תזריע לז-לט
שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן הַסכלוּת
הַסכלוּת הוא ויתור על ג"ר דחכמה, כמו ויתור על עץ הדעת, או אברהם שויתר על יצחק כדי לקבל דבר אמיתי. יש חוב על האדם הבא ללמוד את החוכמה, שיפעל מעט מהשטות שהיא תועלת ללימוד.
קה) כיתרון האור מתוך החושך. כי תועלת האור אינה באה אלא מתוך החושך. תיקון הלבן הוא שחור. כי לולא השחור לא היה מושג הלבן. ומשום שיש שחור, מתעלה הלבן ומתכבד. משל למתוק ומר, שאין איש יודע טעם מתיקות, מטרם שטועם טעם מר. מי עושה לזה שיהיה טעמו מתוק, הוי אומר זה המר. כי הדברים שיש ביניהם יחס הפיכות, הרי האחד מגלה את חברו. שכן בלבן ושחור, ובאור וחושך, ובחולה ובריא. כי אם לא היה חולה בעולם, לא היה שום מושג להשם בריא כמ"ש: גם את זה לעומת זה עשה האלקים. וכתוב: טוב אשר תאחז בזה, וגם מזה אל תנח ידך.
שואל רבי חייא, מה משמיענו שלמה המלך בכתוב: וראיתי אני שיש יתרון לחכמה על הסכלוּת, כיתרון האור מן החושך? כי מי אינו יודע זה? וכדי לתרץ זה, הביא ביאור ז' הבלים, שאמר בקהלת. שיש בהבל ב' בחינות:
א. בהיותו בבחינת קו שמאל בלי יחוד עם הימין, ואע"פ שאז מאיר בו ג"ר דחכמה למרות שהוא אור מטרת הבריאה, מ"מ נבחן הבל הזה להבל וחולי רע, להבל וּרְעות רוח. כי בהיותו נפרד לעצמו בלי ימין, הרי הוא חכמה בלי חסדים, שאז הוא חושך ולא אור. ולא עוד, אלא שנמשכים משם דינים קשים. וע"כ נבחן להבל וחולי רע.
ב. בהיותו מיוחד מאוחד עם הימין ע"י קו האמצעי, המכריע בין ימין ושמאל. שהימין, חסדים, יאיר ממעלה למטה, והשמאל, חכמה, יאיר ממטה למעלה, שהוא ו"ק דחכמה, שאז מתלבשת החכמה דשמאל בחסדים שבימין. והנה מכאן יוצאים כל המוחין דזו"ן ובי"ע, וכל העולמות מתקיימים מן הבל הב' הזה. לכאורה זה רק ו"ק והאור בג"ר גדול יותר, אך מה התועלת באור גדול יותר שפוגע וגורם חושך. שמאל חזק בו ישנה השתוקקות והרגשה שהדבר נעים, לא יועיל ללא במסגרת היחד, במסגרת האמונה.
ז' הבלים, ז"ס דישסו"ת, שכל אחת כלולה מהבל ורוח ומים, כי כל המוחין של העליונים, שהם זו"ן, והתחתונים, שהם בג' עולמות בי"ע, יוצאים מהבלים האלו. ונתבאר, שאע"פ שבהיות הקו שמאל לבדו יש לו ג"ר דג"ר, אינו מאיר אז כלום, אלא להיפך, שהוא הבל וחולי רע. ובשעה שמתייחד עם הימין, אע"פ שנתמעט מחמת זה לו"ק דחכמה, והוא מחוסר ג"ר דחכמה, הנה כל העולמות מתקיימים ממנו.
כמ"ש: וראיתי אני שיש יתרון לחכמה על הסכלוּת, כיתרון האור מתוך החושך. ובג' דברים דומים החכמה והסכלוּת, לאור וחושך:
א. אם לא היה חושך, לא היה שום יתרון בהאור, ולא היה מושג כלל לְכַנהוּ בשם זה. כך לולא הסכלוּת, לא היה שום יתרון בחכמה, שנכנהו בשם זה, אלא להיפך, שהיינו קוראים אותו, הבל וחולי רע.
