זוהר חדש יתרו קלג - קלה שיעור 45
ובלכת החיות ילכו האופנים
טבע האדם לראות את החיצוניות מובילה, אך האמת היא שהפנימיות היא זו שנושאת את החיצוניות. העליון נושא את התחתון.
תמא ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים, וכולם הם כפי אותו הרוח ההולך ושולט עליהם.
תמב על אשר יהיה שם הרוח ללכת שואל, למעלה כתוב אל אשר, וכאן כתוב על אשר, ומשיב אלא הרוח הקדוש כשיוצא מתוך אותו הרוח הנסתר שבכסא, ובוטש היינו שמזדווג באותו הרוח השורה עליו, אז כל החיות נוסעות יחד אליו על אשר. היינו סוד על אשר אל אשר, שאותו הרוח מזדווג בו ברוח של הכסא, והרוח של הכסא אינו שורה עליו אלא נוסע אליו למקומו וכל החיות נוסעות לאותו הצד.
החיות האלו, הם בחינת אריה שור נשר חג"ת דז"א עם המלכות המקבלתם מלכות שעולה לת"ת, שהן ד' רגלי הכסא העליון שהוא בינה שיושבת על החג"ת עם המלכות שעלתה אליהם. והרוח שבחיות נאצל מהרוח העליון שבכסא שהוא בינה. ורוח החיות האור שנמצא בחסד תפארת ומלכות, לוקח כל כחו מהרוח שבבינה, עי"ז שמזדווג עמו, חג"ת מזדווגים עם הבינה והוא מזדווג עמו בב' בחינות.
א שמזדווג עמו במקום הרוח העליון היינו במקום בינה ומשם הוא משפיע אל החיות כמו מצב של עיבור למעלה.
ב שהרוח העליון יורד למקום הרוח התחתון ומזדווג עמו במקום הרוח התחתון דהיינו במקום החיות.
כוח החיות של האדם נבחן כמה אמת מוכנה הרוח לשאת, כמה אמת הוא מעז לשאת. אדם פוחד לשאת את האמת, פוחד לאבד את הרצון לקבל שלו. כמה אמת של הבינה מסוגל הרוח לשאת.
מסוגל לשאת כפי שזכה להשיג מהערך העליון.
כמה אמת הוא מעז לשאת, הוא לפי רצונו לקחת על עצמו יגיעה לפעול את האמת.
יש אמונה שנקראת חג"ת, אברהם יצחק ויעקב וצד המשיח. אמונה זו נובעת מהשם אהיה, מהבינה העליונה.
בדמיון נקי אפשר לדמיין את הכוונת העליון, ויכול רק מי שקשור לעליון. כל דמיון שאינו קשור לעליון הוא שקר וכזב.
כל היגיעה, בזעת אפיך תאכל לחם, עלינו להזיע ולתת יגיעה כדי לנסות להבין דרך הנקודה הפנימית את רצון העליון, שוודאי לנו שהוא הנושא אותנו.
זיווג אחד בעליון שאפשרי כאשר בא התחתון בביטול גמור לעליון. ולאחר שיורד התחתון למקומו, כאשר באים לבטא את הדברים, וזה נקרא שרוח העליון יורד למקום הרוח של התחתון.
כשיוצא מהרוח הנסתר שבכסא היינו מהרוח שבבינה, ובוטש באותו הרוח של הבינה, במקום שאינו שורה עליו, למעלה.
על אשר - כי על מורה שהרוח דחיות הוא במקום העליון בבינה, ומשם מקבל שפע אותו הצד, שכל החיות ילכו אליו. אל אשר פירושו, שהרוח העליון דבינה בוטש ברוח של החיות ההבדל הוא שזה נמצא במקום התחתון, היינו שמזדווג עמו לתת לו שפעו, ואינו שורה עליו, כי הרוח דחיות כבר ירד למקומו עצמו, הזיווג נעשה למטה במקום החג"ת.
שהרוח העליון נוסע לרוח של החיות, ומזדווג עמו במקומו, וכל החיות נוסעות לאותו הצד שהרוח העליון השפיע לרוח של החיות. תלוי איזה כח של חסד הוא נתן. האם חסד של ימין או חסד של שמאל, הרי כולם נקראים חסדים.
ותלוי איזה סוג של אמונה הוא אוחז, כאשר האמונה חייבת להחזיק באמונה בג' האבות.
תמג ומפרש יותר, על אשר יהיה שם הרוח ללכת, על פירושו על אותו מקום הנסתר והגנוז אשר הרוח העליון שורה עליו, היינו שהזווג הוא במקום בינה.
