עמוד 2976

פנחס לז – לט שעור 13

הדופק של החולה בגלות אדום

 

יְצִיאָה מהגלות הִיא יְצִיאָה מהתפיסה הגופנית.
אָדָם צָרִיך קֶצֶב לֵב מַסְפִּיק להתעוררות מהגלות.
אָדָם לֹא יָכוֹל לָצֵאת לגאולה, כָּל עוֹד הוּא לֹא מִבֵּין שֶׁהוּא בְּגָלוּת.
הָצַדִיק אוֹהֵב אֶת הַדּוֹר וּמוּכָן לָקַחַת עַל עַצְמוֹ ייסורים כְּדֵי לפתור אוֹתָם.

 

התקיעה בשופר מראה אריכות הגלות. השברים מורים קרבת הגלות. התרועה בה תבא הגאולה כי קולות התרועה מורים דחק אחר דחק שאין ריווח בין זה לזה כי ודאי כיון ששאר העמים מכבידים על ישראל הגלות, הדחק שלהם מקרב את הגאולה, אף כך מתוך המהירות של הדפיקה בזה אחר זה, יוצאת נפש האדם משום שאין ריווח בין זה לזה. עם ישראל הם כנפש כלפי אומות העולם שהם בחינת הגוף. לצאת מהגלות אומר לצאת מתפיסת אומות העולם ולבוא לתפיסת ישראל.

קצב דופק הלב מודד את המחלה או הבריאות, כלומר את הריחוק או הקירוב של האדם למקור החיים. יש בעיה לאדם שאינו מזהה את מחלתו, דהיינו שהוא מנותק ממקור החיים, שאין לו פעימות לב והשתוקקות לחיבור. דווקא אומות העולם, הם הרצונות הגויים שבנפש דוחקים את האדם ומגבירים את קצב פעימות הלב כדי שיתעורר. על האדם להתעורר מהשקר הגדול, שגם לבד, גם לרצונות הפרטיים יכול להיות לו טוב. רק כאשר מתחיל להתקדם ולעלות ברוחניות, רואה הוא כמה הוא רחוק, רואה שהיצר הרע שבא לאמן אותו אינו חלש כחוט השערה כפי שחשב בגאוותו.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס לד – לו שעור 12

רעיא מהימנא

לס"א יותר חשוב לתפוס צדיק אחד מאשר לשלוט על כל העולם. 

כדי לצאת מהגלות, יש להבין היא.

מחלה ניתן להבחן לפי פעימות הלב, דהיינו ממה אדם מתפעם.

בגלות ישנן שתי מערכות עיקריות. ישראל היו גם בגלות אדום וגם בגלות ישמעאל. אלו שהלכו לגלות אדום, כסימן מלמד שלא פעלו מספיק את מידת החסד, ואלו שהלכו לגלות ישמעאל, עבדו בלי גבורות, גבולות ומסגרת. 

לכן כדי לפעול רצון גדול, שבכך  מסיטים את הס"א מרצונות רבים קטנים. שואל הזוהר למה דווקא צדיק אחד מקבל ייסורים ולא אחר, יתרה מזו רואים שישנם צדיקים שטוב להם בגשמיות. 

  1. אמר לו אם לא הוא שניהם בזמן אחד יפה, אבל יש צדיק כאן ויש צדיק כאן, לזה יש מחלות ונגעים ולזה יש חסד. למה אם נכבדת המחלה דהיינו עוונות הדור, יקיז דם לשני הצדיקים שהם שתי זרועות כדי לתת רפואה לכל אברי הגוף דהיינו לכל הדור. ואם לא נכבדת המחלה על כל האברים למה מקיז לזרוע ימנית, למה ילקה לזה ולא לזה
  2. נשמת אדם הראשון באה לידי ביטוי כנגד כלל האנושות, ואברי גופו מייצגים את הדור. הזרוע מייצגת את הצדיק, ומביא כאן דוגמא על הקזת הדם כייסורים. הדם הוא הנפש, וכשמקיזים דמו סימן הוא שעליו לפעול במסירות נפש. אמר לו ודאי הגוף וב' זרועות הם כנגד האבות, הראש כנגד אדם ראשון הרוע הימנית כנגד אברהם, השמאלית כנגד יצחק הגוף כנגד יעקב, ובפנימיות הגוף הכבד הוא בימין, טחול לשמאל שהם ב קליפות של עשו וישמעאל. הלב הוא יעקב באמצעם, כנפי ריאה וכליות כנגד אברהם ויצחק, הריאה היא מים הרומזים לחסד כי הריאה שואבת כל מיני משקה, הכליות הן אש המבשלות הזרע היורד מהמוח.

בכל דור יש קומת אדם בכללו כנגד הקומה הרוחנית שלמעלה, וחושב את ראשי הדור שנמשכים מאדם הראשון שה"ס ג"ר, ושאר הצדיקים הם נמשכם מהאבות מהם נמשכים מאברהם שהוא חסד ומכונה זרוע ימנית ובפנימיות הגוף הוא סוד הריאה, ומהם  נמשכים יצחק, גבורה, זרוע שמאל ובפנימיות הגוף ה"ס כליות, ומהם נמשכים מיעקב שה"ס הגוף הכולל ב זרועות ובפנימיות הגוף ה"ס הלב. עשו ה"ס הכבד שכולו דם והטחול ישמעאל, שהם ראשי האומות מימין ושמאל.

  1. ומשום שאברהם הוא מים דהיינו חסד, לכן אם זרעו פוגם בחסד, משים זרעו בגלות אדום שהוא פסולת הגבורה משמאל ושם מקבלים ענשם, להיות ההפך ממדתם ומשום זה נמצא הכבד וכן המרה שבכבד לימינו של אברהם לימין הגוף, החרב שלו דהיינו המלכות דקליפת עשיו היא מרה שנאמר בה ואחריתה מרה כלענה. ואם העוונות מתרבים בבניו של אברהם דהיינו באותם הנמשכים מצד החסד, שההם ניתנים בגלות אדום ונכבדת עליהם המחלה מצד הכבד, צריכים להלקות ולהקיז דם מזרוע ימין דהיינו מצדיקים הנמשכים מצד החסד, ולא מאותם הנמשכים מצד הגבורה כי הפגם הוא באותם הנמשכים מצד הגבורה כי הפגם הוא באותם הנמשכים מחסד, ומי שלוקחים ממנו כספו הוא כאלו שפכו דמו כי נשאר עני החשוב כמת. הייסורים שאדם מרגיש שלוקחים כספו בעוון הדור, מרגיש כמת. 
  2. ואם העוונות מתרבים מצד בני יצחק דהיינו אותם הנמשכים ממנו, פוגמים במדת הגבורה שה"ס יצחק כלומר שאינם פועלים בתוך מסגרות וגבולות, ומעדיפים לרחם על אכזרים וגם על עצמם, שאז הם ניתנים בגלות בין ישמעאל שהם קליפת הימין שהוא בהיפך ממדתם של בני יצחק כדי להגדיל עונשם. המחלה מצד הטחול שהוא לשמאל הגוף השולט על בני יצחק שפגמו במדת השמאל, וע"כ צריכים להקיז דם מזרוע שמאל דהיינו מצדיקים הנמשכים מגבורה ולא יותר. מפני שלא נפגמו כאן הנמשכים מאברהם שהוא זרוע ימנית אלא הנמשכים מיצחק שהוא זרוע שמאלית. הזרוע היא כנגד הצדיק, ומקיזים דמו משמאל או ימין לפי הפגם של הדור. אם פגמו בשמאל, שמים אותם בגלות קליפת ימין של ישמעאל, ואם פגמו בימין שמים אותם בגלות אצל אדום.
  3. ואם העוונות מתרבים בבני יעקב דהיינו שאותם הנמשכים ממנו פוגמים  במדתו ביחד, בכלל שהוא כולל ב צדדים חסד וגבורה שהם מפוזרים בגלות בבני עשיו וישמעאל דהיינו בקליפות הימין והשמאל וצריכים להקיז דם משני הזרועות, ואם כל השלשה דהיינו הנמשכים מיעקב מיצחק מאברהם פגמו כולם בשרשיהם, הרי צריכים להקיז דם בראש ואל שלש בחינות הצדיקים הנמשכים מהאבות, נעשו מרכבה לאדם הראשון ולאבות ובהם מתחזקים לסבול יסורים ולהגן על הדור לארבע רוחות העולם צדיקים סובלים בגלל עוונות הדור ובכך הדור נרפא. יעקב הוא בחינת הלב, וכפוגמים בכל הצדדים מקיזים מהראש.
  4. אוי לו לדור הגורם שיוכו האבות ואדם הראשון ואלו הצדיקים שביניהם, כי אין הפרש בין אלו הצדיקים שביניהן לבין האבות ואדם הראשון, כי אלו הצדיקים הם הנשמות שלהם כלומר הנמשכות מהם והדוחק והצער והיגון שלהם מגיע לאבות ולאדם הראשון, כי הים אם אלו הנחלים היוצאים ממנו, חוזרים אליו עכורים ומלוכלכים הרי לוקח הים את העכירות והלכלוך שלהם, ומחמת כח הים שהוא חזק אינו סובל לכלוך שלהם וזורק אותו לחוץ והנחלים נשרים צלולים וטהורים מאותו הלכלוך. 
  5. וכעין אם המטהרת לכלוך בניה הקטנים כך האבות מטהרים העונות והלכלוך של בניהם ישראל בעת שנמצאים בהם צדיקים במעשיהם החזקים לסבול יסורים בשביל הדור, בזמן ההוא אין הפרש ביניהם לבין האבות שהם מטהרים  עוונות הדור כמו האבות. באו כולם וברכו את רע"מ ואמרו: סיני סיני, שהקב"ה ושכינתו מדבר בפיו, מי יכול לעמוד לפניו בכל דבר, אשרי חלקנו שזכינו לחדש חבור הראשון הזה בה להאיר השכינה בגלות.
  6. אמר להם: רבנן שבכל הדורות שהייתם ותיהו בזמנם כל שכן המאור הקדוש שהוא ר"ש שחכמתו תאיר בכל הדורות שיהיו אחריו, אל תתנו דמי לקב"ה בתורה, עד יערה עלינו רוח הקודש, כי אין רשות להשתמש במטטרון שר הפנים אלא לך, כי האותיות שלו רומזות בשמך כי ראשי תיבות מטטרון שר הפנים הם משה.

