הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית מו-מח | מתקדמים | שיעור 16

בראשית זוהר חדש מו - מח שעור 16

צורת אות ה שבשם הויה

הלבנה בשלמות כאשר מקבלת בנוסף על החסדים מז"א, גם חוכמה מהלבושים שלה שנקראים בתולות. הלבנה היא כנגד הלב, עולם הרגש של האדם, שלעיתים שלמה ולעיתים רק חצי.

האני האמיתי של האדם בא לבטא את הקשר לעליון. כך הלבנה צריכה לבטא את המשפיע, השמש. הטבע של הנברא הוא רצון לקבל, אך עליו לוותר, להסכים תחילה להיות "חצי דבר" לקבל חסדים בלבד ואל תענוג פרטי.

כדי להגיע לשלמות, על המלכות/הרצון להתנהג כמו הבינה/השפעה. וכשהבינה והמלכות באים לבחינה משותפת אחת אז תגיע לשלמות

קיא ​​ ביאור צורת האותיות בסוד הקדוש ה אחרונה שאמרנו שה"ס המקדש שהוא המלכות הלבנה שהיא מלכות, כששולטת ומתקשטת אל השמש שהוא ז"א לקבל ממנו אור הם עומדים כב' אוהבים זה מול זה, ואלו הבתולות הנמצאות עמה מתקשטות ומתקנות בתקונים, אחת לאחוריה למערב ואחת לפניה למזרח ואחת לדרום ואחת לצפון והיא עומדת באמצע.

קיב וע"ב סנהדרין שה"ס השם ע"ב היוצא מג' פסוקים ויסע ויבא ויט, עומדים כחצי גורן עגולה לעשות גוף ללבנה שהיא המלכות לקשט המלכה לבעלה והיא עומדת כעין זה כחצי הלבנה.

קיג וזו היא נקודה שבאמצע שמכוונת כנגד קו האמצעי שהוא ז"א כי נקודה זו המלכות מקבלת אור מהשמש שהוא ז"א להאיר לכל הגוף וזה סוד הנקודה העומדת בחצי העין כלומר שהעין נראית כחצי עיגול ובאמצע הנקודה שנק בת עין היא המלכות שכל האור שבעין נמצא באותה הנקודה העומדת באמצע העין שהיא לקחת כל האור להאיר לכל העין וכן הלבנה שהיא המלכות אינה מאירה אלא מתוך נקודה אחת העומדת ונסתמת באמצעה ואע"פ שהנקודה אינה נראית בלבנה ישנה נקודה שדרכה מאיר הכל, מנקודה זו מושתת העולם שהוא כנגד כלים דעיגולים. נקודת המרכז היא מעין האני של העיגול.

קיד אין לך עגול בעולם שאינו נעשה מתוך נקודה אחת העומדת באמצעו ומשום זה גם העגול של הלבנה מתוך נקודה אחת הנסתמת בתוכה באמצע נעשה הכל ונקודה זו העומדת באמצע לוקחת כל האור ומאירה אל הגוף ע"י אור חוזר ואף שהמלכות לא מאירה באור ישר, למרות זאת כל מה שמאיר, מאיר ממנה ומאיר הכל.

למעשה מתאר כאן את הרצון לקבל שהקב"ה נתן באדם כטבע, כאשר תפקיד האדם להפוך חומר גלם זה לכלי של אור חוזר.

קטו סוד הסודות לאלו המסתכלים בסודות החכמה, ה זו שהיא חצי הגוף של הלבנה שהיא המלכות, והיא בעיגול כמו שאמרנו בנקודה העומדת באמצעה יש לשאול משום שהיא סתומה מצד זה ופתוחה מצד זה כנקבה הפתוחה אל הזכר, לקבלו בתוכה ולהאיר ממנו ולהתחבר עמו, וע"כ היא פתוחה אליו לקבלו ואז נק ה מה היא ה היא כמי שאומר הנה אני כלומר הא בלשון ארמי פרושו הנה וע"כ בשעה שמלכות מוכנות לקבלת מז"א היא כאלו אומרת לו הנה אני וע"כ נק הא.

ג בחינות שי שהן נשמה גוף לבושי הגוש וגם כאן בציור ה מבאר אותה על פי ג בחינות ההן וז"ש בשעה שהמלכות מזדווגת עם ז"ר הנק שמש לקבל ממנו אור, כלומר ששניהם נמצאים אז בבחינה אחת וכמו שז"א הוא בבחינת חסדים מכוסים שמקבלם מאו"א עלאין אף המלכות היא בחסדים מכוסים כמוהו. וזה נבחן שהם גורמים לאו"א עלאין הנק והארת הזווג הזה שמקבלת מז"א היא עיקר האור שלה. והיא בחינת נשמה אל המלכות, רומז על השם הקדוש ע"ב היוצא מג' הפסוקים ויסע ויבא ויט שה"ס חג"ת דז"א הנק גוף, שע"ב סנהדרין עושים בחינת הגוף אל המלכות שבו מתלבשת הנשמה. והגוף של המלכות נעשה על ידיהם כחצי גורן עגולה, כי כך היא צורת הלבנה מטרם שהיא במילואה שענינה יתבאר לפנינו. ואחר שביאר בחינת הנשמה והגוף של המלכות, מבאר בחינת הלבושים שלה שהן המדרגות הנמשכות מכלים דאחורים של המלכות ולפי שאין המלכות מקבלת חכמה אלא בכלים דאחורים "כ צריכה לאלו הבתולות שישלימו הכלים דאחרוים שלה והן נחשבות ללבושים אל הגוף שלה. הבתולות הן כלים דאחוריים

