הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קמח-קנ | מתקדמים | שיעור 50

בראשית זוהר חדש קמח - קנ שעור 50

יהי רקיע

יש ואדם חושב נכון ויש וטועה. ישנו הרקיע שבנפש, שיכול לחבר למקור העליון של המחשבה, ויש שהרקיע מפריד. ארבע מאות הוא בחינת כלל הרצון, שכאמור חלקו גנוז, וחלקו ניתן להשיג.

הכיפה היא סימן, מעין רקיע לומר בענווה, יש עליון מעלי, ישנם מחשבות שלא ניתן להשיג. אותה הבדלה מאפשרת לאדם לבוא כשותף לעליון.

שצט. בעוד שהיו יושבים, ניגש בנו, של רבי יוסי לאביו, אמר לו, זה שאמר שלמה, ואתה תשמע השמיים מכון שִׁבְתך. והיה צריך לומר, מן השמיים. שמע רבי שמעון א"ל אמור בני אמור, כי הדבר שבפיך דבר קודש הוא. אר"י פסוק זה שאל, ואתה תשמע השמים מכון שבתך, היה לו לומר מן השמים

ת א"ל רבי יוחנן, הוא מקרא חסר, כמו שועת עניים, שהיה לו לומר מן העניים, וכן צעקת ענוים וכן הרבה. כמו שתלמיד לא מדבר לפני רבו ללא רשות, ובן לא לפני אביו, נגש הילד לאביו ואמר לו, דבר שמעתי בזה, א"ל ר יוחנן, אמור בני אמור.

תא. אמר רבי יוסי, ​​ בשעה שישראל מבקשים תפילותיהם ובקשותיהם בבית תפילתם, מט"ט שר הפנים לוקח כל תפילותיהם של ישראל ומעלה אותן לרקיע הזה מסך דישסו"ת. וכשרוצה הקב"ה להסתכל בזכותם של ישראל, הוא מתבונן ברקיע שמיים, ששם תפילתם של ישראל, ומרחם עליהם, כמ"ש, ואתה תשמע השמיים. השמיים ממש, ששם נשמעת תפילתם.

כן אמר דוד, הללו את ה׳ מן השמיים. ששׁם הן תשבחות של ישראל.

תב. עשה הקב"ה את הרקיע הזה, ועשה ממנו את השמיים, שהם ממונים תחת הרקיע. הרקיע למעלה, והשמיים למטה. ועשה תחת השמיים האלו שמיים אחרים, הנקראים רקיע השמיים, שבו ממונים כל הנרות המאירים.

הרקיע הראשון עשה הקב"ה בבינה, בחזה דישסו"ת פרצוף הז"ת דבינה המלביש לא"א עד הטבור. ומתחתיו נעשה השמיים, ז"א העומד מחזה דישסו"ת ולמטה. ובסיום ז"א רקיע השמיים, יסוד דז"א. הרקיע למעלה, בבינה, והשמיים למטה, ז"א, שנקרא שמיים, למטה מבינה. ועשה תחת השמיים האלו שמיים אחרים, יסוד דז"א, שבו ממונים כל הנרות המאירים, כי כל האורות היוצאים מז"א, יוצאים דרך יסוד דז"א.

תג. בין רקיע השמיים, יסוד דז"א, עד הרקיע הנטוי על החיות, רקיע שבבינה, הנטוי על חג"ת דז"א, הנקראים חיות, יש 390 רקיעים אחרים, ו-7450 חלקים סומכים על שני נרות אחרים, שהם ימין ושמאל דז"א. ומאלו הנרות לקח הקב"ה והניח ברקיע הזה של השמיים, יסוד דז"א, להאיר על הארץ, המלכות.

בין הרקיע העליון, שבחזה דבינה, עד השמיים, ז"א, יש ארבע בחינות, נהי"מ דבינה, העומדות תחת הרקיע דבינה, ולמעלה מז"א, הנקרא שמיים. ובהיות הספירות דבינה בחשבון מאות, שכל ספירה כלולה מעשר, שכל אחת מעשר כלולה ג"כ מעשר, ע"כ נבחנות ל-400 בחינות מחזה דישסו"ת עד התחלת ז"א. ובהיותן חסרות המלכות דמלכות, המנעולא, הגנוזה ולא משמשת בנהי"מ, נמצא שאין במלכות מאה ספירות אלא תשעים ספירות, שהן ט"ר דמלכות. כי העשר האחרונות, שהן מלכות דמלכות, חסרות.

ובכל ספירה מאלו יש רקיע. ע"כ הם 300 רקיעים, כנגד נה"י. ותשעים רקיעים כנגד המלכות. וז"א עצמו נחלק לימין ולשמאל. מצד ימין שבו מושפעים חסדים אל המלכות, ומצד שמאל שבו מושפעת חכמה אל המלכות.

בין רקיע השמיים, יסוד דז"א, עד הרקיע שבבינה, 390 רקיעים אחרים, נהי"מ דבינה, מפסיקים בין הרקיע דבינה לז"א. ו-7000, ז"ת דחכמה, המושפעים משמאל דז"א, ו-450 חלקים, המושפעים מימין דז"א, שהם חסדים. כי ה"ח הם בז"א שהם חג"ת נ"ה, והמחצית האחרונה של הוד חסרה, משום ששם מלכות דמלכות. 7000 סומכים על שמאל דז"א, ו-450 חלקים על ימין דז"א.

