הקב"ה רוצה לשמור את דרך החיים, לכן שם להם גבול מאד ברור הנק' תוכחות מוסר. הייסורים הנראים לאדם כדבר רע, הם לבושים שבאים למרק עוונותיו, בתנאי שיודע ומבין שעליו לחבר אותם לימין, לדרך החיים, לתורה, לאהבה.
לכאורה ישנה סתירה בפסוק: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אך יש להבין שבמקום שבו את חש את האור, את הטוב, חייב להיות גבול, "תוכחות" כיצד ליישם אותו בכדי לא ליפול להפקרות.
דבר יקר צריך לשמור היטב, לכן דרך חיים מחייבת את הגבול שהמוסר עושה בכדי להפיק את החיים. במי שיש תוכחות, ייסורים על זה שאינו הולך בדרך תורה, על זה שהוא מרוחק מהקב"ה – ייסורים אלו הם הגדר לשמירה על הנתיב הנכון של דרך החיים.
ישנם בחיים מחלוקות בין שמאל לימין, אך רק הקו האמצעי הוא הניצחון, דהיינו שילוב שניהם כשהשמאל מתכופף לימין ושניהם באים לשלום, לשלמות.
וכך כדי ליצור אדם אי אפשר רק קו ימין שיהיה כולו חסד, וגם לא רק קו שמאל, אלא קו אמצעי כדי שיחבר ביניהם. חייב אדם שיהיו לו גבולות, מפני שרק חסד מתפשט גם למקומות לא נכונים, בד"כ לתענוגות אסורים. ואם רק שמאל, אז אין הוא יודע להעריך תענוגות אמתיים שהבורא נותן לו בחיים, לכן צריך האדם להיות באיזון ומיזוג נכון.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הנער שישב לפני רבי יוסי מסביר שיש צורך בקשר בין הנר שנק' או ראשון שצריך להאיר ע"י אור הימין, והמלכות הלב מקבל את האור ע"י ב' זרועות, בעבודה נפשית של שילוב והכללת השמאל בימין, הרצון באמונה. החיבור באדם הוא ע"י האשה שמדליקה נר שבת, וזוכה לתורה של בעלה, זהו שילוב של כוונה למעשה. שמירת שבת בשמחה מאפשרת טעימה של מעין עולם הבא, של ש"י עולמות.
כשאדם רוצה לקבל את האור שממילא זרוע לו, עליו לפעול נכון כדי לזכות בש"י עולמות. ש"י=310 פעמים קרי. כתר הוא פעמים ש"י. הצדיק זוכה לש"י עולמות ע"י הכנעה הבדלה והמתקה בעבודת הנפש.
תשלח) אור הראשון הזה נכלל בר"ז (207) עולמות, גנוזים תחת אור, ומתפשט בכולם. תחת כיסא עליון הנסתר, בינה, שורים אלו ר"ז העולמות מצד ימין מלכות דמלכות, זו התורה שמאירה לנר הזה. ר"ז מצד ימין, ק"ג (103) מצד שמאל, שביחד ש"י (410). ואלו הם שהקב"ה מתקן תמיד בשביל הצדיקים, ומאלו מתפשטים כמה אוצרות חמדה. וכולם גנוזים לעַדן מהם הצדיקים לעוה"ב. ועל אלו כתוב: להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא. ועל אלו כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך.
ג' נקודות חולם שורוק חיריק יוצאים בבינה, שהם ג' קווים שבה. וביציאת ב' הנקודות חולם שורוק, ב' קווים ימין ושמאל, נעשה מצב אחוריים בבינה. כי מטרם שנכללו ימין ושמאל זה בזה, נמצא קו הימין חסר ג"ר, החולם. וקו שמאל ג"ר, חכמה, אבל מחוסר חסדים אין החכמה מאירה. ולהיותם שניהם חסרים, ע"כ נבחנים לאחוריים דבינה. ואח"כ כשיצאה נקודת החיריק, קו האמצעי, והכריע והכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, נבחן למצב הפנים דבינה, כי אז נשלם קו הימין בג"ר מהתכללות השמאל, וקו השמאל נשלם בחסדים מהתכללות קו הימין, ושניהם התמלאו בשלמותם הראוי.
אמנם גם אחר יציאת הפנים, שכבר יש לה ג' קווים, עוד נשאר בה מצב אחוריים, מטעם שאין היעדר ברוחני, ולא עוד, אלא כל החכמה שמאירה במצב הפנים נמשכת ממצב של האחוריים. וכיוון שכבר נמשך קו האמצעי, נבחנים ג' קווים גם במצב אחוריים. שני קווים, הימין והאמצעי, נחשבים בימין, בנקודת החולם שחסרים ג"ר. וקו השמאל, נבחן לנקודת השורוק החסר מחסדים, כמו שהיו במצב האחוריים.
מצב האחוריים דבינה נבחן שבו י"ש עולמות, ר"ז מימין וק"ג משמאל. כי ש' רומזת לג' קווים, שבכל אחד מאה ספירות, כי ספירות הבינה הם מאה. י' רומזת לשיעור קומה של ע"ס, שהן ג"ר וז"ת. ונמצא שב' קווים של ש', שהם הימין והאמצעי, שהם בימין, הם ר', ומשיעור קומה לקח ז"ס חסר ג"ר, והם ביחד ר"ז. וקו השמאלי של ש', נקודת השורוק, חכמה בלי חסדים, מאה, ומשיעור קומה לקח ג"ר חסר ז"ת, חכמה בלי חסדים, והם ביחד ק"ג. ור"ז וק"ג ביחד בגי' י"ש. ומכונים עולמות, מלשון היעלם, כי ב' הצדדים הם חסרים, ויש בהם היעלם. באופן שמצב האחוריים הנשאר בעת הארת הפנים דבינה, נבחנים י"ש עולמות, ר"ז עולמות בימין, ק"ג בשמאל.
החכמה נמשכת רק ממצב האחוריים ע"י זה שהקב"ה, קו אמצעי, מתקן ב' הקווים תמיד, וכוללם יחד זה בזה, שע"י זה מתמלאים כל אחד מחסרונו. וכל החמדה והעידון באה בהארת החכמה. החכמה הבאה ממצב האחוריים, י"ש, וע"י קו האמצעי מתמלא החסר שבכל אחד. כמ"ש: ואוצרותיהם אמלא. בבחינה של ש"י עולמות נראה הרמז להכל, ש ג' קווים דבינה ואות יד גובה קומה שיש לא ג"ר וז"ת. ש מורכב מר"ז וק"ג.
תשלט) י"ש הם ש"י עולמות, הגנוזים תחת עוה"ב, הבינה. ואלו ר"ז עולמות שמצד ימין נקראים אור הראשון, משום שאפילו אור השמאל נקרא אור, אלא שהוא אור חשוך שאינה עושה תולדות. וכיוון שאור הימין קודם לאור השמאל, ע"כ נקרא אור הימין, שהוא חסד, אור הראשון. אבל אור הראשון הוא עתיד לעשות תולדות לעוה"ב. האם לעוה"ב, שהוא בינה, ולא יותר? אלא שעושה תולדות אפילו בכל יום ויום, אפילו במדרגות ז"א שנקרא יום, כי אם לא היה האור בז"א, לא היה העולם, המלכות, יכול להתקיים. שכתוב: אמרתי עולם חסד ייבנה. באור הראשון הנקרא חסד.
אור זרוע תדיר
תשמ) אור הראשון הזה, זרע אותו הקב"ה בגן עדן שלו, במלכות, ועשה אותו שורות שורות, שחילק אותו לפי הקווים, על ידו של צדיק, הגנן של הגן אדם הראשון, שלקח אור הזה וזרע אותו זרע אמת, ועשה אותו שורות שורות בגן, במלכות, והוליד והצמיח ועשה פירות, ומהם ניזון העולם. כמ"ש: אור זרוּע לצדיק.
תשמא) וכתוב: וכגַנה זֵרועיה תצמיח. מי הוא זרועיה? אלו הם זרוע, אור הראשון, שהוא זרוע תמיד, עתה הוא מוליד ועושה פירות, ועתה שוב זרוע כבתחילה, עד שלא יאכל העולם פרי זה, זרוע הזה מוליד. ונמצא שנותן פירות ואינו שוקט. וע"כ כל העולם ניזונים בהשפעת הגנן, שנקרא צדיק, יסוד דז"א, שאינו שוקט ואינו פוסק לעולם, יסוד דגדלות דז"א, בעת שזו"ן מלבישים לאו"א עילאין.
יציאת ג' נקודות חולם שורוק חיריק בדרך ג' מיעוטים בזה אחר זה, נקראים ג' זריעות. כי אור הראשון שהיה בבינה, התמעט ונזרע בזה אחר זה ולא ביחד. תחילה בחולם, ואח"כ בשורוק, ואח"כ בחיריק, בסדר ג' קווים. וזה נבחן לזריעה, שכל מעשה העלמה, שבסופו מתהפך לגילוי יותר גדול, נבחן לזריעה וצמיחה, כדמיון שמעלימים ומרקיבים החיטה בארץ, שההיעלם מתהפך לגילוי, כי נולדות ממעשה הזה חיטים יותר מרובות. ויש כאן ג' זריעות. ואח"כ מתחילה הצמיחה, אשר ב' הקווים ימין ושמאל, מתייחדים זה בזה ע"י קו האמצעי, והאורות מתמלאים ונשלמים. אמירה זו נכונה לצמצום ב' וכל המוחין והשפע, היוצאים בעולמות, באים בזריעות ג' נקודות, חולם שורוק חיריק, וצמיחתם. וכיוון שחיוּת העולמות נמשכת בכל עת, כמו שלומדים, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, נמצא שגם הזריעה והצמיחה של ג' נקודות אינן נפסקות. לכאורה מלמטה אין צורך לעשות כלום, שהרי האור תדיר. בגלות זה אחרת.
תשמב) חוץ מזמן שישראל הם בגלות. הרי בגלות כתוב: אזלו מים מני ים, המלכות הנקראת ים, ונהר יחרב ויבש, היסוד, נהר יוצא מעדן. וא"כ, איך עושה תולדות? אלא זרוע כתוב: שפירושו שתמיד הוא זרוע, אפילו בזמן הגלות. ומיום שהפסיק נהר ההוא מלבוא בגן, היסוד, שנקרא גנן, לא נכנס בו עוד גנן, ואור ההוא, שהוא זרוע תמיד, עושה פירות, כי ממנו ומעצמו הוא נזרע כבתחילה, ותמיד אינו שוקט. בדומה לגן שעושה תולדות ומאותה זריעה הראשונה נופל שוב במקומו, שבשעת קצירת השדה, נופלים גרעינים לאדמה, ועושה תולדות מעצמו, כבתחילה. ולא נפסק זרוע זה לעולם תמיד ישנה זריעה, כלומר גם הגלות מקדמת בתנאי שאין האדם מתלונן ורגיש רע בעולמו של הקב"ה.
בזמן שביהמ"ק היה קיים, היה זיווג זו"ן הגדולים, שהלבישו את או"א עילאין בתמידות. ונמצא שיסוד דז"א דגדלות השפיע ג' הזריעות אל המלכות בלי הפסק. אבל בזמן הגלות נפסק זיווג דגדלות הזה, כמ"ש: אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. ואע"פ שיש עליית זו"ן לאו"א שם בזמן הגלות, כגון בשבת, אין זה נחשב לביאת הגנן בגן, משום שאינו בקביעות. אמנם בהכרח שיש גם בזמן הגלות זיווג עליון, כדי להחיות העולמות, וזיווג זה נבחן לזיווג זו"ן הקטנים, ששניהם רק ימין ושמאל שבמלכות עצמה. ז"א הקטן רק הימין שבמלכות, ונחשב כמו המלכות, וממנו נמשך השפע למלכות, כדי להחיות העולמות. אבל הגנן, יסוד דז"א הגדול, אינו משפיע בזמן הגלות, וע"כ השפע הוא קטן בזמן הגלות. וערך השפע הזה כלפי השפע שבזמן הבית, הוא כערך זריעת השדה ע"י ספיח הנזרע מעצמו, כלפי שדה, הנזרע ע"י גנן.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רמא-רמג
1. הסבר מהו "מנחיל לאוהבי ש"י ואוצרותיהם אמלא" אגב כך הסבר כיצד ש"י מורכב מר"ז וק"ג.
2. מיהו אור הראשון ומיהו אור החשוך ומהו היחס ביניהם?
3. מה ההבדל בין אור שנזר ע"י האור של הגנן לבין אור שנזרע מעצמו אגב כך הסבר מדוע הזריעה אינה נפסקת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
האדם מתקדם אפילו בגלות בתנאי שאינו מרגיש רע בעולמו של הקב"ה
הנער שישב לפני רבי יוסי מסביר שיש צורך בקשר בין הנר שנק' אור ראשון שצריך להאיר ע"י אור הימין, והמלכות הלב מקבל את האור ע"י ב' זרועות, בעבודה נפשית של שילוב והכללת השמאל בימין, הרצון באמונה. החיבור באדם הוא ע"י האשה שמדליקה נר שבת, וזוכה לתורה של בעלה, זהו שילוב של כוונה למעשה. שמירת שבת בשמחה מאפשרת טעימה של מעין עולם הבא, של ש"י עולמות.
