❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בלק קכז – קכט שעור 43

יְהוָה בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי

החסדים הם הקשרים בין האור לגוף.

הגוף הוא רצון לקבל, והאור שהוא חכמה שונה בתכלית, ונדרשת השוואת צורה, כלומר שגם הגוף יהיה משפיע, ואז יוכל לייצר חסדים לכלי ראוי. מהאור החוזר, מהדחיה לצורך רצון להשפיע, שאז נוצר כלי חדש של אור חוזר בו ניתן לקבל את הארה. החסד מחבר בין שני הפכים אלו, לכן צריך האדם לפעול בחסד.

רבי אלעזר היה הולך לראות את רבי יוסי חמיו, ורבי אבא והחברים הלכו עמו. פתח רבי אלעזר: אמר דוד המלך, יְהוָה בֹּקֶר, תִּשְׁמַע קוֹלִי בֹּקֶר אֶעֱרָךְ-לְךָ, וַאֲצַפֶּה. בוקר, זהו בוקר של אברהם, מידת חסד, שמתעורר בעולם. כמ"ש, וישכם אברהם בבוקר. כי כשבא הבוקר, אז אותו בוקר, חסד, מתעורר בעולם, והוא עת רצון לכל, ולעשות חסד לכל העולם לצדיקים ולרשעים, ואז עת תפילה היא להתפלל לפני המלך הקדוש.

עתה הוא זמן של חסד, גימטרייה חיים, שניתנת הזדמנות לתשובה.

משום שעת רצון, מבקש הקב״ה זכות על האדם, כלומר וישנה התערבות של הקב"ה לטובת המתפלל אליו, וגם הדין נדחה הצידה מחוט החסד של הבוקר. ואם נמצא בתפילה, או שהוא בעל תשובה, הוא מרחם עליו. ובאותה שעה נשמע קול ציפורים המקננות, כמ"ש, אשר שָׁם ציפורים יקננו, כי אלו הציפורים מודות ומשבחות להקב״ה. הבוקר הוא זמן ראוי ומסוגל להתעוררות החסד. כאן צריך לשמוע את ציוץ הציפורים שבנפש שמודות ומשבחות לקב"ה.

וע״כ כתוב, בוקר אערוך לך ואצפה, שיסדר שאור החכמה שביסוד יאיר מלמטה למעלה. ובזה, ואצפה, שהוא לשון כיסוי. שהמלכות תצפה ותכסה האור הזה, שלא יתפשט מלמעלה למטה. מלשון זו נלמד שכאשר מצפים למשיח, למעשה עושים ציפוי, כיסוי שיוכל להתגלות. לא רק מתגעגע אל מכין עצמו לגילוי.

בלק קכד – קכו שעור 42

ראש, גזע ושביל

כח האמונה שומר על ישראל מאחיזת החיצונים.

ה׳ אלקינו ה' אלו שלוש בחינות של הכרה עליונה, תודעה, וגוף המקבל את התודעה. השורש הוא בעולם אצילות בו אבא ואמא עלאין הם נקודת האמונה הגדולה השומרת על האמונה, ונקראת יסוד דאבא, על זה כתוב ראש צורים. רואה בלעם שיש בישראל כוח זה של אמונה שלמה שנשמרת בטבעת מפני החיצונים.  תחת מדרגה זו שהיא שם ה' הראשון, לאחר הראש, הגזע הוא השם אלקינו הוא מדרגת הבינה, התודעה, השביל הוא זעיר אנפין.

שמד כל הייחוד השלם הוא בשמות, ה׳ אלקינו ה'. כי הסוד שלו הוא מראש צורים, אבא עילאה, ומתייחד בראש ובגזע ובשביל. הוי"ה, זהו הראש העליון, אוויר העולה, ראש צורים חסדים מכוסים, ראש לנקודת האמונה הגבוהה, אבא, אוירא דכיא. אלקינו, זה הגזע, שכתוב, מגזע ישי, בינה כאשר כתוב בלי וו. עם וו זו מלכות שעלתה לבינה, זהו שורש דוד, שהיא ומגבעות. הוי"ה, זהו השביל התחתון, ז״א, ו׳, שעליה כתוב, אשׁוּרנו, פסיעה לחוץ. וע"ז התייחד בו. משום שהתפשט בו׳ השביל, פסיעה לחוץ. משיח בן יוסף צריך להיהרג שמקורו במלכות שאין לה מבחינתה כלום, וימתין עד שמשיח בן דוד ילקט חיים מבינה ויחייה אותו.

שמה אשר חלקך רבי שמעון שזכית לדברים עליונים של ריבונך, וריבונך רצה בך. כמה השיעור של התפשטות השביל הזה בשיעור עליון, בראש ובגזע ובשביל, והתלבשו בהתפשטות הזו. וע״כ התפשטות האות א׳ היא שיעור של ו"ק, והכול התייחד באות הזו, ומשום זה כתוב, לבדָד ישכון, כראוי בחינת ראש צורים או"א אילעין השומרים על נקודת האמונה, כמו האבות הקדושים.

שמו ישראל, יש להם כתב ולשון, ובכל אות יכולים להסתכל בצורה ובציור כראוי שגם בצורת האותיות ישנה חוכמה אלוקית צורה ממנה ניתן ללמוד על העולמות העליונים, להבין סודות העליונים שבהם. אבל כמ"ש, ובגויים לא יתחשָׁב, משום שאין להם כתב ולשון מקוריים לכן אל לו ליהודי להתחשב ברצונות הגויים שבנפשו, שיהיו מצוירים ע״פ הצורות העליונות. ואין להם להסתכל ולדעת כלום בצורת הכתב שלהם, כי כמ"ש, הבל הֵמה מעשה תעתועים, כי כתב ולשון שלהם הם רק הֶסכֵּמיוֹת, שבני אדם הסכימו על צורה ולשון אלו. ולא יתחשב, במחשבה ובהסתכלות שלהם על צורות אותיותיהם, משום שאין להם כתב. אשריהם ישראל. האותיות מייצגות חסרונות, והחסרונות הבאים בהשגחה על ישראל מלמעלה לצורך תיקונם. אצל הגויים אין טעם להתיחס לאותיות, דהיינו החסרונות המורגשים אצלם.

