הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית רמד-רמו| מתקדמים| שיעור 82

בראשית זוהר חדש רמד - רמו שעור 82

הוא ישׁוּפְךָ ראש

תתיד הוא יְשׁוּפְךָ ראש ואתה תשופֶנו עָקֵב. כך דרכו של נחש, אין ההכאה שלו מהאדם, אלא בראש. ואין הנשיכה מהנחש לאדם אלא בעקב. אמר רבי יצחק ברבי יוסי, למי שאומר ליצר הרע נאמר הנחש.

תתטו אמר לו רבי יוסי אין הריגה לנחש אלא בראש. ומי הוא הראש? זהו ראש הישיבה. כלומר, שאין כוח הנחש מתבטל, כל עוד שראשי הדור לא עשו תשובה. ואין הנחש הורג אדם אלא בעקב. כשעושה לו מעשה עבירות ודש בהן בעקב. כמ"ש, עוון עקביי יסוּבֵּני. כל זמן שאדם לא עושה תיקון של בחינת המחשבה הנקראת ראש, של תבניות המחשבה, צורת ההרהור, עדיין לא ביטל את הנחש. דש בהם בעקב, כלומר גורם לאדם לחשוב שהעבירות לא כל כך נוראות, ועוד תירוצים. הנחש גורם לאדם לעשות עבירות במעשה, ויש לנצח אותו כבר בשלב המחשבה.

זוהי מלחמה פנימית באדם במלחמה עם היצר הרע, כאשר הנזק נגרם כאשר האדם מקשיב לנחש שבנפש, וצובר עבירות שנראות בעיניו בתחילה כקלות, אך משקלם המצטבר כבד וקשה. הנחש לשון ניחוש, אומר לאדם אולי זה ספק, לא ברור שעבירה זו חמורה.

תתטז אמר רבי יצחק כתוב, הוי מושכֵי העוון בחבלי השווא, וכעבוֹת העגלה חטָאה. כלומר, עושה עבירות, ודש בהן בעקב, שחושב עליהן שאינן כלום, שהן כמו חבלי השווא שאורג העכביש. ואח"כ הן כעבות העגלה חטאה, שהן חזקות וקשות. עד שנאספות כולן, כל העבירות, והורגות את האדם. וכן הוא אומר, ואתה תשופנו עקב. באותו עוון העקב, הורג היצה"ר את האדם. עובר עבירה ושונה בה, נעשית לו כהיתר, כלומר מתמכר לעבירה.

תתיז אמר רבי יצחק, בוא וראה, כמו שהתקלקלו הדין בא לתקן, כמו שאומר הבעל שם טוב, העונש הוא תיקון, כך נידונו. הנחש בתחילה, אחריו האישה, ואחריו האדם. כמ"ש, ולאדם אמר, כי שמעת לקול אשתך.

תתיח אמר רבי יעקב בא אידי אם אדם חטא, אדמה מה חטאה? כשנברא האדם, השמיים והארץ היו עדים הרצון והתכלית מעדים על האדם. מלמד שהקב"ה עשה אותם עדים, על מה שיעשה האדם, שלא יאמר, מי רואה אותי. ואותם העדים מפרסמים חטאיו, כמ"ש, יְגלו שמיים עוונו וארץ מתקוֹמָמָה לו. הגילוי בארץ, ברצון שרואה האדם שאינו משיג את תכליתו, כלומר שאדם לא משנה את צורת הרצון על פי התכלית, הוא חש שהוא מבולבל.

תתיט באותו היום שעבר אדם, השמיים החשיכו אורם. והארץ לא ידעה מה לעשות, עד שבא הקב"ה וקילל אותה, על שהתעכבה בעדותה, שלא תוסיף לתת כוחה לזרוע ולקצור כבראשונה, ועמדה בקללותיה, עד שבא אברהם אבינו, והתבסס העולם. הארץ התעכבה בתגובה, מפני שזהו תהליך עד שאדם מכיר שהרצונות לא נושאים פרי.

תתכ עד שבא נוח, כמ"ש, זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו. ולפיכך נקראה על שמו, כמ"ש, איש האדמה. על שיצאה מקללתה בשבילו. נח במשך 120 שנה תיקן את 120 הצירופים של מידת הדין בשם אלקים.