ב. אע"פ שבלי החושך לא היה לנו שום מושג באור, אין זה אומר, שהאור לא היה בלעדיו מציאות ממשי, אלא שלא היה לנו למושג בפני עצמו, לגדרהו בשם. כך החכמה, אע"פ שבלי הסכלוּת לא הייתה מושגת, אין זה אומר שלא הייתה אז מציאות החכמה כל עיקר. אלא אדרבה, שאז החכמה נמצאת, כשהיא בלי סכלוּת לגמרי, כי אז מאירים הג"ר דחכמה. אלא לא הייתה אז מושגת להגדרה בשם חכמה. אין השגה של החוכמה ללא סכלות, של אור ללא חושך
ג. כמו שבמקום שאין אור, שם הוא חושך, כן במקום שאין חכמה, שם הוא סכלוּת.
ובזה יובן לנו כל המאמר. כי הבאנו, שמטרם שקו שמאל נתייחד בימין, יש לו ג"ר דחכמה, אלא שאינם מאירים, והם בבחינת הבל וחולי רע. ורק אח"כ שנכלל עם קו ימין ע"י קו האמצעי, הוא נשלם, וכל המוחין שבעולמות נמשכים ממנו. אלא שאובד הג"ר דחכמה, מחמת הכרעת קו האמצעי כמו במנעולא, כמו שלאה מוותרת על עשו, שהימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל, שהוא חכמה, יאיר ממטה למעלה, שההארה שממטה למעלה היא הארת ו"ק דחכמה, המחוסרת ג"ר. ונתבאר לעיל בהשוואה הג' מחכמה לאור, אשר במקום שחסר חכמה שם יש סכלוּת, כמו במקום שחסר האור יש חושך. נמצא, שאחר יחוד קו שמאל עם הימין, שיש בשמאל סכלוּת, במקום חסרון הג"ר. ונמצא שמקודם יחודו עם הימין, אע"פ שלא היה מאיר, מ"מ מציאות החכמה שבקו שמאל, בהשוואה ב', הייתה בלי סכלוּת, כי אז היה הקו שמאל בג"ר דחכמה. משא"כ עתה, שחסר ג"ר דחכמה, הרי יש כנגד זה סכלוּת. בלי אור חוזר לא ניתן להשיג את האור ישר, הוויתור הנדרש הוא הסכלות שהיא לכאורה נגד מטרת הבריאה
וחסרון ג"ר דחכמה שנעשה אחר יחוד ימין ושמאל, נבחן לסכלוּת. אמנם מן הסכלוּת הזאת, נתגלתה הארת החכמה אל העולמות, כי מקודם הייחוד, שהייתה בלי סכלוּת, הייתה החכמה חושך ולא הייתה מאירה, אבל עתה, מאירה החכמה בכל השלמות מחמת הסכלוּת, מחמת שנתמעטה מג"ר, ויכולה להתייחד עם החסדים שבימין. הרי שהסכלוּת, שהיא חסרון הג"ר, מגלה את הו"ק דחכמה שתאיר בכל השלמות. ואם לא הייתה נמצאת הסכלוּת, לא הייתה נמצאת החכמה.
ואם לא נתעוררה הסכלוּת ממיעוט הג"ר, אלא שהיו נשארות ג"ר דחכמה בקו שמאל, ולא היה מתייחד עם הימין, הרי אז אין החכמה מאירה, והיא חושך. ולא היו מתגלים כל אלו המוחין הגדולים אל העולמות. וחוב הוא על האדם הממשיך חכמה עליונה, שימשוך ידו להמשיך מג"ר וחכמה, ואע"פ שמתגלה סכלוּת במקום חסרון החכמה, הנה כנגד זה, נמצא לומד החכמה מן הסכלוּת הזאת. כלומר, שהחכמה שמשיג, הוא מכוח הסכלוּת הזה שאינו נוגע בו, וע"כ אינו נחשב לסכלוּת ממש, אלא לזעיר מן שטות, המספיק ללמוד ולדעת החכמה המאירה מכאן שלא באנו חושך לגרש אלא צריך קצת ממנו שיאפשר להאיר. וזה שכותב שרב המנונא סבא כך היה מלמד את תלמידיו את החוכמה, היה מסדר לפניהם פרק של שטות שבה תועלת ללימוד החכמה בעזרת השטות, שלומדים ממנו איך להמשיך החכמה המאירה, שמסדר להם שלא ימשיכו החכמה בפרקי ג"ר דחכמה, אשר הסכלוּת מתגלה אז בפרקים ההם, ולימד אותם שמסכלוּת הזו יבוא תועלת לחכמה המאירה. כי כל עוד שהאירו הג"ר דחכמה, ולא הייתה סכלוּת מעט, הרי הייתה החכמה הבל ורעות רוח, בלי חכמה ובלי כבוד. ועתה, אחר שנתייחד השמאל עם הימין, אע"פ שיש סכלוּת מעט מחמת חסרון ג"ר דחכמה, הנה בשביל זה, היא מאירה ברוב פאר והדר, שהמשיגה זוכה לחכמה וכבוד כמ"ש: ולבי נוהג בחכמה. בו"ק דחכמה. ולאחוז בסכלוּת, שלא להמשיך ג"ר דחכמה וכמ"ש: טוב אשר תאחוז בזה. בחכמה, וגם מזה אל תנח ידך. שתאחוז גם בסכלוּת של חסרון הג"ר דחכמה. בצמצום א זה פשוט לעשות אור חוזר, שעצם הצמצום הוא הסכלות.