כשאדם רוצה לקבל את האור שממילא זרוע לו, עליו לפעול נכון כדי לזכות בש"י עולמות. ש"י=310 פעמים קרי. כתר הוא פעמים ש"י. הצדיק זוכה לש"י עולמות ע"י הכנעה הבדלה והמתקה בעבודת הנפש. אור זרוע לצדיק, שבשעת קצירת השדה, נופלים גרעינים לאדמה, ועושה תולדות מעצמו, כבתחילה. ולא נפסק זרוע זה לעולם. תמיד ישנה זריעה, כלומר גם הגלות מקדמת בתנאי שאין האדם מתלונן או מרגיש שרע בעולמו של הקב"ה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כל מפגש של אדם עם החיים, הוא התוכחות שמגיעים אליו מהקב"ה כדי ליישר דרכו. כל פירוש של האדם למציאות חייב לבוא מתוך אהבה ולא חלילה ביקורת. על האדם לשלב ימין ושמאל, דהיינו אמונה עם ההשתוקקות.
יש מצווה שהיא הנר, אותו מדליקה התורה. יש לעסוק בנר ובתורה, בפנימיות וחיצוניות התורה.
תשכו) פתח רבי יוסי: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר. על האדם לבנות דרך לעולם הבא, דרך חיים פירושו תוכחות מוסר שאדם משכיל לקבל, תוכחות אלו הם המקרים שבהשגחה מזמנים לו מלמעלה, ועליו לשמוח מעבר למקרה שהקב"ה משגיח עליו. כי נר מצווה, כל מי שמשתדל בעוה"ז במצוות התורה, נערך לו בכל מצווה נר אחד, להאיר לו בעולם ההוא נר לבד אינו דולק, לא יעזור לאדם רק המצוות, לא מועיל גוף ללא נשמה או נשמה בלי גוף להאיר בו. לעסוק בתורה גם יש צד של נר וצד של האור, כוונה ומעשה. ותורה אור, מי שעוסק בתורה זוכה לאור העליון שממנו נדלק הנר. כי נר בלי אור אינו כלום. אור בלי נר ג"כ אינו יכול להאיר. נמצא, ששניהם צריכים זה לזה, שצריכים מעשה המצווה לתקן נר, וצריכים לעסוק בתורה להאיר הנר. אשרי מי שעוסק בה באור ובנר.
כך השבת שהיא מעין עולם הבא, נר שמדליקה אישה בערב שבת, היא זוכה לאור והתורה של האיש, שאף הוא צריך את האישה.
על האישה, דהיינו צד הנקבה שבאדם צריך לשאוף, שצד הזכר שבו יחזיק בדרך תורה, בהשקפה גבוהה. כאשר הבעל ישן בחייו, אינו עוסק בתורה דהיינו חי את העולם הזה, לא יואיל לו לימוד חיצוני.
תשכז) ודרך חיים תוכחות מוסר, דרך חיים לבוא בו לעוה"ב, שהם התוכחות שאדם מקבל להסיר את עצמו מדרך הרע דהיינו מהרצון לקבל לעצמו וללכת בדרך הטוב. ודרך חיים, אלו תוכחות מוסר, שהקב"ה מביא על האדם, לטהר אותו מעוונותיו בתוכחות האלו. אשרי מי שמקבל אותם בחפץ לב.
תשכח) כי נר מצווה. זהו נר, המאור של דוד, שהוא נר מצווה, תשבע"פ, מלכות, שצריכה להיתקן תמיד, והיא אינה מאירה, אלא מתוך תושב"כ, ז"א, כי התשבע"פ, אין לה אור אלא מתוך תושב"כ.
תשכט) הביט מאחוריו, וראה בתו של בעל המלון עומדת מאחריהם. כי נר מצווה, זהו נר, שהוא מצווה, שהנשים זוכות בו, והיא נר של שבת. שאע"פ שהנשים אינן זוכות בתורה, הרי הגברים זוכים בתורה, ומאירים לנר ההוא שהנשים מתקנות במצווה הזו. הנשים בתיקון נר הזה, הגברים בתורה, להדליק ולהאיר הנר הזה, שהוא תיקון של מצווה שהנשים התחייבו בו.
תשל) שמעה אישה ההיא ובכתה. בינתיים קם אביה של האישה של הנשמה, הקב"ה, ז"א דאצילות שהייתה שם, ובא ביניהם, וראה בתו עומדת מאחריהם ובוכה. שאל אותה אביה. וסיפרה לו המעשה. התחיל אביה של האישה אף הוא, ובכה. אמר לו רבי יוסי, אולי חתנך בעל בתך לא זכה בתורה. אמר לו, ודאי כן הוא. וע"ז ודאי אני ובתי בוכים תמיד.
תשלא) ומשום שראיתי אותו יום אחד, שקפץ מהעליה הזו, לשמוע קדיש עם הציבור, עלה ברצוני לתת לו בתי, ומיד אחר שיצאו הציבור מבית הכנסת נתתי לו בתי. שאמרתי, בקפיצה זו שבא לשמוע קדיש, ניכר שיהיה אדם גדול בתורה. ואע"פ שהוא ילד ולא ידעתי בו מקודם לכן, נתתי לו בתי. ועתה, אפילו לברך ברכת המזון אינו יודע. ואיני יכול ללמוד עימו בין החברים, שילמד ק"ש או ברכת המזון. מי שכל כך מחשיב את גדולתו של הקב"ה ראוי לביתו.
בכתה כשראתה שאם האיש אינו עוסק בתורה, אינו יכול להשפיע נחת רוח לבורא. ההארה העליונה יכולה להינתן רק לאיש ואישה יחדיו, דהיינו השתוקקות לדבקות בקדושה והשפעה.
תשלב) אמר לו רבי יוסי, העבר אותו באחר. או אולי יוליד בן שיהיה גדול בתורה. בינתיים קם חתנו של בעל המלון, וקפץ אליהם, וישב לפניהם. הסתכל בו רבי יוסי, אמר, ודאי אני רואה בילד הזה, שייצא ממנו אור תורה לעולם, או בן שיעמוד ממנו. צחק ילד ההוא, ואמר, רבותי, אומר לפניכם דבר אחד.
תשלג) פתח ואמר, צעיר אני לימים, ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוֹות דעִי אתכם פחד לערב דעתו עם דעת הגדולים. במקרא הזה העירו עמודי עולם. אבל אליהוא, שכתוב בו, ממשפחת רם, העירו, כי בא מזרעו של אברהם. אבל אליהוא היה כוהן ומזרע יחזקאל הנביא היה, כי כתוב: בן ברכאל הבוזי, וכתוב שם, יחזקאל בן בוזי הכוהן. בוזי לשון ביזיון אז איך אומר שגם במשפחת אברהם נאמר בוזי
תשלד) ולא בגלל שכתוב בוזי, בוז משפחות היה, כי חזר ואמר ממשפחת רם, כלומר רם על הכול. ונקרא בוזי, משום שמבזה עצמו, לפני מי שגדול ממנו. וע"כ עלה יחזקאל בשם העליון, בוזי, שיחזקאל נקרא אדם שלם בכל, מה שלא נקרא כן אדם אחר, שכתוב: ואתה בן אדם. ועל שאליהוא נקרא בשם הזה, בוזי, נקרא רם, רם על הכול.
הגדול הוא מי שמוכן להתדבק ולהתבטל לגדול ממנו, לכאורה לבזות עצמו. גדולת האדם היא דווקא בזה שמוכן לבזות את עצמו לכבוד הקב"ה.
תשלה) וע"כ אמר, צעיר אני לימים. אומר לימים, הלוא מימים היה צריך לומר? אלא, צעיר אני, שמיעטתי את עצמי. לימים, לפני אדם שיש לו ימים רבים כמו אברהם שבא בימים, שחי את נקודת ההארה שלו. משום שאמרתי, ימים ידברו. וע"כ צעיר אני, שמיעטתי את עצמי לפני ימים. ואתם ישישים, ראיתי אתכם ישישים, ע"כ זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. אף אני אמרתי, ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, ודאי, אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. וע"כ בגלל שאני ילד, שמתי ברצוני, שלא לדבר עד ב' חודשים, ועד היום הזה נשלמו. ועתה שאתם כאן, יש לפתוח בדברי תורה לפניכם.
תשלו) כי נר מצווה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. כי נר מצווה זהו משנה, כמ"ש: התורה והמצווה. התורה זו תושב"כ, ז"א. והמצווה זו היא משנה, המלכות. שהיא נר, נר העומד להדליק אותו. כי המלכות אין לה אור מעצמה, וצריכה לז"א, שידליק אותה ויאיר בה.
תשלז) למה המלכות נקראת נר? אלא כשהמלכות מקבלת מבין ב' הזרועות דז"א, ב' קווים ימין ושמאל, רמ"ח איברים העליונים, חסדים של רמ"ח מצוות עשה, היא פותחת אליהם ב' זרועות שלה, ב' קווים ימין ושמאל שלה, אז נכללו אלו ב' הזרועות ברמ"ח האיברים, ונעשו בגי' ר"נ (250), וע"כ נקראת נר. ותורה אור, מפני שהתורה מאירה לנר הזה, והנר נדלק ממנה, מצד אור הראשון, ימין, כי התורה ניתנה מצד ימין, שהוא אור הראשון. כמ"ש: מימינו אש דת למו, מימין היא ניתנה. ואע"פ שנכלל בה שמאל, כי אז, שנכלל בה שמאל, הוא שלמות הכול.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רלח-רמ
1. כיצד מפרש רבי יוסי את הפס' "כי נר מצוה ותרוה אור"?
2. מהי דרך חיים ומהן תוכחות מוסר? כיצד על האדם להיתייחס אליהן?
3. מדוע דווקא הנשים זוכות בנר של שבת ומהיכן הן לוקחות את הכח להאיר נר זה?
4. הסבר את המשל שבסיפור בדרך אצילות.
5. מהו הגדולה של אליהו שהיה ממשפחת בוזי כיצד זה קשור למה שרצה לומר הילד לרבי יוסי?
6. מהו צעיר לימים ומדוע לא נאמר צעיר בימים או מימים?
7. מדוע רק אחרי ב' חודשים יכול הנער לפתוח בדברי תורה?
8. מה פירושו של הנער על הפס' "כי נר מצוה ותורה אור"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כל מפגש של אדם עם החיים, הוא התוכחות שמגיעים אליו מהקב"ה כדי ליישר דרכו. כל פירוש של האדם למציאות חייב לבוא מתוך אהבה ולא חלילה ביקורת. על האדם לשלב ימין ושמאל, דהיינו אמונה עם ההשתוקקות.
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר. על האדם לבנות דרך לעולם הבא, דרך חיים פירושו תוכחות מוסר שאדם משכיל לקבל. תוכחות אלו הם המקרים שבהשגחה מזמנים לו מלמעלה, ועליו לשמוח מעבר למקרה שהקב"ה משגיח עליו. כי נר מצווה, כל מי שמשתדל בעוה"ז במצוות התורה, נערך לו בכל מצווה נר אחד, להאיר לו בעולם ההוא. נר לבד אינו דולק, לא יעזור לאדם רק המצוות, לא מועיל גוף ללא נשמה או נשמה בלי גוף להאיר בו. לעסוק בתורה גם יש צד של נר וצד של האור, כוונה ומעשה.
הגדול הוא מי שמוכן להתדבק ולהתבטל לגדול ממנו, לכאורה לבזות עצמו. גדולת האדם היא דווקא בזה שמוכן לבזות את עצמו לכבוד הקב"ה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
למה כתוב סולו לרוכב בערבות ולא על הערבות, אלא מדבר על מדרגת י-ה זהו שמו, השורש של כל צורת המחשבה הנכונה של האדם, מקום אמוני שלם וכל עליה וירידה היא אגב אותה מדרגה.
על האדם להשתדל בסודות התורה בעיקר בלילה.
תשיח) סולו לרוכב על ערבות, המשמעות בינה הרוכבת על ז"א. ביה שמו, היה צריך לכתוב: ביה הוא, אם הוא סובב על בינה, מהו שמו? אלא מקרא הזה נכתב על הסתום מכל הסתומים, עתיק מכל העתיקים, א"א, שסתום יותר מאו"א עילאין הסתומים, ועתיק יותר מהם. שלא נגלה ולא נודע כלל, כי חכמה שלו נסתמה לגמרי, ואינה מאירה למטה ממנו כלום. והוא רוכב בערבות, שהם או"א, י"ה. אם הוא רוכב בי"ה, אע"פ שסתום, האם עומד להתגלות?
תשיט) אלא, סולו לרוכב בערבות, זהו עתיק מכל העתיקים, סתום מכל הסתומים, שאינו מושג, ואינו עומד להתגלות. ובמה הוא רוכב? בערבות בי"ה, באו"א, מדרגה ראשונה שיצאה ממנו, כי או"א יצאו מא"א. וזהו שמו של סתום ההוא שאינו ידוע, כי השם שלו י"ה. ע"כ כתוב: בי"ה שמו. ולא שאו"א עצמם הוא השם שלו, אלא או"א הוא השם שלו משום אותה הפרוכת שנפרשׂה ויצאה מלפניו, המלכות שעלתה למקום בינה דראש א"א, ועשתה שם מסך ופרוכת, מקום סיום מדרגת הראש דא"א, והוציאה בינה ותו"מ דראש א"א לגוף. אבל פרוכת שמו, כי המלכות נקראת שם, וזו היא המרכבה שלו, שע"י הפרוכת הוא מתלבש באו"א, וע"כ לא נודע כלל, כי אינה מתגלה על ידיהם.