הדופק של החולה בגלות אדום

  1. ועתה צריכים רופא לדעת בכמה מדרגות עלה הדופק של אותו החולה, ישראל בגלות אדום, שנאמר עליו שחולת אהבה אני כי כמה רופאים התאספו עליו לדעת באלו הדפיקות את הקץ של המחלה שלו ולא היה אחד מה שיכיר בהן כי הדפיקות של אותו החולה אין כל רופא קי להכיר בהן כי יש דפיקות של קשר"ק קש"ק קר"ק שאמר הנביא עליהם כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס לא – לג שעור 11

רעיא מהימנא

  1.  אמר רעיא מהימנא: מאור קדוש יפה אמרו רבי אבא ורבי חייא ורבי יוסי בפירוש הכתוב אנוש כחציר ימיו, אבל כי רוח עברה בו ואיננו כאן צריכה לפתוח הדברים, מהו עברה בו, ומשיב זה הוא עברה וזעם וצרה שהוא אחד מאלו המלאכים הרעים הנק' עברה וזהו כוונת הכתוב כי רוח עברה ו והכתוב סובב על המת בלי בנים שהתגלגל.
  2. כי כדי שלא יכירו אותו את המת בלי בנים המשגיחים על העוונות שלא ינקמו בו שלא השאיר בנים צריך לעשות לו שינוי מקום ושינוי השם ושינוי מעשה. כמו באברהם שנאמר בו לך לך מארצך וממולדתך הרי שינוי מקום. ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם הרי שינוי השם, וכן שינוי מעשה, שנשתנה ממעשים רעים בעבודה זרה אצל אביו שעשה בתחילה לעשות מעשים טובים וזהו משל אל הרוח של אותו שמת בלי בנים כי כעין זה עושה הקב"ה לאדם כשמגרש אותו מעולם ההוא מחמת שמת בלי בנים ומביאו בגלגול לעולם הזה בבן הנולד מיבום אשתו. 
  3. ומשום זה שמשנה פניו בעת שמגרשו מעולם העליון נאמר כי רוח עברה בו שסובב על אחד מאלו מלאכים הרעים ששמו משונה בזמן שפוגש אותו ושאר המשחיתים שואלים עליו הזה הוא בעל העונות שלך, הוא עונה להם ואומר ואינוו כי אינו מכירו שה"ס משנה פניו. כדי לעשות שינוי צריך אדם לשנות מעשיו ולקוות לתוצאות חדשות. 
  4. עתה מבאר סו"ה ותשלחהו ואומר כשגורש ממקומו ונטע במקום אחר דהיינו אחד שכבר בא בגוף בעולם הזה נאמר בו ולא יכירנו עוד מקומו משום שעפר אחר יקח וטח את הבית דהיינו שלקח גוף אחר מעפר אחר והגוף מכונה בית שהגוף הוא בית לנשמה. וזהו סוד ונתץ את בית את אבניו ואת עציו, דהיינו אלו עצמות וגידים ובשר שהיו בו מקודם חזרו להיות עפר. מה כתוב בו: ונחש העפר לחמו, שעפר ההוא שנעשה מגופו המת הוא בחינת נחש, משום שהיה מנוגע ממנו, וע"כ לאח"כ ועפר אחר יקח וטח את הבית דהיינו שבונה לו עצמות וגידין ומתחדש כמו בית ישן שעושים אותו בית חדש שהוא ודאי מתחדש.
  5. ומה שאמר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ נאמר על הרוח שלו כי רוח הקטן שלו נכלל ברוח העליון, שפירוש כי רוח הקטן שלו הנפגם מחמת שלא היו לו בנים נכלל עתה ע"י הגלגול ברוח שלם של בן הנולד מיבום אשתו שראוי להוליד בנים, זה הוא משל לאילן שאינו עושה פירות שלא הוליד בנים, לוקחים הענפים שלו ומרכיבים אותם בענפים של אילן אחר עליון העושה פירות, כפי שרואים בצמצום ב שמלכות עולה לבינה כפי שרות לא יכולה להוליד שאין בה מידת השפעה, עד שמתכללת בנעמי באותה שעה נאמר בו ולא יכירנו עוד מקומו, כי רוח א הפגום אינו ניכר אפילו מקומו. כדי לגייר רצון זר, מעלים אותו ומכלילים אותו באמונה עם מידת ההשפעה עם הבינה. אדם שרואה שהוא מונח ברצונות רעים של העולם הזה, ולא יכול לקיים כראוי את המצוות, עליו לעקור מקומו ובעיקר מעשיו.  
  6. אף כך אדם היושב בעיר שיושבים בה אנשים רעים ואינו יכול לקיים מצוות התורה וינו מצליח בתורה הו עושה שינוי מקום ועוקר עצמו משם ומשתרש במקום שיושבים בו אנשים טובים בעלי תורה בעלי מצוות, כי התורה נק' עץ ז"ש עץ חיים היא למחזיקים בה ואדם הוא עץ שכתוב כי האדם עץ השדה והמצות שבתורה דומות לפירות, כתוב בו רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת. אותו תשחית מעולם הזה וכרת מעולם הבא. ומשום זהה הוא צריך לעקור את עצמו מאותו מקום שיש שם רשעים שלא יוכל להצליח שם בתורה ומצוות, ויטע את עצמו במקום אחר בין צדיקים ויצליח בתורה ומצוות. סביבה ראויה מאפשרת לאדם להפיק מעצמו את הפוטנציאל היהודי שבו. כאשר עושים מצור על עיר אסור לכרות עץ מאכל, אלא רק עץ סרק.
  7. מה אדם בלא בנים הוא נק' עקר ואשתו נק' עקרה אף כך תורה בלי מצוות נק' התורה עקרה ומשום זה למדנו: לא המדרש עיקר אלא המעשה. באו החברים והשתטחו לפניו ואמרו, ודאי למדנו עתה חידוש, איך רוח נכלל ברוח בבירור כמי שרואה דבר בעינו ומתברר לו. מתחילה היה לנו בדברים האלו רק קבלה ועתה יש לנו בירורו של הדבר לאחר שרואים את הפרטים המרכיבים את הכלל

למה נתפס צדיק בעוון הדור

  1. כי נוח לו וסטרא אחרא לשלוט על הצדיק יותר מכל שאינו מחשיב אז את כל העולם. בתוך כך הזדמן הם צל אחד ואמר להם מאין לנו זה, שמחשיב יותר לשלוט על הצדיק מלשלוט על כל העולם, מאיוב כי ראה הקב"ה שהדור היה חייב כליה, והשטן בא לקטרג, אז אמר לו הקב"ה, השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בכל הארץ, כדי להציל בו את הדור. משל לרועה שבא זאב לטרוף את צאנו ולאבד אותם, מה עשה אותו רואה שהיה חכם, נתן לו שה חזק ושמן וגדול מכולם, אותו שכולם היו מונהגים על ידו וברצונו לשלוט על אותו השה הטוב, עזב הזאב את כולם, מה עשה אותו הרועה בשעה שהזאב היה עסוק בשה ההוא, ברח הרועה עם הצאן ושם אותם במקומם, אח"כ חזר אל השה והצילו מהזאב. לו היה הרועה מספיק חזק, צריך היה להרוג אותו, אך כאן במשל יש לקחת רק את הנצרך, אלא נותנים קיום לזאב, ליצר הרע תוך כדי מלחמה איתו. כך לוקחים לעיתים רצון חזק מאד ואיתו מתעסקים, ובאותו זמן כל הרצונות הקטנים נמלטים ובאים אל מקומם. לאחר מכן חוזרים לטפל ברצון הגדול.
  2. כך עושה הקב"ה עם הדור, שהקב"ה נותן את הצדיק ברשות המקטרג כדי להציל את הדור בשבילו, ואם הצדיק הוא חזק כמו יעקב, נאמר בו ויאבק איש עמו, כל שכן וכל שכן שמנצח את המקטרג, עד שאמר שלחני. אמר צל, צל כך הוא, אשרי חלקו של אותו צדיק שהוא חזק לסבול יסורים כל שכן מי שמנצח על ידי היסורים את המקטרג שלו, שפרש שליטתו על כל הדור, ונחשב לו כאלו הוא הצילם. והקב"ה עושה אותו רועה עליהם במקומו של המקטרג. ומשום זה זכה רעיה מהימנא להיות רועה על ישראל ולא עוד אלא שכך השליטו עליהם בעולם הבא, משום שהצילם שלא נאבדו משם מעולם הבא כי הנהיגם בתורה ומעשים טובים. רואים שיש צדיקים העוברים ייסורים גדולים וישנם כאלו שלא. 
  3. בתוך כך הנה רעיא מהימנא אמר להם, ולמה לקתה הזרוע הימנית, כי דרך כל הרופאים להקיז דם בזרוע הימנית, והרי הזרוע השמאלית היא קרובה יותר ללב, למה לא מקיזים  ממנה דם, כלומר ששואל אנו רואים שצדיק אחד נלקה ואחר לא. אמר לו משום שהקב"ה אינו רוצה להכות יותר כי בזה בצדיק אחד די ואם נכבדת המחלה על אברי הגוף מקיזים דם גם מזרוע שמאל אז מוכים גם צדיקים אחרים. צריך צדיק אחד, דהיינו על רצון אחד גדול. למשל אדם שיש לו בעיות, נותנים לו להתעסק במשהו גדול, שאז בבעיות הקטנות אינו מתעסק באותו זמן. יש וההשגחה מכניסה אדם לבעיה כדי לאלץ אותו לעשות סדר בחשיבות הרצונות. לכן כדאי לו לאדם לבחון ולפעול בדברים החשובים באמת, אלו שמקדמים אותו לדבקות בהשם יתברך.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס כח – ל שעור 10

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ 

נער הייתי גם זקנתי, הוא הנער המנוער ממצוות, שרוצה להשיג את ההרגש העצמי. וכאשר הוא מבוטל לחלוטין לעליון, אין הוא מרגיש את עצמו אלא מרגיש את הרצונות בלי יכולת לקבל הארה. 

  1.  ויין, זה הוא יין ישן הנמשך מלמעלה, דהיינו הארת החכמה הנמשכת מהבינה. ישמח לבב אנוש שזה סוד אותו הנער שמגיע לזקנה, ואח"כ חוזר להיות נער כבתחילה שהוא מטטרון שר העולם. שאומר נער הייתי גם זקנתי שהוא בסוד רצוא ושוב, כשהוא בסוד רצוא לקבל חכמה הוא זקן, וכשהוא בסוד ושוב הוא נער. וע"כ כתוב עליו: אנוש כחציר ימיו כמו חציר הנקצר וחוזר וצומח, כי כשחוזר להיות נער, הרי נקצרו הג"ר שלו ואינו מקבל הארת חכמה, אבל אח"כ חוזר ומגיע לזקנה דהיינו שחוזר וצומח וחוזר חלילה דומה למתי ולא מתי דבינה.
  2. להצהיל פנים אלו הם הפנים הנק' פנים גדולים ופנים קטנים ג פנים דו"ק נק פנים קטנים. ג"ר גמורים דזו"ן הם פנים גדולים וג"ר דו"ק דזו"ן הם פנים קטנים. משמן, היינו מהמשכה של עולם הבא, דהיינו מבינה שממנה השמן וגדלות הקדוש העליון. ולחם לבב אנוש יסעד, היינו לחם ההוא שהשחקים שה"ס נו"ה משפיעים וטוחנים מן למאכל הצדיקים סתם שה"ס יסוד ומלכות הנק' הצדיקים סתם, שה"ס יסוד ומלכות הנק' צדיק וצדק, שהם מקבלים המ"ן שנו"ה טוחנים להם ומשם נמשך לכמה צבאות הנק' לבב אנוש והכל בא מהמשכה העליונה מהבינה. השחקים טוחנים מ"ן לצדיקים היינו ביקוש למאכל הצדיקים. השחקים הם שמים וארץ, היינו צד הרצון וצד התכלית. הצדיק שואף לתכלית לשמים לבחינת הנצח, ובחינת ההוד היא המלכות, הרצון. יש לחבר את הרצון לתכלית. רוב בני אדם רואים את הפרטים ומייצרים כללים לפי הפרטים שרואים. אדם חושב לפי תבנית הגיון המובנית בתוכו. הצדיק מחזיק מהכלל הגדול ביותר, וחושב לפי הכלל הגדול, לפי חוקי העליון.

  1. ישבעו עצי ה' אלו הם אילנו עליונים פנימיים, דהיינו ז"א ומלכות. ארזי לבנון אשר נטע, כי נעקרו ז"א ומלכות ממקומם ונטע אותם הקב"ה שהוא המאציל במקום בינה. מה בין עצי ה' לארזי הלבנון, עצי ה' היינו עץ החיים שהוא ז"א ועץ הדעת טוב ורע שהוא המלכות. ארזי הלבנון אלו הם חמשים שערי בינה אשר נטע בזו"ן שהם נק' חמש מאות שנה, כי הם סוד בינה, חג"ת נ"ה שזו"ן עולים ומלבישים אותם, שמצד ז"א שספירותיו במספר עשרות הם חמשים ומצד הבינה שספירותיה במספר מאות הם חמש מאות שנה.
  2. אשר נטע וגו, בצילם של ז"א ומלכות מקננים נשמות הצדיקים וכל צבאות הקדושים נזונים משם. חסידה היא המלכות שהיא בת אברהם אבינו שנק' חסיד ושה חסד עם כל בני העולם משום זה נק' המלכות חסידה. ברושים ביתה, היינו שיושבת בין זרועות העולם שהם חסד וגבורה דז"א שהם נעשים לה לחכמה ולבינה שה"ס ראשים וע"כ אומר ברושים בביתה, דהיינו בראשים ביתה.

כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ

  1. רבי אבא ורבי יוסי קמו לעסוק בתורה בחצות הלילה, בעוד שהיו יושבים ועוסקים בתורה, אמר רבי יוסי: זה שאמר רבי חייא בכתוב: אנוש כחציר ימיו, יפה אמר אבל במה מעמדים סוף הפסוק: כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ. אמר לו כך הוא ודאי, אנוש כחציר ימיו כמו שאמר רבי חייא, כציץ השדה היינו אותו שדה שנודע שהוא מלכות כן יציץ, היינו שמתחדש וחוזר כבתחילה שהוא בבחינת רצוא ושוב, בפעם בגדלות ופעם בקטנות שהג"ר נקצרים.
  2. כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ זהו רוח עליון נסתר וקדוש הגנוז מכל, דהיינו רוח הבינה שבו כתר חכמה בינה וכתר וחכמה נגנזו ונשארה בינה דרכה מתקבלת החכמה הכולל את מטטרון בתוכו ואז ואיננו. וזהו סוד חנוך שכתוב בו ואיננו כי  לקח אותו אלקים וזהו אלקים העליון דהיינו בינה שהוא רוח עליון רוח גנוז ונסתר וְלֹא יַכִּירֶנּוּ עוֹד מְקוֹמוֹ כי רוח הקטן המתבטל בפני גדול של מטטרון נכלל ברוח העליון דבינה ואחריו כתוב: וְחֶסֶד יְהוָה, מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם דהיינו שהכהן הגדול שהוא חסד מכניסו לתוך קדש הקדשים ולוקח אותו ומולידו כבתחילה ומחדש כנשר עלומיו וחוזר להיות נער.

המלאכים הם חלקי המלכות וכמו שיש במלכות ב מצבים שבמצב א הוא מקבל מבינה ואז יורד עליו רוח הבינה והוא נכלל בו כנר בפני אבוקה ואיננו. אח"כ בא למצב ב שחוזר ונולד מהמלכות ובמצב א שמקבל מבינה נחשב לזקן שה"ס ג"ר ובמצב ב שמקבל מז"א ומלכות נק' נער שה"ס ו"ק והם חוזרים עליו שלפעמים הוא במצב א ולפעמים ב

וז"ש כִּי רוּחַ עָבְרָה בּוֹ וְאֵינֶנּוּ דהיינו במצב א שמקבל מבינה ולא יכירנו עוד מקומו כי הרוח הקטן של מטטרון מתבטל ברוח העליון דבינה כנר בפני אבוקה. וְחֶסֶד יְהוָה, מֵעוֹלָם וְעַד-עוֹלָם ה"ס מצב ב שלו שהכהן גדול שה"ס חסד דז"א מכניסו ליסוד דמלכות וחוזר ונבנה מחדש בחינת ו"ק. והכניסו הכהן הגדול שהוא חסד דז"א לגו קדש קדשים ליסוד המלכות שחיזר ונבנה מחדש כמו שהיה מטרם שבא למצב א וחזר להיות נער ששוב בא לבחינת ו"ק רוח הקטן מתבטל בפני רוח הגדלות שהוא רוח הבינה. בכל פעם נותנים לאדם נקודת עבודה חדשה, דהיינו כשמשיג מדרגה, נותנים לו אתגר חדש, מצב קטנות. אדם מתקדם בחייו בתנועה של עולה ויורד.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס כה – כז שעור 9

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ – ברושים ביתה

בסודות התורה יכול לזכות רק ירא השם.

יין גימרטריה סוד, הוא סוד השם ליראיו, הוא יינה של סודות התורה, הם המשמחים לבב אנוש. סוד = 70 פעמים 26 שם הויה, הם 1820 פעמים שמופיע שם הויה בתורה. 

רק מי שמוכן לוותר על הפרטיות שלו, ולקבל את הבורא כגדול מעליו, יכול לזכות בסודות, היינו שיבוא ביראת הרוממות. כאן ישנם שתי בחינות בעבודה, לבן ואדום, חסד וגבורה כמו שעובדים השכינה הקדושה, המשולה לשושנה לבנה או אדומה. 

כדי להוריד את הסודות העליונים לאדם בעל יראת השם דרושה מרכבה המובילה אותו לזה. מרכבה זו מתוארת ביחזקאל, כנגד ג אבות אברהם יצחק ויעקב, שכל אחד נכלל מארבע אותיות הויה, סה"כ י"ב הבונים את המרכבה לקבלת הסודות. 

עבודת החסד שם הויה, עם שם אלקים הגבורה הם בגימטריה יבק, זהו המעבר אותו צריך לעבור כדי להגיע לרצון ישר-אל. 

כאשר אדם ממליך את הבורא ע"י ג האמונות, ג האבות, אז יוכל לזכות בסודות התורה. 

  1. וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ זה הוא של תורה כי כך עולה יין חשבון סוד. ומה היין צריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך לעבודה זרה, אף סוד התורה כך שצריך להיות סתום וחתום. וכל הסודות שלה אינם נשקים  אלא ליראיו ולא לחנם עושים כמה מצוות ביין ומברכים עליו לקב"ה ויין יש לו ב צבעים לבן ואדום שהם דין  ורחמים והיינו ב שהיא תוספת ביין. כלומר שבמילה ביין יש תוספת אות ב על יין שב' הזו רומזת על דין ורחמים, והוא כמו השושנה המראה על השכינה הקדושה שיש בה לבן ואדום, לבן מצד ימין שהוא חסד ואדום מצד שמאל שהוא גבורה
  2. מהו לבב אנוש, לב אנוש היה צריך לומר, ומשיב אלא יש לב מסור ללב והם א ל"ב אלקים מדרגת בינה דמעשה בראשית, של"ב הזה ה"ס בינה, ב במילה בראשית ואות למד לעיני כל ישראל דהיינו ב שבתחילת התורה עם ל שבסוף התורה, גם הם אותיות לב שהיא לב המלכות, וע"כ כתוב לבב אנוש שהיין שה"ס הארת החכמה מתגלה ומשמח את לב הבינה ולב המלכות שמשם מקבל את לב הבינה ולב המלכות שמשם קבל אנוש אנוש המדרגה הנמוכה ביותר . לב לב זה שני פעמים הוא גימטריה סש"ד חסר שמונה ל"ב שהוא גימ' ויכולו כי השם ע"ב המרומז בויכולו ה"ס השם של הארת החכמה שהוא צריך להיות מרומז באלו לב לב ומשיב הם ז ימי בראשית עצמן שבהם מאירים ל"ב אלקים מחברים עם מספר ס"ד. שואל, השמיני מה הוא שהרי עוד חסר א לע"ב ומשיב אלא ז ימי בראשית עם זה ספר תולדות אדם הנחשב ג"כ לבחינת יום של מעשה בראשית זה הוא ע"ב כחשבון ביין שה"ס הארת חכמה כנ"ל בדבור הסמוך.
  3.  להצהיל פנים משמן אלו הם י"ב פנים ד' דאריה ד' דשור ד דנשר שהם מיכאל שה"ס חסד, הוא אריה ד פנים שלו הם ד אותיות הויה שאות י ו הן בניקוד סגול. ד פנים של השור שהוא גבריאל שהם גבורה הם ד אותיות הויה ש י ו שלה הן בניקוד פתח. ד פנים של הנשר הוא נוריאל שהם ד אותיות הויה ש י שלה היא בניקוד חיריק, ו שלה בנקוד שמא והם ממונים תחת ג ספירות דז"א חסד פחת אמת, שהם חג"ת דהיינו המדרגות של ג האבות אברהם יצחק ויעקב והעמידו שהאבות הן הן המרכבה והאורות של י"ב פנים עולים כחשבון יב"ק כי הם מלך מלך ימלוך שה"ס אהיה אדני שג שמות אלו הם בסך הכל יב"ק דהיינו גימ' קי"ב. יחוד ברכה קדושה שה"ס ראשי תיבות יב"ק הם ג שמות אהיה הויה אדני ואומר שה"ס הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד, אשר הויה מלך א מנוקד בב סגולים וכן הויה שלו מנוקד בב סגלוים, א תחת י וא תחת ו וה"ס חסד וה"ס ד פנים של אריה וה"ס מלאך מיכאל הממונה תחת מדרגת אברהם שהוא חסד. וז"ש דאינון מיכאל אריה ארבע אנפין דיליה י"ה ו"ה שי היא בניקוד סגול וכן ו דהיינו כמו הויה מלך א וה"ס ברכה, הויה שהוא ז"א. והויה מלך הב מנוקד בב פתחים וכן הויה שלו מנוקד עם ב פתחים וה"ס גבורה וה"ס ד פנים של שור וה"ס מלאך גבריאל הממונה תחת מדרגת יצחק שהוא גבורה, הוה   הם בניקוד פתח. יצחק הוא סוד הייחוד, ברכה דהיינו כמו הויה מלך הב שניקודו תפתח וה"ס השם אהיה שהוא בינה משום שקו שמאל נמשך מגלוי השמאל שבבינה וע"כ ה"ס יחוד כי הבינה מיחדת ז"א שה"ס ברכה והמלכות שה"ס קדושה והויה ימלול הג מנוקד בחיריק שבא חולם אבל היה שלו רק בניקוד חיריק תת י וניקוד שבא תחת ו כי רק הזרים מנוקדים שהם י"ו ולא הנקבות שהם ה"ה וה"ס ת"ת וה"ס ד פנים של נשר וה"ס מלאר נוריאל הממונה תחת מדרגת יעקב שניקוד י הוא בחיריק וניקוד ו הוא בשבא דהיינו כמו הויה ימלוך וה"ס קדושה שה"ס אדני להיותם סוד ג שמות אהיה הויה אדני שהם גימ' יב"ק השם מלך השם מלך השם ימלוך הוא הייחוד של בחינת יבק, ייחוד כנגד אברהם, ברכה כנגד יצחק, קדושה כנגד יעקב. 
  1. רבי שמעון היה יושב ועוסק בפרשה זו, בא לפניו רבי אלעזר בנו, אמר לו: נדב ואביהו מה להם שיתגלגלו בפנחס, אם לא היה פנחס בעולם כשמתו ואח"כ בא לעולם והתגלגלו בו והשלים מקומם היה יפה, אבל פנחס בעולם היה בעת שמתו נדב ואביהו ונשמתו כבר היתה בקיומה, איך התגלגלו בו. מיילא היה אומר עיבור שיכול להיות בזמן שאדם חי ומתעברת בו נשמה נוספת, אבל גלגול בד"כ הוא לאחר המיתה, וכאן רואים שנדב ואביהו התגלגלו בפנחס בעודו בחיים, ואולי ברגע שבאו אליו של שבט שמעון, פרחה לרגע נשמתו. 
  2. אמר לו: בני, סוד עליון כאן וכך הוא: בשעה שנדב ואביהו הסתלקו מהעולם לא היו מתכסים תחת כנפי סלע הקדוש בגן עדן שהוא המלכות משום שכתוב: ובנים לא היו להם שלא השאירו הבנות מספיקות בתורה, שמיעטו דמותו של המלך, שלא קיימו מצוות פריה ורביה, להעמיד בנים בצלם אלקים, משום זה לא היו ראוים לשמש בכהונה גדולה.
  3. בשעה שקנא פנחס על ברית הקדוש ונכנס בתוך ההמונים, והעלה את הנואפים על הרומח לעיני כל ישראל, כשראה שבט שמעון שבאו אליו בכמה המונים, פרחה נשמתו של פנחס מחמת פחד, ואז שני נשמות נדב ואביהו קרבו לנשמתו של פנחס ונכללו עמה יחד, ואח"כ חזרה אליו נשמתו כלולה, רוח הנכלל מב' רוחו והחזיקו בו. אז הרוויח מקומם של נדב ואביהו להיות כהן מה שלא היה ראוי מקודם לכן. אם מתגלגלת באדם נשמה, הוא מקבל גם את התפקיד של הנשמה שהתגלגלה בו. פנחס קיבל את הכהונה כדי שיוכל לתקן גם את נדב ואביהו. 
  4. וע"כ כתוב: זכר נא מי הוא נקי אבד שנאמר על פנחס שלא נאבד באותה שעה ולא אבד רוחו כשפרח ממנו. ואיפה ישרים נכחדו, אלא הם בני אהרן נדב ואביהו שחזרו לעולם ע"י גלגול בפנחס ונתקן להם מה שאבדו בחייהם דהיינו תקון הברית, וע"כ כתוב בפנחס בן בן ב פעמים: פנחס בן אלעזר בן. שמורה על ב הנשמות שהתגלגלו בו שהם בני אהרן, וע"כ אומר בן אלעזר על פנחס בן אהרן על נדב ואביהוא.
  5. למעלה מפרשה זו כתוב: ויאמר ה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם לה' נגד השמש, שואל, וכי על שהורגים בלילה או על שהורגים ביום המעונן, מזהיר הכתוב שיהרגם נגד השמש. אמר רבי יהודה נגד השמש פירושו שתהיה מיתת בגלוי כמו שחטאו בגלוי.
  6. אמר רבי שמעון: לא משום זה נאמר נגד השמש, אלא מכאן אנו למדים, שבאותה המדרגה צריך לעשות התיקון בנפשו. הם חטאו בברית הקדוש שנקרא שמש, משום זה הדין והתיקון שלהם כנגד השמש שה"ס הרית ולא במקום אחר. מכאן שאין אדם צריך לתקן עצמו אלא באותו מקום שחטא לו, ומה שלא יעשה ויתקן, כאן במקום שחטא אין לו תקון לעולם כראוי. בד"כ מנסים אנשים לתקן את האחר במקום את עצמם.
  7. רבי חייא פתח: ישבעו עצי ה' ארזי הלבנון אשר נטע. למעלה כתוב: ויין ישמח לבב אנוש וגו' שואל, וכי איזה ענין זה לזה, ומשיב, למדנו: מצמיח חציר לבהמה וגו. וכי שבחה של בהמה שיש לה חציר, בא דוד לומר ברוח הקודש ומשיב, אלא מצמיח חציר אלו הם ששים אלף רבוא מלאכים, שליחים שנבראו ביום ב דמעשה בראשית, וכולם אש לוהט. אלא הם חציר משום שצומחים בעולם כחציר הזה שבכל יום ויום, עתה נקצרים ולאח"כ חוזרים וצומחים כבתחילה. 
  8. וע"כ כתוב: מצמיח חציר לבהמה שה"ס המלכות בבחינת הויה במילוי ההין גימ' נ"ב כחשבון בהמה, ז"ש יודע צדיק שהוא יסוד נפש בהמתו שהיא מלכות כלומר יודע הצדיק את צד הבהמה שבו. ולמדנו אלף הרים מעלים לה אל המלכות בכל יום ויום, וכל הר והר הם ששים רבוא מלאכים שנק' חציר, כנ"ל והיא המלכות אוכלת אותם. בכל יום שמתעורר ג"ר דחכמה, יש לבטל אותו ולשרוף את האפשרות לקבל, אלא רק ו"ק דחכמה. הרשעים רוצים את הג"ר, אבל זה מחשיך אותם
  9. ועשב לעבודת האדם, אלו הן נשמות הצדיקים שאדם ההוא שהוא ז"א הרוכב ושליט על בהמה זו שהיא המלכות, אוכל ומביאם בתוכו, דהיינו שנשמות הצדיקים עולים ונכללים בז"א בסוד מ"ן כדי ליחד ז"א ומלכות יחד. ובזכותם נזון כל העולם מאדם ההוא שהוא ז"א. כי הם גורמים זווגו עם המלכות ומשפיע המזון למלכות והמלכות משפעת לכל העולם שכתוב בו: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם וגו וע"כ כתוב: לעבודת האדם, עם ה הידיעה דהיינו אותו הנודע שהוא ז"א. והוא כדי להוציא לחם מן הארץ, דהיינו להוציא מזונות לעולם מהארץ הקדושה שהיא המלכות. העשב הוא החיטה, הלחם שהאדם יוכל להוציא ממנו את החמימות, את ההארה מצד הרצון, כלומר השתתפות הנברא בחַיּוּת האלוקית. 