וכל החיות מסתכלות אל הרוח אשר שם. להוסיף הזיו האור שלהן ומאותו הזיו התווסף הזיו שנק קרני החיות. יש וקרן היא בחינת המלכות, ויש בחינה של קרן אור הבינה שקורן ומשפיע.
והוא הזיו הלוהט ונוצץ לפי ההסתכלות היקרה של אותו רוח אחר, היינו הרוח של החיות, היוצא מהרוח הראשון, היינו מהרוח העליון שבבינה שהוא נסתר וגנוז בגניזה יקרה היינו בבינה. הפנימיות היא זו שמאירה. ומה שאתה פועל במקומך, למרות הרגשת הפרטיות, זה לא בא ממך, העליון, הנשמה הבזיקה בך רעיון, ויש להתחזק תדיר וללמוד לכבד את המקום הפנימי הזה. ואל כליך אל תקח, אל תחשוב דרך הכלים שלך, אלא התחבר לאמונת חכמים.
תמד זה הרוח הראשון שנמצא בבינה, בסוד חסדים מכוסים, הוא בסוד השם הקדוש שכלול בו שם אהיה, כי הג"ר דבינה נק' בשם אהיה, וכיון שהרוח העליון הוא מז"ת דבינה, ע"כ אומר שכלול בו אהיה. אם היינו אומרים שהג"ר דבינה מאיר ישירות, אין זה כך, כי צריך להאיר מז"ת דבינה אלא כאשר מתכלל בחסדים המכוסים, ואז השם אהיה כלול בו.
כי ז"ת דבינה עצמם נק הויה בניקוד אלקים שיש בהם כבר מידה של דין, אלא משום שהם שייכים לבינה, נכללו בשם אהיה. בתוך אהיה נכללו שם אלקים.
שהוא שם אהיה גדול ושולט. מהשם הזה רועדות ומפחדות החיות, אדם שנושא שם זה, החיות מפחדות ממנו. ונושאות החיות את הכסא שה"ס השם אהיה באימה וברעדה.
וזה הוא השם השולט על מרכבה זו היינו ד החיות ברושם של ג' שמות: אל אלקים הויה, שה"ס ג' קווים הכוללים בו. אל ימין, אלקים שמאל, ושם הויה שבאמצע.
כי הם יוצאים מג' קווים שבישסו"ת שהם ז"ת דבינה. בסוד הזה של ג השמות שהם ג קווים, יש ע שמות מפורשים, שה"ס ע"ב שמות היוצאים מסוד ג' הפסוקים ויסא ויבא ויט נק ג"כ ע שמות בסוד ע סנהדרין, סנהדרין בחינת החכמה, עין וב' עדים בסוד אכדט"ם שהוא שם אלקים כאשר מקדימים כל אות מהשם אלקים.
השולטים על כל הסודות הטמונות העליונים, שכל הצבאות והמחנות רועדים מהם ונוסעים בשבילם.
כלומר שנוסעים בכח ג הקווים שבהם בסוד הזה כלולים כ"ב אותיות וכל השבילים.
כי ל"ב שבילי החכמה, ה"ס ע"ס דישסו"ת וכ"ב אותיות דז"א, כי החכמה אינה נגלית בע"ס דישסו"ת מפני שישסו"ת הוא בחינת ב קווים. 2 קוים ימין ושמאל, בצורת הניקוד צירה, צרים שז"א יעלה אליו. שזה ג' תלת קווים שבישסו"ת יצא מהאחד שעלה אליהם לבחינת הדעת המחבר, הוא גורם להם לג' קווים, ובכך זוכה אף הוא לג' קווים.
וע"כ נחשבים ביחד בגילוי החכמה שהם בחשבון ל"ב כמ"ש שם בסולם, היינו בישסו"ת הסוד הזה שנק' ישסו"ת כלולים כ"ב אותיות שהן ז"א שעלה אליהם למ"ן וכולם שבילים שעל ידיהם יצאו כל ל"ב שבילי החכמה שניקראות נתיבות החכמה, מאחר ובצמצום ב' אי אפשר לקבל ישירות את השבילים, את החכמה, אלא דרך ז"ת דבינה.
תמה הרוח האחר שיוצא מהרוח הראשון הזה שה"ס אהיה, הוא: שמשם סוד האמונה בכל הצדדים, היינו ז"א שכולל כל ו"ק
אם האמונה שבז"א אינה נובעת מהבינה, מהשם אהיה, היא אמונה טפלה.
וזה הוא בסוד השם הקדוש הנכלל ונרשם עליו, השם הנק הוי"ה, שהוא יוצא ונרשם מהשם אהי"ה, כי ז"א נק הויה נאצל מהבינה הנק אהיה. ואע"פ שהכל הוא סוד אחד, אמנם שם הויה הוא בנין אב שנבנה מהשם הנסתר אהיה נסתר ונקרא על שם העתיד, הבינה הנסתרת. השם אהיה, אני עתיד להוליד, וזה הוא סוד שהרוח של החיות שהוא בחינת ז"א יצא מהרוח הראשון שהוא אהיה.