אע"פ שכלפי או"א וישסו"ת הנקראים י"ה, נבחן שהמלכות, שעלתה למקום בינה דראש א"א, ירדה משם וחזרה למקומה, וע"כ חזרו בינה ותו"מ דראש א"א, ועלו מהגוף למדרגת הראש דא"א, ולקחו עימהם אל ראש א"א, גם י"ה, שהם או"א וישסו"ת שהיו מלובשים בהם. ואז נבחן שא"א הוא, רוכב בערבות בי"ה, עכ"ז כלפי א"א עצמו וכן כלפי או"א, נבחן, שהמלכות לא זזה ממקומה ועודה מסיימת את הראש דא"א תחת החכמה, והוא נשאר משום זה בלתי מושג לתחתונים. רק אם עולים לא"א ניתן להשיג את החוכמה
ונאמר, שפרוכת ההיא, מלכות שמתחת החכמה, הוא שמו, וזו היא המרכבה שלו, וע"כ לא נודע כלל, כי נשאר מלובש במלכות המסיימת שלו, אע"פ שמלכות הזו נבחנת כלפי או"א וישסו"ת, שירדה משם, והעלו או"א וישסו"ת אליו, ורוכב בהם, אינו רוכב בהם אלא ע"י שמו, שהיא המלכות שתחת החכמה, שנקראת פרוכת, וע"כ נשארו א"א ואו"א בלתי מושגים כמקודם ירידת המלכות. ונמצא, שמצד אחד מתגלה החכמה בישסו"ת ע"י שא"א רוכב בי"ה, ומצד הב' א"א עצמו ואו"א נשארו בלתי מושגים כמקודם לכן. פרצוף אחד הוא א"א, שני או"א ושלישי ישסו"ת, ונוצר מסך שאינו מאפשר לחוכמה להתפשט מא"א למטה. המסך חילק את המדרגה וחלק מהראש ירד. בחזרה או"א לא קיבלו חוכמה אלא רק ישסו"ת. יוצא שאו"א נשארים סתומים.
תשכ) וזהו שמו הגדול, או"א, עם המלכות דא"א המלובשים בהם. משום שיש שֵם, שאינו כל כך גדול כמוהו, שם הוי"ה, ז"א, אע"פ שיש בו תוספות אותיות, כי או"א נקראים רק בב' אותיות י"ה, מכל מקום הוא שמו הגדול. וע"כ בשם הזה אנו ממשיכים ואומרים אמן, שהוא נמשך ממנו, בשם הזה הולך אמן בכל זמן, כי או"א, זיווגם לא נפסק לעולם. ובשם אחר, ז"א, הנקרא הוי"ה, אינו כן. כי זיווג זו"ן נפסק מחמת חטאים של התחתונים.
תשכא) וזהו שאנו אומרים, אמן יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. כי כאשר השם הזה מיתקן, הכול הוא בשלמות, וכל העולמות שמחים. בשם הזה כלולים עליונים ותחתונים מפני שהזיווג תדיר ולא פסיק, בשם הזה כלולים תרי"ג (613) מצוות התורה, שהם כלל כל העליונים והתחתונים. הוא כלל של עולם הזכר למעלה, ז"א, וכלל של עולם הנוקבא למטה, מלכות.
ששם הגדול הזה הוא מלכות דא"א המלובשת באו"א וישסו"ת, הנקראים י"ה, שיש במלכות זו ב' פעולות, שכלפי א"א ואו"א אינה יורדת למקומה, ומאירה תמיד אור החסדים, וכלפי ישסו"ת נבחנת שבעת גדלות יורדת למקומה. שע"י כך חוזרים בינה ותו"מ דא"א אל מקומם עם או"א וישסו"ת המלובשים בהם ומקבלים ממנו חכמה, שכל המוחין דגדלות שיש בישסו"ת וזו"ן ובג' עולמות בי"ע נמשכים מזה שמלכות ירדה חזרה למקומה יש כוח לאו"א לקבל את החוכמה. באופן, שהן הקטנות והן הגדלות, והן חסדים והן חכמה, כולם נמשכים משמו הגדול, שהוא המלכות דראש א"א, המלובשת באו"א וישסו"ת, כמ"ש: בי"ה שמו. זהו שמו הגדול.
תשכב) וכל המצוות, כולן חלקים ואיברים להראות בהם האמונה, השכינה. מי שאינו משגיח ואינו מסתכל בסודות של מצוות התורה, אינו יודע ולא יוכל להסתכל, איך מיתקנים האיברים בעליון ומי שלא משגיח בסודות של מצוות התורה, בנסתר לא יוכל לתקן. וכל הגורע אפילו מצווה אחת מהתורה, לא יוכל, יש לקיים קלה כחמורה. איברי הגוף כולם מיתקנים על מצוות התורה, כי רמ"ח (248) איברים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה (365) גידים הם כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. ואע"פ שיש איברים גדולים ועליונים, ויש מהם קטנים ופחותים, אם נלקח אחד מהם, אפילו הקטן של האדם, הוא נקרא בעל מום. וכש"כ, אותו הגורע אפילו מצווה אחת ממצוות התורה, שהוא מטיל מום במקום שאינו צריך.
תשכג) כתוב: וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעוֹבדה ולשומרה. לעובדה ולשומרה, הם קורבנות. הם מצוות התורה. לעובדה, אלו רמ"ח איברים עליונים. ולשומרה, אלו שס"ה איברים תחתונים, שס"ה גידים. העליונים הם של זָכור, ז"א. התחתונים הם של שָמור, מלכות. והכול אחד. בצד הנקבה שבאדם יש את מצוות השמור, ובימין זכור. מי שאינו יכול לקיים את כל התרי"ג, למשל אינו כהן ואינו יכול לקיים מצוות הכהן, או אינו גרוש ואינו יכול לקיים מצוות מחזיר גרושתו. אדם יכול לקיים הכל ע"י התכללות, כאשר הוא שותף לכלל.
תשכד) אשרי הוא מי שזכה להשלים מצוות התורה. הוא גורם לאדם להשלים רוחו ונשמתו בעוה"ז ובעוה"ב. התורה מזכה לאדם לנחול ב' עולמות, עוה"ז ועוה"ב. כל מי שמשתדל בתורה משתדל בחיים, חיים בעוה"ז, וחיים בעוה"ב, וניצל מכל עונשים הרעים, שאינם יכולים לשלוט עליו. אם בהשתדלותו בתורה הוא כך, כש"כ מי שעושה מעשה, ומקיים מצוות התורה. יש השתדלות וישנה הצלחה. אדם מקבל שכר גם על השתדלות ללא הצלחה. וכך מי שמשתדל לחזור בתשובה, מצרפים לו את הכוונה למעשה, וכמובן שמי שמצליח זוכה יותר.
תשכה) רבי חייא ורבי אלעזר היו שוכבים במלון שלהם קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. ביתו של בעל המלון קמה והדליקה להם נר ואחר כך עמדה אחריהם לשמוע דברי תורה. העולם הוא המלון של הקב"ה, חצות הלילה הוא המקום שמחבר בין הפנימיות לחיצוניות במקום בו מתחילים לבנות את האמונה. ביתו של בעל המלון היא השכינה הקדושה המדליקה נר, הוא נשמתו של האדם. וזהו תפקיד האדם ברכישת האמונה.
האם מותר לאישה ללמוד תורה, אלא מדובר על השכינה הקדושה, ביתו של בעל המלון הוא הקב"ה
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רלה-רלז
1. מדוע לא כתוב סולו לרוכב על הערבות אלא בערבות? וכן מדוע כתוב בי"ה שמו ולא בי"ה הוא?
2. מיהו שמו הגדול ומדוע הוא גדול משם הוי"ה?
3. למי אנו צריכים לכוון כשאנחנו אומרים "אמן יהא שמיה רבא מבורך וכו'"?
4. מה תפקיד כל המצוות כולן לפי אות תשכ"ב?
5. מיהי בתו של בעל המלון שקמה והדליקה נר לרבי חייא ורבי אבא שקמו ללמוד בח"ל ומהו אותו נר ומהו המלון ומי בעל המלון?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מי שלא משגיח בסודות של מצוות התורה, בנסתר לא יוכל לתקן.
כל המצוות, כולן חלקים ואיברים להראות בהם האמונה. איברי הגוף הרוחני כולם מיתקנים על מצוות התורה, כי רמ"ח (248) איברים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה (365) גידים הם כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. וכל הגורע אפילו מצווה אחת מהתורה נקרא בעל מום. לכן יש לקיים קלה כחמורה.
יש השתדלות וישנה הצלחה. אדם מקבל שכר גם על השתדלות ללא הצלחה. וכך מי שמשתדל לחזור בתשובה, מצרפים לו את הכוונה למעשה, וכמובן שמי שמצליח זוכה יותר.
רבי חייא ורבי אלעזר היו שוכבים במלון שלהם קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. הבת של בעל המלון קמה והדליקה להם נר ואחר כך עמדה אחריהם לשמוע דברי תורה. העולם הוא המלון של הקב"ה, חצות הלילה הוא המקום שמחבר בין הפנימיות לחיצוניות במקום בו מתחילים לבנות את האמונה. ביתו של בעל המלון היא השכינה הקדושה המדליקה נר, הוא נשמתו של האדם. וזהו תפקיד האדם ברכישת האמונה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כתוב: עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה, ויתרה מזאת כל הקללות באות: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב, כֹּל. אז מה יעשה אדם עצוב השרוי בצער.
צער ראוי הוא הצער מעצם הריחוק מהשם הוא צער של הנשמה במסגרת האהבה ואל לו להצטער מצער הגוף, מדברים גשמיים. לכן כאשר הדמעות הם עירוב הרצון עם בינה, ההשפעה אלו דמעות ראויות. דמעות על כך שלא מקבלים שפע לפרטיות אינן מתקבלות. השם שומע כל תפילה שמבקשת קשר ודבקות.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כתוב: עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה, ויתרה מזאת כל הקללות באות: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב, כֹּל. אז מה יעשה אדם עצוב השרוי בצער.
צער ראוי הוא הצער מעצם הריחוק מהשם הוא צער של הנשמה במסגרת האהבה ואל לו להצטער מצער הגוף, מדברים גשמיים. לכן כאשר הדמעות הם עירוב הרצון עם בינה, ההשפעה אלו דמעות ראויות. דמעות על כך שלא מקבלים שפע לפרטיות אינן מתקבלות. השם שומע כל תפילה שמבקשת קשר ודבקות.
הרקיע מחבר בין שמים וארץ, הרקיע התחתון הוא מלכות והעליון השביעי חסד, ומעליו בינה, הוא הנק' רוכב בערבות, מלשון עירוב מים ואש, וכולם מעורבים בו.
תשט) בכולם שביעי יותר חשוב, שהוא חסד. חוץ מרקיע השמיני, בינה, שמנהיג כל שבעה הרקיעים, ועומד על כולם כתוב: סולוּ לרוכב בערבוֹת. ערבות זה רקיע השביעי, ספירה ראשונה דז"א, חסד, הכוללת כל הספירות דז"א שמתחתיה. ונקרא ערבות, משום שמעורב מאש ומים יחד, מדרום מים ומצפון אש. הרוכב בערבות הוא רקיע השמיני, בינה. היינו מצפים שצד דרום הוא מים, חסד. ערבות מלשון מעורב מאש ומים.
תשי) ערבות הן חסד דז"א, שנחשב לגוף ז"א, ובמקום אחר אומר הזוהר שהן נו"ה, שהם ירכיים שמחוץ לגוף.
תשיא) אלא זה כמו ערבות שבלולב, שהם נו"ה, אש הוד, מים נצח, שאינם מעורבים זה בזה, שהן ב"ס בשליטות מיוחדות לעצמן. והרקיע השביעי, חסד, כולל אש ומים יחד, בספירה אחת, כולל בתוכו ב' ערבות שבלולב ביחד ממש. ומשום שהרקיע ערבות כולל בתוכו כל ו"ס האחרות, גבורה תנהי"מ, כי העליון כולל כל התחתונים ממנו, הוא מרכבה עליונה, והקב"ה, בינה, חפץ ברקיע הזה יותר מבכל הרקיעים, וחשקו תמיד לתקן רקיע הזה ביופי העליון. וע"ז כתוב: סולו לרוכב בערבות, לאותו שרוכב בערבות. שהוא רקיע העומד על החיות, בינה, העומדת ממעל לחג"ת דז"א, הנקראים חיות.
תשיב) כתוב: ועִלזו לפניו. לפניו, שהוא בינה, הרוכב בערבות. מי שנכנס לפני רקיע הזה, צריך להיכנס בשמחה ולא בעצבות כלל, משום שהרקיע הזה גורם, ששם אינו שורה עצבות וכעס כלל, כי שם הכול בשמחה שזה מקום התשובה, בינה.
תשיג) וע"כ כוהן גדול העומד לפניו, לא היה נכנס לביהמ"ק אלא רק בשמחה, ולהראות שמחה, כי המקום גורם. וע"ז כתוב: עִבדו את ה' בשמחה. כי צריך שלא להראות בה עצבות וכך עבודת השם תיעשה רק בשמחה. ומה יעשה אדם שהוא עצוב, או כשמצטער בתיקון חצות על ריחוק מהשכינה.
תשיד) א"כ, מי שבצער ובדוחק, שאינו יכול לשמוח בליבו, ומתוך דחקו, יש לו לבקש רחמים לפני מלך העליון. וא"כ, לא יתפלל תפילתו כלל, ולא ייכנס בעצבות משהו, שהרי אינו יכול לשמח את ליבו ולהיכנס לפניו בשמחה. מהו התיקון שיש לאדם הזה?
תשטו) אלא כל השערים ננעלים ונסגרים, ושערי דמעות אינם נסגרים. ואין דמעה, אלא מתוך צער ועצבות. וכל אלו הממונים על השערים שוברים עיקולי הדרכים והמנעולים, ומכניסים דמעות האלו, ותפילה ההיא נכנסת לפני המלך הקדוש.