פנחס כה – כז שעור 9

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ

 

בֶסוֹדוֹת הַתּוֹרָה יָכוֹל לִזְכּוֹת רַק יָרֵא הַשֵּׁם.

בַּד"כ מֶנַסִים אֲנָשִׁים לְתַקֵּן אֶת הָאַחֵר בַּמָּקוֹם אֶת עַצְמָם.

 

וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ זה הוא של תורה כי כך עולה יין חשבון סוד. ומה היין צריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך לעבודה זרה, אף סוד התורה כך שצריך להיות סתום וחתום. וכל הסודות שלה אינם נשקים  אלא ליראיו ולא לחנם עושים כמה מצוות ביין ומברכים עליו לקב"ה ויין יש לו ב צבעים לבן ואדום שהם דין  ורחמים והיינו ב שהיא תוספת ביין. כלומר שבמילה ביין יש תוספת אות ב על יין שב' הזו רומזת על דין ורחמים, והוא כמו השושנה המראה על השכינה הקדושה שיש בה לבן ואדום, לבן מצד ימין שהוא חסד ואדום מצד שמאל שהוא גבורה

יין גימרטריה סוד, הוא סוד השם ליראיו, הוא יינה של סודות התורה, הם המשמחים לבב אנוש. סוד = 70 פעמים 26 שם הויה, הם 1820 פעמים שמופיע שם הויה בתורה.

רק מי שמוכן לוותר על הפרטיות שלו, ולקבל את הבורא כגדול מעליו, יכול לזכות בסודות, היינו שיבוא ביראת הרוממות. כאן ישנם שתי בחינות בעבודה, לבן ואדום, חסד וגבורה כמו שיש לפעול למען השכינה הקדושה, המשולה לשושנה לבנה או אדומה.

כדי להוריד את הסודות העליונים לאדם בעל יראת השם דרושה מרכבה המובילה אותו לזה. מרכבה זו מתוארת ביחזקאל, כנגד ג אבות אברהם יצחק ויעקב, שכל אחד נכלל מארבע אותיות הויה, סה"כ י"ב הבונים את המרכבה לקבלת הסודות.

עבודת החסד שם הויה, עם שם אלקים הגבורה הם בגימטריה יבק, 86+26, זהו המעבר אותו צריך לעבור כדי להגיע לרצון ישר-אל.

כאשר אדם ממליך את הבורא ע"י ג האמונות, ג האבות, אז יוכל לזכות בסודות התורה.

ראשי תיבות יב"ק הם יחוד ברכה קדושה שה"ס ראשי תיבות יב"ק הם ג שמות אהיה הויה אדני ואומר שה"ס הויה מלך הויה מלך הויה ימלוך לעולם ועד, ה' מֶלֶךְ, ה' מָלַךְ, ה' יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵדהוא הייחוד של בחינת יבק, ייחוד כנגד אברהם, ברכה כנגד יצחק, קדושה כנגד יעקב.

נשאל רבי שמעון, כיצד התגלגלו נשמות נדב ואביהו בפנחס בעודו בחיים, מילא אם היה אומר עיבור שיכול להיות בזמן שאדם חי ומתעברת בו נשמה נוספת, אבל גלגול בד"כ הוא לאחר המיתה, וכאן רואים שנדב ואביהו התגלגלו בפנחס בעודו בחיים, ואולי ברגע שבאו אליו של שבט שמעון, פרחה לרגע נשמתו.

אומר רבי שמעון, בשעה שקנא פנחס על ברית הקדוש ונכנס בתוך ההמונים, והעלה את הנואפים על הרומח לעיני כל ישראל, כשראה שבט שמעון שבאו אליו בכמה המונים, פרחה נשמתו של פנחס מחמת פחד, ואז שני נשמות נדב ואביהו קרבו לנשמתו של פנחס ונכללו עמה יחד, ואח"כ חזרה אליו נשמתו כלולה, רוח הנכלל מב' רוחות והחזיקו בו. אז הרוויח מקומם של נדב ואביהו להיות כהן מה שלא היה ראוי מקודם לכן. אם מתגלגלת באדם נשמה, הוא מקבל גם את התפקיד של הנשמה שהתגלגלה בו. פנחס קיבל את הכהונה כדי שיוכל לתקן גם את נדב ואביהו.

פנחס כב – כד שעור 8

לפני שנתנה התורה היו תלויים במזל

 

לֹא הַכֹּל תָּלוּי בְּמַזָּל, בִּתְנַאי שלומדים ומקיימים תּוֹרָה וּמִצְווֹת.
בִּמְּקוֹם לְחַפֵּשׂ קמעות למזל, יֵשׁ לְחַפֵּשׂ עֵסֶק בַּתּוֹרָה.
עָם הָאָרֶץ הוּא מִי שנפשו בארציות.

ואלו שאינם יודעים סוד זה אמרים בנים וחיים  ומזון לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר, והרי רואים שאברהם שראה במזלו שאינו עתיד שיהיה לו בן, הקב"ה הוציאו לחוץ כמ"ש ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו, שאמר לו צא מאצטגנינות שלך דהיינו המסתכלות בכוכבים ומזלות, והעלהו למעלה מכוכבים ואמר לו הבט נא השמימה וספור את הכוכבים. ראה שלפי שליטת הכוכבים אין לו בן, ומצד שני הבטיח לו לזרעך אתן את הארץ. מלמד הקב"ה את אברהם להביט מעבר לטבע. הקב"ה ברא את הכוכבים כשליחים נאמנים לשליטה על העולם שלמטה. אלא התורה היא זו שמחברת ישירות את האדם לקב"ה, כלומר העולם תלוי במזל, אך יש דרך לעלות מעל למזל, כפי שאומר הבעל שם טוב, אין מזל לישראל יש לקרא אָיִן מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל.

כל בריות העולם קודם שניתה תורה לישראל היו תלויים במזל אפילו בנים וחיים  ומזון. אבל לאחר שנתנה תורה לישראל הוציאם מהחיוב של כוכבם ומזלות.

ומשום זה כל העוסק בתורה בטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות וזה הוא, אם לומד התורה כדי לקיים מצוותיה ואם לא ואם אין כוונתו לקיים המצוות הרי הוא כמי שלא עסק בתורה ואינו מבטל ממנו החיוב של ככבים ומזלות. וכ"ש עמי הארץ שהם נמשלים לבהמות, שהעמידו עליהם ארור שוכב עם כל בהמה, ודאי שלא התבטל מהם החיוב מככבים ומזלות.

פנחס כב – כד שעור 8

לפני שנתנה התורה היו תלויים במזל

לא הכל תלוי במזל, בתנאי שלומדים ומקיימים תורה ומצוות.

