הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב טז-יח | מתקדמים | שיעור 6

עקב טז - יח ​​ שעור 6

הילד [הינוקא]

מאחר ויצר לב האדם רע מנעוריו, ובלי מלחמה האור, הלחם יגיע בלי להיות מתוקן.

כד) בתוך כך, רבי שמעון בא למשה, ואמר: משה, יום אחד הלכתי אני והחברים למלון אחד, והיה שם ילד אחד, קם וערך לנו, מעצמו, מנורה ושולחן, כאילו היה בן עשרים שנה, ולא היה אלא כבן חמש שנה. וערך השולחן מכל מיני מאכל ומשתה. ואמר, הרי לומדים, שבעל הבית בוצע ואורח מברך. אבל צעיר אני לימים ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא, מחוֹות דֵעי אֶתכם, עד שאקח מכם רשות. אמרו לו, אמור בני, מלאך ה׳. על הבא לדבר לפני גדול ממנו לקחת רשות.

כה) אמר לנו, אתם רוצים לחם מעדנים בלי מלחמה, או לחם במלחמה. כי כך לומדים, שעת אכילה הוא שעת מלחמה. ואם רצונכם שתהיה מלחמה עליה, לא יאכל אף אחד, אלא מי שינצח המלחמה, הוא יאכל ויִבצע לכולם שעת אכילה היא קבלת אורות, ואסור לקבל ללא מלחמה עם היצר הרע, כלומר זיווג דהכאה בקדושה, והסרת הקליפה, לב האבן ונתינת רצון דקדושה, בחינת אודם דאמא טרם האכילה. אמרו לו החברים, אתה קטן, בני, ועוד לא תדע, איך שרים גיבורים עורכים מלחמה, בחרב, ובנענוע החרב, ברומח, בקשת, בחיצי הקשת, בקלע, באבני הקלע. במלחמת האכילה מוציאים את הניצוצות הראויים מבית הכלא של הקליפה כדי להתחבר לבורא. אין שלום ללא מלחמה קודמת. המלחמה היא על היראה, על ביטול הגאווה לגמרי. עדיפה מלחמה המביאה לשלום, על פני שלום המסתיר את המלחמה. לנצח זה להביא את הרגע לנצח. לחבר את הזמני לנצחיות, להתחבר לאידיאה. קבלת תענוג אמיתי, היא הבנייה הנפשית החזקה ביותר. זו ההשבה אל הלב, זו עבודת היראה הנכונה.

כו) אמר לנו, אל יתהלל חוגר כמפַתֵח קודם תשמעו ואחר כך תאמרו מי יודע ומי לא. כי ודאי בק"ש התבאר, כל הקורא ק"ש על מיטתו, כאילו אוחז חרב פיפיות. שכתוב, רוממוֹת אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ב פיות מלכות ובינה ונענוע החרב, צריך לנענע אותה לו"ק, חג״ת נה״י, לכל המרחב כדי שתמליכֵהו על השמיים ועל הארץ ועל ד׳ רוחות העולם. ו' דהויה, ז״א, גוף החרב. י׳ דהויה, ראש החרב. ה׳ ה׳ שבהויה, שני פיות החרב. נרתיק של החרב, השם אדני, המלכות. חרב פיפיות יכולה להרוג גם מצד המלכות וגם מצד הבינה, גם מצד התבונה העליונה וגם מכוח הרצון להתגבר על התענוגות. עם חרב זו מקבלים עול מלכות שמים, ולשם כך יש לנענע את החרב. רצון לקבלת עול מלכות שמים צריך להתפשט לכל המרחב הנפשי.

כז) רומח, רמ״ח (248) מילים שבק"ש, ועם שישה מילים שבייחוד שמע ישראל, הם רומח, רמ״ח עם ו'. מגן עם החרב, ג׳ מלאכים מיכאל גבריאל נוריאל, ראשי תיבות מג"ן בחינת האמונה כנגד. משמשים של ג׳ אבות, חג״ת. כי מיכאל חסד, גבריאל גבורה, נוריאל ת״ת. קשת, הזורק חיצים. וכל זרע, שאינו יורה כחץ, אינו מוליד. שרומזת על יסוד. קלע, ק"ש. חמש אבני הקלע, הן חמש מילים, שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳, חג״ת נ"ה. כנגדן, וייקח דוד חמישה חלוקי אבנים מן הנחל, וכששם אותן בכלי הקלע, השפה, שקורא ק"ש, היא השכינה, נעשו כל החמש אבן אחת זו המילה אחד בק"ש, והרג את הפלישתי.

כח) עד עתה זרקתי אבן הזו לס"מ, אבן מצור, והרסתי המצור שלו והשפלתי אותו למטה. משום זה אמרתי לכם, אל יתהלל חוגר כמפתח. עתה יתברר לכם שאני יודע, איך שרים גיבורים עורכים מלחמה בחרבות, ברומח, בקשת, בקלע.

היינו תמהים ולא יכולנו לדבר לפניו. אמר לנו, חכמים, עתה נראה, מי ירוויח לחם, שהוא לחם המוציא. לחם מסמל את צד ליבו של האדם

כט) פתח הילד ואמר: והיה בַאכולכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה׳. במה מתרוממת השכינה, אות ה של המוציא, ש כל הבוצע צריך לדייק באות ה. אלא ודאי, הרי לומדים, מוץ ותבן הקליפות פטורים מן המעשר. כי כשהמלכות במוץ ותבן, שהקליפות יונקות ממנה, היא בבית האסורים. ואין רשות אל אות ה', השכינה, להתרומם אל המ׳, ז״א, להיעשות עימה מ״ה, הויה דאלפין שבגי׳ מ״ה (45). וזהו תרומה, אותיות תורה מ׳, ה׳ של ה׳ חומשי תורה, שבה מ', שכתוב, ויהי משה בהר מ׳ (40) יום. הבינה מראה על מופשטות שאדם יכול לעשות תיקון של 40 יום ו 40 לילה, שיכול לצאת מהנקודה המעשית למופשטת של אותו רעיון, ובאותם 40 יום לא מגיע לשלמות.

ל) ובמוץ ותבן של חיטה. אילן שאכל אדם הראשון, חיטה היה. כי ע״י אכילת עצה״ד, הקריב ח׳ ט׳, שהן הקליפות מוץ ותבן, לאות ה׳, המלכות, והסתלק ממנה י׳, יסוד, עשור שלה. משום זה, כשהיא במוץ ותבן, שהם כנגד עורלה ופריעה, שהם כנגד ב׳ עורות המילה, שהאחד העורלה חותכים והשני פורעים. פטוּר מהמעשר, ​​ שאין רשות לאות י׳ להתחבר עם אות ה׳, שהם איש ואישה, י׳ שבאיש וה׳ שבאישה. ומשום זה, כל הבוצע צריך לדייק באות ה וצריך לבצוע ממקום שבישולו יפה. כי בישול הוא גמר פרי. וזה ו׳, ז״א, שגומר את ה׳, המלכות. כאשר בוצע מהלחם יש לכוון להתחבר ללב, לשכינה הקדושה, שהבציעה היא כנגד צמצום ב שבא לחבר אות ה תחתונה עם בינה שהמלכות תקבל ניצוצי השפעה לתיקונה. צריך אדם לחבר את רצונו להשפעה.