הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קט"ו-קי"ז | מתקדמים | שיעור 39
בראשית זוהר חדש קטו - קיז שעור 39
בחכמה ייבנה בית
מלמד הזוהר כיצד יבנה אדם את ביתו, היינו את ליבו, כדי שיהיה משכן ראוי, לקיים הפסוק: ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם.
שלב ראשון על האדם לדעת מיהו ומהו תפקידו. עליו לדעת מהם הכוחות הקיימים בו, איתם לפעול ולהתנהל בעולם כדי להתפרנס בעיקר ברוחניות. כאן עליו לקחת אישה, היינו ההרגשה שבלב, בעזרתה יוליד בנים ובנות, היינו הבנות ותפיסת מציאות נכונה.
השוטים פועלים הפוך, בונים הרגשה ותאוות בסביבה לא תכליתית, ואחר כך מולידים הבנות שגויות ותירוצים להשגת תאוותם לרצון לקבל לעצמם.
ללא ברית ומחויבות להכרה גבוהה, המושתת על דרך פנימיות התורה, לא ניתן להגיע לתכלית, כלומר להוריד ללב הרגשה אמיתית, שאז הוא בבחינת רשעים בחייהם נקראים מתים.
מי שרדוף אחרי תודעת והרגשת הגוף, עובד עבודה זרה בהתמכרות לתאוות הגוף, ואז כל הפרנסה שלהם באה בתירוצים להצדיק תאוותם.
בחירה בסביבה ראויה מאפשרת לאדם לראות וללמוד מהם הטבעיים והכישרונות שלו, ובעיקר מה בא לתקן בעולם. הפרנסה מיגיעה פנימית, מלמדת על הכוחות הנפשיים הזמינים לשמירה על מחויבות לבניית כלי ראוי, וכח סבלנות בלתת יגיעה נפשית, ולדעת שהתוצאה לא מתגלית מיד.
האדם נברא בצלם, ועם כח לנהל את רצונותיו כראוי. ואם אינו מתאמץ להתגבר על המקרים וההרגשות והרצונות, ומבקש תוצאה כאן ועכשיו, לא יוכל למלא תפקידו הייחודי בעולם.
לו היה מגולה לאדם תפקידו ומהי העבודה שעליו לעשות, היה הופך למזיד אם מועל בתפקידו. מרחמי שמים משאירים לאדם אורך רוח שיוחזק כשוגג, שדינו קל יותר. גילוי מתחיל להתבאר לבא להיטהר, מסייעים בידו.
רפ רבי יוחנן פתח, בחכמה ייבנה בית. שלושה דברים צריך האדם לעשות בדרכי העולם: לבנות בית מושבו, ולטעת כרם להתפרנס בו, ואח"כ לקחת לו אישה ולהוליד בנים, לפרנס אותם בהם. ולא כדרך השוטים, הלוקחים אישה בתחילה, ואח"כ נוטעים כרם, ואח"כ בונים בית. קודם על האדם לבנות תשתית לפרנסה
רפא. אמר רבי סימון, כל הלוקח לו אישה, ואין לו בתחילה במה שיוכל לפרנס אותה, הרי זה חופשי מהמצוות, כמתים, הנקראים חופשיים. כמ"ש, במתים חופשי. ונקרא חופשי, לפי שהוא חופשי מהמצוות. מפני שלא יוכל לעסוק בעבודת בוראו, אלא בעבודת אשתו.
רפב. רבי יהודה אומר, כאילו לוקח עבודה זרה לעצמו. בתחילה היו החכמים והחסידים לוקחים אישה, ולא היה להם די פרנסתם, וממיתים עצמם ברעב ובצמא, ומניחים כל חיי עוה"ז, ועוסקים בתורה ובמצוות ובעבודת בוראם. כותב כאן על התקופה לפני אלפיים שנה, אבל בזמן הזה, שהעולם טרוד אחר פרנסה, צריך לכונן בית בתחילה, ולזמן מזונותיו, ואח"כ לקחת לו אישה. ויוכל לעבוד בוראו ולעסוק בתורה, כמו שלומדים, אם אין קמח אין תורה.
