שיעור שמע:
שאלות לחזרה ושינון בשלח פח-צ
1. מדוע הזדעזע משה כאשר אמר לו ה' ית' "לך רד כי שחת עמך"?
2. ממה הבריקו וקרנו פניו של משה?
3. מדוע נתפזרו ישראל בין האומות?
4. מהו "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו"?
5. הסבר את הכתוב "וברב גאונך תהרוס קמך" עפ"י רבי יצחק?
6. מהו הענין בפנימיות שכל אומות העולם, ששבעים שרי צבאות יתאספו על ירושלים? מיהי בפנימיות האדם ומה העבודה שנצטרך לעשות כנגד אומות אלו?
בְּשַׁלַּח פח-צ
בשעה שמֹשֶׁה נכנס בְּתוֹךְ הֶעָנָן
אין כמו כח התורה לשבור את המעכבים הנפשיים.
כל זמן שמתעסקים בתורה, מתחזק הימין, דהינו האמונה והנתינה. בעסק התורה יש להפיק רווחים אמיתיים – דבקות בבורא יתברך.
כשעלה משה לקבל את אור התורה היה עליו לעבור שלושה שלבים, בהם פגש מלאכים שתפקידם לעזור להתקדם. וכך נקודת משה שבאדם, האמונה צריכה להתחזק ולא לפחד בעליה במדרגות הרוחניות, כאשר התורה מנחה בדרך.
יש שאדם חוטא גם לאחר השגת המדרגה הרוחנית, כאן עליו לדעת, שגם כשהשם מרחיקו ומביאו לירידה, כל זה לטובתו. זוהי בחינה הנק' דרך צדדים, המביאה לעליה נוספת למרות שאין הדבר מורגש בתחילה.
גם בזמן ירידה יש לדעת שעסק התורה יכול להצילו, למרות שהיצר הרע מציג הנאה מיידית מדברים אחרים. ובדיוק כאן דרושה תחזוקה מתמדת של האמונה. לכך נדרשת זהירות, אין בכלל לנהל משא ומתן עם היצר הרע.
שג) כיוון שחטאו ישראל למטה, לקח הקב"ה ממשה אלף חלקים מאותו הזיו. בשעה שאמר למשה הקב"ה: לך רד כי שׁיחֵת עמך, רצו מלאכים העליונים וכל ההמונים לשרוף את משה. הזדעזע משה ולא יכול לדבר, עד שהִרבה בקשות ותפילות לפני הקב"ה.
שד) אמר לו הקב"ה: משה, אחוז בכיסא שלי. עד שגער הקב"ה בכל אלו ההמונים, בכל אלו הצבאות, ואז אחז משה בשני לוחות אבנים והורידם למטה כמ"ש: עִיר גִּבֹּרִים, עָלָה חָכָם וַיֹּרֶד עֹז מִבְטֶחָה. ומזיו ההוא שנשאר בו, היו מבריקים פניו של משה. וכמו בזה שנשאר בו, לא יכלו להסתכל בפניו, במה שהסתלק ממנו, על אחת כמה וכמה שלא יכלו להסתכל. אור פניו קרן בעוצמה שהמלאכים לא יכלו לקבל, לכן נאלצו להתבטל בפניו.
שה) רבי חייא אמר: יְמִינְךָ יְהוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ. זהו התורה, שמאדירה את הימין (הימין – כוח האמונה, הנתינה ). וע"כ, יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. כי אין דבר בעולם שישבור כוחם של עמים עכו"ם, כמו בשעה שישראל עוסקים בתורה. שכל זמן שישראל עוסקים בתורה, מתחזק הימין, ונשבר כוחם ועוזם של העמים עכו"ם. ומשום זה נקראת התורה עוז, כמ"ש: ה' עוז לעמו ייתן. רוצה להכניע את כוחות אומות העולם שבנפש? אין כמו התורה לשברם, לכן נק' עֹז.
שו) ובשעה שישראל אינם עוסקים בתורה, מתחזק השמאל, ומתחזק כוחם של העמים עכו"ם, שיונקים מן השמאל, ושולטים על ישראל, וגוזרים עליהם גזרות שאינם יכולים לעמוד בהם. ועל זה נגלו בני ישראל והתפזרו בין האומות. אומר בעל הסולם, שכאשר מתעסקים רק בחיצוניות התורה, מחזקים את כוח החיצונים בעולם. לכן כאשר בא אדם למלא תפקידו, עליו להגדיל את חשיבות פנימיותו, את צד ישראל שבנפשו, ללמוד את פנימיות התורה, שהיא עיקר החוקים ומחשבת הבריאה. וזאת אף מעבר למעשה, עצם ההתעסקות ורכישת ההשקפה העליונה עליה מושתת העולם, מחזקת, מזככת ומקרבת לתכלית.
שז) כמ"ש: עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ (הרצון), נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר. וַיֹּאמֶר יְהוָה עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי, אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם; וְלֹא-שָׁמְעוּ בְקוֹלִי, וְלֹא הָלְכוּ בָהּ. כי כל זמן שישראל עוסקים בתורה, נשבר כוחם ועוזם של כל עובדי עבודה זרה כמ"ש: יְמִינְךָ יְהוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב. כל זמן שקולם של ישראל נשמע בבתי כנסיות ובבתי מדרשות (בהם דורשים את קרבת השם) כמ"ש: הקול קול יעקב, ואם לא הידיים ידי עשיו. רצון יעקב בנפש מחבר את הרצון לקבל של יצחק, והרצון להשפיע של אברהם, זה קול התורה השומר על עם ישראל.
וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ
שח) וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ. רבי יצחק פתח: למה ה' תעמוד ברחוק. בשעה שעוונות העולם גורמים, הקב"ה עולה למעלה למעלה, ובני אדם צועקים ומורידים דמעות, ואין מי שישגיח עליהם. משום שהקב"ה הסתלק למעלה למעלה. ונמנע מהם התשובה. אז כתוב: וברוב גאונך תהרוס קמיך. מי שמעז לקום נגד הקב"ה, השם מתרחק ועוזב אותו לנפשו.
שט) רבי יצחק אמר: בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו כמ"ש: וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל יְהוָה וְעַל מְשִׁיחוֹ. ועתידים ע' (70) שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם, ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה, ולאחוז בעצות על הקב"ה. ומהו אומרים: נקום על המגן מתחילה, ואח"כ על עמו ועל היכלו. אומות העולם רואים שעם ישראל מחזיק מעמד בכוח האמונה, לכן אותה מנסים הם לערער. ירושלים, יראה שלמה זו הרצון של האדם לשלמות, לאמת.
שי) אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם כמ"ש: יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק אֲדֹנָי יִלְעַג לָמוֹ. בזמן ההיא ילבוש הקב"ה גאות עליהם, ויכלה אותם מן העולם כמ"ש: וזאת תהיה המגפה.
שיא) רבי אבא משמו של רבי ייסא סבא, וכן אמר רבי שמעון: עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהֵצֵרו את ישראל וירושלים, לאנדיאנוס, ללופינוס, ולנבוכדנצר, ולסנחריב, ולכל שאר מלכי העולם, שהחריבו ביתו. ויתן להם ממשלה כמתחילה, ויֵאספו עימהם שאר העמים, וילחמו על ירושלים. ועתיד הקב"ה להיפרע מהם בגלוי סביב ירושלים כמ"ש: וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר צָבְאוּ, עַל-יְרוּשָׁלִָם. אשר יצבאו, לא כתוב: אלא אשר צבאו, לשון עבר, כי סובב על נבוכדנצר וכו', שכבר צבאו. אז כתוב: וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ, תַּהֲרֹס קָמֶיךָ. וזה כתוב: לזמן שיבוא המשיח, ושירה זו, שירת עולם היא.
שיב) וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, כלומר באותו זמן. ועל כך, יש זה באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן של גוג ומגוג. ניצבו כמו נֵד נוזלים, הוא לזמן העוה"ב, שהוא שמחת כל העולמות.
אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף
שיג) אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג. אמר אויב, זהו הממונה הגדול של מצרים. בשעה שניתנה לו הממשלה על ישראל, חשב לכלותם תחת ממשלתו. אלא שזכר הקב"ה הרי העולם, האבות, שהיו מגנים עליהם. ולא תאמר שזה בלבד רצה לכלותם, אלא כל אלו השרים הממונים על כל העמים עכו"ם, כשניתן להם רשות וממשלה על ישראל, רוצים כולם לכלות ישראל תחתם.
שיד) וע"כ אלו העמים, שהם תחת שליטתם של אלו הממונים, כולם גוזרים גזרות לכלות את ישראל. אלא הקב"ה זוכר הרי העולם, האבות, ומגן עליהם. וכשראה משה את זה, התחיל לשבח את הקב"ה ואמר: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהוָה. אין לחפש הוכחות ואסמכתות מאומות העולם ומתפיסת העולם הזה על אמיתות התורה. יש לקחת את הכוח להתחבר מתפיסת העולם הבא, האמונה.
תגיות: כח התורה, לימוד פנימי
הקודם