תשטז) אז מקום ההוא, המלכות, יש לה לחץ מהעצבות והלחץ של אדם ההוא, כמ"ש: בכל צרתם לא צר. וקרא, לו צר. כי צער האדם נוגע אל השכינה. ההשתוקקות של עולם העליון, ז"א, אל מקום הזה, המלכות, כזכר שחשקו תמיד אל הנוקבא. ע"כ כשהמלך, ז"א, נכנס אל המטרוניתא, המלכות, ומוצא אותה בעצבות, אז כל מה שהיא רוצה נמסר בידיה, ואדם ההוא או תפילה ההיא אינם חוזרים ריקם, והקב"ה מרחם עליו. אשרי חלקו של אדם ההוא, ששופך דמעות לפני הקב"ה בתפילתו.
תשיז) כעין זה בשבת. מי שיושב בתענית בשבת, מתוך צערו מראה עצבות. ובשבת שולט רקיע העליון, בינה, אותו הנראה בשמחה, והוא שמחה, ומשמח הכול. אדם ההוא היושב בעצבות, כיוון שרקיע הזה שולט, הוא מוציא את אדם ההוא מאותו העונש שנגזר עליו. וכמ"ש: סולו, שפירושו, תנו כבוד ורוממות לאותו, הרוכב בערבות, שהוא שמחה ומשמח הכול, שהוא הרקיע שעל החיות, בינה. בְּיה שמו, כי במקום זה נכלל שם הזה. כי הבינה נקראת י"ה. ועִלזו לפניו. שלא צריכים להראות לפניו עצבות.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רלב-רלד
1. מי הוא הרוכב? ומהו בערבות?
2. כיצד מתיישבת הסתירה, לכאורה, שמצד אחד ערבות הוא חסד ומצד שני בלולב הם נצח והוד?
3. מדוע כתוב ועלזו לפניו ולא מלפניו ?
4. מה התנאי הנפשי לכניסת כה"ג לבית המקדש?
5. כיצד יתפלל מי שבדוחק ובצער והרי עבודת השם צריכה להיות בשמחה?
6. באיזה מצב תפילה של אדם אינה חוזרת ריקם ?
7. מיהו השולט בשבת, כיצד ע"י כך מוציא את האדם מעונש שנגזר עליו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ישנה מלכות שנגנזה, שהיא סוג של רצון מופרז של פרטיות האדם שלא ניתן להשתמש בו עד גמר תיקון. אדם שבגאוותו אינו מוותר על פרטיותו למען הכלל, לא יוכל להתחבר לנקודה גבוהה זו הנמצאת בפנימיותו, ולא יוכל להתחבר לכלל השכינה. על האדם החפץ חיים לבנות מסך נפשי ולוותר על הרצונות שאינו יכול לצרפם לקדושה, אחרת הוא מזין ומחזק את הס"א. דווקא על ידי הפרדה ניתן להתחבר, על ידי וויתור על רצונות שאין כוח לקבלם בקדושה. חיבור בין רצון הגוף להכרה העליונה דורש מסך נפשי זה, כמו סיר המחבר שני הפכים של אש ומים. וכך בלי פנימיות התורה, בלי לקבל יש משהו למעלה מהדעת, לא ניתן להתחבר לעליון.
תרצט) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת. המספר עשר משום שתיקון המשכן, המלכות, בעשרה. עשר ולא עשרה, כתוב עשר, חסרה האות ה, ע"ס בלי השכינה, שהשכינה מקיפה עליהם מלמעלה. כי אינה באה בחשבון העשר כמ"ש: עומד על שני עשר בקר, כיוון שכתוב עשר, אין השכינה בחשבון שני עשר, שהרי היא עומדת עליהם מלמעלה שכתוב: והים עליהם מלמעלה. השכינה, הנקראת ים. ובאלו המקומות הרומזים על מה שחסר מהם מלמעלה, הרי השכינה יתרה על אותו החשבון, שהיא אינה בחשבון.
תש) לס"א נותנים הוספה יתרה על החשבון, והיא נגרעת במניין, כגון עשתי עשר (11), שהע' ע זו חוכמה הנוספת על חשבון שתי עשר, גורעת החשבון מי"ב לי"א הספירה היא הצד המופשט המאיר והאות היא צד החיסרון. בגימטרייה רוצים לראות את הצד המופשט של המילה. שמורה על מה שחסר להם מלמעלה, שהע' הנוספת, היא עין הרע הקליפה. ובכל מקום שהתווספו אותיות, הוא לגירעון. כגון, שהוסיף י' לאמנון כדי לגרוע כבודו, כמ"ש: האמינון אחיך. ובצד הקדושה גורע אות, והוא תוספת. שגורע הע' מן עשתי עשרה, ונעשה מחשבון י"א חשבון י"ב. כאשר גורעים אות מצד הקדושה זו תוספת, וכשמוספים חירון, גורעים. כשאדם מוסיף חוכמה על החסדים, הוא גורע, וכך כל הוספת חשק ורצון על מה שיש מסך וחסדים, מחזקים את הס"א.
מותר להגביר את החשק רק כשיישנם חסדים לפרש אותו. החסד הוא המפרש את החוכמה, הוא הכלי להחזיק את החוכמה ובלעדי הכלי האור הנוסף ילך לס"א. ויש הנופלים להגביר את הרצון על יכולת החסדים בפירוש הנכון, מפני שעצם החשק גורם תענוג. וכך החשק גורם להגביר את הרצון לקבל גם כשאין את מטבע החסדים כדי לשלם על הכלי שיכיל את האור. הס"א מפילה את האדם ע"י שגורמת לו חשק במקום לא ראוי.
תשא) רבי חייא אמר: עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה נוֹטֶה שָׁמַיִם, כַּיְרִיעָה. כשברא הקב"ה את העולם, התעטף באור הראשון שבמעשה בראשית, וברא בו השמיים.
תשב) אור וחושך לא היו יחד, כי אור מקו ימין וחושך מקו שמאל. מה עשה הקב"ה, בינה? שיתף אותם ביחד וברא מהם שמיים, ז"א. כי ז"א קו האמצעי, הכולל ומכריע ב' הקווים, ימין ושמאל, אש ומים. שמיים אותיות אש ומים, ששיתף אותם יחד, ועשה שלום ביניהם. כדי לשאת את שני ההפכים, עשה ה' רקיע, מסך דחיריק ושיתף בו שניהם.
תשג) וכשנכללו יחד אש ומים, ופשט אותם כיריעה, כמ"ש: נוטה שמיים כיריעה, ועשה מהם אות ו' של השם הוי"ה, ז"א, זו נקראת יריעה או יריעות, כי מאות ו' התפשט אור למלכות, ונעשה יריעות, כמ"ש: ואת המשכן תעשה עשר יריעות, ע"ס שלה
שבעה רקיעים
תשד) שבעה רקיעים מתפשטים וגנוזים בגניזה עליונה, בז"ס עם המלכות שנגנזה ברדלא דז"א, חג"ת נהי"מ, שהחכמה מכוסה וגנוזה בהם, באור החסדים, המאיר בהם מבינה. ורקיע אחד העומד עליהם מלמעלה, שהיא תבונה. ואין בו גוון ומקום מגולה בהארת חכמה, ואינו עומד להסתכל בו. רקיע גנוז ומאיר לכל ז' הרקיעים, ומסיע אותם במסעיהם, כל אחד כראוי לו. ואינו עומד להסתכלות, אלא עומד להבנה הוא סוד התודעה העליונה, מקום ממנו נובעות כל ההחלטות של האדם. כאשר איננו קשור לתבונה זו, אז הוא פועל לפי תודעת הגוף.
תשה) מרקיע ולמעלה, למעלה מישסו"ת, אין מי שיידע ויסתכל. ויש לאדם לסתום פיו, שלא לדבר ולהסתכל בתבונה אלא להסתכל באמונה גם ללא הבנה, מעל טעם ודעת. מי שיסתכל, חוזר לאחור, שאין מי שיוכל להשיג שם. על האדם לקבל את העליון ממנו למעלה מטעם ודעת, בניגוד ליווני שבנפשו שרוצה קודם להבין דרך תודעת הגוף. הפרטיות והגאווה שמבקש לעצמו להבין בשכלו המוגבל, במקום לקבל שישנה הכרה עליונה אליה ניתן להתחבר באמונה. צריך אדם להרגיש מה שחז"ל אומרים. רק כך יוכל להתחבר להכרה הגבוה שנמצאת בתוכו. אם תרגיש שאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא – התחברת.
תשו) עשר יריעות הן עשרה רקיעים, יריעות המשכן שהוא המלכות, ע"ס, העומדים להשגה לחכמי לב, כי במלכות מגולה החכמה, ולא למעלה ממנה. מי שיידע בהם מסתכל בחכמה גדולה ובסודות העולם, ומסתכל למעלה, במקום, שכל אחד מתדבק בו. חוץ משני רקיעים, העומדים בימין ושמאל, חו"ב של המלכות, הגנוזים עם השכינה זהו תיקון י-ה גימטרייה גאווה.
תשז) תשעה רקיעים הם והשכינה עשירית. האם משום שכתוב עשר חסר ה' הם עשר חוץ מהשכינה? א"כ האם יש י"א ספירות בשכינה, שהיא ספירה אחת, ועומדת על ע"ס? ונודע שע"ס הן ולא י"א. אלא ודאי תשע הם תשע שהם רק ההתכללות שבה ולא עצם, שעצם המלכות נגנזה ברדלא, שהם תשעה ימים שבין רה"ש ליוה"כ, והיא העשירית. כעין זה, המשכן הוא עשר יריעות.
כי המלכות עלתה לבינה ונמתקה שמה, וע"י זה מאיר בה הבינה, ונקראת מפתחא, ומידת עצמה גנוזה. ואין בה אלא ט"ס כח"ב חג"ת נה"י, ומידתה עצמה חסרה. ונאמר, שכשכתוב עשר, חסר ה', הוא ע"ס בלי השכינה, כי מידת המלכות עצמה הנקראת מנעולא, חסרה במספר ע"ס שלה, וכלי הבינה משמשים במקומה. ומלכות עצמה גנוזה למעלה מע"ס שלה, בחזה דז"א. ונמצא שמידת המלכות עצמה למעלה מע"ס שלה. רבי יוסי אינו חולק ומוסיף, שמפתחא, אע"פ שהוא מבינה, מ"מ נחשבת למלכות, ונמצא שיש בה עצמה ע"ס. ומדמה זה לעשרת ימי תשובה, שיום העשירי הוא יוה"כ, בינה, ומ"מ נחשבת כמלכות, ומשלימה הע"ס. והמלכות מעצמה העומדת בנקודת החזה דז"א, אינה כלל בחשבון, משום שהיא גנוזה שמה.
תשח) עשרה רקיעים הם סוד הסודות שלא נמסר אלא לאלו שיודעים חכמה, והכול הוא בסודות רבי שמעון, שהוא גילה סוד של כל רקיע כל נקודת חיבור בין עליונים לתחתונים, בין תודעה עליונה לתודעת הגוף, ואלו המשמשים שמשמשים בכל אחד. שבעה רקיעים הם למעלה, בז"א, שבעה רקיעים הם למטה, במלכות, כמו למעלה. ורקיע השביעי, חסד, כולל ג"ר, ע"כ הם עשרה. שבע רקיעים הם, שבהם כוכבים ומזלות, להנהיג העוה"ז, לפי דרכו, כמו שצריך לו.
תגיות: כל המוסיף גורע
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רכט-רלא
1. מה מרמז לנו שכתוב עשר יריעות ולא עשרה במשכן?
2. מהו כל המוסיף גורע ביחס בין הס"א לקדושה?
3. כיצד שיתף הקב"ה את האור והחושך? אגב כך הסבר מהו שמים?
4. מהו אותו רקיע גנוז שאינו עומד להסתכלות, אבל עומד להבנה?
5. מהו בעובדת נפש שמי שהסתכל בתבונה חוזר לאחור?
6. במה נראה שרביח יוסי חולק על רבי חייא ומה יישוב הסתירה?
7. מהו הסוד בתש"ח?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ישנה מלכות שנגנזה, שהיא סוג של רצון מופרז של פרטיות האדם שלא ניתן להשתמש בו עד גמר תיקון. אדם שבגאוותו אינו מוותר על פרטיותו למען הכלל, לא יוכל להתחבר לנקודה גבוהה זו הנמצאת בפנימיותו, ולא יוכל להתחבר לכלל השכינה. על האדם החפץ חיים לבנות מסך נפשי ולוותר על הרצונות שאינו יכול לצרפם לקדושה, אחרת הוא מזין ומחזק את הס"א. דווקא על ידי הפרדה ניתן להתחבר, על ידי וויתור על רצונות שאין כוח לקבלם בקדושה. חיבור בין רצון הגוף להכרה העליונה דורש מסך נפשי זה, כמו סיר המחבר שני הפכים של אש ומים. וכך בלי פנימיות התורה, בלי לקבל יש משהו למעלה מהדעת, לא ניתן להתחבר לעליון.
כשאדם מוסיף חוכמה על החסדים, הוא גורע, וכך כל הוספת חשק ורצון על מה שיש מסך וחסדים, מחזקים את הס"א.
מותר להגביר את החשק רק כשיישנם חסדים לפרש אותו. החסד הוא המפרש את החוכמה, הוא הכלי להחזיק את החוכמה ובלעדי הכלי האור הנוסף ילך לס"א. ויש הנופלים להגביר את הרצון על יכולת החסדים בפירוש הנכון, מפני שעצם החשק גורם תענוג. וכך החשק גורם להגביר את הרצון לקבל גם כשאין את מטבע החסדים כדי לשלם על הכלי שיכיל את האור. הס"א מפילה את האדם ע"י שגורמת לו חשק במקום לא ראוי.
