הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קס-קסב | השקפה | שיעור 54

בראשית זוהר חדש קס – קסב שעור 54

תוצֵא הארץ נפש חיה

כאשר אדם בא להוליד בן, כלומר הבנה נפשית, עליו לבדוק את כוונתו ומחשבתו. בכל מפגש עם המציאות, הצורה בה מגיבים אל המקרה, צריכה להיות מתוך ידיעה שכל מה שקורה, זהו שיח של הבורא אל הנברא.

כמו בתשמיש בין איש לאישה, קיים הקשר בין הבורא לנברא, לכן עליו לקדש עצמו, כדי שלא יוליד הבנה מוטעית וחצופה. התוצאה הנפשית אותה רוצים להוליד, צריכה להיות בעקבות הרגשה פנימית שבאה ממקור החיים לשם שמים. כאן נבחן האדם כיצד הוא נהנה. אם זוכה ליהנות רק מהאמת, אז מוסיף לשכינה ברכה, ואם חלילה פועל את נפש החיה שבו, תענוג לפרטיות, הוא מתנתק ממקור החיים.

כל יגיעה שלא לשם שמים, יכולה להביא תענוג זמני, אך אין לו קיום, ואין שום בנייה נפשית שתוכל לקדם לקשר ודבקות.  ההרגשה עצמה נובעת מהצורה בה מקדש עצמו האדם בזמן התשמיש.

אמר הילד לרבי יוסי, כך אמר לי רבי. כלומר הילד אינו אומר דבר מעצמו, אלא מה ששמע מרבו, והכן הגיע לדרגת הבנה כזו, בזכות התשמיש הקדוש של הוריו. מלמד על הנפש חיה, הבהמית, שאין בה תבונה וחכמה בעבודת הקב"ה, כי לא נבראה אלא לבהמות ולחיות, להתנענע בה בלי תבונה, ולהיות כלה כשתצא מהגוף, כמו שיוצא ההבל מהפה. זה שאדם מרגיש, עדיין לא עושה אותו לבחינת נשמה, אלא יכול להשיג נשמה רק אם יש לו תבונה וחכמה בעבודת השם, שזו ההבחנה בין נפש אלוקית לנפש החיה.

החכמה היא ראשית הכול וקודם הכול, כמ"ש, ראשית חכמה. אבל, יראת ה׳ שׂכל טוב, כלומר, היראה נשארה בשכל ובבינה לדעת ולחקור יראת ה׳. לכל עושיהם. לא רק בגוף, אלא עם הנשמה, עם הכוונה, לעושה המצוות ביראה בתחילה, עד שירגיל עצמו לעשות באהבה. גם מי שרק מתחיל לעשות את המצוות, צריך לעשותן מתוך יראת הרוממות, וזה רק אמצעי ותרגול כדי לעשות מאהבה.