אחר שביאר סוד ג הבחינות נשמה גוף לבושים שבמלכות חוזר לבאר היטב ענין הארת הזווג שמקבלת מז"א שהיא עיקר הארתה שהיא בחינת נשמה שלה. כי נקודה אמצעית ה"ס יסוד דמלכות המקבלת מזווג השלם של פנימיות ז"א הנק שמש כי רק היא מוכשרת לקבל הארת הזווג דז"א שהיא מקבלת מפנימיות ז"א מרוח השלם שלו, שזה כולל כל האור שבה, כי אין לה אז רק אור החסדים הזה השלם שמקבלת מז"א וז"ש כי שלמות הלבנה היא בב' אורותיה ביחד בחכמה ובחסדים ומתוך שאינה מקבלת בעת הזווג רק חסדים בלבד ע"כ נבחנת שהיא במחצית הגוף שלה היי רק בחסדים. היי שהיא סתומה מלקבל חכמה שהיא פתוחה רק לקבל חסדים מבעלה וע"כ אין לה אלא מחצית גופה היי כמו שאומרת לז"א הנה אני מוכנת לקבל אור החסדים שלך.

קטז וכשהיא מאירה ממנו ומתחברים זה בזה והלבנה מתמלאת אז נשלמת ה זו והלבנה מתמלאת מכל היי שגם החכמה שבה מאירה ואז במקום שהית ה שהיא רק מחצית הלבנה נעשית ם שהיא הלבנה במילואה היי גוף שלם

אע"פ שבעת הזווג היא רק בקבלת החסדים שהיא מחצית גופה, אמנם גם הלבושים מאירים בה מרחוק בכלים דאחורים שלה שה"ס בתוליה ולאחר הזווג אחר שהתמלאה באור החסדים נשלמת הארת החכמה שבאחורים שלה ונכללים זה בזה ואז הלבנה היא במילואה בגוף שלם מחסדים וחכמה יחד בסוד ​​ ם סתומה אמנם יש ב' בחינות ם סתומה אחת לפני הזווג שאז היא חכמה בלי חסדים ואינ יכולה להאיר ואחת לאחר הזווג שכבר היא מלאה בחסדם ואז גם החכמה יכולה להאיר והיא בכל השלמות כשהלבנה במילואה גם החכמה שבה מאירה, כלומר שמקבלת חכמה בנוסף לחסדים

קיז ונמצאת המלכות שהיא ם סתומה כמו אמא עלאה שהיא ינה שהיא ם סתומה כמו שהעמדנו בסו"ה דלםרבה המשרה שהאות ם סתומה שבאמצע האותיות מראה על השלמות של חכמה וחסדים יחדיו, היי בחינה ב' ם סתומה ועתה עומדת הלבנה במילואה העולם התחתון שהוא מלכות הוא כעין עולם העליון שהוא בינה וזה הוא הסוד של האות ם ם זו היא בחינת הרחם שניתן ללבנה בסוד ב דלתות וב' צירים, שיהיה לה מקום להולדה.

קיח אות זו ם אינה אלא בעגול כי מאחר שהלבנה עומדת במילואה והכל ממה שהיתה מקודם בסוד אות ה כמו שאמרנו, שמתחילה היתה פתוחה בסוד ה לקבל מבעלה שפע החסדים בשלמות ולאחר שנשלמה מבעלה בחסדים התמלאה במילואה, היי שגם החכמה שבה האירה בה ואז נעשית אות ם כעין העליונה שהוא עולם הבא היי בינה כמו שאמרנו. ומשום זה יש ה עליונה בינה ה תחתונה מלכות וכן ם עליונה בינה ם תחתונה מלכות הכל זו כעין זו שהמלכות דומה לבינה וזה הוא סוד אחד שהעליונה ותחתונה היי בינה ומלכות הן כאחת. שהתחתון עולה לעליון נעשה כמוהו.

קיט עולם העליון שהוא בינה היא פתוחה מתחילה בסוד ה שהיא תלילה בסוד מ פתוחה כמו המלכות שהיא תחילה בסוד ה פתוחה, וכשהבינה מתמלאת בחכמה מאלו ל"ב שבילים החכמה העליונים והאירה להאיר היא מתפשטת ומשתלמת ונעשית ם והכל הבינה והמלכות הן בסוד אחד.