אָדָם אִישׁ
קו) בכמה מדרגות נקרא בן אדם: אדם, גבר, אנוש, איש. הגדול שבכולם הוא אדם. שכתוב: ויברא אלקים את האדם בצלמו. וכתוב: כי בצלם אלקים עשה את האדם. כתוב: אדם כי יקריב מכם קורבן לה'. ומי צריך להקריב קורבן? רק מי שחוטא, שהוא מדרגה גרועה, ועכ"ז כתוב: אדם?
קז) אמר רבי יצחק: הקיום של העולם, של העליונים ושל התחתונים, הוא קורבן, שהוא נחת של הקב"ה כלומר הקורבן לא בא רק על חטא, יש גם קורבן תודה או שלמים. ומי ראוי להקריב לפניו נחת הזה? האדם. היקר מכל, שהוא יקר מגבר, אנוש, איש. כתוב: אדם כי יהיה בעור בשרו לנגע צרעת, ועכ"ז נקרא אדם. צריך הקב"ה לטהר אותו יותר מכל אחר, כי מי שהוא במדרגה עליונה על הכל, לא ישב כך בלי טהרה. יש עניין דווקא את האדם להביא למדרגה עליונה
קח) משום זה כתוב: באדם, והובא אל הכהן. ובא אל הכהן, לא כתוב: אלא, והובא, שיורה, שכל מי שרואה אותו, מחויב להקריב אותו לפני הכהן, כדי שהצורה הקדושה של אדם, לא תשב כך וכתוב: איש או אשה כי יהיה בו נגע… איש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרות. ולא כתוב בהם והובא, אלא באדם בלבד כתוב: והובא, מפני חשיבותו.
קט) עונה רבי יהודה, כתוב: והאיש משה. כי זה משה האיש. למה לא נקרא אדם? משום שנקרא עבד אל המלך שכתוב: לא כן עבדי משה, משה עבדי. ובערך הזה, נקרא ג"כ איש ביחס אל אדם העליון, ז"א, הויה במילוי אלפין, בגימטריא אד"ם. כתוב: ה' איש מלחמה, ולא כתוב אדם? ובמקום הזה לא זכיתי להבין.
קי) אמר לו לך לרבי אבא כי למדתי ממנו על מנת שלא לגלות. הלך לרבי אבא, מצאו שהיה דורש ואומר: מתי שלמות הכל, נקרא בשעה שהקב"ה יושב על הכסא, מלכות. ומטרם שיושב על הכסא, מטרם שמתחבר עם המלכות, לא נמצא שלמות. שכתוב: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה. ומשכתוב: אדם, בשעה שיושב על הכסא, משמע, שהוא בשלמות. כי השם אדם, הוא כלל כלול מד' פנים שבמרכבה שכתוב: ודמות פניהם פני אדם, והוא שלמות הכל. אמר לו, הרי כתוב ה' איש מלחמה, ולא כתוב אדם?
שאלות חזרה דף היומי בזוהר תזריע לז-לט
1. הסבר בהרחבה מהו "כיתרון האור מתוך החושך" עפ"י ההסבר של בעה"ס באות קה.
2. באלו ג' דברים דומים החכמה והסכלות לאור וחושך?
3. הסבר את השיח בדבר חשיבותו של האדם בין רבי יהודה לרבי יצחק וכן את ההשלמה של רבי אבא.
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם