה של סערת נפש שמקורה מאור, חוויה שהסתלק, והתסכול היוצא נובע מהכלים שהתרוקנו מהאור. אלו השערות שמביאות את האדם לפעול בחוץ כדי להשיג תוצאה נפשית פנימית.

אין חכמה יוצאת מאדם שהוא קשה ובעל כעס. סערות הנפש שונות, וכך מתחלקות גם השערות. סערות נפש של המטרה ארוכות, הן בראש באות מתוך דרישה של רצון להיות מאושר שזו בחינת גמר תיקון. שערות הזקן הם הביטוי של הרצון להשפיע, של העבודה הנפשית, ההליכה הנכונה בדרך, בזמן התיקון.

אין אפשרות להקדים את התכלית לפני התיקון. לכן שערות הראש, שהביטוי הוא גמר תיקון שזה הרצון השלם לאושר הם חשובות, אך בזמן תיקון על האישה לכסות את השער, להראות שהיא תקבל רק מבעלה שמשפיע. בזמן תיקון שער הזקן הוא החשוב יותר, הצורך להיות משפיע.

למדנו בעשרה שעורים ראשונים, את התיקונים שנתן ראש עתיק לראש דא"א.

עתיק- הוא כמו ה אינסוף בשבילנו  נעתק מהשגה

נתן תיקונים מיוחדים בשורש  המחשבה שנקרא א"א.

יש לנו 2 שורשים בהויה שלנו:

• שורש אמוני (עתיק)
• שורש המחשבה (א"א)

והם נקראים עתיק וא"א

כדי שאני אחשוב- אני תלוי בנקודה האמונית שלי

והנקודה האמונית הזו- היא לא אם אני מאמין באופן כללי, אלא היא מסדרת לנו את הראש, את ההגיון, את תבניות המחשבה לפי סדר מסוים

אם אני אחשוב לפי סדר אחר – אני אטעה.

זה לא מספיק שיהיו לי נתונים ואני צריך להוציא תוצאה, צריך תבניות, איזה תוצאה  תצא לי? עוגיות לב? עוגיות כוכב? איזה סוג של תוצאה תצא לי.

בשביל זה צריך תבניות היגיון. יש תבניות הגיון שאינן נכונות, ויש תבניות הגיון שהן נכונות.

והתבניות ההגיון שאינן נכונות, זה בגלל שהם אל קיבלו את התיקונים המיוחדים של עתיק בא"א.

ולמדנו 7 תיקוניים. איך הם נקראים?

אלו הם תבניות מחשבה המחייבות

1. גלגלתא
2. מוחא סתימאה
3. קרומא דאוירא
4. עמר נקי
5. רעוורא דראעווין
6. פקיחו דעינין
7. חוטמא

אלה תיקונים שצריך לדעת. למה? כי הן תבניות מחשבה מחייבות2.31

אם נצמד לתבניות מחשבה האלה אז נחשוב נכון, אולי לא יהיה לי שכל לערבב הרבה הנתונים אבל הנותנים שאני אערבב יצאו לי בסדר.

 אח"כ צריך להתחיל  לחשוב. איך חושבים? דרך שערות דיקנא, ודרכי המחשבה, איך חושבים, ולא מה תבניות המחשבה זה הולכים ללמוד דרך י"ג התיקונים.

בשיעור 11 למדנו את החשיבות של י"ג תיקוני דנקא

ועכשיו מתחיל ללמד את התקון הראשון

תיקון 1- תלמד לקחת חומרי גלם מהמקום הגבוה שאותו אתה צריך לתקן. 3.33

זה לקחת חמרי גלם, חומרי גלם באים מהראש, בבחינת ב'/ מיצרי הזקן- זה התיקון הראשון.

ולדעת שחומר גלם הוא הוא בא ממקום שהוא עוד לא המוצר, הוא  רק חומר גלם

וכשיש לי חומר גלם אז:

• אם מישהו אומר לי משהו- זה רק חומר גלם
• ואם משהו צעק עלי זה רק חומר גלם
• ואם משהו נתן לי מתנה זה רק חומר גלם

כל מפגש עם המציאות זה רק נתון, זה רק חומר גלם

וכדי להבין את התיקון הראשון הוא נותן לנו הסבר רחב מה זה שערות.

תיקונים

• ואיך חושבים? זה הולכים ללמוד לפי י"ג תיקוני דיקנא.
• בסיום שני השעורים הבאים,, נגיע למסקנה שאמרנו עכשיו  :

איך אתה חושב? לצורך זה צריך קודם כל חומרי גלם, ונראה מאיפה באים חומרי הגלם ולמה הם באים משם..ככה מתחילים לחשוב.

מה זה שער? שער זה סערת נפש.

ממה נובעת סערת נפש?  מכך שהיה לי אור והוא הסתלק ממני. (החויה)

מה זה אור? חויה/ הרגשה ידיעה, אז שהאור הסתלק, הכלי שהחזיק את האור גורם לי  תסכול, ..אם אני לא יכול להחזיק אותו בתוכי ואין לי את האור זה גורם לי תסכול, אז אני מוציא ותו החוצה, והוא יכול לצאת בכל מיני צורות.

בא לספר לנו מה עושים עם אותם גלים שהאור/החויה  הסתלקה מהם ועכשיו צריך לנהל אותם

איך אני מנהל אותם?5.36 אם הם ישארו בתוכי הם יק=גרמו לי לדכאון ואני אתרחק מהמטרה ואם אוציא אותם החוצה הם יכולים לצאת ככעס, ויש דרך אחרת לבטא את זה…וככה החכמה לא תעבור, אבל אם תדע לנהל את זה נכון, החכמה תעבור. אז בקדושה זה יוצא לשערות, אבל השערות הםכאילו  משוה שלילי, אבל אפשר לראות את זה כמשהו מאד חיובי , כמשהו שמזיז אותי כמו ירידה לצורך עלייה.

אז באמת הכלים האלה יוצאים החוצה, כדי שאני אנהל אותם בחוץ, כדי לבוא פנימה

וככה התנועה שלנו בחיים, אני פועל בחוץ, כדי להשיג תוצאה פנימית. אני רוצה לקבל חזרה אתה חכמה, אז אני צריך לארגן את החכמה הזו, איך? מארגנים אותה בחוץ כדי לקבל  תוצאה בפנים.

