הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת תרומה | שיעור 3 | מתקדמים | ז-ט
תרומה ז - ט שעור 3
ב טפי מרגליות על הזקן
כאשר אדם עולה בהשראה ומקבל אמונה, לקבל את מדרגת הבינה הפנימית שבנפשו, שהיא מדרגה עצומה. זה העולם הבא שלו, ז"ת דבינה.
כשיורד/נוחת לעולם הזה, לא תמיד הוא יודע כיצד הוא יצליח להסתדר עם העולם הזה, לאחר שחווה השראה כל כך עליונה.
במחשבה ראשונה הוא לא רוצה בכלל להתעסק עם העולם הזה, לא רוצים שום תזוזה חיצונית, כדי לשמר את ההארה הגדולה.
אבל האמת היא שצריך ללמוד כיצד להוריד את ההארה הזו לתחתונים.
זה תפקידו של אהרן. כמו שאמר משה כבד פה וכבד לשון אנכי. אומר משה, איך אני אוכל לפעול את זה מהפנים לחוץ.
הלשון הוא בחינת היסוד, המייצגת את ז"א, ומשה שואל כיצד יעשה זיווג עם המלכות.
לכאן נכנס אהרן, שהוא יהיה לך לאלקים, כלומר בחינת דין, מלכות פה.
בא אהרן והוריד את השפע דרך הזקן.
בעולם הנקודים כשהאירה הארה לתחתונים הייתה שבירה, כמו שנשרפו שבעים הזקנים.
משה מקבל מכוח הזקן של אהרן, להאיר לתחתונים.
תפקיד הזקן לייצר זיווגים של קו אמצעי. הזקן יכול לחבר בין פנימיות לחיצוניות. באור הגדול של אותה השראה, של בינה, אין האדם יכול לעמוד בזה, להוריד את זה ללב.
כל התיקון בא דרך הזקן מפני שבהם נמצאים המסכים והדינים שמאפשרים הארה בקו אמצעי.
כ אחר שקבל משה את התורה, ארבעים יום וארבעים לילה, עליו נאמר בכל ביתי נאמן הוא, כלומר גם במלכות וגם בבינה, וקרן אור פניו ולאח"כ בא אהרן ושנה לו שיעורו היי שהוריד לו אותה ההארה שלו על זקנו, והיי שתי טפי מרגליות שירדו על זקן אהרן והאירו הארה גדולה, שה"ס הארת חכמה. והן רמז לתורה שבכתב ולתורה שבע"פ, שהם ז"א ומלכות שהם בחינת ימין ושמאל, שהתברכו בזקנו, היי שע"י המסכים המכונים שערות דיקנא שהם בחינת קו אמצעי, מתחברים ימין ושמאל, שה"ס ז"א ומלכות ומיחודם קבל ב טפין א מז"א וא' ממלכות, והחיבור שלהם תלוי במזל העליון שנמצא בתוך דיקנא דא"א הוא שורש היחוד דג' קווים לגלות החכמה
מאור חכמה של צמצום א אינם יכולים להתחבר, ואפילו בצמצום ב הוא נסתר במסך דראש דא"א, מוחא סתימא שיכולה להתקבל רק דרך תיקוני דיקנא, המאפשרים השפעת חוכמה לתחתונים.
אהרן הוריד את ההארה הגדולה הזו לזיווג כדי שניתן יהיה לתת לתחתונים. משה בחינת נצח שהוריד להוד כדי לתת לתחתונים
כא ואז כאשר מגיעים לחיבור הזה, מה טוב ומה נעים טוב זה תורה שבכתב וזהו צדיק שהוא יסוד דז"א, נעים זה זמירות ישראל שהיא מלכות, הנק נעים בעת ששורה עליה נועם שלמעלה של העולם הבא, נעמי או נועם שה"ס בינה והכל ע"י שחיבר ז"א ומלכות יחד ע"י קרבן.
כב ועל זה נאמר עליו בריתי היתה אתו החיים והשלום. בריתי זו המלכה שלי שהיא המלכות שהיתה עמו עם אהרן. החיים והשלום היי החיים של אמא עלאה שהיא בינה והשלום זהו שר שלום היי יסוד דז"א שנק שלום.
כג ואתנם לו, פירושו נתתי לו אלו המדרגות לחבר אותם שתי טיפות מרגליות האלו נתתי לו, וכשהעביר מורה על זקנו היי כשהיה גוזז זקנו, כ"א ומורא לא יעלה על ראשו, ויראני שהיה ירא אולי מעל באותו השמן שנמשך לו משמים עליונים שנק שם שהוא בינה שנמשך משם שמן הטוב, וע"כ ומפני שמי נחת הוא.