  1. ואלו שאינם יודעים סוד זה אמרים בני חיי מזוני לא בזכות תלוי הדבר אלא במזל תלוי הדבר, והרי רואים שאברהם שראה במזלו שאינו עתיד שיהיה לו בן, הקב"ה הוציאו לחוץ כמ"ש ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט וגו, שאמר לו צא מאצטגנינות שלך דהיינו המסתכלות בכוכבים ומזלות, והעלהו למעלה מכוכבים ואמר לו הבט נא השמימה וספור את הכוכבים, עד כאן דברי חכמים וצרים לפרשם בדרך נסתר. ראה שלפי שליטת הכוכבים אין לו בן, ומצד שני הבטיח לו לזרעך אתן את הארץ. מלמד הקב"ה את אברהם להביט מעבר לטבע. הקב"ה ברא את הכוכבים כשליחים נאמנים לשליטה על העולם שלמטה. אלא התורה היא זו שמחברת ישירות את האדם לקב"ה, כלומר העולם תלוי במזל, אך יש דרך לעלות מעל למזל, כפי שאומר הבעל שם טוב, אין מזל לישראל יש לקרא אָיִן מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. במקום לחפש קמעות למזל, יש לחפש עסק בתורה.
  2. כל בריות העולם קודם שניתה תורה לישראל היו תלויים במזל אפילו בנים וחיים  ומזון. אבל לאחר שנתנה תורה לישראל הוציאם מהחיוב של כוכבם ומזלות, זה למדנו מאברהם משום שבניו היו עתידים לקבל ה מאברהם שהיא חמשה חומשי תורה דהיינו המלכות שנאמר בה אלא תולדות השמים והארץ בהבראם באות ה בראם היינו הם השורש לבחינת השמים, וודאי שהם מעל השמים. אמר לאברהם: משום אותה ה שנתווסף בשמך השמים תחתיך, וכל הככבים והמזלות המאירם באות ה כי הגביה אותו למעלה מעם ולא עוד, אלא שנאמר בה הא לכם זרע וזרעתם. בה דהיינו כי ביצחק יקרא לך זרה שה"ס קו שמאל כי ביצחק יקרא לך זרע שהו"ס קו השמאל שהמלכות שה"ס ה נמשכת ממנו וע"כ הזריע ה היא בה זריעה שתצא לפועל כשהשמאל מתכלל בימין.
  3. ומשום זה כל העוסק בתורה בטל ממנו החיוב של כוכבים ומזלות וזה הוא, אם לומד התורה כדי לקיים מצוותיה ואם לא ואם אין כוונתו לקיים המצוות הרי הוא כמי שלא עסק בתורה ואינו מבטל ממנו החיוב של ככבים ומזלות. וכ"ש עמי הארץ שהם נמשלים לבהמות עם הארץ הוא מי שנפשו בארציות, שהעמידו עליהם ארור שוכב עם כל בהמה, ודאי שלא התבטל מהם החיוב מככבים ומזלות.
  4. אנוש כחציר ימין כציץ השדה כן יציץ ונאמר בו באדם, נער הייתי גם זקנתי ואח"כ כתוב ישוב לימי עלומיו, כמו אילן שנקצצו ממנו ענפים הישנים וחזרו וצמחו בעולם משרשיו כבתחילה, כי אנשים מתים זקנים וחוזרים ומתגלגלים לעולם הזה כילדים וזה סוד שהקב"ה מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, כי אלף מתים בכל יום ואלף מתחדשים בכל יום שחוזרים ומתגלגלים בעולם. 

וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ – ברושים ביתה

  1. וְיַיִן, יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ זה הוא של תורה כי כך עולה יין חשבון סוד. ומה היין צריך להיות סתום וחתום, שלא יתנסך לעבודה זרה, אף סוד התורה כך שצריך להיות סתום וחתום. וכל הסודות שלה אינם נשקים  אלא ליראיו ולא לחנם עושים כמה מצוות ביין ומברכים עליו לקב"ה ויין יש לו ב צבעים לבן ואדום שהם דין  ורחמים והיינו ב שהיא תוספת ביין. כלומר שבמילה ביין יש תוספת אות ב על יין שב' הזו רומזת על דין ורחמים, והוא כמו השושנה המראה על השכינה הקדושה שיש בה לבן ואדום, לבן מצד ימין שהוא חסד ואדום מצד שמאל שהוא גבורה
  2. מהו לבב אנוש, לב אנוש היה צריך לומר, ומשיב אלא יש לב מסור ללב והם א ל"ב אלקים מדרגת בינה דמעשה בראשית, של"ב הזה ה"ס בינה, ב במילה בראשית ואות למד לעיני כל ישראל דהיינו ב שבתחילת התורה עם ל שבסוף התורה, גם הם אותיות לב שהיא לב המלכות, וע"כ כתוב לבב אנוש שהיין שה"ס הארת החכמה מתגלה ומשמח את לב הבינה ולב המלכות שמשם מקבל את לב הבינה ולב המלכות שמשם קבל אנוש אנוש המדרגה הנמוכה ביותר . לב לב זה שני פעמים הוא גימטריה סש"ד חסר שמונה ל"ב שהוא גימ' ויכולו כי השם ע"ב המרומז בויכולו ה"ס השם של הארת החכמה שהוא צריך להיות מרומז באלו לב לב ומשיב הם ז ימי בראשית עצמן שבהם מאירים ל"ב אלקים מחברים עם מספר ס"ד. שואל, השמיני מה הוא שהרי עוד חסר א לע"ב ומשיב אלא ז ימי בראשית עם זה ספר תולדות אדם הנחשב ג"כ לבחינת יום של מעשה בראשית זה הוא ע"ב כחשבון ביין שה"ס הארת חכמה כנ"ל בדבור הסמוך.

פנחס יט – כא שעור 7

היבום והגלגול

 

אִשָּׁה רָעָה (רָצוֹן לפרטיות) – צָרַעַת לְבַעְלָהּ.
מַעֲשֵׂה שֶׁלּא מֶבָטֶא אֶת הָאָדָם, הָיִינוּ הַנְּשָׁמָה, מוֹצִיא אוֹתוֹ מהכלל.
צָרִיך הָאָדָם לְגַלּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה, דֶּרֶך הַפְּרָטִים ללמוד עַל הַכְּלָל.
אָמְנָם אֵין הַמִּקְרָא יוֹצֵא מִיָּדִי פְּשׁוּטוֹ, אַך בוודאי שֶׁאֵין לְפַרֶשׁ בגשמיות.

מלמד על הרשע שיקח בגלגול גוף אחר הבא מהעפר ויתקן את הנשמה. וכן האדם על עפר ישוב בגלגול וכן וישוב העפר על הארץ כשהיה. רומז שישוב בגלגול משום שהרשע הוא מנוגע ואין בו אלא אשה רעה שהיא יצר הרע, שלמדנו עליה אשה רעה צרעת לבעלה שהיא גוף של הרשע. התקון שלו יגרשנה ויתרפא דהיינו שיגרש גוף הזה ויתגלגל ויקח גוף אחר ויתרפא.

גוף הרשע אינו מבטא את נשמתו, לכן עליו לגרש הגוף ולחזור בגלגול כדי להרפא. האדם הוא הנשמה, והיא הגוף. כשאדם גורם שע"י מעשיו הרעים שנשמתו לא תהיה במקומה הראוי בעליונים, אז גם הגוף צריך לזוז ממקומו, שאין סביבת גוף זה מתאימה לנשמה, וצריך גוף אחר. לכאורה רואים רשעים שלא מתגלגלים בגוף אחר, אלא יתכן ולא נשאר להם סיכוי, ובסופו של דבר ימצאו עצמם בכף הקלע, ויש שהקב"ה מאריך אפו כדי לאפשר להם לחזור בתשובה. כל מעשה ומכל מקרה שלא מגלים את הכלל, לא מועילים בגילוי הנשמה.

גַּם-צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת, וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר-שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ. בת זוגו של האדם שהיא הנשמה, שנאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו כלומר שבשביל שהאיש גרם שהצפור שהיא הנשמה, נדדה בשבילו מן קנה שהתגרשה ממקומה העליון מחמת חטאיו לפיכך כן איש נודד ממקומו שישוב ויתגלגל.

ודרור קן לה היינו הגואל המיבם אותה שמצא קן ביבמה. אשר שתה אפרוחיה, היינו בן ובת שמולידים. אשרי הוא מי שעושה קן דהיינו שמיבם אשת אחיו וגאל את ממכר אחיו.

כך הוא הדרך שבעלי הסוד אומרים, מרגלית לתלמידיהם ואם התלמידים אינם מבינים הרמז, מחזרים להם אותו הדבר בדרך שחוק.  וחס ושלום שבעלי התורה יאמרו דברי שחוק ודברים בטלים בתורה. דרך שחוק כן, אך לא חלילה דבר שקר, אלא רמז לסוד גדול שיש בדבר.

פנחס יט – כא שעור 7

היבום והגלגול

  1. אלא הכתוב מרמז על הרשע ועפר אחר יקר וטח את הבית דהיינו שיקח בגלגול גוף אחר הבא מהעפר ויתקן את הנשמה. וכן האדם על עפר ישוב בגלגול וכן וישוב העפר על הארץ כשהיה. רומז שישוב בגלגול משום שהרשע הוא מנוגע ואין בו אלא אשה רעה שהיא יצר הרע, שלמדנו עליה אשה רעה צרעת לבעלה שהיא גוף של הרשע. התקון שלו יגרשנה ויתרפא דהיינו שיגרש גוף הזה ויתגלגל ויקח גוף אחר ויתרפא כי היא האשה רעה דהיינו הגוף גרמה אל ויגרש את האדם. האדם זה הנשמה, את האדם זה הגוף שהוא בת זוגו של האדם שהיא הנשמה, שנאמר כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו כלומר שבשביל שהאיש גרם שהצפור שהיא הנשמה, נדדה בשבילו מן קנה שהתגרשה ממקומה העליון מחמת חטאיו לפיכך כן איש נודד ממקומו שישוב ויתגלגל. אשה רעה (רצון לפרטיות) – צרעת לבעלה. גוף הרשע אינו מבטא את נשמתו, לכן עליו לגרש הגוף ולחזור בגלגול כדי להרפא. האדם הוא הנשמה, והיא הגוף. כשאדם גורם שע"י מעשיו הרעים שנשמתו לא תהיה במקומה הראוי בעליונים, אז גם הגוף צריך לזוז ממקומו, שאין סביבת גוף זה מתאימה לנשמה, וצריך גוף אחר. לכאורה רואים רשעים שלא מתגלגים בגוף אחר, אלא יתכן ולא נשאר להם סיכוי, ובסופו של דבר ימצאו עצמם בכף הקלע, ויש שהקב"ה מאריך אפו כדי לאפשר להם לחזור בתשובה. מעשה שלא מבטא את האדם, היינו הנשמה, מוציא אותו מהכלל. 

צריך האדם לגלות את הנשמה, דרך הפרטים ללמוד על הכלל. וכל מעשה ומכל מקרה שלא מגלים את הכלל, לא מועילים בגילוי הנשמה.