על האדם לקבל את העליון ממנו למעלה מטעם ודעת, בניגוד ליווני שבנפשו שרוצה קודם להבין דרך תודעת הגוף. הפרטיות והגאווה שמבקש לעצמו להבין בשכלו המוגבל, במקום לקבל שישנה הכרה עליונה אליה ניתן להתחבר באמונה. צריך אדם להרגיש מה שחז"ל אומרים. רק כך יוכל להתחבר להכרה הגבוה שנמצאת בתוכו. אם תרגיש שאתה אוהב את הקדוש ברוך הוא – התחברת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. אם המלכות דהיינו ליבו של האדם לא יתכלל בבינה, במידת ההשפעה, לא יהיה ראויה לקבל אור ושמירה. אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר-עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. אין אחדות בלי קשר לקב"ה, רק אידיאל רוחני אמיתי הוא הכלל המאחד את הפרטים.
המלך הוא היסוד, המלך שהשלום שלו. הצדיק נק' יסוד דז"א והבינה היא המלך שהשלום כולו שלו, כל המוחין נמשכים ממנה.
תרפט) המשכן שעשה משה, המלכות במוחין דו"ק. יהושוע היה עומד תמיד ושומר אותו, שאין שמירה אלא בו, שהוא נקרא נער, מט"ט, שכתוב: וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר, לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל. לא נשמר משכן הזה ע"י נער אחר, שכתוב: והנער שמואל משרת. משום שאין שמירת המשכן אלא בנער, ושומר הזה הוא אותו השומר את המשכן העליון, המלכות במוחין דו"ק, והוא נקרא בשם נער, מט"ט. נער הוא בחינת מנוער ממצוות, גימטרייה ש"ך ניצוצין, ואין שמירת המשכן אלא בנער.
תרצ) אבל אתם קדושים עליונים, אין השמירה שלכם כשמירת המשכן, אלא השמירה שלכם כשמירת ביהמ"ק. המשכן נייד הוא בו"ק ובית המקדש גבוה יותר בגדלות המדרגה המלכות במוחין דפב"פ עם ז"א, שהקב"ה לבדו שומר עליו שכתוב: אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. כי בכל זמן שהצדיקים הולכים בדרך, הקב"ה שומר אותם תמיד כמ"ש: יְהוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ
תרצא) הלכו אחריו וליוו אותו ג' מילין וחזרו לדרכם. קרו עליו: כִּי מַלְאָכָיו, יְצַוֶּה-לָּךְ לִשְׁמָרְךָ, בְּכָל-דְּרָכֶיךָ. עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ. תחילה כתוב: כי מלאכיו יצווה לך לשמורך, מלאך מט"ט. ואח"כ כתוב: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, הקב"ה עצמו, הבינה, הנושאת את המלכות ואת הצדיקים על כפיה, על מיעוטה שקיבלה ע"י המלכות, שבזה יכולה אח"כ להשפיע לצדיקים ולמלכות גם את הגדלות שלה וכמ"ש: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ, על המיעוט והקטנות שלה, המכונה כפיים, מטעם, פן תיגוף באבן רגלך אבן אחת משמות היצר הרע, שהוא מדה"ד של המלכות דצ"א, המכונה אבן. שבכל מקום שהיא נגלית, תכף מסתלקים משם כל המוחין. על כן קראו על רבי אלעזר כל הכתוב הזה. המלאך מתת הוא המלווה את בחינת המשכן, ו"ק אשר מי שעסוק בבניית המשכן הם אותם צדיקים שעושים זיווג בעליונים.
בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ
תרצב) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, עֶשֶׂר יְרִיעֹת, רבי יהודה פתח: בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ וּבְאֶפֶס לְאֹם, מְחִתַּת רָזוֹן. ברוב עם הדרת מלך, ישראל, שכתוב בהם, כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה, לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ; וּבְךָ בָּחַר יְהוָה, לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה, והם עם, העולים לכמה אלפים וכמה רבבות. וכשהם מרובים בחשבון, הוא כבוד הקב"ה, כי עליונים ותחתונים משבחים שמו של המלך העליון, ומשבחים אותו בזכות עם הקדוש הזה כמ"ש: רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה עם ישראל קטן בכמות, אך שאר העמים אינם כלל ויש בהם פירוד ופרטים רבים. עם ישראל זה נפש, כלל שיש בו אחדות, וכל האומות יכולים להתחבר ע"י הצטרפות לעם ישראל. כל חיבור אחר שלהם הוא בחינת חבר מרעים זמני. האבן השואבת, דהיינו המגנט הקטלני ביותר בדורנו הוא ההתחשבות מה יאמרו עלינו. כדי לשמור על הייחודיות שלנו כעם, שזה תנאי הכרחי לאפשרות קיום תפקידנו, עלינו לשמור על הציווי: הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, גם לטובתם של שאר האומות. עם ישראל הוא הגדול מכולם בשמירה על הייחוד שלו, וכך הצדיקים הם הגדולים מכולם בשמירה על קו ודרך ברורים, כמובילי הדור.
תרצג) הלוא כתוב: כִּי אַתֶּם הַמְעַט, מִכָּל הָעַמִּים? מכל העמים, ודאי שהם המעט, אבל מעם אחד מהם, הם יותר מרובים, שאין עם בכל העולם גדול ורב כישראל. ומה בני ישמעאל, ובני אדום, שהם הרבה? ודאי הם מרובים, אבל כל שאר העמים מתערבים אלו באלו, שיש לעם זה בנים בעם זה, ולאלו בנים בעם אחר, ולאלו באחר. הגדולה והסגולה של עם ישראל, וישראל אינם מתערבים ולא מתערבים בהם עמים אחרים. ומשום זה, אין עם בכל העולם, שיהיה גדול ורב כישראל. עם ברור ויחיד הם, באלו אין ערבוב אחר כלל, כמ"ש: כי עם קדוש אתה לה' אלקיך ובך בחר ה'. וע"כ ברוב עם הדרת מלך, הוא הדרת מלך העליון, הקב"ה. לעם ישראל תפקיד המחייב אותו להיות מופרש מכל הגויים.
תרצד) בזמן שהקב"ה בא לבית הכנסת, וכל העם באים יחד, ומתפללים ומודים ומשבחים להקב"ה, אז הדרת מלך הוא, שהוא הקב"ה, שמיתקן ביופי ותיקון לעלות למעלה, לאו"א שזה לשם ייחוד י-ה עם ו-ה
תרצה) כשהקב"ה מקדים לבית הכנסת, והעם לא באו להתפלל ולשבח להקב"ה, אז כל הממשלה שלמעלה, וכל אלו הממונים ומחנות העליונים, כולם נשברו מן ההתעלות ההוא שלהם, שמיתקנים בתיקוני מלך, הקב"ה.
תרצו) הטעם, שהם נשברים מהתעלות שלהם, משום שבשעה שישראל למטה מסדרים תפילותיהם ובקשותיהם, ומשבחים למלך העליון, כל אלו מחנות העליונים מסדרים שבחים ומיתקנים בתיקון הקדוש. משום שמחנות העליונים כולם הם חברים עם ישראל למטה, לשבח את הקב"ה ביחד, כדי שהתעלות הקב"ה תהיה למעלה ולמטה ביחד.
תרצז) וכשהמלאכים מזדמנים להיות חברים עם ישראל, לשבח ביחד להקב"ה, וישראל למטה אינם באים לסדר תפילותיהם ובקשותיהם, ולשבח לאדונם, כל המחנות הקדושים שבממשלה העליונה נשברים מתיקוניהם, כי אינם מתעלים בהתעלות, שאינם יכולים לשבח לאדונם, משום ששבחים של הקב"ה צריכים להיות ביחד למעלה ולמטה, עליונים ותחתונים בשעה אחת. וע"כ כתוב: מחיתת רזון, ולא מחיתת מלך. כי נוגע רק למחנות המלאכים ולא למלך עצמו.
תרצח) ואפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, באלו העשרה מזדמנים מחמת העליונים, להיות עימהם חברים לשבח להקב"ה. משום שכל תיקוני מלך הם בעשרה, וע"כ די בעשרה אם אינם יותר.
תגיות: ברוב עם, שמירה בדרך
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רכו-רכח
1. מהיכן למדנו שאין שמירת המשכן אלא בנער?
2. מה ההבדל בין שמירת המשכן לשמירת המקדש עפ"י הבדלי המדרגות שבהם?
3. מה השבח שנתנו חבריו של רבי אלעזר שליוו אותו ג' מילין? איך זה קשור ליחס בין המשכן לבית המקדש?
4. על איזה עם נאמר "ברב עם הדרת מלך" ומדוע?
5. כיצד מסתדר שעם ישראל הוא רב אם נאמר כי אתם המעט מכל העמים?
6. מהם ב' הנימוקים שעם ישראל נחשב לגדול מכל העמים האחרים?
7. מה קורה למחנות העליונים כאשר בנ"י לא באים לשבח את הקב"ה בבית הכנסת?
8. מה הטעם שאפילו שלא הרבו לבוא לבית הכנסת אלא עשרה, מזדמנים עמם מחנות עליונים להיות עמהם חברים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. אם המלכות דהיינו ליבו של האדם לא יתכלל בבינה, במידת ההשפעה, לא יהיה ראויה לקבל אור ושמירה. אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר-עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר. אין אחדות בלי קשר לקב"ה, רק אידיאל רוחני אמיתי הוא הכלל המאחד את הפרטים.
בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ
רַק עַם-חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה עם ישראל קטן בכמות, אך שאר העמים אינם כלל ויש בהם פירוד ופרטים רבים. עם ישראל זה נפש, כלל שיש בו אחדות, וכל האומות יכולים להתחבר ע"י הצטרפות לעם ישראל. כל חיבור אחר שלהם הוא בחינת חבר מרעים זמני. האבן השואבת, דהיינו המגנט הקטלני ביותר בדורנו הוא ההתחשבות מה יאמרו עלינו. כדי לשמור על הייחודיות שלנו כעם, שזה תנאי הכרחי לאפשרות קיום תפקידנו, עלינו לשמור על הציווי: הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב, גם לטובתם של שאר האומות. עם ישראל הוא הגדול מכולם בשמירה על הייחוד שלו, וכך הצדיקים הם הגדולים מכולם בשמירה על קו ודרך ברורים, כמובילי הדור.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אדם שאינו מחובר עם היום, עם הגילוי, מבחינה נפשית הוא נפרד, חי את הבריאה ללא הבורא. בצורה זו הוא פוגם בתפיסה של הקשר של הלילה ליום, לכן יש עניין חשוב לחבר ביניהם ע"י לימוד הפנימיות.
וכי יעקב צריך את ההודעה של עשיו על הברכות, אלא הכל נמצא באדם אחד, ועל השמאל להיכנע לימין. מבחינה נפשית אם הרצון הגדול אינו מודה ומוכן להתכופף לימין, לא ניתן להגיע לתיקון. וכך כשאדם עייף ויגע מהבלי העולם הזה, הוא נתפס לאמונה ומוכן למכור את הבכורה לימין. במצב זה צריכה נקודת האמונה שבנפש להציב תנאי לרצון לקבל, שיסכים לקבל על עצמו שהאמונה היא השולטת, שהפנימיות היא הבכורה ולא החיצוניות, וזאת כדי שלא ישוב לכיסלה ככלב ששב על קיאו. מאבק תמידי זה מופיע בלילה ולא ביום כשיש גילוי, וברור שהאמונה צריכה לשלוט, ועל עשיו שבנפש להודות הפנימיות היא העיקר.
לעיתים מרגיש אדם שחייו תלויים בכמה הוא ירגיש טוב. אך כדי לבנות לב ישר, עליו להסתמך על בינה, תפיסת העולם הבא. אל לו לאדם לבנות לב חברתי ולומר בגאוותו העיקר שאני טוב מבפנים, אלא יבנה לב אלוקי, לפי התבנית העליונה מפני שאִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.
הצדיקים הם פני השכינה
תרפ) רבי יוסי ורבי יהודה ורבי חייא היו הולכים בדרך, פגש אותם רבי אלעזר, כיון שראו אותו, ירדו כולם מן החמורים. אמר רבי אלעזר: כשהאדם רואה את הצדיקים או הכשרים שבדור, ופוגש בהם, ודאי הם פני השכינה. ונקראים פני השכינה, משום שהשכינה מסתתרת בתוכם. השכינה בהם בסתר, והם בגלוי. משום שהקרבים אל השכינה נקראים פנים שלה. ומי הם הקרבים אליה? הם אלו שהיא מיתקנת עימהם, להיראות אל מלך העליון, ז"א. הם המעלים מ"ן לייחד הקב"ה ושכינתו. כל אחד יכול להשתתף בעבודה זו אם לכך יכוון וישאף.
וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר
תרפא) קַח-נָא אֶת-בִּרְכָתִי אֲשֶׁר הֻבָאת לָךְ, כִּי חַנַּנִי אֱלֹהִים וְכִי יֶשׁ לִי כֹל; וַיִּפְצַר בּוֹ, וַיִּקָּח. כשראה יעקב את המקטרג ס"מ באותו הלילה, שנאבק עימו במעבר יבוק, ראה אותו בצורה של עשיו, ולא הכירו עד שעלה השחר. כיוון שעלה השחר והסתכל בו, ראה אותו בפנים נסתרים ומגולים, הסתכל בצורה שלו, שהייתה כצורתו של עשיו. מיד השגיח וידע שהוא הממונה של עשיו, ס"מ. התקיף אותו, כמ"ש: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. משום שהגיע זמנו לזמר ולשבח אל הקב"ה. וע"כ אמר, כי עלה השחר כלומר האדם כבר התעורר, וכשרואה את השחרות, דהיינו מעורר עצמו לעשות את המעבר ליום.