וָאֶתְּנֵם-לוֹ מוֹרָא, וַיִּירָאֵנִי פירושו שנתן לאדם את המדרגות לחבר את שתי טיפות מרגליות.
על פי הזוהר אסור לגלח את הזקן, מפני שתפקיד הזקן.
בארבעים יום שמשה השיג את הבינה העליונה שלו, את בחינת עולם הבא ע"י השראה הפנימית שבו, ואז כשירד למטה קרן עור פניו. אור הבינה האיר ממנו, לא יכול היה להאיר אור כה גדול ישירות לעם.
אור כה גדול לא יכול לרדת לתחתונים, אלא ע"י הזקן, דרכו ניתן לקחת את האור הפנימי ולהפוך אותו למשהו מעשי.
כשאדם מגלח את זקנו, הוא מסיר את האפשרות שההארה הפנימית תאיר באופן מעשי למידות שלו.
שערות הזקן מאפשרות את הייחוד בין ז"א למלכות, גורמות לייחוד בין איש לאשה.
כבר התבאר שהמסכים המייחדים ז"א ומלכות נק שערות דיקנא ע"ש. ושיעור ההארה שהתחתון גורם לעליון, זוכה בו גם התחתון. וע"כ כיון ששערות דיקנא גרמו יחוד ז"א ומלכות, קבלו גם הם ב' הארות מהם המכונים ב טיפות מרגליות, המכסים בשערות דיקנא גרמו, ולכן הם גם הם מקבלים את האור טפה אחת מז"א ואחת ממלכות. וסוד גילוח השערות ה"ס ביטול הדינים והמסכים ההם המכונים שערות, ואם מבטל נמצא מבטל זווג ז"א ומלכות שהתיחדו על ידיהם.
דרך שערות הזקן ניתן חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה, בין הפנימיות לחיצוניות, בין המטרה לדרך, בין שלמות לחוסר שלמות, בין בורא לנברא.
לכן ההולכים דרך הקבלה לא מגלחים את הזקן. כל שערה שמוריד אדם מזקנו, הוא מוריד את יכולת החיבור.
הזקן החיצוני שמגדל יהודי, בא רק כדי לבטא נקודות פנימיות המאפשרים את הזיווג.
שני טפות מרגליות וכו הם רמז לתורה שבכתב ותורה שבע"פ שהם ז"א ומלכות, התחברו בזקן אהרן, כי ע"י השערות דיקנא שה"ס מסכים ודינים, נעשה זווג ז"א ומלכות כי הם בחינת הדינים דג' זריעות, המכונות בימין חולם שורוק בשמאל חירק קו אמצעי המוציאים ג הקווים להשפיע אל המלכות, וכיון שגרמו יחוד ז"א ומלכות זכו השערות לקבל מהם ב טפי מרגליות.
החיים והשלום זה שר שלום היי יסוד דז"א שעם שערות דיקנא דז"א התיחדו יסוד ומלכות והמשיכו החיים מאמא עלאה שה"ס בינה. שנתנו לו אותם המדרגות מלכות ויסוד דז"א כדי שיחברם ע"י המסכים דשערות דיקנא שלו, והם ב' טפות מרגליות שנתתי לו. בשעה שהזדכך הסתפר וביטל המסכים הללו הנק שערות, שאז התבטלה הארת היחוד דז"א ומלכות וב' טפי מרגליות הסתלקו לשורשם, ע"כ נפסקו הטפות והסתלקו ממנו, שהיה ירא ומפחד מחמת שהפסיק השמן משמי. אדם שמוריד את זקנו, צריך להיות ירא, שבכך הוא מוריד את הזיווגים והכוחות שיכולים לחבר פנימיות וחיצוניות.
כד והוא מה עשה, בשלום ומישור הלך אתי, היי שחיבר שלום במישור. מהו מישור, הוא כש"א צדיק וישר הוא שישר הוא מלכות ושלום הוא יסוד וחברם יחד, ואז ורבים השיב מעון היי על ידי הקרבנות שהקריבם לפני המלך, ואז ניתן השלום במישור, ובזה בחיבור שלום במישור, תולה סוד הקרבן שמסר הקב"ה לאהרן והמלכות נק מישור, משום שהמשיך תורה שהוא ז"א הנק ישר, ואור לעולם התחתון שהיא מלכות, פירוש ז"א שה"ס קו האמצעי נק ישר משום שאינו נוטה לא לימין ולא לשמאל אלא באמצעי בין שניהם. וכשמלכות מקבלת האור מקו אמצעי הנק ישר ונק גם היא מישור, משום שמקבלת מישר. כאשר המלכות מחוברת אתו היא מקבלת את האור, כשהנקבה מחוברת לזכר היא נקראת על שמו, הוא נק כל והיא כלה, הוא ישר והיא נק מישור.
כאשר מתעוררת השתוקקות חזקה לאדם, ואין לו את המזרח, את נקודת ההזרחה הפנימית שבו, ואין לו את החסד שבדרום, אז כל ההשתוקקות שלו שורפת את כל הרצונות.
אם מסובבים את אותה תאווה ברחמים וחסד בשני הצדדים, אז מתבשם הדין ברחמים, כמו בתקיעות השופר.
תקיעה ראשונה שזה חסד, לאחר מכן שברים ותרועה שהם דינים, ואז עוטפים את זה שוב בקו אמצעי, מזרח, יעקב.
יצחק הוא באמצע, ודווקא הוא חשוב לנו בתקיעות, מפני שהצפון, והתאוות, וגילוי רצון לקבל לעצמו הכל דבר מאד חשוב והכרחי, אבל עליהם להיות עטופים בחסד ורחמים.
מה גרם לשבעים הזקנים להישרף ? וַיֶּחֱזוּ, אֶת-הָאֱלֹהִים, וַיֹּאכְלוּ, וַיִּשְׁתּוּ.
אומר בעל הסולם, נהגו קלות ראש, העיקר התענוג הגופני. ראה משה שאין ישראל יכולים להתקיים בלי הזקנים, שתפקידם להעביר את ההארה.
כדי שיוכל משה להעביר את ההארה, בא בסוד אחים בכורים, כלומר שבכור מקבל פי שנים. עלה משה ארבעים יום וארבעים לילה, כלומר קיבל הארה עצומה בעצמו וגם בשביל עם ישראל, והעביר להם לאט על סדר המדרגה.
הולך אל דרום וסובב אל צפון
כה וסדר היחוד הוא שמזרח שהוא ז"א מאיר תחילה לדרום שהוא חסד. שכתוב הולך אל דרום והשמש ה"ס ז"א. משום זה כתוב וישובו אליו אהרן וכל הנשיאים בעדה, כי משה ה"ס מזרח היי ז"א אהרן זה סוד שהארן שהוא חסד האיר ממשה שהוא ז"א וכל הנשיאים זה נחשון שהוא ראש לכל הנשיאים וכולם נמשכו אחריו וה"ס גבורה וצד צפון ועומד לשמאלו של משה. משה הוא כלל שזכה להשיג האור מבינה, שהאירה דרך החסד בחינת כהן גדול. הנשיאים צד גבורה נמשכו אחריו. אהרן ימין, נשיאים בשמאל, ומשה באמצע.
כו וכבר העירו את גדלך גדולה חסד, דרום זהו אהרן שהוא מימין היי חסד ודרום ואת ידך החזקה, זהו נחשון שמשמאל שהוא גבורה וצפון, כי אחר שהדרום שהוא חסד היי אהרן האיר מהמראה המאירה שהיא ז"א שהוא משה. יהיה מאיר הצפון שהוא גבורה היי נחשון, שכתוב הולך אל דרום וסובב אל צפון שמסבב אותו את צד הצפון הארת הרחמים מכל הצדדים היי מצד דרום שהוא חסד, ומצד מזרח שהוא רחמים, כדי שלא יצא צד צפון שהוא שמאל בלהביו לשרוף העולם וכיון שנעשה מסובב ברחמים מב' הצדדים יתבשם הדין ברחמים, מי הוא רחמים היי השמש שהוא ז"א והוא נק ג"כ רוח שכתוב, סובב הולך הרוח, היי שרחמים הוא רוח סובב הכל. הולך אל דרום וסובב אל צפון, לא רק חסד שהוא ימין אלא גם שמאל.
כז ועל סביבותיו שב הרוח, שואל סביבותיו של מי, ומשיב, של אותו מקום שכתוב למעלה ואל מקומו שואף, וזהו מערב היי המלכות ועד שם עד המלכות, שב הרוח שהוא ז"א להאיר באלו ע שנים שהם ז"ס חג"ת נהי"מ שכל אחת כוללת ע"ס שמקומו שהוא מלכות, נכלל מהם להאיר אל העולמות ולהאיר לע' שרים ממונים העומדים סביב אותו המקום של השמש שאמרנו שהוא מלכות. אדם מקבל את חייו מקו אמצעי, ובהדרגה הוא שוקע והולך למערב. הכח של הזכר בתחילה עוזר גם לתפילת עברית. כשאין כח מספיק חזק של חסד, קשה לחבר את המלכות.