שמז מי מָנה עפר יעקב ומספָּר את רובע ישראל. הנקודה העליונה שהיא או״א עילאין, הראש והגזע והשביל שלה, שהם רת״ס, כלומר חב״ד חג״ת נה״י, היא בסתר. ואינה עומדת לשאלה לחוץ, כי באו״א אין י׳ יוצאת מאויר יוד היא מלכות שעלתה לבינה ונשארת שם בלי לאפשר לחוכמה להתפשט. אבל משעה שהתחילה להיבנות ולעשות היכל ברצונו, שנקראת מ״י, שהוא ישסו״ת, התחילה להיבנות הצורה של או״א ממש, שהוא ז"א, שיש לו צורת אבא, שהוא או״א עילאין. ואח״כ הוציא הנוקבא שלו, המלכות, בצורה של אימו, שהיא ישסו״ת, בינה. סוד מי ברא אלה, ישסו"ת שהיא אמא הוציאה והולידה בן ובת, ז"א ומלכות, שהם בדיוקן או"א. או"א הם חסדים מכוסים, מהם יצא ז"ת, ישסו"ת שהולידה את ז"א ומלכות.

שמח מ״י, זה ראש גזע שביל, כלומר רת"ס, שהם חב״ד חג"ת נה״י של ישסו״ת. והתפשט להיבנות בהתפשטות של היכל אחד, לב׳ צדדים בָּנה, לז״א ולמלכות. ואע״פ שהוציא את ישראל, ו׳, ז״א, הוציא ג״כ את הנוקבא שלו ביחד, והזמין אותה אליו.

מָנה, הוא כמ"ש, ויְמַן להם המֶלך. וכן, ומשלוח מנות איש לרעהו. כלומר, מ״י, ישסו״ת, נתן לז״א מתנה רבה ומכובדת, המלכות, והוציא אותה עימו יחד. באותה התפשטות שהתפשט, הוציא שניהם יחד בשעה אחת. כלומר, שהבינה הוציאה את זו״ן בבת אחת. כמ"ש, מי ישסו"ת מנה מתנה עפר מלכות יעקב ז"א. מי, בינה, ישסו״ת, מנה, נתנה מתנה רבה, שהיא עפר, מלכות, ליעקב, ז״א.

שמט ומספָּר את רובע ישראל. רובע ישראל, רביעית ממידת ישראל, ז״א, שהוא ברית, יסוד דז״א. ונקרא רובע, משום ששיעור הגוף הוא ארבע בריתות. ברית היא רובע, בשיעור מדידת הגוף. הכול הוציא מי, בינה. וע"כ כתוב, מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. כי מי האצילה הכול.

קו האמצעי נקרא גוף. ג׳ קווים יש בקו אמצעי, ז״א:

א. קו ימין הוא חכמה חסד ונצח,

ב. קו שמאל הוא בינה גבורה והוד,

ג. קו אמצעי הוא כתר דעת ת״ת יסוד.

הרי שבגוף, בקו אמצעי, יש ד"ס כתר דעת ת״ת יסוד. ונמצא שיסוד הוא חלק רביעי של קו האמצעי. ויש לשער במדידת הגוף ד׳ בריתות, ד"פ כמידת הברית, שהם ד"ס כתר דעת ת״ת יסוד. ונמצא שהברית היא יסוד, רובע הגוף. וע״כ כתוב, רובע ישראל, על היסוד

בלק קכד – קכו שעור 42

ראש, גזע ושביל

כח האמונה שומר על ישראל מאחיזת החיצונים.

ה׳ אלקינו ה' אלו שלוש בחינות של הכרה עליונה, תודעה, וגוף המקבל את התודעה. השורש הוא בעולם אצילות בו אבא ואמא עלאין הם נקודת האמונה הגדולה השומרת על האמונה, ונקראת יסוד דאבא, על זה כתוב ראש צורים. רואה בלעם שיש בישראל כוח זה של אמונה שלמה שנשמרת בטבעת מפני החיצונים.  תחת מדרגה זו שהיא שם ה' הראשון, לאחר הראש, הגזע הוא השם אלקינו הוא מדרגת הבינה, התודעה, השביל הוא זעיר אנפין.

ישראל, יש להם כתב ולשון, ובכל אות יכולים להסתכל בצורה ובציור כראוי, שגם בצורת האותיות ישנה חוכמה אלוקית, צורה ממנה ניתן ללמוד על העולמות העליונים, להבין סודות העליונים שבהם. אבל כמ"ש, ובגויים לא יתחשָׁב, משום שאין להם כתב ולשון מקוריים. לכן אל לו ליהודי להתחשב ברצונות הגויים שבנפשו, כמ"ש, הבל הֵמה מעשה תעתועים, כי כתב ולשון שלהם הם רק הֶסכֵּמיוֹת, שבני אדם הסכימו על צורה ולשון אלו. ולא יתחשב, במחשבה ובהסתכלות שלהם על צורות אותיותיהם, משום שאין להם כתב. אשריהם ישראל. האותיות מייצגות חסרונות, והחסרונות הבאים בהשגחה על ישראל מלמעלה לצורך תיקונם. אצל הגויים אין טעם להתייחס לאותיות, דהיינו החסרונות המורגשים אצלם.

בלק קכא – קכג שעור 41

מֶה עשיתי לךָ ומה הֶלְאֵיתיך

כביכול מתחנן הקב"ה לישראל שישכילו לשוב בתשובה, ומרוב אהבתו אליהם אינו מייסרם קשה.

שלו עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב. עמי, כמה הקב״ה הוא אב רחמן על בניו, אע״פ שחטאו אליו, כל דבריו הם באהבה להם, כאב אל בנו. חָטא הבן לאביו, מכה אותו, וכל כמה שמכה אותו אינו חוזר מדרכו. גוער בו בדברים, ואינו מקבל ממנו. אמר אביו, איני רוצה לעשות לבני כמו שעשיתי עד הנה, אם אכה אותו יהיה כואב בראשו, וכאבוֹ עליי. אהיה גוער בו, הרי צורתו משתנה. מה אעשה? אלא אלך ואתחנן לו, ואומר לו דברים רכים, כדי שלא ייעצב.

