הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת נח כח-ל| מתקדמים| שיעור 10

זוהר חדש נח ​​ כח - ל שעור 10

וישלח את העורב

קלד וא"ר פנחס, בא וראה מה בן מלכי יהודה למלכי ישראל, שלח הקב"ה לדוד וגרשהו ממלכותו למשל כאשר ברח מאבשלום, ומיד שב בתשובה לפני הקב"ה. ואל תתמה על זה ואפילו מנשה מלך יהודה שהיה רשע, מיד שב בתשובה לפני הקב"ה ולקח אומנות אבותיו ושב למלכותו. מלמד דוד המלך שכאשר נראה שקורה דבר רע, אין לבוא בתלונות אלא לחזור בתשובה. תשובה אין פירושה רק שינוי המעשה, אלא בחינה מתמדת לשינוי המחשבה כדי לעשות נחת רוח לבורא.

קלה וזהו שבא הכתוב להורות, וישלח את העורב, זה דוד שהיא קורא תמיד כעורב, ושלחהו הקב"ה ממלכותו והוציאו מביתו ומה כתוב בו, ויצא יצוא ושו"ב שכתוב, ודוד עולה במעלה הזיתים עולה ובוכה וראש לו חפוי. היה יוצא ושב בתשובה ומתודה על חטאותיו ומבקש רחמים עליהם וידע כי חטאותיו עשו לו שנשלח ממלכותו וגורש. ניתן גם לומר שחטאותיו של דוד המלך הם של אדם הראשון שנתן לדוד שבעים שנה מחייו, לכן מקבל על עצמו אחריות לתקן.

קלו ובכל דבר ודבר החטא גרם במלכותו או בישראל היה תולה הדבר בו והיה יודע שהוא היה הגורם, עד יבשת המים שהשיבוהו לא עליך הדבר, אלא אל שאול ואל בית הדמים. דוד המלך מלמד שיש לראות ולבחון את המציאות בגוף אחד, ולקחת אחריות אישית על כל מה שמתרחש בחוץ לכאורה, ולפשפש במעשיו אולי הוא גרם. ואם לא מוצא את הסיבה, יתלה הדבר בביטול תלמוד תורה, כלומר עליו להעלות את המודעות שלו בדרך, בקשר עם השם. יש ומזמן הקב"ה קשיים כדי לקדם אותם.

קלז כתוב, ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה, ויבקש דוד את פני ה' שסבר שהוא היה הגורם, א"ל הקב"ה, לא עליך זו אלא על שאור. עד יבשת המים הבצורת היה תולה הכל בעצמו ומיד היה שב בתשובה, ואז לא הוצרך לחזור בתשובה, שהדבר לא בא בשבילו, שכתוב ויצא יצא ושוב עד יבשת המים שאז לא היה הדבר תלוי בו. מבין דוד שכשאין מים, הבעיה היא בלימוד התורה המשולה למים.

קלח א"ר פנחס, רצה הקב"ה לנסות את ישראל ושלחם לבבל שנאמר וישלח את היונה מאתו, זו כנסת ישראל. ראה מה כתוב בה, ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה גרם אי נוחות לכנסת ישראל, שהכביד עולה מלך בבל ברעב ובצמא ובהריגת צדיקים הרבה. ומשום כובד עולה, ותשב אליו אל התיבה וחזרה מתשובה וקבלה. בבל גימטריה דל, מבטאת את הדלות וחוסר האמונה. זו גלות שבאה לאמן את האדם לחזק אמונתו.

קלט חטאה כנסת ישראל כמתחלה ויוסף להגלותם שנאמר, ויוסף שלח את היונה מאתו, בגלות אחרת של יון. שאמר רבי יהודה גלות יון אחשיך פניהם של ישראל כשולי קדרה. כלומר תהליך התשובה צריך להיות תמידי

קמ ומרוב צערם ודוחקם וכו ומרוב צערם ודוחקם, כתוב בו ותבא אליו היונה לעת ערב, מהו לעת ערב, היי שלא הייתה מאירה להם שעת הרווחה, כמו שנעשה להם מתחילה ונהרגו צדיקים ונחשך היום, והעריב להם השמש ולא יכלו לעמוד מפני דוחק הגדול שהיה עליהם שנאמר אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב. כי פנה היום, אלו הם הצדיקים המאירים כשמש, כי ינטו צללי ערב שנשארו כעוללות בציר, שאין איש מחשיב אותן, וזהו לעת ערב. ולא בזמן שהצדיקים מאירים להם כשמש. היום הוא עניין של גילוי, והצדיקים הם המגלים את האמת, וכשהצדיקים עוזבים, נשאר העם בחושך.

קמא והנה עלה זית טרף בפיה. לולי שהעיר הקב"ה רוח הכהנים נרות בשמן זית, אזי אבדה פליטת יהודה מהעולם, ובכל פעם ופעם שבה בתשובה והתקבלה. א"ר פנחס, חוץ מהגלות הרביעית שעדיין לא שבה והכל תלוי בתשובה. העבודה הנפשית של עלי הזית מבטאת את היציבות והתמדה כפי שעלי הזית אינם נושרים, וכך מדליקים את הנשמה, בנרות של שמן זך. יש לתת יגיעה כפי שכותתים את הזית להפיק את החכמה, השמן. תשובה היא הסכמה פנימית שהבורא הוא הכלל הגדול, ואני כנברא פרט קטן שבוחר להיות כפוף אליו.

קמב וא"ר פנחס, אין לך בכל פעם ופעם שלא התעכב הקב"ה גזר דין של כנסת ישראל שבע שמיטות ושבע יובלות שמא תחזור בתשובה שכתוב, וייחל עוד שמבעת ימים אחרים, חוץ מהקודמים. הקב"ה מאריך אפו ולא מעניש מייד, אלא נותן סימנים מוקדמים כדי לעורר את האדם.