כח כעין זה משה למטה שה"ס ז"א האיר לאהרן שהוא צד דרום חסד, ואח"כ לנשיאים שהם צד צפון היי גבורה שכתוב וסובב אל צפון. ומסבב אותם מסביב המזבח שהוא מלכות. ואח"כ ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם על ע' זקנים וזה הוא ועל סביבותיו שם הרוח.
כט בוא וראה בתחילה היו אלו שבעים זקנים יונקים ממשה ואלו הם הזקנים שבקצה המחנה, שפירושו הקצינים שבמחנה, שנשרפו באש שורפת מפני שההארה לא הייתה בג' קווים בצורה מסודרת, וכבר העירו מי גרם להם שישרפו. שהוא משום שעליהם נאמר ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, שנהגו קלות ראש. כיון שראה משה שאין ישראל יכולים להתקיים בלי זקנים, בקש עזרה להאיר לישראל. ואמר לו הקב"ה אספה לי שבעים איש וגו ואצלתי מן הרוח אשר עליך. זהו הרוח של המראה המאירה שהוא ז"א ששורה במשה ולא באחר, כי משה היה מרכבה לז"א משום זה היו צריכים להאיר ממנו, וזה הוא ועל סביבותיו שב הרוח, להאיר כבתחילה היי כמו לע' הזקנים הראשונים שנשרפו. כדי שהתחתון יוכל לקבל רוח שמאציל עליו העליון, עליו לפעול בסדר מדויק כדי להיות מסוגל לקבל.
ל כיון ששלמה המלך ראה זה, אמר הבל הבלים וגו' וזרח השמש, היי בימיו של משה, שהשמש ז"א האירה לישראל מ' שנה, כנגד האור שלמעלה שקבל בארבעים יום וארבעים לילה, שקיבל הארה בסוד אחים בכורים, גם למדרגה שלו שהיא בינה, וגם למדרגת ישראל שהיה בהם ומקצת שנה ראשונה חשובה ככולן ככל ארבעים שנה, כי בהם קבל האור להאיר למטה. ובא השמש היי כשמשה הסתלק מהעולם. ואל מקומו שואף, הוא כש"א ברוך כבוד ה' ממקומו שזה מקום עליון היי בינה המאיר למקום לתחתון שהוא מלכות.
לא פירוש אחר ואל מקומו לא חוזר לבינה למדרגה העליונה היי מקומו התחתון שהוא מלכות, שואף האור העליון זורח הוא שם, שמאיר שם ללבנה שהיא מלכות, וזהו יהושע שהאיר משה ממנו כי יהושע ה"ס מלכות שכתוב, ונתת מהודך עליו. והעירו שפני משה כפני חמה שהוא ז"א ופני יהושע כפני לבנה שהיא מלכות.
הולך אל דרום היה בתחילה כשמשה היה בעולם כל הצדדים האירו ממנו כמו שאמרנו, אבל עתה כשהסתלק משה במקומו זורח היי רק במלכות ולא יותר. מפני שהאיר למטה לנקבה שרק דרכה תהיה ההארה, אך זה לא מתוך חיבור שלם, לכן תמיד קיימת השאיפה לגדלות, לגילוי, וזה בהסתרה.
כאשר אדם יודע שהוא מאיר בהסתרה, הוא יכול לחשוב על זה בשתי צורות:
א יחשוב שאין זה מספיק טוב, ויהיה עצוב מזה.
ב יכול לחשוב נכון, שאת זה נתן לו השם כעת, כי כך זה צריך להיות, שעליו להיבנות לפני שיאיר משה, בחינת משיח.
כי לא יכול להיכנס לארץ.
הוד הוא בחינת מלכות של ז"א. משה נותן ליהושע מהודו. ז"א משה נותן ליהושוע מהמלכות שלו, למלכות של יהושע, הלבנה, ואז יהושע יכול להאיר לישראל, מפני שאי אפשר להיכנס לארץ ישראל עם הארה כה גדולה ממשה, ולכן הוא מסתלק ואנחנו מקבלים את הארץ להכינה לביאתו חזרה של משה שזו בחינת משיח. משיגים זאת ע"י בניית אהבה. משה + י"ג = משיח
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