הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת בראשית קג-קה | השקפה | שיעור 35

בראשית זוהר חדש קג – קה שעור 35

התהום

ישנה אבן ממנה הושתת העולם, והאדם שהוא עולם קטן, עליה העולם עומד. התהום הוא בחינת מלכות שעלתה לבינה, עליה מושתת העולם. אין העולם מתקיים על מידת הדין, אלא שעלתה מידת הדין והתכללה בהשפעה, בבינה.

צריך אדם להתגבר ולהפעיל את הרצון, הוא החומר גלם, ולהפכו לצורת רצון להשפיע. רק כך יוכל האדם לממש את הבחירה ביתר דבקות.

אין לנברא שום אפשרות אחרת, אלא לפעול כך. את ההשתוקקות העצמית יש לחבר לאידיאה עליונה, היא הבינה שבחרה ביתר דבקות. זהו תפקיד האדם, וזה תפקיד העולם כולו.

הקליפה מנסה להשתלט על אבן השתייה, על הנקודה הפנימית הנפשית עליה מושתת עולמו של האדם. תפקידה הקליפות לבטל את אפשרות קבלת המים ללא גבול, שאז ללא כח הגבול של הקדושה, כל העולם יחזור לתוהו ובוהו.

בעבודת הנפש ישנה חלוקה לשבע כאשר העבודה היא בג' קווים. את ההארה למלכות, לאני של האדם אפשר לקבל כראוי רק דרך ל"ב נתיבות החכמה.

כשבא האדם לבנות את האני שלו, ידע שהוא בחינת אבן שתייה, כלומר כל מה שהוא מקבל, נמצא בנקודה זו עליה הוא מושתת. מאחר וישנה קליפה על האני האמיתי, עלול האדם בעצת הרצון לקבל לשטוף עצמו במבול ולטבוע.

גנז הקב"ה ברחמיו את אבן השתיה ברדל"א, ואת השמירה נתן לאומות העולם שבנפש, עד לגמר תיקון. כעת על האדם לפעול בהדרגה, תוך בלימה של רצונות פרטיים איתם אינו יכול להתמודד כדי להשפיע.

רוב בני אדם בבואם להחזיק את הרצון חושבים שאם יקבלו את ההטבה לרצון הפרטי, יהיה להם טוב. הזוהר מציע דווקא להשתית את הרצון על החסדים, שרק כך ניתן לקבל תענוג מהאמת.