נָשֹׂא  סז – סט

חוטמא

החוטם הא התיקון השביעי שעתיק נותן לתת מודע הנפשי של האדם שנקרא אריך אנפין, שבעה תיקונים שבאים לבסס את שורשי המוחין, כלומר הבסיס הראשוני עליו יש לבנות את המחשבה. מאחר והקליפות נאחזות גם בתת מודע של האדם, לכן חשיבות עצומה יש בידיעה והיכולת לתקן. החיבור הנכון מתחיל מעתיק, נקודת האמונה הגבוהה שאין בה השגה.

מהנקב השמאלי שבחוטם מתקבלת הארת חוכמה, וכן בימין שהוא חסדים, וישנה התכללות של השמאל בימין. יש והרוח מנקב שמאל גורמת לכעס, מפני שהחכמה מאירה בלי חסדים בגלל שהתחתון רוצה את השפע לפרטיות שלו מאחר ואינו מאמין בהשגחה שהכל בא לטובתו. כך היה חטאו של קין שניסה למשוך חכמה מצד שמאל בלי להכליל אותה בהשפעה. כאן התיקון מתחיל בדחיית הרצון הפרטי. לכן צריך לשלב עבודה בקו אמצעי, שאם תבוא חכמה מנקב שמאל, שזה התיקון לקבלת האור.

חוטמא זה חוטם. זה התיקון השביעי, מתוך התיקונים שעתיק נותן  בראש דא"א

למדנו מה זה ראש דא"א? – זה תת המודע הנפשי של האדם, דהיינו שורש המוחין- שורש המחשבה. אתה צריך לחשוב בצורה מסויימת ולפעמים בז"א שהוא המחשבה- יש ביטוי שהוא ביטוי לא ע"פ השורשים, מדוע זה קורה? קשה להגיד..אבל כי יש שורשים לאחיזה לקליפות

למה לא להגיד קליפות? כי מדובר עדיין על עולם אצילות. בעולם אצילות כתוב "לא יגורך רע" ובכל זאת  היות וז"א כמו שמביא בחלק ט"ז, יש שם ענין של קטנות וגדלות בזו"ן דאצילות- אז בגלל זה יש שורש לקליפות. אז בהם הביטוי של זו"ן, יכול להיות גם ביטוי של פגמים  של עוונות של חטאים, של כעסים כלפי התחתון, ואז יוצא שהמחשבה שניזונית מהרצונות התחתונים, אז היא ניזונה בצורה לא טובה, ואז  איך זה מתבטא אצל האדם? שהמחשבה שלו היא מחשבה לגמרי לא ישרה, ולא פועלת ע"פ האמת.

אז מה יעשה אדם? הוא יצטרך לעשות תיקון. איזה תיקון? הוא יצטרך להיות קשור לתת מודע מתוקן שלו, לשורשי המוחין שלו. אז אם שורש המוחין שלו מקולקלים- כי הוא (הנשמה) נמצא בעולמות בריא היצירה ועשייה" ושם גם א"א" שלו יכול להיות  מקולקל- כיוון שהקליפות נתפסים גם בתת המודע של האדם.2.35

אז אתה חייב לדעת מה תת מדע נכון כדי לתקן, אז באים התיקונים האלה ואומרים: בואו נתקן קודם את תת המודע, לא על דרך ההתבטאות,  לא דרך ההשפעה- אלא דרך  צורת המחשבה.

עכשיו  אנו עוסקים בתיקון השביעי של צורת המחשבה שנקרא חוטמא- שממנו מתגלה, כלומר מקום גילוי ההארה באה ע"י אותה פנימיות שתתגלה מב' הנקבים של החוטם החוצה.3.14

אח"כ נראה שהיא עוברת דרך האורחא בתוך הזקן" מתפשטת לשבולת הזקן- וממנה מתפתחת לכל  הזקן בשתי צורות: עד החזה, ומתחת לחזה, ומשם נלקח כל האור.  אבל זה נלמד אח"כ בי"ג תיקוני דיקנא. עכשיו אנו מדברים רק על המקור שממנה מתקבל האור.

אז ראינו כבר מקור אחד שנקרא פקיחו דעינין- שהוא רק  השגחה נקיה מא"א שיש לה עין אחת זה למדנו בשיעור הקודם. ועכשיו מדברם על תיקון הז' של החוטמא, שבה יש הארת חכמה ופה מספר לנו:

אני ה' ראשון ואני אחרון- כתוב: " אני ה' ראשון  ואת האחרונים אני הוא".- הכל הוא, דהיינו א"א.

אומר: בחוטם- זה עיקר הפרצוף! יש חוטם ארוך, ויש חוטם קצר

חוטם ארוך הוא החוטם הנכון שמשפיע את האורות- את הש"ע נהורין

שואל: מה בין עתיק לז"א?

למה אתה שואל אותי על עתיק? הרי אנו מדברים על היחס שין ז"א לא"א? איך נכנס פה בכלל עתיק?

אני אומר וחוזר:

כל מה שאני אומר "א"א"-זה התיקונים שעתיק  נותן לא"א-זה  א"א שמתאחד עם הכוחות המיוחדים שיש לעתיק.-שמתוך חג"ת נה"ימ שזה 7 תיקונים- שנתן עתיק לא"א-

מה  זה עתיק? נקודת האמונה הגבוהה ביותר, שהוא נעתק מהשגה. ובתקונים האלה הו א נותן לו הארה

אז מה בין עתיק לז"א? מה ההבדל בין החוטם של עתיק לחוטם של ז"א– הוא מתכוון להבדל לחוטם של א"א לחוטם של ז"א.

חוטם זה חלון שבו נושב רוח החיים- דהיינו אור חכמה אל הז"א. איך קוראים לו? סליחה.

מה זה סליחה? רוח החיים שזורם מהחוטם העליון לז"א.

לפעמים יש לבנאדם עוונות- ומהחוטם ניתן לו הארה.

יש בחוטם- ב'  נקבים שנקראים פרדשקא- יש נקב ימני ונקב שמאלי

• מהנקב השמאלי- יש הארת חכמה
• מהנקב הימני– גם יש הארת חכמה

אבל נקב ימין זה חסדים- אלא בא"א- יש אחדות.

כמו שראינו בעיניים שהכל מושגח בחסדים- שעין שמאל נכללת בימין_ וזה נקרא עין אחת, אותו דבר כאן :

• הנקב הימני גם מאיר חכמה. איך הוא מאיר חכמה? הוא חסדים שכלול בהארת חכמה.
• ונקב השמאל עקרו חכמה-שבגלל שהוא התכלל בימין אז גם הימין נותן חכמה. אז זה כמו נקב אחד שנותן חכמה. איך אתה נותן חכמה? הרי , עלזה יש 2 תשובות:
  • מצד הג"ר לא צריך חסדים להלביש את החכמה- תשובה 1
  • .תמיד שניתן אור מלמעלה- מהחוטם של א"א- הוא תמיד ניתן בחסדים 8.07

לעומת זאת, בז"א– הרוח שהם נקב השמאל– יכול להיות רוח שהיא נותנת כעס, כמו שכתוב " עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל" ומהעשן ההוא נדלק אש, כשעולה אח"כ עשן.

זאת אומרת ,א"א עצמו- הוא כולו ימין כולו השפעה, הוא בא לטובת התחתונים אז לא יקרה מצב שהחכמה תאיר בלי חסדים, אבל בז"א ודאי שיכול לקרות שהחכמה מאירה בלי חסדים– שאז אור החכמה נעשה לעשן– ולא יכול להאיר לתחתונים. למה זה קרה? זה בעוון התחתונים.

שהתחתונים מעלים ביקוש לחכמה בלי חסדים, שהם  רוצים רק את הרצון העצמי שלהם , רק את הפרטיות שלהם, וכדי לעורר את החסדים- צריך לעשות קו אמצעי וצריך לעשות  תיקון של מה שנקרא מסך דחיריק, או תיקון של קו אמצעי. ואיך עושים  את זה?ע"י שנועלים קודם, ואומרים : אני  לא רוצה לקבל את החכמה הזאת, ואז הזה לא הופך להיות כאס.

איפה אני מרגישים כעס? כשאני רוצה משהו ולא נותנים לי. כשאני רוצה לשלוט שיקרה משהו שאני רוצה

ואתה אומר לי: לא! אז אני מרגיש שהוא כועס עלי. אבל אם אני אראה אותו כמשהו שפועל לטובתי- אני לא אכעס. אני לא כועס על הרופא שבא ואפילו מכאיב לי לטובתי.- להפך, אני משלם לו על זה.

אז למה אני מרגישים שהבורא כועס עלינו? בגלל העוונות, אנו לא תופסים שזה בא מצד החסד.10.18

שימו לב, שהחוטמא באמת קשור לאותו  מקום של העינין- של העיניים. ששם למדנו שהעיניים זה סוג של השגחה.

אם אני לא מאמין בהשגחה שהיא לטובתי- לטובת העולם, לטובת הנפש/הנשמה- אוני חושב שזה נגדי, זה בגלל שאני חושב שיש ב' רשויות.

• יש הוא ויש אני.
• וכשאני כלול בו- אז אני מאמין שההשגחה היא לטובתי- גם אם קרה דבר רע. וגם אם נראה לי כדבר רע.

אותו דבר פה בחוטמא:

אם אני מבין שהנקב השמאלי כלול בימין, ואני מקבל את זה- אז הכל נראה לי נקב אחד! ואז אני צריך לעצור את התפיסה שלי- ולהגיד: מבקרים אותי! זה לרעתי, למה מדברים עלי ככה? וגם אם מישהו מדבר עלי בכעס-  זה גם בא מהבורא, אז אני מבין שזה לטובתי, אני מבין מה נכון מזה ואני מתקן. גם את הכעס אני הופך לחיוב. גם ברגשות השליליים אני משתמש בהם בצורה חיובית.

למדנו מרב המנונא סבא- שאורך החוטם- הוא לפי ההארה שהוא צריך לתת, איך אנו יודעים מהו? אומר: לפי העולמות שצריכים להתמלא. שע"ה עולמות מתמלאים מהחוטם של א"א. וכולם מתדבקים בז"א וזה שבח גדל לתיקון של החוטם. ראינו למשל בקין, שאין מנחתו שעה- לא שעה- מסביר בעה"ס משום שקין משך הארת חכמה מלמעלה למטה– מהנקב השמאלי של חוטם- הוא הפריד קו שמאל מהימין- ולכן התרוקן מאורותיו, ולכן כתוב עליו (שלמנחתו) "לא שעה".

מי שזוכה לאורך החוטם של א"א- מתמלאים כל העלמות שבו– שנקרא שע"ה עלמין– באופן שלא יתרוקנו  אורותיהם לעולם.- ולזה אדם צריך להגיע. 12.52

סיכום :נעשה סדר:

אמרנו שכדי להתחיל להשפיע מהמחשבה העליונה –

1. אני קודם כל צריך לתקן אותה, עם נקודת אמונה עליונה– שנקראת גלגלתא– שזה התיקון הראשון, שאני לא אקבל ממנה שום הארה, גם שתבוא  חכמה– אני יכול להגיד אני לא רוצה. אם אין לי את הכח הזה- כמו שהיה לצדיקים- שנקרא יסוד דאבא- אז אם יגיע אור גדול הוא יכניע אותי. ואם יבוא המן ויתן לי לשלוט בכלי זהב- אני יכול לפגום.

2. התיקון השני– הוא מוחא סתימאה– מצד גבורה דעתיק- שגבורה הזו היא גבורה של צ"א, וכישי לי ידיעה ברורה מה לא, זה לא!, ואז כל פעם שזה מגיע_ אז אני יכול לדחות את זה לא בכח החסד בגלגלתא, אלא דוקא בכח הגבורה של התגברות על הדבר.-

3. צריך את 2 הכוחות הללו, כי אם אני רק מתגבר, ואין לי את כח החסד, אז אני לא מתקן, וצריך לעשות הפרדה בינהם שזה התיקון השלישי– שהוא  גם נקרא מסך של צ"ב, המסך הזה של צ"ב משמש גם בגדלות דוקא, זה  שמאפשר לי – כן  לקבל חכמה- אבל אחרת!- חכמה של ל"ב נתיבות החכמה. זאת אומרת שאני לא מתבטל מתענוג-   רק תענוג המותר.4

לאחר מכן הוא אומר לנו עוד ארבע תיקונים–

4. תיקון רביעי: עמר נקי עמר זה צמר – כמו שיער נקי- שהשיער הזה הוא שיער שמאפשר לאדם גם מבחינה חיצונית מצד הפעולות שלו- לא לשתות את היין המשכר– להתרחק מכל קבלת אור בחוץ, והשיער מבטא  את זה שויתרנו גם על הכלים הפנימיים- ואנו נקיים מזה לגמרי- שזה התיקון הרביעי
5. תיקון חמישי: הוא בחינת רעווא דראווין– ואמרנו שהם מתחלפים בינהם- רצון הרצונות- שזה בחינת המצחא- שאדם צריך לגלות רצון חזק, אבל שאתה מגלה רצון חזק- אתה צריך להיות במקום גבוה, כי אם אתה תגלה רצון חזק במקום לא גבוה, אז אתה תרצה לקבל אותו לעצמך- ואז הבקשה שלך תהיה לדברים לא אמיתיים. אבל יש תפקיד לגלות רצון חזק- שלא נחשב שבשורשי המוחין אני צריך לותר אל הרצון אלא להפך- ודקא מקרא לנו שבמנחה דשבת שם דוקא צריך רצון חזק- כי יש עליית עולמות-עד א"א- שז"א עולה לא"א- ושם צריך רצון חזק-

6. תיקון השישי– הוא פקיחו דעיניין– שזה אומר שאני מאמין בהשגחה שהיא טובה שלמה, והכל מגיע בצורה שלמה לטובתי- שפוקחים עלי עין מלמעלה– בבחינת "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"- כי העין לנו כ"כ שלמה- כי היא תמיד פקוחה- כמו דג, כמו הדגים- כמו יוסף שראינו- צריך להאמין בהשגחה תמיד פקוחה ולא שלפעמים הוא לא ראה אותי.
   1. ובז"א אני יכולים לראות- סימן הגבות– או הריסים או העפעפיים- שמכסות את העיניים.
   2. ושם בא"א – כמו בדגים- כסימן- כפי שאמר רבי אבא- לא צריך לכסות את העיניים

7. והתיקון השביעי– הוא חוטמא– שמשם- אנו כבר מכינים את הצורה של נתינת החכמה ע"י ב' נקבים ששניהם נותנים חכמה– ותמיד הם יהיו מלובשים בחסדים-17.40

נָשֹׂא  סד – סו

פקיחו דעיינין

הבחירה שיש לאדם, היא חיבור לכוח העליון.

אדם לא יכול לייצר כוח מעצמו. העין פקוחה אומר שההשגחה מלמעלה היא ברחמים שלמים. התיקון בשורש המחשבה מגיע לתת מודע, ותוצאות התיקון צריכים להגיע למורגש. וכאן תפקיד האדם להתכופף לעליון ולבחור בקבלת ההשגחה, זו בחינת ובחרת בחיים.

כלומר עליו הכפיף את המחשבה המודעת שלו, למודעות הפנימית, אשר את חוקיה מלמדת פנימיות התורה, זו המחשבה העליונה שצריך להמליך.

למדנו  בשיעור הקודם על מאמר פקיחו דעיניין וראינו את ההתפרטות שם- בפקיחו דעיניין, בתיקון של ל' דצלם מבחינת הלבושי מוחין שנותן עתיק לא"א.

למדנו שהעין הזו של א"א נקראת עין פקוחה, עין עליונה, עין קדושה  וכן הלאה. דהיינו שהשגחה, האי השגחה של רחמים גדולים והאור שניתן הוא ניתן ברחמים גדולים.

אות נ"א

נא) אין אור לעין התחתונה דז"א להתרחץ מאדמימות ומשחרות חוץ כשהוא רואה מאור הלבן של העין העליונה דז"א הנקרא טוב עין. (זאת אומרת שאם אין את ההשפעה של א"א לז"א אז הוא מצידו העין שלו תהיה עין לא טובה.  הז"א חייב להיות ניזון מהשורש הזה שנקרא א"א- שרק דרך זה הוא יכול לתקן את עינו, ואין מי שיודע כאשר מאירה העין העליונה הקדושה הזו דא"א ורוחצת לעין התחתונה הזו של ז"א חוץ ממנו- מז"א- אם חש ז"א את ההשגחה העליונה- אז   על זה  "לא ינום  ולא ישן שומר ישראל"- יש דרךפשוטה שאדם יכול לראות את זה. שבדרך הפשוטה- בנאדם רואה שקורים לו דברים שלא יכול להיות שהם קורים סתם. הוא רואה שיש השגחה, שמישהו משגיח על הדברים. יש הרבה דברים שאנשים רואים את זה בדברים פשוטים גשמיים- ואפשר לראות את זה גם בדברים נפשיים . 2.52

שאדם מקבל כל מיני רגשות למינהם- וכשמסתכל הוא  רואה שהרגשות  אלה באו לבנות אות, והן לטובתו- לעיתים אפילו זו רגשות שנראים כשלייליים- אבל גם הם באים לטובת האדם, ולעיתים, רגש, עין פקוחה מלמעלה גורמת לאדם, כמו שגורמת לז"א, גורמת לאדם שיבוא לקצה, או להרגש יותר חזק של השלילה כדי שיתחיל לתקן, כי אם הוא מרגיש את השלילה בצורה של מועטה- אז הוא לא מתקן, אבל אם הוא  מרגיש את השלילה בצורה חזקה- אז הוא בא יותר לתקן. כי אם הוא בערך בסדר, אז  זה לא כ"כ נורא.

אותו דבר מלמטה אם אנו רוצים להשגיח על עצמינו- אז אנו צריכים למר לעצמינו- כמו מלמעלה שדואגים לנו-  כמו אבא טוב שדואג לילדיו.

נאמר שהילד עושה דבר לא בסדר, והוא רוצה לחנכו, אז האם הוא יתן לו מתנה, על זה שהוא התנהג לא בסדר?

למשל משהו אומר: אני לא מצליח להגיע בזמן לתפילת בזמן. תמיד אני מאחר ולא מתפלל במנין. וכל הזמן מחכים לי אנשים וזה גורם לאנשים אחרים גם לא להתפלל במנין. אז אומרים לו: אתה צריך להשגיח על עצמך. תשים לתכונה הזו

שבך- שוטר! אז הוא אומר : אני רוצה שוטר אפקטיבי. אומרים לו בסדר! אז אומר: אבל כזה שוטר אפקטיבי שאני לא ארגיש אותו!

אי אפשר שהוא יהיה אפקטיבי ולא תרגיש אותו! זה לא עובד כך!

)ואין מי שיודע כאשר מאירה העין העליונה הקדושה הזו דא"א ורוחצת לעין התחתונה הזו דז"א חוץ ממנו. ז"א צריך לחוש את ההשגחה העליונה ואז בחינת הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל. אדם רואה שכל הקורה אותו בא בהשגחה, וכן ברגשות שמרגיש הוא מבין שהכל בא לבנות את נפשו נכון. כך עין פקוחה גורמת לאדם שיבוא להרגש חזק של שלילה כדי שיתעורר מהבינוניות ויבוא לתקן. בזמן הגאולה נוכל לחוש בהשגחה, כעת ישנה ההשגחה אך אינה מגולה. זהו גילוי פנים, לראות ולהרגיש בהשגחה. וזהו בעל עין טובה, המקבל על עצמו את ההשגחה הטובה מלמעלה. ( 5.18)

אות נ"ב

נב) ועתידים הצדיקים זכאים עליונים לראות את ההשגחה זה העין דא"א ברוח החכמה, ז"ש כי עין בעין יראו, (שהם יוכלו לראות את ההשגחה ) מתי יהיה זה, בשוב ה' ציון וכתוב כי עין בעין נראה אתה ה' ואם לא העין הטובה העליונה דא"א שמשגיחה ורוחצת את העין התחתונה דז"א לא היה יכול העולם להתקיים רגע אחד. (אז באמת יש את ההשגחה העליונה שנוכל באמת לחבות אותה לעתיד לבוא- בשוב ה' ציון- כאשר תהיה גאולה, אבל גם עתה, יש את ההשגחה, אבל אנו  לא רואים אותה. אז אם בין כה וכה הוא משגיח עלינו, אז מה זה משנה אם אנו רואים או לא רואים? כשאנו לא רואים אותה – אז אין גילוי, והגילוי כמו שאומר אותן  בעה"ס- בהקדמה לתע"ס- שהגילוי פנים, זה כול שלנו לגלות  את ההשגחה ) ( 7.25)

אות נ"ג

נג) למדנו בצניאותא דספרא ההשגחה של העין התחתונה כאשר אור העין העליונה ( דהיינו עין של א"א) משגיח בו, ונכנס אור זה של העין העליונה ( שהיא עין לבנה שכולה בהשגחה של רחמים משגיח בו)בעין התחתונה דז"א מאיר הכל ממנו ז"ש אשר עין בעין נראה אתה ה' (דהיינו שכל הההשגחה, כל התפיסה של האדם, הוא רואה שגם היא באה מהשגחה עליונה, אומר ככה אני רואה , וככה אני חשוב וככה אני מרגיש, כי מלמעלה משגיחים עלי, מהמקום הזה. אז האם אני אוטמט? הכל עושים לי מלמעלה? אז מי אני? האם אין לי בחירה לעשות לבד? האם הכל צריך להיות ככה מלמעלה?

אבל אנו אומרים שאין עוד מלבדו, הכוונה שאין עוד כח מכוח של הבורא בעולם- האמת היא שאין לנו שום דבר מעצמינו, אבל יש לנו את האפשרות להתחבר למקור הכח הזה. היכולת שלנו רק להתחבר או להתנתק. אם ני מתחבר למקור הכח הזה אז אני רואה שבאמת- מהכח הזה אני מקבל, אין לנו כח שאנו יכולים לבנות מעצמינו, כל הכח שאנו בונים- הוא מהעליון. ולכן יש לנו בחירה. הבחירה שלנו להתחבר לכח הזה, או לא להתחבר אליו- אין לנו בחירה, או יכולת הכרעה לייצר כח רק מעצמנו, אין דבר כזה, כל כח שנדמה לנו שאנו מייצרים מעצמינו-..אנו אומרים אנו רוצים להתנתק. אז אומר לנו אתה  רוצה להתנתק? א ז בוא אני אראה לך שאני לא משגיח עליך, ותחשוב שאתה עושה מעצמך, ואם תעשה מעצמך  אז לא תראה לאן ללכת, ואז תלך בחושך ואתה תיפול. ולמה אתה נופל? בגלל שבחרת להתנתק מהכח הזה. לא שבאמת אתה יכול להתנתק מהכח הזה. אבל ז.ה לא משפיע עליך ברחמים. זה משפיע עליך דוקא מהשמאל- מהאדממויות. 10.38.בתת מודע יודע האדם שהכל מושגח מלמעלה, ועדיין יש בחירה. אין עוד מלבדו אומר שאין עוד כוח חוץ מבורא עולם, והבחירה היא רק להתחבר, או חלילה להתנתק ממקור הכוח. לכן צריך האדם לוותר על הגאווה ועל המחשבה שהוא יכול בכוחו להחליט.

אות נ"ד (11.0)

נד) כתוב הנה עין ה' אל יראיו( לשון יחיד) וכתוב עיני ה' (לשון רבים דהיינו: אם זכו- דהיינו זככו את עצמם והתחברו לעין הזו של א"א אז)המה משוטטות בכל הארץ דהיינו אם זכו, (דהיינו זיככו את עצמם והתחברו לעין הזו של א"א אז: )עין ה' אל יראיו ( דהיינו עין אחת- עין לבנה_ אומנם יש לו שתי עיניים, אבל למדנו שהעין השמאלית חזרה גם להיות  לבנה והם בהשגחה אחת של רחמים- ולכן נקראת עין אחת) שהיא העין העליונה דא"א לא זכו עיני ה' המה משוטטים שהיא עין שלמטה דז"א (אז מאיפה אתה רוצה להיות מושגח? מהעין התחתונה? או מהעין העליונה? למה שלא נרצה מהעין העליונה? כי צריכים לותר על עצמינו, לותר על זה שאני יכול לייצר כח מצד עצמי. לותר שאני יכול להחליט, אני מתחבר להחלטות העליונות, וכשאדם נמצא במצוקה, הוא רוצה להתחבר להחלטות העליונות )כי הוא מבין שהחלטה היא לא לרעתו, לא מנסים לנצל אותו

, אלא לחבר אותו לכח הרבה יותר גדול. היכולת שלנו להתחבר לדבר עצום וגדול מאיתנו, היא ממש רפואה לנפש. כי כאילו להתחבר למקור החיות. זה מפיג את כל הבדידות בבת אחת זה נותן הגש של קשר, הרצון הכ"כ אגוצנטרי- לבוא ולומר- אני מחליט, אני יודע, אני גדול, זה הכח של נמרוד הרשע. אברהם אבינו אומר לו: בוא נתחבר לעליון, אז אומר לו: לא! אנחנו לבד נעשה. (13.11)

אות נ"ה

נה) שלמדנו מפני מה זכה יוסף שלא שלט בו עין הרע, הוא מפני שזכה להיות מושגח בעין טוב העליון דא"א, (מה זה זכה? זיכך את עצמו לא רדף אחרי תאוות, לא יכול להגיד אני רודף אחר תאוות, אבל מבפנים אני עובד את ה'-) ז"ש בן פורת יוסף בן פורת עלי עין(כתוב עלי עין, ולמה לא עלי עיניים.? כי היתה לו השגחה של עין אחת, איזה עין ? של א"א) שפירושו למה הוא בן פורת, שלא שלט בו עין הרע מפני עלי עין כלומר (על ) סבת עין העליון דא"א שהיה מושגח בו. (איך מגיעים לזה? לא ע"י הפעולות, אלא ע"י הכוונה של התמסרות מלאה- להתחברות לכח האלוקי מתוך התרוממות הנפש, מתוך שאיפה גדלה להתחבר.. ואז הפעולות יבואו. ) ( 20.46)

 אות נ"ו

נו) כתוב טוב עין הוא יבורך, ( מה הטעם?)כי נתן מלחמו לדל(מי נקרא דל? האני האמיתי הפנימי, שאין לו תוזנה- וכנותנים את ההנאות לדברים החיצונים היא נקראת דלה וענייה-

,"דלית  לה מגרמה ולא מידי – ככה נקראת המלכות- מקימי מעפר דל-דהיינו מה שנאי מרגיש מהכלל- הוא נקרא כמו עפר, שהשכינה נמצאת בעפר- זה בגלל שאני לא מאמין ב כלל אלא מאמין רק באגוצנטריות שלי, בפרטיות שלי) הוא האני האמיתי של האדם, הדל הוא גם בחינת היחד. שואל, מהו הטעם שנקרא עין אחד ולא אמר טוב עינים הוא יבורך, ( למה טוב עין?),ומשיב בוא וראה, בעין התחתונה דז"א

• יש עין ימין (משפיעה בחסדים גדולים )
• ויש עין שמאל

והם שתים בשתי בחינות מיוחדות

• שהימנית היא חסדים
• והשמאלית היא הארת חכמה.

