הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קצ-קצב | השקפה | שיעור 64

בראשית זוהר חדש קצ – קצב שעור 64

יהי מאורות

מיעוט הלבנה אומר שאדם צריך ללמוד למעט עצמו בדרך, וכך הוא נמדד עד כמה מוכן הוא למעט עצמו בעולם הזה, כדי לזכות בנקודה הפנימית, שהיא העולם הבא. לכן ישראל מונים לפי האמונה הלבנה, בעוד שאומות העולם מודדים לפי הכישרון והעוצמה החיצונית.

החלוקה בין בורא לנברא, בין מוח ללב, בין שמש ללבנה, היא אותה מבחינה נפשית. הבחירה הראשונה הייתה של יתר דבקות, דהיינו אמונה בבורא ולא באור, אמונה בנותן המתנה ולא במתנה עצמה. הרצונות הגויים שבאדם מונים לשמש, דהיינו שואלים מה אני מקבל מזה, וצד ישראל שבנפש מונה ומחשיב את הלבנה, האמונה המתחדשת בכל יום. היגיעה של האדם היא בהשגת האמונה, דרכה מגיעים לאהבת השם.

כאשר נראית לאדם סתירה בכתובים, או בדברי חכמים, עליו להבין שהוא צריך לבוא בביטול ולעלות לתפיסה אֳמוּנִית גבוהה יותר, מעבר לזמן ומקום. את האדם דנים בארבעה זמנים, ביגיעה ובטיב העבודה האֳמוּנִית שלו.

בפסח נידונים על התבואה, כלומר האם נתן האדם מהתבואה שקיבל הפרשת מעשרות, ומתן לעניים. בסוכות דנים על הפירות, כלומר האם חיכית לפרי בשל, כלומר לאחר שלוש שנות העורלה, היינו עבודה של פרי בג' קווים. ובשביעית, שמיטה להפנים שבעצם כל התבואה שייכת לבורא, ואתה שליח לתת לעניים, לפתח את החסד. בראש השנה הדין הוא על הכל, על מעשיו במהלך השנה. בשבועות דנים על המים שהם חסדים, ובודקים האם אדם מזלזל בחסדים, כאשר אינו נוטל ידיים, או טובל במקווה כראוי.

כדי לעמוד בדין, יש לדעת מיהו האויב בו אתה נלחם, ומול אלו כוחות בנפש, שהם המלאכים. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, זה מספיק שיניחו לו. כלומר מספיק שיש לאדם נקודה אחת, כל עוד הנר דולק בו, יכול הוא לתקן ע"י חיבור אֳמוּנִי להשם יתברך. אמונה היא לא הרגשה שהבורא יסדר לך את כל הצרכים הגשמיים, אלא באמונה שהשם טוב ומטיב, ואין להתייחס לצרכים.

אל לו לאדם לברוח מביקורת, אלא להבין שבכל המציאות הבורא מדבר אליו, ומראה לו את הליקויים שעליו לתקן.

תרועה היא הכוח של יצחק שהסכים למסור עצמו בעקדה. כשאדם בצרה ומבין שיש לו אויב מבפנים, ומוכן להריע בשופר, היי בבחינת הבינה שבו. השאלה היא כיצד מפרש האדם את המציאות שמולו.  אל לו להסכים בכלל לוותר על החיבור לבורא, אפילו הקטן ביותר. אין רע בעולם, יש לכאורה רע בפירוש האדם את המציאות.

מים הם חסד  הוא התפיסה האֳמוּנִית שבאדם, שצריך לתקן את תפיסת הדין שבאדם. כשמזלזלים בתפיסה האמונית, וכסימן מזלזלים בנטילת ידים בדרך שלשה קווים, או בטבילה במקווה בבחינת כל הבוטח בהשם חסד יסובבנו. אמונה בהשם אומר שאדם מאמין, שבגין דהבורא הוא רב ושליט, הוא שלם, טוב ומטיב, ולכן אין סיבה לחשש