הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קמח-קנ | השקפה | שיעור 50

בראשית זוהר חדש קמח – קנ שעור 50

יהי רקיע

יש ואדם חושב נכון ויש וטועה. ישנו הרקיע שבנפש, שיכול לחבר למקור העליון של המחשבה, ויש שהרקיע מפריד. ארבע מאות הוא בחינת כלל הרצון, שכאמור חלקו גנוז, וחלקו ניתן להשיג.

הכיפה היא סימן, מעין רקיע לומר בענווה, יש עליון מעלי, ישנם מחשבות שלא ניתן להשיג. אותה הבדלה מאפשרת לאדם לבוא כשותף לעליון.

שנו חכמים, בכל יום הכרוז קורא, התעוררו בני קדושים עליונים, ועשו עבודת אדונכם, שהבדיל אתכם, את עם ישראל משאר העמים, ונתן בכם נשמה קדושה, שנחצבה מתחת כיסא כבודו.

שאל רבי יהודה, מאיזה מקום נשמותיהם של שאר העמים? האדם מורכב מצד האדם שבו, יעקב, ומצד אומות העולם שבו אמר רבי אלעזר כתוב, וייפח באפיו נשמת חיים, זהו צד אחד, זוהי הנשמה הקדושה, שנחצבה מכיסא הכבוד של המלך העליון. וצד נוסף כתוב בו, ויהי האדם לנפש חיה. זהו הכוח, שניתן לבהמות ולחיות ולדגים, שנברא מהאדמה, כמ"ש, תוצא הארץ נפש חיה למינה. והיא נפש שאר האומות. צד הבהמה שבאדם אינו מחפש את הקשר לבורא. כך הגויים יכולים להתקשר לבורא דרך עם ישראל.

אמר רבי יצחק התורה צועקת מרה על האדם, ואומרת, הקב"ה ברא את האדם, ונתן בו נשמה קדושה, שיהיו לו חיים לעוה"ב. והוא בעוונותיו הוחזר לאותה נפש חיה, שנחצבה מהארץ בשביל הבהמות והחיות, שחזר לבחינת הנפש הבהמית לאחר חטא אדם הראשון, במתן תורה קיבלו נשמה, וכך אדם יכול לזכות בנשמה בזכות עסק התורה.

אמר הקב"ה: אדם, אני בראתיך עליון על כל בריותיי, ונפחתי בך נשמת חיים הנחצבת מכיסאי, הנותנת חיים לבעליה, ואתה חזרת לאותה נפש חיה, שבראתי מהאדמה בשביל הבהמות.

חייךָ, מכאן ואילך, כל העוסק בתורתי וישמור אותה, אתן לו אותה הנשמה הגזורה מכיסאי, שהיא נותנת חיים לבעליה, וכל אותם שלא יעסקו בתורתי, יהיה חלקם באותה נפש חיה שבחרו, למען שיהיו כָּלים עימה. בדרך שרוצה האדם לילך, מוליכין אותו.