לכן השערות זה טריגר שנדע איך לנהל את הדברים 6.50

שערות- הכלים שהחזיקו אור שיוצאים מפנימיות המדרגה

השערות הם סערות נפש, הם יוצאות מאיתנו החוצה, בגלל שהאור יצא מהפנימיות שלנו ( בגלל צ"ב), ונשארנו רק עם הכלים, וצריך לדעת איך לנהל אותם, בפנימיותינו אנו לא יכולים   לנהל אותם, אז מוציאים אותם החוצה בסוד שערות והם מתחלקים לשניים לשעורת רישא ושערות דיקנא.9.00

איך מארגנים את החכמה בחוץ (השערות שיצאו החוצה- מסערת הנפש) כדי לנהל אותה מבפנים?

• השערות ראש הם ארוכות ורכות
• שערות זקן לא ארוכות והם קשות

למה? מה ההבדל

בגלל שמלכות עלתה לבינה ועשתה מסך (הפסק) והמסך זה כח של דין, וכח של  דין פועל ממקום הימצאו ומלמטה ולא מלמעלה.

לכן למעלה  למעלה שולט כלים שכן יכלו לקבל כחמה מאד חזקה, והם לא מרגשים את ההפסק אז הם ארוכות כי הם רוצים את כל האור.

• אז יש סערות נפש של המטרה (שערות ראש)
• ויש סערות נפש של האמצעים (שערות הזקן

שערות ראש- סערות  נפש של המטרה. כי אורך זה נקרא חכמכה, להיות מאושרץ שיער ראש- מבטא אני רוצה להיות מאושר.

ואם ככה אז  לכאורה למה אנו מסתפרים?, אנו צריכים להגדיל את הרצון להיות מאושרים, ואז האור היה מגיע? האם לא עובד ככה? לא!

אז מה זה שערות זקן? זה האמצעי, שאני צריך לעשות עבודה כדי להגיע לאושר

מה ההתייחסות הנכונה לחיים?

התיקונים הם להשיג את כוחות ההשפעה, ולכן הזקן מבטאות השפעה

האם הזקן היא המטרה? ההשפעה היא המטרה?לא!

לקבל בע"מ להשפיע זו המטרה.השערות הראש מבטאות את הרצון לקבל ולכן הן ארוכות13.12

הרב"ש אמר: אי אפשר לחיות את המטרה לפני שאני עושה לה תיקון

ולכן אישה צריכה להסתיר את שעיר הראש, למה? הרי זה מבטא רצון לאושר לתאווה.

נכון. אבל קודם צריך לעשות תיקון

האם אוכל את האוכל לפני שבשלתי אותו?

האם אבוא למטרת הבריאה לפני תיקון הבריאה?

האם אזרוק את הילד שלי שלחות לפני שלמד לשחות?

האם   נאכל את עץ הדעת לפני שהגיעה שבת?.. אז יהיה חטא.

לכן מה יותר חשוב שערות רישא או דיקנא?

תלוי למה?

בזמן תיקון- שערות דיקנא יותר חשובות

גמר תיקון- שערות רישא יותר חשובות, כי הן מבטאות את הרצון שלי לאושר, שיש לי סערת נפש- למה אני לא נהנה? ולכן אצל הגבר זה לא השערות כ"כ  חשובות,  למה? כי מה שמבטא את הרצון לאושר זה בעיקר אצל האישה, במיוחד אם היא נשואה, כי היא  צריכה לבטא שמוענה לותר על האושר לטובת בעלה, האם רוצה שהאושר שלה יהיה חיצוני? צריך שיכנס פנימה האושר.

ובשערות דיקנא ההפך, היות והתיקון בא דוקא על הזכר, אז לו יש שערות זקן, ודקא שערות הזקן, שהסערת נפש שאני רוצה להיות משפיע, את זה אני כן צריך.

והשערות דיקנא האלה הם סדר התיקונים

אני צריך עכשיו  לחשוב, לא איך אני אקבל אור- זה שערות רישא חושבות, אלא איך אשפיע, איך אני אתקן את עצמי במידת ההשפעה. לכן אני צריך שערות זקן, ולהם יש י"ג תיקונים.

אז בינתיים רק הסביר לנו מה זה שערות דיקנא.

ההבדל בים שערות שירא לשערות דיקנא- הבדל בין המטרה לבין האמצעי

מסביר לנו ששערות הזקן הם  רק האמצעי, ולמרות שאין בהם חכמה גדולה  כי הם קצרות והם קשות, והם לא כ"כ רכות, וקשה לקבל מהם חכמה, ואתה לא כ"כ נהנה מהם בדרך לפעמים, אבל זה מה שצריך, כדי לתקן לפני שאתה בא למטרה.

התיקון האשון- איך ומאיפה אני מביא את חומרי הגלם למחשבת התיקון…ונראה איך משיגים את י"ג התיןוקנים הללו, כדי שמשם לא נצטרך יותר את שערות הזקן, ונוכל להמשיך להתעסק אחרי ביאת משיחדקוא בשערות רישא, כדי לקבל את האור ולהיות מאושרים.

והדברים האלה פועלים גם בדברים קטנים, לא צריך לחכות עד האלף השביעי כי כמעט בכל  מעשה או במקבץ של מעשים  נלמד איך פועלים בשערות דיקנא, עוברים לשערות רישא  מקבלים את האושר ושוב עושים את התיקון בספירלה 17.32

נָשֹׂא  ע – עב

י"ג תיקוני דיקנא

הכל תלוי באמונה

האמונה שלה השבח הגדול ביותר, באה לידי ביטוי כסימן בזקן אצל היהודי, אומרת שכאשר מגיע אור, שפע דוחים אותו מהסיבה שלא רוצים לקבל הנאה לפרטיות, אלא הכוונה היא להתחבר עם נותן המתנה.

אין לפגוע באמונה שבאה לידי ביטוי בדרך המחשבה של א"א שהוא שורש המוחין, כלומר תת המודע של האדם המחזיק צורת הגיון מסוים. כשפוגמים בהיגיון האמוני, המחשבה שתצא מכך תהיה קלוקלת. בזכות האמונה מתפשטת הארת החוכמה, כל חוכמה המתקבלת שלא דרך האמונה שגויה.