תרפב) וכאן יש להסתכל, שוודאי שהשליטה שלו אינו אלא בלילה בחושך. כמ"ש: מפחַד בלילות, שזה פחד הגיהינום. ומה שכתוב: בלילות, לשון רבים, הם ס"מ ונוקבא שלו לילית. ומשום זה אינו שולט אלא בלילה.
תרפג) וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. כי עלה השחר, משום כשבא הבוקר ועבר שליטת החושך של הלילה, אז נכנס הוא והמחנות שלו בנקב של תהום הגדול שבצד צפון, עד שבא הלילה, ונפתחו הכלבים, שהם בחינת הס"א, מכבליהם, ושולטים ומשוטטים בלילה, עד שבא הבוקר. וע"כ היה ס"מ לוחץ ואומר, שלחני כי עלה השחר. משום שאינו שולט ביום.
תרפד) כעין זה גלות ישראל, בחינת לילה ונקרא לילה. מלכות עכו"ם הרשעה שולטת על ישראל, עד שיבוא הבוקר, הגאולה, ויאיר להם הקב"ה, ויוסר שליטתם של מלכות עכו"ם. וע"כ אמר, כי עלה השחר, היה מוחזק בידו, ותש כוחו, כי עבר הלילה. וע"כ התגבר עליו יעקב, וראה צורתו כצורת עשיו, ולא בגלוי כל כך. ואז הוכרח ס"מ, והודה לו על הברכות, שברך אותו אביו. וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ, כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. וכתוב: ויברך אותו שם.
תרפה) כתוב אח"כ, כי על כן ראיתי פניך כראות פני אלקים ותִרצֵני. כי ראה בפנים של עשיו כאותה הצורה ממש שנראה לו ס"מ, כי בכל מקום שאדם מקושר כך נראה פניו. ואתם קדושים עליונים, השכינה עימכם, וע"כ הפנים שלכם כמו הפנים שלה. אשריכם.
אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת
תרפו) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ. אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר-עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר אם השם עושה הכל, אז למה צריך בונים ושומרים. האם שלמה אמר שבח הזה כשבנה ביהמ"ק? אינו כן, אלא דוד המלך אמר לו, בשביל שלמה המלך בנו, כשבא נתן הנביא אליו, ואמר לו על שלמה, שהוא יבנה ביהמ"ק. ואח"כ הראה דוד המלך לשלמה צורת ביהמ"ק. כיוון שראה דוד צורת ביהמ"ק וכל תיקוניו, אמר שירה על שלמה, ואמר, אם ה' לא יבנה בית. בזמן מלחמה לא בונים בית, ודוד המלך שהיה עסוק במלחמות, לא יכול היה לבנות את הבית. בגלות אין ברירה אלא להילחם, דהיינו בלילה יש להילחם כדי להשיג אמונה, ובזו המידה יזכה לגילוי ביום.
תרפז) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה, למלך שהשלום שלו, שהוא ז"א. ושירה זו היא שיר ושבח על כל שאר השירים. ושירה זו עולה על כולן. אם ה' לא יבנה בית, כי ראה דוד המלך כל אלו שבעת העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, שבית, המלכות, עומד עליהם, שהם עומדים שורות שורות לבנות בית הזה, ולמעלה מכולם עומד בעל הבית, בינה, ההולך עליהם ונותן להם כוח ואומץ לכל אחד.
תרפח) ע"ז אמר דוד, אם מלך שהשלום כולו שלו, בינה, בעל הבית, לא בנה בית הזה, שוא עמלו בוניו בו, העמודים, חג"ת נהי"מ דז"א, העומדים לבנות בית הזה. אם הבינה לא הייתה ממתיקה את המלכות, הנקראת בית, לא הייתה המלכות ראויה לקבל שום אור. אם ה' לא ישמור עיר, זהו המלך שהשלום כולו שלו, בינה. שוא שקד שומר, זהו עמוד אחד שהעולם, מלכות, ניתקן עליו, וזהו צדיק, יסוד דז"א, שומר לעיר הזו, המלכות. הבינה נקראת, מלך שהשלום כולו שלו, שכל המוחין נמשכים ממנה. וז"א נקרא, מלך שהשלום שלו, יסוד, הנקרא שלום. וע"כ, שיר המעלות לשלמה, ז"א, אם ה', הבינה, לא יבנה בית. אין אפשרות לבנות עולם נפשי בלי בינה יציבה.
תגיות: הודעת עשיו על הברכות
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רכג-רכה
1. מדוע הצדיקים נקראים פני השכינה?
2. כיצד ידע יעקב שנלחם עם המלאך שהוא מלאכו של עשו?
3. מדוע כתוב מפחד בלילות בלשון רבים?
4. מתי שולט מלאכו של עשו ומה אתה למד מזה לעבודת האדם ועל עם ישראל?
5. על מה מלמד מה שאמר יעקב לעשו כשפגשו "כי על כן ראיתי פניך כאות פני אלוקים ותרצני"?
6. על מה מצביעה העובדה שדוד המלך שלא בנה את בית המקדש אמר "שיר המעלות לשלמה אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו וגו'"?
7. מיהו ה' בפסוק לעיל מה את הלמד מזה לבנית ליבו של האדם? וכן מיהו ה' השומר ומיהו השומר התחתון ומה אמור להיות היחס ביניהם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אדם שאינו מחובר עם היום, עם הגילוי, מבחינה נפשית הוא נפרד, חי את הבריאה ללא הבורא. בצורה זו הוא פוגם בתפיסה של הקשר של הלילה ליום, לכן יש עניין חשוב לחבר ביניהם ע"י לימוד הפנימיות.
וכי יעקב צריך את ההודעה של עשיו על הברכות, אלא הכל נמצא באדם אחד, ועל השמאל להיכנע לימין. מבחינה נפשית אם הרצון הגדול אינו מודה ומוכן להתכופף לימין, לא ניתן להגיע לתיקון. וכך כשאדם עייף ויגע מהבלי העולם הזה, הוא נתפס לאמונה ומוכן למכור את הבכורה לימין. במצב זה צריכה נקודת האמונה שבנפש להציב תנאי לרצון לקבל, שיסכים לקבל על עצמו שהאמונה היא השולטת, שהפנימיות היא הבכורה ולא החיצוניות, וזאת כדי שלא ישוב לכיסלה ככלב ששב על קיאו. מאבק תמידי זה מופיע בלילה ולא ביום כשיש גילוי, וברור שהאמונה צריכה לשלוט, ועל עשיו שבנפש להודות הפנימיות היא העיקר.
לעיתים מרגיש אדם שחייו תלויים בכמה הוא ירגיש טוב. אך כדי לבנות לב ישר, עליו להסתמך על בינה, תפיסת העולם הבא. אל לו לאדם לבנות לב חברתי ולומר בגאוותו העיקר שאני טוב מבפנים, אלא יבנה לב אלוקי, לפי התבנית העליונה מפני שאִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
היצר הרע בא לאמן את האדם כדי לקדם אותו. ההתגברות על הדבר שהוא מחוץ לעצמנו, מחוץ לקדושה, על התאווה של עולם הזה, זה נק' יצאנית. על האדם לפרש ולהלביש את הצורה הבאה אליו מבחוץ, כפי שתקדם אותו לתכליתו. התשוקה מורכבת מאותו דבר שאדם רוצה, ולעיתים זה מעורפל לו, כלומר הוא רוצה באופן כללי תענוג, אך מותר ליהנות רק מהאמת, דהיינו ממה שמקרב לתכלית.
בכל לבבך לשון רבים. הלב הוא כלל הכל ואותו יש ליישר. לנפש יש גם רוח ונשמה לכן אומר בכל לבבך, וכן יש לשלם תמורה עבור האהבה מאחר ובאהבה נידרש שיתוף כל הצדדים. לצורך הביטוי לאהבה יש לפעול גם את ההשתוקקות, השמאל, אך כאשר הוא כפוף לימין.
הסוד ליודעי דין הוא למי שיכול לחוש גם את הצדדים השליליים שבו ויודע כיצד הם עובדים. אמנם קשה לאדם לזהות את הפגמים שבו, אך זהו החוזק בידיעה מה צריך לתקן.
השאלה האם רוצה את תאוות העולם הזה שהם הפרטיות של האדם או את אהבת השם. מי שפגש במקטרג אשריהו, ואם הוא רשע אשריהו שלא פגש, מפני שמועד ליפול.
זו מלחמה תמידית בתוך האדם, ועליו לדעת שכל מה שהקב"ה רוצה זה טוב עבורנו, אז כיצד יכול אדם לבוא ולקטרג.
תרסח) רבי יצחק היה מצוי לפני רבי אלעזר אמר לו: ודאי אהבת הקב"ה, שאדם אוהבו, אינו מתעורר אלא מלב, משום שהלב הוא מקום ההתעוררות, לעורר אליו אהבה. א"כ למה כתוב: בְּכָל לְבָבְךָ, ואח"כ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, שמשמע ששני אופנים הם באהבה, אחד בלב ואחד בנפש? ואם הלב הוא העיקר, למה צריך לנפש? אלא הלב והנפש הם שניים ומתייחדים לאחד, שהרי לב ונפש וכסף, כולם מתאחדים זה בזה, והלב הוא עיקר ויסוד הכול.
תרסט) בכל לבבך. פירושו בשני לבבות, שהם שני יצרים, יצה"ט ויצה"ר. כל אחד נקרא לב, זה נקרא לב טוב, וזה נקרא לב רע. משום זה כתוב: בכל לבבך, ולא כתוב בכל ליבך, שמורה שניים, שהם יצה"ט ויצה"ר
תרע) ובכל נפשך. בכל, בא לכלול נר"ן, בכל מה שאוחז נפש הזו. ובכל מאודך. ובכל, כי אף כאן יש כמה מינים של כסף, שכולם משונים זה מזה, כסף, אבנים טובות וכדומה. וע"כ כתוב: ובכל מאודך, בכל רכושו, כי אהבת הקב"ה הוא למסור לו כל זה, ולאוהבו בכל אחד ואחד.
תרעא) איך אפשר לאדם שיאהב את הקב"ה עם יצה"ר, שהרי יצה"ר מקטרג שלא יתקרב האדם לעבודת ה', ואיך יאהב בו את הקב"ה? אלא עבודת הקב"ה יותר חשובה, כשיצה"ר הזה נכנע אליו, והאדם שובר אותו, זו היא אהבת הקב"ה, משום שיודע לקרב את יצה"ר לעבודת הקב"ה. על האדם לעבוד עם שני חצאי הלב הימני והשמאלי.
תרעב) כאן הוא עניין ליודעי דין. כי כל מה שעשה הקב"ה למעלה ולמטה, הכול הוא רק כדי להראות כבודו, והכול הוא לעבודתו. כי מי ראה עבד, שיהיה מקטרג על אדונו, שבכל מה שהוא רצונו של אדונו, נעשה הוא למקטרג שלא יעשו רצון אדונו? רצונו של הקב"ה, שיהיו בני אדם תמיד בעבודתו, וילכו בדרך האמת, כדי לזכות אותם בהרבה טובה. ואחר שרצון הקב"ה בזה, איך יבוא עבד רע ונמצא מקטרג על רצון אדונו, ומטה בני אדם לדרך הרע, ומדיח אותם מדרך הטוב, ועושה אותם שלא יעשו רצון אדוניהם, ומטה בני אדם לדרך הרע?
תרעג) אלא ודאי שעושה רצון אדונו. בדומה למלך, שהיה לו בן יחיד, והיה אוהב אותו ביותר, וציווה אותו באהבה, שלא יקרב עצמו לאישה רעה, משום שכל מי שיקרב אליה, הוא אינו ראוי לבוא בהיכל המלך. הבטיח אותו בן ההוא לעשות רצון אביו באהבה.
תרעד) בבית המלך בחוץ, הייתה זונה אחת, יפת מראה ויפת תואר. לימים אמר המלך, אני רוצה לנסות לראות רצון בני אלי. קרא לאותה הזונה, ואמר לה, לכי ותפתי את בני, כדי לראות רצונו של בני אלי. הזונה הלכה אחרי בנו של המלך והתחילה לחבק אותו ולנשק אותו ולפתות אותו בכל מיני פיתויים. אם אותו הבן הוא הגון, ושומר מצוות אביו, הוא גוער בה, ואינו שומע לה, ודוחה אותה ממנו. אז שמח אביו בבנו, ומכניסו למחיצת היכלו, ונותן לו מתנות ומנחות וכבוד גדול. מי גרם כל כבוד הזה לאותו הבן? אותה הזונה.
תרעה) וזונה ההיא, האם יש לה שבח בעד זה, או לא? ודאי יש לה שבח מכל הבחינות: א. שעשתה כמצוות המלך. ב. שגרמה לאותו הבן לכל טובה ההיא, לכל אהבה הזו של המלך אליו. וע"כ כתוב: והנה טוב מאוד. והנה טוב, זהו מלאך החיים. מאוד, זהו מלאך המוות, יצה"ר, שהוא ודאי טוב מאוד למי שמקיים מצוות אדונו. ואם לא היה מקטרג הזה, לא היו יורשים הצדיקים אלו אוצרות העליונים, שעתידים לנחול בעוה"ב.