אבל כאן בא"א אין עין שמאלית (מגולה, אלא נחשבת כאילו

עין אחת ) ושתיהן עולות מדרגה אחת והכל ימין, דהיינו חוור גו חוור (לבן בתוך לבן )ומשום זה כתוב עין אחת דהיינו טוב עין הוא יבורך ולא שתים. כי הנותן מלחמו לדל זוכה לברכת העין העליונה דא"א שהיא עין אחת. ( 23.05)

 אות נ"ז

נז) ולמדנו עין זו דא"א שהיא העין של ההשגחה פתוחה תמיד, צוחקים תמיד, שמחים תמיד ששמחה אמיתית באה מהנשמה, (הצחוק והשמחה באה מהנשמה- מה שאין כן למטה בז"א שהן כלולות באדום שחור ולבן ג' גוונים ואינן תמיד פתוחות, שיש לו גבות בעיניו המכסים על העין, ( ולפעמים צריך לעצור את העין) וז"ש עורה למה תישן ה' פקח עיניך וראה, שמשמע שאינן תמיד פקוחות. (לא אומרים פקח העין- אלא פקח עינך בלשון רבים ) ( 24.34)

שאלות חזרה בזוהר אדרא רבא סד-סו
1. מי רוחץ את העין האדומה של ז"א וכיצד?
2. מהו המצב הכתוב בשוב ה' ציון?
3. באיזה מצב עין ה' אל יראיו? ובאיזה עייני ה' המה משוטטים בכל הארץ?
4. מפני מה זכה יוסף שלא שלט בו עין הרע כיצד רואים זה בברכתו?
5. מה ההבדל בן השגחת א"א להשגחת ז"א?
6. מה נשאל רבי יהודה ומה תשובתו?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

נָשֹׂא  סא – סג

פקיחו דעיינין

עיניים פקוחות כדי להשפיע את הטוב. בסידור נכון של צורת המחשבה, אין העליון נותן רק שפע לתחתון, אלא גם לבושי מוחין, כלומר צורת תבנית הגיון נכונה, צורה אמונית לרצון כדי לקבל הארה כראוי.  

עין שמאל מבטאת חוכמה, ועין ימין חסדים. בא"א גם עין שמאל מוחזרת לבחינת חסדים, שאז אין שליטה לחוכמה, אלא שתיהן חסדים, לכן נחשב א"א כעין אחת שהיא שמירה וקיום הכל, ממנה נובעים הברכות עליו כתוב טוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך אלא יברך כי זה נק טוב עין וממנו מברך לכל.

בתת המודע, בשורש המוחין, השמאל צריך להיות השפעה, גם מה שבא בבחינת קבלה. אחרת אדם לא ידע לרצות להשפיע מפני שתת המודע שולט

עמוד ס' אות מ"ב.

 מאמר פקיחו דעיניין

מאמר פקיחון דעיינין הוא התיקון השישי- שבו העיניים של א"א נחשבים לעיניים של השפעה, ולכן נקראים פקיחו, שהעיינים פקוחות כדי להשפיע את טוב.

והראש הלבן- העיניים שלו- ההשפעה שלו שונה משאר העיניים.

אין כסות על העין, אין גבות על העין, כי הגבות מראים על חסדים, ואל צריכים שם שמירה, מכיוון שכולו חסדים- אז אין  לו גבות – הוא לא סוגר את עיניו, ועליו כתוב " הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"

אומר הזוהר הקדוש-כל מה שבא  ברחמים- לא צריך כסות על העין. ולכן אין לו גבות על העין.

למדנו שהתיקונים הראשונים של א"א היו תיקונים בפנימיות, שהם נקראים:

1. גלגלתא
2. קרומא דאוירא- ובגדלות זה נהיה מוחא דאוירא
3. ומוחא סתימאה

אלו הם תיקונים פנימיים.

ויש לו תיקונים-  לא רק בצורת המוחין שהיו לו שהם ג' התקונים הראשונים, יש לו גם תיקונים של לבושי מוחין, של נה"י דעתיק- כלומר מה שהעליון עושה זוג בשביל התחתון אז הוא לא נותן לו רק את המוחין, אלא הוא גם נותן לו  את צורת ההגיון שיש במוחין האלה שמלביש את המוחין הללו- וצרת ההגיון הזו נקראת לבושי מוחין, ואת לבושי המוחין האלו הוא גם נותן לו.

ולבושי המחין האלו

• ראינו שיש לנו גם את התיקון שנקרא עמר נקי– שזה היה התיקון הראשון בחיצוניות
• וראינו את התיקון של רעווא דמצחא- או רעווא דרעווין– שזה המצח המגולה- בהארה- בגלל שהוא בא להאיר
• ועכשיו אנו לומדים את התקון השישי- שהוא השלישי בחיצוניות שנקרא פקיחו דעיניין3.12

פקיחו דעיניין מתחלק לב' חלקים:

יש ם' דצלם-זו הפקיחא שהשפיעה בחוץ- ששם הי' לא יוצא מהאויר- וזה נקרא עמר נקי.

לא"א יש 2 עיניים: רבי שמעון אמר לקרבי אבא-למה זה רמוז? מהרמוז זה שאנו אומרים שיש לו עין אחת, אבל הם שתי עיניים? ואין לו כסות על העיניים.

אמר לו רבי אבא שזה דומה לדגת הים, שדגת הים אין להם עיניים- אין להם כסות על העין, ואין להם גבות, והדגים אינם ישנים, והם לא צריכים שמירה על עינייהם. למה? בגלל שנמשכים ברחמים. 4.23

כל שכן עתיק שהוא עכשיו נון את התיקון לא"א- גם הוא לא צריך תיקון. ז"ש הנה "עין ה' על יראיו" . משמע עין ה'- זו עין אחת. וכתוב "עיני ה' משוטטות בכל הארץ"- משמע שעיני ה' זה בלשון רבים- מיעוט רבים שתיים.

אז השאלה האם יש עין אחת ל', או שתי עיניים?

אומר הזוהר הקדוש: לא קשה.

• בז"א שתי עיניים
• בא"א- עין אחת

ועם כל זה, האם באמת 2 עיניים בא"א- רק שהם חזרו לאחת.

מה זה אומר חזרו לאחת?

• עין שמאל זה צד חכמה
• עין ימין זה חסדים

היות ועין שמאל בא"א- מוחזרת להיות גם חסדים- זאת אומרת שלחכמה אין שום שליטה אלא,

שתיהם( שתי העיניים) כמו בחינה אחת, כי שליטה של שניהם היא חסדים,

ולכן היות ויש שליטה אחת– לכן נחשב לעין אחת!

ובתוך זה ספר לנו שכל אחת מהעיניים- יש לו גם ג' גוונים:

לעין יש גוון  : לבן אדום וירוק- שהם ג' קוים- ימין שמאל ואמצע

ולכל אחד מהעיניים יש ימין שמאל ואמצע.

וימין שמאל ואמצע של כל עין- גם בתוך כל אחד מהם- יש ימין שמאל ואמצע.

שרטוט: 2 עינים (ימין ושמאל)  המתחלקות כל אחד  לימין שמאל ואמצע- וכל חלק מהם גם לימין שמאל ואמצע

ועל זה הוא שואל: אם א"א כולו ימין? אז איך מתבארים בו ג' גוונין?

אתה אומר שיש לנו גוון לבן, אדום וירוק בכל עין,- גם בעין ימין וגם בעין שמאל- אז איך יש  בו ג' גוונין?

תשובה: אומר שכל הג' גוונין שיש לו חוזרים להיות אחד- כמו שהכלל פועל כך- גם בתוך כל אחת מהעיניים הכל חוזר להיות לבן. (7.06)

ההפרש בין שתי העיינים, הוא :

• עין ימין היא לבן
• עין שמאל- הוא אדום שמקורו מוחזר להיות לבן

בזוהר יש פירוט שלם על כל עין ועין- איך כל אחד מהפרטים של קו ימין שמאל ואמצע שבעין ימין- וימיין שמאל ואמצע שבעין שמאל כלול גם מג' קוין- וכולם הם מאירים בהארה שנקראת לבן- וזה נותן את הכח לז"א לקבל מהאורות האלה מלמעלה. 8.14

מה היה הכח הגדול? אנו אומרים שכל הפרצופים בעולם אצילות נתקנו מהשבירה שבעולם הנקודים- מז' מלכים שנשברו/התבטלו. למה הם נשברו? כי לא היה תיקון קוים בז"ת דנקודים.ז"ת דנקודים זה בעצם הז"א. וכשבאו להתקין את הז"א ויצא ז"ת דנקודים ולא היה תיקון קוים=- הגיע אור גדול- והוא לא יכול היה לומר שנאי מעדיף חסדים ולא חכמה\, אז היתה שם שבירה.

אז באופן קצר- אנו אומרים שלא היה שם תיקון קום של ימין שמאל ואמצע בז"ת

כי מה זה ימין ושמאל ואמצע?

• שמאל זה אומר: שכשבא אור החכמה לקו שמאל (והטבע שלו להתפשט ממעלה למטה) – אז הוא (פועל ההפך מטבעו- בגלל ההתכללות) דוחה אותו ממטה למעלה
• ימין– שהטבע שלו הוא לדחות את האור ממטה למעלה–  אז הוא (פועל ההפך מטבעו- בגלל ההתכללות)  ומוכן להתפשט גם (ממעלה) למטה.

כל אחד מתכלל מהכח של חברו– ואז הם מגיעים לתיקון.

לכן, חייבים לעשת תיקון מיוחד בעולם אצילות- של  תיקון קוין. ששורש המוחין שנקרא א"א הוא מותקן באופן הזה.

וכשחזר קו  שמאל להיתקן- שהוא עין שמאל דא"א- אז הוא בבחינת "דא לגו מן דא"- זה מתוך  זה., דהיינו" מה פירוש: זה בתוך זה?-  לבן בתוך לבן– שהשמאל הוחזר להיות ימין ממטה למעלה– ע"י זה שהוא התכלל בחסדים- שפעל ממטה למעלה נטהר– מכל הפגמים שהיה לו בעת שבירת הכלים-  כי כל שבירת הכלים- נגרמה מכך שהשמאל פועל- וכשהוא הוא מגולה- אז אין ברירה אלא לקבל את האור, ואז היתה שבירה.(10.28)

על העין (דא"א) הזאת– עליה נאמר: עליה "לא ינום ולא ישן שומר ישראל"– ועין  דא"א אינה סתומה, כלומר אינה סתומה בחסדים מכוסים, כמו האודנין- למה? כי זה תיקון של ל' דצלם- שמאיר חכמה.

כשאנו אומרים שהיא חסדים- הכוונה שהיא כולה שפע- אז היא  יכולה להאיר חכמה למטה.

שימו לה, שמוחא סתימאה (מו"ס)  לא יכולה להאיר חכמה- אבל כאשר אנו באים  לפקחיו דעיניים שם כם אפשר להאיר חכמה- כי זה לא בפנימיות א"א- זה בחצוניות א"א, וזה כמובן יארי בל"ב נתיבות החכמה.

וכמו שאמרנו שלא צריך שמירה- מכיוון שכולו שפע של חסדים, כי השמאל שלו הם פועלים ממטה למעלה, והעין הזו- אם היא נסתמת רגע אחד- אז לא תהיה הארה לתחתונים- אז לא יוכלו להתקיים. ולכן היא נקראת עין פקוחה- והרבה שמות שמתארים את המציאות הזו שלה-

• עין פקוחה,
• עין עליונה,
• עין של ההשגחה,
• עין שלא ינום ולא ישן

עין שהיא שמירת הכל, עין שהיא קיום הכל. ועלזה כתוב: " טוב עין הוא יבורך" אל תקי יבורך, אלא יברך, כי  זה במאת כמו הברכה שמקבלים מלמעלה_ שזה נקרא "טוב עין".

לכן..בקיצור: מה התיקון של פקיחו דעיניין?

זה התקון הו' שלנו- והוא בחינת תיקון של ל' דצלם שבו הי' יכול לצאת מהאויר ונהיה אור, והעיניים  נפקחים בהארת חכמה בחסדים. וזה התיקון השישי.

בשיעור הבא נבסס  יותר את הידיעה ונסכם את כל התיקון של פקיחו דעיניין- כי עוד  לא סיימנו אותו.(13.12)

נָשֹׂא  – אות מ"ז- נ'

פקיחו דעיינין

עיניים פקוחות כדי להשפיע את הטוב. בסידור נכון של צורת המחשבה, אין העליון נותן רק שפע לתחתון, אלא גם לבושי מוחין, כלומר צורת תבנית הגיון נכונה, צורה אמונית לרצון כדי לקבל הארה כראוי.  

עין שמאל מבטאת חוכמה, ועין ימין חסדים. בא"א גם עין שמאל מוחזרת לבחינת חסדים, שאז אין שליטה לחוכמה, אלא שתיהן חסדים, לכן נחשב א"א כעין אחת שהיא שמירה וקיום הכל, ממנה נובעים הברכות עליו כתוב טוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך אלא יברך כי זה נק טוב עין וממנו מברך לכל.

תיקון השישי -פקיחו דעיניין- עיניים פקוחות

למדנו על  תיקון העיניים, שהעיניים מרמזים על תיקון של הל' דצלם שהעיניים של א"א הם עיניים  פתוחות, זה תיקון השישי שלנו- והוא מתבטא בב' עיניין, שהי' שהוא בחינת העיניים יצאה מהאויר ואפשר להשפיע איתה הארת חכמה.  בשונה מהאודנין שלמדנו ששם למדנו שהי' לא יוצא מהאויר. בבחינה  זו שהי' יצאה מהאויר אז נפקחו העיניים בהארת חכמה בחסדים. זה לא חכמה בלי חסדים, כי אחרת זה חושך, זה חכמה עם חסדים, ולכן האור יכול להתבטא. כל מה שבא ברחמים- אין לו כסות לעין.

למדנו שבא"א שהוא כולו רחמים- לא צריך כסות לעיניים ואין גבות. דומה הדבר לדגת הים- כך אמר רבי שמעון לרבי אבא, שאל אותו למה זה רמוז, אבא ורבי אבא- דומה לדגת הים שאין לה כסות עין, ואין להם גבות, והם לא ישנים, והם לא צריכים שמירה על עינהם. למה? בגלל שנמשכים ברחמים, אבל שהחכמה באה במסגרת של רחמים אז היא לא צריכה השגחה.  ועל זה כתוב" הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל"

מי הוא שומר  ישראל? א"א– ששומר על ז"א. וז"א נקרא ישראל.

עיניים פקוחות כדי להשפיע את הטוב. בסידור נכון של צורת המחשבה, אין העליון נותן רק שפע לתחתון, אלא גם לבושי מוחין, כלומר צורת תבנית הגיון נכונה, צורה אמונית לרצון כדי לקבל הארה כראוי.

עין שמאל מבטאת חוכמה, ועין ימין חסדים. בא"א גם עין שמאל מוחזרת לבחינת חסדים, שאז אין שליטה לחוכמה, אלא שתיהן חסדים, לכן נחשב א"א כעין אחת שהיא שמירה וקיום הכל, ממנה נובעים הברכות עליו כתוב טוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך אלא יברך כי זה נק טוב עין וממנו מברך לכל.

אות מ"ב

מב) הנה עין ה' אל יראיו שמשמע עין אחת. וכתוב עיני ה' המה משוטטות בכל הארץ ( משמע שיש יותר מעין אחת- מיעוט רבים שתיים- משמע שיש 2 עיניים)שמשמע שתי עינים ומשיב לא קשיא (כאן שמדובר על שתי עיניים- מדובר בז"א, וכשמדובר על עין אחת מודבר על א"א )

• כאן בז"א הן ב' עינים
• כאן בא"א הן עין אחת

ועם כל זה (למרות שמדובר  בא"א על שתי עיניים- הן עין אחת שזה שתיים שחזרו להיות אחד. וזה מה שרוצה להסביר לנו בעה"ס- שהם שתיים שחזרו להיות אחד.) שתי עינים הן אלא שחזרו לאחת עין שהיא לבן בתוך לבן ולבן הכולל כל לבן. (3.57)

• בז"א עין ימין היא חסדים
• ועין שמאל היא הארת חכמה

 וע"כ הן ב' בחינות(ב' עיניים ) מה שאין כן בא"א שאין בו שמאל  בגילוי( וזה קצת קשה- איך יכול להיות שלא יהיה שמאל? אז צריך להגיד שאין שמאל מגולה.  ) והוא כולו ימין(למה? כי השמאל נכלל בימין

) ונמצא שגם עין שמאל שבו אע"פ שהיא חכמה מכל מקום היא מוחזרת לחסדים כלומר היא קיימת_ יש ערך של חכמה- אבל חכמה שמוחזרת לחסדים) כלומר שאין לחכמה שום שליטה ושתיהן כבחינה אחת שהיא חסדים וז"ש ועכ"ז תרי עיינין ( שתי עיניים) אינון ואתחזרו לחד ( חזרו לאחד)שאין הפירוש שגם עין שמאל הוא חסדים שא"כ היו באמת רק עין אחת (מה הטעם לעשות שתי עיניים של חסדים?) אלא הפירוש

 שהם ב' עינים ב' בחינות:

• שהימין הוא חסד
• והשמאל היא חכמה

( אז מה ההבדל מז"א? אלא שכאן בא"א הם חזרו לאחת) אלא שנחזרו לאחת, שהשליטה היא לאחת ( לעין ימין) שהיא חסדים, (ומרחיב את ההסבר: 5.35 )

 ג'  גוונים בעין

ונודע שיש בכל עין ג' גוונים שהם לבן אדום ירוק שה"ס ג' קווים ימין שמאל ואמצע

• שימין הוא חסדים ( לבן)
• שמאל חכמה ( אדום)
• ואמצע (ירוק )כלול משניהם

ולפי האמור שבא"א כולו ימין איך מתבארים בו ג' גווני העין.

(מה השאלה: אם אתה אומר לי שא"א כולו ימין, אז איך יהיה שם צבע אדום? כי אדום  זה שמאל! ואיך יהיה ירוק-שהוא קו אמצעי- הרי אתה אומר שהוא ימין ?)

 וז"ש עינא (עין  )דאיהי חוור(שהוא לבן ) בגו( בתוך) חוור (עין שהוא לבן בתוך לבן )וחוור דכליל כל חוור(וכולל את כל הלבן ) הוא כעין שאומר הזהר לחלק בין עתיק לא"א

• שעתיק הוא בחינת דא לעילא מן דא (זה למעלה מזה )שהוא בחינת כתר המרומם לגמרי מחכמה

( בוא נראה: שחלקנו בין א"א לעתיק אמרנו :

• שעתיק הוא כולו למעלה. ואין לנו השגה בו, אין בו  חכמה, הכל אמונה. הכל חסדים- הכל רחמים שמתפשטים לתחתון.
• אבל בא"א למדנו שיש חכמה- אז אם יש חכמה, אז איך אתה אומר לי שהעין שלו כולו ימין? אז מה זה דא לגו מן דא?(  זה מתוך זה)?

• אבל א"א יש בו ג"כ חכמה אלא הוא דא לגו מן דא?( זה מתוך זה)?
• שהחכמה סתימאה שלו בתוך הגלגלתא שהיא הכתר והשליטה היא לגלגלתא אף כאן יש ב' עינים חסדים וחכמה( כמו שראית את ההבדל בין א"א לעתיק ככה על אותו רעיון אתה יכול לראות  מה זה ב' עיניים בא"א שחזרו להיות עין אחת.) אלא שהשמאלית שהיא חכמה היא בתוך הימנית שהיא חסדים ועד"ז ב' קווים ימין ושמאל שבכל עין שלו הם ג"כ דא בגו דא (זה בתוך זה – אז גם בתוך כל עין מב' העיניים שקו השמאל  הוא בתוך קו הימין)
  

שאלנו: בכל עין, יש ג' גוונים, אז מה  אתה אומר לי שכולו לבן? אז איך יכול להיות שיהיה אדום? אדום שבכל עין מתכללת בלבן שבעין, וגם העין השמאלית שהיתה אמורה להיות שמאלית- שאמורה להיות אדומה, מתכללת בימין. אז חוזרת והופכת להיות לבנה.אז זה קורה גם בתוך העין עצמה וגם בין שתי העיניים.

שקו (בתוך כל עין קו שמאל הוא בתוך הימין וכך גם האדום שבכל עין מתכלל בלבן שבעין )השמאל הוא בתוך קו הימין וע"כ אע"פ שקו שמאל הוא אדום הוחזר להיות לבן וב' הקווים(שבעין- אדום ולבן ) הן חוור(לבן ) בגו חוור(בתוך לבן ). ולפי"ז קו האמצעי הכולל ימין ושמאל שהם בכל מקום לבן ואדום(שנותנים לו את הצבע הירוק ) שבשביל זה נעשה האמצעי ירוק הכלול מלבן ואדום כמו החמה. אבל כאן (בא"א )שהשמאל אינו אדום אלא הוחזר ללבן, נמצא קו האמצעי כולל ב' בחינות לבן וז"ש חוור דכליל כל חוור דהיינו קו אמצעי שבעין דא"א (שנקרא כליל שכולל את ב' הצבעים. שהם לבן ולבן- כולל שני לבנים- כי הכל אצלו לבן, דהיינו קו האמצעי שבעין דא"א הוא לא ירוק אלא לבן- הכולל כל לבן)שאינו ירוק אלא לבן הכולל כל לבן(גם הימין והשמאל אצלו לבן-) שכולל לבן של ימין ושל שמאל וההפרש בינהם הוא שזה ( זה הכוונה לעין ימין דא"א)לבן ממקורו וזה (כין שמאל דא"א )אדום ממקורו אלא שהוחזר ללבן. (  כי אם אתה אומר לי ששניהם לבנים- אז אין הבדל בינהם בין עין ימין לעין שמאל של א"א, אבל אומר לך: שזה המקור שלו הוא אדום וחזר ללבן- זה עושה אותו שמאל.) (11.47 )

 שרטוט: 2 עינים (ימין ושמאל)- וכל עין מתחלקת ל-ג': ימין/שמאל /אמצע וגם כל חלק שבהם מתחלק לג' 

אות מ"ג

מג) לבן ראשון ( דהיינו עין ימין דז"א) מאיר ועולה ויורד להסתכל בזה שצרור בצרור למדנו, הכה לבן הזה והדליק ג' נרות הנקראים הוד(ספירות הוד ) והדר ( ספירת יסוד) וחדוה (ספירת גבורה ) ולוהטים בשמחה בשלמות.

אני רוצה להזכיר שאנו מדברים במסגרת התיקון השישי– שעתיק נותן בא"א, שכל התיקון הזה נקרא פקיחו דעיניין שהאו בחינת ל' דצלם– שהי' יוצאת מהאויר וכך יכולה המדרגה להאיר את החכמה

כאן מלמד בעל הסולם את ג" הצבעים שבכל עין ( גם בעין הימנית וגם בשמאלית- מה הם אומרים)

ג' גוונים בעין ימין דא"א

ג' גווני עין שבעין ימין דא"א שהם סוד ג' קווים ( נדבר על עין ימין ועל ג' גוונים שבעין ימין" )ומפרש תחלה קו השמאל שבעין ימין דא"א

 ונודע שכל קו מג' קווים כלול משלושתם (כל אחד  מימין שמאל ואמצע שבעין ימין הוא גם כלול משלוש" עכשיו נדבר על השמאל שבימין שהוא עצמו כלול משלוש :'

)וע"כ מפרש ג' בחינות האורות בקו השמאל (שמאל שבעין ימין )– הזה שהם בחינות ג קווים שבו

רוצה לפרש – את הג' קוים שבשמאל שבימין🙂

2 עיני א"א- ימין ושמאל שכל אחת מתחלקת לימין שמאל  ואמצע

2 עיני א"א- ימין ושמאל -שכל עין מתחלקת לימין שמאל  ואמצע- וכל אחד מהם גם לג' קוין

עכשיו הוא אומר שכל אחד מהם כלול מג' קוין" לקו שמאל הזה יש ג' קוין. השמאל של הימין\ וגם לאמצע יש ג' קוין, וגם לימין יש ג' קוין. כל אחד מהם יש ג' קוין. ו

עכשיו נדבר על ג' קוין של השמאל של הימין.

וז"ש חוורא קדמאה שהוא שמאל (שמאל דימין ) נהיר בחסדים דקו ימין (מאיר בקו ימין )שבו וסליק (עולה )דהיינו הארת חכמה שמאירה ממטה למעלה החוזרת לחסד. ונחית דהיינו בחסדים דקו אמצעי שבו מאיר ממעלה למטה להסתכל דצריך בצרורה דהיינו להשפיע כל ג' קווים אלו אל המלכות שנקראת צרור החיים. ( רוצה להשפיע למלכות את כל בחינות בקו השמאל שבעין ימין) ונודע שכל עין כולל ע"ס שהם חג"ת נהי"מ והחסד כלול מג"ר והן מתחלקות בג' קווים( החלוקה היא קצת קשה:) אלו גבורה הוד יסוד הם בקו שמאל(אם יש חג"ת נה"ימ אז אומר לנו שהחסד מתחלק(מדברים על השמאל) החסד כלול מגר" והם מתחלקות לג' קוין- גבורה הוד ויסוד בקו שמאל. מה "קופץ" לעין? למה יש יסוד בקו שמאל? זה יסוד דקו אמצעי, אלא , אולי לומר רק על הגבורה שביסוד הוא מדבר – בהמשך אומר בעה"ס תשובה: אומר שהיסוד והת"ת התחלקו ימין ושמאל- היסוד יותר נוטה לשמאל והת"ת נוטה יותר לימין. לכן החלוק ההיא גבורה הוד ויסוד- ובהמשך בקו הימין- החלוקה תהיה חסד- נצח ות"ת. ולמה זה כך? מכיוון שלמעלה מחזה שזה נקרא חג"ת- הוא לא כותב את זה פה- בחג"ת למעלה מחזה- זה חסדים מכוסים אז הת"ת שהיא משמשת למעלה מחזה- יותר נוטה לימין, ויסוד שהוא למטה מחזה שם נקראת החכמה הוא נוטה יותר לשמאל.20.00

) שהיסוד והת"ת התחלקו לימין ושמאל, ת"ת נוטה לימין ויסוד לשמאל

קו השמאל הוא גבורה הוד יסוד של ע"ס של העין.