תיקון הזקן מבטא את התיקון של צמצום ב בוא באים בסדר הנכון, היי קודם לתיקון הבריאה לפני סיום התיקון.

…

עד כה למדנו את שבעת התיקונים שנתן עתיק בא"א- והם לומדים על דקנא- שזה זקן- של א"א.

אות ע"ב

עב) פתח ר"ש ואמר אוי למי שמושיט ידו בדיקנא היקר העליון של הסבא הקדוש שהוא א"א הנסתר והסתום מכל. דיקנא של תשבחה ההיא דיקנא הסתום ויקר מכל תקוניו של א"א דיקנא שאין יודעים אותו עליונים ותחתונים, דיקנא שהוא תשבחהשל כל התשבחות, דיקנא שלא היה אדם נביא וקדוש שיקרב לראותו, דיקנא שהיא תלויה בשערותיו עד טבור הלב הוא לבן כשלג יקר נסתר מכל נסתר, האמונה של אמונת כל. (ראשית הוא משבח מאד את ענין הזקן  של א"א– אבל כאן עדיין לא מדובר על זקן של ז"א. יש אומנם איזה שהיא השלכה, אבל נראה אותה בהמשך.) ( 3.12)

אות ע"ג

עג) למדנו בספרא דצניאותא שזקן ההוא שהוא אמונת כל ( הזקן הזה, הוא מבטא את האמונה- הרי הוא נובע מהתיקונים הפנימיים- והתיקון הראשון היה של אמונה גדולה מבחינת גלגלתא-)שהוא מבטא את האמונה מאחר ונובע מהתיקונים הפנימיים והתקון הראשון היה של האמונה יוצא תחת אזניו ( תיקון ראשון- ב' מצרי הזקן) ויורד סביב הפה הקדוש, ויורד ועולה (לשפה עילאה ) ומכסה במנחה של הבושם הטוב את הלבן של היקר דהיינו שמכסה עור הפנים דא"א שהוא לבן, ויורד בשווה ומכסה עד הטבור של הלב, הוא דיקנא היקר האמונה השלמה שנוזלים בו י"ג מבועים הנובעים של שמן המשחה הטוב בי"ג תקונים היא מתתקנת. (ממשיך עם השבח הגדול  מבחינת הדיקנא- בהיותו בחינת האמונה, כמו שאנו יודעים שהכל תלוי באמונה, והיות ואנו  מאמינים בני מאמינים לכן יש ענין לגדל זקן? אז יש י"ג תיקונים- י"ג מבועים- צירכים לראות מהם התיקונים האלה ומה הם אומרים לנו מבחינה נפשית. אומר לנו את התיקונים באופן כללי, ואח"כ Bללמד אותם אחד לאחד באופן פרטי. ) ( 5.52)

(הוא מתחיל עם התיקון הראשון:

אות ע"ד

עד) תקון ראשון די"ג תקוני דיקנא השערות מתתקנות למעלה ומתחילות מאותו התקון דשערות ראשו העולה בתקונו למעלה מאזניו  (למעלה מאוזניו זה עשה הראש משם ב' מצרי הזקן שיורדים למטה- משם מתחיל התיקון הראשון )ויורד לפני פתח האזנים בחוט אחד במשקל טוב עד התחלת הפה והבאור הוא להלאה (ביאור מה זה בדיוק התיקון הזה, ואיך האו קשור לראש- כל זה נלמד בהמשך, רק כותב לנו באופן כללי מה הוא התיקון ) (אז זה:

התיקון הראשון של ב' מצרי הזקן–

יורדים מאזור של אמצע האוזן – הנקב שבאוזן-(יש פה כאן עצם כזו) ומפה מתחיל תיקון הזקן שיורד למטה, ויורד עד השפה התחתונה- ובתיקון השני הוא עולה למעלה לשפה העליונה 7.27)

אות ע"ה

עה) תקון ב' השערות מתתקנות מראש הפה עד ראש האחר של הפה בתקון שווה ( במה הם מתקננות- היות והם עולות לשפה העליונה- והשפה העליונה שיייכת ללחי העליון למדש=רגת בינה ולא למדרגת מלכות אז אותם שערות עולות להתקן בינה שהיא נקראת מידת ההשפעה) (8.13 ) היות והן עולות לשפה העליונה השייכת למדרגת בינה לכן עולות שערות אלו להיתקן במידת ההשפעה

אות ע"ו

עו) תקון ג' מתחת החוטם באמצע תחת ב נקבי החוטם יוצא אורח  (שביל ) אחד  והשערות נפסקו מאורח הזה ( דהיינו באמצע שפה עליונה יש אורח באמצע) והוא מלא שערות מצד זה ( של השפה) ומצד זה של (השפה) האורח  ( באמצע) בתקון שלם מסביב אורח הזה (אז התיקון עצמו הוא האורח- השביל, דרגו יורד האור מהתיקון השביעי שלמדנו מהחוטם, עם ב' נקבי הפרדשקא ) זהו תקון השביל דרכו יורד האור (9.39 )

אות ע"ז

עז) התקון הרביעי מתתקנות השערות תחת הפה מראש אחד לראש השני  ( לאן  הם יורדות? מה זה ראש שני? הם יורדות מכל מה שהיה בינה שזו היתה שפה עילאה, כמו לסת עליונה- ששם הלסתות עליונה ותחתונה מופרדות, כמו שמלכות מופרדת מבינה, אבל בעור מבחוץ הם כאילו שווות- ולכן מבחוץ אפשר להשוות בינהם, יורד האור דרך האורחא, לשיבולת הזקן שהוא למטה, ושיבולת הזקן זה הראש, שהוא הראש התחתון- וזה נקרא מראש אחד לךראש השני בתיקון שלם, דהיינו נקרא שבולת הזקן)בתקון שלם היי הנק שבולת הזקן (10.41 )

  אות ע"ח

עח) תקון חמישי תחת הפה יוצא אורח אחר במשקל כנגד אורח העליון שמתחת החוטם  (כמו שהיה לנו מתחת לחוטם את האורחא- ככה מסביב לשיבולת יש גם מקום שבו יש חלל כזה פנוי משערות בשני הצדדים של השבולת )ואלו ב אורחות רשומים על הפה מכאן ומכאן,