  1. ומשום זה גם צפור מצאה בית היינו יבמה כלומר הציפור מצאה בית היינו יבמה, כלומר הצפור שהיא נשמת הנפטר בלא בנים מצאה בית דהיינו שהתגלגלה ובאה בגוף היבמה שנעשתה לה בית. ודרור קן לה היינו הגואל המיבם אותה שמצא קן ביבמה. אשר שתה אפרוחיה, היינו בן ובת שמולידים. אשרי הוא מי שעושה קן דהיינו שמיבם אשת אחיו וגאל את ממכר אחיו. שהיבמה מכורה לו משום שאינה שלו אלא של אחיו וע"כ נק' ממכר אחיו. אדם לא יכול לעבור עבירה כדי להציל עצמו מעברה אחרת, 
  2. ומשום זה אמר משה ויעבר ה' וגו כאן הוא סוד העיבור שהמלכות התעברה מנשמת משה, רועה נאמן הציל שישים ריבוא נשמות ישראל כמה פעמים שבא בגלגול בכמה דורות והצילם. שישים ריבוא אומר תיקון שלם של שורש ישראל הנק ז"א. התיקון נמצא במשה המייצג אדם שלם ומשום זה זכות כולם תלה הקב"ה במשה ומשום זה העמידו רבנן אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא בכרס אחד, שהוא משה השקול כנגד ששים רבוא נשמות ישראל, ואע"פ שהעמידו רבנן כתוב הזה בדברים אחרים אין קושיא כי ע פנים לתורה. 
  3. כי כך הוא הדרך שבעלי הסוד אומרים, מרגלית לתלמידיהם ואם התלמידים אינם מבינים הרמז, מחזרים להם אותו הדבר בדרך שחוק, כעין מי שאמר שביצה אחת הפילה ששים כרכים כי ביצה באה שנפלה מעוף שפרח באויר והכתה ששים כרכים אלו, והלצים אמרו שהוא לא אמר, אלא שאדם כתב על הנייר את מלות ששים הרכים ובאה ביצה שיצאה מעוף ומחקה את המלות ששים כרכים שנכתבו, וחס ושלום שבעלי התורה יאמרו דברי שחוק ודברים בטלים בתורה. דרך שחוק כן, אך לא חלילה דבר שקר, אלא רמז לסוד גדול שיש בדבר.
  4. אלא העמידו אפרוחים הם בעלי משנה או במצים הם בעלי מקרא, כלומר אפרוחים הוא ז"א שבו אחוזים בעלי משנה. בצים היא המלכות שבה אחוזים בעלי מקרא ושמו שנפל מאותו הניפול שהוא בר נפלי שהוא ז"א הנק' ניפול ובר נפלי, משום שממנו הנפילה בדומה לעוף שביצה נופלת ממנו, שממנו נפילת הביצה שהיא אתרוג, ששיעורו כביצה כלומר שביצה ואתרוג הם מלכות, וע"כ אתרוג שיעורו כביצה. ובשבילה נאמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, כי היא שנפלה בגלות וצרכים להקימה. ונפלו עמה בגלות ששים המה מלכות שהם חג"ת נה"י שלה שלכל אחת כוללת עשר, שהן נק' כרכים, משום שכרוכים בה. מלשון כיצד כורכין את שמע, שכורכין פירושו מחברים שלא יהיה הפסק, אף כאן כרכים פירושו ו"ק שלה המחוברות בה והם כנגד ששים מסכתות כי תורה שבעל פה שהיא מלכות מחולקת על ששים מסכתות שבעל שהן כנגד ששים מלכות. ועלמות אין מספר הם בתולות אחריה רעותיה, דהיינו ההיכלות שבבריאה שהם הלכות שאין להם חשבון בהיותם  בבריאה. פירוש שז"ס שעוף אחד שהוא ז"א הפיל ביצה שהפיל המלכות לגלות ונמחקו ששים כרכים כי ע"י הנפילה התבטלו חג"ת נה"י שלה המכונים ששים כרכים. אמנם אין המקרא יוצא מידי פשוטו, אך בוודאי שאין לפרש בגשמיות.
  5. ונפול ההוא הוא בן י"ה דהיינו ז"א שהוא בתוך חמשים שערי בינה דהיינו י"ח שמכפילים הי עם ה שהם חמישים ו שהוא ז"א היא נקראת ניפול משום שנפל אחר ההוא שנאמר בו איך נפלת משמים הלל בן שחר. שהוא המלכות הנק' כן על שם ב מצבים שלה, שבמצב א היא שחורה ובמצב ב היא מהוללת, וז"א נפל אחריה כשהיא בגלות כדי להקימה וע"כ נק' ניפול ולא נפל ולא נופל משום שבו נפילה, כלומר שלא הוא הנופל אלא ממנו נופלת המלכות, משמים לארץ ובו י"ו דהיינו שז"א כולל י"ו דהויה שהם חכמה וז"א ויורד בהם להקים את ה ה דהויה שהן בינה ומלכות שנאמר בהן ותלכנה שתיהם, ז"ש שלח תשלח, שלח א הוא מבית ראשון שנחרב שהוא כנגד ה ראשונה ושלח ב הוא מבית שלני שנחרב כנגד ה אחרונה דהויה, וירדו י ו דהויה להקים אותן ב אותיות ה ז"ש אז ישמחו השמים ותגל הארץ, ראשי תיבות הויה, כי י"ו התחברו בשתי אותיות ה
  6. שמש הזה מתגלה ביום ומתכסה בליה ומאיר בששים רבוא כוכבים אף רועה הנאמן כך, אחר שנפטר מהעולם חוזר ומתגלגל ומאיר בששים רבוא נשמות ישראל אם הדור ההוא כראוי. וזהו סוד הגלגלול שאמר עליו קהלת דור הולך ודור בא, ולמדנו שאין דור פחות מששים רבוא, והארץ לעול עומדת זו היא כנסת ישראל שהיא המלכות אותה שנאמר בה והארץ הדום רגלי והיה זרעך כעפר הארץ. בכל דור ישנו הצדיק, משה שבדור שבא להציל את הדור.
  7. ועוד סוד אחר העמידו חכמים, דור הולך ודור בא, פירושו הדור שהולך הוא הדור שבא, הלך חגר בא חגר, הלך עור בא עור, ועוד העמידו חכמים שעתיד היה משה לקבל התורה בדור המבול, אלא לא קבל אז משום שהיו רשעים, ז"ש בשגם הוא בשר, בשגם הוא אותיות משה וקרא אותו בשגם אלא הוא כדי לכסות הדבר וקהלת עוד החסיר ב משגם כדי לכסות הדבר, שאמר אמרתי שגם זה הבל, אשר שגם הוא משר והחסיר ב כדי להעלים הענין 
  8. והעמידו על יתרו שנק' שמו קני משום שנפרד מקין. קם המאור הקדוש שהוא ר"ש ואמר: על זה כתוב בקין קניתי איש את ה' כי ראתה את יתרו ברוח הקודש שעתידים בניו לשבת בלשכת הגזית בסנהדרין משה הוא גלגול של הבל ובא לתקן מה שלא הצליח הבל שהוא בחינת ימין, לגבור על השמאל. 
  9. אף כך רבי פדת שהשעה היתה דחוקה לו שלא היה לו אלא קב חרובים מערב שבת לערב שבת כמו רבי חנינא, שואל למה זה אחר שיצא בת קול ואמרה כל העולם כולו אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני שבא לתקן את עולם החרובים שהוא בחינת קב, גימטרייה אמונה
  10. אלא הוא גרם מקודם בגלגול הראשון שחרב קב מאות י שהוא יבק, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. יב"ק הוא ר"ת יחוד ברכה קדושה, אשר אות י היא יחוד שה"ס שם אהיה בינה שממנו באה נביע לאות ב שהיא ברכה שה"ס שם הוי"ה שהוא ז"א שהוא קדש וממנו נתקדש ק שהיא קדושה שלו דהיינו השם אדני שהוא מלכות. ורבי פדת גרם בגלגול א שקב שלו יהיו חרובים שהם קדושה וברכה שהיחוד לא יאיר בהם, אף כך לא היה לו אלא קב חרובים. אף כך איוב היה בן יבמה ומשום זה נענש על מה שקרה לו כבר בגלגול א

פנחס טז – יח שעור 6

היבום והגלגול

אדם בא לעולם כדי לייצר תנועה רוחנית, ולצורך כך משתמשים בעולם הגשמי. כך יש עניין גדול במצוות הייבום. מי שלא מוליד הבנות אמוניות יאלץ לחזור בגלגול.

  1. ומשום זה היא מצוות הקב"ה בתורה להיות אח מיבם לאשת אחיו לעשות בן לאחיו, כדי שלא יאבד מעולם ההוא, וזה הוא כמו הסוד של כלאים בציצית שאמרו מה שאסרתי לך כאן התרתי לך כאן. אסרתי לך כלאים בכל מקום, התרתי לך כלאים בציצית כאן מותר במצווה שמחברת והתורה התירה. הציצים מגלה שיש אמת בכל מפגש עם המציאות בה מסתתר הקב"ה, כלומר הגם שנראה לכאורה בגידה בבגד, עדיין השם מסתתר שם. אסרתי לך אשת אח, התרתי לך יבמה. כמו שמרכיבים תפוחים או דקלים מין במינו ואסור להרכיב מין בשאינו מינו. ונאמר בו כי האדם עץ השדה, שגם האדם אסור בשאינו מינו שהם העריות, אבל ביבמה מרכיבים מין בשאינו מינו כדי שלא להאביד נפש המת ולא ימחה שמו מישראל.
  2. וזה הוא סוד הגלגול. גלגל אין לו תנועה בלי אמת המים המתגלגלתו אף כך אמת המים ה"ס אות ו בה נעשה גלגול הגלגל, וסוד הדבר מה גלגל אין לו תנועה בלי אמת המים, אף כך הגלגל הוא אות י ואין לו תנועה בלא אמת המים שהיא ו. יבמה היא אות ה ולזה היא אותיות בינה בן י"ה כי הבן שהוא ז"א יוצא מזווג י"ה שהם חו"ב וע"כ הוא נרמז באם בשמה, דהיינו בן י"ה שהוא אותיות בינה. באות י שהיא חכמה ברא עולם הבא שהוא עולם ארוך שהוא ו שהוא ז"א. ז"א נק עולם, האות וו הוא מה שנולד מחוכמה דרך הבינה. 
  3. משום זה מי שאין לו בן שהוא כנגד ז"א שה"ס ו שהוא עולם הבא אינו מבני עולם הבא, כי הים שהוא בינה שה"ס עולם הבא הוא כנגד ו היוצאת מבניהם של י"ה אשר י ה"ס חכמה ואות ה ה"ס בינה הנק' ים, וע"כ נק' ו ג"כ עוה"ב כמוה. ומהים שהוא בינה מתחלקים כמה נחלים שהם הספירות של ו שהיא ז"א שהם מסבבם העולם שהוא מלכות עד שחוזרים לים שהוא בינה, שמשם יצאו הנחלים שהם ז"א ומשום זה אמר הכתוב, כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים  ללכת, דהיינו עד שחוזרים כמו שיצאו, דהיינו כמו שהנחלים יצאו מהבינה כן חוזרים אל הבינה. מי שלא השאיר בן בעולם עליו לחזור לבחינת עולם הבא. הנחלים הם הספירות של ז"א, והבינה לא מלאה עד שמולידה את ז"א. כשאדם מוליד בן, הוא מייצג את הבינה שבחרה ביתר דבקות ובכך מולידה השפעה בעולם. בן הוא בחינת מידות של השפעה. מי שלא מוליד הבנה של השפעה, יחזור בגלגול.
  4. אף כך בנשמת האדם כתוב: והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה דהיינו שתשוב אליו בשלמות כמו שנתן אותה כשהיא שלמה. אם תשוב בתשובה שהיא בינה עליונה הנק' תשובה שהיא אותיות בן י"ה אות ה שבה נכפלת באות י שבה שהיא עשר פעם חמש שהם חמישים גימטרית ים שה"ס אותיות י"ה שבבינה שהם ה פעמים י. אותיות בן שבבינה הוא הנחל היוצא ממנה שהוא ז"א ומתחלק לכמה נחלים דהיינו לששה קצוות, כמו אילן המתפשט לכמה ענפים, ובעת שהאדם חוזר בתשובה הוא נדבק בנחל שהוא ז"א ושם עם נחליו לבינה הנק' תשובה ונק' ים שז"ס כל הנחלים הולכים אל הים. לשוב בתשובה אומר להוליד בן, דהיינו מידת השפעה בלב האדם. ואם לא יוליד יאלץ לחזור בגלגול.
  5. ואם אינה חוזרת נשמה שלמה כמו שהייתה שלמה בעת נתינתה נאמר בה שם הם שבים  ללכת, היא וכל הנשמות האחרות שהם כמוה שאינן שלמות, כלומר ששבים לעולם הזה התגלגל אף כך אם הוא אינו שלם בבן או שאין לו בת שהיא נרמזת בעולם הזה שהיא מלכות, שיהיה נשלם על ידה בעולם הזה, שהיא מלכות הנבראת בה' ז"ש אלא תולדות השמים והארץ בהבראם שפירושו  בה בראם. אף הוא צריך להתגלגל פעם שנית כי נשמתו אינה שלמה ונאמר עליו שם הם שבים ללכת, לך גימטרייה 50, ים.
  6.  יה"ו דהויה שה"ס חג"ת הסוה"כ הן כל אלה יפעל אל פעמים  שלש עם גבר דהיינו שהנשמות באות בגלגול בסוד ג אותיות יה"ו שעליהם אוה"כ הן כל אלה. והרשעים שנאמר בהם ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו כלומר שאע"פ שבאו בגלגול נשארו רשעים. גרמו אלה אלוהיך ישראל דהיינו שפגמו באלה שה"ס יה"ו שנאמר עליהם על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו, שפירושו אחר שקלקלו עצמם ג פעמים בגלגולם ולא זכו להתקן ביה"ו שנאמר בו במקום שיפול שם יהו כלומר שתקון העץ שהוא האדם הוא היהו אז על ארבעה לא אשיבנו, דהיינו ה אחרונה שהיא אות רביעית דהויה דהיינו שלא ישיבנה פעם ד בגלגול כנגדה אלא שנדונים בגיהנם במשחית אף וחמה. נותנים לאדם שלוש פעמים הזדמנות, וממרקים אותו כדי שלא יחזור לאותם טעויות שוב. 
  7. ולבושים של אלו ג אותיות יה"ו נודעים בקשת שהם לבן אדום וירוק, מי שיבא בגלגול פעם א הוא לבן כנגד י דהויה שהיא גבורה, ובשלישית היא ירוק כנגד ו דהויה שהיא ת"ת שנק' יעקב שהוא קו אמצעי הכולל שניהם חסד וגבורה. ומשום שביעקב נכללו האותיות יה שהם חסד וגבורה ונשרש האילן ונטע ונגדל ועשה פירות טובים, ע"כ נאמר לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו שלא תהיה מרכבתו ביצר הרע שהוא נחש וכל מיני חיות רעות ומשום זה כתוב ליו וישר אל מלאך ויוכל, ומשום שאדם נק' אילן הוא בסוד הזה דומה לאילן שנטע במקום שאינו עושה פירות. מה עושים, עוקרים אותו ונוטעים אותו במקום אחר, ומשום זה העמידו בעלי המשנה שאין אדם מוחזק להיות עקר עד שהולך לארץ ישראל ונטע שם באשה. עליו לנסות ברצון של ישר-אל כדי לא להחשב לעקר
  8. אף כך צדיק שהוא מטולטל ממקום למקום מבית לבית, היא כאלו בא בגלגול פעמי הרבה, היינו ועושה חסד לאלפים לאוהביו עד שיזכה להיות שלם לעולם הבא. אבל לרשעים אין מביאים אותם בגלגול יותר משלש פעמים ואם חוזר בתשובה למדנו בו, הגלות מכפרת עוון והטלטול ממקום למקום נחשב לו כגלגול והוא נשלם כנ"ל בצדיק, ומשום זה העמידו בעלי המשנה, צדיקים שוב אינם חוזרים לעפרם דהיינו שאינם באים בגלגול.