תתכא אדה"ר, כיוון שסולק מגן עדן, חשב שימות מיד ראה שהקליפות מנהלות אותו, והיה בוכה ומתחנן, ושב בתשובה, עד שקיבל אותו הקב"ה בתשובה, והאריך ימיו, וקיים בו דברו, כמ"ש, ביום אכולך ממנו מות תמות. ונתן לו יומו, שהוא אלף שנה. להורות לכל העולם שאין דבר העומד בפני התשובה, שהקב"ה חנון ורחום הוא, ומקבל שבים בתשובה, ואינו חפץ מהם, זולת שיחיו, כמ"ש, ולמה תמותו בית ישראל, והָשיבו וחְיו.

תתכב אמר רבי יצחק אשריהם הבנים שהאב אומר להם כך. אוי להם לבנים, שאינם שומעים ממנו. בכל מקום אתה מוצא, כשחטאו ישראל, ושבו למולו, פשט ידו וקיבל אותם, ומחל להם מיד, כמ"ש, מי אל כמוך נושא עוון ועובר על פשע. מתקשים בלעשות תשובה, מפני שלא רוצים לשלם, לא רוצים לוותר על הגאווה והפרטיות, והרי אין תשובה בלי שבאים אל הכלל.

קניתי איש את ה'

תתכג והאדם ידע את חוה אשתו. אריב"ל יש לנו להרהר בפרשה זו ובעיקר בפסוק קניתי איש את ה' .

תתכד אמר רבי יצחק אני יודע אותו הכתוב כפשוטו כי למדנו אמר רב יהודה אמר רב, מי שנולד לו בן, כשמתחיל לדבר, הוא מחויב ללמדו פסוקי התורה, שהם מעוררים יראה לפני ה'. כדי שכאשר יגדל, יזכור אלו הפסוקים, לירוא מפני אדונו. אומרת חווה, קניתי איש, היינו נולד לי בן שאוכל ללמדו תורה, קניתי את האפשרות להתחבר להשם דרך הבן. בן זו הבנה, אותה ניתן ללמד, את המודעות שהיא אין סופית כשמחוברת לדברים עליונים.

תתכה רבי עקיבא היה יושב לפני לרבי אליעזר א"ל מהי פרשה זו והפסוק הזה שאמר ותלד את קין, ותאמר, קניתי איש את ה׳. עונה רבי אליעזר ביום שרבי ברוקא ושאר החברים גילו אותו החטא שעשה אדם שאסור לגלות לכל אחד, לא היה נצרך להתגלות לאותם שאינם יודעים עמוקות ונסתרות. ואותו יום שנגלה חטאו של אדם, יש להבין הכול מהפסוק הזה.

תתכו אדם הצטווה על השם וחטא בשם. הצטווה על השם המיוחד הוי"ה, עה"ח, ז"א, ולא לשם אלקים. וחטא בשם המשותף, השם אלקים, המשותף גם לבריות, כמ"ש, ועץ הדעת טוב ורע. האדם נצטווה שהאור חוזר יהיה על ההתחברות לאידאה של יתר דבקות

תתכז וחוה הייתה תחילה בעבירה ע"ז, כמ"ש, ותיקח מִפריו. ולאחר שחטאו, וידעו עוונם על מה שעברו, התמרמרו על מה שחטאו. וחוה התמרמרה ביותר, מפני שהייתה התחלה לעבירה, לעבור על שמו הגדול. כיוון שנולד לה בן, הרגישה בחטא שחטאה בשם אלקים, ואמרה, קניתי איש את הוי"ה, שהוא השם המיוחד. וע"כ לא אמרה השם המשותף, אלקים.

תתכח אמר רבי עקיבא לרבי אליעזר עכשיו הבנתי הטעם הזה של חטא עצה"ד חוזר על הכתוב, זובח לאלקים יוחרם. כמו שעל המקריב קורבן לשם אלקים, אמרה תורה, זובח לאלקים יוחרם, המחליף שמו המיוחד על אחת כמה וכמה.

אמר רבי אליעזר חזרה חוה להודות על אותו עוון שעברה, ואמרה, לא יהיה זה הבן כמונו, לתת כבוד לאחר זולתו, אבל זה הבן יהיה את השם הוי"ה ממש, ולא לאחר.

תתכט אמר רבי יצחק הרי יפה אמר רבי עקיבא שהעניין חוזר על מה שאמר רבי אבהו, וכן אמרה חוה את הוי"ה, ולא לשם אחר. וכן חנה אמרה, ונתתיו להוי"ה כל ימי חייו, ולא לשם אחר. וע"ז אמרה תורה, כי לא תשתחווה לאל אחר, כי הוי"ה קַנָא שמו, אל קנא הוא.

תתל אמר רבי יהודה עד מתי יטיילו החברים בסולמות העליונים של המלך? למדנו, מוסרים סתרי תורה לחברים הראויים לכך. כמונו, והחברים כמונו