• אורח העליון מעל הפה (זה התיקון השלישי)
• ואורח תחתון תחת הפה ( זה התיקון החמישי) ( 11.40)

אות ע"ט

עט) תקון שישי השערות מתתקנות ועולות ויוצאות ממטה למעלה לראש הפה ( שוב מלמטה מתוך השערות מתפשטות השערות חזרה למעלה ללחיים) ומכסה מנחת הבשמים הטובים  ( שזה הלחיים) עד ראש הפה למעלה (עד הקו של הפה ) ויורדות משם השערות עד ראש הפתח דאורח התחתון שמתחת הפה  ( הם עולות ויורדות עד המקום הזה) (13.05 )

אות פ'

פ) תקון שביעי השערות נפסקות מלצמוח ונראים ב' פנים  ( שהם נקראים גם ב' התפוחים שזה 2 התפוחים כאן למעלה  (בלחיים) שהם פנויים משערות) דהיינו  פן הימני ופן השמאלי בלי שערות, במנחת בשמים טובים יפים וטובים למרה, בשבילם מתקיים העולם ז"ש באור פני מלך חיים  (אז עד לפה היו שבעה תיקונים. (14.29 )

שבעת התיקונים:

1. יש את ב' מצרי הזקן– תיקון 1
2. עולים לשפה עילאה– תיקון 2
3. האורחא– תיקון 3 משיג באמצע מתחת לאף
4. שבולת הזקן– תיקון 4)
5. האורחא התחתונה מסביב לשבולת- תיקון 5
6. ב' השערות על הלחיים – תיקון 6
7. ב' תפוחים –פנויים משערות-שבהם נאמר " באור פני מלך חייים" תיקון 7

למה אנו מחלקים בין השבעה האלה לבין האחרים? כי הם באים ממקום שונה בתוך גלגלתא  ומו"ס, תכף נראה שהם מתחלקים- נלמד אותם- יש פה ענין של התכללות- הם באים ממו"ס אבל יש גם את גלגלתא, שמתכלל במו"ס גם אם לא באים תיקונים. 15.29

פא) תקון שמיני יוצא חוט אחד של שערות מסביב הזקן ותלוים במשקל עד הטבור

פב) תקון תשיעי השערות מתעוררות ושערות דיקנא מתערבות עם אותן השערות התלויות בגרון והן במשקל דהיינו בשוה ואינן יוצאות זו מזו(  כמו שיש הפרדה בינהם- בין שערות שבאות ממו"ס לבין אלה שבאות מגלגלתא, גלגלתא הכוונה למו"ס שהתכללה מגלגגלתא)

פג) תקון עשירי השערות יורדות תחת הזקן ומכסות הגרון שתחת הזקן

פד) תקון אחד עשר שאין שערה יוצאות משערה ומשוערות בשיעור שלם

פה) תקון שנים עשר שעל הפה אין תלויות שערות והפה נתפנה משערות מכל צדדיו וסביב סביב לו השערות נאות

פו) תקון שלשה עשר שתלויות שערות תחת הזקן מכאן ומכאן היי כל שטח השערות שבאחרי הזקן ביקר נאה ביקר יפה ומכסות עד הטבור דלב ולא נראה מכל פני מנחת הבשמים חוץ מאלו הפנים היפים הלבנים שמשפיעים חיים לעולם (ומראים שמחה לז"א הזקן ליהודי הוא יפה, ומבטא את האמונה

פז) בי"ג תקונים אלו נמשכים ויוצאים י"ג מבועים של שמן (שמן מראה על חכמה ), השפעה המשחה ונמשכים לכל אלו שלמטה (מי אלה שלמטה? אם מדברים על ז"א, אז נמשך לז"א, ואם מדובר לז"א אז משם נמשך אור לנשמות הצדיקים ) ומאירים משמן הזה ומשיחים משמן ההוא שבי"ג תקונים אלו. בי"ג תקונים ( שהם כ"כ נעלים) אלו נרשם הדיקנא היקר הסתום מכל של עתיק דעתיק שהוא א"א מב' עגולים היקרים (ב' התפוחים )של פניו מאירים פניו של ז"א וכל כפתור ופרח דהיינו כל מיני המדרגות הנמצאים למטה מאירים ומתלהטים מאור ההוא של מעלה. י"ג תקונים אלו נמצאים בדיקנא ובשלמות הזקן בתקוניו, נקרא אדם נאמן שכל שרואה זקנו תולה בו אמונה אז אם אדם רוצה להיות נאמן עליו לגדל זקן, לפחות לעשות סימן לזקן . מה תעשה איזה שרוצה להיות  נאמנת?- תגדל זקן לבעלה. ( 25.34)

שאלה תלמיד: המידה של נאמנות שייכת בד"כ ליסוד, ואיך אפשר להבין את ענין של זקן ששיך  להעביר על חכמה בצורה מותאמת.

מדוע  הזקן הוא סימן לאמונה?

הרב: הזקן נובע מכך שבגלגלתא- תיקון הראשון של ראש דא"א, הסכים בנאמנות מאד גדולה שכשמגיע האור  אז הוא שם לעצמו עזקא (טבעת)- ולא מקבל את האור של ג"ר דחכמה. לכן הכלים שהלבישו על האור הזה– הם יוצאים החוצה בסוד שערות, בסוד שערות רישא ושערות דיקנא,

• גו"ע של שערות אלה יוצר את שערות רישא
• ואח"פ של שערות אלה יוצר את שערות דיקנא

אז הם מבטאות את האמונה שהסכמתי לא לקבל ג"ר דחכמה. ולכן הן מצביעות על אמונה. 26.43

