הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קפד-קפו | מתקדמים| שיעור 62

בראשית זוהר חדש קפד - קפו שעור 62

תַדְשא הארץ דשא

החכמה המושפעת למלכות לגן, מקורה בגן עדן, כלומר בדרך נכונה ניתן לקבל בגן לזון את הגן התחתון. האור העליון שניתן שלש פעמים ביום, זן את כל העולם, והכל לטובת האדם. שלב ראשון מלכות דאצילות מקבל הארה ולאחר מכן נותנת לעולמות בריאה יצירה עשייה שלא יכולים לקבל אורות גדולים ישירות.

אי אפשר לתפוס שום דבר ממלכות דאצילות, מלשון אצלו, אלא דרך עולמות בי"ע. וגם מלכות זו היא תוצאה של העולמות הקודמים לה.

תקנח. אמר רבי יהודה בר שלום, בו ביום שנבראו שמיים וארץ, עשו כולם התולדות שלהם. ולא חסר מהם כלום. כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ. ומתי נעשו תולדות אלו? כמ"ש, ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמיים. בו ביום נעשו כל צורכי העולם נעשה בכלל, אך לא גלוי עדיין. ואח"כ גילה אותם, בכל יום דרך הפרטים שמגלים את הכלל. ונתן טעם לכל דבר באותו היום שהתגלה. כל ידיעת הפרטים ולימודם הוא כדי להבין את הכלל.

תקנט. אמר רבי יוחנן, בו ביום שנבראה הארץ, הולידה והצמיחה כל תולדותיה, והיו כולן גנוזות תחתיה, עד שאמר לה הקב"ה, תוצֵא הארץ. לא אמר, תברא הארץ, אלא תוצא הארץ, דבר שהיה גנוז בה, והוציאה כל דבר ודבר, באותו הטבע הראוי לה להוליד ולהזריע מהם כדומה להם, למינם.

תקס. אמר רב יהודה כך עשה הקב"ה לארץ, כנקבה זו המעוברת, ואח"כ מוציאה עוברה ממנה. כך הייתה הארץ, בשעה שנבראה, התעברה מהיסודות כולם שנכנסו בה, והם הוציאו כל התולדות שלה.

תקסא. אמר רבי יהודה, כגידים של הרחם שבאישה המלאים מזרע האיש, שיש בו כל היסודות, כך הארץ, בו ביום שנבראה, בו ביום התעברה, מכל מה שהולידה מה שהזכר נותן את ההזרעה לאשה, נותן לה הכל בתחילה, והוולד מתפתח לפרטים רבים. כמ"ש, בראשית ברא אלקים את השמיים ואת הארץ, ומיד, והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח. הרי כאן ארבעה יסודות: אש מים רוח חושך. אלו הולידו כל תולדותיה, ומאלו נוסדו כולם. וכל התולדות התהוו מכוחות אלו.

תקסב. א"ר אבא, הביצות הימים שמלאים מים, הם החומר גלם של הארץ שבארץ מלאות זרע כנקבה, מאלו המים העליונים, שהם זכרים, ומתעברת מהם, כנקבה המתעברת מהזכר. אומר שגילוי הפוטנציאל היה כבר. מכאן שדרושה התפתחות נפשית על פי החוקים העליונים, כדי לקבל את ההטבה האלוקית.

תקסג. שאל רבי חגי לרבי דוסתאי, והרי כתוב, תוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע, עץ פרי עושה פרי למינו. אם הארץ הוציאה אילנות ופירות, למה כתוב אח"כ, וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח?

תקסד. אמר לו כך הוא, שכבר הוציאה התולדות. אבל באותו הזמן עוד היה באילנות ובדשאים הכוח המוליד, שיוכלו להוליד אחרים. מפני שלא המטיר ה׳ אלקים על הארץ, ולא היה אֵד שעולה מהארץ, שאם היה כך, כבר היו כל כוחותיהם בהם להוליד ולהצמיח. אבל מפני זה שעוד לא המטיר, לא היה בארץ הכוח המוליד. כמו אדם קטן שיש בו כבר את כל החלקים, שיש בו כוח אך עדיין לא מוליד

תקסה. ר יצחק הלך לרבי זירא, נכנס לביתו לליבו, ומצאו שהיה מטייל בגן כלומר נכנס גם הוא לאותה תודעה גבוה של טיול בגן, פתח ואמר, כתוב, ובני קֵיני חותן משה עלו מעיר התמרים. מה ראו בני יתרו לעלות משם? למה היו צריכים לעלות מיריחו, עיר כה חשובה, עיר בה יש תענוג של רוחניות.

תקסו. אמר רבי יהודה אמר רב, יריחו הייתה שקולה כנגד כל ארץ ישראל, מרוב התענוגים הרוחניים שהיו בה. ונקראת יריחו ע"ש הריח. אמרו בני יתרו, אנו צריכים לעסוק בתורה, והתורה אינה צריכה תענוגים, נקום מכאן אל ההר ונעסוק בתורה. נלך להרהור יותר גבוה, נעסוק בתורה ונוותר על האור, ונלך להשיג דבר גדול יותר, בדומה לצמצום.

תקסז. אמר לו בני יתרו עדיין לא היו יודעים בתורה, והיו צריכים בהר, שזו דרכה של תורה, חיי צער תחיה וגו. מוסיף ואומר אני כבר יודע בתורה, אני כבר בשלב שצריך צחות כלומר כלים של תענוגות. ישנם זמנים בהם צריך האדם ללמוד גם להתענג, מצב של שבת, לאחר שטרח והכין אותה

תקסח אמר לו על הכתוב ותוצא הארץ דשא. הוציאה הארץ לחוץ כל התולדות שהיו בה, ושהיו גנוזות בה. ולא היו בהן כוחותיהן, עד שהמטיר ה׳ על הארץ, ועמדו כל התולדות בכוחן השלם. וכתוב, וירא אלקים כי טוב כח המוליד הוא אור החכמה, כלומר גם צד האשה, הרצון לקבל מעורב. רק או דנשמה אין בו כח הולדה, כמו שיש רק את צד האיש שהוא לימוד התורה, אך צריך גם את יכולת החלוקה והארגון, בלי זה לא יכול האדם לראות את הדבר כראוי. רק רוחניות לא מספיק, צריך גם צד מעשי. כאשר עובדים עם הרצון להשפיע, יש את אור החסדים, וכשמשלבים את הרצון לקבל, מופיע אור החכמה. כמו האישה, כך הארץ צריכה את כוח ההולדה של המשפיע.