שלז כן בכל הדרכים הלך הקב״ה עם ישראל. התחיל עימהם להכות אותם ולא קיבלו. גער בהם, ולא קיבלו. אמר הקב״ה, רואה אני בבניי, שבגלל המכות שהכיתי אותם, הם כואבים בראשיהם. אוי, הרי את הכאב שלהם אני מרגיש. כמ"ש, בכל צָרָתם לו צר. אגער בהם, הרי משתנה צורתם, כמ"ש, חשך משחוֹר תוֹארם, לא ניכרו בחוצות. אוי, כשאני מסתכל בהם ואיני מכיר אותם.

עתה אהיה מתחנן לפניהם תחנונים. עַמי מֶה עשיתי לךָ ומָה הֶלְאֵיתיך. בן יחיד שלי, אהוב נפשי, רְאה מה עשיתי לך. השלטתי אותך על כל בני היכלי, השלטתי אותך על כל מלכי העולם. ואם עשיתי מעשים אחרים, ענה בי. אתה תעיד בי. הקב"ה בא לאדם בדרכי פיוס ועל האדם למצוא את הנקודה הפנימית דרכה יכול למלא תפקידו

שלח עמי, זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אותו בלעם בן בְּעוֹר. זכור נא, הֱיה זוכר, בבקשה ממך, מה יעץ.

ומה הייתה עצת בלק על העם הקדוש? והתורה לא חשבה כלום על בלק, כמו שחשבה על לבן, שכתוב, ארַמִי אובד אבי

ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ

שלט כתוב, כי מראש צוּרים אֶרְאנו ומִגְבָעות אשׁוּרֶנו. הציור והצורה של אביו נרשמים בו ממש. ומאותו זמן שהיה במעי אימו, מצידה, התפשט והושיט פסיעה יותר לחוץ. כי מראש צורים אראנו, זהו צורה וציור של אביו ממש. כיוון שהיה במעי אימו, אשורנו, אושיט פסיעה לחוץ. ו׳ כעין זה.

ישראל של מעלה, ז״א, צורתו כמו אבא, חכמה דימין, או״א עילאין, חסדים מכוסים שלא ניתן באצילות לקבל ג"ר דחכמה לכן הם בסוד איזקע דכיה, חסדים מכוסים. וזהו, כי מראש צורים אראנו. זהו הצורה והציור של אביו ממש, חסדים מכוסים מחכמה, כמו או״א עילאין, שהי׳ אינה יוצאת מאויר שלהם לעולם.

כיוון שהיה ז"א במעי אימו, שנכלל בבינה והוציא שם ג׳ קווים. אז, אשורנו, מלשון הכתוב, תָמוֹך אשׁוּריי, פסיעות. שעושה פסיעה מחוץ לגבול אביו, והחכמה מתגלה בו, ופסיעה זו היא המלכות, המחוברת עם ז״א. שבמלכות זו מתגלה החכמה. ו׳ כעין זה, שניכרות בה הפסיעה וההתפשטות לחוץ.

כי מצד צורת אבא, היה ז״א צריך להיות י׳, כי אבא הוא י׳. אמנם מתוך שהתפשט פסיעה לחוץ, הוארך ונעשה ו׳, ויש לו התפשטות יותר מאבא.

שמ וזהו, ומגבעות אשורנו. כי אמא נקראת גבעות. ומשם עשה ז״א פסיעה לחוץ. בישיבה עליונה, גבעֹת חסר ו'. בישיבה של הרקיע, ומגבעות הוא עם אות ו׳.

ו׳ משלימה לב׳ צדדים. צד אחד על ז״א, כי גבעה זו אינה נפרדת מבנה, ז״א, לעולם, ואינה עוזבת אותו. וע״כ נכללת הו׳ עימה לעולם. ומשום זה כתוב, ומגבעות, עם ו'. יש לאות וו שני פירושים. א. על ז"א שהגבעה אינה נפרדת מבנה, פירוש ב. על המשיח, שגבעה היא מלכות שעלתה לבינה ואינה עוזרת את המשיח אלא משפרת אותו עד שיבוא לקבל את הכוח מהגבעה העליונה, בינה. אעשה אותו מאושר, מגבעות. ראש צורים, הוא הצור העליון, הצורה העליונה שהיא הטבה שלמה, מקום שמשם נחצב בצורת הרחמים, שיהיה בך כוח לוותר על עצמך לגמרי, תוכל להתחבר לצד הנפשי המקשר לצורת ההשפעה העליונה. נשמה הלוקחת צורה מבינה, ובכל זאת הוציא אותו מחוץ למדרגה, לגבעות שזו אות וו, ז"א העולה לבינה להתכלל בהשפעה. כוח האמונה מבינה הוא ב ג' קווים, אמונה ב ג' האבות, עבודה בקו אמצעי. כדי שאדם יוכל להגיע לתכליתו, חייב הוא לאמץ ולהשיב אל הלב את תפיסת בינה, תפיסת העולם הבא, תפיסה שעל פיה רוצה הנשמה לפעול.

וצד אחד הוא על משיח בן דוד, כי הגבעה שלמטה, המלכות, הבן שנכלל בה, הוא משיח בן דוד. לעת"ל, כשיבוא מלך המשיח, צריכה לקחת אותו הגבעה העליונה, בינה, ולהכניס אותו לתוך כנפיה, כדי לחזק אותו ולהעמיד אותו בחיים העליונים של הבינה, וממנה ייצא באותו יום משיח בן דוד. ועליו רומזת ו׳ של ומגבעות.

שמא וכתוב, אסַפְּרה אֶל חוק, ה׳ אמר אליי, בני אתה, אני היום יְלִדְתיך. שעתיד אני לומר למקום הזה שנקרא חוק, המלכות, ולבשר לו, הוי"ה, בינה, אמר אליי, בני אתה, אני היום ילדתיך. כי המלכות עלתה והלבישה את הבינה, והוציאה משיח בן דוד מבינה ממש. וע״כ, ביום ההוא ממש, שהוא בינה, מוציא אותו חוק, שהוא מלכות, מתחת לכנפיה של הבינה, בכמה חיים, בכמה עטרות, בכמה ברכות כראוי. כי המשיח הוא בן המלכות.

וא״כ איך אמר, הוי"ה אמר אליי, בני אתה, שמשמע, שהוא בן הבינה? אלא שהמלכות עם בנה משיח בן דוד, עלו שניהם לבינה, והמשיח נכלל באורות הבינה, והוא יצא אמנם מהמלכות, אבל נחשב כאילו יצא מהבינה, להיותה במקום בינה.