פח) למדנו בספרא דצניאותא י"ג תקונים אלו התלוים בדיקנא היקר בחדש השביעי דהיינו בעשי"ת (הם שומרים) נמצאים בעולם (הם שומרים עלינו) ונפתחים בי"ג שערי רחמים ומי שמושיט ידו להשבע בזקנו הוא כמי שנשבע בי"ג תיקוני דיקנא (זה הוא בא"א שיש בו – י"ג תיקוני דיקנא הם מבטאים אותו ) בזעיר אנפין בכמה תיקוני דיקנא יש בו. אמר ר"ש לר' יצחק עמוד על עומדך וסלסל בסלסול התקונים של המלך הקדוש שהוא א"א איך הם מתתקנים. (אומר  רבי שמעון לרבי יצחק- עכשיו הגיע תורך לומר דבר תורה באדרא רבא שהם ישבו בה, תגיד את התיקונים של א"א שהם נקראים תיקוני דיקנא- ומפה אנו הולכים ללמוד את התיקון הראשון של י"ג תיקוני דיקנא. אז עכשיו הוא נתן לנו רק את השמות, אמר את החשיבות שלהם, והזכרנו ממה הם נובעים, ועכשיו צריך ללמוד אותם אחד לאחד.  זה לימוד ממש מרתק, חשוב, ממש מראה איך בונים אמונה- ואמונה זה לא אומר שאין שם חכמה ותענוג, יש שם הרב חכמה ותענוג אבל כך צריכים לבנות את האמונה. ברגע יש אמונה אז אור פני מלך יוכל להתפשט במסגרת האמונה הזאת, בשונה מהחכמה שגרמה לחכמה שגרמה לשבירת הכלים בעולם הנקודים. 29.35

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא ע-עב
1.מהם שמות יג' תיקוני דיקנא ולמה הם נועדו?
2. מהיכן נובעים יג' תיקוני דיקנא ומה חשיבותם?
3.במה בולט התיקון השביעי משאר התיקונים?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

מאמר – חוטמא

אחרי שלמדנו על שש התיקונים הקודמים, עתה לומדים על חוטמא שהוא התיקון השביעי, שעתיק עושה בראש דא"א- ושבעה תיקונים האלה מכינים את ראש דא"א להיות ראוי להיות שורש למחשבה.

 אות ס"ב

סב) כתוב אני ה' ראשון ואת אחרונים אני הוא. הכל הוא דהיינו א"א והוא סתום מכל צדדיו חוטם, מהו, למדנו בחוטם ניכר הפרצוף כי אין מעידים על פרצוף אלא עם החוטם( כך כתוב ביבמות. מדוע החוטם הוא כ"כ חשוב?) כי בו מתקיימת ההארה של הפרצוף.. החוטם הוא התיקון השביעי , הוא סוד המלכות דנה"י דעתיק שהתלבשה בחוטם דאריך. בחוטם מתגלה הארת החוכמה מב' נקבי החוטם, נקבי דפרדשקא, שזה כמו ב' נקבי החלון, ובעיקר מהחוטם השמאלי , שמשם בא הארת חכמה, שכאשר אין לנו מוכנים לכך, זה יוצא ככעס על העולם, ובזמן המשיח- זו תהיה הארה המשיח.2.56

אות ס"ג

סג) מה בין עתיק לז"א -מה בין א"א שמקבל את תיקון החוטם מעתיק לבין ז"א? זה עתיק הוא בעל החוטם

• מנקב אחד מושפע החיים
• ומנקב אחד מושפע חיי החיים דהיינו אור החיים של תחיית המתים.

חוטם זה הוא חלון שבו נושב רוח החיים אל ז"א וקוראים אותו סליחה, (מדוע זה סליחה? )כי רוח החיים הוא הארת החכמה ומחכמה היא סליחת העוונות. והוא נחת רוח התבשמות ( הרוח, ובושם הוא ענין של השפעה- )השפעה הרוח פרדשקא פירושו חלון לפי הענין, ויש לפרשו ממלא מקום.

פירוש:

• נקב ימין ה"ס חסדים, אלא שכלול בו הארת חכמה שה"ס אור חיה. וע"כ נקרא חיים
• ונקב שמאל שם עקרו חכמה שהוא חיין דחיין שמחמתו ומהתכללותו יש חיין בימין.

כלומר עיקר הנקב הוא מקו שמאל שהוא נותן חיים והיות והימין  מתכלל בו, אז יש חיים, אבל באמת, הרוח באה מצד השמאל. הפרדשקא זה חלון- שיש בנקבי החוטם שממנו יורד הרוח- ובהמשך נראה שיורד דרך אורחא- נראה איך הוא מתפקד דרך י"ג תיקוני דנקבא. איLבא משם האור כדי להינתן לתחתונים. אבל זה  יכול להיות גם כעס במצבים של חטא.6.30

מה אמרנו עד כה? אמר שיש הבדל בין החוטם מצד עתיק לז"א.

בינתיים סיפר לנו שהחוטם של עתיק הוא סליחה ומדוע סליחה? כי ממנו בא החיים, ונתן לנו ההבדל בין הנקב הימני לשמאלי-

• הנקב הימני הוא חסדים
• והנקב השמאל הוא חכמה

ובגלל שהם כלולים זה בזה- אז  גם נקב הימין הוא כולל בו גם הארת חכמה-שזה נקרא  אור חיה  ולכן הוא  נקרא חיים, ונקב שמאל נקרא- כי המקור של החכמה נקרא חיי החיים .

אות ס"ד

סד) דרוחא דנפיק מאינון, כי הרוח היוצא מאלו הנקבים דחוטמא

• רוח אחד יוצא לז"א לעורר אותו בגן עדן
• ורוח אחד של חיים יוצא ממנו שבו עתידים לזמן בנו של דוד לדעת חכמה.