רפג. אמר רבי יהודה מאחר שהאדם נושא אישה, אז נקרא עבד ה׳, מפני שליבו פנוי מלהסתכל בעברה ובנשים, ומלתור אחר לבבו ועיניו, כמ"ש, ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שזה וודאי עוזר לו מאד לא לתור אחרי האסור. לפיכך צריך אדם להשתדל לכונן בית בראש, ולעשות יישוב בבית.
רפד. ולומד זה מהקב"ה, שקודם בנה בית וכונן אותו, וזימן כל הפרנסה והמזונות, קודם שיבוא אדם לעולם. איך? ברא את העולם בראש, שהוא הבית. וזימן כל הפרנסה. ברא את הבהמות, ואת החיות, ואת העופות והדגים, הצמחים והאילנות, שהם זימון כל הפרנסה. לאחר שהכין הבית והפרנסה, הביא את האדם, וברא אותו ואת אשתו והולידו בנים ועשו יישוב בבית. וע"כ נאמר בראשית, בית ראש. כאשר תבין באותיות, תמצא בי"ת ראש. וכן התחילה התורה בראשית, כלומר בית ראשית, והכול עניין אחד. מכאן שקודם עליו לבנות בית. ואם אין לו כסף, שהיום צריך משכנתא. אומר שיותר קל לכאורה לחסוך כסף כשהוא לבד.
רפה. ועכ"ז צריך האדם להשתדל בדרך ארץ, ולעשות עיתים לתורה, ולהיות עמלו בשתי הדרכים האלו, מפני שיגיעת שניהם משכיחה עוון. ואם יאמר אדם הריני בן אבות העולם, ממשפחה גדולה, איני ראוי לעשות מלאכה ולא להתבזות. אמור לו, שוטה, כבר הקדימך יוֹצרךָ, כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, והוא עשה מלאכה קודם שבאת לעולם. כמ"ש, מכל מלאכתו, אשר ברא אלקים לעשות. קרא לה מלאכה. וכן כמ"ש, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה. אדם צריך ללמוד אמונות כדי לפרנס עצמו, להיות יצרן, אחרת עלול ללסטם את הבריאות.
רפו. אמר רבי יוחנן, ברא הקב"ה את האדם אחרון לכל הנבראים, ללמד, שעשה בכל יום מלאכתו, וברא העולם וכל צבאם, וביום השישי, שהוא אחרון למלאכתו, ברא בו את האדם. אמר לאדם, עד כאן הייתי אני משתדל במלאכה, מכאן ואילך אתה תשתדל בה. וזהו, בראשית ברא אלקים, קודם שיבוא אדם לעולם. על האדם להתאמץ ולעשות מלאכה כמו שהקב"ה ברא את העולם, ולעדם תפקיד להמשיך ולעשות.
רפז. שואל רבי יוחנן, למה נברא אדם בצלם אלקים? משל למלך, שהיה מושל על המדינה, והיה בונה בירניות ותיקונים לעיר, וכל בני העיר משתעבדים תחתיו. יום אחד קרא לכל בני העיר, ומינה עליהם שר אחד שלו, אמר, עד כאן הייתי טורח בכל צורכי העיר, ולעשות מגדלים ובירניות, מכאן ואילך הרי זה כמוני.
רפח. כעניין זה כתוב באדם, ויברא אלקים את האדם בצלמו, ואמר לו, ראה, בניתי כל העיר וכל אשר בה, וכאשר הייתי מושל עליה ובונה אותה ככל חפצי, כך אתה תבנה ותעשה מלאכת העולם. מכאן ואילך יהיה הכול מסור בידך, וכולם יהיו משועבדים תחתיך, ויראים ממך, כאשר היו יראים ממני, כמ"ש, ומוראכם וחיתכם יהיה על כל חיית הארץ. וע"כ כתוב, בצלם אלקים עשה אותו. ויברא אלקים את האדם בצלמו, לעשות כל צורכי העולם ותיקוניו, כאשר הוא עשה בתחילה. אומר הקב"ה לאדם, אל לך לבוא בטענה שהבורא כבר עשה את הכל, למה האדם צריך גם הוא לעשות.
מאחר והאדם עולם קטן, הזהר מלמד הכל על הבחינות הפנימיות שבנפשו. וכאן יש להבין מהו בית, מהי פרנסה ומהיא האישה שבנפשו.