וכל 390 הרקיעים ו-7450 החלקים מפסיקים בין הרקיע העליון, בבינה, לבין רקיע השמיים, יסוד דז"א. ומאלו הנרות, ימין ושמאל דז"א, לקח הקב"ה, ז"א, והניח ברקיע הזה של השמיים, ביסוד דז"א, להאיר על הארץ, על המלכות. ישנו הרקיע העליון, תודעה של אלוקות, תודעה נבדלת. מכאן למעלה מכל דבר יש לתת ליסוד דז"א אך לא באופן ישיר. יסוד דז"א צריך להשפיע למלכות ללב. ש"צ חלקים בהכרה העליונה, להראות שישנה נקודה אותה לא ניתן להבין, מנעולא, רדלא. כדי לארגן את המחשבות של ז"א, בצורה של ימין ושמאל, חסדים וחכמה, ירידת החכמה תוך עיבוד ולימוד.

תוצֵא הארץ נפש חיה

תד. רב איבו פתח במקרא, לא כאלה חלק ביעקב, כי יוצר הכל הוא. כשברא הקב"ה את העולם, צפה וראה, שעתידים ישראל לעמוד ולקבל תורתו, וגזר מכיסאו כל אותן הנשמות העתידות להינתן בישראל. בנפש האדם יש את חלק היהודי וחלק הגוי, הרצונות הזרים שבו.

תה. ועשה למעלה אוצר מקום אחד, אשר כל הנשמות הגזורות מכיסאו עומדות שם, וקרא לו גופי הנשמות, מפני שכל הנשמות כשיוצאות מהעוה"ז, עושה להן הקב"ה צורה של גופות, כמו שהיו בזה העולם, ומניח אותן באוצר הזה. עושה ה' לאדם שנפטר צורת גוף רוחני.

תו. והאוצר הזה אמר רבי יוחנן אמר רבי יצחק, במקום שגנזי גשמים שם, וגנזי חיים טובים, ונקרא ערָבוֹת. ובערבות יש גנזים הרבה, ושם גנזי הנשמות. הרי אוצר אחד, ואיך כאן נאמר, גנזי הנשמות?

תז. שני אוצרות הם. אוצר הנשמות, שעתידות להינתן בבני אדם. כי באותה צורה ובאותה הדמות ממש, שעתיד לעמוד בעוה"ז, באותה הצורה הוא נמצא שם. ונקרא גוף הנשמות, מפני שעושה להן גוף, כמו שהן עתידות להיות. ואוצר אחד כנגדו, לאותן הנשמות שכבר היו בעוה"ז וקיימו התורה. וע"כ נקראים, גנזי חיי העולם, בלשון רבים כך היה יודע רבי שמעון מקומו של כל אחד בעולם האמת.

תח. שנו חכמים, בכל יום הכרוז קורא, התעוררו בני קדושים עליונים, ועשו עבודת אדונכם, שהבדיל אתכם את עם ישראל משאר העמים, ונתן בכם נשמה קדושה, שנחצבה מתחת כיסא כבודו. הנשמות ישראל נחצבו מכסא הכבוד

תט. שאל רבי יהודה, מאיזה מקום נשמותיהם של שאר העמים? האדם מורכב מצד האדם שבו, יעקב, ומצד אומות העולם שבו אמר רבי אלעזר כתוב, וייפח באפיו נשמת חיים, זהו צד אחד, זוהי הנשמה הקדושה, שנחצבה מכיסא הכבוד של המלך העליון. וצד נוסף כתוב בו, ויהי האדם לנפש חיה. זהו הכוח, שניתן לבהמות ולחיות ולדגים, שנברא מהאדמה, כמ"ש, תוצא הארץ נפש חיה למינה. והיא נפש שאר האומות. צד הבהמה שבאדם אינו מחפש את הקשר לבורא. כך הגויים יכולים להתקשר לבורא דרך עם ישראל.

תי. אמר רבי יצחק התורה צועקת מרה על האדם, ואומרת, הקב"ה ברא את האדם, ונתן בו נשמה קדושה, שיהיו לו חיים לעוה"ב. והוא בעוונותיו הוחזר לאותה נפש חיה, שנחצבה מהארץ בשביל הבהמות והחיות, שחזר לבחינת הנפש הבהמית לאחר חטא אדם הראשון, במתן תורה קיבלו נשמה, וכך אדם יכול לזכות בנשמה בזכות עסק התורה.

תיא. אמר רבי יהודה, זה משמע כי כתוב, ויהי האדם לנפש חיה. לא כתוב, ויעשהו לנפש חיה, אלא, ויהי האדם לנפש חיה, מלמד, שהוא בעצמו גרם, שיחזור לאותה הנפש החצובה מהאדמה.

תיב. אמר רבי יוחנן, אמר הקב"ה: אדם, אני בראתיך עליון על כל בריותיי, ונפחתי בך נשמת חיים הנחצבת מכיסאי, הנותנת חיים לבעליה, ואתה חזרת לאותה נפש חיה, שבראתי מהאדמה בשביל הבהמות.

חייךָ, מכאן ואילך, כל העוסק בתורתי וישמור אותה, אתן לו אותה הנשמה הגזורה מכיסאי, שהיא נותנת חיים לבעליה, וכל אותם שלא יעסקו בתורתי, יהיה חלקם באותה נפש חיה שבחרו, למען שיהיו כָּלים עימה. בדרך שרוצה האדם לילך, מוליכין אותו.