הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב טז-יח | השקפה | שיעור...

הדף היומי בזוהר הסולם – פרשת עקב טז-יח | השקפה | שיעור 6

עקב טז – יח  שעור 6

הילד [הינוקא]

הַבָּא לְדַבֵּר לִפְנֵי גָּדוֹל מִמֶּנּו, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רְשׁוּת.
רָצוֹן לְקַבָּלַת עֹל מַלְכוּת שָׂמִים צָרִיךְ לְהִתְפַּשֵּׁט לְכָל הַמֶּרְחָב הַנַּפְשִׁי.
אֵין שָׁלוֹם לְלֹא מִלְחָמָה קוֹדֶמֶת.
קַבָּלַת תַּעֲנוּג אֲמִתִּי, הִיא הַבְּנִיָּה הַנַּפְשִׁית הַחֲזָקָה בְּיוֹתֵר.

המלחמה היא על היראה, על ביטול הגאווה לגמרי. עדיפה מלחמה המביאה לשלום, על פני שלום המסתיר את המלחמה. לנצח זה להביא את הרגע לנצח. לחבר את הזמני לנצחיות, להתחבר לאידיאה.

מאחר ויצר לב האדם רע מנעוריו, ובלי מלחמה האור, הלחם יגיע ללא תיקון. שעת אכילה הוא שעת מלחמה של קבלת אורות, ואסור לקבל ללא תחבולות עם היצר הרע.  במלחמת זו מוציאים את הניצוצות הראויים מבית הכלא של הקליפה כדי להתחבר לבורא.

חרב פיפיות יכולה להרוג גם מצד המלכות וגם מצד הבינה, גם מצד התבונה העליונה וגם מכוח הרצון להתגבר על התענוגות. עם חרב זו מקבלים עול מלכות שמים, ולשם כך יש לנענע את החרב.

לחם מסמל את צד ליבו של האדם. כאשר בוצע מהלחם יש לכוון להתחבר ללב, לשכינה הקדושה, שהבציעה היא כנגד צמצום ב שבא לחבר אות ה תחתונה עם בינה שהמלכות תקבל ניצוצי השפעה לתיקונה. צריך אדם לחבר את רצונו להשפעה.

תגיות: בציעת לחם, מלחמה