מִּשְׁפָּטִים קלט – קמא
מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק
אָדָם חָיַיב סִיּוּעַ בִּכְדִי לָדוּן דִּין אֱמֶת.
מאחר ואנו רוצים להשוות צורה לקב"ה, וכשאדם דן בתוך עצמו עליו להתגבר על היצר הרע שבו, שמצייר לו את המציאות כרע, הוא היצר שגדל באדם טרם יבוא הצד הטוב, ואסור לשמוע בדין רק צד אחד, שאז בוודאי השופט הנפשי משוחד. אחרי שי"ג שנה שמע רק את היצר הרע, כיצד ישמע את היצר הקטן והמסכן וידון דין אמת?
אחד האמצעים הידועים להבחין בעצת היצר הרע, שהוא תמיד רוצה לפעול בתוך הדעת, לא לעלות לאמונה אלא להבין בשכל. בנוסף מציע הוא תמיד תענוג גופני מיידי. לכן התרופה לכך היא לבחון כל דבר כיצד הוא קשור לקב"ה, בוחנים במטרות רחוקות שמעבר לזמן ומקום וכדומה. בנוסף לא מקבלים החלטה בזמן הפעולה, אלא נצמדים ליסודות של השקפה גבוהה המבוססת על החוקים העליונים, ושומרים על המסגרת האמיתית.
בצדיק גמור כל השפיטה היא מצד הטוב, איננו משוחד כלל בשפיטתו. רשע גמור אינו מעוניין כלל באמת אלא שופט כל דבר לפני מה יצא לי מזה. הוא לא בא לקהל השם, שהרי הוא בשינוי צורה לגמרי מהשם.
צדיק ורע לו הוא צדיק ששופט אמת, אך בתת המודע יש בו את הרע, ולפעמים נופל במצבים קיצוניים כמו בשעת כעס.
רשע וטוב לו מחפש את השוחד, אך יש בו ניצוץ אמת שמפריע לו שאינו פועל את האמת. לא ממהרים להעניש את הרשע כזה כדי שהטוב שבו יתעורר לתשובה, וגם שכבר מענישים אותו, צריך במידה, להשאיר לו פתח ומקום להערכה עצמית לתשובה.
תלו) מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג, כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. מצווה להשוות את בעלי הדינים ולהתרחק מדבר שקר, שלא יאמרו, משוא פנים יש בדבר. כי הקב"ה כתוב בו: אֲשֶׁר לֹא-יִשָּׂא פָנִים, וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד, בסופי תיבות נמצא אחד. דיין הזה צריך להיות כמו האחד, שהוא הויה אחד, שלא ייקח שוחד, שהוא יהיה בצורתו.
תלז) וכן בדין, צריך להשוות שני בעלי הדינים כאחד, שלא יטה הדין לזה יותר מזה, אלא במשקל אחד, עד שיקבלו הדין. ולאח"כ, כל אחד נידון לפי מעשיו. דין אומר שכל ישר.
תלח) צדיק, יצה"ט שופטו. רשע, יצה"ר שופטו. בינוני, זה וזה שופטו. מי שהוא מעה"ח, שנמשך מז"א, אין לו דין כלל, אין לו יצה"ר. וזהו צדיק גמור, וזהו צדיק וטוב לו. ואין טוב אלא תורה, כמ"ש: כִּי לֶקַח טוֹב, נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי, אַל-תַּעֲזֹבוּ. וצדיק ורע לו, הוא מעצה"ד טו"ר, המלכות. ונקרא צדיק, למרות שרע לו, שהוא היצה"ר, אלא משום שיצה"ט שולט עליו, נקרא צדיק ורע לו, שרע הוא תחת רשותו.
תלט) רשע וטוב לו. התורה הנקראת טוב. נקרא רשע, משום שעלה להיות ראש ביצה"ר שלו, והטוב הוא תחת רשותו, כעבד תחת רבו. ואע"פ שרשע מכתיר את הצדיק, וצדיק גמור יכול להענישו, גם להעניש לצדיק לא טוב, כי משום טוב ההוא שהוא תחת רגליו של הרשע, אין להענישו, אולי יחזור בתשובה ויתגבר על יצרו, והיצה"ר יהיה עפר תחת רגליו.
תמ) שמצד הרשע וטוב לו, השכינה שוכבת כמ"ש על רות: ותגַל מרגלותיו ותשכב. זהו, ושפחה כי תירש גבירתה. שפחה נקבה של יצה"ר. יצה"ר זכר, עליו כתוב: וכבודי לאחר לא אתן. והזר הקָרב יומת. כי יצה"ר נקרא אחר, ונקרא זר.
תמא) ומצד הצדיק ורע לו, השכינה עטרה על ראש האדם, והשפחה, היצה"ר, נכנעת תחת גבירתה. ומצד הצדיק הגמור, אין זר ואין יצה"ר. ומצד הרשע הגמור, אין לו חלק בשכינה, כי אין חלק לאדם בשכינה, אלא מצד הטוב.
תמב) ואין השכינות שוות. כי השכינה של העצה"ד טו"ר, כיסא, בעולם הבריאה, או בגוף האדם. אבל השכינה של עה"ח, בעולם אצילות, עליה כתוב: לא יגורך רע. אבל משום שכתוב בה, ומלכותו בכל מָשלה, מי שפוגם, המקום שלה, שבבריאה או בגוף האדם, נחשב כאילו עשה קלון במטרוניתא עצמה שבאצילות. כי ביזיון המטרוניתא מי שמזלזל במקומה. וביזיון המטרוניתא הוא ביזיון של המלך, ז"א, ונמצא פוגם גם בז"א.
תמג) כש"כ מי שמעביר אותה ממקומה שבבריאה, ושׂם שפחה תחתיה דהיינו שהרצונות הולכים לצד הרע, כי בכל מקום שפוגם, אין המטרוניתא שורה שם אלא השפחה, שהיא פגומה ושורה במקום פגום. והפגם של האדם מחמת עוונותיו, פוגם בכל האיברים שלו, עד שאין המטרוניתא מוצאת מקום לשכון שם. ואין לו תקנה, עד שיחזיר אותה על כל האיברים שלו, שישוב על כל עוונותיו. בכדי להצליח לבוא ליחד, לכלל, לשכינה – עליו קודם להיטהר.
תמד) אמר רבי שמעון: משה, משום זה אתה מתקן בחיבור הזה של רמ"ח מצוות, להמליך את הקב"ה על כל האיברים של השכינה, בכל מצווה ומצווה, ואין אתה דואג לכבודך. אשרי חלקך, שכמו שאתה ממליך את הקב"ה על כל איברי השכינה, שהם בעלי מידות של כל ישראל. כי בעלי מידות הם איברי השכינה. כך עושה הקב"ה להשרות שמו עליך, וימליך אותך על כל מחנות עליונים והתחתונים.
האמונה היא הדבר הגבוה באדם ולא שכל או כישרון שיכולים להוביל לדברים שמרחיקים אותו מהבורא. האדרת הכישרון כשלעצמו מבלי לנתב אותו לטובת הכלל, שהרי לכך נועד, יפילו את האדם מדרך הישר.
תגיות: צדיק ורע לו על פי הקבלה
שאלות לחזרה ושינון בזהר משפטים קלט-קמא
1. איזו מצוה חשובה יש על הדיין שבה משווה צורתו עם הקב"ה? הסבר ונמק.
2. מהן ד' ההבחנות של צדיק גמור, רשע גמור, רשע וטוב לו, צדיק ורע לו?
3. מה הכוונה שאין כל השכינות שוות לפי המוסבר באות תמ"ב?
4. למה גורמים עוונותיו של האדם ביחס לשכינה הקדושה?
5. מה אתה למד מכך שרשב"י אומר למשה רבנו שה' ימליך אותו על כל מחנות עליונים ותחתונים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם