040- הדף היומי בזוהר הסולם – ויחי קכא-קכג שיעור השקפה
וַיְחִי קכא-קכג
ויַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ אֶת פָּנָיו אֶל הַקִּיר
מי שאינו מגלה בעולם את אביו שבשמים, אין לו חלק לעולם הבא.
אדם בא לעולם הזה בכדי לתקן, ותפקיד הבן הוא להמשיך וגלות את האב, גילוי השם זה גילוי האהבה. אך מי שבא לגלות את עצמו – הרצון הזה יביאו לתסכול, לא יהיה לו טוב לא כאן ולא בעולם הבא (בחינת הפנימיות). הסימן החיצוני הוא שהבן צריך להמשיך את דרך התורה ולא לחתוך חלילה את הרצף, את הקשר לעץ החיים בין הבורא לנברא. מכאן החשיבות של וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, וחינוך תלמידים שאף הם בחינת בנים.
להוליד בן אומר להוליד הבנה ופעולה להוצאה מהכוח את הפועל את הפוטנציאל הנשמתי לרצון לקשר עם השם, ליחד – להתכלל עם השלם.
להתפלל אל הקיר אומר להתפלל לזכות בשכינה הקדושה, לפעול את הרצון של היחד ולא רק רצון עצמי אשר חוצץ בין המתפלל לבין השכינה. ולפני שבאים אל המלך, יש להוריד את הבגדים הצואים – שהם הגאווה והאנוכיות. אין קשר להשם יתברך כשמבקשים לפרטיות. אדם בטבעו מחפש קשר, אהבה – אשר מתלבשת בצורות נכונות, דהיינו בכלל, ולעיתים בצורות לא נכונות של בקשה לפרטיות. יש להתפלל לקיר – לשכינה שהיא הכלי הראוי, ולא לתפלל לאור, לתענוג. גם האר"י ז"ל לימדנו לומר לפני כל תפילה: "הריני מקבל על עצמי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"
גאולה גימטרייה אדם, ורק מי שמתפלל לגאולה לצד האדם שבו, ולא לצד הבהמי החיצוני – יכול להצליח. התפילה יכולה להיות המלאך הגואל רק אם סומכים גאולה לתפילה.