כי ב'רוחין אלו בד' נוקבי דפרדשקא הם מבחינת יסוד ומלכות וע"כ

• מרוח של יסוד נמשך לז"א שהוא מנקב ימין
• ומרוח של מלכות שהוא בנקב שמאל (שאולי זה התכללות של יסוד ממלכות )נמשך לבריה ( לבן של דוד) דדוד שה"ס מלכות.
• ומאותו נקב השמאל מתעורר ויוצא רוח ממוחא סתימאה שהוא חכמה דא"א והרי זו חוכמה מצמצום א'( וכיצד אפשר לתת חכמה מנקב שמאל והרי החוכמה סתומה, ואי אפשר לתת אותה אלא לעתיד לבוא (באמת לא יבוא עכשיו, אלא עתיד לשרות במלך המשיח- שכתוב ועלית לשרות על מלך המשיח
  • שכתוב ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה         רוח עצה וגבורה          רוח דעת ויראת ה'

שואל, הרי יש כאן ד' רוחות בכתוב, (ואתה אומר  שמעתיק, דהיינו מא"א שקבל את התקיון מעתיק הוא רוח אחד, שאנו רואים שיוצא מהנקב השמאלי דא"א- ולמה לי עוד שלושה ולא רק אחד? אמרת : רוח: חכמה, בינה, עצה וגבורה" ודעת ויראת השם, אז זה ארבעה )והרי רוח אחד אנו אומרים שיוצא מנקב השמאלי דא"א ולמה שלשה, קום ר יוסי מעמדך ותתרץ את זה. ( 10.01)

(מלך המשיח מקבל מנקב השמאלי דמלכות  את אור החיה ממו"ס ורוח השם הזה הוא 1 או 4? למה כתוב 4 , אם זה רק 1? זו השאלה

 אות ס"ה

סה) קם רבי יוסי ואמר, בימיו של מלך המשיח לא יאמרו אחד לאחד למדני חכמה, שכתוב ולא ילמדו עוד איש את רעהו וגו כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גודלם, ובזמן ההוא יעורר עתיק יומין רוח היוצא ממוח הסתום (הכוונה למו"ס- שזה חכמה של צ"א, שהרי חכמה סתימא ה נתתקנה מגבורא דעתיק- שבצ"ב שימשו בו רק חדי לדחות את החכמה, והנה עכשיו מקבלים שם חכמה שהוא אסור במצב של צ"ב וכיוציא את זה כל הרוחות של מטה התעוררו עימו )מכל, שהוא חכמה דא"א וכשיוציא את זה חוכמה של צמצום א חוכמה סתימאה שבצמצום ב רק דחו אותה, כל הרוחות שלמטה יתעוררו עמו ומי הם הרוחות שלמטה יתעוררו עמו. ומי הם הרוחות שלמטה הן הספירות הקדושות דז"א שהן ששה רוחות אחרים שהם כך, שכתוב, עליהן רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה' שהם בחינות חג"ת נה"י דז"א מלמד שיש כאן עוד שלושה רוחות שמעוררים את הרוח דעתיק. ( 12.33

א"כ אומר שהם באמת רוח אחד, ומה שאנו אומרים רוח ה', – אנו רואים פה עוד שלושה רוחות שהם לא מעתיק, אלא מעוררים את רוחות של ז"א:

• שהם נקראים חוכמה ובינה שזה 2,
• ועצה וגבורה זה עוד 2
• ודעת ויראת השם- זה עוד 2

שהם ימין שמאל ואמצע- שהם ששה רוחות שקורא להם פה חג"ת נה"י דז"א.13.07

אות ס"ו

סו) שלמדנו, כתוב וישב שלמה על כסא ה' וכתוב שש מעלות לכסא כנגד חג"ת נה"י ( זה השש מעלות של הכסא) ( ושאומר מלך)ומלך המשיח עתיד לשבת בכסא של שבע מעלות

• שש הן כנגד חג"ת נה"י שזה בצ"ב
• ועם הרוח של עתיק יומין שעליהם היוצא מנקב שמאלי של חוטמא הרי שבע כמו שלמדנו, א"ר שמעון ינוח רוחך לעולם הבא(דהיינו גם אתה תקנת בדבריך וגם לך יש חלק לעולם הבא- כל אחד כך אמר באדרא, רשב"י נתן לכל אחד הזדמנות  לומר באדרא, כך שהם בזה הם קונים את מקומם בעולם הבא, אבל אף אחד לו מדבר לפני שרשב"י נותן לו רשות. ) ( 14.55
  

אות ס"ז

סז) כתוב כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח וגו שואל, וכי ארבע רוחות העולם עושים כאן, (מדוע פתאום אתה אומר לי שיש 4? ) ומשיב, אלא ארבע רוחות יתעוררו שלשה הם, דהיינו  ג' פעמים רוח הנאמרים בכתוב, רוח חכמה ובינה(רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'- 3 פעמים רוח ) וגו והרוח של עתיק הסתום מחוטמא (רוח ה' ) הן ארבע. וכן הם כי כזה הרוח של החוטמא יוצא יוצאים עמו ג' רוחות הכלולים בג' אחרים(מדביר למה ששה ולמה לא שלושה , כתוב 3 פעמים רוח ואנו רואים ששה, אז יש ג' שקלולים בג' האחרים, כי נאמר ג' פעמים רוח). כי אמר ג"פ רוח(דהיינו רוח חכמה ועוד בחינה רוח בינה, רוח עצה, ויש גם רוח גבורה, רוח דעת זה יראת ה' ) ובכל רוח שתי בחינות היי רוח חכמה ובינה רוח עצמה וגבורה רוח דעת ויראת ה'( כה אנו רואים ששה. ומסביר רשב"י- הרי שאלתי על שלושה, ואתה רבי יוסי אמרת שיש ששה, ודע לך שזה נכון, יהיה ששה, אבל  3 פעמים אמר רוח ולא 6 פעמים, ומדוע זה? כי יש שלושה שכלולים בשלושה.) (17.10 )

אות ס"ח

סח) ועתיד הקב"ה להוציא רוח אחד הכולל מכולם מכל ז' רוחות שכתוב מארבע רוחות באי הרוח ארבע רוחות באי, (לא כתוב כאן, לא 4 רוחות אלא מ- 4 רוחות )שמשמעו באי הרוח הכלול מארבע רוחות שהם ששה. ובימיו של מלך המשיח לא יצרכו ללמד אחד לאחד כי הרוח שלהם כלול מכל הרוחות ויודע הכל(מה הוא יודע? ), חכמה ובינה עצה וגבורה דעת ויראת ה' משום שהרוח שלהם כלול מכל הרוחות משום זה כתוב מארבע רוחות שהם ארבע הכלולות בשבע מדרגות עליונות ולמדנו שכולן כלולות ברוח הזה של עתיק דעתיקין שהוא א"א היוצא ממוחא סתימאה שהוא חכמה שלו ( לאן הוא יוצא?)לנקב ( השמאלי של) החוטם שלו שה"ס מלכות שלו (שמשם באה ההארה הגדולה, ואם לא מוכנים אליה אז ההאר הזו הופכת להיות דין, ואם מוכנים אליה אז זה לא יהיה חרון אף, אלא זה יהיה הארה גדולה מאד. )

כאשר לא מוכנים להארה מצד שמאל אז זה חרון אף, אך כאשר מוכנים וראויים יקבלו הארה גדולה( 19.55)

מה בין חוטם  של ז"א לחוטם של ז"א?