תרעו) אשרי הם שפגשו במקטרג הזה, ואשרי הם שלא פגשו במקטרג הזה. אשרי הם שפגשו אותו, וניצלו ממנו, שבזכותו הם נוחלים כל אותה הטובה וכל אותם העידונים, וכל אותן החמודות של עוה"ב, שעליהם כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך.
תרעז) ואשרי הם שלא פגשו בו, שלא נכשלו בו, כי בגללו היו יורשים גיהינום ומגורשים מארץ החיים, כי אלו הרשעים שפגשו בו, היו שומעים לו, ונמשכו אחריו. ולפיכך, יש לצדיקים להחזיק לו טובה, כי בזכותו הם יורשים כל הטובה והעידונים והחמודות לעוה"ב. במקום שאדם יודע שאינו יכול להתגבר, יגדור עצמו מאותו מקום.
תרעח) מה היא התועלת של המקטרג כשהרשעים שומעים לו? א. אע"פ שאין לו תועלת, מכל מקום מצוות אדונו הוא עושה. ב. שמתגבר בגלל זה, כי משום שהוא רע, הוא מתחזק כשעושים רע, הרשע אינו מתחזק עד שהורג אדם, כיוון שהרג אנשים אז מתחזק ומתגבר בכוחו ויש לו נחת. כך מקטרג ההוא, יצה"ר, מלאך המוות, אינו מתגבר בכוחו עד שמסית אנשים ומקטרג עליהם והורג אותם, אז יש לו נחת ומתחזק ומתגבר בכוחו. הרשע אינו מתגבר עד שהורג אדם ואז היצר מתחזק.
תרעט) כמו שמתחזק צד החיים, כשבני אדם הם טובים והולכים בדרך הישר כך שמעשה טוב מגביר את צד החיים בכל העולם, עשה מצווה אחת הכריע את העולם כולו לכף זכות, אף כך מקטרג הזה מתחזק ומתגבר, כשהרשעים שומעים לו, ושולט עליהם. ואשרי הם הזוכים לנצח אותו ולהכניעו, לזכות בזכותו לעוה"ב. והאדם מתחזק תמיד במלך הקדוש, כמ"ש: אשרי אדם עוז לו בך מסילות בלבבם. אשרי הם בעוה"ז ובעוה"ב.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רכ-רכב
1. מה תשובתו של רבי אלעזר לשאלת רבי יצחק, מדוע כתוב בכל לבבך ואח"כ גם בכל נפשך אם עיקר האהבה היא בלב ולא בנפש?
2. מה מציינת המילה "בכל" הן בכל לבך והן בכל נפשך?
3. בכל לבבך בלשון רבים משמע שצריך לאהוב גם עם יצה"ר. והרי יצה"ר מקטורג שלא יקרב האדם לעבודת הקב"ה ואיך יאהבו הקב"ה?
4. הסבר את משל היצאנית ואת הנמשל כיצד זה נוגע לחייך?
5. הסבר מדוע אשריו מי שפגש את יצה"ר ואשריו מי שלא פגש בו?
6. מהי ההשפעה על העולם אם האדם שומע בקול יצה"ר ומה אם לאו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
היצר הרע בא לאמן את האדם כדי לקדם אותו. ההתגברות על הדבר שהוא מחוץ לעצמנו, מחוץ לקדושה, על התאווה של עולם הזה, זה נק' יצאנית. על האדם לפרש ולהלביש את הצורה הבאה אליו מבחוץ, כפי שתקדם אותו לתכליתו. התשוקה מורכבת מאותו דבר שאדם רוצה, ולעיתים זה מעורפל לו, כלומר הוא רוצה באופן כללי תענוג, אך מותר ליהנות רק מהאמת, דהיינו ממה שמקרב לתכלית.
בכל לבבך לשון רבים. הלב הוא כלל הכל ואותו יש ליישר. לנפש יש גם רוח ונשמה לכן אומר בכל לבבך, וכן יש לשלם תמורה עבור האהבה מאחר ובאהבה נידרש שיתוף כל הצדדים. לצורך הביטוי לאהבה יש לפעול גם את ההשתוקקות, השמאל, אך כאשר הוא כפוף לימין.
הסוד ליודעי דין הוא למי שיכול לחוש גם את הצדדים השליליים שבו ויודע כיצד הם עובדים. אמנם קשה לאדם לזהות את הפגמים שבו, אך זהו החוזק בידיעה מה צריך לתקן.
השאלה האם רוצה את תאוות העולם הזה שהם הפרטיות של האדם או את אהבת השם. מי שפגש במקטרג אשריהו, ואם הוא רשע אשריהו שלא פגש, מפני שמועד ליפול.
זו מלחמה תמידית בתוך האדם, ועליו לדעת שכל מה שהקב"ה רוצה זה טוב עבורנו, אז כיצד יכול אדם לבוא ולקטרג.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
פתח רבי יוסי: תפילת ערבית חובה, משום שק"ש של ערבית הוא חוב, שהקב"ה מתייחד עם המלכות בלילה, כמו שמתייחד ביום. האומרים שתפילת ערבית אינה חובה, אומרים זאת מאחר וקורבן התמיד הועלה בשחרית ומנחה בלבד, ובלילה נשארים רק האמורים והפדרים שנשארו עדיין על המזבח.
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. אם בייחוד של שמע ישראל נכלל ימין ושמאל, כי הוי"ה הוא ימין ואלקינו הוא שמאל. יש כלל ופרט ושניהם צריכים להופיע.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מכאן שאם אדם מכוון רצונו וליבו לתכלית האמיתית, לדבקות בהשם, לפי זה יתנהלו כל חייו.
עליו לעורר את האהבה להשם, הנמצאת בו כפוטנציאל, ככוח שיש להוציא אל הפועל. בכל לבבך, בכל נפשך ובכול מאודך, לב, נפש וכסף. לב זה רגש, ונפש מדבר על המסירות ולהקדיש את כל תאוותיו, כסף הוא כיסופים להשם. הקב"ה מעורר את החסד במי שעושה רצונו יתברך. לכן אל ישאל אדם מהו רצוני, אלא מהו רצון השם.
תחילה מתעורר השמאל, הרצון העצמי, ולאחר שמזככים אותו הוא מוכן להיות כפוף לימין, למסגרת האמונה ואז מתאפשר הייחוד.
המשכן, הלב צריך לבטא את רצונות האדם. הימין שהוא החסד צריך לבנות את הלב הראוי, וכך מצוות התורה, כך קריאת שמע וכך עם ישראל: גוי אחד בארץ.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
מכאן שאם אדם מכוון רצונו וליבו לתכלית האמיתית, לדבקות בהשם, לפי זה יתנהלו כל חייו.
עליו לעורר את האהבה להשם, הנמצאת בו כפוטנציאל, ככוח שיש להוציא אל הפועל. בכל לבבך, בכל נפשך ובכול מאודך, לב, נפש וכסף. לב זה רגש, ונפש מדבר על המסירות ולהקדיש את כל תאוותיו, כסף הוא כיסופים להשם. הקב"ה מעורר את החסד במי שעושה רצונו יתברך. לכן אל ישאל אדם מהו רצוני, אלא מהו רצון השם.
תחילה מתעורר השמאל, הרצון העצמי, ולאחר שמזככים אותו הוא מוכן להיות כפוף לימין, למסגרת האמונה ואז מתאפשר הייחוד.
המשכן, הלב צריך לבטא את רצונות האדם. הימין שהוא החסד צריך לבנות את הלב הראוי, וכך מצוות התורה, כך קריאת שמע וכך עם ישראל: גוי אחד בארץ.
הייחוד מקיים את הכול, ומתאפשר כשהימין שולט על השמאל.
הייחוד לא נמצא בפרטים אלא בכלל. כשבאים לבנות את הגוף, העולם, שעולם חסד יבנה, ראשית הפירוט שיש בשמע ישראל הוא חסד, האהבה. כך בונים אדם וכך בונים עולם.
תרנט) מתוך שנכללו ימין ושמאל בשם הקדוש בדרך כלל, בשמע ישראל ובשכמל"ו, צריכים אח"כ להוציא אותם בדרך פרט, בפסוקים ואהבת, והיה אם שמוע. אבל לא בדרך הייחוד, כי הייחוד הוא בפסוק ראשון בשמע ישראל, שיהיה ה' אחד בתפילין של ראש, ושמו אחד בתפילין של יד, ויהיה הכול אחד. כיוון שהייחוד הזה הסתדר הכול בכלל, מראש נקודה העליונה, חכמה, צריכים אח"כ להעיר מראש אור הראשון, חסד דז"א, שהוא ראשית מספירות ז"א. כשמופיע כלל יש לראות לאחר מכן את סוד הפרטים. עולם, זו"ן חסד יבנה, שהוא תחילת בניית הגוף.
תרס) הפרשה של ואהבת, ראשית הימין, ספירת החסד, לאהוב את הקב"ה באהבה של דבקות בו. ומי הוא שמעורר האהבה – ימין, חסד, מעורר אהבה. מי שאוהב את הקב"ה, הקב"ה מעורר אליו ימין שלו, ומקבלו באהבה. כל דברי העולם אינם תלויים אלא ברצון, רוח מושך רוח ומביא רוח כמ"ש: אם ישים אליו ליבו, רוחו ונשמתו אליו יאסוף.
תרסא) כשהאדם מעורר דהיינו שקיים בכל אחד הפוטנציאל אהבה אל הקב"ה, התעוררות הימין, אהבה, מתעורר בשלושה אופנים, כמ"ש: בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. הרי כאן ג' אופנים, ואל תאמר, או זה או זה, שהרי לא כתוב: או בכל לבבך, או בכל נפשך, או בכל מאודך, אלא כולם צריכים, לב, נפש, כסף. אז הקב"ה מעורר אליו ימינו ומושיטו אליו, ומקבל אותו.
תרסב) וע"ז כתוב: נְאֻם יְהוָה, לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי. דוד המלך אמר אותו על מדרגה שלו, המלכות, כשהיא מתקשרת בימין. י"ג מצוות כאן בימין. וְאָהַבְתָּ, אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אחת. בְּכָל-לְבָבְךָ שתיים. וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, שלוש. וּבְכָל-מְאֹדֶךָ, ארבע. ושיננתם לבניך, חמש. וְדִבַּרְתָּ בָּם,, שש. בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, שבע. וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, שמונה. וּבְשָׁכְבְּךָ, תשע. וּבְקוּמֶךָ, עשר. קְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל-יָדֶךָ, אחד עשר. וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. שתיים עשרה. וּכְתַבְתָּם עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ, הרי שלוש עשרה.
תרסג) י"ג מצוות אלו תלויים בימין, והשמאל נכלל בימין, וכן צריך להיות. ובכל זמן שהשמאל מתעורר, הימין מתחיל בו תחילה. ומשום זה אם זוכים, השמאל נכלל בימין. ואם לא, הימין נכלל בשמאל, והשמאל שולט. כמ"ש: אם בחוקותיי תלכו, שכתוב: אם, בתחילה. ובכל מקום, השמאל מתעורר באהבה, בימין, ואח"כ מתגבר דינו כמו שצריך. וכך צריך להיות בכל מקום. את השמאל צריך, הוא הרצון, אך על הימין לשלוט בשמאל
וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, עֶשֶׂר יְרִיעֹת
תרסד) וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה, עֶשֶׂר יְרִיעֹת: שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם. כאן הייחוד, כי עשר יריעות הן כנגד ע"ס. כי תיקון המשכן הוא מכמה מדרגות, שכתוב בו, והיה המשכן אחד, להראות שכל האיברים של גוף המשכן, כולם הם של גוף אחד. להראות, שאני פועלים למטה כנגד מה שקבלנו מלמעלה. המשכן הוא כנגד ליבו של האדם, לכן עליו לראות שכל רצונותיו הם סוד של גוף אחד, עליו לאחד את רצונותיו ולא להיות מפוזר
תרסה) בדומה לאדם, שיש בו כמה איברים עליונים ותחתונים, אלו הפנימיים בפנים, ואלו בגלוי מבחוץ, וכולם נקראים גוף אחד, ונקרא אדם אחד בחיבור אחד. אף כך המשכן, כל האיברים הם כעין של מעלה, וכשמתחברים כולם כאחד, אז כתוב: והיה המשכן אחד. את כל היריעות שמביאים למשכן יש לחבר, כמו הגוף שהוא מורכב והוא אחד.
תרסו) מצוות התורה הן חלקים ואיברים כמו של מעלה, וכשמתחברות כולן לאחת, אז כולן עולות למקום אחד גם את מצוות התורה יש להביא לאחדות, לאהבת השם. המשכן, הוא איברים וחלקים, כולם עולים לאדם, כעין מצוות התורה. כי מצוות התורה כולם באדם, זכר ונקבה, זו"ן. כשמתחברים יחד הם אחד, באדם, הוי"ה במילוי אלפין שבגי' אדם. ומי שגורע אפילו מצווה אחת שבתורה, כאילו גורע צורת האמונה, המלכות, כי כל האיברים הם יחד באדם. ומשום זה הכול עולה בייחוד. כדי להגיע לאחדות על האדם לוותר על פרטיותו.
תרסז) וע"כ ישראל הם גוי אחד, שכתוב בהם, ואַתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. וכתוב: ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תרנא) פתח רבי יוסי: תפילת ערבית חובה, משום שק"ש של ערבית הוא חוב, שהקב"ה מתייחד עם המלכות בלילה, כמו שמתייחד ביום. ומידת הלילה, המלכות, נכללת ביום, ז"א. ומידת היום נכללת בלילה, ונעשה ייחוד אחד. ומי שאומר שתפילת ערבית רשות, הוא משום שהיא כנגד אמורים ופדרים הנאכלים על המזבח בלילה, שאין בהם חוב שיישארו נשרפים בלילה. צריך את הייחוד של ז"א ונוקבא, ייחוד שנעשה בלילה. האומרים שתפילת ערבית אינה חובה, אומרים זאת מאחר וקורבן התמיד הועלה בשחרית ומנחה בלבד, ובלילה נשארים רק האמורים והפדרים שנשארו עדיין על המזבח.