• וחסד נצח ת"ת הם בקו ימין
• וכללות הג"ר שבחסד נמשך בקו אמצעי.

( אז איך יש לנו ע"ס- הרי יש  לנו רק חג"ת נה"י- חב"ד נמצא בם' דצלם, ועכשיו אנו מדברים על ה- ל' דצלם? אז בחסד עצמו יש את הג"ר- כללות הג"ר נמצא בחסד. והשאר חג"ת נה"י מתחלקים לימין ושמאל.

כיצד הם מתחלקים?

• חסד נצח ות"ת- בימין
• גבורה הוד ויסוד בשמאל)

 וכאן מפרש ג' ספירות שבקו שמאל וז"ש בטש האי חוורא דהיינו שנזדווג בבחינת המלכות שבו ואדליק ג' בוציני( נרות/אורות ) דאקרון הוד והדר וחדוה דהיינו  הוד יסוד גבורה, (כי הוד זה ברור שזה הוד  )כי הדר הוא יסוד וחדוה היא גבורה ( איפה למדנו שחדוה היא גבורה?  שגבורה זה יין)בסוד שהוא יין המשמח (וזה נקרא חדוות היין )

ומה שחושב יסוד בשמאל הוא כי קו האמצעי(אז לךמה אתה אומר שיש בשמאל- גבורה הוד ויסוד, איך שייכת את היסוד  לשמאל? עונה בעה"ס שירגיש בשינוי הזה- כי קו האמצעי שהוא ת"ת ויסוד מתחלקים לב' בחינות 🙂 שהוא ת"ת ויסוד נחלקים לב' בחינות

• שהת"ת נוטה לחסד ולימין(כי מחזה ולמעלה זה חסדים מכוסים באופן רגיל )
• והיסוד לגבורה ולקו שמאל

אז מה לימד אותנו כאן? לימד על חלוקה בתוך  קו שמאל שבעין ימין (22.24)

 לימד כאן על החלוקה שבקו שמאל שבעין ימין

( מדברים עדיין  על העין הימנית. 'קודם דבר איתנו על השמאל שבעין ימין, ועכשיו הלבן השני- זה האמצע שבעין ימין.- למה פה צריך להדגיש את זה? כי קודם אמר לנו שיש 2 לבנים, לבן שהו אימים ולבן שהוא שמאל שנקר לבן. ועכשיו הוא גם אומר לנו לבן שני-  ועכשיו הוא מדבר על ימין שבעין ימין. 23.44

(כל אחד מהימין ושמאל של הימין הוא כלול מג' קוין .

קודם דברנו על ג' הקוין של שמאל :

• השמאל שבשמאל נקרא- גבורה- הוד ויסוד
• הימין שבשמאל נקרא- חסד נצח ות"ת
• והאמצע שבשמאל– זה כללות הג"ר שיש בחסד.

עכשיו ידבר איתנו על הלבן השני- שהוא קו ימין שבעין ימין דא"א

)

אות מ"ד

מד) לבן שני שהוא קו ימין שבעין ימין דא"א מאיר מבחינת ימין שבו ועולה מבחינת שמאל המאיר בו ממטה למעלה ויורד הארתו ממעלה למטה בבחינת קו אמצעי ( דומה למה שהאיר קודם בשמאל) והכה והוציא ג' נרות אחרים הנקראים נצח חסד ות"ת ולוהטים בשלמות בשמחה ( כמו שקרה בצד שמאל שבעין ימין כך קורה צד שימין שבעין ימין) ( 25.17)

כפי שיש בצד שמאל שבעין ימין

אות מ"ה

מה) לבן השלישי שהוא קו אמצעי שבעין ימין דא"א מאיר ג"כ ג הארות בג' קווים לוהט ומאיר מבחינת ימין ויורד מבחינת קו אמצעי ועולה מבחינת הארת השמאל החוזר לימין(למה הוא שמאל החוזר לימין? כי מתנהג בעין  ימין כמו שהכלל מתנהג- בכלל: עין שמאל חזרה לימין- ונהיתה לבנה, אז גם השמאל שבכל אחד מהקוים הוא חוזר לימין- אז השמאל מתנהג באופן הזה- וזה תיקון, וזה מראה שכל עין היא מתוקנת וכל קו הוא מתוקן. כי למדנו שאיך מתקנים את הימין? במקום שיהיה ממטה למעלה הוא ממעלה למטה  ולכן הימין יורד. ומבחינת קו אמצעי- עולה מבחינת הארת השמאל החוזר לימין- הוא פועל ממטה למעלה) ויוצא מסתימת המוח כלומר שמוציא הארה ממוחא סתימאה הכוללת ג"ר ומכה בנר השביעי( מהו נר השביעי? המלכות-שמאיר למלכות) במלכות שבשביעי היי שמזדווג בקו האמצעי שבבינה הנקראת שביעי שקו האמצעי שבה היא דעת שעי"ז היא מוציא מהבינה כללות הג"ר ומוציא דרך להאיר למוח התחתונה לז"א ולוהטים כל הנרות שלמטה שבז"א. ( 27.10)פירוש: כי ז"א שהוא קו אמצעי שלמטה מקבל מקו האצעי הזה שבעין דא"א(מהתיקון הזה שקרא פקיחו דעיניין ) (אנו עדיין לא מדברים מזה- זה עדיין משהו צדדי- כי כרגע לא לומדים על ז"א אלא  לומדים רק על התיקונים שעתיק נותן בא"א ומזכיר את זה בדרך אגב, שבהמשך אנו נלמד את התיקונים של ז"א- שהוא מקבל את ההארה מא"א ומשפיע אותה למלכות, מקבל אותם בסוד התפילין ומשפיע אותם ללב.  אז הוא אומר שז"T שהאו קו אמצעי שמקבל מקו אמצעי הזה שבעין דא"א המתיקון הזה שנקרא פקיחו דעיניין ) בעת שמתדבק בו בסוד אשר עין בעין נראה אתה ה' . ( 28.01)

אמר רבי שמעון יפה הוא ועתיק יומין יפקח עין זו עליך בשעה שתצטרך לו(עד כאן ביאר ג' גווני עינא שבעין ימין דא"א- שכל אחד מהם מאיר בג' קוין. )

ב' העיניים של א"א דומים לעיני הדגים שאין להם גבות, אינם צריכים שמירה שכולם בחסדים. לכן העין במצב זה תמיד בלבן וכל הקווים משפיעים

בעצם, מה הוא אמר?

ב'  העיניים  של א"א דומים לעינים של דגים. למה דגים? לדגים אין גבות, הם לא  צריכים  חסדים- עיניהם תמיד פקוחות, בבחינת "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", לא צריכים לסגור את עיניים- לא צריכים שמירה, בגלל שכולו בחסדים. וע"כ במצב הזה העין היא תמיד לבן, והאדום שבו לא בא לידי ביטוי. וכל ג' הקוים פועלים כך שהם משפיעים למטה.- כך למדנו בימין, ואותו דבר נלמד בשמאל.(29.10)

עכשיו צריך להסביר לנו את ג' הקוין של עין שמאל בא"א- שבכל אחד יש ג' קוין.

הולכים לפרש את העין הזו שהיתה אדום- שחזר ללבן בא"א.לבן תוך לבן שקו השמאל הוחזר ללבן.

אות מ"ו

מו) לבן בתוך לבן שהקו שמאל הוחזר ללבן מחמת שבא בתוך לבן שבימין, ולבן הכולל כל לבן שהוא קו אמצעי הכולל ימין ושמאל שהם לבן בתוך לבן, (פירוש: ) שלבן הראשון (צד השמאל שבעין שמאל- זה הלבן הראשון שמפרש )שהוא השמאל שבעין שמאל שהוחזר ( ללבן- כמו שכל עין שמאל הוחזר ללבן, גם השמאל שבשמאל הוחזר ללבן. מה היה קודם? אדום)לימין מאיר מהארת ימין ועולה מהארת שמאל ויורד למטה מהארת קו האמצעי ( כמו תיקון של ג' קוין רגיל,והרי יש פה ג' קוין, אז היותו בג' קוין מתקן אותו) לשלשה נרות שבצד שמאל שהם גבורה הוד יסוד( איך יש לנו יסוד בקו שמאל? כי הוא נושה לשמאל) ולוהטים ורוחצים כלבן הזה כמי שרוחץ גופו בבשמים טובים ובריחות על מה שעבר עליו בתחילה. (31.38 )

( פירוש ) כל אלו הפרצופים נתקנו מז' מלכים דנקודים שנשברו (אם היינו רוצים יותר לדייק- היינו אומרים שלא נשברו אלא התבטלו, כאן שמדבור על א"T הוא לקח לתקן את אח"פ דכתר דנקודים- אח"פ דראש דכתר דנקודים שלא נשבר- אלא רק התבטל, דהיינו ירד לגוף שהוא למעלה מפרסא ) למעשה התבטלו, שכאן מדבר על א"א שלקח לתקן את אח"פ דראש דכתר דנקודים שלא נשבר אלא רק התבטל כלומר ירד לגוף שלמעלה מפרסה התבאר לעיל סיבת שבירתם (בעולם הנקודים ) מפני שלא היה תקון קויים בז"ת והיה השמאל מתגבר ומאיר ממעלה למטה ובא לבי"ע (בא לעולמות בריאה יצירה ועשייה שהיו למטה מפרסא והיו בסיגים, )וע"כ נשברו ומתו (ושהז"ת דנקודים נדברו ומתו אז כמובן שגם הראשים התבטלו )ולפיכך עתה באצילות כשחזר קו שמאל להתקן באצילות( איפה נתקן? בעולם אצילות, כי לא רוצה לחזור על אותה טעות בכדי שלא תהיה שום שבירה) בבחינת עין שמאל דא"א ובבחינת דא לגו מן דא (זה מתוך זה )דהיינו  חוור בגו חוור (לבן בתוך לבן ) שהשמאל הוחזר כולו לימין שגם השמאל בא להשפעה (ולא שמאל שרוצה רק לקבל )היה רוחץ עצמו בלבן הזה ( למה? כדי להתקן )כלומר שע"י התכללותו בלבן דהיינו בחסדים נטהר מכל הפגמים שהיו לו בעת שבירת הכלים ( כלומר אחד התקונים שזה דוקא שאין שמאל תהיה לבנה) וז"ש ואסחן (כלומר רחץ את עצמו )בחאי חוורא(בזה הלבן )

כמאן דאסחי גופיה בבוסמין טבין וברחין, (רוחץ את עצמו בבשמים ) כי החסדים שהשמאל נכלל בהם היה לו כבשמים וריחות על מה דהוו עלוי בקדמיתא( מה שהיו לו קודם בעולם הנקודים) דהינו שנטהר מכל מה שהיה עליו בתחילה בעת שבירת הכלים ונפטר מכל הדינים הללו ע"י התכללותו זו.

(התכללות של השמאל בימין. אז זו הסיבה שמייצרים את ההתכללות, דוקא  בא"א שהוא כמו השורש לכל המוחין. בשורש המוחין השמאל שלך צריך להיות השפעה, גם מה שאתה מקבל, גם אם זה בא לידי ביטוי כקבלה, אח"כ, הוא צריך להיות השפעה, ככה זה בשורש המוחין שלך – בתת המודע) ( כי אם לא, אז כשיגיע האור, אתה לא תדע לרצות להשפיע, גם אם אתה תגיד בשכל, במודע- אני רוצה להשפיע- את הלא תצליח. למה? כי תת המודע שלך שולט. ואז מתת המודע, אז הצד שמושך אותך מאד חזק לרצות לקבל. אז אומר: אם אתה רוצה לייצר אצלך תיקון: תקן בתת המודע שלך- כמו שתיקנו בא"א. ואז אתה יכול לתקן בתת המודע הנפשי שלך שגם השמאל שלך הוא השפעה- גם הוא לבן ) (36.10 )

בשורש המוחין, בתת המודע, השמאל צריך להיות השפעה, גם מה שבא בבחינת קבלה. אחרת אדם לא ידע לרצות להשפיע מפני שתת המודע שולט.

אות מ"ז

מז) אחר שביאר בחינת קו שמאל שבעין שמאל דא"א מבאר לבן שני (איזה לבן שני? השני משלושה שבעין שמאל )שהוא בחינת הימין שבעין שמאל דא"א( הוא עושה את אותו תיקן של ג'  קוין) יורד ועולה ומאיר דהיינו בהארות ג' קווים. ( הימין יורד, והשמאל עולה והאמצע מאיר)

(מאיר ) לג' נרות שבצד ימין שהם חסד ת"ת נצח ( מה עושה שם ת"ת? שקו אמצעי ת"ת נוטה לימין) ולוהטים ומתרחצים בלבן הזה שבעין ימין שנכללו בו בסוד חוור גו חוור(היול וכל השמאל נכלל בימין- וגם פה כל הימין של השמאל מתרחץ בימין- ) כמי שרוחץ גופו בבשמים טובים ובריחות על מה שהיה עליו בתחילה דהיינו בזמן שבירת הכלים ואין להקשות הרי הוא בבחינת ימין וא"כ מה לו להתרחץ בלבן של עין ימין? בסוד חוור גו חוור( הרי אתה אומר שהוא ימין! ( נכון)  כי הענין הוא שאפילו קו ימין דעין שמאל היה בעת שבירת הכלים תחת שליטת השמאל וצריך עתה להתמתק בלבן שבעין ימין דא"א. (כי הרי כל פרט כפוף  לכלל בו הוא נמצא- והוא נמצא בעין שמאל ועין שמאל היתה אדומה, אז עכשיו הוא צריך להתרחץ- ורצה להתקן כעין לבנה ג"כ ) ( 37.51)

אות מ"ח

מח) אחר שכבר ביאר ב' חוורין שהן ב' קווים ימין ושמאל שבעין שמאל דא"א מבאר עתה לבן השלישי שהוא קו האמצעי שבעין שמאל דא"א הוא מאיר( קו אמצעי) ועולה(קו שמאל ) ויורד(קו ימין ) דהיינו כדרך הארת ג' קווים, ועל ידו יוצא אור לבן דהיינו חסדים מפנימי פנימיות של המוח דהיינו מח"ס (מחוכמה סתימאה )דא"א ובוטש בשער שחור דז"א כאשר צריך ובראש ובמוח של ראש של ז"א ומאיר לשלש ספירות שנשארו שהם חכמה בינה דעת כי לא נגלה עד עתה רק חג"ת נה"י ( קו אמצעי דשמאל מאיר חוכמה בינה ודעת)והם נגלות כפי שנצרך לגלות אם טוב לפני עתיק הסתום מכל לגלות ( כמובן ברצון העליון  מתגלה בפקיחו דעיניין הארת החכמה מל' דצלם.) (39.25 )

כמו שחורא תליתאה דעין ימין דא"א (כמו שהלבן מג'  הקוים דימין דא"א- ג' הקוין של עין שמאל דא"א מאיר לז"א )האיר למוחא תתאה שהוא ז"א מטעם שהתבאר אף כאן חוורא שלישי דעין שמאל דא"א מאיר לז"א וז"ש ובטש בשערא אוכמא (שערותיו שחורות ) היי ז"א ששערותיו שחורות בסו"ה שחורות כעורב, ( לא לבן כא"א, אלא שערותיו של ז"א שחורות- בחור) וברישא שהוא גלגלתא שלו ובמוחא דרישא (בראש- הוא גלגלתא של ז"א )שהוא חב"ד שלו.

ואין להקשות הרי מקודם אמר שבא"א הוא עין אחת (למה אתה אומר שיש ב' עיניים? הר יש עין אחת, הוא אמר לנו את זה קודם, רק חוזר על זה כאןבעה"ס )ולמה חושב כאן ב' עינים והענין כי ע"כ מקדים ואומר וכן להלן כלומר שהם באמת ב' עיניים אלא לפי שגם השמאל הוא לבן וחסדים כמו הימין נחשבים שתיהן כאחת, אמנם הם ב' עינים ובכל אחד ג' חוורים(ג'ק לבנים- בסוד ימיןם ושמאל שכל אחת כלול מג' קוין. ) ( 40.50)

אות מ"ט

מט) העין ההיא דא"א אינה סתומה (העין דא"א אינה סתומה בחסדים מכוסים, כמו האוזניים, היות וזה תיקון של ל' דצלם שמאיר חכמה

)העין דא"א אינה סתומה בחסדים מכוסים כמו האודנין היות וזה תיקון של ל' דצלם שמאיר חוכמה

והם שתי עינים והוחזרו לאחת כי הכל הוא ימין ואין בו שמאל (ועל זה כתוב ) "לא ינום ולא יישן " ואינו צריך שמירה ( אין לו גבות, וגם לא צריך גבות שהם חסדים)אין מי שיגן עליו(הוא עצמו חסדים ) הוא מגין על הכל והוא משגיח על הכל ומההשגחה של העין הזו נזונים כולם(ואם רגע אחת לא תהיה השגחה הזאת  לא יהיה כלום. ( 42.17)

אות נ'

נ) אם עין זו דא"א היתה נסתמת רגע אחד לא יכלו כולם להתקיים ( הרי כל ההארכה באה ממנה) משום

• זה נקרא עין פקוחה עליונה
• עין קדושה עין של ההשגחה,
• עין שלא ינום ולא ישן
• , עין שהיא שמירת הכל ,
• עין שהיא קיום הכל

ועל זה כתוב טוב עין הוא יבורך, אל תקרא יבורך אלא יברך( למה? כי ממנו כל ההשפעה לתחתונים) כי זה נקרא טוב עין וממנו מברך לכל( 43.40)

שאלות חזרה:

1. מה ההבדל בין עיני א"א לעיני ז"א
2. הסבר את החלוקה בעין ימין ובעין שמאל דא"א ובאר כיצד בדרך החלוקה חוזר הכל ללבן.
3. מה תפקיד של העין דא"א ומה השמות, ומה פירושם כפי שמביא באות נ'.?

התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

נָשֹׂא  נח – ס

רעוא דמצחא

עיקר הלימוד בא לבסס את צורת המחשבה האימונית אותה צריך האדם לבנות, וכאן מלמד מתי וכיצד ראוי לגלות את הרצון. הרצון מתגלה במקום בוא מתגלה האור, ובמקום בו מכוסה הרצון מופיעים השערות, כאשר השיער מבטא כלי של רצון שלא יכול לבוא לידי ביטוי, וכן ניתן לגלותו בעת רצון, כמו במנחה של שבת.

המצח שבגלגלת דא"א נקרא רצון כי רצון הרצונות נגלה במצח ההוא כנגד זה למטה כתוב, והיה על מצחו תמיד לרצון וגו ומצח הזה שנק רצון הוא מקום הגילוי האורות של כל הראש והגלגלתא ולכן עליו להיות מגולה ללא שערות ויכולה להתגלות חוכמה ואין צורך בשערות שהם כלים המראים שאי אפשר לקבל, אך כשיש תיקון שכן ניתן לקבל חוכמה במקום קדושה, בחוץ זה יתבטא במקום שאין בו שערות.

בשבת מתגלה המצח דז"א שנק רצון בשעה ההיא נשקט הרוגז ונמצא הרצון והתפילה מתקבלת. ז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון זהו הזמן בו אפשר לבקש שיתגלו לו כלים דהשפעה, כלומר כשמוצאים את הרצון להתחבר לאמונה שלמה ניתן לאדם להתחבר לצדיקות שבו. וכשאין שעת רצון ומגלים את הרצון, זהו סוג של חוצפה שאנו כאן כאורחים, אלא אסור שהרצון יהיה בבחינת יצאנית אלא רצון ראוי שבא מטעם קשר עם העליון. לכן כדאי להסתיר רצונו עד שרואה שהשעה ראויה.

צדיקים יודעים מתי לגלות רצונם, אשר ממילא אין להם רצון לפרטיות, אלא להשפעה. כאשר אדם מגלה רצון שלא בזמן הראוי, זו חוצפה עליה נאמר עז פנים לגיהינום, ובמקום קדושה, צריך לגלות כדי להשפיע.

תיקון החמישי-רצון המצח/ רעווא דראעווין- רצון הרצונות

+ תיקון שישי- פקיחו דעיינין

למדנו עד כה 4 תיקונים

• שלושה תיקונים שהם בפנימיות א"א–
• וצריכים ללמוד עוד ארבעה תיקונים שהם חיצוניות א"א.

יש קשר בין התיקונים בחיצוניות לתיקונים בפנימיות– את כולם נותן עתיק בא"א.

אלה הם שבעה תיקונים שנותן עתיק- כדי לבסס את צורת המחשבה בא"א.

ועכשיו אנו רוצים לבדד את התיקון הזה.

מהו התיקון הזה של הרצון. איך מתקנים רצון.  מתי הוא אמור להיות מגולה, ומתי לא נכון לגלות את הרצון.1.22

3 התיקונים הראשונים בפנימיות בא"א:

1. גלגלתא
2. מוחא סתימאה (מו"ס)
3. מוחא דאוירא

התיקון הרביעי והחמישי מתחלפים לפעמים.

התיקון הרביעי היה "עמר נקי"- השערות על הראש בגלגלתא- כנגד ם' דצלם.

התיקון החמישי– תיקון המצח– דוקא גילוי המצח משערות– שהוא נקרא רעווא דרעאוין– ואת זה הוא רוצה להסביר לנו- למה הוא מגולה משערות- ומה התפקיד שלו.

כתוב" היה על מצחו תמיד לרצון"

הפסוק הזה בא להראות  לנו- שיש קשר בין המצח לבין הרצון.

מצח הזה מראה דוקא על הגילוי של האורות:

בפנימיות–  במקום שיש גילוי לאור– בחוץ הוא מתגלה כגילוי הרצון

במקום שמכוסה האור– בחוץ הוא מתגלה כשערות

ולכן:

• ה–ם' דצלם בפנים- שם יש אויר- ואויר נקרא חסדים- חסדים מכוסים- צד האמוני- שאני לא נותן לשום רצון עצמי להתבטא- רק רצון העליון. . הרצון שלי לא קיים בכלל… אני לא קיים

לעומת זאת,

• ה- ל' דצלם ששם ה-י' כן יוצאת מהאויר – ומתגלה אור בפנימיות– בחוץ זה מתגלה דוקא כמקום שאין שם שערות. למה?

מה זה שערות? זה כלי של רצון פנימי שלא יכול לבוא לידי ביטוי

אז ב- ם' דצלם – הרצון העצמי לא בא לידי ביטוי– שם הרצון מכוסה לגמרי– כי אם נגלה אותו–  נגלה רצון עצמי- אז  אנו נחטא כמו בחטא עץ הדעת.

• לכן בנינו את המחשבה הפנימית שלנו על אמונה–
• ואת הגילוי החיצוני שלה גילינו על ע"י שערות מכוסות.- שהשערות כמו מכסות את הרצון- לא מגלה רצון עצמי.

פה- בל' דצלם- דוקא כן מגלה רצון עצמי. אלב כאן מתחילה להיות דקוא בעיה. כי אם אני מגלה רצון עצמי, זה יכול להיות חוצפה. איך אני אגלה כזה רצון? אז אומר: תלוי מתי!

בשעת  שיש עת רצון- אז מותר לגלות את הרצון. לא בכל זמן.

אבל כשיש "עת רצון-" אז את צריך ללמוד לגלות את הרצון.  זה אחד התיקונים שתדע לגלות רצון, כי אם לא תדע מה אתה רוצה– איך  תבוא ליחד! איך תגלה מי אתה? כמובן התיקון הזה נסמך על כך שיש מקום שבו אתה מכסה את הרצון, אם  אתה לא יודע לכסות את הרצון, אז אתה תגלה אותו במקום הלא נכון. 4.41

"אומר רשב"י: "כשמתגלה המצח מתקבלות תפילות ישראל." זאת אומרת כשמתגלה הרצון שזה המצח, אז מתקבלות תפילות ישראל.  ושואל: מתי מתגלה?  כל החברים והוא שותק- שתק רשב"י. כדי שיענה מהחברים, ואף אחד לא עונה.

שאל פעם שנייה מתי? לא  ענו לו. למה לא עונים? כי הם  לא רוצים לגלות רצון. אלא אם כן- הם מקבלים רשות. ( )

אמר רבי שמעון לרבי אלעזר בנו: מתי מתגלה המצח?

• אני (רשב"י) בחינת עתיק,
• אתה בחינת חכמה

האם אתה יכול לגלות רצון כי אני אמרתי שיתגלה רצון?..יש לך את השמירה שלי.

אומר רבי שמעון לרבי אלעזר: מתי מתגלה המצח?

אמר לו רבי אלעזר: בשעת תפילת המנחה של שבת.- עת רצון.

מה הטעם שואל רבי שמעון, שמתגלה המצח בשעת תפילת מנחה דשבת? מאיפה הטעם הזה? אמר לו רבי אלעזר: משום שזה זמן של דין, שהדין הזה עכשיו מקבל רחמים גדולים. (6.35)

כיצד? בשעה הזאת בימות החול – בשעת המנחה- גלוי הדין למטה- בז"א. כיצד?

למדנו שהחסד של אברהם- שמתגלה בעלות השחר= הולך ואור עד חצות היום, לאחר מכן השמש מתחילה להעריב, דהיינו מתחילה לשקוע- "ובא השמש", ואז כאשר מתחילה הנסיגה- מתחיל הדין.

אז כל הזמן הזה הוא זמן של דין. וצריך להיזהר משעת המנחה והלאה.

אז אם זה דין, אז למה אתה המגלה את הרצון? החיצוניים יזיקו.