כאן לימד על שם הויה שבז"א, ויש כמובן את הויה באין סוף.
תמו רוח אחר תחתון היוצא מרוח זה שה"ס הויה, זה הוא בסוד השם הקדוש הכלול בו שהוא השם אדני, שהוא המלכות שם זה שולט על חיות ואופנים שלמטה של המלכות. אהיה הוא בינה, הויה ז"א ממנו יוצא השם אד-ני של המלכות.
תמז וכך הוא סוד עליון ותחתון, העליון, הוא השם אהיה שהוא בינה השולט על חיות עליונות שהם חג"ת דז"א בסוד השם הקדוש שאמרנו שם הויה, התחתון הוא השם אדני השולט על החיות התחתונות של המלכות למטה.
ב' כסאות יש הכסא העליון הוא בינה והכסא התחתון היא מלכות, כמו שהחיות העליונות שהן חגת"ם דז"א הן ד רגלים של הכסא העליון שהוא בינה הנק אהיה, כך החיות התחתונות של המלכות הן ד' רגלי הכסא התחתון שהוא המלכות הנק אד-ני אלו החיות התחתונות בבריאה
תמח והן חיות עליונות ואופנים עליונים וחיות תחתונות ואופנים תחתונים, חיות עליונות הן כמו שאמרנו שהן חגת"ם דז"א שהן ד רגלים לכסא העליון שהוא בינה. ונקראים גם אופנים עליונים הם חסד גבורה תפארת ומלכות דז"א מחזה ולמעלה. הם סוד שכתוב שוקיו עמודי שש שהם נהי"מ דז"א המכונים אופנים. ואופנים תחתונים הם בסוד שלמטה של המלכות, כמו שיש חיות בסוד שלמטה שגם במלכות חיות ה"ס חגת"ם ואופנים שלה הם נהי"מ.
האופנים העליונים הם הנהי"מ שמחזיקים את החיות התחתונות שנקראים חג"ת ומלכות שנמצאים על הכסא שנק' בינה.
תמט החיות העליונות הן ד' והאופנים הם ד' וכשאופן אחד מתחבר בסוד החיות, אז האופנים שבאותו האחד שהתחבר הם ארבעה אחד שהוא עצם האחרים התכללות, כלומר אם התחבר אופן אחד אל החיות, מתחלק ונעשה לארבעה אופנים מפני שהוא מורכב מעצם והתכללות. וכן כעין זה למטה, בחיות והאופנים של המלכות, כולם הם בסוד זה של ארבעה חיות הן ד' אופנים שהם ד' ובסוד זה הם מתפרשים גם למטה במלכות. וכאן בפסוקים של מרכבת יחזקאל, מתבארים בכולם הסודות שלמעלה ושלמטה.
כלומר שכל מה שכתוב בחיות ובאופנים ביחזקאל, נלמדים הן למעלה בחיות ובאופנים דז"א, והן למטה בחיות ובאופנים דמלכות וע"כ נק מרכבה. היינו כמו מרכבה שיש לה ד גלגלים, כן כאן נחלק הכל לד' ואע"פ שיחזקאל לא ראה, אלא מתוך סוד החיות והאופנים שלמטה במלכות ראה במראה שאינה מאירה, הוא הסתכל מהם גם בסוד העליון היינו גם בחיות ובאופנים של ז"א. כתמונת מראה של החיות העליונות, ולא יכול היה להסכל מאחורי הפרגוד כמו משה.
תנ על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו, הוא סוד שם אהיה היינו בינה שהוא כלל הכל, שכל החיות והאופנים שלמעלה ושלמטה יוצאים ממנו השולט על החיות העליונות הסתומות של ז"א, חג"ת ומלכות, להיותן יוצאות מהשם אהיה, האופנים שלהם הם נהי"מ דז"א. ומשום זה אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת, ה"ס הויה שהוא ז"א בנין אב שנבנה מהשם אהיה. כי רוח החיה, הוא סוד השם אד-ני שיהיו הסודות של המרכבות העליונות דאהי"ה ודהויה סתומות, היינו מלובשות בתוך הסתומות של המרכבה הזו דאדני כי עיקר הגילוי הוא בשם אד-ני כדי שיהיו הכל יחד בסוד אחד.
כאשר רואים את החיות, המרכבות של אד-ני, אז בתוכם יש את הסוד של מה שמזיז אותם, החיות והאפנים העליונים. העליון נושא את התחתון.
הקודם