אות ס"ט

סט) מה בין חוטם לחוטם דהיינו בין חוטם דא"א לחוטם דז"א הוא

כי חוטם דעתיק יומין שהוא א"א הוא חיים מכל צדדיו (למה אומר שחוטם דעתיק זה חוטם דא"א? כי פה מדברים על התיקונים שנתן עתיק בא"א, אז אם אני מדבר מצד נותן התיקון  זה עתיק, אבל איפה זה קיים? איפה זה מתבטא? בא"א" ולכן אומר חוטם דא"א, אז  מה ההבדל  בינו לבין חוטם דז"א? אז חוטם של א"א- הם חיים מכל צדדיו )הן חיי עולם הזה והן חיים של עתיד לבוא.

חוטם של ז"א כתוב עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל וגו עלה עשן באפו ( זה כעס, אז בז"א אנו רואים שזה כעס.) ומעשן ההוא נדלק אש כשעולה אח"כ עשן, גחלים בערו ממנו, מהו ממנו, הוא מאותו עשן כי מן העשן נדלק האש.

(מפרש בעה"ס): כמו בחוטם דא"א כן בחוטם דז"א מושפע רוח חיים שה"ס רוח החכמה הנקרא אור חיה, (אז א"כ מה ההפרש בינהם? )

 וההפרש הוא כי בא"א שכולו ימין ( והשפעה וטובות וזקן לבן) לא יקרה בו שהחכמה תאיר בלי חסדים (זאת אומרת שתמיד ההארה תהיה טובה )

• וע"כ חוטמא דעתיק יומין חיין מכל סטרוי( נותן חיים מכל צדדיו- גם מימין וגם משמאל)
• מה שאין כן בז"א שבו יקרה שהחכמה מאירה בלי חסדים שאז כבה אור החכמה (דהיינו כבה אור החכמה ואי אפשר להאיר- נעשה חושך_ כי חכמה בלי חסדים לא יכולה להאיר )ונעשה חשך שחכמה בלי חסדים לא יכולה להאיר ונהפך לעשן, וזסו"ה עלה עשן באפו כי בעון התחתונים מאירה החכמה מהחוטם בלי חסדים. ונהפכה לעשן וכדי לעורר החסדים עושה קו האמצעי זווג על מסך דחיריק ( שזה תיקון של אותו כעס, תיקון של החשכות, תיקון של שורוק. מה עושה המסך דחיריק? ע"י מנעולא- ממעט ג"ר דשמאל וע"י מיפתחא מייחדו עם הימין)הממעט ג"ר דשמאל ומיחדו עם הימין והדינים דמסך דחיריק נבחנים ג"כ לעשן אלא עשן הזה ( העשן המיוחד של ז"א ממסך דקו אמצעי)מדליק את העשן שנעשה מכיבוי החכמה, דהיינו שממעט ושורף ( או מבטל)הג"ר שלו ( ע"י המנעולא) שאז מתייחד (רואה שאין לו מה לעשות עם השמאל כי מבטל אותו אז מסכים להתייחד עם הימין לקו אמצעי )עם הימין וז"ש ומהו עשן שנעשה מכיבוי החכמה, דליק נור כד סליק תננא לבתר, ( 25.37)
• דהיינו העשן מהדינים דמסך דחיריק העולה אליו אח"כ בעת שקו אמצעי מיחדו עם הימין שאז נדלק העשן של החכמה ונשרפו הג"ר שלו וז"ש גחלים בערו ממנו מהו ממנו? מאותו עשן, דהיינו מאותו עשן החכמה שנדלק ע"י עשן דמסך דחיריק ונשרפו הג"ר שלו ונעשו גחלים בוערות. (

סיכום:

באמת יש חכמה מהחוטם, ומהנקב הימני יש חסדים רק שזה בעתיק וגם מהשמאל שמגיע חכמה הוא מגיע בלבוש חסדים, אז תמיד החכמה שניתנת מעתיק, מא"א היא באה בצורה טובה, אבל יש גם ענין של כעס, כאשר החכמה ניתנת בלי חסדים ולכן צריך זהירות.

אנו יודעים שנעשו תיקונים של נה"י דעתיק שמלובשים בא"א, ואותם נה"י מחולקים גם  לע"ס- לחב"ד, חג"ת ונה"י.

• אותם נה"י דעתיק- הב' אודנין ומצחא הם חב"ד של אותו תיקון, והם מקבלים מהחלק העליון מם' דצלם מגלגלתא דאריך. ולכן הם בחינת ם' דצלם שבהם לא מתראה האור

• ויש לנו תיקונים שבהם כן צריך להינתן אור לתחתונים, כמו שמ-ל' דצלם כן הי' יוצאת מהאויר אז בחינת הל' של התיקונים האלה הם נקראים עיניין וחוטמא. הם בחינת החג"ת, וממי הם יקבלו? לא מגלגלתא, כי מגלגלתא אין חכמה- הוא לא מבטא חכמה, הי' לא יוצאת מהאויר, כלפי עצמו אין חכמה שהוא נותן לתחתונים, כי הוא אזוק, ומהל' דצלם משם הם  יקבל- מכיוון ששם יש חסדים מגולים.
• ומב' השלישים התחתונים- של נצח והוד- הרי אמרתי לי שיש חוטם בל'- אז מאיפה החוטם הזה יתן את האור- צריך לתת את זה מב' נקבי החלון- שנקראים ב' נוקבין .., אז דפרדשקא.
• אז ב' הבחינות הללו, הם צריכים להינתן אבל מב' קוים- זה איך שהוא בעיה לקבל אותם, אז צריכים לראות איך אפשר לשלב בקו אמצעי כשזה בא בז"א ששם הוא צריך את השילוב, כי אם תבוא חכמה מהנקב השמאלי אז יכול להיות כעס גדול מאד, כי זה חכמה בלי חסדים. זה אומר שע"י התיקון הזה של קו אמצעי, שהיא נקראת אמת היסוד, ע"י ה אפשר יהיה לתקן את נתינת האור בצורה מדויקת. מתי זה יתגלה? שיהיה קו אמצעי. 30.18

באמת יש חוכמה מהחוטם ומהנקב הימני יש חסדים רק בעתיק, וגם מהשמאל שמגיע הוא בא מעתיק בלבוש חסדים. כאשר ניתנת בלי חסדים היא בחינת כעס. לכן צריך לשלב עבודה בקו אמצעי, שאם תבוא חוכמה מנקב שמאל, שזה התיקון לקבלת האור

 אות ע'

ע) למדנו כשרב המנונא סבא רצה להתפלל תפלתו אמר לבעל החוטם אני מתפלל לבעל החוטם אני מתחנן ( אז למי הוא התפלל? למי צריך להתפלל? למדנו באר"י הקדוש בשער הכוונות שהתפילה היא לעתיק יומין, או לאינסוף- ובאינסוף מצד צ"ב זה עתיק יומין ופה הוא אומר לא"א- כמובן אנו מדברים  על א"א שקיבל את התיקון מחוטם דעתיק) דהיינו לא"א שהוא בעל החוטם דהיינו  שכתוב ותהלתי אחטם לך שמקרא זה לעתיק יומין אמרו שהו"א א"א שהחוטם שלו הוא חיים מכל צדדיו(אז לשם היא התפילה ) ( 31.47)

אות ע"א

עא) אורך החוטם שע"ה עולמות מתמלאים מחוטם ההוא וכולם מתדבקים בז"א, זו היא התשבחה של תקון החוטם וכל תקוני עתיק יומין נראים ואינם נראים, נראים ליושבים על כסא מדין ואינם נראים לכל.

(מפרש בעה"ס:) מספר שע"ה עולמות רומזים על סוד ואל קין ואל מנחתו לא שע"ה ועלמין הוא לשון העלם, משום שקין משך הארת החכמה ממעלה למטה והפריד קו השמאל מהימין וע"כ ( מת לכאורה, היה צריך למות/ כי אי  אפשר לקבל חכמה בלי חסדים, ולכן נתרוקן מאורותיו) נתרוקן מאורותיו, וכתוב עליו לא שע"ה (מה זה לא שעה? לא האיר אותה בחינה של שע"ה נהורין ). אמנם הזוכה לאורך החוטם דא"א (אף ארוך- שמצייינים על היהודי שיש לו אף ארוך- מה זה אף ארוך של היהודי? זה שהוא מקבל את שע"ה נהורין )מתמלאים שע"ה עלמין הנ"ל באופן שלא יתרוקנו אורותיו לעולם. ( כפי שאמר שאור החוטם מראה על שע"ה עולמות שמתמלאים מחוטם ההוא. למה? כי פועל בקו אמצעי, או שהוא קשור לבחינת ז"א_ כמו שראינו פקיחו דעיניין- שלא ינום ולא ישן שומר ישראל- שיש השגחה עך עם ישראל- כך יש השגחה וההארה מצד החוטם לעם ישראל שדבוקים- אומנם בעוון התחתונים עלולה להאיר חכמה בלי חסדים מז"א ,אבל עם ישראל תמיד יכול לעשות תשובה בבחינת א"א- בחינת עתיק שעשה את התיקון לא"א .34.55

סיכום:

וא"כ למדנו את כל התיקונים שנתן עתיק בא"א, ומסיים אותם בתיקון הז'  שהוא הנוקבא, נוקבא דפרדשקא- החוטם.

אומר לנו בתע"ס חלק י"ג- שהתיקונים שנתן עתיק מצד:

1. חסד– הוא נעלם, נתן את התיקון בבחינת גלגלתא דאריך
2. גבורה– נתן את התיקון למוחא סתימאה (מו"ס), שתוכל לפעול כך- לדחות את האור
3. ת"ת– נתנה את הכח של קרומא דאוירא שתוכל לעשות הפרדה בין עליון לתחתון, ובהמשך התקיון הזה היה גם של מוחא דאוירא (בגדלות).

זה 3 התיקונים בפנימיות א"א

 לאחר מכן:

4. נצח הוד::מתחלקים: 2 אוזנים ו2- עיניים–  תרין אודנין- ותרין עיניין –

• עמר נקי- התיקון מעל התרין אודנין שהיה מעל המצחא- שזה עמר נקי- שזה בא כביטוי כעמר נקי- זה בבחינת תרין אודנין.

5. תרין עיניין– זה בבחינת פקיחו דעיניין

ושניהם באו מבחינת נצח הוד

6. יסוד– מצחא-הוא בחינת הרצון–רעווא דרעווין אבל רק שליש עליון של היסוד
7. מלכות- בחוטמא–

 והוא רוצה להראות לנו  שיש קשר בין התיקונים שנתן עתיק בא"א לבין י"ג התיקונים עכשיו שיבואו בא"א.

כי מה שאנו הולכים ללמוד עכשיו" אחרי שגרנו את השבעה תקונים הללו- הולכים ללמדו את י"ג התיקונים של התפשטות האורות- איך צריכים להתפשט האורות- מא"א" שהם לא יכולים להתפשט בפנים, אלא רק בחוץ, שהם נקראים י"ג תיקוני דיקנא. ואותם בע"ה נלמד.

אז כדאי לחזור על שבעת התיקונים הללו שהם נקראים:

1. גלגלתא
2. מוחא סתימאה (מו"ס)
3. קרומא דאוירא או מוחא דאוירא
4. עמר נקי
5. רעווא דרעוון- רעווא דמצחא
6. פקיחו דעיינין
7. חוטמא

אלה הם שבעת התיקונים-

וכל אחד מהם חשוב– כדי לבסס את שורשי המוחין בתת המודע של האדם.38.50

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא סז-סט
1.מהו תיקון החוטמא ?
2. במה שונה נקב ימין מנקב שמאל הן בא"א והן בז"א?
3.מתי מתגלה כעס מבחינת החוטם וכיצד ניתן למעטו או לבטלו?
4. מהו סוד אורך החוטם אגב כך הסבר מהו "ואל קין ואל מנחתו לא שעה"?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams