הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת תרומה | שיעור 9 | השקפה | כה-כז

תרומה כה - כז  ​​​​ שעור 9

הכפורת וב' הכרובים

סט כרובים, היי נערים, והכל עומד בסוד אחד, שכתוב כי נער ישראל ואוהבו, ומשום זה הכל עומד בחידוש הלבנה כמו שזו התחדשה בהתחדשות, כך הוא הכל, ומשום נער נק' הכרובים נערים וז"ס אשת נעורים, שהמלכות שה"ס אשה עומדת על שני נערים בהתחדשות עליונה.

ע כרובים הם פנים גדולים ופנים קטנים, ודאי כך הם הפנים הנסתרים שלמעלה שאינם מגולים ובשבילם היתה התחדשות הלבנה והמילוי שלה.

עא פנים קטנים הם למטה כמו שהעמדנו בכפרת, למעלה ולמטה בסוד אחד עומד. את השמים ואת הארץ, ​​ הם סוד ב הכרובים, אחד זכר ואחד נקבה שיהיו דבוקים אלו באלו באהבה, כמו שאמרנו, את הוא לרבות למעלה ולמטה יחד כלומר שכאשר זה קורה למעלה, כך יקרה למטה, שיהיה סוד הכרובים הכל בכלל אחד. ואם חלילה למטה חוטאים, אז גם למעלה ישתנה כיוון הכרובים.

כבר התבאר סוד המוחין דנער שה"ס מוחין דאחור שהם בחינת השלמת כלים, יש השתוקקות ועליה צריך לבוא אור חוכמה. אך כנער אסור לו לקבל מפני שאין לו חסדים, בגדלות משתמשים בהשתוקקות זו בקדושה ואז אפשר להגיע לשמחה ואהבה. מוחין דאחור הכלולים במוחין דפנים שמעלתם חשובה ביותר.

וזסו"ה כי נער ישראל ואוהבו, והם סוד המוחין דחידוש הלבנה, היי שהמוחין דכרובים הם המוחין דנער שעליהם נאמר כי נער ישראל ואוהבו. שהם אותם האורות המאירים בחידוש הלבנה.

מוחין הם סוג של הארה, של הרגשה. בזמן הגדלות פועלת ההשתוקקות העצמית שזו בחינת נער ישראל.

ונותן טעם בזה, למה הם נק' מוחין דנער, שהוא משום שהם אותם האורות המאירים מתחדשים תמיד עומדים מחוברים להאיר כמו הלבנה המתחדשת וע"כ נק' נער, כמו שעתה נולד, ועוד הוא נער נק' נערים..

ומשום המוחין דנער נק' הכרובים ב נערים, שהלבנה שה"ס המלכות הנק' אשה עומדת בעת התחדשותה על ב נערים שהם מט"ט וסנדלפון שהם במוחין דנער ומשם זה נק'' המלכות אשת נעורים. המלכות עומדת על כוח ההתחדשות של הנערים.

ומלכות נק' אנפי רברבי, מט"ט וסנדלפון נק' אנפי זוטרי שהם ז"א ומלכות, שז"א ומלכות אינם מתגלים אלא הגילוי הוא בסוד חידוש הלבנה ומילואה, שאז מתגלית בה הארת החכמה בסוד המוחין דנער, וה"ס אנפי רברבי פנים גדולות שהם מט"ט וסנדלפון שהם למטה מאצילות.

שהכרובים העליונים והכרובים התחתונים הם בסוד אחד, היי סוד מוחין דאחור הכלולים במוחין דפנים.

את השמים ואת הארץ שבה לרבות את העליונים ואת התחתונים

עב לכאורה אדם מחפש מנוחה, אז איך תהיה עבודה בשמחה, כתוב עבדו את ה' בשמחה, היי השמחה של שני הכרובים, שנקראים נערים או ילדים, כי ילדים כל מי ששורה בתוכם חוזרים פניו להיות כילד, ושמח עמהם.