תרנב) וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ. אם בייחוד של שמע ישראל נכלל ימין ושמאל, כי הוי"ה הוא ימין ואלקינו הוא שמאל, למה צריכים לומר אח"כ, ואהבת, שהוא ימין, והיה אם שמוע, שהוא שמאל? האם לא נכללו כבר בייחוד של שמע ישראל? בשמע ישראל הם מרומזים בכללות, ובפסוקים ואהבת, והיה אם שמוע, הן בפרטות. יוצא שיש כלל ופרט ושניהם צריכים להופיע.
תרנג) וייחוד הזה הוא כעין תפילין של ראש ותפילין של יד. בתפילין של ראש יש ד' פרשיות, ובשמע ישראל ג' שמות, ה' אלקינו ה'. בתפילין של ראש יש ד' פרשיות, כל אחת בפני עצמה. וכאן ג' שמות. מה בין זה לזה? אלא שניהם ייחוד
תרנד) אלו ד' פרשיות. פרשה אחת קַדש, היא נקודה ראשונה העליונה, חכמה וקו ימין. ופרשה אחת, והיה כי יביאך, היא עוה"ב, בינה וקו שמאל. ופרשה אחת שמע, הימין של מוח הדעת. ופרשה אחת, והיה אם שמוע, שמאל של מוח הדעת. כי הדעת, קו אמצעי, כולל חו"ב, ימין ושמאל. אלו הם תפילין של ראש.
וכאן, בייחוד של שמע ישראל, ג' שמות, והם כמו אלו ד' פרשיות. הוי"ה ראשונה, נקודה עליונה ראשית הכול, חכמה וקו ימין. אלקינו, עוה"ב, בינה וקו שמאל. הוי"ה אחרונה, כלל של ימין ושמאל ביחד בכלל אחד, הדעת, קו האמצעי, הכולל ימין ושמאל, הייחוד של תפילין של ראש, ששניהם שווים. וזהו ייחוד הראשון, שמע ישראל, ייחוד העליון, הקודם לייחוד התחתון, שהוא, בשכמל"ו.
תרנה) תפילין של יד הן כלל של כל אלו ד' פרשיות יחד, שאינן נתונות בד' בתים מיוחדים, כמו תפילין של ראש, אלא כולן בבית אחד. וזהו הייחוד של בשכמל"ו, ייחוד התחתון של המלכות, שבייחוד התחתון, הכלל של תפילין של ראש, חב"ד דז"א, שנכללו בתפילין של יד, המלכות.
תרנו) ייחוד הזה הוא, ברוך, נקודה עליונה, שהוא ברוך, שכל הברכות נובעות משם, חכמה. עוה"ב, בינה, אינו נקרא ברוך, כי נקודה העליונה היא זכר, עוה"ב היא נקבה, וע"כ הוא נקרא ברוך, והיא ברכה. וע"כ, ברוך, הוא נקודה העליונה, חכמה. שֵם, זהו עוה"ב, בינה, שם גדול, כמ"ש: ומה תעשה לשמך הגדול. כבוד, זהו כבוד עליון, ז"א, הכולל ימין ושמאל.
תרנז) חכמה בינה ז"א כלולים בתפילין של יד, שהיא, מלכותו, שלוקחת הכול בתוכה, ובמלכותו זו נכללים העולמות כולם, לזון אותם ולכלכל אותם בכל מה שצריכים, וע"ז, לעולם ועד, שמורה, שמכלכלת לכל העולמות.
תרנח) וזהו הייחוד של תפילין של ראש, ז"א, ושל תפילין של יד, המלכות. וכמו הייחוד של התפילין, כן הוא ייחוד הכול. בד' אופנים הסתדר הייחוד, חו"ב וימין דדעת ושמאל דדעת. וסדר זה ברור מכולם. וכולם האמונה, המלכות המקבלת אותם. אבל סדר ייחוד התפילין הוא ייחוד העליון, ז"א.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
חוכמת הקבלה היא אמונה ולא מדע המנסה לשווא לדעת בשכל. האמונה אותה יש להשיג כאן, היא סוד הסודות – אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ. לדעת דהיינו להתחבר כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים שכל פרט שהוא שם אלקים, כפוף לכלל שהוא שם הויה. זהו כלל של כל האמונה, של כל התורה, הכלל של מעלה ומטה שהויה הוא האלוקים. כל מה שנראה לאדם כדין, הוא למעשה רחמים.
בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם, עמדה לפניו הנשמה כפי שתהיה בעולם הזה על כל הטבעיים וההשתוקקויות שלה. לפני הירידה לעולם, ממונה בשם הריון לוקח את הנשמה לפני הקב"ה עם כל התיקונים שעליה לעשות, דהיינו לקנות אמונה. זה תפקיד הנשמה וזהו רצונה לרדת לכאן למעבדה לתיקון, כדי להגיע לתכליתה. תיקון אינו אומר שיש משהו מקולקל, אלא שישנה מטרה ותכלית אליה עדיין לא הגיע, כלומר לא קלקול אלא להתקין עצמו לעלות מדרגה, וכל תיקון הרצון הוא לפי המטרה להתקדם בסוד האמונה.
השם אחד ושמו אחד זו שלמות של כל אחד בנפרד, וכאשר כל אחד מהם שלם, יכולים לבוא באחדות שניהם ואז הויה הוא האלוקים. רק שני שלמים יכולים להתאחד בייחוד שלם, לכן יש לדון האם היחד עושה אותם שלמים או הפרטים השלמים עושים את היחד שלם. התשובה היא שכאשר כל אחד מהפרטים מקבל על עצמו את היחד שהוא הכלל, אז יכולים הם לבוא לראות את הכלל השלם יחד. זו עבודה ממטה למעלה של כל הפרטים וגם הכלל מלמעלה שהוא שלם, ויש לגלותו.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
חוכמת הקבלה היא אמונה ולא מדע המנסה לשווא לדעת בשכל. האמונה אותה יש להשיג כאן, היא סוד הסודות – אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת, כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים: אֵין עוֹד, מִלְּבַדּוֹ. לדעת דהיינו להתחבר כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים שכל פרט שהוא שם אלקים, כפוף לכלל שהוא שם הויה. זהו כלל של כל האמונה, של כל התורה, הכלל של מעלה ומטה שהויה הוא האלוקים. כל מה שנראה לאדם כדין, הוא למעשה רחמים.
בשעה שרצה הקב"ה לברוא את האדם, עמדה לפניו הנשמה כפי שתהיה בעולם הזה על כל הטבעיים וההשתוקקויות שלה. לפני הירידה לעולם, ממונה בשם הריון לוקח את הנשמה לפני הקב"ה עם כל התיקונים שעליה לעשות, דהיינו לקנות אמונה. זה תפקיד הנשמה וזהו רצונה לרדת לכאן למעבדה לתיקון, כדי להגיע לתכליתה. תיקון אינו אומר שיש משהו מקולקל, אלא שישנה מטרה ותכלית אליה עדיין לא הגיע, כלומר לא קלקול אלא להתקין עצמו לעלות מדרגה, וכל תיקון הרצון הוא לפי המטרה להתקדם בסוד האמונה.
השם אחד ושמו אחד זו שלמות של כל אחד בנפרד, וכאשר כל אחד מהם שלם, יכולים לבוא באחדות שניהם ואז הויה הוא האלוקים. רק שני שלמים יכולים להתאחד בייחוד שלם, לכן יש לדון האם היחד עושה אותם שלמים או הפרטים השלמים עושים את היחד שלם. התשובה היא שכאשר כל אחד מהפרטים מקבל על עצמו את היחד שהוא הכלל, אז יכולים הם לבוא לראות את הכלל השלם יחד. זו עבודה ממטה למעלה של כל הפרטים וגם הכלל מלמעלה שהוא שלם, ויש לגלותו.
תרמג) הקב"ה אומר לה ומשביע אותה, כשתרד לעוה"ז, תעסוק בתורה לדעת אותו ולדעת בסוד האמונה שהיא התוצר של התעסקות בתורה בשלב ראשון. ואם חושב מישהו שיש לו דברים חשובים יותר להתעסק בהם, ידע שכל מי שהיה בעוה"ז, ולא השתדל לדעת אותו, טוב שלא ייברא. משום זה נראית לפני המלך ע"י הממונה, לדעת אותו בעוה"ז, ולהשתדל בהקב"ה באמונה.
תרמד) כמ"ש: אתה הוראת לדעת, שהוראת ע"י ממונה ההוא לפני הקב"ה. לדעת, לדעת ולהסתכל בעוה"ז, באמונה, בתורה. וכל מי שהיה בעוה"ז ולא עסק בתורה לדעת אותו, טוב לו שלא נברא, כי בשביל זה הביא הקב"ה את האדם בעוה"ז.
תרמה) לדעת להתחבר כי הוי"ה הוא האלקים כל פרט שהוא שם אלקים, כפוף לכלל שהוא שם הויה. זהו כלל של כל האמונה, של כל התורה, הכלל של מעלה ומטה. כלל של כל האמונה, המלכות. כי השם אלקים הוא מלכות. הכלל של כל התורה, זהו תושב"כ, השם הוי"ה, ז"א. וזהו התשבע"פ, המלכות, השם אלקים. והכול אחד, הוא הכלל של האמונה, משום שיְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, הוא שם מלא. האמונה, הנקרא שם, שבייחוד הזה היא מלאה ושלמה. והוא, הוי"ה אחד ושמו אחד. הוי"ה אחד, הוא, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. זהו ייחוד אחד. ושמו אחד, הוא, בשכמל"ו. שזהו ייחוד אחר, שיהיה שמו אחד, המלכות. וכתוב: יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, כשהם בייחוד אחד. שמו גימטרייה רצון, והויה היא בחינת האמונה.
תרמו) איך אתה אומר שהכתוב: יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, הוא כעין שכתוב: הוי"ה אחד ושמו אחד, והלוא אינו דומה? שאם היה כתוב: ה' אחד ושמו הוא אחד, הייתי אומר כך. אבל כתוב: הוי"ה אחד ושמו אחד. האם לא היה צריך לומר כאן, הוי"ה הוא האלקים הוא, ואז היה נראה כמו, הוי"ה אחד ושמו אחד?
תרמז) אלא הכול אחד, כי כשמתייחדים שני שמות אלו, זה בייחוד אחד וזה בייחוד אחד, כמ"ש: ה' אחד ושמו אחד, אז נעשו ב' השמות אחד, ונכללים זה בזה, ונעשה הכול שם שלם בייחוד אחד. ואז, יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, כי הכול נכלל זה בזה להיות אחד, וכל עוד שלא התייחדו כל אחד, זה בפני עצמו וזה בפני עצמו, אינם נכללים זה בזה שיהיו הכול אחד.
תרמח) יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים, הוא הכלל של כל התורה. כי תושב"כ, הוי"ה, ז"א, ותשבע"פ, האלקים, המלכות. ומשום שהתורה היא השם הקדוש, הוי"ה הוא האלקים, נקרא כך, תושב"כ ותשבע"פ. תושב"כ כלל, ותשבע"פ פרט. כי ז"א כלל והמלכות פרט, שהמלכות ספירה אחת פרטית מע"ס דז"א. הכלל צריך לפרט, והפרט צריך לכלל, והתייחדו זה בזה להיות הכול אחד.
תרמט) וע"כ כלל של התורה הוא כלל שלמעלה, ז"א, ושלמטה, המלכות, משום שהשם הוי"ה למעלה, בז"א, ושם אלקים למטה, במלכות. זה עולם העליון וזה עולם התחתון. כמ"ש: אתה הוראת לדעת, כי הוי"ה הוא האלקים. זהו כלל הכול, וזה צריך האדם לדעת בעוה"ז שאותו חוק פועל בעולמות העליונים וכאן. התורה שבכתב היא מראה המציאות לא בסיפורי המעשה, אלא הכתב העליון, תורת האצילות, שכל התורה שבעל פה היא ביטוי שלה.
תרנ) מצוות התורה, איפה הם בכלל הזה של הוי"ה הוא האלקים? אלא הוי"ה הוא זָכור, ואלקים הוא שָמור, וכל מצוות התורה כלולים באלו, זכור כולל רמ"ח (248) מצוות עשה, ושמור כולל שס"ה (365) מצוות לא תעשה, שביחד הן תרי"ג (613) מצוות שבתורה, והכול הוא אחד
תגיות: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת
SSSSSS
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה ריא-ריג
1. מה תהליך ירידת הנשמה לעולם?
2. מה משביע הקב"ה את הנשמה ועל מה כתוב שאם לא עושה טוב לה שלא נבראה?
3. כיצד אדם צריך להתעסק בעולם ומדוע?
4. הסבר ופרט מדוע "הוי"ה הוא האלוקים" זה כלל של כל התורה של מטה ולמעלה?
5. מה ההבדל בין "ה' אחד ושמו אחד" ל-"הוי"ה הוא האלוקים" ומה דומה ביניהם?
6. כיצד מצוות התורה כוללים הן את הוי"ה והן את האלוקים שהרי ודאי שהן מהוות את הכלל השלם?
7. מי היא התורה שבכתב ומי היא שבעל פה על פי "ה' הוא האלוקים"? הסבר ופרט את הקושיה שעולה מכך.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם