הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת תרומה | שיעור 5 | השקפה| יג-טו
תרומה יג – טו שעור 5
הכפורת וב' הכרובים
הכפורת היא כיסוי, מסך וכח מיוחד כדי להעלים ג"ר דחכמה, כח אֳמוּנִי שיכול להתגבר על כל הקליפות.
לעם ישראל יש את הנשק הזה, שכנגדו הס"א לא יכול למי שמוכשר לפעול את הכפורת שבנפשו.
בשני נושאים בהם נמסרה העבודה למשה, בארון ובאפוד בהם כתוב ועשו ולא ועשית, מפני שהם כלל. ארון הוא מלכות, כמו ז"א שהוא התורה הנמצאת בארון. גם האפוד לא שלו, אלא תיקון המלכות, ואין משה צריך לעשות את עבודת אחיו.
בוא וראה בפרשה זו רמוז במלאכת המשכן מעשה שמים וארץ וכל הצבאות אשר שם כי הקב"ה לא צווה לעשות משכן אלא שיהיה כעין מלאכת שמים וארץ כדי שיהיה המשכן שלמטה כעין המשכן של מעלה שהוא המלכות, ושיתחברו זה בזה כעין נשמה וגוף שיהיה הכל אחד.
העולם כולו בנוי כמו תבנית המשכן, כלומר באותם חוקים. יש כח חזק במשכן שהוא התבנית השורשית של בריאת שמים וארץ, מכאן שאפשר ללמוד מהפרטים של בניית המשכן סודות רבים.
כאשר אדם מרגיש כאוס בחייו, יכול הוא להסתכל על המשכן, וללמוד את הצורה לפני עליו לבנות את המשכן בליבו. כעין המשכן שלמעלה שהוא הנשמה, והמשכן שלמטה כגוף.
בדרך עבודת הנפש, ראשית השמים, צד הנשמה, ואת הארץ שהיא הרצון של האדם. הקשר עם הבורא חשוב לנו יותר מכל האור שנקבל. קשר למקור החיים. בכח הכפורת צריך האדם להסכים לעבוד בלי לקבל שום אור, לפעול באמונה מלאה.
בעקבות החטא איבד אדם הראשון את התלבשות האור בכלי, ואת הכלים עצמם. כשאיבד את אור הפנים, הבין שהוא פגם, אמר לעצמו לפחות אשמור את ההשתוקקות לאמת.
ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלקים בתוך עץ הגן, הסתתר בתירוצים. ראה שאינו יכול לקבל אור הפנים ממעלה למטה, התחבא כדי לפעול לפחות בקדושה ממטה למעלה.
ואחר זה גורש לגמרי מגן עדן, היי שאבד גם המוחין דאחור. ולפיכך חנוך שזכה לאלו המוחין שנאבדו לאדם הראשון. חנוך התחיל התיקון מצד עצמו ולא מצד הכלל כמו אברהם.
מתוך היראה שחנוך הלך בדרך אמת בארץ, הוא מצא את האור שאבד אדם הראשון, היי הזיהרא עלאה שאבד מחמת חטא עץ הדעת, מצא עתה שהאור הזה נגנז בגן עדן, עלה למעלה, היי שהיה רוצה להשתמש עם האור, אבל האור לא התישב במקומו, כי לא היה שלם מכל צדדיו, כי השלמות שלמטה היתה חסר לו שנאבדה מחמת החטא של אדם הראשון.
עד שנולד חנוך בן ירד, כלומר שהישות שלו שבשבילה בא לעולם התקיימה, כלומר עד שהשיג אותם המוחין דפנים של זיהרא עלאה שבשבילם נק חנוך בן ירד, כי עתה עוד לא נק בשם הזה.
כדי להיכנס לגן עדן העליון צריך את המוחין דפנים.
באו שליחים מלאכים עליונים ולמדו אותו החכמה העליונה ונתנו לו ספר שהיה גנוז תוך עץ החיים, ולמד ממנו וידע דרכיו של הקב"ה והלך אחריו, ז"ש ויתהלך חנוך את האלקים, עד שאותו האור נשלם בתוכו.
כאשר אדם לומד תורה, מתלהב ממנה, אוהב ומתענג ממנה, ויש בו גם יראת התורה, כלומר וירא שמא לא ישיג הסודות, אז כל הכוח הוא של השפעה, של חיפוש מה השם אומר, מה הוא רוצה. זוהי גישה חזקה וחשובה, לשמוע מה אומר הבורא, ולא מה אני רוצה לפרטיות.
לחנוך הייתה השתוקקות עצומה לתורה, וקבל המלאכים ספר שלימד אותו מה רוצה ממנו השם.
כמו כל למדנו שהמשכן הוא בתבנית של מעשה שמים וארץ, כך גם כאן מלמד על חנוך שהשיג את סודות המשכן
חנוך לשון חינוך, הוצאה מהכח אל הפועל של האדם, שפוטנציאל זה צריך גם לרדת למטה, חנוך בן ירד.
כלומר השלמות אותם המוחין הנק בשם חנוך. יום אחד נכנס בגן עדן והראו לו הנסתרות שבגן, והניח אותו ספר וכל מה שראה מחוץ לגן, והספר גנוז בין החברים כלומר שמשם השיגוהו החברים וגנזוהו.
ספר זה מוכר למקובלים, הם מלמדים ממנו רק למי שראוי