פנחס טז – יח שעור 6

היבום והגלגול

 

מִי שֶׁלּא מוֹלִיד הַבָּנוֹת אֳמּוּנִיוֹת יֶאָלֶץ לַחֲזוֹר בַּגִּלְגּוּל.
מִי שֶׁלּא מוֹלִיד הֲבָנָה שֶׁל הַשְׁפָּעָה, יָחַזוֹר בַּגִּלְגּוּל.

 

אדם בא לעולם כדי לייצר תנועה רוחנית. ולצורך כך משתמשים בעולם הגשמי. כך יש עניין גדול במצוות הייבום.

משום זה היא מצוות הקב"ה בתורה להיות אח מיבם לאשת אחיו לעשות בן לאחיו, כדי שלא יאבד מעולם ההוא, וזה הוא כמו הסוד של כלאים בציצית שאמרו מה שאסרתי לך כאן התרתי לך כאן. אסרתי לך כלאים בכל מקום, התרתי לך כלאים בציצית. כאן מותר במצווה שמחברת והתורה התירה. הציצים מגלה שיש אמת בכל מפגש עם המציאות בה מסתתר הקב"ה, כלומר הגם שנראה לכאורה בגידה בבגד, עדיין השם מסתתר שם.

מי שלא השאיר בן בעולם עליו לחזור לבחינת עולם הבא. כשאדם מוליד בן, הוא מייצג את הבינה שבחרה ביתר דבקות ובכך מולידה השפעה בעולם. בן הוא בחינת מידות של השפעה. לשוב בתשובה אומר להוליד בן, דהיינו מידת השפעה בלב האדם. ואם לא יוליד יאלץ לחזור בגלגול.

פנחס יג – טו

רעיא מהימנא

ידע רב ללא סודות התורה, אינו מספיק להאיר.

  1. אמר רעיא מהימנא יפה אמרת משום  שאליהו הוא פנחס שקנא על הברית, צריכים לחדש בו דברים גדולים כי פרשה הזו כתובה בתורה על שמו של אליהו שהוא פנחס שעליו נאמר קנא קנאתי שהם ב קנאות, א בשדי של מעלה שהוא יסוד דז"א והשניה בשדי של מטה שהוא מטטרון הנק' שדי ומשום זה עשה ב שבועות בשניהם וכתוב ב פעמים לא. השם שדי עושה הפסק על תופעה שבאה כנגד השם.
  2. אבל רבי יהודה אמר, מי שרואה קשת בצבעים מאירים צריך לברך ברוך זוכר הברית. ובגלות שאינה מאירה בצבעיה כראוי משום שבגלות אין המלכות מקבלת  יחוד ג הקווים כראוי שה"ס ג גווני הקשת ולא עוד, אלא שלפעמים מאירה מעט ולפעמים אינה מאירה כלום, פעמים נראית בשלמות ופעמים לא. כי גווני הקשת רומזים לזכיות כהנים לוים וישראלים כשהם יפים כי הקשת מאירה בצבעיה של אלו ג שה"ס ג קווים. בגלות היא לא מקבלת את הייחוד של ג קווים
  3. קום אתה רבי יוסי הגלילי ואמור, כי דברים יפים אמרת בחבור ראשון, שהקשת אינה באה אלא להגן על העולם, בדומה למלך שבכל פעם שבנו חטא והמלך רואה המלכה, מסתלק הכעס מבנו, שכתוב: וראיתיה לזכור ברית עולם, וע"כ לא נראה הקשת אלא כדי להגן על העולם, כי הקשת ה"ס המלכות היקר, שה"ס ג גוונים, ובשעה שיש צדיק בעולם הוא ברית לקיים הברית, דהיינו לקיים היחוד דז"א ומלכות ואין צריכים התעוררות המלכות בסוד הקשת. הקשת היא סימן טוב כשאין צדיק שמגן על הדור.
  4. וכי בגלות שהקב"ה מתרחק מהמלכה, איך מתלבשת המלכה בלבוש מלכות בגלות, שה"ס ג קווים, ומשיב לא אין הקב"ה מתחרק מהמלכה בגלות, שאין לה בגלות לבוש מלכות, אבל בגלות לבושה של קדרות דהיינו שחרות, והיא אמרה אל תראוני שאני שחרחרת, אלא ודאי אותה הקשת שמתגלה בגלות אינה אלא המלאך מטטרון הנק' שדי והוא עבד דז"א זקן ביתו השולט בכל אשר לו ובנין דהיינו אותם שזכו לרוח מבחינת מטטרון נק' עבדים של הקב"ה ובניה של המלכה דהיינו אותם שזכו לנפש ממלכות דאצילות נק' בנים ומשום זה אנו מתפללים אם כבנים אם כעעבדים. קדרות פירושו שחרות. כאשר זוכים לדרגת מלכות דאצילות נקראים בנים, וכאשר במקום חזה דיצירה נקראים עבדים.
  5. ובזמן שנחרב בית המקדש, שהעבדים חפו ראשם והתדלדלו אנשי מעשה, ודאי הם נק' אנשי מעשה על שם המלכות, שנאמר עליה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה. מבחינת המעשה, הרי שהמלכות נק' מעשה. אבל אם צדיק שזכויותיו ומעשיו הם להאיר בהם את המלכות ולהפשיט ממנה השחרות של פשט בלי סוד, ולקשת אותה בלבושים של צבעים המאירים של סודות התורה, מה כתוב בו באותו צדיק, וראיתיה לזכור ברית עולם וראיתיה היינו בסודות המאירים של התורה כי אור נק' רז כלומר אור גמטרייה רז וע"כ אור רומז על רזי התורה, ז"ש כי נר מצוה ותורה אור ובאלו רזין נאמר וראיתיה. בחשכות לא רואים, וכשרוצים להאיר צריך אור, גימטרייה רז, היינו סודות התורה. רק כשמאירים את המלכות ברזי התורה, אז היא מתלבשת בבגדי יקר
  6. ובזמן ההוא שרואה הקשת שהיא המלכות הולך ממנו הכעס מבנו וחמת המלך שככה. ויאמר לה המלך, בתפילת העמידה לפניו, מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך אלו הבקשות באמצע תפילת עמידה. בזמן ההוא היא מבקשת על הגאולה שלה ושל בניה עמה, ז"ש תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי, אבל קשת הנראה בעולם בזמן הגלות היא של העבד דהיינו מטטרון, כלומר שהארת הזווג של מעלה מתלבשת בטטרון והוא הנושא של ג גווני הקשת שהם ג קווים, ופעמי היא יוצאת בשלמו כשבניו מכשירי מעשיהם ולפעמים אינה נמצאת בשלמות כשבניו אינם מכשירים מעשיהם. התורה ורזי התורה בלימוד לשמה, נותנים את הצבעים שבאים לגלות את מחשבת הבריאה, ולאפשר לאדם ליישר ליבו בהתאם
  7. ואלו המישרים מעשיהם לפני המלך ומקנאים על שמו ומקדישים אותו למעלה בין המלאכים הממונים על שאר העמים שכל ממונה נודע בכינוי שלו. אבל ישראל נודעים למעלה בשם הויה שהוא החיים של כל הכינוים.
  8. ועל שם וכנוי מעיד עליו על הקב"ה, השם אל מעיד עליו שיש לו יכולת על כל אל, ז"ש אני אדרוש אל אל. אל הוא ריבון של כל אל. אלקים מעיד עליו שהוא אלהי האלקים. אדני מעיד עליו שהוא אדוני האדונים, אף כך כל שם. וכל מלאך יש לכל אחד שם ידוע להכיר כל כתה של מלאכים באותו השם של המלך שלו, אבל ישראל נודעים לו בשם הויה. לכל כח שם מיוחד, והשם המיוחד רק לישראל הוא שם הויה, שם המתאר את כלל ישראל. 
  9. וסוד הדבר, לאדם אחד יכול להיות לו כמה סוסים, אף כך כל ישראל הם בניו של אדם, שה"ס הויה במילוי אלפין שהוא בגמטריה אדם, כי נשמות ישראל הם תולדות ז"א ומלכות לכן הוא נקרא אבינו. וכל בן צריך להיות לאביו כסוס וכחמור למשא, להיות כפוף תחתיו. וזה סוד אדם ובהמה תושיע ה' שישראל הם בניו של אדם שהוא הויה דמ"ה ועושים עצמם כבהמה תחתיו. גלות היא מצב נפשי בו תופסים רק את החיצוניות. 

פנחס יג – טו

רעיא מהימנא

יָדַע רַב לְלֹא סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, אֵינוֹ מַסְפִּיק לְהָאִיר.
רָזִי הַתּוֹרָה בלימוד לְשְׁמָּה, מאפשרים לְגַלּוֹת אֶת מַחְשֶׁבֶת הַבְּרִיאָה, לפיה יָכוֹל הָאָדָם ליישר ליבּו.
גָּלוּת הִיא מַצַּב נַפְשִׁי בּוֹ תופסים רַק אֶת החיצוניות.
הַשֵּׁם שַׁדַּי עוֹשֶׂה הֶפְסֶק עַל תּוֹפָעָה שבאה כְּנֶגֶד הַשֵּׁם.
הַקֶּשֶׁת הִיא סִימָן טוֹב כשאין צַדִּיק שמגן עַל הַדּוֹר.

 

אין הקב"ה מתרחק מהמלכה בגלות, אלא שאין לה בגלות לבוש מלכות, אבל בגלות לבושה של קדרות דהיינו שחרות, והיא אמרה אל תראוני שאני שחרחרת, אלא ודאי אותה הקשת שמתגלה בגלות אינה אלא המלאך מטטרון הנק' שדי והוא עבד.

בזמן שנחרב בית המקדש, שהעבדים חפו ראשם והתדלדלו אנשי מעשה, אבל אם צדיק שזכויותיו ומעשיו הם להאיר בהם את המלכות ולהפשיט ממנה השחרות של פשט בלי סוד, ולקשת אותה בלבושים של צבעים המאירים של סודות התורה, מה כתוב בו באותו צדיק, וראיתיה לזכור ברית עולם.

בחשכות לא רואים, וכשרוצים להאיר צריך אור, גימטרייה רז, היינו סודות התורה. רק כשמאירים את המלכות ברזי התורה, אז היא מתלבשת בבגדי יקר.

לכל כח שם מיוחד, והשם המיוחד רק לישראל הוא שם הויה, שם המתאר את כלל ישראל.


בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.

ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
[email protected]
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: http://bit.ly/2Vhv6Zt

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/VAJgMz
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/cPLdsk
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps

פנחס י – יב

הימים מראש השנה עד יום האחרון של החג

כדי להגיע לזיווג דרושה הכנה, וכך כדי להגיע לקשר עם הקב"ה מתחיל תהליך בראש השנה שהוא התעוררות הרצון, שהוא זמן של דין, באים לדון האם הרצון לקבל מקיים את תפקידו או לו, כלומר האם הרצון יופנה למאציל, או חלילה לפרטיות. לאחר דחיית האור שמאפשר שליטה ובחירה להפניית הרצון לקשר, באה השמחה שהיא המפתח לקשר ראוי. 

  1. אמר רבי חייא לרבי אלעזר, אלו הימים שמראש השנה עד יום האחרון של החג אני רוצה לעמוד עליהם. אמר רבי חייא שמעתי דבר מהם ממאור הקדוש העליון שהוא רבי שמעון. אמר לו אמור דבר ההוא. אמר לו: עוד אינני עומד בו, כלומר שהדברים אינם מובנים לו כל צרכו. אמר רבי אלעזר, אע"פ שהחברים העמידו דבר הזה ויפה הוא, אבל סדר אלו הימים הוא סוד החכמה בין קוצרי השדה, כלומר בין אלו החכמים שכבר גמרו כל בירורי המלכות הנק' שדה הם שהשיגו את סודות התורה
  2. סדר הייחוד הכל באחד איך הוא, פתח ואמר: חשף ה' את זרוע קדשו, זו זרוע אחת שהיא קו שמאל שבו תלויה הישועה, בו תלויה הנקמה, בו תלויה הגאולה. ולמה חשף ה' את זרוע קדשו זו, הוא להקים כנסת ישראל שהיא המלכות מהעפר ולקבל אותה אצלו להתחבר כאחד. וכאשר זו הזרוע התעוררה כנגדה, כמה פחד שורה בעולם עד שיניח זרוע ההיא תחת ראשה להתחבר. כש"א שמאלו תחת לראשי וגו, ואז נח הדין ומכפר החטאים. כשרוצים לעורר את המלכות יש לעורר את ההשתוקקות וכאשר מעורריים את המלכות, עלולים לעורר את הרצון הפרטי לקבל. שמאלו תחת לראשי הוא תיקון, שאז היא באה תחת הקב"ה. מייד לאחר זה שמקדישים את הרצון להשם יתברך, יש לבוא לתיקון וימינו תחבקני. שמאלו תחת ראשי, היינו התעוררות הרצון הוא מערב ראש השנה עד יום הכיפורים, ומכאן עד הושנא רבה הוא בחינת ימינו תחבקני, ושמיני חג עצרת הוא קו אמצעי. כל הזיווגים הם בחינת לאה עד שמיני חג עצרת ובו הזיווג ברחל, וכל הבחינות מראש השנה עד שמיני חג עצרת הם הכנה לרחל לזיווג. 
  3. אח"כ בא יום הכיפורים קו הימין לחבקה, אז שורה שמחה בעולם וכל הפנים מאירים. לאחר זה היא המלכות מתחברת בגוף דהיינו בקו אמצעי, ואז נק' הכל אחד לא פרוד. כי קו אמצעי כולל ימין ושמאל יחד, אז הוא שלמות הכל ושמחת הכל ומתאחדים ודאי ז"א ומלכות מה שלא נמצא כך בשאר הזמנים.
  4.  כעין זה הוא הסדר של אלו הימים מראש השנה עד יום האחרון של החג. בראש השנה התעוררה זרוע השמאלית, דהיינו קו שמאל דז"א לקבל את המלכה, ואז כל העולם בפחד בדין, וצריכים העולם בעת ההוא להימצא בתשובה שלמה לפני הקב"ה, אח"כ באה המלכה בתשעה לחודש וצריכים בני ההיכל דהיינו בני ישראל לעשות שמחה ולטבול בנהר לטהר עצמם להיות ראויים אל הזווג של המלכה עם ז"א ביום האחר, דהיינו בעשרה לחודש ביוה"כ שהוא הזווג שלה שז"א ישים שמאלו תחת ראשה 
  5. ואז ישראל הם בתענית על עוונותיהם ומתכפרים להם כי אמא עלאה שהיא בינה מאירה פניה אל המלכות בזווג. כי ביוה"כ עולה המלכות ומלבשת את הבינה ומתכפר לכל בני ההיכל שהם ישראל, משום שהשמאל דז"א מקבל אותה ביום הזה. כי הראש של המלכות שורה על שמאל, כי אז נגלה הארת החכמה משמאל דז"א הממשיך משמאל הבינה שהארת החכמה מכפרת העוונות. כאשר מוכנים לוותר לגמרי על האהרה, אז ניתן לזכות בנעילה של יום הכיפורים, ובזכות הכוח של אי הקבלה, ניתן לאחר מכן לקבל בקדושה.
  6. ביום הראשון של סוכות יתעורר קו הימין דז"א כנגד המלכות כדי לחבק דהיינו בסו"ה וימינו תחבקני ואז יש שמחה לכל וכל הפנים מאירים, ושמחת ניסוך מים הצלולים על המזבח וצריכים בני אדם לשמוח בכל מיני שמחה מפני שהימין גורם זה כי בכל מקום ששורה הימין שהוא חסדים צריך להיות שמחה בכל אז היא שמחה להשתעשע. רואים שכל התיקונים הם של המלכות ע"י ז"א, שהוא שורש האדם, לכן על האדם לתקן ליבו, לתקן את הרצון. חסדים הם בחינת שמחה, וחכמה בחינת תענוג.
  7. ביום שמיני עצרת הוא שמחת התורה כי אז הוא זווג הגוף דהיינו של קו אמצעי הנק' גוף שהוא זווג של הכל, שהוא כולל הן זווג השמאל של רה"ש ויוה"כ והן זווג הימין של חג הסוכות כי קו אמצעי כולל ימין ושמאל להיות הכל אחד וזה הוא שלמות הכל. וזה הוא ודאי היום של ישראל וגורל שלהם לבדם שאין בו חלק לאחר כלומר לא כמו בחג שמקריבים ע פרים בשביל ע אומות כי בשמיני עצרת אין בו חלק להם. אשרי ישראל בעולם הזה ובעולם הבא עליהם כתוב כי עם קדוש אתה לה' אלקיך.

הקשת

  1. רבי יהודה פתח: זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו. מי שראה קשת בצבעיה צריך לברך ברוך זוכר הברית משום שזהו אות ברית קדוש ששם הקב"ה בארץ שלא יבואו  עליה מי המבול. משום כשמתרבים הרשעים בעולם רוצה הקב"ה להאבידם ואז זוכר להם אותה השבועה שנשבע לארץ כי כתוב שתי פעמים לא לא. לא אוסיף לקלל ולא אוסיף עוד להכות, ב פעמים לא הוא שבועה, כמ"ש אשר נשבעתי מעבור מי נח המים הזדונים. רעיון המבול הוא גילוי הגדול של האמת, שאומרים לאדם, השאלות שלך, המים שלך, כל החַיּוּת שלך באים מהשאלות מי ומה, מי השם אשר אשמע בקולו ומה העבודה הזו לכם. כנגד הגאווה והאנוכיות. יש חסד השם בהבטחה שלא יגלה לנו את השאלות הללו עם הרצון המופרז לקבל כדי שלא נמות, אלא רק עם רצונות קטנים בזמן תיקון. כאן רואים את השם יתברך ארך אפיים כלפי הרשעים, נותן להם שהות לחזור בתשובה, וממשיך לשמור על הברית למרות החטאים.
  2. רבי יוסי אמר: קשת בה להגן על העולם, בדומה למלך שכל פעם שבנו חטא כנגדו ובא המלך להכות אותו, מתגלה עליו המלכה בלבושי יקר של המלכות, המלך רואה אותה ומסתלק הכעס מבנו ושמח עמה. שכתוב וראתיה לזכור ברית עולם. וע"כ לא נראית קשר בעולם אלא בלבושי יקר של המלכות שהם ג' צבעים הרומזים על ג קווים שהם לבן אדום ירוק שהמלכות מתלבשת בהם. ובשעה שיש צדיק בעולם הוא ברית, לקיים הברית ומגן על העולם, אם אין צדיק הרי יש קשת להראות שהעולם עומד להיות אבוד אלא שמתקיים בשביל קשת הזו כשיש צדיק השומר את הברית, אין צורך בקשת

לה/ב

רבי אליעזר אמר יפה לעולם לא התלבשה קשת זו שהיא המלכות אלא בלבוש של האבות הראשונים שהם חג"ת דז"א שהם ירוק אדום לבן. ירוק זהה לבושו של אברהם, נצבע לבושו זה כשיצא ממנו ישמעאל  אדום יצחק הבא בצבע אדום שנצבע כשיצא ממנו עשיו ונמשך אדום הזה למטה עד ככב מאדים שנאחז בו עשיו. לבן הוא לבוש הטוב של יעקב שלא השתנו פניו הטוב לעולם כי מטתו שלמה ולא היה בו שום פסולת.

לה/ג אמר רבי אבא יפה הוא אבל כך אמר המאור הקדוש: לבן זהו אברהם שהתלבן בלובן האש ע"י נמרוד שהפילו לאור כשדים. אדום זה ודאי יצחק, ירוק יעקב העומד בין ב הצבעים כי ירוק כולל לבן ואדום. וירוק הזה פירושו ירוק כחמה . וכתוב ביעקב: לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו כי כל מטתו הייתה שלמה והפירוש הוא כך: הוא לא עתה יבוש יעקב שלא להראות בצבע אדום כיצחק, שיצא ממנו עשיו ולא עתה פניו יחורו שלא להראות בצבע לבן כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, אלא לקח הצבעים לבן ואדום להתעטר בהם באבות שלו, כלומר במה שהוא כולל בעצמו ב האבות אברהם ויצחק שהם לבן ואדום, וע"כ צבעו ירוק שכולל בתוכו לבן ואדום ובאלו הלבושים לבן אדום ירוק מתלבשת הקשת שהיא המלכות בשעה ההיא נראית לפני המלך ז"א.

לה/ד סוד ברית הקודש הוא אות י המתעטרת ברושם העליון דהיינו עטרת יסוד דז"א וזהו העטרה היא נרשמת בברית תמיד לעולם. ומשום זה שקנא פנחס על ברית נרשמה אות י זו כאן בשמו כי פנחס הוא י קטנה שה"ס המלכות וה"ס עטרת היסוד כלומר פנחס שכאן נכתב עם י שהיא ברית ודאי שיוצא מתוך י עליונה הקדושה, כי המלכות יוצאת מהאות י דהויה בסוד אבא יסד ברתא וע"כ הוא פנחס, עומד בקיום שלם לפני מלך הקדוש, שלא יאבד מהעולם, כך הוא נקי מעון ההוא דפעור. כי לא נאבד מקדוש העולם תמיד. ואיפה ישרים נכחדו, אלו הם נדב ואביהו שלא כלו מהעולם ההוא בשבילו כי התגלגלו בפנחס והוא תקן אותם. היוד העליונה, שאו"א באו כאחד, כאן מתגליתהמלכות זו חכמה עילאה

שאלות חזרה בזוהר פנחס י-יא
1. כיצד מסודרים הימים מראש השנה עד שמיני חג עצרת וכיצד מסמנים את הדרך בזיווג בין זכר לנקבה ובין קדוש ב"ה לבין שכנה הקדושה?
2. מהו הצד החיובי שאנו רואים בקשת ומה הצד השלילי ומדוע בזמנו של רשב"י לא נראתה קשת?
3. מה מסמנים צבעי הקשת שהם אדום ירוק ולבן הן לפי רבי אלעזר ולפי רבי אבא?
4. על מה מצביע אות י' שהתווספה לשמו של פינחס?