הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קכ"א-קכ"ג | מתקדמים | שיעור 41

בראשית זוהר חדש קכא - קכג שעור 41

הנפש השכלית והנפש המדברת

כאשר אדם מוכן להקריב עצמו בשם הויה, לוותר לגמרי על גאוותו, הוא נכנס לנקודת עומק של אמונה, שיש דבר גדול ונשגב ממנו שאינו יכול לתפוס בשכל חיצוני.

האדם עולם קטן, ויש בו חלקים בנפשו, שהם פוטנציאל הטמון בו לקשר בין העולם הזה, לעולמות העליונים. הנפש הצומחת השייכת לעולם הזה, נמצאת בכל חי. הנפש המדברת, היא עולם הצורות והתפיסה המופשטת, שמאפשרת קשר בין תפיסת העולם הזה, לעולם עליון שמעבר לזמן ומקום, אל הנפש השכלית, האלוקית.

לימוד ויגיעה נפשית פנימית, מאפשרים קשר ע"י הנפש המדברת, לנפש השכלית, היא הנפש האלוקית. ולמעשה מי שאינו משקיע ובונה את הסולם לעלות למקום נפשי זה, גם את הנפש הצומחת, דהיינו העולם הזה אין לו.

מי שמשיג בנפש השכלית, לומד את המבנה של העולם העליון, בו נמצאים החוקים העליונים, שמחייבים את העולם החשוך הגשמי. בעזרת חוקים אלו יכול האדם לבנות כראוי את ליבו. כל המדע והאקדמיה הם פרט זעיר השייך לנפש הצומחת, היינו לתחתית, ואין להישען עליהם.

את רוב זמנו ומרצו צריך האדם להשקיע בנפש האמצעית המדברת. כאן עוסקים מעבר לזמן ומקום, עוסקים בסיבות ולא רק בתוצאות שנובעות מהן ונראות בעולם הגשמי. בעולם הרוחני יש סדר מופתי, ורק אדם ישר, ירא שמים העוסק בחכמת הקבלה, יכול להתחבר לקב"ה דרך הנפש השכלית, להגיע למטרה לדבקות בהשם.

טועה אדם לחשוב שהוא חי כאשר הוא עוסק רק בנפש הצומחת, בלי לפעול בנפש המדברת, שהיא דרגת המלאכים, כלומר כוחות הנפש. באדם פוטנציאל גבוה לאין ערוך מזה, ולהתחבר לנפש השכלית. ​​ 

שיא. רבי אומר, השׁיתים, החללים שמתחת למזבח, שנוקבים ויורדים עד התהום, ששם נשפכו הנסכים, מששת ימי בראשית נבראו. והקב"ה ברא שית, השיתים. וזהו בראשית, אותיות ברא שית. כלומר השם ברא קשר ורצף בין התהום הנמוך ביותר, לבין המזבח.

האייל של יצחק, שנקרב בעקדת יצחק, במקום יצחק, אמת הוא שנברא מששת ימי בראשית כלומר יש מקום נצחי שורשי שאינו נגוע באדם, אלא נברא לפניו ואין לאדם תפיסה בו. והקב"ה ברא שית, ושית הוא תיש בהיפוך אותיות.

שיב. יתברך שמו של הקב"ה, שברא כל העולם והכין אותו בחכמה ובתבונה ובדעת. וכנגדן ברא ג׳ עולמות: עולם העליון, עולם הספירות. עולם התחתון, העוה"ז. ועולם התיכון, עולם המלאכים.

ונתן בעולם התחתון הקטן, באדם שבעוה"ז, צורת שלושתם:

א. הנפש המדברת, כנגד עולם המלאכים.

ב. צורת הנפש הצומחת, כנגד עולם התחתון.

ג. צורת הנפש השכלית, כנגד עולם העליון.

שיג. דע לך כי העולם התחתון מתקיים באוויר בחסדים, כאשר הגוף מתקיים בנפש, והנפש מתקיימת באוויר, והאוויר בבורא. הבורא ברא האדם, וברא אותו בצלם ובצורה.

שיד. והכין אותו מארבעה דברים מובדלים זה מזה, אש רוח מים עפר, כמ"ש, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלקים. אלו הם ארבעת הדברים הנזכרים, שקוראים לאש תוהו, וזהו היסוד הראשון. ובוהו וחושך, הם המים והעפר. חושך הוא העפר, כמ"ש, ובחושך שמו יכוסה, שזהו גוש העפר. והרוח, הוא רוח ממש.

שטו. ואמנם, האל ברא את האדם, שנקרא עולם התחתון עולם הזה, כנגד עולם העליון הגדול, ונתן בו קיום הנפש, המניע לגוף כולו, וע"כ הבדיל אותו מכל הנבראים אשר למטה עימו. ובמה האדם מובדל מיתר הנבראים? מפני זאת הנפש, הנפש המדברת. יש צד האדם שהוא לא רק הנפש הצומחת, אלא גם הנפש המדברת היא כנגד המלאכים.

316. שאל רבי יהודה הנפש אשר באדם הנקראת שכלית, איזו נפש היא, ומהו מקומה? עונה רבי דוסתאי הקב"ה ברא את האדם בשמו, וכאשר הוא גדל, ורואה ענייני העולם, ומביט בליבו, הוא מעצמו מֵריח הנפש הזאת. כלומר ההבטה שבלב מאפשרת נגיעה בנפש האלוקית, ובוודאי לא השכל המדעי שנמצא בתחתית הנפש הצומחת.

כי הואיל והוא מביט ורואה נפלאות הבורא, וחידוש העולם, וזריחת המאורות ערב ובוקר, וכי כל העולם כולו תלוי בכוחו, הוא משתדל בעצמו לחקור ולהשיג השגה קדושה וברה, ואז יש לו הנפש השכלית הנקודה שבלב, בחינת הנשמה, מפני שהוא משכיל לדעת לחקור בחכמה.

שיז. רבי עזריה אומר, הנפש מקומה בלב, והיא מניעה כל הגוף, והיא מונחת באמצע הגוף, ומאירה לכל הגוף. כאשר ניתן השמש בחצי השמיים. והגוף מתקיים בנפש, והנפש באוויר, והאוויר בבורא. והבורא סובל כל העולמות בכוחו, כמ"ש, אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול. הנפש הצומחת היא נפש ביניים, היא הנמוכה ונמצאת בכל העולם. הנפש המדברת מקשרת בין הנשמה לבין הנפש לקיום. ​​ 

שיח. למה הזכיר הקב"ה בריאת השמיים והארץ תחילה, והלוא כיסא הכבוד, והמלאכים, נבראו תחילה? אלא, כדי שלא יהרהר אדם דברים הסתומים מהעין ואשר לא גילה בראש יש בעולם הסתר מדברים שבהם יש לעסוק בנסתר, תוך הסתמכות על הצד הגלוי שמתאים לכולם, כמו למשל "סיפורים" חיצוניים בתורה. אל לו לאדם לדבר מהדברים הנסתרים לפני שמשיג אותם, שזו דרגה גבוהה.

שיט. רבי אומר כדי להראות לאדם, שאינו בעל חכמה, ואינו ראוי לגלות לו סתרי תורה. כי אין מגלים סתרי תורה, אלא לאדם חכם, וקורא ולומד, ותלמודו מתקיים בידו, והוא ירא שמיים, ובקיא בכל דבר. ואדם שאינו בעניין זה, וישאל על הסתרים והנעלמים שלמעלה, אמור לו מה אתה שואל, שא נא עיניך וראה, כי בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, תדע לך שלא גילתה התורה יותר. לא מגלים להמון העם את סתרי התורה, קודם כל מפני שאינם יכולים להבין, מפני שאינם ראויים. ממש לא מספיק לימוד שכלי, אלא יש לחיות את ההשקפה העליונה, את תבניות ההגיון שמביאים להרגשת לב נכונה, הרגשה של ערגה לדבקות בהשם.

שכ. על כל דבר יש תלי תלים של סודות והלכות ופירושים, כמ"ש, קווּצותיו תלתלים, על כל קוץ וקוץ תלי תלים. רבי יוחנן בן זכאי, היה אומר על הפסוק, ושֵׁם אשתו מְהֵיטַבאל בת מַטְרֵד בת מי זהב, 300 הלכות פסוקות, ולא רצה לגלות אותם, אלא רק לאלה שהיו עוסקים עמו במעשה מרכבה. אין הגילוי אפשרי אלא למי שמוכן למסור עצמו, לוותר על כל גאוותו, שאז יגלו לו מלמעלה

שכא. כתוב בשלמה, וידבר שלושת אלפים מָשל ויהי שירו חמישה ואָלף. על כל דבר, היה אומר בו 1005 טעמים. ואם שלמה, שהיה עבד של הקב"ה, היה אומר על כל דבר ודבר 3000 משל, ו-1005 טעמים. הקב"ה על אחת כמה וכמה, שהוא מגלה מעומק ומסוד, והוא הנותן החכמה והבינה, כמ"ש, כי ה׳ ייתן חכמה מפיו דעת ותבונה.

שכב. מה גדלו מעשיך ה׳, מאוד עמקו מחשבותיך. מה גדלו מעשיך ה׳, זה מעשה בראשית, שהם מעשיו של הקב"ה. מאוד עמקו מחשבותיך, אלו סתרי תורה.

שכג. רבי אליעזר הגדול אומר, וה׳ נתן חכמה לשלמה כאשר דיבר לו. מלמד, שעמד על דקדוקי תורה. אבל על עומקיה של סתרי תורה לא עמד. וכשביקש לעמוד עליה, אמר, אמרתי אֶחכָּמה והיא רחוקה ממני. כאן לומדים מהו העומק העצום אליו יכולה להגיע הנפש השכלית, האלוקית. וגם מי שיודע קצת, הוא מתמלא געגוע להשם יתברך. הכל תלוי באיכות הנפשית וביגיעה שהוא מוכן לתת. תורה לא עוברת בירושה, אתא מתשת כוחו של אדם.