שמב וחוק, מלכות, לא יישאר לבדו, אחר שייצא ממנו משיח בן דוד. כי אז יתכלל במלכות משיח אחר, משיח בן יוסף. ובמלכות יתחזק, ולא בבינה, כמו משיח בן דוד, משום שהוא גבעה תחתונה, המלכות, שאין בה חיים. כי המלכות אין לה מעצמה, אלא מה שנותן לה ז״א, שממשיך מהבינה ונותן אל המלכות.

וכיוון שמשיח בן יוסף מתדבק רק במלכות, ולא בשום מקום אחר, ע״כ ימוּת המשיח הזה וייהרג. כי המלכות מצד עצמה אין לה כלום מה לתת לו. ויהיה מת עד שגבעה זו, המלכות, תלקט חיים מגבעה עליונה, בינה, ותשפיע למשיח בן יוסף מאורות הבינה. ואז יקום משיח בן יוסף לתחיה. מלכות היא מעין התפיסה של העולם הזה, ובינה של עולם הבא. המשיח נולד מתפיסה של עולם הבא, ובזה כוחו. משיח בן יוסף בא ממלכות, ומשיח בן דוד ממלכות שעלתה לבינה. משיח בן יוסף ימות אבל יחיה בזכות התנועה להולדת משיח בן דוד, שהמלכות צריכה ללקט מבינה אליה עלתה המלכות כדי לאפשר לדוד חיי עולם.

שמג ומשום זה בישיבה של הרקיע, המילה ומגבעות, שלֵמה באות ו׳, הרומזת על ז״א ועל משיח. אבל בישיבה עליונה, המילה ומגבעֹת חסרה, בלא ו', להראות דבר שאין בו שאלה וספק. וכתוב, הן עָם לבָדָד ישכון, בייחוד בלא ערבוב אחר.

כי ישיבה עליונה היא בינה, וישיבה של הרקיע היא מלכות. ולפי שהו׳ של ומגבעות כוללת ז״א ומשיח, שהם למטה מבינה, כי בבינה אין אחיזה לחיצוניים ובהם יש אחיזה לחיצוניים, לפיכך בישיבה של הרקיע, ששם כבר מקום המלכות, נרמזת ו׳ במילה ומגבעות, שהיא בינה, משום שכבר היא במקום המלכות.

אמנם בבינה במקומה, בישיבה עליונה, אין הו' יכולה להתדבק שם, כי שם מקום בינה, שאין בה אחיזה לחיצוניים, כמו ז״א ומשיח. לכן בישיבה עליונה, המילה ומגבעֹת חסרה, בלא ו', ששם אין שום אחיזה לקליפות ולחיצוניים, שהם בחינת שאלה וספק. וכתוב, הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשָׁב, בייחוד בלא ערבוב אחר, כי הם מקבלים מהבינה, שאין שם אחיזה לחיצוניים

הן עם לבדד ישכון הוא ישראל שמקבל מבינה ממקום שאין אחיזה לחיצונים. למרות שנולד ממלכות, מבינה יקבל אהרה.

בלק קכא – קכג שעור 41

מֶה עשיתי לךָ ומה הֶלְאֵיתיך

כביכול מתחנן הקב"ה לישראל שישכילו לשוב בתשובה, ומרוב אהבתו אליהם אינו מייסרם קשה. כמה הקב״ה הוא אב רחמן על בניו, אע״פ שחטאו אליו, כל דבריו הם באהבה להם, כאב אל בנו.

כן בכל הדרכים הלך הקב״ה עם ישראל. התחיל עימהם להכות אותם ולא קיבלו. אמר עתה אהיה מתחנן לפניהם תחנונים. עַמי מֶה עשיתי לךָ ומָה הֶלְאֵיתיך. בן יחיד שלי, אהוב נפשי, רְאה מה עשיתי לך. השלטתי אותך על כל בני היכלי, השלטתי אותך על כל מלכי העולם. ואם עשיתי מעשים אחרים, ענה בי. אתה תעיד בי. הקב"ה בא לאדם בדרכי פיוס ועל האדם למצוא את הנקודה הפנימית דרכה יכול למלא תפקידו.

ומגבעות אשוּרֶנו, ואושיט פסיעה לחוץ

כי מראש צוּרים אֶרְאנו ומִגְבָעות אשׁוּרֶנו. הציור והצורה של אביו נרשמים בו ממש. אעשה אותו מאושר, מגבעות. ראש צורים, הוא הצור העליון, הצורה העליונה שהיא הטבה שלמה, מקום שמשם נחצב בצורת הרחמים, שיהיה בו כוח לוותר על עצמו לגמרי, שיוכל להתחבר לצד הנפשי המקשר לצורת ההשפעה העליונה. כוח האמונה מבינה הוא ב ג' קווים, אמונה ב ג' האבות, עבודה בקו אמצעי. כדי שאדם יוכל להגיע לתכליתו, חייב הוא לאמץ ולהשיב אל הלב את תפיסת בינה, תפיסת העולם הבא, תפיסה שעל פיה רוצה הנשמה לפעול.

מלכות היא מעין התפיסה של העולם הזה, ובינה של עולם הבא. המשיח נולד מתפיסה של עולם הבא, ובזה כוחו. משיח בן יוסף בא ממלכות, ומשיח בן דוד ממלכות שעלתה לבינה. משיח בן יוסף ימות אבל יחיה בזכות התנועה להולדת משיח בן דוד, שהמלכות צריכה ללקט מבינה אליה עלתה המלכות כדי לאפשר לדוד חיי עולם.

הן עם לבדד ישכון הוא ישראל שמקבל מבינה ממקום שאין אחיזה לחיצונים. למרות שנולד ממלכות, מבינה יקבל אהרה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

בלק קיח – קכ שעור 40

וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים

כדי להישמר מעשיו צריך לשמור על ברית האמונה

למדנו מיוסף שהגן על אימו, השכינה הקדושה, בכח שמירת הברית, זוכה אף הוא להגנה מהכלל, מהשכינה.