אז אומר: לא!  בשבת  (במנחה)  זה להפך! מתגלה המצח דא"א- שנקרא רצון, ובשעה ההיא- ואז נשקט הרוגז- ונמצא הרצון והתפילה מתקבלת. וזה שאנו אומרים בתפילה " ואני תפילתי לך ה'- עת רצון, ברוב חסדך ענני באמת ישעך"(

מה זה ברוב חסדך ?אנו סומכים על חסדו של השי"ת. וכן על מה סמך רבי אלעזר שגילה את הרצון? על רבי שמעון שהוא עתיק- מדרגת יחידה.

בשבת יש ג' עליות:

• א. בליל שבת יש עליה למדרגת נשמה
• ב. במוסף דשבת- עליה למדרגת חיה
• ג. במנחה דשבת- עליה למדרגת יחידה)

וכשיש לנו כזאת שמירה עצומה של מדרגת היחידה- שזה בכזאת קדושה- מותר לגלות את הרצון- ולכן נתקן לאומרו בתפילת מנחה.

ואמר רבי  שמעון לבנו: "ברוך תהיה בני לעתיק יומין" ותמצא רצון המצח בשעה שתצטרך לו.- ככה צדיקים יודעים מתי לגלות רצונם ומתי לא. 8.51

הילדים הקטנים- זה לא משנה להם מתי: באמצע הלילה, בצהרים, בבוקר- יש אנשים באולם, אין אנשים באולם, בעת דרשה שלה רב או לא בעת דרשה של הרב, שהם רוצים משהו- הם צועקים אותו. הם מגלים את הרצון!. 9.19

אומר הזוהר: בא תראה בשער למטה איך זה קורה:

כשנגלה המצח נגלית עזות! עז פנים! עז פנים לגהנום! למה? אסור לגלות רצון!? "בא לי " עכשיו אז אני מגלה! איך הילדים לומדים, לפעמים מילדים לא טובים בגן? איך הם אומרים " בא לי"

אם "בא לי" ואני רוצה- אז אתה צריך לתת לי.

(אות ל"ו) אומר:" ז"ש ומצח אישה זונה היה לך ומאנת והכלם"- ככה אומר עם שיראל על כנסת ישראל ח"ו, אבל אם מתנהגים לא כראוי, אז זה נקרא "מצח אישה זונה" היא מגלה את  רצונה כלפי חוץ, תגלי את זה כלפי בעלך! למה את מגלה את זה כלפי חוץ?! "וכנגלה המצח, נמצא האהבה והרצון השלם, וכל מיני רוגז נשקטים ונכנעים לפניו", כי זה זמן זווג_ זמן זווג בקדושה. 10.31

וכשאדם מגלה את רצונו, שזה לא "עת רצון"- זה לא משנה אם מגלה את זה בחוץ  או בפנים- שאף אחד לא רואה- ברגע שהוא מגלה- זה נקרא עזות! ולכן עז פנים לגיהינום. לכם יש הקפדה על ענייני חוצפה. חוצפה היא דבר רע, כי היא מגלה עזות ורצון. עזות זה לא טוב.

אומרים" היה עז כנמר"- אבל זה  אפשרי- רק כשיש לך תיקון של עתיק, ואם לא, אסור לך לגלות.19.11

אות ל"ז ואומר: מהמצח הזה- שלמטה- מאירים 400 בתי דינים, יש חשבון- חכמה בינה ת"ת ומלכות- ומצד בינה זה 400 ועוד מלכות שנכנסת  לאור ונהיה אויר, אז אותו דין שלא נמתק בבינה שנקרא עוד ע"ס זה 410. אבל החשבון כרגע לא חשוב, יש דינים קשים לגלות רצון! אז צריך להסתיר את הרצון. אבל  אומר הזוהר הקדוש, שנתגלה עת הרצון הזה במצח א"א- כולם נשקטים לפניו!- כל הדינים! הדין יושב! ובמקום הזה לא נמצא שערות- זה תיקון מיוחד דוקא כן לגלות רצון- ככה צריכה להיות מהחשבה. 12.15

כך שהמחשבה מתוקנת כך- שכך מתוקן הראש דא"א- שאתה דוקא כן צריך לגלות רצון.

למשל בעת לימוד, את הצריך לגלות את הרצון שלך- זה זמן של תיקון! זסה שמן שאתה רוצה לגלות דברי תורה. אבל אם אתה נמצא רק ברצונות עצמייים בהתבוססות שלך עצמך בעולם- אז לא צריך לגלות רצון..12.39

למשל אדם רעב  וצועק: אני רעב תביאו  לי אוכל!..אבל אנו לומדים עכשיו… אנו באמצע לימוד, את הרצון שלך תשקיט, שים אותו בצד, אז מה, אני לא אחיה ככה ספונטיניות? באימופולסיביות? לא! האימופולסיביות לכאורה מראה את הרצון שלי, וכך אני יהנה בחיים, אעשה את מה שבא לי!- זה בדיוק אסור לעשות!-  לא מפאת הבושה של מה יחשבו עלי, אלא מפאת שזה נכון שלא לגלות רצון  בכל עת, אלא רק בעת שמותר!

בא"א שמתגלה הרצון , כולם נשקטים-  יש לך מקום כזה גבוה- תגלה רצון!  והוא לא מתכסה כמו בגלגלתא שהיא מלאה שערות.

שימו לב! יש תיקון מיוחד: תגלה רצון! תגלה רצון במקום שצריך! כי אם אתה לא מגלה במקום שכן צריך אז אתה לא מאיר לתחתונים.

דוקא ל"ב נתיבות החכמה מתגלים בגלל שיש לנו את הרצון, ובהמשך אנו  נראה גם בתיקוני דיקנא גם למה ה"תפוחים"  ( מקום הלחיים) חייבים להיות מגולים, ואסור שיתכסו בשערות, ואם מתכסים בשערות, למרות שאנו לא מגלחים את הזקן- שם כן נכון לגלח. דוקא שהתפוחים יהיו מגולים(14.00)

המצח צריך להיות מגולה-  מי שגדל לו בטעות שערות על המצח- שידע שזה  בריא-.. לא מבחינה חיצונית

מי שמתייבש לגלות רצון , שצריך לגלות רצון- מה אתה מתבייש!? עכשיו צריך לגלות רצון.

אז התיקון החמישי הוא דוקא לגלות רצון במקום של קדושה! שצריך לגלות רצון

שימו לב שבתיקון  של "עמר נקי" היה מקום שדקוא היה צריך לכסות את הרצון- ופה צריך לגלות את הרצון.

הכל כ"כ מדוד וכ"כ יפה- איך לבנות את צורת המחשבה (15.01)

התיקון השישי-: "פקיחו דעיינין"

מהו פקיחו דעיינין?

אנו כמובן מדברים על א"א.

העיניים של ראש הלבן- מי זה ראש הלבן? א"א  הוא נקרא זקן (ק'- בצירי), הוא נקרא זקן לבן

• הראש שלו_ נקרא גלגלתא דא"א
• העיניים של הראש הזה- שונות משאר העיניים-

זאת אומרת, עיניים של ז"א באופן רגיל- אנו רואים שלעיניים יש  גבות וריסים- למה?  תנסה לפקוח את העיניים כל הזמן-  אתה לא יכול. למה? כי  צריך לסגור אותם מפעם לפעם- אז נכון, יש תירוצים, אבל

מה הרעיון הפנימי ?

שאתה לא יכול לגלות תמיד את החכמה- שזה לא בא במסגרת של חסדים

לכן מידי פעם צריך לכסות את העיניים, להרטיב אותם קצת בחסדים.

אז צריך  כסות לעיניים. וגם שזיעת המצח לא תרד על העיניים  ולכן  יש גבות שהם בחינת  חסדים שמכסות את בחינת העיניים.

אין בא"א כסות על העין! אין גבות לעין!

למה? אומר רשב"י " לא ינום ולא ישן שומר ישראל"- הוא לא ישן! הוא לא עוצם  את העיניים.

עצימת העיניים היא כמו שינה. אם יש שינה – אז אין "פקיחו דעיניין"-

וזה דוקא תיקון של  פקיחת העיניים.-כתוב "כל עוד עיניך פקוחות"-

ולמדנו דבר חשוב:

כל מה שבא ברחמים- אין לו כסות על העין!

ואין לו גבות על העין!

 איזה דברים- אנו לא צריכים כסות? איפה אנו משפיעים בלי כסות?

איפה במחשבה- אני תמיד צריך להיות עם עיניים פקוחות- ואף פעם לא לישון בהם? לאמונה!

תשובה: כל הזמן צריכים להיות ערניים לאמונה שלנו. לג' האמונות הראשונות- לפחות לאמונה שיש בורא לעולם.(18.10)

אומר: בוא תראה איך זה מקביל לנקודה הפנימית?:

• כמו שיש בפנימיות הראש דא"א– גלגלתא ומוחא דאוירא_
• כך זה גם בחיצוניות הראש

ולכן מתחלק הבינה של  הראש ל

ב' חלקים– ל-ם' דצלם, ו-ל'– דצלם

• ם' דצלם- שהי' לא יוצאת מהאויר- ואין שם גילוי אור
• ל' דצלם- כן יש שם גילוי אור- והוא עצמו ל' דצלם -מתחלק ל-3 גם לם'ל"צ:

האודנין- האוזניים והמצח-הוא סוד הם' של ה-ל'- שהוא סוד שהוא חב"ד- וכל הל' הזה מתחלק לע"ס.

חב"ד, חג"ת, נה"י והמלכות

ל' דצלם מתחלק:

• חב"ד– ם' של ל'– המצח והאוזניים
• חג"ת- ל' של ל'-ב' העיניים והחוטם
• נה"י– צ' של ל'– ב' השפתיים והלשון–
• מלכות- פה

אז מה שמעניין אותנו כרגע זה רק העיניים: הם חכמה.

אבל רשב"י שואל את  רבי אבא: איפה אנו רואים רמז לזה?

אומר: בדגים! בדגים אנו רואים רמז.

דג מת- רמז למוות- כך שאין על הבנאדם שמירה

יש מקומות אצל הפושעים- שכשולחים למישהו דג מת-זה סימן- שאותו אדם בסכנה ואין עליו שמירה.

דגים זה שמירה-  העיניים שלהם תמיד פקוחות- כך אומר רבי אבא- שרומז לדגת הים, אין להם כסות על העין, אין להם גבות עיניים" והם גם לא ישנים וגם הם לא צריכים שמירה על עיניהם. למה? כי נמשכים ברחמים. כל שכן עתיק מכל עתיק שאינו צריך שמירה! כי עתיק נותן את התיקון הזה לא"א– ולכן א"א הוא תמיד עם עיניים פקוחות, וזה נקרא " לא ינום ולא ישן שומר ישראל" ישראל הוא כנגד ז"א, ולכן א"א שומר עליו, צריך להיות לנו במחשבה הפנימית שלנו. בשורש המחשבה משהו- שהוא תמיד עם עיניים פקוחות- שאתה אף פעם לא נרדם שם, אתה צריך להיות בשמירה מתמדת .זה לא שלפעמים כן, ולפעמים לא. יש דבר שאתה תמיד צריך להיות. אין מצב שאתה מוותר עליו. כמו שלפעמים יש לי כח ללמוד ולפעמים אין דבר כזה לוותר עליהם..  יש דברים שתמיד צריך לעשות, איך דבר כזה לוותר עליהם 21.4

למשל, תמיד צריך פקיחו דעיינין, בהמשך נבסס מה הם ונראה איך פועלים.21.50

סיכום: מה למדנו היום😕

למדנו על התיקון החמישי והתחלנו את התיקון השישי

התיקון החמישי- הוא רעווא דרעווין– או רעווא דמצחא- רעווא זה רצון- רצון המצח או רצון הרצונות, הוא נמצא דוקא בגילוי הרצון במצח שהסימן שלו- שאין לו שערות. וגילוי הרצון אומר: שיש זמנים מיוחדים שנקראים עת רצון. מתי? שאתה בקדושה" כמו במנחה בשבת, שזה מצב של קדושה, שמאיר עתיק יומין, שמאירה האמונה- אז אתה דוקא צריך לגלות את הרצון- בשונה מכך שמגלים את הרצון בעזות, במקום שאסור לגלות את הרצון. ונתן  לנו סימן: אדם לא צריך לחיות לפי מה שבא לו, אלא מתי אתה יכול לחיות לפי מה שבא לך? בעת רצון!- דוקא התיקון הוא תגלה את הרצון, בעת רצון! זה התיקון? 23.02

האגב שלו הוא: אבל אל תגלה אותו: ותהיה עז פנים, כי עז פנים לגהנום. ותהיה עז כנמר במקום, שיש עת רצון!- וזה התיקון החמישי.

התיקון השישי- שהתחלנו ללמוד: הוא פקיחו דעיינין– יש מציאות שאתה צריך שמירה מתמדת דוקא מהמקום הפנימי שלך, שאמרנו שכל א"א הוא כמו תת המודע של המחשבה שלך" והמחשבה המודעת תהיה בז"א- זה יהיה כבר אחרת, אבל בתת המודע של המחשבה שלך- אתה צריך מקום- שאתה תמיד עם עיניים פקוחות- תמיד אתה צריך להיות בפוקוס פנימי- זה כמו ערכים פנימיים שאתה לא מוותר עליהם אף פעם. 23.49

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

נָשֹׂא  נה – נז

עמר נקי – צמר נקי

שערות הראש הם בחינת סערות הנפש, שמקורם אור חוזר שיצא מהמדרגה מפני שנדחה, ואז נשארו הכלים שלו ריקים והם יוצאים בבחינת שיער. יש להשתמש באנרגיה זו להתלהבות לפעול דברים אחרים, אשר כן מותרים, במקום הרצונות שנדחו מפני שאסור היה לקבל לפרטיות. כן מותר לקבל דרך הבחינה הנק שיער הזקן.

מכאן מגיע אור של רחמים בתנאי שאת סערות הנפש יש לנהל אותה נכון. כאשר משהו לא מוצא חן בעיניך, ישנם גבולות בהן מותר בכלל לבדוק עצמך. השאלה תמיד היא מהי מטרת השאלה, החיפוש. אם השאלה באה כדי להגיע לקרבה ולדבקות אז היא ראויה. דומה הדבר שאדם דתי ישאל האם כדאי לשמור שבת או לא, השאלה הראויה היא כיצד ע" י שמירת השבת אתחזק באמונה.

אלו הם שערות, לבושים של אור חוזר של ע"ב במגולא. בצמצום ב אינו ע"ב המגולה יכול להישאר במדרגה ואלו לבושים שנשארו, מעין מקיף.

מאמר עמר נקי- תיקון הרביעי

עמר זה צמר. צמר נקי.

לאחר שראינו את ג' התיקונים הראשונים שיש בא"א- שעתיק פועל בו, שהם גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס, שהם כנגד חסד גבורה ות"ת של עתיק. ואלו ג' הראשים הראשונים של א"א, עכשיו צריכים לתת לו עוד תיקונים- יש שבעה תיקונים שעתיק עושה בראש דא"א. אז עתיק- זה התקיון שנקרא התיקון הרביעי, ויש מקומות שהוא נקרא תיקון החמישי, כי הוא התיקון של רעווא דרעווין רצון הרצונות- מגיעים יחד. אז יכול להיות שבחלק מהכתבים נראה את עמק נקי קודם" ואת רעווא דרעווין לאחר מכן, ואפילו בתע"ס בחלק י"ג זה מופיע פעם כך ופעם כך. אז מבחינתינו זה התיקון הרביעי..

2.27

מהו עמר נקי? ולמה זה שמו?

מה זה עמר נקי? עמר זה צמר וזה נקרא שערות. זה ע"ס דשערות- שהם נקראים הלבושים- שזה אור חוזר- של ע"ב המגולה. שהרי בצ"ב ע"ב המגולה לא יכול להישאר במדרגה, אז האור יוצא מהמדרגה, ונשארו בראש הלבושים האלה אחרי ההסתלקות- מבחינת מקיף חוזר. וגם הם השערות עצמם קבלו תיקון של םל"צ כמו הכלים הפנימיים דא"א.. הם' כמו שלמדנו שזה כמו הגלגלתא- אותו דבר פה –

• צד הם' יצא על הגלגלתא כשערות רישא.- נקרא עמר נקי
• וצד ה-ל"צ שבאו"ח הזה שיצא מהראש- שלא נשאר בראש- נהיה לשערות הזקן

השערות רישא האלה נקראו עמר נקי. כלומר צמר נקי. למה? מכיוון שעמר שהוא או"ח (אור חוזר)  שיצא- צד הם' דצלם שלו בא מבחינת גלגלתא- ששום צמצום לא שולט על גלגלתא- שום דין. כי הוא כגנד ג"ר דבינה, והיות שהוא כנגד ג"ר דבינה- אז הוא נקרא נקי לגמרי- כי שום דין ושום צמצום לא יכול לשלוט עליון. 4.33

כמו שראינו שהם' דצלם נקרא אוירא דכיא- אורי נקי- שזה חסדים מכוסים, שאין שם שום נגיעה לדינים, והיה בראש הראש שהיה התיקון הראשון- ונקרא ם' דצלם, נקרא גלגלתא" שנקרא אמונה שלמה, שנקרא אפילו עתיק של  א"א- שנעתק מהשגה, אז כמו שהיה בפנימיות ככה, ככה גם באור חוזר (או"ח) שיוצא מהראש_ יש גם את הבחינה הזו- והיא נקרא עמר נקי.5.22

 אות כ"ד

כד,תאנא בגלגלתא דרישא וכו– למדנו בגלגלתא של הראש דהיינו  בכתר דא"א תלויות אלף אלפים רבא ושבעת אלפים וחמש מאות קבוצות שערות. לבן ונקי כמו צמר הזה שהוא נקי ( אז כמו שבחינת הגלגלתא נקרא אוירא דכיא- כן השערות האלה של הראש נקראות עמק נקי)שאינן מסובכות זו בזה שלא להראות עירוב בתקוניו, אלא הכל הוא על מכונו שאינה יוצאת נימא ושערה משערה. (לכל אחד יש את הנימה שלה- שנימה זה כמו הכלי הפרטי שלה. ) (6.31 )

השערות ה"ס דינים מלשון סערות (כמו סערת נפש ) ומקום שה"ס כלים ואו"ח שהיו מלבישים לג"ר דחכמה (דהיינו לאור של ג"ר  דחכמה שהיה מלובש במדרגה ) ובתקון קרומא דאוירא ( דהיינו) של מסך דצמצום ב (שבצ"ב לא יכול להאיר הג"ר דחכמה להאיר, אז הוא יוצא מהמדרגה, אז הסתלקו ג"ר דחכמה- ושם כשהאיר האור היה או"ח שמלביש אותו _

• הרי בקדושה שיש אור חכמה- יש או"ח שמלביש אותו–
• אז אם האור הסתלק אז גם האו"ח הסתלק- אז האו"ח שהלבישם יצא מהראש, ויצא בסוד שערות ופסולת)

(בצ"ב) לא יכול הג"ר להאיר הסתלקו הג"ר דחכמה והאו"ח שהלבישם יצאו מראש בסוד סערות ופסולת.(7.36 )

אמנם דינים אלו הם הכנה לכל האורות והמוחין של בי"ע (איזה אורות? איזה דינים? אותם בחינות שערות שיצאו מהראש. והטעם הוא: )משום שהם באים ונמשכים מקרומא דאוירא (דהיינו ) מסך דצמצום ב( של עתיק) שהוא גרם יציאתן מראש שה"ס הפרסא שבראש עתיק, שפירושה עירוב המלכות בבינה, ואח"כ בסוד התקונים מקבלת המלכות צורת בינה באופן שדינים דמלכות נמתקים ויוצאים כמו מבינה, ( זה שמלכות עלתה לבינה, לכאורה זה עושה מיעוט,  וזה לא מאפשר קבלת  אור חכמה. אז איך אתה אומר שמזה יש את כל התיקונים?  ויש אורות לבי"ע?

תשובה: מכיון שמלכות עלתה לבינה- אז היא קבלה מיתוק, ועכשיו אפשר להשתמש במיתוק הזה של בינה שמלכות קבלה מבינה. ואפשר להסתכל על זה כדין, שמלכות עשתה שם הפסק, ואפשר להסתכל על זה כמיתוק גדול שקבלה מבינה.8.56

)ומי שמקבל דינים ההם, נמשכת לו הקטנות מבינה ואחר שמשיג הקטנות מבינה ראוי הוא לקבל גם הגדלות מבינה (והיא הגדלות מאפשרת תיקונים גדולים היות ובאה מבינה (/ולולא הקטנות דבינה (דהיינו שמלכות עלתה לבינה, אז לא היינו יכולים לקבל את הגדלות ואת התיקונים שיש שם, כי הרי בקטנות היה עירוב שמלכות עלתה לבינה, הבא מעירוב הזה שבפרסא לא היו זו"ן דאצילות וכל המדרגות שבבי"ע ראוים לקבל מאור העליון למה? כי הם מתחת לפרסא, ומתחת לפרסא יש דין, אבל אם כבר הפרסא מעורבת עם בינה אז אפשר לתת להם חסדים ) וז"ס שאמרו, בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא(מי זה המזלא הזה? בנים חיים ומזונות תלויים בהם ) שה"ס שערות דיקנא המכונים מזלא ( הרי אתה מדבר עכשיו על שערות רישא- אבל )גם שערות דיקנא יצאו משם כתוצאה מכוח עליית מלכות לבינה- מדבר איתך באופן הכללי על הכח הזה שנוצר כתוצאה מזה שמלכות עלתה לבינה(- (10.49 )

ושערות הראש ושערות דיקנא הם מדרגה אחת (איזה מדרגה אחת? ) של אור חוזר שיצא מהפרצוף בעקבות צמצום ב, ( אז אם יצאה מהפרצוף זו מדרגה אחת של אותו או"ח) אלא שהמדרגה נבקעת ע"י כח הקרומא דאוירא שהוא מקורה אשר כתר וחכמה וחצי בינה נשאר במדרגה וחצי בינה ותו"מ נופלים ממנה ויוצאים לבר מראש ונדבקים בלחי התחתון בסוד שערות דיקנא (ומה קרה עם הגו"ע ונקבי עיניים? שקורא להם פה- כתר חכמה וחצי הבינה? מה קרה איתם? הם נעשו שערות רישא) ולפי שנפלו ממדרגת שערות ראש ע"כ יש בהם יותר דינים בסוד שערות דיקנא קשישי וכל זה הוא בבחינת הכלים של השערות, (אז מי זה הכלים של השערות? בא מהאו"ח הזה, ) אבל האורות שבהם נמשכים מחכמה סתימאה ( מראש דנקבה)כי להיות נסתמת בקרום הזה דאוירא ע"כ בשעת גדלות שהקרום הזדכך הארתה בוקעת בקרומא דאוירא וממנה באה לשערות ודרך השערות באה הארתה לפרצופים התחתונים, (אנו נלמד את התהליך הזה איך זה קורה ) וע"י אורות( איזה אורות? האורות שנמשכים מחכמה סתימאה (מו"ס). מתי הם נמשכים? בגדלות. בגדלות אז יגיעו אורות ממו"ס לשערות, ודרך שהשערות יבואו לפרצופים) אלו נעשו י"ג נימים דשערי כלומר שמתחלקים להארת חכמה בינה דעת כמ"ש לפנינו, אמנם הכלים הם ( מהשפעת קורמא דאוירא )מקרומא דאוירא (שגרמה לצ"ב ואו"ח )ובהם ג' כלים שהם מחצית מדרגה העליונה דשערות שנקראת שערות ראש דהיינו כתר וחכמה וחצי בינה( שהם נקראים עמר נקי). (14.27

וז"ש בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפים וחמש מאות קוצי שדערי, כי ספירות הכתר דשערות ( ם' דצלם דשערות)מתחברות כל כך בגלגלתא עד שהם כמספר הספירות דגלגלתא( ולמדנו בגלגלתא בתיקון  הראשון הפנימי שהם אלף אלפים- ) שהיא אלף אלפים מה שאין כן החכמה דשערות כבר נפלה הרבה ממדרגות הגלגלתא (למה? ) כי עליה שולטת קרומא דאוירא שממעטה מג"ר (החכמה הכוונה למו"ס )  ועל כן אינה אלא ז' אלפים בחוסר ג' ראשונות והם מכונים אלפים כי ספירות החכמה היא במספר אלפים. (15.42 )

הבינה דשערות אינה אלא ה' מאות דהינו רק ה' ספירות חג"ת נ"ה כי בינה עד הוד התפשטה ולא יותר( הכוונה לספירות חסד, גבורה, ת"ת, נצח, הוד- שזה 5 ספירות) וספירותיה הן במספר מאות ומה שאומר אלף אלפין רבוא היא מטעם התכללות שבהם ממלכות דמנעולא שהארתה למעלה היא בסוד רבוא (וזה הארה שהיא נותנת לבינה). ( 16.21)

ואע"פ שאמרנו שהשערות הם דינים הנמשכים מפרסא, היי בהתפשטותם לפרצופים התחתונים, ( מצד הדין שמלכות עלתה לבינה) אבל בהיותם נשרשים כאן (אחרי התיקונים )הן כולן חסדים ורחמים מטעם כי כאן אינן נמצאות השערות בפעולת הדינים שבהן אלא הן כאן בבחינות התוצאות של פעולת הדינים שלמטה שהתוצאות שלהם הן בני חיי ומזוני ( בנים חיים ומזונות) (למה? כי דרכם ניתנים האורות, ואם האורות ניתנים דרכם, זה כבר רואים בהם דברים חיוביים -)וכל המוחין הגדולים ואלו התוצאות נדבקות כאן בגלגלתא דא"א ( ואיך הם נקראים? שערות רישא- ובשפה של התיקונים הם נקראים עמר נקי) ומבחינה זו מכנים אותן שערות( והיות והם יצאו מצד הדינים, ובאו למצב  של רחמים והשפעה- אז  הם וע"כ נבחנות שהן לבנות ונקיות, וז"ש חוור ונקי כהאי עמרא כך איהו נקי דלא אסתבך דא בדא ( כי לא מתערב זה בזה). ( 18.14)

כי ד' מיני דינים יש בשערות אלו שהם באים מתוך העירוב של בינה ומלכות זו בזו (שבינה מתערבת במלכות יש 4 אפשרויות- שנובעות מהעירוב של השניים- איזה? )והן

• בחינות בינה, ומלכות בבינה
• ובחינות בינה, ומלכות במלכות

אשר ג' בחינות הראשונות (דהיינו בינה ומלכות דבינה ובינה ) הן ממותקות ברחמים (כי יש בהם צד הבינה ) וד' שהיא מלכות שמלכות היא בחינת מלכות דמדת הדין שלא נמתקה(19.30 )

. ואומר הזהר שד' מיני דינים אלו אע"פ שהתערבו הם מסתדרים כאן כל אחת למינה ואינם מסתבכים אחת בחברתה, ולמשל אם היתה מתגלה המלכות דמדת הדין בעת שליטת מלכות הממותקת היו כל האורות מסתלקים (אז לא היה אפשר לתקן , לא היה אפשר לחיות כלום. למה? כי  מלכות הדין הקשה היתה מסלקת את כל האורות וכל התיקונים_ אז נתנו לנו את ההפרדה בכדי שנוכל לתקן באופן חלקי )שמחמת ערבוביא הזו ( אם הם היו מתערבבים) היו מסתלקים האורות וכן אע"פ שמלכות הבלתי נמתקת היא מקור של כל המלכויות הנמתקות מ"מ לא ניכר זה, אלא דלא נפיק (לא יוצא )נימא מנימא ושערא משערא וכל אחת שולטת בפני עצמה בלי שום קשר עם חברתה(וזה מאפשר שאם אחת מהן היא בדין היא לא משפיעה על חברתה) לכן עם אחת בדין אין השפעה על האחרים, שכל אחד עומד בכלי נפרד,  ואם יש לי משהו  מקולקל בתוך התבשיל- אז עלול לקלקל את הכל, אבל אם כל אחד עומד בכלי נפרד- אז הוא לא מקלקל את האחרים וגם  המקולקל לא מתקלקל.  כלומר שאין המקולקל משפיע על האחרים – אז זה נכון שיש צד שעדיין הוא לא מתוקן- ובאמת, צ"א- מלכות דמלכות לא מתוקן, אבל כל שהאר יכול להיות  מתוקן. ( 21.11)

(נקבי השיער הכוונה לנקבי השער שבראש   שבגלגלתא- לא מדובר על שערות גוף (על העור ואחרים ) אלא רק על שערות הראש" ושערות הזקן שגם הוא חלק מהראש.  לא מדובר על הגוף עצמו רק על הראש. וגלגלתא כרגע (21.45)

22.17

אות כ"ה

 ועל קוצא וקוצא וכו כל קבוצה וקבוצה של השערות יש בו ארבע מאה ועשר אגודות של שערות (מאיפה המספר 410? )כחשבון קדוש( קדוש זה בגימטריה 410) וכל נימא ונימא לוהטת בת"י עולמות כחשבון קדוש, שכל עולם ועולם סתום וגנוז ואין מי שידע אותו, חוץ הוא עצמו (מי זה הוא עצמו? אותה שערה ששולטת או שמשפיעה למקום הזה )ולוהט לארבע מאה ועשרה עיבר כחשבון קדוש ואלו הם סוד ג' קדושות שאומרים קדוש, קדוש, קדוש (23.17 )

סוד ג' קדושות שאומרים קדוש, קדוש, קדוש

( מי אלה שלוש הקדושות?

• א. אז יש 410 אגודות של שערות- זה אחד
• ב. כל נימא ונימא שלוהטת בעולמות בת"י עולמות דהיינו עולמות- זה קדוש שני.
• ג. ומה שהוא לוהט ל-410 מקומות- זה הקדוש השלישי- ואולי זה כנגד ג' הבחינות הראשונות של השערות.

24.00

. פירוש: שכל אחת מן קבוצות השערות כלולה מד' אותיות שהם חו"ב תו"מ והמלכות שבהם כלולה משתים (מאיזה שתיים? הרי מלכות עלתה לבינה ) הממותקת והבלתי ממותקת, ( המלכות שעלתה לבינה ומלכות מצד עצמה)

• ואלו חו"ב תו"מ להיותן מבינה ה"ס ארבע מאות שספירות הבינה הן במספר מאות.
• והמלכות הבלתי נמתקת מתווספת עליהם שהיא בחשבון עשרה  ( כי היא ביחידות )

ע"כ הם ארבע מאות ועשרה נימים היוצאות מכל קוץ וקוץ וחושב כאן ג' בחינות שהם

• א. ת"י ( 410) נימים
• ב. ות"י (410 ) עלמין
• ג. ות"י (410 ) עיברים

שהם כנגד ג' פעמים קדוש שיש באו"א וישסו"ת וזו"ן

( דברים מאד לא מבוארים ומאד מאד קצרים.- אח"כ נעשה סיכום)

אות כ"ו

כו) ובכל נימא ונימא יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה (שממו"ס מגיעים האורות שמשפיעים דרך השערות למדרגות שבזו"ן דאצילות ובבי"ע ) שהם ראש הג' דא"א (שלמד נו שי שג' ראשים: גלגלתא, מוחא דאוירא ומו"ס ) ומאיר ונמשך מנימים אלו לנימים דז"א ומאלו ממתקן מוחו של ז"א כלומר שמקבל ג"ר ואז נמשך מוח ז"א לל"ב שבילי החכמה, ( שהם גם ל"ב שבילי או נתיבי האהבה- שבילים זה כאשר זה בחכמה, וכאשר החכמה הזו מתפשטת דרך בינה- זה נקרא ל"ב נתינות.) (28.23 )

פירוש: עצם השערות דהיינו בחינת הכלים נמשכות מקרומא דאוירא, (צמצום ב' שנעשה בראש שגרם ליציאת האור חוזר  (או"ח) מהמדרגה) אמנם האור שבהם מקבלים ממו"ס שבהיותו מוקף וסתום בקרומא דאוירא הוא כנ"ל, הנה בעת גדלות שהקרום מזדכך בוקע אור חכמה סתימא דרך הקרומא דאוירא וממלא השערות מאורו( זה צריך להבין את  התהליך הזה לזכור שככה זה קורה: (29.05 )

ומאיר דרך שערות דיקנא, ומהם נמשך ג"ר ל"א דרך שערותיו ומהאי מתקן מוחיה

איך זה קורה? יש הארה במוחא סתימאה וההארה הזו לא יכולה להינתן לתחתון בגיןשזה מו"ס היא סותמת את האור- יש שם מסך אבל המסך הזה בקטנות, ובעת הגדלות הקרומא דאווירא נפתח, אבל האור כבר הסתלק מהמדרגה- אז איך הוא מאיר? לא יכול להאיר בפנימיות אז הוא מאיר דרך השערות, אז דרך השערות ודרך התיקונים שבשערות- דרך השערות דיקנא מאיר ההארה.

אז כל מה שאנו מדברים פה- זה דוקא משערות רישא – עמר נקי- אז מה זה מענין אותנו כל  מה שהוא אומר לנו כאן?  על אותה הארה שבאה דרך מו"ס דרך שערות דיקנא לזו"ן?,  ומשם  זה ניתן גם לעולמות בי"ע-  אז זה מעניין אותנו רק בגלל התהליך הכללי, שמדבר פה על שערות. 30.04

. אות כז

כז) וכל קוץ וקוץ היי בכל קבוצה וקבוצה של השערות מתלהטות ותלויות ומתתקנות בתקון נאה בתיקון יפה ומכסות על הגלגלתא (אז איך מסתרקים? עושים שביל באמצע- שיער לפה ושיער לפה- )וקבוצות של נימים מתתקנות בצד זה ומצד זה על הגלגלתא דהיינו  בימין ושמאל ואמצע, ולמדנו כל אגודה ואגודה של השערות היא המשכה של מבועים הסתומים היוצאים ממוחא סתימאה (ר"ל ההארה שיש שם )שהוא ראש ג' דא"א כנ"ל. (אז יש כח בשערות ) ( 31.27)

 אות כח

כח) ולמדנו, משערותיו של אדם ניכר מה הוא (סערות הנפש שלו, אולי גם משערות רגילות שרואים, אבל כמובן שצריך  לפרש את זה בפנימיות ) אם הוא דין או רחמים והוא אחר שעברו עליו ארבעים שנה ואפילו כשהוא צעיר ( ניכר ג"כ )בשערותיו ובצורתו ובגבות עיניו(אפשר לראות מי הוא האדם ) ( 32.31)

אות כט

כט) קבוצות השער תלויות בתקונן עד כתפיו נקיות כצמר נקי. (שהשיער משתפל מהצדדים עד הכתפיים. והוא שואל: ) היעלה על דעתך עד כתפיו, (ממש עד הכתפיים? הכתפיים הכוונה שיורד גם על השכמות? אומר: לא! ) אלא עד ראשי כתפיו ( הכוונה עד שמסתיר את העורף- שלא נראה העורף)שלא נראה העורף משום שכתוב כי פנו אלי עורף (הכוונה לא הלכו בדרכי ) ולא פנים, והשערות עולות מאחורי האזנים כדי שלא לכסות האזנים שכתוב להיות אזניך פקוחות ( 34.38)

פירוש:. בעת שישראל חוטאים וגורמים פירוד בין ימין לשמאל של מעלה, אז נבחן שהחזירו עורף שלהם לקב"ה מפני שגורמים גם למעלה שלא יאיר להם הפנים אלא העורף (שהרי הם מפנים את העורף- עם קשה עורף- Uולא מפנים את צד הפנים- את הצד החשוב- כאשר הקב"ה מדבר איתם ואומר להם את מצוותיו, והם לא שומעים את מצוותיו נקרא שמפנים לא עורף –שמראים שמה שאומר זה לא הצד החשוב)שהוא בחינת אחורים ודינים ונמצאים יונקים מהעורף שלמעלה ( אז כמו שפועלים למטה ככה   פועל גם למעלה- במקום לינוק מהפנים של למעלה- המדרגה למעלה מפנה להם עורף.)שע"יז מגבירים השמאל על הימין, (35.35 )

וע"י השפעת השערות דא"א מתכסה העורף באופן שגם מהעורף לא יכלו לינק

 זהו תיקון עצום, ( למה? . אומרים להם: אתם רוצים קשר? ,אז קשר יכול להיות קשר של אהבה, (אז  בחינת פנים זה קשר של אהבה וחסד העליון המתפשט לתחתון, אך אם מפנה עורף , אז יש קשר אבל של כעס וחימה. אולם יש תיקון מלמעלה שאם העורף מכוסה, אזי מרגישים שאין קשר בכלל

אלא לא יהיה קשר, כאן אין התייחסות אפילו של העליונים– וזה גורם לחזור בתשובה, ועל זה אנו אומרים שאם הקב"ה בכלל לא מתייחס אלינו- אם יתייחס עלינו בכעס וכועס עלינו- זה לא טוב ואנו לא משחים מזה, לפחות אנו מרגישים שיש קשר, אבל אם בכלל לא מתייחס אלינו אז אין שום קשר, ואז מוכרחים לחזור בתשובה ולהמשיך הפנים, וקבלת התפלה של התחתונים מכונה אזנים וז"ש ושהשער הסתלק אחרי האוזניים (שהשערות עולים אחרי האוזניים ) כדי שהדינים שבשערות לא יעכבו קבלת התפלה (מדובר כמובן על עליון שבעליון- כך התיקון) שז"ס להיות אזנך פקוחות, וענין הסתלקות השער לאחורי האזנים בספרא דצניאותא  דף יט ד"ה תיקון( 38.52)

 אות ל' 

 שערא דנפיק מבתר : השערות היוצאות לאחרי אזניו כולן הן בשוה אינן יוצאות זה מזה(כלומר אין אחת עליונה על אחרת, אלא כולן שוות, כי אם שערה היתה יוצאת משערה, אז הם היו כמו עץ- הגזע יותר חשוב מהענפים, וענפי ענפים פחות חשובים מהענפים הראשיים – אבל זה לא קורה כך-  כל אחד יוצא מצד עצמו- והם שוים) והוא תקון שלם, תקון נאה תקון יפה נחמד למראה. התשוקה והשמחה של הצדיקים שהם בז"א הוא לראות ולהתדבק בתקוניו של עתיק הסתום מכל שהוא א"א (ר"ל גלגלתא דא"א-כי זה התיקון שרוצים להדבק בו, כי בעתיק  אי אפשר להדבק- אז אומר לנו פה ומפרש, א"א- ומתכוון לגלגלתא דאריך. ) (40.29 )

 אות ל"א

 י"ג נימים דהיינו אגודות שערות עומדות מצד זה ומצד זה של הגלגלת שהוא הכתר דא"א כנגד פניו ובהן מתחילות השערות להתחלק. אין בחינת שמאל (הבאה לידי גילוי)   בעתיק הסתום הזה שהוא א"א הוא כלו ימין ("לית שמאלא בהאי עתיקא"- כך כתוב: שואל בעה"ס: האם באמת אין שמאל? האם יש רק ימין?..אצל הקב"ה יש רק ימין, רק השפעה.!.. אין דבר כזה שאין שמאל. אז מסביר שם באריכות, שגם בעתיק וגם בא"א שכתוב "לית שמאלא בהאי עתיקא"- אומר שיש שמאל, רק שלא בא לידי גילוי.  ובתחתונים הוא בא לידי גילוי. שיש  שם פנים ואחור אבל אין ימין ושמאל, ובאו"א מתחיל ענין ימין ושמאל, אבל כמובן שיש שם שמאל, אין דבר כזה מדרגה בלי רצון לקבל) נראה ואינו נראה סתום ואינו סתום וזה הוא בתקוניו כל שכן בו עצמו. ( 42.41)

פירוש:  

• כמו שיש י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא, ( תיקון הראשון)
• כן יש י"ג נימים שערות שהן (נובעות מקרומא דאוירא אז אומר שהן ) בחינות קרומא דאווירא

ועניינם שווה זה לזה (קראנו להם עמר נקי כנגד הגלגלת )שה"ס או"א וישסו"ת בימין ושמאל של הפנים שה"ס ב הויות במילוי ע"ב ס"ג ובחינת ז"א באמצעם מאחוריהם שה"ס והיה דמ"ה והם בחינת ג קווים ועם המלכות המקבלתם הם י"ג. (אומר שלמעלה בעתיק שכאן קורא לו א"א- יש את י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא וגם בשערות המתפשטות יש גם את הבחינות האלה, והוא לוקח את זה עוד צעד קדימה, דהיינו בהתפשטות שלהם למטה שהם כנגד או"א ישסו"ת וז"א.(44.02)

שאלה תלמיד: למדנו שתפקיד השערות מצד אחד- שמתמלא אור במדרגה, הם מעבירים אור הלאה- שערות רישא דרך שערות דיקנא,  ומצד שני למדנו שמכסות עורף- והשערות שם מסתירות קשר- אז מה בעצם תפקיד שלהם?

הרב: הם  (השערות ) לא מסתירות, הם מאפשרות לאור לעבור בנתיבים אחרים/ נתיבים מיוחדים, לא כמו שהיה מקודם בצ"א- אלא בצ"ב עם תיקונים" לכן נעשה פה תיקון, שלא נכנס בפנימיות, אלא בא דרך מקור חיצוני, כי בפנימיות לא היה כח לקבל. (45.06 )

 אות ל"ב

ועליו חשקו בני ישראל לצרף ולהבחין בלבם שכתוב היש ה' בקרבנו אם אין, ( בעצם היתה להם שאלה על מציאות הבורא) דהיינו בין ז"א שנקרא ה' ובין א"א שנקרא אין. (

שואלים: האם יש ז"א בקרבנו? או א"א?

אז הם שאלו, לכאורה שאלה לגיטימית, אז למה נענשו על זה?

הם באו לשאול שאלה ולבדוק=- אם אנו רואים ש"לית שמאלא בהאי עתיקא"- ואין את השמאל הזה, אז הם שואלים – האם המציאות העליונה הזאת- היא תהיי בליבנו? או שז"א- שזה הקב"ה- בליבנו? אז הוא שואל: למה נענשו?) א"כ למה נענשו, ומשיב משום שלא עשו זה מתוך אהבה אלא בניסיון שכתוב ועל נסותם את ה) וכשיש אמונה ואהבה אין צורך בניסיונות(לאמור היש ה' בקרבנו אם אין., ( זה כמו שבנאדם בא ואומר:אני רוצה לראות אם אתה אוהב אותי או לא, אז בוא ותתן לי עשרת אלפים שקל.הוא אומר…רגע…אני רציתי לגלות אהבה….אז משיב לו: לא רצית לגלות אהבה, אלא רצית לנסות את האהבה! אם אתה מאמין  בי אתה לא צריך לנסות אותי, אם אני אוהב אותך או לא.

אז אומר, אם אתם מנסים את הקב"ה- ואומרים: אולי יש בנו ואולי אין בנו- בוא ננסה אותך- אז על זה אתם נענשים (47.20)

פירוש:  שכתוב ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' וגו, משמע שמלבד הריב שהיה להם עם משה על המים שמטעם זה נקרא המקום מריבה, חטאו עוד על נסותם את ה' לאמור: "היש ה' בקרבנו אם אין " שמטעם זה נענשו במלחמת עמלק.

שהחטא היה שבני ישראל רצו לדעת אם מדרגת ז"א) הנקרא השם( שוכן בלבבם או מדרגת א"א (הנק' אין( ולכן שאלו היש ה'(ז"א) בקרבנו, אם אין (אולי א"א נמצא בקרבנו?)אז מה החטא כאן? הם רוצים לבדוק את ליבם. ),( והחטא היה מפני שניסו את ה' ולא היה מטעם אהבתם את ה' וההבדל ביניהם דק מאד כי סוף סוף הוא אותו הדבר, אלא ההבדל הוא במטרה שגורמת לזה.

• אם להרבות האהבה היתה המטרה
• או לנסות לדעת היא המטרה.

( האם אתה מחוייב למטרה ואתה אומר: אני הולך כדי לבנות" או שאתה בכלל בודק אותה עם היא קיימת?

האם אשתך באה ואומרת לך, אבני בכלל רוצה לבדוק אם אנו מתאימים? או שהיא אומרת בוא נפעל כדי לבטא את ההתאמה הזו) (49.28 )

יש להסביר זה בדרך משל, באדם המסתכל ביופי של אשה לאחר שהיא אשתו או מטרם שנשאה, כי לאחר הנשואין אינו מסתכל בה להבחין אם לקרבה או לרחקה, אלא כדי להרבות אהבה, וע"כ אין הסתכלותו עליה לטרח ואדרבה נהנית מאד מזה. (לא מסתכל כדי לבדוק אותה  אם לקרבה או לא לקרבה, אלא מסתכל עליה ודאי לקרבה ) משא"כ מטרם שנשאה אם מסתכל עליה אז היא אינה סובלת ומצטערת מהסתכלותו(למה? כי היא בבדיקה, אז זה אומר שאין את הברית הזו שודאי אנו יחד ) משום שחוששת אולי יתדמה לו איזה חיסרון וידחה אותה, ( אז אין בטחון בקשר)וע"כ מרגשת הסתכלותו לגסות ולא תוכל לסבול ודו"ק. ( היא יכולה להגיד לו, אם לא החלטת, אז לא צריך- להתראות. מסתכל עליה ובודק אותה אם בכלל רוצה אותה או לא. זה גורם לאי בטחון אצל הצד השני,  ולא בבדיקה אם כדאי לי חבר שלך  או לא. אבל אם ההסתכלות היא שודאי אני רוצה אותך- ודאי שאני רוצה להיות חבר שלך-..בוא נמצא את הנתיבים לעשות את זה. אבל אני חבר שלך, יש ברית!   אז פה אומר שהם ניסו את ה'- הם ניסו לראות אם בכלל כדאי לנו הברית או לא- האם יש ה' בקרבנו אם אין? האם בכל אנו מרגישים את הרצון לקרבה אל ה' או לא. תלוי מה יתן לנו . תלוי המ יצא לנו מזה. וע"כ הם נענשו. (51.34)

)אות לג

בהתחלקות השער שעל הגלגלתא לימין ושמאל הולך ביניהם דרך אחד( אם  מחלק את השיער לימין ושמאל  בא"א- למעלה, אז הולך בינהם דרך אחד המאיר ל270- עולמות) המאיר לר"ע עולמות וממנו מאיר האורח ( השביל)שבמקום התחלקות השער שעל גלגלתא דז"א שהצדיקים מאירים ממנו לעולם הבא, ז"ש ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום (עד לעתיד לבוא- עד שיהיה הכל בבחינת יום), ומאורח הזה שבז"א מתחלק לשש מאות ולשלשה עשר דרכים (613 דרכים שהם גם תרי"ג מצוות )של התורה המתחלקים בז"א דהיינו תרי"ג מצות שכתוב בו כל ארחות ה' חסד ואמת. (53.45 )

פירוש: השערות הם דינים  כנ"ל

(למה השערות הם דינים? הם מבטאים את זה שהם לא יכלו להישאר בראש בסוד אור חוזר,  ויצאו  מהראש. כי היה צ"ב ואי אפשר כבר לקבל את האור, וכשהאור הסתלק לא היה מה לעשות עם הכלים הללו, הם  נקראים מותרי מוחא ויצאו מהראש)  . (54.22 )

 והדינים מתחלקים לימין ושמאל,

• שהדינים דנוקבא ) אלו דינים שנקראים גבורות דנקובא שלא מאפשרים לקבל את האור( הבאים מכח הצמצום והמסך שבמלכות הם בחינות ימין
• והדינים דדוכרא הנמשכים מקו שמאל הם בחינות שמאל

 ואלו ב' מיני דינים הם שורשים לכל מיני דינים ועונשים שבעולם, (למה? זה נקרא דינים דנקובא ודינים דדכורא, והדינים דדכורא הם הרבה יותר קשים מהדינים דנקובא)

 והצדיקים מסתכלים באלו הדינים יודעים ומכירים הדרך שהוא באמצעם באפן שההולך בו אינו נכשל לא בדינים דשמאל ולא הדינים דימין (אז צריך לחפש מה יש בין הדינים האלה.

• אפשר לראות את זה בצורה של כעס שהוא דיני הזכר
• ויכול להיות דכאון שזה דיני נקבה.

אז אני לא רוצה להיות פסיבי ואפאטי לחלוטין, ולא רוצה להיות נרעש או נסער מכל דבר,. צריך למצוא את הדרך באמצע,  והדרך הזו באמצע- לשלב בין הימין לשמאל- למזג בינהם- ומי שהולך בו אינו נכשל. .

  באופן שהולך בו אינו נכשל, לא בדינים בימין ולא בדינים דשמאל ודרך זה נקרא אורחא דפלגותא דשערי  –שביל החוצה את השער( זהו שביל באמצע השער) וכבר ידעת שאלו השערות דא"א אינם דינים ( למה? כי שערות דא"א הם שערות לבנות רק כשמגיעים לז"א שהוא עדיין  בחור שערותיו שחורות- שהם רק דינים,) כי (שערות א"א) אינם דינים (אלא)  רק בז"א ולא בא"א שהוא כולו רחמים וכולו ימין. אמנם שם הם תוצאות הנפעלות בסוף הכל מאותם הדינים בסו"ה לא ידח ממנו נדח, (57.17 )

לפיכך כיון שהם תוצאות האורות הנפעלות משערות דז"א הן מאירות וממתיקות את השערות דז"א וז"ש ומניה נהיר ארחא דז"א( מהם מאיר השביל הזה של ז"א) ואע"פ שהאורח בין ימין ושמאל דשערות דז"א אינו נקי כל כך כמו בא"א ( כי אם הוא היה נקי ודאי הה מאיר רחמים, היה בדרך טובה- אבל בז"א הוא לא כ"כ נקי)מ"מ הוא מקבל ( ההארה, וההארה הזו ודאי מתקנת אותו )הארתו(מתקנת אותו ) מאורחא דפלגותא דשערי דא"א (שהוא ודאי נקי מאד וכולו רחמים וכלו השפעה טהורה-  ימין בלי שמאל "לית שמאלא בהאי עתיקא- הכוונה בגלגלתא דא"א )שבו בא"א מאיר אורח הזה למאתן ושבעין עולמות ומרמז כאן לאותיות רע שהם מספר מאתים שבעים (270 זה תיקון של החכמה )כלומר שכל הרע הנמצא בעולמות מתמתקים ומקבלים תקונם מאורח דפלגותא דשערי שבא"א וענין ארחות דפלגותא דשערי דז"א. וסוד הכתוב  כל ארחות ה' חסד ואמת נתבאר לעיל בספרא דצניעותא (דף יט ד"ה  תיקון הג' ע"ש) ( 59.01)

אז כל זה מה דברנו נקרא עמר נקי. שזה התיקון הרביעי.

הסבר שרטוט(60.48)

למדנו שכאשר יוצא צ"ב-

עתיק הוא הראש המקשר בין כל עולם א"ק- לעולמות שלמטה מטבור שהם אצילות , בריאה יצירה ועשייה.

א"א הוא בריח התיכון של עולם אצילות- והוא צריך עכשו לתקן את הראש שלו- איך מתקנים את הראש שלו? אומר שיש תיקונים מהאוזן.

והאוזן הזה מתחלק ל-2:

• א. מהחלק העליון של האוזן- יוצא גלגלתא דאריך
• ב. מהחלק התחתון שלו יוצא- מוחא דאוירא
• ג. ומהחוטם פה- יוצא מוחא סתימאה (מו"ס)

אלו ג' ראשים שיוצאים

האוזן הזה , בגלל שהאח"פ יצאו למטה מראש- אז  הם נקראים גוף, ובגלל שהם גוף הם נקראים  גם חסד, גבורה ות"ת. נקראים חג"ת- ולא כנגד אח"פ ממש-

• החסד הוא זה שמשפיע לגלגלתא
• והגבורה למו"ס
• והת"ת לקרומא דאוירא בהתחלה ואח"כ למוחא דאוירא

(  אז תמיד תראו שאם מדברים דרך  אח"פ- אז זה אח"פ האלה שירדו למטה, וצריך לדעת שהחג"ת בדיוק כמו האח"פ האלו.

אז ז ה היה ג' התיקונים הראושנים שלמדנו

• גלגלתא- תיקון 1
• מוחא סתימאה- תיקון 2
• |מוחא דאוירא- תיקון 3

וזה מה שלמדנו עד כה.

עכשיו הוא בא ומלמד אותנו תיקון 4. וכבר הזכרנו שבאחד המקומות בתע"ס זה נקרא תיקןן 5. באחד המקומות  נקרא תיקון רביעי- שנקרא עמר נקי.63.1

( )

ויש תיקון שנקרא רעווא דרעווין- רצון הרצונות שהוא התיקון החמישי.

