הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קצט-רא | השקפה | שיעור 67

בראשית זוהר חדש קצט – רא שעור 67

יהי מאורות

כשבא הקב"ה להאריך את חייו של אחז, שינה את מיקום הכוכבים, כלומר, השליטה וההשגחה על הקורה בארץ, ניתנת לשליחים של הקב"ה, הכוכבים.

שתי בחינות הסתכלות על המציאות, ממעלה למטה, וממטה למעלה. נדמה לאדם שהזמן זז, וכך ישנה אשליה אופטית שהשמש זזה ממזרח למערב. השמש שמייצגת את הזמן עומדת, וכך האדם זז ונע בתוך הזמן. מה שמשתנה זו התודעה של האדם, חידוש הצורה בתפיסה, וכסימן, ישראל מונים ללבנה שמתחדשת תדיר ובכך מתאפשר להם להתחדש ולעשות עבודתם כשותפים לבריאה.

מחזור היממה מאפשר לאדם ללמוד ולהכין עצמו לעבודת השם, ע"י ההשגחה וההסתרה של החושך. כאשר שוכח האדם שאין עוד מלבדו, ההסתרה מאפשרת לו להרגיש כאילו הוא הכוח הפועל.

לא נקרא השמש, אלא לשַׁמש בני אדם, שמשום זה הוא נקרא, שמש. לכאורה נראית השקיעה כציור שהשמש שוקעת לתוך המים, ובכך מאפשרת שאור הלבנה יאיר, וניתן יהיה להשיג את אור האמונה. לו הייתה רק השמש מאירה כל הזמן, לא הייתה אפשרות להשיג את האמונה. ההחשכה שבאה בהנהגת השם באה כדי לא לשרוף את בני האדם. שקיעת השמש מסמלת באדם, שתהליך יורד, ועליו לעבד אותו ובזמן הלילה להשיג את האמונה, לקבל עוד אור לעיבוד לקשר מחדש.

משה שהוא בחינת השמש, שהיה נאמן המלך, שכתוב עליו, בכל ביתי נאמן הוא. ויהושוע משרתו, בחינת הלבנה. נאמנות משה אומר שכל מה שבא לעולם הוא לעשות שליחות השם, כאשר יהושוע משמש אותו בתפקידו.

וכשהיה צריך לו יהושוע לעשות מלחמה, ויאמר לעיני ישראל, שמש בגבעון דום. דום מלומר שירה. באו מספר מלכים להילחם בגבעון שהייתה בת ברית ליהושוע, שפקד על השמש לעצור כדי שיוכל להשלים המרדף אחרי האמורים. היה נס לעיני כל העם. יהושוע הוא בחינת הלבנה, בא להגיד לשמש דום, מפני שהוא רוצה לעשות את העבודה.

נקרא שמיים, אותיות אש ומים חיבור ב הפכים. השמים המראים לנו את התכלית, לכן אדם הרוצה להגיע לתכלית עליו לחבר את האש, הרצון לקבל עם החסדים, המים ההשפעה. התכלית היא לקבל בעל מנת להשפיע.