המפגש בין יעקב לעשיו קורה כל פעם שצד הנשמה בא לפגוש את רצונות הגוף. זו המלחמה הפנימית בין הגוף שמשתוקק לקבל את הרצונות הגדולים לשליטתו, לבין הנשמה שרוצה ליהנות בקדושה רק מהאמת.

וַיִּשָּׂא אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת-הַיְלָדִים. ביוה"כ, כשבני העולם עומדים בדין, וישראל חוזרים בתשובה לפני הקב״ה, לכפר על עוונותיהם, ואותו המקטרג עומד עליהם, שחושב להאביד אותם בגלל עוונותיהם, שולחים לו אז מתנה, השעיר לעזאזל. לאחר שהמקטרג מקבל אותה המתנה, מתהפך להיות להם סנגור. בתחבולות תעשה לך מלחמה, כך יש להילחם ביצר הרע בערמומיות, לשחד אותו. כמו שנותנים לו מתנה, שבה הוא מרגיש הנאה בפרטיות שהוא רוצה אותה, שאז נאלץ לשמור על הילדים, שמהם הוא מקבל בכלל אהרה. הקטגור הוא הרצון לקבל, והופכים אותו סניגור ע"י שמשתמש ברצון לקבל שבו, להפוך צורתו בעל מנת להשפיע. לא צריך לבטל את החושך, צריך לתת לו צורה חדשה. התפיסה הנפשית של עשיו, זו האישה, צד שמאל, הרצון לקבל, אז נותנים לגוף מתנה, שעיר לעזאזל.

בסוף הדרך הנשמה צריכה להגיע למצב שמקבלת את כל ההארה. לצורך כך יש להגדיל את הרצון, וכאן הסכנה. וארבע מאות איש אימו, 400 זו בחינת גדלות הרצון. היצר כל כך מפחד לוותר על ההשתוקקות והתאוות, עד שמוכן להפוך סניגור ליעקב, לאמת הפנימית.

שאל על הילדים ואמר, מי אלה לך. הילדים למה עומדים בתענית? והרי הילדים לא חייבים בחטא, מי אלה לך? עונה לו ברוח הקודש שאלו הם הילדים, שלא חטאו ולא טעמו טעם חטא בגלגולם הראשון ומסר אותם הקב״ה ביד הממונה שלך, והרג אותם בלי חטא. לכן הם לא יכולים להיות שייכים למקטרג.

הוא נאלץ להגן על תשוקתו לקבל, לוקח שוחד שהופכו סניגור ושומר על הילדים. בכדי לנצח קודם בונים השתוקקות גדולה אותה רוצה הס"א, מוכנים למעט את עצמנו לגמרי ולוותר על כל ההשתוקקות עצמית, ובזה מכניע את היצר שתמך בו תחילה כשהתחיל בהגדלת הרצון.

יעקב לא השתחווה לעשיו הרשע, אלא לשכינה הקדושה ואומר בכך שמוכן להקטין עצמו ולבוא בביטול לקשר עם אחיו העליון, ז"א. בלי שאדם מקטין עצמו כלפי העליון, כלומר מתעקש להחזיק באגו שלו, הוא מגיע לרצונות הגוף במקום לנהל את הרצונות, לעבוד על סדר המדרגה. יַעֲבָר-נָא אֲדֹנִי, לִפְנֵי עַבְדּוֹ; וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי, לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר-לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים, עַד אֲשֶׁר-אָבֹא אֶל-אֲדֹנִי, שֵׂעִירָה. את הגוף לא כובשים בבת אחת. בלי שאדם מוותר על האגו, במפגש עם רצונות הגוף, עשיו הורג אותו.

בלק קטו – קיז שעור 39

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים

תלמיד חכמים נותן את כוח התשובה ובכך מרבה שלום בעולם

משול האדם לעץ שצריך לחבר ארץ ושמים, את הרצון לחבר לתכלית. האדם הוא תלמיד חכם שנודע למטה ולמעלה.

התלמיד חכם משול לעץ והתורה המתחדשת מפיו, משום זה כתוב, כי ממנו תאכל. כי אין לנשמה מזונות בעוה"ז, אלא ממנו ע״כ אותו עץ, תלמיד חכם לא תכרות, הֱיה נזהר בו, שלא תתקרב אליו.

כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כי תלמיד חכם, נקרא אדם, הנודע למעלה ולמטה. לבוא מִפניך בַּמצור. הוא כמ"ש בתחילה, לא תשחית את עצה. אותו, שנותן להם עצה ומתקן בני העיר, להיתקן ולחזור בתשובה.

לא מדבר על מצור של אויב חיצוני, אלא תלמיד חכם נותן עצה לתושבי העיר לחזור בתשובה כדי להיכנס למדרגת בינה. בני העיר צריכים לבוא בביטול ויראה כדי לקבל העצה של התלמיד חכם, כדי שיוכלו לעשות תשובה.

ג אילנות שנטע הקבה, אלו עיקרי האמונה כנגד אברהם יצחק ויעקב, ג אמונות שחייב האדם להשיב אל ליבו. א ביטול ע.ז,    ב  ביטול שפיכות דמים,  ג ביטול גילוי עריות. ג אמונות שמכניסים את האדם לקדושה. בנוסף לביטול ע.ז צריך להיות מאושר ושמח שהיא בחינת יצחק אבינו, ובנוסף צריך את כוח יעקב, קו אמצעי שאומר שמותר ליהנות רק מהאמת, רק מהקדושה. התלמיד חכם הוא השמירה והאמונה על כל בני העיר, על כל רצונות הגוף.

וַיַּרְא אֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַיְלָדִים

פתח רבי שמעון: וישא את עיניו ויַרְא את הנשים ואת הילדים, ויאמר, מי אלה לָך. ויאמר, הילדים אשר חנן אלקים את עבדךָ. אותו רשע נתן עיניו להסתכל בנשים (גימטריה עין רע), ובשבילו התקין יעקב את תיקוניו.

צד עשיו מסתכל על הנשים, היינו על הרגשות, ועל הילדים, היינו על ההבנות, ושואל את צד הנשמה יעקב, מי אלה לָך. עונה לו אשר חנן אלקים, שהרי הגוף, עשיו אינו מבין בשם הויה.

