הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קי"ח-ק"כ | השקפה | שיעור 40

בראשית זוהר חדש קיח – קכ שעור 40

התורה שנבראה במ׳ (40) יום

רבי יוחנן היה הולך מקסריה ללוד עם רבי חייא. כשהגיעו לשדה אחד, אמר רבי יוחנן, שדה זה שלי היה, ומכרתי אותו, כדי שאוכל לזכות בתורה. בכה רבי חייא. אמר לו, ולמה אתה בוכה? אמר לו, משום שלא עזבת לעת זקנותך כלום. כלומר שלא דאגת לפנסיה.

מלמד רבי יוחנן שהתורה מלמדת את האדם את הדרך להתקשר לבורא, ואין לך פרנסה ושכר גבוהים מזה.

רבי יהודה אומר, לא נברא העולם, אלא בשביל היראה, שנקראת ראשית, כמ"ש, יראת ה׳ ראשית דעת. יראה היא קבלה שיש דבר גדול מאתנו, למעלה מהתפיסה וההשגה. התורה באה כדי שנוכל לקבל יראת הרוממות. מכאן שיש לחפש בעולם כיצד מגיעים ליראה.

המלחמה באדם היא על רצונות הגוף. מי שמוכן לוותר עליהם בשביל התורה יזכה בקשר. זוהי מחלוקת פנימית באדם, האם יהיה מוכן לוותר על החיצוניות, למען דבר פנימי. רק התגברות על תודעת הגוף תביא ליראת הרוממות.

אמר רבי חזקיה, "כך היא גאולתם של ישראל. בשעה שיאיר להם שמש הגאולה, תבוא להם צרה אחר צרה, וחשכות אחר חשכות". את הצרות שבאים לפני הגאולה, אפשר לעבור בעזרת אמונה והבנה של החושך שנראה, ובכך להאיר את החשך. מי שקשור להשם יתברך יראה סימן פנימי, שיש כאן נקודת אימון חזקה מאד, אימון לרכישת אמונה.

אין הזוהר מדבר מגשמיות. צרה היא למי שאינו מורגל במתן יגיעה למעבר נפשי חזק לאור הפנימיות ומתהלכים בחשך. בספורט גשמי דומה הדבר לריצה ארוכה, שתחשב צרה למי שאינו מתאמן, וברכה למי שמורגל באימון.

ישנה עוצמה חזקה להבנה שהבורא יתברך מעולם לא עזב אותנו, אלא אנו בגלות מפני שעזבנו אותו. הבנה זו תאפשר לשאוב כח בידיעה שאם אין אני לי, מי לי.