ילדים שמחים וזה סוד כיוון ששורה עליהם על מוחין דנער מי ששורה, היי המוחין דפנים, חוזר הנער שה"ס מוחין דאחור להיות בשמחת הכל וברצון, כי אע"פ שהמוחין דאחור באים בדין על העולם, לכאורה נערים זה דין, אבל זה כשעומדים לבד שרק השתוקקות בלי חסדים זה ודאי דינים. כיוון ששורה עליהם מוחין דפנים, חוזר להיות בשמחה. הנער קשור בשמחה והעולם חוזר להיות ברחמים.

נער בשמחה כאשר הוא פועל במסגרת הגדול בקדושה, שיש לו כיוון אמיתי ונכון.

התחדשות, כוח הנער שבנפש מביא שמחה. כדי לצאת מהכעס על האדם להתחדש, למצוא חידוש של הבנה, שיחה פעולה. ​​ 

עג מי שהוא בכעס יביאו אליו נער וישקוט כעסו ויחזור להיות בשמחה, וישום עצמו כילד ואז הכל הוא בשמחה ועל סוד זה כתוב כי נער ישראל ואוהבהו. אין אהבה וחביבות חוץ מבילד. יש ורצינות יתר גורמת לעצב. כאן יש מקום לבדיחותא דתלמידי חכמים, וכמובן שלא סתם בדיחות הדעת. בדיחות הדעת במסגרת קדושה מאפשרת להסתכל על דברים בצורות חדשות, קצת מרפים מהתפיסה של החוקים הרגילים. ​​ 

עד כתוב ויהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל. שהיה עומד במשכן של משה, כי האוהל ההוא היה אהלו של משה, ובשעה שהשכינה היתה באה ומצאה שם את יהושע שהוא נער, מיד היתה בשמחה ורצון יהושע שהוא בחינת נער הביא שמחה לאוהל משה, ששמחת יהושע היא פני הלבנה בכל, כי יהושע היה מרכבה למלכות הנק' לבנה וכך היה בכל הסודות שלה, שמעשיו השלימו אותה בכל הבחינות.

עה כיוון שנבנה המשכן לא היה צריך יהושע להיות שם מפני שאת העבודה עושה השכינה שעומדת על הכרובים. אלא הכרובים שגם הם במוחין דנער, היו שם ונמצאים באהבה זה עם זה פנים בפנים כילד בשמחה. כיוון ששורה עליהם המוחין דפנים מיד הכל הוא בשמחה ולא נמצא דין כלל. אע"פ שהם בעיקרם מוחין דאחור, ומשום שרצונו של הקב"ה הוא בעם ישראל, צריכים להראות מעשה למטה היי בכרובים שבמשכן לעורר רחמים ולהעביר הדין, שלא ישלוט עליהם כלל, ויהיו עמו תמיד בשמחה, אשרי הם בעולם הזה ואשרי הם בעולם הבא.

והנער שמואל משרת

עו כתוב והנער שמואל משרת. כתוב נער וכתוב שמואל הקוראי שמו. ולמדנו שקול היה שמואל כמשה ואהרן. ואם הוא שקול כמשה ואהרן למה כתוב נער שהוא כמה מדרגות למטה שאפילו לא מתקרב למדרגת משה, שבכמה מדרגות הוא למטה, ואינו מגיע אפילו למדרגה קטנה של משה, מכל שכן להיות שקול כמו שניהם.

עז ומשיב, אלא מקרא זה כך הוא, משה ואהרון בכהניו, משה הוא הנביא הנאמן העליון על כל הנביאים האחרים, אהרן בכהניו היי שהוא כהן עליון על כל הכהנים שבעולם, שלא היה כהן גדול שיעלה במדרגה עליונה כאהרן, כי אהרן זכה לכהונה ונבואה, נביא וכהן, מה שלא זכה כהן אחר. ואם תאמר הרי זכריה היה כהן ונביא, הנבואה ההיא היתה לשעתה שכתוב ורוח לבשה את זכריה.

ודאי ששמואל קטן ממשה ואהרן, אלא מה שכתוב שקול אומר שכלפיהם הוא מוחין דאחורים. וודאי שמוחין דפנים שלהם גדולים ממנו. שקול אומר שהוא נותן את בחינת הנער והיה שלם מבחינת מוחין דאחורים למשה ואהרן.

ברוך ה' לעולם אמן ואמן