זו המלחמה הפנימית אדם, ששנים אוחזין בטלית, כאשר הגוף מנסה לקחת את אור הנשמה לפרטיות ומתוך עצלות לא לעשות כלום, והנשמה רוצה לפעול למען הכלל. רק הברית, היא הנאמנות שמביא את האדם לרצות את הכלל, זה הכוח שמונע מרצונות הגוף לחמוס את רצונות הנשמה. כח אמונה זה מביא שקט, שהרי בלי אמונה סובל האדם מפחדים.

הבן הטוב, הבן האהוב, צדיק העולם, יוסף, כיוון שראה שעיניו של אותו רשע מסתכל בנשים, היה מפחד על אימו. אז, יצא מאחוריה ופרש זרועותיו וגופו וכיסה עליה, כדי שלא ייתן אותו רשע עיניו באימו, כדי שהעין של אותו רשע לא תוכל לשלוט עליה.

אמר הקב״ה ליוסף, בשעה שתבוא עין הרע אחרת להסתכל על בניך ועל בני, אימך תכסה עליהם. אתה כיסית על אימך, ואימך תכסה עליהם, אתה כיסית על אימך, אימך תכסה עליך. אדם צריך להתעסק בהשפעה, גם בבחינת שלח לחמך על פני המים, ההשגחה, השכינה, רחל יעזרו לו בשמירה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt
❧
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

שאלות חזרה בזוהר בלק קטו-קיז

1. כיצד מפרש רבי פנחס את הכתוב "כי האדם עץ השדה"?
2. מהו הסדר ששם את יעקב את מחנותיו כאשר בא לפגוש את עשיו ומדוע פעם אומר הכתוב שרחל לפני יוסף ופעם להפך?
3. מדוע לא הצליח בלעם לקלל את עם ישראל ומה אנו לומדים מכך על עבודת השם?

בלק קיב – קיד שעור 38

מַעְיַן גַּנִּים

על האדם להגיע למעיין, המקור הנפשי הפנימי, שמפיח חיים. בינה היא המעיין שמעבירה את השפע. כאשר מגיעים להשראה כל גבוהה יש לשמור לקבל רק בקדושה, לקבל חיות רק מהתורה.

כשאדם לומד באמת תורה, יכול לחוש שנפתחים לו שערים לחיבור עם הכתוב, שהנפש מפעימה את הנפש לא רק כידיעה שכלית.

כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים

כִּי-תָצוּר אֶל-עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא-תַשְׁחִית אֶת-עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן–כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל, וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת:  כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה, לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. כמה טובים הם אורחות ושבילים של התורה, כי בכל דבר יש כמה עצות וכמה טובות לבני אדם, כמה מרגליות המאירות לכל צד את המרגליות ניתן למצוא רק בפנימיות. ואין דבר בתורה, שאין בו כמה נרות המאירים לכל צד. אשרי חלקו מי שמשתדל בתורה תמיד.

מי שמשתדל בתורה, כתוב בו, כי אם בתורת ה׳ חֶפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, והיה כעץ. למה נסמך אליו הכתוב, והיה כעץ? אלא מי שמשתדל בתורה יומם ולילה, לא יהיה כעץ יבש, אלא כמ"ש, כעץ שתוּל על פַּלגי מים.

דברי תורה יש בהם פשט הכתוב, דרוש, רמז הרומז על חכמה, גימטריות, סודות נסתרים, סודות סתומים אלו על אלו, פסול וכשר, טמא וטהור, איסור והיתר. מכאן והלאה מתפשטים ענפים לכל צד. והיה כעץ ודאי. ואם לא, אם אין לו כל אלו הענפים, אינו חכם בחכמה. יש ללמוד את כל חלקי התורה, וצריך להגיע לפרי שהם סודות התורה המתקנים את הנפש

וכך אמר הקב״ה אל המשחית היצר הרע, כי תצוּר אל עיר נפשו של האדם, משום עוונותיהם הרבים שחטאו לפניי, והתחייבו בדין. ימים רבים, הם ג׳ ימים זה אחר זה, שנודעה מגפה בעיר. ג ימים לבוד, שאז כבר מנותק מהקשר וחייב ללמוד פנימיות התורה. אם אדם מרגיש שכבר איבד את חיותו, אין לו מספיק קשר לתורה שהיא מקור החיים, זה בגלל שעיוות את הדרך. לכן יש לקרוא בתורה לפחות אחת משלושה ימים.

ואומר הקב״ה אל המשחית, בוא ואצווה לך על בני ביתי, לא תשחית את עֵצהּ, זהו תלמיד חכם שבעיר, שהוא עה"ח, עץ הנותן פירות. בזמן דין גם צדיק צריך להסתתר.

המחבל הוא אותו צד בנפש שאומר אין לי חשק ללמוד, אני עסוק וכדומה. מי שלא יונק מהקדושה, מתנתק ממקור חיותו. מי שנשאר בגאוותו לא יכול ליהנות מהעצות של תלמיד חכם.

בלק קט – קיא שעור 37

שיר זכר, שירה נקבה

כל זמן שימין, חסד, היה רוצה לעשות נס, היה מחזיק באותו מזמור, ונתן את ישראל, שהשכינה מלובשת בהם, לפניו. כביכול בתחילה כתוב, ימינך ה׳ נֶאְדָרי בַּכוח, מבקשים מהשם שיתן לנו כוח של רחמים. בכוח ישראל.

הצעקות של החמור שאומר שירה

אם פרות אלו שהובילו את ארון הקודש, שאינן רגילות בניסים, אלא רק בשעה ההיא, היו אומרות שירה זו בגעיות שלהן, הצעקות של החמור של הזקן החסיד, רבי פינחס בן יאיר, שהוא רגיל בניסים, על אחת כמה וכמה שאומר שירה. כשמגיעים לקדושה גם החומר לא נשאר במדרגת בהמה. צד החומר שבאדם, הרצון לקבל, אין דרכו שיאמר שירה. גם כח פי האתון נברא בן השמשות ונגנז, ומתגלה רק בזמנים מיוחדים. אלו כוחות של הרצון לקבל עליהם שלטו גם רבי שמעון וגם רבי פנחס.