אז כרגע אנו מתייחסים אליו כתיקון רביעי- כמו שמופיע פה באדרא רבא

מה התיקון המיוחד שלמדנו היום?

אנו אומרים שכאשר עתיק רוצה לתת הארה למוח הזה שנקרא א"א- שא"א כל זה זה בחינת הראש שלו. כדי לתת כח לראש= תמיד העליון עושה זווג בשביל הראש.

שרטוט64.10- ענין לבושי מוחין

למשל: כאשר פרצוף- גלגלתא רצה  להוליד את פרצוף ע"ב

אז הוא עשה זווג דהכאה בראש (בשרטוט: ע"ב פנימי ג)- ואז נתן את הכח הזה של הזווג דהכאה לתחתון (בשרטוט: ע"ב חיצון ג). למציאות הזו מה שהוא נתן לו קוראים לבושי מוחין.

לבושי מוחין זה אומר: שרוצה גלגלתא לתת מוחין לע"ב-

זאת אומרת שהעליון רוצה לתת  מוחין לתחתון– אז הוא צריך להלביש את המוחין האלה בלבושים, וללבושים האלה קוראים- אור חוזר או נה"י

הנה"י האלה זה מלכות, מלכות זה אור חוזר- אז ללבושים האלה קוראים נה"י.

אז יוצא, לחג"ת האלה (שהם אח"פ דעתיק)שרוצים לתת דרכו אור, אז חוץ מזה שהוא נותן לו ממקום ההלבשה לראש דא"א- חוץ ממקום ההלבשה של אח"פ הוא נותן לו גם  נה"י- מה זה הנה"י האלה שהוא נותן לו?

הנה"י האלה  זה כמו אור חוזר שהעליון עושה בשביל התחתון, שהם נקראים לבושי מוחין

בלבושי מוחין האלה- אומר שהם יצאו בסוד שערות. מדוע? כי הם אור חוזר, והרי אור חוזר לא היה יכול להישאר במדרגה. הוא יצא מהמדרגה, ומכיוון שהוא יצא מהמדרגה, והוא נובע מאותה מדרגה שבה היה תיקון של םל"צ

אז אותו דבר בשערות היה לנו תיקון של םל"צ.

ואז הנה"י האלה (הלבושי מוחין)- שהם לא הנה"י הרגילים שיצאו  לגוף , זה נה"י שהם לבושי מוחין שעולים למעלה, אז הם מתחלקים גם לםל"צ. ואז השערות רישא ושערות דיקנא הם כנגד ם' ול"צ

• שערות רישא- כנגד ם' (גו"ע)
• שערות דיקנא כנגד ל"צ (אח"פ)

או גו"ע ואח"פ

כל מה שאנו מדברים- אנו מדברים על השערות רישא האלה (ם דצלם) שהם נקראים עמר נקי.

מה זה עמר נקי? עמר זה צמר.

אם הוא נובע- העמר נקי– ממסך של צ"ב– אז יש בו שני צדדים:

1. צד אחד של תיקון
2. וצד אחד שהוא לא מתוקן. למה? כי זה דין, שערות זה סערות נפש, הוא סוער שהוא לא יכול לקבל את האור אז יש לו צד של דין.

אבל מצד שני יש לו רחמים גדולים מאד– כי זה מלכות שהתכללה בבינה, ובבינה יש כח שמאפשר תיקון.

היות והשערות האלה נמצאים על ראש דאריך, אז הם נותנים תיקון מאד גדול- למדנו את כל התיקונים שיש- ובררנו הרבה שמות והרבה מספרים, והרבה צורות. 67.32

אבל עיקר הדברים שהוא רצה להראות- שיש פה ענין מאד מיוחד.

• שכל שערה ושערה יוצאת מנימה מאד מיוחדת– יש לה מלכות מיוחדת משלה והכח הזה מאפשר לה שאם יש כאלה שערות שהם לא בסדר- אז אפשר שלא להתכלל בהם.

• והשערות האלה יש להם ימין ושמאל– בתוך השערות האלה יש בהם קו אמצעי, והקו האמצעי בשערות האלה- הוא זה שמשפיע את כל האפשרות לעשות תשובה.  והשערות האלה (של קו האמצעי) מתחלקים לימין שמאל ואמצע- וימין שמאל- או"א  וישסו"ת  וז"א(אמצעי?).אז השערות שמשפיעות  מאחורי העורף- שזה השערות דז"א, של א"א הם מכסות את העורף עד הכתפיים. וזה תיקון גדל של רחמים מלמעלה. וזה מאפשר לעשות תשובה.

כי כאשר מפנים עורף לעליון ובודקים אותו אם הוא בסדר או לא בסדר, כפי שעשו בני ישראל-

שעל מה הם בודקים אותו? היש  ה' בקרבנו אם אין? זה כמו שתלמיד בודק את רבו. האם הוא דבר נכון או דבר לא נכון. שואל אם בודקים את התורה האם היא אמרה נכון או  אמרה לא נכון, ועל זה אתם נענשים! למה? כי הפנתם עורף?

אז מה צריך לבדוק? אומר שזה תלוי איך אתה בודק? האם אתה בודק את האישה כשהיא אשתך או כשהיא אישה זרה לך. אם זרה  לך והיא עושה לא אשתך- אז  אתה בודק אותה אם לקרה אותה או לו.

אבל אם היא אשתך._ברור שאתה מסתכל עליה רק כדי לקרב אותה.

אז אומר: איך אתה מסתכל על הקב"ה? האם להתקרב אליו? או שאתה מסתכל עליו, כדי לבדוק אם הוא צודק או לא צודק. 69.48

ואומר שהשערות העורף הם מאפשרות לכסות את הצד הזה שאתה מפנה עורף, ואז  ההארה שבאה לך מלמעלה היא לא הארת העורף הקשה, ואז אין לך שום הארה, אפילו לא כועסים עליך, ואז אין לך בררה, זה מאפשר לך לעשות תשובה.

התיקון הרביעי שלנו הוא שערות שבאים על הראש- שהם נקיים לגמרי מדינים, ויש להם כח גדול להם לנו הארה של חסד עצום וגדול. אמנם מהם לא נקבלך אלא משערות דיקנא, אבל הם נותנים איזה שליטה מלמעלה- של  איזה שקט ורוגע שיכול לבוא מלמעלה.

כד) בגלגלת של הראש היי בכתר דא"א תלויות אלף אלפים רבא ושבעת אלפים וחמש מאות קבוצות שערות. לבן ונקי כמו צמר הזה שהוא נקי שאינן מסובכות זו בזה שלא להראות עירוב בתקוניו, אלא הכל הוא על מכונו שאינה יוצאת נימא ושערה משערה.

השערות ה"ס דינים מלשון סערות ומקום שה"ס כלים ואו"ח שהיו מלבישים לג"ר דחכמה ובתקון קרומא דאוירא של מסך דצמצום ב בוא לא יכול הג"ר להאיר הסתלקו הג"ר דחכמה והאו"ח שהלבישם יצאו מראש בסוד סערות ופסולת.

אמנם דינים אלו הם הכנה לכל האורות והמוחין של בי"ע משום שהם באים ונמשכים מקרומא דאוירא מסך דצמצום ב שהוא גרם יציאתן מראש שה"ס הפרסא שבראש עתיק, שפירושה עירוב המלכות בבינה ואח"כ בסוד התקונים מקבלת המלכות צורת בינה באופן שדינים דמלכות נמתקים ויוצאים כמו מבינה ומי שמקבל דינים ההם, נמשכת לו הקטנות מבינה ואחר שמשיג הקטנות מבינה ראוי הוא לקבל גם הגדלות מבינה המאפשרת תיקונים גדולים היות ובאה מבינה ולולא הקטנות דבינה הבא מעירוב הזה שבפרסא לא היו זו"ן דאצילות וכל המדרגות שבבי"ע ראוים לקבל מאור העליון וז"ס שאמרו, בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תלייא מילתא שה"ס שערות דיקנא המכונים מזלא גם שערות דיקנא יצאו משם כתוצאה מכוח עליית מלכות לבינה ושערות הראש ושערות דיקנא הם מדרגה אחת של אור חוזר שיצא מהפרצוף בעקבות צמצום ב, אלא שהמדרגה נבקעת ע"י כח הקרומא דאוירא שהוא מקורה אשר כתר וחכמה וחצי בינה נשאר במדרגה וחצי בינה ותו"מ נופלים ממנה ויוצאים לבר מראש ונדבקים בלחי התחתון בסוד שערות דיקנא ולפי שנפלו ממדרגת שערות ראש ע"כ יש בהם יותר דינים בסוד ששערות דיקנא קשישי וכל זה הוא בבחינת הכלים של השערות, אבל האורות שבהם נמשכים מחכמה סתימאה כי להיות נסתמת בקרום הזה דאוירא ע"כ בשעת גדלות שהקרום הזדכך הארתה בוקעת בקרומא דאוירא וממנה באה לשערות ודרך השערות באה הארתה לפרצופים התחתונים, וע"י אורות אלו נעשו י"ג נימים דשערי כלומר שמתחלקים להארת חכמה בינה דעת כמ"ש לפנינו, אמנם הכלים הם מקרומא דאוירא ובהם ג כלים שהם מחצית מדרגה העליונה דשערות שנק שערות ראש היי כתר וחכמה וחצי בינה

וז"ש בגולגלתא דרישא תליין אלף אלפין רבוא ושבעת אלפים וחמש מאות קוצי שדערי, כי ספירות הכתר דשערות מתחברות כל כך בגלגלתא עד שהם כמספר הספירות דגלגלתא שהיא אלף אלפים מה שאין כן החכמה דשערות כבר נפלה הרבה ממדרגות הגלגלתא כי עליה שולטת קרומא דאוירא שממעטה מג"ר ועל כן אינה אלא ז אלפים בחוסר ג ראשונות והם מכונים אלפים כי ספירות החכמה היא במספר אלפים.

הבינה דשערות אינה אלא ה מאות היי רק ה ספירות חג"ת נ"ה כי בינה עד הוד התפשטה ולא יותר וספירותיה הן במספר מאות ומה שאומר אלף אלפין רבוא היא מטעם התכללות שבהם ממלכות דמנעולא שהארתה למעלה היא בסוד רבוא. ואע"פ שאמרנו שהשערות הם דינים הנמשכים מפרסא, היי בהתפשטותם לפרצופים התחתונים, אבל בהיותם נשרשים כאן הן כולן חסדים ורחמים מטעם כי כאן אינן נמצאות השערות בפעולת הדינים שבהן אלא הן כאן בבחינות התוצאות של פעולת הדינים שלמטה שהתוצאות שלהם הן בני חיי ומזוני וכל המוחין הגדולים ואלו התוצאות נדבקות כאן בגלגלתא דא"א ומבחינה זו מכנים אותן שערות וע"כ נבחנות שהן לבנות ונקיות, וז"ש חוור ונקי כהאי עמרא כך איהו נקי דלא אסתבך דא בדא כי ד מיני דינים יש בשערות אלו שהם באים מתוך העירוב של בינה ומלכות זו בזו והן בחינות בינה ומלכות בבינה ובחינות בינה ומלכות במלכות אשר ג בחינות הראשונות הן ממותקות ברחמים וד' שהיא מלכות שמלכות היא בחינת מלכות דמדת הדין שלא נמתקה. ואומר הזהר שד' מיני דינים אלו אע"פ שהתערבו הם מסתדרים כאן כל אחת למינה ואינם מסתבכים אחת בחברתה, ולמשל אם היתה מתגלה המלכות דמדת הדין בעת שליטת מלכות הממותקת היו כל האורות מסתלקים שמחמת ערבוביא הזו היו מסתלקים האורות וכן אע"פ שמלכות הבלתי נמתקת היא מקור של כל המלכויות המנתקות מ"מ לא ניכר זה אלא דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא וכל אחת שולטת בפני עצמה בלי שום קשר עם חברתה לכן עם אחת בדין אין השפעה על האחרים, שכל אחד עומד בכלי נפרד, ואין המקולקל משפיע על האחרים

כה) כל קבוצה וקבוצה של השערות יש בו ארבע מאה ועשר אגודות של שערות כחשבון קדוש וכל נימא ומימא לוהטת בת"י עולמות כחשבון קדוש, שכל עולם ועולם סתום וגנוז ואין מי שידע אותו חוץ הוא עצמו ולוהט לארבע מאה ועשרה עיבר כחשבון קדוש ואלו הם סוד ג קדושות שאומרים כל אחת מן קבוצות השערות כלולה מד' אותיות שהם חו"ב תו"מ והמלכות שבהם כלולה משתים הממותקת והבלתי ממותקת, ואלו חו"ב תו"מ להיותן מבינה ה"ס ארבע מאות שספירות הבינה הן במספר מאות. והמלכות הבלתי נמתקת מתווספת עליהם שהיא בחשבון עשרה ע"כ הם ארבע מאות ועשרה נימים היוצאות מכל קוץ וקוץ וחושב כאן ג בחינות שהם ת"י נימים ות"י עלמין ות"י עיברים שהם כנגד ג פעמים קדוש שיש באו"א וישסו"ת וזו"ן

כו) ובכל נימא ונימא יש מבוע היוצא ממוחא סתימאה ממנו מגיעים האורות שמשפיעים דרך השערות למדרגות שבזו"ן דאצילות ובבי"עשהוא ראש הג' דא"א ומאיר ונמשך מנימים אלו לנימים דז"א ומאלו ממתקן מוחו של ז"א כלומר שמקבל ג"ר ואז נמשך מוח ז"א לל"ב שבילי החכמה, עצם השערות היי בחינת הכלים נמשכות מקרומא דאוירא, צמצום ב שגרם ליציאת האור חוזר מהמדרגה אמנם האור שבהם מקבלים ממו"ס שבהיותו מוקף וסתום בקרומא דאוירא הוא כנ"ל, הנה בעת גדלות שהקרום מזדכך בוקע אור חכמה סתימא דרך הקרומא דאוירא וממלא השערות מאורו יש הארה במוחא סתימאה שלא יכולה להינתן לתחתון בגין המסך בקטנות ובגדלות הקרומא דאווירא נפתח, ומאיר דרך שערות דיקנא, ומהם נמשך ג"ר ל"א דרך שערותיו ומהאי מתקן מוחיה

כז) וכל קוץ וקוץ היי בכל קבוצה וקבוצה של השערות מתלהטות ותלויות ומתתקנות בתקון נאה בתיקון יפה ומכסות על הגלגלתא וקבוצות של נימים מתתקנות בצד זה ומצד זה על הגלגלתא היי בימין ושמאל ואמצע, ולמדנו כל אגודה ואגודה של השערות היא המשכה של מבועים הסתומים היוצאים ממוחא סתימאה שהוא ראש ג דא"א

כח) ולמדנו, משערותיו של אדם ניכר מה הוא אם הוא דין או רחמים והוא אחר שעברו עליו ארבעים שנה ואפילו כשהוא צעיר בשערותיו ובצורתו ובגבות עיניו

כט) קבוצות השער תלויות בתקונן עד כתפיו נקיות כצמר נקי. היעלה על דעתך עד כתפיו, אלא עד ראשי כתפיו שלא נראה העורף משום שכתוב כי פנו אלי עורף ולא פנים, והשערות עולות מאחורי האזנים כדי שלא לכסות האזנים שכתוב להיות אזניך פקוחות. בעת שישראל חוטאים וגורמים פירוד בין ימין לשמאל של מעלה, אז נבחן שהחזירו עורף שלהם לקב"ה מפני שגורמים גם למעלה שלא יאיר להם הפנים אלא העורף שהוא בחינת אחורים ודינים ונמצאים יונקים מהעורף שלמעלה שע"יז מגבירים השמאל על הימין, וע"י השפעת השערות דא"א מתכסה העורף באופן שגם מהעורף לא יכלו לינק זהו תיקון עצום, מפני שקשר יכול להיות רק קשר של אהבה וזו בחינת פנים וחסד העליון המפשט לתחתון, אך אם מפנה עורף יש קשר אבל של כעס. יש תיקון מלמעלה שאם העורף מכוסה, אזי מרגישים שאין קשר בכלל שאפילו הארת העורף מכוסה. כאן אין התייחסות אפילו של העליונים, ואז מוכרחים לחזור בתשובה ולהמשיך הפנים וקבלת התפלה של התחתונים מכונה אזנים וז"ש ושהשער הסתלק אחרי האוזניים כדי שהדינים שבשערות לא יעכבו קבלת התפלה שז"ס להיות אזנך פקוחות, וענין הסתלקות השער לאחורי האזנים בספרא דצניאותא

ל) השערות היוצאות לאחרי אזניו כולן הן בשוה אינן יוצאות זה מזה והוא תקון שלם, תקון נאה תקון יפה נחמד למראה. התשוקה והשמחה של הצדיקים שהם בז"א הוא לראות ולהתדבק בתקוניו של עתיק הסתום מכל שהוא גלגלתא של א"א

לא) י"ג נימים היי אגודות שערות עומדות מצד זה ומצד זה של הגלגלת שהוא הכתר דא"א כנגד פניו ובהן מתחילות השערות להתחלק. אין בחינת שמאל הבאה לידי גילוי בעתיק הסתום הזה שהוא א"א הוא כלו ימין נראה ואינו נראה סתום ואינו סתום וזה הוא בתקוניו כל שכן בו עצמו, כמו שיש י"ג חוורתא שהם בחינות גלגלתא, כן יש י"ג נימים שערות שהן בחינות קרומא דאווירא ועניינם שווה זה לזה שה"ס או"א וישסו"ת בימין ושמאל של הפנים שה"ס ב הויות במילוי ע"ב ס"ג ובחינת ז"א באמצעם מאחוריהם שה"ס והיה דמ"ה והם בחינת ג קווים ועם המלכות המקבלתם הם י"ג

לב) ועליו חשקו בני ישראל לצרף ולהבחין בלבם שכתוב היש ה' בקרבנו אם אין, היי בין ז"א שנקרא ה' ובין א"א שנקרא אין. א"כ למה נענשו, ומשיב משום שלא עשו זה מתוך אהבה אלא בניסיון שכתוב ועל נסותם את ה' וכשיש אמונה ואהבה אין צורך בניסיונות לאמור היש ה' בקרבנו אם אין שכתוב, ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסותם את ה' וגו, משמע שמלבד הריב שהיה להם עם משה על המים שמטעם זה נק המקום מריבה, חטאו עוד על נסותם את ה' לאמור היש ה' בקרבנו אם אין שמטעם זה נענשו במלחמת עמלק. שהחטא היה שבני ישראל רצו לדעת אם מדרגת ז"א הנק השם שוכן בלבבם או מדרגת א"א הנק אין, והחטא היה מפני שניסו את ה' ולא היה מטעם אהבתם את ה' וההבדל ביניהם דק מאד כי סוף סוף הוא אותו הדבר, אלא ההבדל הוא במטרה שגורמת לזה. אם להרבות האהבה היתה המטרה או לנסות לדעת היא המטרה. ויש להסביר זה בדרך משל, באדם המסתכל ביופי של אשה לאחר שהיא אשתו או מטרם שנשאה, כי לאחר הנשואין אינו מסתכל בה להבחין אם לקרבה או לרחקה, אלא כדי להרבות אהבה, וע"כ אין הסתכלותו עליה לטרח ואדרבה נהנית מאד מזה. משא"כ מטרם שנשאה אם מסתכל עליה אז היא אינה סובלת ומצטערת מהסתכלותו משום שחוששת אולי יתדמה לו איזה חיסרון וידחה אותה, וע"כ מרגשת הסתכלותו לגסות ולא תוכל לסבול

לג) בהתחלקות השער שעל הגלגלתא לימין ושמאל הולך ביניהם דרך אחד המאיר לר"ע עולמות וממנו מאיר הארח שבמקום התחלקות השער שעל גלגלתא דז"א שהצדיקים מאירים ממנו לעולם הבא, ז"ש ואורח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום לעתיד לבוא, ומארח הזה שבז"א מתחלק לשש מאות ולשלשה עשר דרכים של התורה המתחלקים בז"א היי תרי"ג מצות שכתוב בו כל ארחות ה' חסד ואמת. השערות הם דינים מאחר והם מבטאים את זה שהם לא יכלו להישאר בראש בסוד אור חוזר, וכשהאור הסתלק לא היה מה לעשות עם הכלים הללו, הם מותרי מוחא  כנ"ל והדינים מתחלקים לימין ושמאל שהדינים דנוקבא גבורות לא מאפשרים לקבל את האור הבאים מכח הצמצום והמסך שבמלכות הם בחינות ימין והדינים דדוכרא הנמשכים מקו שמאל הם בחינות שמאל ואלו ב מיני דינים הם שורשים לכל מיני דינים ועונשים שבעולם, והצדיקים מסתכלים באלו הדינים יודעים ומכירים הדרך שהוא באמצעם באפן שההולך בו אינו נכשל לא בדינים דשמאל ולא הדינים דימין כעין סוג של כעס שהוא דיני הזכר ודכאון של דיני הנקבה. ודרך זה נק אורחא דפלגותא דשערי שביל החוצה את השער וכבר ידעת שאלו השערות דא"א אינם דינים כי אינם דינים רק בז"א ולא בא"א שהוא כולו רחמים וכולו ימין. אמנם שם הם תוצאות הנפעלות בסוף הכל מאותם הדינים בסו"ה לא ידח ממנו נדח, לפיכך כיון שהם תוצאות האורות הנפעלות משערות דז"א הן מאירות וממתיקות את השערות דז"א וז"ש ומניה נהיר ארחא דז"א ואע"פ שהארח בין ימין ושמאל דשערות דז"א אינו נקי כל כך כמו בא"א מ"מ מקבל הארתו מאורחא דפלגותא דשערי דא"א שבו בא"א מאיר אורח הזה למאתן ושבעין עולמות ומרמז כאן לאותיות רע שהם מספר מאתים שבעים כלומר שכל הרע הנמצא בעולמות מתמתקים ומקבלים תקונם מאורח דפלגותא דשערי שבא"א וענין אורחות הק חסד ואמת נתבאר בספרא דצניעותא

נָשֹׂא  נב – נד

קרומא דאוירא ומוחא סתימאה

בתהליך בניית המחשבה המתוקנת מתחילים באמונה שהיא מעבר לתפיסה, מעבר לטעם ודעת. התיקון כמובן ע"י התורה שהיא בחינת מים, ועל חרובים שהם העולמות שנחרבו ואותם יש לתקן. יש להתחיל בביטול גמור מתוך הבנה שיש משהו מעלנו, עתיק, שנעתק מהשגה, שאין לנו שום תפיסה בבורא.

במבנה בעולמות העליונים שמקביל למוח האדם יש את צד הימין, האמונה ההשפעה, וצד השמאל הנק מוחא סתימאה שמקבל הזנה לסירוגין של יכולת לעשות התנגדותיות, נר שאינו מאיר, הנק בוצינא דקרדינותא, הפועל בצורה טכנית ומדויקת. כדי לחבר בין השמאל והימין. מוח שלישי זה נק מוחא דאווירא שרק דרכו ניתן לקבל את השפע כראוי. מוח זה כולל חסדים וחוכמא. כלומר צד שמאל בונה גבולות, ימין התפשטות ואמצע הוא המחבר.    

שרטוט ד' הפרצופים: עתיק וג' פרצופים של א"א-(גלגלתא, מוחא דאוירא ומוחא סתימאה)

הסבר שרטוט

• יש ראש ראשון שנקרא עתיק
• יש עוד ג' ראשים שהם שיוצאים בא"א. והם : 1. גלגלתא, 2. מוחא דאוירא 3.  ומוחא סתימאה (מו"ס) וכל אחד ניזון ממקום אחר
• מחוטם פה (של אח"פ דעתיק) ניזונים זו"ן מראש של מו"ס (מוחא סתימאה)
• מהאוזן עצמה(של אח"פ דעתיק) שהיא בינה מתחלק ל-2:
  • מהג"ר שלה מקבל גלגלתא
  • מהז"ת שלה מקבל מוחא דאוירא

ואח"פ דעתיק נקראים גם חסד, גבורה ות"ת.

• החסד- נותן לגלגלתא
• גבורה- נותן למו"ס
• ת"ת- נותן למוחא דאוירא

לכל אחד יש את הכח שלו

• האח"פ (דעתיק) מתחלקים: בינה, ז"א ומלכות (אוזן, חוטם, פה)
  • גלגלתא- (אוזן) ראש הזכר
  • ז"א ומלכות (חוטם פה) – נקרא ראש הנקבה

כמו שלמדנו שבכל פרצוף יש התלבשות ועוביות 21.40

רק הכח הזה של ההתלבשות מתחלק, והוא  (מוחא דאוירא)  בא ומחבר בין שניהם (גלגלתא ומו"ס)

שרטוט:  ע"י עליית ביקוש של או"א למוחא דאוירא שבא"א-  ישנה התפשטות  של האור  שנקראת "ל"ב נתיבות החכמה" אל התחתונים – האור מתפשט  רק דרך פרצוף מוחא דאוירא

הסבר: מתחת לא"א יש פרצוף שנקרא או"א.

כשאו"א עולה לראש, הוא מתחבר דוקא למוחא דאוירא ולא מו"ס, כי החכמה  של מו"ס היא חכמה של  צ"א, הוא מתחבר למוחא דאוירא, וממוחא דאוירא ניתן אור לתחתונים שנקרא ל"ב נתיבות החכמה.

אז איך הוא ניתן? דרך הזקן. ונצטרך ללמוד איך.

