הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית רמא-רמג| מתקדמים| שיעור 81
בראשית זוהר חדש רמא - רמג שעור 81
כשחלה רבי שמעון
תשצח משום זה ביקשתי לפניו, שהוא ידון דיני. ואני הכנסתי י"ג (13) מידות הרחמים אל פתחי העוה"ב. שלא העבירו אותם שם אלא רק האבות. ולא היה מי שיעכב אותי. ועוד, שלא ביקשתי מהם רשות.
תשצט אמר רבי שמעון דבר, וראו מיטתו, שרבי שמעון לא היה שם. תמהו, ואף אחד מהם לא יכול לדבר בפיו, מרוב פחד שהיה עליהם. בעוד שהיו יושבים, עלו להם ריחות של בשמים מרובים, והתחזק כוחו של כל אחד מהם, עד שראו את רבי שמעון. והיה מדבר דברים למישהו, ולא היו רואים שם אחר חוץ ממנו.
תת לאחר זמן אמר רבי שמעון, ראיתם משהו? אמר רבי פינחס, לא. אלא כולנו תמהים על שלא ראינו אותך במיטתך זמן רב. וכשראינו אותך, עלו אליך ריחות בשמים של גן העדן. ושמענו קולך מדבר, ולא ידענו, מי מדבר עימך.
תתא אמר להם, ולא שמעתם דיבורים אחרים חוץ משלי? אמרו, לא. אמר להם, אין אתם ראויים לראות מראֶה עתיק יומין שזו בחינת האמונה.
ככול שאדם נמצא במדרגה רוחנית גבוהה יותר, כך דן אותו בית דין גבוה ופנימי יותר, עד הקב"ה שהוא דן את רבי שמעון.
תתב אמר להם תמה אני על רבי פינחס שלא ראה. שאני רואה אותו עתה בעולם ההוא, למטה ממקום רבי אלעזר בני.
תתג ועתה שלחו בשבילי מלמעלה, והראו לי מקום הצדיקים לעוה"ב, ולא התיישר מקומי בליבי, חוץ מאשר עם אחִיָיה השילוני. וביררתי מקומי, ובאתי. ובאו עימי 300 נשמות הצדיקים, ולמעלה מהם היה אדה"ר, שהיה יושב אצלי, והוא היה מדבר עימי. וביקש, שלא יתגלה חטאו לכל העולם, חוץ ממה שאמרה התורה עליו, והתכסה באילן ההוא שבגן עדן, שהעולם אינו יודע מהו. אחיה השילוני התנבא על ירבעם המלך שישלוט על עשרת השבטים מישראל, ויצליח בתנאי שילך בדרך השם, אך נכשל למרות שהיה גדול וחכם בתורה. אומר לו הנביא שהוא אחראי על הרצונות לקבל שיצאו מהמדרגה שהם כנגד עשרת השבטים, שעליהם להתכלל עם נקודה שרק במציאות של אח"פ דעליה לקבל את האור, וירבעם חטא בניסיון לקבל במקומו, כמו החטא הקדמון. החטא הוא ניסיון לקבל ממקום תפיסת הקטנות, ובה להשיג אור השייך לגדולות
אחד מיועצי ירבעם אמר לנביא שלא נשמעים למלך, ואחיה חתם על מסמך שכל ישראל חייבים להישמע למלך, אפילו אם יכשיל אותם בעבודה זרה, מפני שלא האמין שהמלך יעשה דבר כזה.
אחיה השילוני נחשב למי שמגלה את תורת המשיח, והוא היה רבו של הבעל שם טוב הקדוש.
תתד אמרתי לו, הרי החברים גילו חטאו. אמר אדם הראשון לרבי שמעון, זה שגילו החברים ביניהם, טוב ויפה. אבל לשאר בני העולם, לא. כי חס הקב"ה על כבודו, ולא רצה לגלות עוונו לכל, אלא באותו העץ, שאמר, שאכל ממנו.
תתה והקב"ה גילה לי ברוח הקודש, ולחברים, שידברו ביניהם, ולא לגלות לקטנים שבחברים, ולאותם שיבואו לעולם. כי הוא דבר שלא כל האנשים מבינים אותו וטועים בו. ע"כ אין לגלות חטאו. ולא משום החטא שחטא, שגדול הוא, אלא משום כבוד השם העליון, שבני אדם אינם נזהרים בו. וכתוב, זה שמי לעולם, שפירושו להעלים אותו. כי יבואו לשאול, מה שאין צריך.
תתו כמ"ש, פן יֶהֶרסו אל ה׳ לראות, ונפל ממנו רב. מהו, ונפל ממנו רב? כך פסקתי, חבר זה, המלמד את השם הקדוש לכל, הוא נופל ונתפס באותו עוון יותר מהם. כמ"ש, ונפל ממנו רב. הרב נופל ונתפס באותו העוון.
תתז התקרב אצלו רבי אלעזר בנו. אמר לו, אבי, מה אני שם? אמר לו, אשרי חלקך, בני. זמן רב יהיה שלא תיקבר אצלי. אבל בעולם ההוא, מקום שלי ושלך ביררתי. אשריהם הצדיקים, שעתידים לשבח לאדון העולם, כמו אלו המלאכים והמשרתים שלפניו. כמ"ש, אך צדיקים יודו לשמךָ, יישבו ישרים את פניך. לא גילה לבנו את המקום המדויק שלו בגן עדן, אך אמר לו שהוא במקום מאד גבוה. לגבי רבי שמעון הוא רואה שמקומו בדרגת אחיה השילוני, כלומר מדרגת משיח.
את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת
הכרובים הם כמו מלאכים השומרים שאף אחד לא יוכל לגלות את הסודות הפנימיים כל עוד אינו ראוי.
מי שמנסה לקבל תענוג גדול כאשר אינו זך מספיק ואינו במדרגה הראויה, התענוג יפגע בו, וכך גם בניסיון לקבל כל תענוג שאינו אמיתי על פי החוקים העליונים. כך למשל צריכת סמים, מערפלת את התפיסה הגשמית, ומעלה את האדם למקום שאינו על פי סדר ההתפתחות, ובכך הוא ניזוק.
תתח כיוון שחטא אדם, וגזרו עליו אותן הגזרות, גירש אותו הקב"ה מאותם ההנאות והעידונים שהיו לו בעדן. ומינה שומרים לשערי גן עדן, שהם הכרובים. כמ"ש, ויַשכן מִקדם לגן עדן את הכרובים ואת להט החרב המתהפכת, כדי לשמור את הדרו ופתחו של גן העדן.
תתט שאז נגזר, שלא תהיה רשות לשום אדם מכאן והלאה להיכנס לשם, זולת הנשמות הצרופות ע"י הכרובים תחילה צרופות אומר שמכניסים אותו לכור ההיתוך להורדת הסיגים, ורק לאחר הזיכוך ניתן להיכנס. אם רואים שראויה להיכנס, תיכנס, ואם לאו, דוחים אותה לחוץ, ותישרף באותו הלהב או תקבל עונשה היינו את התיקון. יכול האדם לדעת אם הוא ראוי למדרגה הרוחנית הגבוהה, אם מסכים הוא לשלם, היינו להיות שלם בוויתור על האגו הרצון הפרטי, כדי להגיע ליחד, לכלל הנשמות.
אל לו לאדם לחפש גילוי סודות עליונים, אלא יחפש את העבודה הנפשית והיגיעה אותם עליו לשלם כדי לזכות ביראת הרוממות, כהכנה להגיע לאמונה ואהבה .
תתי כנגדם היו במקדש, כשנכנס הכוהן לִפְנַי ולִפְנים, בקודש הקודשים, שהוא דוגמתו של גן עדן. וכשנכנס הכוהן לשם, נכנס בנשמה ולא בגוף ללא התפיסה הגופנית הגשמית הפרטית, שהגוף התבטל לנשמה, והיה כמו שאינו, באימה, ביראה, ברתת, בזיע, בנקיות, ובטהרה. והכרובים עומדים שם ושומרים, כדוגמת אותם הכרובים העומדים בשערי גן עדן.
תתיא זכה הכוהן שהוא מדרגת או"א עילאין, בחינת חסדים מכוסים בלי שום נגיעה פרטית, נכנס לשם בשלום ויוצא בשלום. לא זכה, יוצא להב מבין שני הכרובים, וישרוף אותו וימות בפנים. אשרי הזוכה לעבור מהם בשלום. אמר רבי ברכיא אין בעולם דבר, שאין דוגמתו למעלה.
תתיב הנחש שהערים ופיתה את חוה. לשון נופל על לשון. אמר רב יוסף, כי נחש מתרגם חִיוְיָא, נופל על לשון חוה. חיויא זכר, וחוה נקבה. הרי שהוא לשון נופל על לשון. כמוהו, נחש נחושת, הוא ג"כ לשון נופל על לשון. זהו השקר של הנחש שהוא בחינת הנקבה, כאילו היא המשפיעה, וכך אומר לאישה אני אתן לך את האור במוקם הבורא.
תתיג אמר רבי יוסי ויקרא האדם שֵׁם אשתו חוה, כי היא הייתה אם כל חי. ולא ע"ש החיויא. אמר רבי ברכיא אלא קרא לה ע"ש העתיד, חוה, כי אם לא כן, היה לו לקרוא לה חיה, ע"ש שהייתה אם כל חי. ונקראה ע"ש העתיד חוה, ע"ש שחיויא עתיד לפתות את חוה. חיה מדבר על ג"ר דחכמה, ראה הנחש שהיא אם כל חי, היינו האם שהיא גבוהה יותר, ודרכה אפשר לקבל את הג"ר. בזמן התיקון בצמצום ב לא ניתן לקבל את הג"ר, ולכן אסור לאכול מעץ הדעת. היה לו ברוח הקודש לאדם הראשון שהחטא מאפשר לגלות את לב האבן ולכן קרא לה חווה, כלומר שתחטא ע"י החיוויא. יתכן ואדם הראשון לקח על עצמו את החטא שיביא לגילוי גדול ואז אפשר יהיה לתקן.
שאלות חזרה בזוהר חדש בראשית רמא-רמג
1.היכן ראה רבי שמעון את מקומו בעולמות העליונים ומהי מדרגה זאת?
2. כיצד מתואר חטאו של אדם הראשון בסיפורי התורה ומדוע אינו מגולה החטא באופן מלא?
3. היכן הוא מקומו של רבי אלעזר על פי מה שגילה לו מעט רבי שמעון?
4. מהי להט החרב המתהפכת בנפש האדם וכיצד נכון לעבוד עם זה?
5. מדוע קרא אדם הראשון לאשה שנתן לו הקבה חווה ולא חיה?