בלק קו – קח שעור 36

לעושה נפלאות גדולות לבדו

לאחר ששמע רבי פנחס מהערבים את הנס שעשה הקב"ה ליהודים שניצלו,

בכה רבי פינחס ואמר, ריבונו של עולם, מקרה של הנס הזה עשית בשבילי, ואלו היהודים ניצלו, ואני לא ידעתי החמור שלו נחר פעמיים ואותם שודדים נשרפו. כתוב, לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי לעולם במקום ההעלם חסדו. כמה טוב עושה הקב״ה עם בני אדם, וכמה ניסים.

יש ואדם עושה מעשה טוב או פועל בסדר נכון, ובזכות זה ניצל יהודי אחר מרחוק שאפילו אינו מכירו. כלומר ששפיטה פרטים לא יכולה להיות נכונה, כל אחד כפרט משפיע על האחרים. וכך באדם אחד הוא פועל רצון מסוים, ומגיב לרצון אחר שאינו מודע לו. לכן על האדם לבחון ולפרש את המציאות לפי היסודות האמוניים שהם מדייקים וקולעים למטרת המערכת. כל פרט עושה ופועל כדי שהכלל ייהנה, כאשר הכלל מחלק את הזכויות.

רבי פנחס בן יאיר סומך על בהמתו, כלומר החומריות, הגוף כבר פועל בקדושה, לפי התת מודע, הוא כבר תיקן את צד הבהמה, את הרצון לקבל שלו. תת המודע שלו היה מתוקן שהרי חזר בתשובה מאהבה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]

דף הבית 2018

❧
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il

שאלות חזרה בזוהר בלק קו-קח
1. תאר את סיפור שקרא לרבי פנחס עם הערבים ומה אתה לומד מכך מצד ההשגחה של קדוש ב"ה לנבראיו?
2. כיצד ידע רבי פנחס, אם בכלל, איכן נמצא רבי שמעון ומה אנחנו יודעים על צורת ידיעתו?
3. מדוע יש את הטעם פזר בכתוב "מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה"?

בלק קג – קה שעור 35

מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ

אֱמֶת הִיא מַה שֶׁמְּקָרֵב לְתַכְלִית.

בדרך שרוצה אדם לילך מוליכין אותו, כך עשה הקב"ה ניסיון לבלעם הרשע כמו שכתוב, וַיָּבֹא אֱלֹהִים, אֶל-בִּלְעָם; וַיֹּאמֶר, מִי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה עִמָּךְ. שלושה היו, שניסה אותם אלקים, אחד חזקיהו ואחד יחזקאל, ואחד בלעם.

שניים לא עמדו בניסיון כראוי, ואחד עמד, והוא יחזקאל, שכתוב, שהקב״ה שאל אותו, התִחְיינה העצמות האלה. והוא השיב ואמר, ה׳ אלקים אתה ידעת כלומר שענה בענווה. חזקיהו אמר, מארץ רחוקה באו אליי מבבל שיש כאן גם גאווה. בלעם אמר, בלק בן ציפור מלך מואב שָׁלח אלי. להראות, שהוא חשוב בעיני מלכים ושליטים. אבל הקב״ה שאל אותו כדי להטעות אותו. כמ"ש, מַשְׂגיא לגויים ויאַבְּדֵם. האדם נשפט לפי ההתייחסות שלו למציאות, לפי יכולת ההתגברות על גאוותו. פירוש נכון למציאות צריך להביא את האדם להגיע לקרבה ולדבקות בהשם, כל פירוש אחר מטעה מאחר והבורא טוב ומטיב שמקדם את האדם לתכליתו. אפילו פירוש שכלי דחוק הוא הנכון כאשר מקרב למטרה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

שאלות חזרה בזוהר בלק קג-קה
1.במה ראה הכותי שבלעם חשוב יותר ממשה רבנו?
2. מה ענה רבי אלעזר לכותי ומה הנמשל של דבריו וכיצד זה נוגע לנו לעבודת השם?
3. מדוע אמר בלק מלך מואב ולא מלך למואב ומה ההבדל ביניהם?

❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]

דף הבית 2018

❧
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il

בלק ק – קב שעור 34

בלק בא לק, בלעם בל עם

כָּל בְּעָיוֹת הַתִּקְשֹׁרֶת, גַּם הֵן מְקוֹרָן בַּגָּאוָה

בלק ובלעם אחזו אותו הדבר ממש של ס"מ וסיעתו. ועשו איסוף רע, כלומר עסקו בצירוף אותיות וקיבוץ שמות משמותיהם, וכך זממו לבלות את ישראל לגמרי מהעולם. אמרו, עמלק, הוא אותיות עַם לָק, עם שלקה אותם כנחש המכה בזנב שלו. אמרו, הרי אנו יותר ממנו. כי בלק, הוא אותיות בא לָק, שבא מי שלקה אותם כרצונו, ובלעם הוא אותיות בַּל עַם, אין עם, ואין רועה. השם שלנו, גורם לכלות ולעקור אותם מהעולם.

והקב״ה חישב באופן אחר את שמותם, כי בבלק יש בל, ובבלעם יש בל, וכשמתחברים הם בִּלְבֵּל בחינה דומה עשה לבבל שבלל שפתם.

חשבו בגאוותם לעקור את בחינת כה שהיא השכינה הקדושה, וחשבו להרע ע"י הדיבור והמעשה. צירוף האותיות קובע את הצורה, ולכן הצירוף קובע את המטרה אותה מנסים להשיג ע"י האותיות. שני הרשעים בלק ובלעם באו בכוונה לעקור את השכינה ע"י המעשה וע"י המחשבה.

בלעם הרשע שהיה פְּגוּם האוזן, שהרי הגאוותן לא שומע את הזולת אלא רק את עצמו. פגום עין, לא רואה טוב בזולת, ופגום רגל, אשר מרגל כדי להרע והולך אחר תאוותיו.

יש ואדם מרמה עצמו וחושב שאם ימנע מהמעשה הרע לבד אז לא יפגום. כאשר נשארים עם מחשבה רעה לא מועילה העבודה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

שאלות חזרה בזוהר בלק ק-קב
1.כיצד צרפו בלק ובלעם את שמותיהם לרע וכיצד הקב"ה צרפם לטובת ישראל ולרעתם שלהם עצמם?
2.מה אנו למדים מהכתוב "כה תדבר" שאמר הקב"ה לבלעם?
3. מהיכן למד בלק שהוא צריך את בלעם כדי להילחם בשכינה הקדושה ומדוע לא צלחה דרכו?
4. כיצד אנו רואים שגבהות הלב הייתה בבלעם והזיקה לו בדרכו?
5. מהו בפנימיות שבלעם היה פגום האזן העין והרגל?
6. מהכתוב "וישבו שרי מואב" אנו למדים ששרי מדין נפרדו מהם ולא רצו לשבת שם אלו ב' פירושים אנו למדים מעניין זה?

❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]

דף הבית 2018

❧
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il

בלק פב – פד  28

אם לא תדעי לך, היפה בנשים

כְּשֶׁאֵין אֱמוּנָה לֹא נִתָּן לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע

רבי אבא פתח: אם לא תדעי לך, היפה בנשים, צאי לך בעקבי הצאן. כנ"י אמרה כך לפני המלך העליון. נקראת כנסת ישראל, שכונסת את כל נשמות ישראל, וכך באדם אחד ישנה נקודה מאספת בנפשו את כל רצונותיו, ואם אינו פועל רצון מרכזי, לא יוכל לפעול להגיע למטרה. את האמונה רוכשים ע"י ענווה ומוכנות לבוא בביטול תוך מתן יגיעה מתמשכת.

על הנברא לרכוש אמון שזו נאמנות ליחד באמונה שלמה. וזו הסיבה שהקב"ה לא נותן כשחסרה אמונה, כדי שכל השפע לא ילך לאיבוד. כי כאשר התחתונים מחוסרי אמונה, הם מעכבים אותן המתנות, שיהיו מושפעות אל המלכות, ומעכבים את המלכות להשפיע לתחתונים. ואז היא נקראת עצרת. ואז יודעים למעלה, שיש מום בישראל. מום הוא רצון לקבל משתנה ללא רצון מרכזי אחד לדבקות, שאז אין האדם יכול לקבל את השפע, שכן לא ניתן לקבל השפע ללא חסדים, היינו דחיה מוקדמת של הרצון.

הנקודה המסוכנת בנפש האדם מתגלה כשמתעורר רצון חזק ולא יודעים כיצד להפנותו לקדושה. כאן נדרש כוח אמונה של הסכמה לבוא למיעוט עד ביטול וויתור על התאוות. שלב ראשון הוא ויתור מוחלט, הסכמה לא לקבל כלום. ואז ניתן להתחיל לבוא בהדרגה לקבלה חלקית.

בלק עט – פא  27

גם ציפור מצאה בית

בְּחִינַת הִתְעוֹרְרוּת הָאָדָם מֵהָאַרְצִיּוֹת לְרוּחָנִיּוֹת נִקְרֵאת צִפּוֹר.

מלמד כאן על ציפור שהיא מדרגה בנשמות הצדיקים, לעומת בלק בן ציפור, ומלמד כיצד לעבור ממדרגה של גוי למדרגה של יהודי עד למדרגת קדושה, ואפילו למדרגת משיח. ציפור היא מדרגה שמנותקת מהקרקע כמו מלאכים המצוירים כבעלי כנפים, וכך יוסף גימטרייה עוף שמעופף ומחבר שמים וארץ, תכלית ורצון. כאן הצדיקים מתאמצים בעבודת השם, וכך למעלה הם נמצאים במדור קרוב לקב"ה. ואז נראות הציפורים מצפצפות בשמחה, ועל החומות שבגן עדן הן רוחות הצדיקים ששמחים מקיום המצוות, משבחות ומודות ומתפללות על חיים של עוה"ז.

יש להיזהר כשעוזבים את הקרקע, שלא כל הנשמות חביבות אצל הקב"ה, אלא רק נשמות הצדיקים הרוכשים את מדרגת הרוח באופן הראוי.

כפי שאין הציפורים אחוזים בקרקע, כך אינם אחוזים בעולם הרוח, אלא מצפצפים ורוצים דווקא בניסן ותשרי להתקרב להשם. כדי לעוף צריכה הציפור שתי כנפים, ימין ושמאל, ניסן שהיא בחינת אמונה, ותשרי בחינת ידיעה.

בלק פח – צ  30

אם לא תדעי לך, היפה בנשים

עַל הָאָדָם לִפְעֹל שֶׁהַלֵּב יִהְיֶה בִּבְחִינַת הַיָּפֶה בְּנָשִׁים

אמר רבי אבא תמה אני על מה שכתוב כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם באותה שעה שאמר הקב״ה למשה, שיכתוב פרשת סורר ומורֶה, אמר לו משה, ריבונו של עולם, עזוב את זה, האם יש אב שעושה כזה לבנו? ומשה היה רואה בחכמה מרחוק, כל מה שעתיד הקב״ה לעשות לבני ישראל. כלומר, שהסתכל בזה מרחוק, שפרשת סורר ומורה מרמזת על המנהג של הקב״ה עם ישראל

תחילה ביקש משה שלא לכתוב את פרשת בן סורר ומורה, מאחר ואין מציאות שהורים יביאו להריגת ילדם. אלא עיקר הלימוד שלא משנה מה האדם רואה בעיניו או ממה הוא נהנה. מלמעלה מראים לאדם בהשגחה את מה שמקדם אותו בצורה הטובה ביותר למטרה, לדבקות בהשם. לכן אל לו לתת לשכלו לפרש איזו שהיא מציאות שמרחיקה אותו מהשם, אלא ידע שמחשבות, או מראות כאלו הם עצת היצר שבא להסיטו.

יש וילדים בורחים מחוץ לבית לשדות זרים, בהם הם מרגישים פחות מחויבים. זולל וסובא אומר הכנסת אור, תענוג לגוף. כלומר אדם מרגיש פתאום מנותק ומהקשר, וזאת בעקבות צריכת הנאות של גויים.

הקב"ה יודע שעל הבן להיזהר, כאילו כן האבא יבוא להיפטר ממנו, כלומר הקב"ה כן ייתן להם מחשבה שהם יעזבו כאשר אינם ממלאים תפקידם. וכך צריך אדם להרגיש שהוא חייב לוותר על כל האושר, ולמרות זאת זו האמת שעליו לעשות כדי לבוא בביטול מוחלט לעליון.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]

דף הבית 2018

❧
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]

דף הבית 2018

❧
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il