אבל מה  אנו כן לומדים? שהאור ניתן דוקא דרך מוחא דאוירא ולא דרך מו"ס, כי המוחין של מו"ס סתומים- אלו מוחין של צ"א, הוא גם ניזון ממוחין שהם גבורה דעתיק, וגבורה דעתיק זה צ"א! ולכן הוא משמש רק לסתימת האור ולא לקבלת האור 22.52

כא) בחלל הגלגלתא יש קרום אויר של חכמה עלאה סתימאה שאינו נפסק כלומר בתוך נקבי הגלגלתא יש מוחא דאוירא דחכמה עלאה ומתחת מוחא דאוירא יש קרום שאינו נפסק וזה לא שכיח שיהיה נפסק ואינו נפתח לעולם, וקרום הזה מכסה על המוח שהוא חכמה סתימאה דא"א מכסה שלא יקבל את הארת עתיק למוחא סתימא ויש כאן בא"א ג ראשים חוץ מראש א שהוא עתיק שהם גלגלתא. וחכמה עלאה סתימאה הנק מוחא דאוירא שהוא בנקבי הגלגלתא שהוא ראש הב' וחכמה סתימאה שלמטה בחלל הגלגלתא שהוא ראש ג' והקרום נמצא תחת מוחא דאווירא וממעל לחכמה סתימאה והוא מכסה את החכמה סתימאה שלא תאיר לחוץ מקרומא ומשם זה נתכנסה חכמה זו בקרום הזה שאינו נפתח המוח בנוי מימין גלגלתא ושמאל מוחא סתימאה וביניהם קרום מפריד בקטנות ומחבר בגדלות שכל אחד יעשה את תפקידו. הוא קרוב יותר לימין ודרך זה מחבר את השמאל ויכול להשפיע חוכמה לתחתונים. המוח השמאלי הוא המחלק, הטכני ויש לחברו לימין.

כב) ומוח הזה שהוא חכמה סתימאה זו היי ראש ג דא"א שקט ונשקט במקומו כיין הטוב על שמריו היי שאומרים שזקן דעתו סתום ומוחו סתום ושקט ואינו מתפשט לתחתונים כמו מוחין של צמצום א

כג) וקרום הזה נפסק מז"א ומשום זה נתפשט מוחו ויוצא לל"ב שבילים ז"ש ונהר יוצא מעדן מהו המטעם, משום שנפסק הקרום ואינו מכסה על המוח, היי שלמדנו ברשומות האותיות אשר ת רשם רושם לעתיק יומין שהוא א"א שאין כמוהו

כבר בארנו הצורך לב' פרצופי הכתר עתיק וא"א כי להיות החכמה השורש לכל הדינים הנמשכים מקו שמאל דפרצופין תחתונים ע"כ הוצרך להתתקן הכתר תחילה בבחינת דא לעילא מן דא שלא יהיה בו גילוי חכמה כלל כדי שלא תהיה אחיזה לתחתונים ומתוך שבאפן זה אין בו בעתיק אחיזה לשום דין שבעולם שכולו חסדים הוא יכול לתקן בהארתו שאר הפרצופין הנמשכים מחכמה ולמטה ולתת את הכוח של חסדים מכוסים, ואחריו נתקנה החכמה בסוד דא לגו מן דא החכמה בפנימיות הכתר, שהכתר כבר יש לו שיכות עם החכמה שבתוכה אלא שהיא מגבילה שלא תאיר אלא בדרכיה וז"ס יתיב על כורסייא דשביבין לאתכפייא לון

ומאותו הטעם נתקקנו ג"כ ב מדרגות בבחינת דא לגו מן דא א היא חכמה סתימאה במקומה ב היא חכמה עליונה סתימאה שבנקבי הגלגלתא שנק מוחא דאווירא שהיא כמעט אחת עם הגלגלתא היות והיא גם בינה כמו הגלגלתא היי אוזן דאח"פ דעתיק אולם רק ז"ת דבינה ולא ג"ר כמו הגלגלתא אשר חכמה סתימאה שבמקומה נסתמה לגמרי שאין התחתונים יכולים לנק ממנו והיא כחמרא על דורדיא כיין על שמריו מפני שהחכמה שבה היא חוכמה של צמצום א שרק בגמר תיקון נוכל לשתות מיין זה וכל החכמה המקובלת הנק ל"ב נתיבות החוכמה היא ע"י הבינה העולה לראש א"א ומקבלת מחכמה העליונה הסתימאה שהיא בנקבי הגלגלתא ממוחא דאווירא ורק בעת עליה, בעת הגדלות שלהיותה מעורבת עם הכתר גלגלתא נמצאים הדינים שבה נמתקים והתחתונים יכולים לינק ממנה, ולפיכך יצאו ד ראשים בכתרים של עתיק וא"א, א עתיק שהוא לעילא מחכמה לגמרי שאין בו תפיסה לתחתונים, אמונה שלמה וג' ראשים בא"א א גלגלתא דא"א ב חכמה עליונה סתימאה שבגלגלתא המעורבת בה והיא נק ג"כ מוחא דאווירא ג היא חכמה סתימאה שבמקומה שאינה מתפשטת לתחתונים

היי ראש הב' דא"א שהחכמה מעורבת בנקבי גלגלתא דא"א והיא קרומא אתחפייא על מוחא דאיהו חכמתהא סתימאה היי חכמה סתימאה שבמקומה שהיא ראש ג דא"א

והקרום המובא כאן הוא סוד הפרסא דצמצום ב שנעשתה באמצע כל מדרגה חמת עלית המלכות לבינה של אותו המדרגה וכמו שיש בגוף בכל מדרגה פרסא מחזה לטבור, כך יש בראש של כל מדרגה פרסא באמצע הת"ת שבראש כי מכתר וחכמה דראש א"א אין עסק בהם והגלגלתא היא ג"ר דבינה דרא"ש היי חב"ד וחכמה עלאה שבנקבי דגלגלתא הנק מוחא דאוירא הוא ו"ק דבינה דראש היי חג"ת וחכמה סתימאה שבמקומה נחשבת לז"א דראש ולבחינת נהי"מ והפרסא עומדת באמצע ת"ת דראש ומפסקת בין חג"ת דראש לנהי"מ דראש באפן שהפרסא נמצאת תחת מוחא דאוירא ומפסקת על מוחא סתימאה שבמקומה שבעת בקיעת הפרסאות היי בגדלות שאז כל תחתון עולה למעלה מפרסא נצא אז חכמה סתימאה יוצאת מכלל הזה שהיא אינה יכולה לעלות להתחבר עם חכמה סתימאה העליונה הנק מוחא דאוירא, והטעם היא שנתתקן כך שלא תבקע הפרסא, היא כמ"ש לעיל שאין התחתונים יכולים לקבל חכמה מחכמה סתימאה שבמקומה, אלא מחכמה עליונה המעורבת בכתר. תיקון מיוחד הנק גניזו דאו"א נעשה באצילות. באופן רגיל בנקודים היתה סוג של ביטול וכשעברו מקטנות לגדות קיבלו חכמה עליונה זו ונשברו. כאן באצילות הפרסא לא מאפשרת זאת. זו נקודה מיוחדת לעולם התיקון, לאצילות

ואם היתה עולה חכמה סתימאה אל חכמה עליונה דכתר בעת בקיעת הפרסאות, הייתה הבינה עולה לראש א"א מקבלת מחכמה סתימאה חוכמה של צמצום א וגורמת שבירה שבמקומה ולפיכך אין הקרום שלה נפתח לעולם עד גמר תיקון, אבל בז"א למטה אותה הפרסא המפסקת בין ישסו"ת לז"א המונעת את המוח שלו מלינק מישסו"ת הנה בעת גדלות נבקעת הפרס וז"א עולה למקום ישסו"ת והמוח שלו מקבל מישסו"ת הנה בעת גדלות נבקעת הפרס אוז"א עולה למקום ישסו"ת והמוח שלו מקבל מישסו"ת. והאי קרומא אתפסק מ"א בגיני כך מוחיה אתפשט ונפיק לל"ב שבילין היי שמקבל מישסו"ת ל"ב נתינות חכמה

ונתבאר בפתיחה לחכמת הקבלה ששיעור קומה של כל המדרגה תלוי בעבי המסך שעליו מכה אור העליון, ונתבאר שם שהעובי היותר גדול שבמסכך מאפשר שימוש ורצון גדולים יותר מוציא שיעור קומה יותר גדול עש"ה.

ת היינו המסך הוא רושם רשימת קומת של עתיק יומין שהיא עתיק שאין כמוהו, כי המסך דעתיק הוא מסך דבחי"ד המוציא קומת כתר שאין כמוהו כגובה קומתו בכל אצילות. כי המסך דא"א הוא בחי"ג ודאו"א וישסו"ת הוא בחי"ב ודז"א בחי"א גם יש לפרש שעתיק יומין הוא א"א שהמסך שלו הוא בחי"ג ומה שאומר דלית דכותיה, היינו ממנו ולמטה ועתיק שלמעלה מא"א אינו בחשבון פרצוני אצילות.

ראש דא"א נבנה באופן שיש ג ראשים, גלגלתא מוחא דאווירא ומוחא סתימאה, כדי לאפשר קבלת מוחין שלא מצמצום א אלא מוחין חדשים הבאים ממוחא דאווירא דרך ל"ב נתיבות חכמה.  

המוח בנוי מצד אמוני שלם, צד היודע לעשות הפסק וצד היודע לחבר ביניהם

שאלות חזרה בזהר – אדרא רבא – נב-נד
1.אלו ג' ראשים יש בראש דא"א ומה היחס שלהם לעתיק?
2. על איזה תיקון באצילות בא לתמוך הקרום שנמצא בין מוחא דאוירא למוחא סתימאה?
3. מהיכן ניתן לתת אור חכמה לתחתונים ומהיכן לא ניתן ומדוע?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
✨לכל ההקדמות לחכמת האמת, תלמוד עשר הספירות, קורסים נבחרים בחכמת הקבלה, הדף היומי בזוהר, שער הגלגולים, כתבי האר"י, שיעורי השקפה, עבודת נפש, קבלה למתקדמים ועוד – היכנסו לאתר הסולם: https://www.hasulam.co.il ✨
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

נָשֹׂא נח – ס

רעוא דמצחא

עיקר הלימוד בא לבסס את צורת המחשבה האימונית אותה צריך האדם לבנות, וכאן מלמד מתי וכיצד ראוי לגלות את הרצון. הרצון מתגלה במקום בוא מתגלה האור, ובמקום בו מכוסה הרצון מופיעים השערות, כאשר השיער מבטא כלי של רצון שלא יכול לבוא לידי ביטוי, וכן ניתן לגלותו בעת רצון, כמו במנחה של שבת.

המצח שבגלגלת דא"א נקרא רצון כי רצון הרצונות נגלה במצח ההוא כנגד זה למטה כתוב, והיה על מצחו תמיד לרצון וגו ומצח הזה שנק רצון הוא מקום הגילוי האורות של כל הראש והגלגלתא ולכן עליו להיות מגולה ללא שערות ויכולה להתגלות חוכמה ואין צורך בשערות שהם כלים המראים שאי אפשר לקבל, אך כשיש תיקון שכן ניתן לקבל חוכמה במקום קדושה, בחוץ זה יתבטא במקום שאין בו שערות.

בשבת מתגלה המצח דז"א שנק רצון בשעה ההיא נשקט הרוגז ונמצא הרצון והתפילה מתקבלת. ז"ש ואני תפלתי לך ה' עת רצון זהו הזמן בו אפשר לבקש שיתגלו לו כלים דהשפעה, כלומר כשמוצאים את הרצון להתחבר לאמונה שלמה ניתן לאדם להתחבר לצדיקות שבו. וכשאין שעת רצון ומגלים את הרצון, זהו סוג של חוצפה שאנו כאן כאורחים, אלא אסור שהרצון יהיה בבחינת יצאנית אלא רצון ראוי שבא מטעם קשר עם העליון. לכן כדאי להסתיר רצונו עד שרואה שהשעה ראויה.

צדיקים יודעים מתי לגלות רצונם, אשר ממילא אין להם רצון לפרטיות, אלא להשפעה. כאשר אדם מגלה רצון שלא בזמן הראוי, זו חוצפה עליה נאמר עז פנים לגיהינום, ובמקום קדושה, צריך לגלות כדי להשפיע.

שיעור 5 –  עמוד נב- נג

• בשיעור 1 ראינו חשיבות הגדולה של אדרא רבא
• בשיעור 2 ראינו את הקלקול הגדול בעולם הנקודים/חרובים- שהקלקול נובע מכך שיש לנו שתי צורות לקבל את החכמה דרך ג"ר דבינה (צורה אסורה) או דרך ז"ת דבינה (צורה מותרת)
• בשיעור 3 למדנו שיש 2 כתרים בעולם אצילות
• כתר-1 עתיק (גלגלתא) שהוא נעתק מהשגה ואי אפשר לדעת ממנו כלום, שזה כנגד תפיסת הבורא שאין לנו בו שום תפיסה
• כתר 2- שיש לנו בו ידיעה- והוא נקרא א"א, שממנו כן ניתן לתת אור לתחתונים

אז למדנו רק על הראש הראשון שנמצא בכתר הזה שנקרא גלגלתא- שהוא כל כולו דומה לעתיק והוא נעתק מהשגה וכולו בנוי על אמונה, וראינו שהיות וא"א מהווה שורש  של המחשבה, ראינו שהמחשבה חייבת להיות בנויה על נקודה אמונית ראשונית שבלעדיה, לא אפשרי בשום פנים ואופן לבנות מחשבה נכונה וככה צריכה להיות בנויה המחשבה.

ולמדנו שבמחשבה יש עוד 2 חלקים

. למדנו שהמחשבה שנקראת א"א, שהיא המקום שבו אני חושב המחשבה צריכה לתקן לי הכל. אני לא רוצה להגיע עוד פעם למציאות של עולם שנחרב, אז אני צריך לבנות את עולם אצילות, דהיינו את המחשבה שלי שנאצלת מהעליון, רוצה לבנות אותה כך שתהיה מחשבה מתוקנת שיכולה להתגבר על כל המחשבה הקלוקלת שהיתה לי בעולם החרובים (בעולם נקודים/ עולם התוהו)3.18

אז כל  פעם שמגיעים אלי חרובים- אני צריך לתקן אותם ע"י התורה. אז אני צריך גם  לשתות מים וגם לאכול חרובים. אז זה עשה רשב"י והוא עשה תיקונים גדולים.

בשיעור הזה הוא  בא לספר לנו על עוד 2 חלקים  במוח:כך יוצא שיש שלנו שלושה חלקים במוח.

שני החלקים הנוספים במוח: הם נקראים:

1. מוחא דאוירא
2. מוחא סתימאה

יוצא שבכתר של המחשבה שאנו בונים  בעולם אצילות, שכל אחד מאיתנו צריך לבנות, בנוי מ4 חלקים:

עתיק ועוד 3 חלקים של א"א.

אז המחשבה שלנו בנויה שיש משהו מעלינו, שהוא נעתק מהשגה, בשביל זה אנו שמים כיפה,להגיד שיש משהו שנמצא מעלינו מלמעלה, הבורא, שאנו לא מבינים ממנו כלום, והמחשב ה עצמה שכן יכולה להתפשט לגוף- ללב. היא בנוי המ3:

• גלגלתא הוא המוח האמוני שלנו- מוח של קו ימין -שאחראי לכל הרגשות, וכל ההתפשטות וההשתלבות, והחום, והנתינה והאומנות, ויכולת ההרגשה של האוירה עצמה של אהבה, וזה צריך להיות דבר מאד מעורך, אבל זה גם יכול להתפשט למקום לא ראוי.
• מוחא סתימאה– מצד  שני יש את צד שמאל של המוח שנקרא מוחא סתימאה והוא נובע ממקום בתוך עתיק שמזין אותו, והדבר העליון שמזין אותו בטכניקה של הפסקים- של יכולת לעשות התנגדויות והוא נקרא "בוצינא דקרדינותא"  דהיינו נר שאינו מאיר- הכל שם חשוך אבל הכל מדויק, זה דומה, לאנשים שעובדים כמו מחשב, הכל מדויק, הכל  מסודר, הכל מאורגן, הכל טכני והכל פועל בזמן- פעול בסדר, אבל אין חום- אין אהבה.6.29

אז ככה-  צריך לחבר בניהם- יש משהו שמחבר בינהם, ולכאורה אם הכל מדויק, והכל הוא בדין, אז האנשים האלה הופכים להיות בעלי דין קשה,  כי הם לא מרגשים ממש את האחר, אבל ככה צריך להיות והם לא מבינים איך יכול להיות אחרת, הם יוצרים הרבה מלחמות בעולם.

מצד שני אנשי החסד- נותנים את הכל ולא נשאר להם כלום, ולא יודעים לעשות גבול על ההתפשטות, ואז הם נעלמים ולא נהיים, הם לא יכולים לבטא את עצמם, כי הביטוי העצמי צריך לבוא דרך גבול.

• והמוח השלישי זה המוח נקרא מוחא דאוירא– ורק דרכו אפשר לקבל את המוחין.7.20

למה  שלא נערב בצורה מלאה את מוח הימין ואת מוח השמאל?

כי צריך משהו מקשר בינהם,  לא מסוגלים לעשות את זה, כי שניסינו לעשות את זה בעולם הנקודים היתה שבירה. בחטא עץ הדעת ניסו לעשות את זה, אבל אי  אפשר.

ואומר לנו פה בעולם אצילות- בכדי שלא תהיה שבירה- אני נותן לך עוד סוג של מוחין, שנקרא מוחא דאוירא- עוד סוג של למוחין

• אוירא– זה חסדים
• מוחא– זה חכמה

אז זה שילוב בינהם. בין חכמה לבין חסדים.

והמוחין האלה דומים  לג' בחינות: אברהם, יצחק ויעקב.- לימין, שמאל ואמצע- והם נקראים גם ם,ל,צ

• גלגלתא- נקרא ם' דצלם
• מוחא סתימאה-צ' דצלם
• מוחא דאוירא– ל 'דצלם- שממנו יש התפשטות לתחתונים

יש קרום שמפסיק בין מו"ס לגלגלתא או למוחא דאוירא, כדי שהוא לא יוכל לבוא ולהתערב , ולגשת ולהגיד אני שולט, אתה לא יכול לשלוט!, אתה יכול  לשמש! ליצר גבולות, אתה לא יכול להחליט לקבל, כי אם הוא יחליט לקבל, אז הוא יקבל את כל האור.

אז אלו  שלושה חלקים במוח,  וכאשר אנו רוצים לארגן אותם, צריך לארגן אותם כך שמי ששולט עכשיו זה , לא גלגלתא ולא מו"ס.

• למה ישמש לנו הגלגלתא? כשיבוא  אור גדול- אני  יכול לפעול איתו באמונה, זה כמו מקום התשובה שלי
• למה ישמש מו"ס? ליכולת שלי לראות פרטים, לראות גבולות, לייצר גבולות
• למה ישמש המוחא דאוירא? היכולת שלי לחבר ולראות אם מה אני חי, משם אני אקבל את החיות שלי

 וכל הזמן היה לי אתגר לייצר את החיבורים האלה, וכל אחד עושה אותם ברמה אחרת.10.00

ככל שאני עולה יותר גבוה- כך אני יכול לעשות אותם ברמה יותר גבוהה, תלוי בגובה המסך שלי, אבל כל מוח ככה צריך להיות בנוי. המשחק בינהם מאפשר לנו את יכולת הבחירה בינהם.

סיכום:

• שיעור 1 למדנו שיש חשיבות גדולה ללמוד את החכמה של האדרא רבא, שיש שם סודות עצומים שבא ללמד אותנו רשב"י זיע"א
• שיעור 2 למדנו על כל העולם שנחרב- עולם הנקודים שאותו צריך לתקן, וכנגדו יש את עולם של אדה"ר של חטא אדה"ר
• שיעור 3 למדנו שיש 2 כתרים, עתיק וא"א
• שיעור 4- למדנו איך מתחילים לבנות את א"א, אבל למדנו רק על הראש הראשון- רק על גלגלתא
• בשיעור הזה- הוספנו עוד  2 מוחין לראש דא"א  שהם מוחא דאוירא ומוחא סתימאה (מו"ס)

וכרגע מה שיש לנו במבנה שלנו בשורשי המחשבה, שנקרא א"א

יש את הראש של שורש המחשבה שבנוי מ-4: עתיק- ושלושה בחינות בא"א

• עתיק שהוא נעתק מהשגה- שי שמשהו מעלינו, שאפילו לא משתיך לעולם אצילות הוא למעלה מעולם אצילות
• ובעולם אצילות -א"א שהוא הופך להיות הכתרשל עולם אצילות: יש 3 בחינות
• גלגלתא- צד ימיני של המוח
• מו"ס- צד שמאלי של המוח
• מוחא דאוירא- צד המשלב בינהם- שרק ממנו יש התפשטות של חכמה לתחתונים.

הארת טלא דבדולחא שבראש א"א (גלגלתא )   אל ראש  דז"א

אות טז

 בגלגלתא שהוא ראש א דא"א (באים לראות איך בונים את הראש של א"א, למדנון בשיעור הקודם שיש ב' כתרים לעולם אצילות

• כתר אחד שהוא בבחינת רחמים- שהוא כתר הכתרים
• וכתר שנקרא א|"א שבו יש חכמה, בו יש ידיעה ממנו כן מתפשטים אורות

מעתיק אנו לא יודעים כלום, אבל אנו כן יודעים מא"א, ואותו אנו באים לבנות לאט לאט.

אז עכשיו מדברים על כתר דא"א.

בתוך א"א שהוא נקרא כתר יש 3 ראשים: 1-בגדלות, ו2- ראשים בקטנות

• הראש הראשון של א"א הוא בעצמו כתר- נקרא כתר או גלגלתא
• ראש שני- נקרא מוחא דאוירא
• ראש שלישי נקרא מוחא סתימאה( מו"ס)

בקטנות אנו לא מבחינים במוחא דאוירא, אלא יש  שם קרום הנקרא קרומא דאוירא, ויש רק 2 פרצופים בקטנות. 2 ראשים בראש דא"א שנקראים  ראש דגלגלתא או מוחא דגלגלתא  ומוחא סתימאה (מו"ס) (3.11)

אז כרגע אנו מדברים על גלגלתא- שהוא  החלק הראשון  של ראש דא"א.

הוא נותן לנו נתון שהוא קצת מאתגר אותנו במספרים: הוא אומר שבגלגלתא יושבים  י"ג אלף ריבוא עולמות

) בגלגלתא שהוא (ראש הא' דא"א שהוא)כתר דא"א יושבים (דהיינו מקבלים אור חכמה בקטנות ממטה למעלה  ומקבלים הרבה מאד פרטים  לכל אחד גם בגל לרוב גובהם וגם בגלל התכללותם) י"ג אלף ריבוא עולמות(דהיינו ד' בחינות בג' קוים ואחד הכולל את כולם שהם נכללים זה מזה) (המושג של אלף רבוא עולמות מסביר באריכות בעה"ס )שנוסעים על רגלים ( שלפעמים יש להם תנועה של גדלות) שיש בהם תנועה וסומכים עליהם( סומכים במצב הקטנות על מה שהשיגו במצב הגדלות)  ( ומהגלגלתא שהיא כ"כ כוללנית  ורוחנית)הזו נוטף טל (טל זו הארה שזה יק"ו במילוי אלפין בלי ה' אחרונה) בכל יום לאותו שמבחוץ בכל יום לאותו שמבחוץ שהוא ז"א וממלא ראשו בכל יום שכתוב שראשי נמלא טל( מה זה ראשי נמלא טל? שראש של ז"א מתמלא בהארה שנקראת טל מגלגלתא ) 

ובקיצור: מדברים על ראש א' דא"א שנקרא גלגלתא, שהוא מאד מאד מושפט והארתו מאד גבוהה וממנו מאיר טל לראש דז"א. 22.00

 פירוש: (בהתחלה יהיה פירוש  מדוע יש לנו י"ג ריבוא עולמות. ) כבר הזכרנו שיש ג' הויות בגלגלתא שהם מאו"א ומישסו"ת ומז"א שה"ס ג' קווים ימין שמאל אמצע(

• ימין- או"א נקרא גם חולם,
• שמאל- ישסו"ת נקרא שורוק,
• וקו אמצעי- שזה ז"א- נקרא גם חיריק)

(אז בגלגלתא  כמו במקומות אחרים הוא בנוי מג' קוים) (5.33 )

ויש בחינת מלכות המקבלת מג' קווים שה"ס עיבר חוורתא שעל הראש (נלמד בהמשך )כמ"ש לפנינו וג"פ חו"ב תו"מ (שהם ד' בחינות  כפול 3,- ג' פעמים- – ואו"א ישסו"ת וז"א – ג' קוים- ד' בחינות לכל קו)הם י"ב (4X3 ) ועם העיבר (חיוורתא) שעל הראש הם י"ג (עד לכאן הסביר לנו את המושג י"ג – שהם 4 בחינות כפול 3 שהם ג' קוין הם  י"ב ועוד בחינת חיוורתא= שווה י"ג).  (6.37 )

וכל ספירה מהם היא בסוד אלף רבוא( אז זה י"ג אלף ריבוא- ועכשיו צריך להסביר לנו מאיפה הגיע למספר של  אלף ריבוא) כי כבר בארנו לעיל שכל ספירה שבגלגלתא היא מאה אלף כנ"ל(

 איך גלגלתא הוא מאה אלף? כי גלגלתא מייצג את עתיק. אז אם סופרים מלמטה:

• מלכות היא בחינת יחידות,
• ז"א עשרות,
• ישסו"ת מאות,
• או"א- אלפים,
• א"א- עשרות אלפים

וגלגלתא שמייצג את עתיק- הוא מאות אלפים) …(100,000)

 בדבור הסמוך, וכשהע"ס דגלגלתא נכללים זמ"ז ויש בכל ספירה ע"ס נמצא שכל ספירה עולה במספר כולם עשר פעמים מאה אלף דהיינו אלף אלפים. (  ומלבד זה  כל קו כלול בתוכו ג' קוין שבכל אחד מהם ג' קוין- נמצא שיש בכל קו ט' קוים, שהם ט' פעמים אלף אלפים,  ועם המלכות המקבלתם  שהם ג"כ אלף אלפים. (היה ט' פעמים אלף ועוד  ט' פעמים אלף אלפים  ועוד פעם אחד אלף אלפים של  המלכות שמקבלתם אז  10 פעמים אלף אלפים  אז זה ריבוא אלפים

)[ גלגלתא הוא כתר דא"א יש י"ג אלף ריבוא עולמות. עולם נוצר מיכולת הבחנה שיש במקום. ככול שמקום רוחני יותר יש בו פרטים. ככל שמקום גשמי יותר, יש בו מעט פרטים לכן כדי לפתור מקרה יש לעלות מעבר למקרה ולראות יותר פרטים[. (8.54 )

וז"ש בגלגלתא יתבין תליסר אלפי רבוא עלמין כי כל קו יש בו רבוא אלפים וכן העיבר חוורתא שעל הראש וע"כ יש בהם י"ג אלף רבוא עלמין. (אז כל ההסבר הזה בא להגיד מה זה י"ג  ריבוא עלמין ) (9.15

סיכום: מה למדנו עד כאן?

