הדף היומי בזוהר חדש הסולם – פרשת נח טז-יח | מתקדמים| שיעור 6
זוהר חדש נח כב - כד שעור 8
וירח ה' את ריח הניחוח
רבי פתח וירח ה' את ריח הניחוח ויאמר לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם. כשיצא נח מהתיבה פתח עיניו וראה את כל העולם כלו חרב, התחיל בוכה על העולם. אמר, רבש"ע אם בשביל חטאת האדם או בשביל השוטים תאבד עולמך, למה בראתם, מילא החוטאים לא בסדר, אך האם בגללם לאבד את כל העולם או זה או זה, או שלא תברא את החוטאים או שלא תכחיד את העולם. מה עשה, העלה עולות וקם והתפלל לפניו ואותו הריח עלה לפני הקב"ה וערב לו. יש ואדם רואה דברים לא טובים קורים, אך כאשר הכלל לא נאבד, הפרטים פחות חשובים, ואת כלל העולם הקב"ה לא הטביע אלא השאיר את דרי התיבה, העולם הוא הכלל. במחלוקת בין הפרטים לכלל, הכלל קובע ואת הפרטים שמתנגדים לכלל אפשר להכחיד אם לא מתקנים עצמם.
א"ר ג ריחות עלו לפניו ריח עולתו וריח תפלתו וריח מעשיו ריח הוא מדרגת חכמה ממטה למעלה. ולא היה ריח בעולם דניחא קמה כאותו הריח. ולפיכך צוה ואמר ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו כלומר ריח שהקריב נח לפני, תשמרו להקריב לי ריח עולה ותפלה וכשרון מעשים. עולה היא כנגד המחשבה, הרוחניות והכוונה שבמחשבה.
רבי איבו אמר, נח חכם היה, והיה מבין לחישת וצפצוף כל הנבראים ורמיזתם ברמז קל היה יודע מהי הנקודה הפנימית אליה מכוונים וכשהיה בתיבה אמר יודע אני פקח בעופות כמו העורב למידע מניה סימנא בעלמא מיד וישלח את העורב. העורב יודע האם קלו המים מהארץ, כלומר האם נעברו כבר השאלות מי ומה מהרצון.
א"ר חייא ואיך עשה כך, והרי אמר רבי בו אסור להסתכל באלו המנחשים בעוף השמים והרי הוא בכלל לא תנחשו ולא תעוננו שאפילו כל ניחוש שבעולם אסור.
אלא א"ר חייא למה שלח את העורב. דא"ר חייא מצטער היה נח ביותר על אובדן העולם. אמר רבש"ע ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא ריחמת על עולמך. ונהפך רחמנותך לאכזרות, אתה לא ריחמת על בניך יצא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי ולפיכך שלח את העורב רמז הוא דווקא רמז. קשה לנח להבין איך הבורא שהוא רחמן, טוב ומטיב, מעניש את האנושות. לא שלח את העורב כדי לנחש, אלא למד מדרך הקב"ה לפי הבנתו, שגם הוא ישלח את העורב האכזר. לכל דבר בעולם יש תפקיד ושליחות, העורב סירב לשליחות נוח מפני שהיה מתוקן לתפקיד של פרנסת אליהו שברח מאחאב, והעורבים הביאו לו לחחם ובשר למדבר .
א"ר יוסי, וכי לא כתיב ביה איש צדיק תמים היה והאיך הטיח דברים כלפי מעלה. א"ר חייא מרוב צערו אמר, דהא תנן מנין שאין דנין את האדם לפי צערו שנאמר. איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכל, אע"פ שהטיח דברים כלפי מעלה, אין דינו כמזיד אלא כאדם בלא דעת לפי צערו.
ולא רצה העורב להלוך בשליחותו מפני שמתוקן הוא לשליחות אחרת לפרנס אליהו שנאמר והעורבים מביאים לו לחם ובשר, ולא רצה שראה נח שלא עשה כהוגן שלח את היונה. כדי לפעול מול כח הדין של נביאי השקר, צריך היה אליהו לפעול את כח דין העורב
ואמר רבי בון, תרי ענייני רמז בה חדא שכתוב כיונה פותה אין לב כלומר מרוב צערי אין לבי עמי ונפתה. אמר נח, כך ראוי לנו לסבול הכל בלי מיאון, כמו היונה שסובלת מיתתה ולפיכך וישלח את היונה היונה היא מסורה, יש בה אמונה וכח נאמנות כזוג יונים נאמנים המוכנים למות באמונתם, וגם צד של הונאה. זהו התיקון של נוח, שהבין שאין להתרעם על ההשגחה אלא לתקן במידת היונה ולא בעורב.
א"ר יוחנן בן נורי, נטל הקב"ה את שם בן נח והפרישו לכהן עליון ולשרתו. והשרה שכינתו עמו וקרא שמו מלכי צדק מלך שלם, והיה יפת אחיו לומד תורה ממנו במדרשו, עד שבא אברהם ולמד תורה במדרשו של שם. התעסק הקב"ה באברהם והשתכחו כל האחרים אברהם היה מיוחד בשונה מנח, בא אברהם והתפלל לפני הקב"ה שישרה שכינתו תמיד בביתו של שם והודה לו שנאמר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק.
א"ר יוחנן והלא יפת הוא הגדול, למה שם נטל הכהונה, בשביל שהיה תמיד עוסק בתורה ופירש מדרכי העולם. ומאין היה לו תורה, אלא אדם הראשון ידע התורה והניחה בקבלה לשת בנו ואח"כ באה ליד חנוך עד שבא לשם והיה מתעסק תמיד בה. דרך העולם היא לדחוף את האדם לפעול רק את הרצון הפרטי שלו. כשאדם עוזב את דרכי העולם, עוזב את קו שמאל, ומה שמעניין אותו זה רק עסקי שמים, היינו מידת ההשפעה, ז"א. התורה לא נקנית בירושה, אלא במי שמשקיע ועוזב את עסקי העולם
אמר לו ר יוסי, אם התורה היתה במדרשו של שם למה הוצרך הקב"ה לצוות לבני נח אותן שבע מצוות שנצטוו שהרי בתורה נכתבו קודם לכן. אלא א"ר יצחק בשעה שהמבול בא לעולם ונכנסו לתיבה, מרוב צערם השתכחה משם עד שבא הקב"ה וחידש להם אותם שבע מצוות.
א"ר יוסי ח"ו לא השתכחה התורה ממנו, אלא אמר הקב"ה אם אומר להם שישמרו כל תורתי יפרקו כל העול מהם כל העול מהם כאחרים שאמרו ודעת דרכיך לא חפצנו, אלא אתן להם דברים מועטים וישמרו אותם.
עד שיבוא מי שישמור כולה והוא אברהם שנאמר, עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי חוקתי ותורותי דכיוון שלמד משם התורה, קבל על עצמו שישמור התורה כולה ולפיכך בירר להם הקב"ה שבע מצוות מהתורה כדי שישמרו אותם. למעשה התורה היא מחשבת הבריאה, ובה מלובשים סיפורים בחיצוניותה, כדי לאפשר לאדם להתחבר למחשבת הבריאה.