בגלגלתא שהוא כתר דא"א יושבים י"ג אלף ריבוא עולמות

ממה נוצר עולם? מיכולת של צורות , המוחין או אבחנות שיש באותו מקום,

• ככל שמקום הוא יותר רוחני, יש בו יותר פרטים, ולכן ככל שעולים למקום גבוה יותר, יש יותר פרטים, הם כלולים בתוך מסגרת אחת, אבל יש יותר פרטים,
• ככל שהמקום הוא יותר קטן, הוא יותר גשמי, אז הוא כולל רק את הפרט של אותו רגע, ושל אותו מקרה, אז המקרה הוא פרט אחד שקורה.

כשאתה רוצה לפתור משהו אמיתי ולהתקרב למשהו אמיתי, אתה צריך לפעול מעבר למקרה, ככל שאתה עולה למקום יותר רוחני, אתה רואה יותר פרטים, משהו יותר כוללני ופחות פרטני. 10.18

שאלה תלמיד: שעולים יותר מעלה מזדככים, וי שיותק פיקסלים יותר רזולוציה- אבל מצד שני זה -לכאורה נשמע ההפך, שככל שעולים למקום גבוה/רוחני  יותר יש פחות פרטים- וזה יותר כלל.

 הרב: נדמה לך שבכלל יש פחות פרטים, יש פחות יכולת אבחנה בפרטים, אבל יש יותר פרטים. למשל שאתה אומר "יוסי לובש חולצה ירוקה", או שאתה אומר: "כל מי שלובש חולצה ירוקה". שאתה אומר |"כל", המילה כל יותר מופשט מ- " יוסי לובש חולצה ירוקה". אז מה מכיל יותר פרטים: המילה "כל" או  יוסי לובש חולצה ירוקה? תשובה: כל- למרות שהוא כלל , הוא כולל יותר פרטים, הוא יותר מופשט ופחות מובחנים בו הפרטים- מי שלא יודע להבחין. יותר קשה האבחנה בו , אבל יש בו יותר פרטים. ומי שמשיג את הכלל  כן רואה את כל הפרטים. לכם אדם גדול מכיל את כל הפרטים שיש בעולם, שיש תחתיו .זה באמת פלא, שכותב על זה בפרי חכם בעה"ס, במאמר סוד העיבור והלידה עמוד צ"ט..13.00

אומר בעה"ס בפרי חכם- מאמר עיבור ולידה:"וכל כח הריבוי שבעולם, הוא כח רוחני נפלא בימינו, ולפיכך כלל הוא מותאם ומשובח כי בא מהכח הרוחני, וכל פרט מגונה ושפל ובזה ניכר ההבדל בין האדם האנכי לבין האדם המסור לעמו, ודאי שערך הכלל נגדר לפי גודל הריבוי שבו, אז אם הריבוי הוא יותר גדול, הוא יותר חשוב.13.41

מה זה נקרא שנוסעים על רגלים וסומכים עליהם? הסבר המושג: נוסעים

ישיבה ה"ס הארת ו"ק משום שנה"י שה"ס הרגלין אינם פועלים בישיבה וכשחסר נה"י דכלים הוא חסר ג"ר דאורות (מחמת הופכיות כלים ואורות ) ומחמת שעתה נעשה תקון קו אמצעי גם בו"ק דבינה נתמעטה הארת החכמה להארת ממטה למעלה שה"ס ו"ק דחכמה. (וז"ש בגלגלתא  יתבין (יושבים  )תליסר וכו : )שהארת החכמה המתגלה כאן בסוד י"ג שהם ג הויות דהיינו  ג' קווים הוא רק בבחינת ישיבה וזהו בקביעות, אמנם בשעת הנסיעה מתגלות בהכרח גם ג"ר דחכמה(בשעת הנסיעה מתגלה ג"ר דחכמה כי הם בתנועה, צריכים לעומד על הרגלים או הגלגלים כדי לסיוע על  מלכות, מלכות זו בחינת הנה"י , משתמשים בנה"י  כי הם כבר לא יושבים הם נוסעים, אז בשעת הנסיעה, זה נכון, יש גדלות, כן משתמשים בהם, בשעת הנסיעה מתגלות בהכרח גם ג"ר דחכמה, אלא שמסתלקות  תכף, ותכף הכוונה שלא נמצאים בקביעות ורק לעת צורך הם נוסעים) אלא שמסתלקות תיכף(תיכף הכוונה לא בקביעות ) וז"ש דנטלין עליוי רגלין שנוסעים על רגלים (בקביעות הם נוסעים )שבשעת נסיעתם מתגלים הכלים הנק רגלין עם האורות דג"ר דחכמה וסמכין עלוי אבל תיכף מסתלקים הג"ר ונשאר הו"ק שהם נסמכים על הג"ר שנגלו בעת הנסיעה ( היות ואין העדר ברוחני והם השיגו משהו בנסיעה) ולפיכך הם נבחנים בקביעות כיושבים שה"ס ו"ק דחכמה ואלו אורות בי"ג חוורתא נק' טל והם נמשכים לז"א(וז"ש ומהאי גלגלתא נטיף טל לההוא דלבר ) (מי ההוא שנמצא בחוץ- לבר? ז"א )הנמצא בנה"י דא"א ונה"י נחשבים שהם לבר מגופא(19.55 )

ובקיצור: מדברים על ראש א' דא"א שנקרא גלגלתא, שהוא מאד מאד מופשט והארתו מאד גבוהה וממנו מאיר טל לראש דז"א. 22.00

. אות י"ז

יז) ומטל ההוא (לראש ז"א)  שהושפע מגלגלתא דאריך שאותו שמבחוץ(לראש ז"א ) שהוא ז"א מנער מראשו מתעוררים המתים ( מי זה המתים?..הכלים והניצוצין..שבאו משבירת הכלים ונפלו לקליפות ועכשיו צריך להחיות אותם. מאיזה אור אפשר להחיות אותם? זה נקרא טל התחיה- ומזה מתעוררים המתים) לתחיה לעולם הבא(כלומר הכח להתעוררות לעולם הבא, הוא בא מהמקום הזה   של אותה הארה שנתן גלגלתא  לא"א)) עולם הבא ג"ר דבינה. לעתיד לבוא הוא ז"ת דבינה שכתוב כי טל אורות טלך שטל הזה הוא אורות אור החוורתא של עתיקא היי חווראת דגלגלתא הנק עתיקא, (אמרת עתיקא- אבל אמרת זה ראש דא"א ,אלא שגלגלתא דאריך משמש כעתיק, הוא עתיק לכמעט לכל דבר וענין. יש קרום שנקרא קרומא דאוירא שעומד בראש דגלגלתא, שכאילו מפריד בין עתיק לראש דא"א, אבל למען האמת, הגלגלתא לא מופרד, כי המסך הזה שנקרא קרומא דאוירא לא פועל עליו, אז הוא נחשב כמו מחובר לעתיק, ולכן לא פעם נראה בכתבים שהגלגלתא דאריך הוא נקרא עתיק)ומטל ההוא מתקיימים קדושים עליונים והוא המן שטוחנים בשביל הצדיקים לעתיד לבוא, ( עתיד לבוא זו מדרגה מאד מאד גבוה, כמו שמזכיר בתע"ס חלק י' , באות ל"ח, ששם אומר שז"ת דבינה זה עולם הבא וג"ר דבינה זה לעתיד לבוא. אז צדיקים עליונים מתקיימים מהאור הזה   לעתיק לבוא)

)וטל הזה נוטף( גם למלכות) לחקל תפוחין קדישין שהוא המלכות (אותו שדה של תפוחים קדישין , שתפוחים זה בחינת חג"ת שמתפשטים גם לנה"י למלכות)ז"ש ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחוספס( מתי זה היה? לפני ירידת המ"ן) והמראה של טל ההוא לבן כעין זה של אבני בדולח שנראים כל הגוונים בתוכו ז"ש ועינו כעין הבדולח. (בבדולח יש את הכל . יש אנשים שמסתכלים בבדולח לגלות עתידות כי יש בו את הכל (הם מסובבים את הבדולח ולפי  מראה הצבע המתקבל-הם מנחשים עתידות- וכמובן שזה אסור לעשות. כיום  (27.19)

אע"פ שה"ס החוורתא שכולו לבן בלי שום גוון אחר מ"מ כשיורד אל המלכות נמצאים בתוכו כל הגוונים (אז אם אתה אומר לי שאין בו גוונים, אז איך יש  בו? יש בו גוונים, אך לא מגולים ומה שיכול לגלות אותם זה המלכות, מכל מקום שיורד אל המלכות  נמצאים בו ג' גוונים: )לבן ( כנגד חסד )אדום (כנגד גבורה  )ירוק (כנגד  קו אמצעי) שה"ס ג' הקווים שבי"ג חוורתא, ( אז יש ג' קוים, אבל לא מבחינים בהם) אלא כעין הבדולח שאע"פ שכולו לבן עכ"ז יש להבחין בו כל הגוונים שפירושו שלהיותם בכתר הם בטלים כולם לשליטת הכתר שהוא לבן( למה? יש לנו חוק: כל פרט כפוף לכלל שבו הוא נמצא, אז אם כל הפרטים נמצאים במקום הלבן, אז כולם נראים כלבן או נאמר אפילו שקוף) ואע"פ שנמצאים בו גם אדום וירוק אין להם גילוי שליטה שמה שהוא בלתי נתפס, אך הפרטים והגוונים קיימים בו, אלא כשיורד למלכות מתגלה מעט האדום וירוק אבל לא לגמרי אלא כעין הבדולח. (29.08)

נסכם את שתי האותיות:

הראש הראשון של א"א נקרא ראש של גלגלתא- הגלגלתא הזה שהוא מאד מופשט  ויש לו י"ג ריבוא עלמין, הוא  במצב רגיל יושב, בקטנות, אבל יש לעיים שהוא בגדלות,  וממנו יורדת הארה לראש דז"א, וההארה הזו נקרא טלא דבדולחא. הטל הזה שיורד ממנו מגיע גם למלכות, והוא מספר לנו נתון על הארה הזו: אומר לנו שזו הארה של תחיית המתים, הארה עצומה מאד, והארה הזו מגיעה גם למלכות- הארה לתפוחין קדישים, וכשהוא יורד למטה, הוא מאיר בכל מיני צבעים, לבן אדום וירוק, למרות שלמעלה הוא שקוף. למה? יש לו את הצבעים, אבל הם לא נראים, כי הכלל שלו שם, שהוא חסר צבע, כי הוא בלתי נתפס, כי הצבעים זו התפרטות שבאה בגוף, והוא דומה ללבן או שקוף שאין  לו שום צבע. 30.48

ובפשטות

נסכם: אנו הולכים לבנות את ראש דא"א, והראש הראשון של א"א נקרא גלגלתא, והגלגלתא הזה מאיר ההארה עצומה, עד כדי כך שהיא שיכולה לגרום לתחיית המתים, וההארה הזו נקראת טלא- דבדולחא שמאירה מבחוץ לראש דז"א וממנו למלכות. ושהארה הזו יורדת למטה אפשר לראות בה גוונים. אנו צריכים  גם לשים לב ,איך מסדרים את הראש דא"א, מסדרים אותו כך שראשו מתמלא בחכמה.31.32

אות י"ח

 (נלמד מושג חדש  שנקרא צלם- האו גם נקרא ימין, שמאל ואמצע.

 ם'- ימין,  ל'-שמאל  צ'-  אמצע)

יח) צלם כולל גם הוא ימין שמאל ואמצע ם' ימין ל 'שמאל צ אמצע גלגלתא זו שהיא כתר דא"א הלבוננית שלו מאירה לי"ג עברים ( י"ג צדדים), החקוקים סביב לה ד עברים בצד זה של הפנים ואיך י"ג? זה מה שרוצה להסביר )

• וד' עברים מצד זה של הפנים דהיינו בימין
• ( וד' עברים בצד שמאל )ושמאל דגלגלתא בצד שהוא כנגד הפנים (שהוא כנגד ם'- ימין  ול'- שמאל)
• וד' עברים בצד זה שמצד האחור
• ועבר אחד על הגלגלתא, דהיינו באמצע בין ימין ושמאל

( ובזה יש י"ג) (33.19 )

כי יש בגלגלתא ע"ס כח"ב חג"ת נהי"מ אמנם בכתר וחכמה דגלגלתא אין לנו כח לעסוק בהם ותחילת העסק הוא בבינה שלה  ( כמו שראינו בד' בחינות של אור ישר) וע"כ כשמדבר מהארת הגלגלתא הנקרא חוורתא ( הארת הגללגלתא נקראת חיוותרא) הוא מדבר מבינה ולמטה (האם יש יותר מבינה? ודאי יש, רק שלא משיגים ) שהם ג"ר דבינה הנק או"א עלאין (או"א עילאין הם תחילת ההארה שנקראים צד ימין של הארה הראי אמרנו שההארה יש לג' צדדים: ימין שמאל ואמצע)שהם צד ימין של ההארה, ו"ק דבינה הנקרא ישסו"ת  (עוד הארה שבאה מהחיוותרא )וז"א ( שהוא הארה שלישית, יש או"א, ישסו"ת וז"א) וה"ס ם' ל' צ דצלם וה"ס חב"ד  ( כנגד או"א)חג"ת  ( כנגד ישסו"ת )נה"י  (כנגד ז"א- ובהתאמה םל"צ

)וה"ס ג' קווים

• שאו"א הם קו ימין
• וישסו"ת הם קו שמאל
• וז"א הם קו אמצעי

 אשר בכל אחד מג' קווים יש חו"ב תו"מ שהם ד' אותיות הויה והם המכונים ד' עברים

• שמהויה שבימין של הגלגלתא כנגד ( ם' דצלם)הפנים הם ד' עברים חו"ב תו"מ דאו"א
• ומהויה שבשמאל דגלגלתא כנגד הפנים הם ד' עברים חו"ב תו"מ דישסו"ת
• ומהויה שבאמצעם מאוחרי הגלגלתא הם ד' עברים חו"ב ותו"מ דז"א

 שביחד הם י"ב עברים

ועוד עבר (שביל ) אחד ממעל הגלגלתא בין ימין ושמאל שלה הוא כנגד המלכות המקבלת מכל ג קווים והם י"ג עיברי חוורתא (36.49)

 לאחר שבירת הכלים היה שבירה מטבור דא"ק ולמטה

המקום שהיתה שבירת הכלים מתחלק ל-3: כל המקום העליון עד השליש האמצעי הוא כנגד אצילות.

מתחתיו מקום עולמות בי"ע.(שליש תחתון דנה"י דא"ק) רוב השבירה היתה פה, (מאצילות ולמטה) ונפלו כל הכלים למקום הזה (למקום בי"ע). כל הכלים השבורים נמצאים פה (במקום בי"ע)

עכשיו אנו רוצים לבנות את המקום של עולם אצילות מחדש.

בשליש עליון דנה"י דא"ק יצא עתיק- וכלפי א"א יצא  עתיק רק בגו"ע, ואח"פ שלו ירדו למטה מהמדררגה והזינו את א"א.

כאן בעולם אצילות יוצאים מספר פרצופים.

הפרצוף ראשן שיוצא הוא א"א שהוא בריח התיכון  הוא הכתר של עולם אצילות והוא נמשך עד הפרסא, הוא בריח התיכון ועליו, מלבישים פרצופים על הגוף שלו, אז הוא מחולק עד מקום החזה ועד מקום הטבור.עד מקום החזה מלבישים או"א, בין חזה דא"א לטבור מלבשים ישסו"ת  וממקום טבור דא"א ולמטה מלבישים זו"ן. 40.04

• א"א עצמו מתחלק ל-3 (פרצופים)
• ובקטנות א"א מתחלק ל-2 (פרצופים)- ולכן נתייחס עכשיו רק לגלגלתא ומו"ס

ומהלימוד עכשיו, אנו מדברים רק על גלגלתא, והגלגלתא הזה יש  הארה שנקראת טלא דבדולחא- שממנה יש הארה לז"א, שנותן מהארה שלו למלכות.(זה קורה רק בעליה ולא בדיוק ככה)

זו הארה שמגיעה לראש דז"א (ראשי נמלא טל)- ונותן מההארה שלו למלכות(רק בעליה) – לחקל תפוחין קדישין  .

.. אז זו ההארה שנמצאת למעלה (בגלגלתא) אין לה צבעים, ורגע שיורדת למטה לז"א יש   לה  ג' צבעים כנגד הז"א…שאח"כ ניתנים למלכות שהם לבן אדום וירוק. 41.45

 אומר שההארה הזו בגלגלתא מתחלקת ל-3:  לימין, שמאל ואמצע

• הימין נקרא ם' דצלם
• השמאל נקרא- ל' דצלם
• האמצע ( שנמצא מאחור) נקרא- צ' דצלם

מהצ' דצלם מגיעה טלא דבדולחא- כי היא כוללת גם את הם' והל'- כי יש  את חוקהתכללות וממנה יורדת ההארה למטה.42.29

אז אם נסתכל על תמונה כללית

בעצם א"א  שניזון מעתיק שרוצים לתקן אותו, איך הוא בנוי? שבראש הראשון שלו שנקרא גלגלתא, ממנון יש הארה של טלא דבדולחא לזו"ן. ולהארה הזו יש בה צד של ימין שמאל ואמצע שהם נקראים גם או"א ישסו"ת וז"א- ועוד הארה שנקראת הארה שבאמצע, חוץ מהצ' שנמצאת באמצע מאחור ויש עוד הארה שהיא בין הימין לשמאל שהיא הארה הי"ג. וזה י"ג  חיוורתא   ועל זה מדברים כרגע. 43.13

אות י"ט

יט) ומזה מתפשט אורך הפנים דא"א לשלש מאות וע' רבוא עולמות וזה נק ארך אפים וע"כ עתיקא דעתיקא הזה נק אריך אנפין שהוא תרגומו של ארך אפים( למה? כי הוא מאיר) ואותו שמבחוץ היי אותו שמלביש מטבור ולמטה דא"א ( שזה ז"א)ששם נבחן שהוא מבחוץ לגוף נק ז"א (כי הוא מלביש על הגוף של א"א ולכן נקרא מבחוץ )שהוא כנגד עתיקא הזקן קדש קדשים של הקדשים, שהוא א"א. (שבעצם א"א ועתיקא צרכים להיות אחד ) ז"א בטבעו צריך להיות במקום של א"א הוא יושב מטבור ולמטה מפני שיצא בקטנות, ומאחר ונשבר מתחיל הקטנות ולאחר מכן יש לו ג' עליות כלומר שז"א ועתיקא צריכים להיות אחד, אלא בקטנות כשהתחתונים אינם כדאים הוא מלביש מטבור ולמטה דא"א ובעת רצון עולה ומלביש א"א וז"א כשהוא מסתכל לא"א כל מה שלמטה מתתקן ופניו מתפשטים וארוכים בעת ההוא, אבל זה רק בעת רצון ולא בכל עת כמו עתיקא שהוא א"א(46.08

ז"א בטבעו הוא צריך להיות  במקום  של א"א,, הוא נכון יושב מטבור ולמטה, אבל זה רק בגלל כי יצא כרגע בקטנות. כל פרצוף בעולם אצילות וגם ז"א- כדי לבוא למקומו שכך היה צריך להיות אבל  אי אפשר להוציא אותו כמו שהיה צריך להיות, כי הוא נשבר ומתקנים אותו לאט לאט, יואצ בהתחלה בקטנות, וכל פרצוף יש לו ג' עליות. וגם לז"א יד ג' עליות, כמו שמביא בהרחבה בחלקי"ד ובחלק ח,

עליה 1 של ז"א  היאלישסו"ת, עליה 2 לאו"א, עליה 3 לא"א .והטעם  למה דוקא עולה עד א"א- כי ז"א הוא כנגד ז"ת של עולם הנקודים, וז"ת דעולם הנקודים שנשבר יצא במקום שליש תחתון  של נה"י דא"ק.

כל השליש האמצעי (של נה"י דא"ק) – תופס א"א במצב הקביעות של עולם אצילות, וז"א יצא הרי רק מטבור ולמטה דאריך,, ולכן הוא צריך לעלות ג' עליות ובאמת צריך לתפוס את כל המקום של השליש האמצעי של נה"י דא"ק. 47.50

בשליש בעליון של נה"י דא"ק- יצא ג"ר דנקודים, ומתחת לג"ר דנקודים יצא ז"ת דנקודים, מסוף שליש עליון עד סוף שליש אמצעי, ואז הוא נשבר. אז אם רוצים בעולם אצילות לתקן את  עולם הנקודים אז צריך לראות מה היה בעולם הנקודים, ולחזור למצב של עולם הנקודים עם אותה הארה אבל רק מתוקנת, בלי שתהיה שבירה, לעשות את הזה לאט לאט לפי הסדר ולפי חוקים. 48.23

אז קודם כל אומרים, נייצר את הקביעות של עולם אצילות, ואז נראה כמה אפשר לתקן ונעלה. אז אומר לנו שז"א צריך לעלות   למעלה וצריך להתפשט לכל אורך הפנים של א"א, ובמאת הוא מתחיל מגלגלתא שנקרא כמו עתיק, ובעיבור שלו – הוא עולה עד עתיק, כשהוא מתעבר בעליון שלו. 49.01

 כי נתבאר שספירות דגלגלתא הן כל אחת מאה אלף(כי למדנו שהכלל מכיל יותר פרטים, איך הגענו למאה אלף? אז לא כל א"א, רק גלגלתא..דאריך שהוא כנגד עתיק,  אז  בעצם עתיק הוא מאות אלפים,  שמלכות זה יחידות, ז"א עשרות, ישסו"ת זה  מאות, או"א אלפים, וא"א עשרות אלפים, וגלגלתא כנגד עתיק- מאות אלפים ) וכשהע"ס נכללות זו מזו הן כל אחת אלף אלפים שהוא מאה רבוא ונמצא שד' ספירות חו"ב תו"מ שבד' אותיות הויה דאו"א שבימין דגלגלתא הם ד פעמים מאה רבוא, אכן במלכות שבהן אין מאה רבוא שלמים מטעם היותר חסר מלכות דבחינת עצמה, ( למה 300 וע' ריבוא עולמות? לכאורה היה צריך  לא 300 אלא ד' מאות  . אז למה 370? כי ג"ר חסרות במלכות )שה"ס מנעולא (במלכות אי אפשר לקבל את הג"ר , מכיווןן שהיא מצומצמת ומלכות נגנזה ברדל"א, דהיינו שאי אפשר להשתמש איתה והיא תתגלה רק בגמר תיקון, והכלים שנשברו בגינה נקראים לב האבן והםא לא מתוקנים מזמן של עולם אצילות, אלא רק בגמר תיקון, לכן למלכות אין בחינת ג"ר אלא ו"ק, ובכל זאת, איך היא תהיה בגדלות?כדי שתובא לזווג, נראה אח"כ שהיא באה רק מהתכללות בז"א עצמו- וזה נקרא עטרא דגבורה המסך של הגדלות שלה, הוא לא מצידה עצמה, אל א רק מצד ז"א- ראה באריכות תשובה ז' בחלק ט"ו וע"כ אינה אלא ז"ת חסר ג"ר וע"כ היא רק ע' רבוא(ולא 100 ריבוא אלא רק 70) מלכות מצומצמת ונגנזה ברדלא לכן אי אפשר בה לקבל, ותתגלה רק בגמר תיקון, והכלים שנשברו בגינה נק לב האבן. באפן שחכמה בינה ז"א שהיו יה"ו הם ג' מאות רבוא והמלכות שהיא ה אחרונה היא ע' רבוא(למה? כי היא כמו הגוף ) וביחד ש"ע רבוא ועד"ז גם הויה השמאלית מישסו"ת שבשמאל דגלגלתא עולים ג"כ ש"ע רבוא. ואלו ב' הויות שבימין ושמאל דגלגלתא מאירים בימין ושמאל של הפנים דא"א, הויה דאו"א שבימין בפן הימין וע"כ נתפשט גם פן השמאל לש"ע רבוא, וז"ש הויה דישסות שבשמאל מאירה בפן השמאל, וע"כ התפשט גם פן השמאל לש"ע רבוא, ש"ע רבוא עלמין בפן הימין וש"ע רבוא עלמין בפן שמאל.

אז הוא מספר לנו שהי"ג  חיוותרא האלה שמתפשטים למטה, הם מתפשטים בש"ע ריבוא עלמין בכל צד, זה מספר לנו דבר חשוב, שהמלכות לא יכולה להאיר מבחינת הג"ר שלה, מבחינת השלמות שלה, יש בה משהו חסר.53.41

הראש הראשון שנקרא גלגלתא, מאיר לז"א מטלא דבדולחא, וההארה שלו עוברת גם למלכות, אבל  ההארה הזאת היא לא ההארה שלמה, אלא היא חסרה מבחינת הג"ר של המלכות, ולכן ההארה הזו נקראת ש"ע ריבוא עלמין) (54.09

  אות כ'

כ) ומגלגלתא הזו שהיא כתר דא"א יוצא עיבר אחד לבן מי"ג חוורתא דגלגלתא אל הגלגלתא  דז"א שהיא כתר שלו (מבחינה שכנגדו- אבל איך זה עושה דילוג מדרגה כזו? )כדי לתקן ראשו( מה זה לתקן ראשו? ראש זה נקרא ג"ר) דהיינו  לתקן לו ג"ר הנק ראש ומגלגלתא זו דז"א נמשכת הארת החוורתא הזו לשאר גלגלתין שלמטה היי הכתרים שבמדרגות בי"ע שאין להם חשבון (הראש דגלגלתא מהווה בחינה שכנגדם שבכל הראשים בעולמות בי"ע)וכל גלגלתא נותנת שכר בעד הארת החוורתא לעתיק יומין כשהם עולים בחשבון תחת השרביט( 56.12)

וכנגד זה הוא בקע על הגולגלת שנותנים ישראל למטה

 מה נקח מזה? שמי"ג חוורתא דגלגלתא מאיר לגלגלתא דז"א לכתר שלו, אז הוא ממקד לנו את ההארה).

מה למדנו היום ? שמגלגלתא מאיר הארה לז"א מדייק לנו שמאיר לגלגלתא דז"א והא ע צמו הופך להיות ההתחלה או הראש שלכל הכתרים לכל הגלגלתא של שאר העולמות.