בראשית זוהר חדש צד - צו שעור 32
אדם וקין ושבע ארצות
האדם הוא עולם קטן, וכמו העולם העולם מחולק לשבע צורות עגולות, מדרגות רוחניות, שבע ארצות זו למעלה מזו. העיגול הוא הרצון לקבל לעצמו, שזו מידת הדין.
את מידת הדין ניתן לתקן בהדרגה בסדר מדויק, עד שעולים למקום בו ניתן להתחבר ולתקן, לבינה, שהיא צד הבורא שבתפיסת הנברא.
תחתית שבעת העיגולים הנפשיים נקראת ארץ, מקום חשוך בו לא ניתן לתקן כלום. כאן יכול האדם להבין כמה הוא רחוק מהשם, ואז מאיר לו החושך, כלומר יראה מהם החסרונות והפגמים שבו.
אדם שחוטא, וסר מהדרך, הוא יורד לעיגול הנפשי התחתון, הוא נכנס לעצבות ומרגיש שאין לו טעם בחיים. זו מדרגת ארץ בה ניתן לפתח את ההשתוקקות, שהיא חומר הגלם לעבודה הרוחנית.
מעל הארץ מדרגת אדמה, בה ניתן כבר לראות אור שבא דרך הלבנה והכוכבים, כאן כבר יכול להרגיש שאפילו הרצון לא בא ממנו אלא מהעליון. במדרגה זו נולדו קין והבל.
אדם צריך לחשוש שלא להיות נע ונד בארץ, במקום שהרצון העצמי ממית אותו, ולפתח יציבות. במדרגת נשיה, שוכחים הכל ובעיקר שיש בורא בעולם, הדעת לא שלמה, אין חוטם, כלומר אין רוחניות ורק תודעת הגוף שולטת.
בעיגול הנפשי שנק ציה, ישנם בני אדם, חלקם עשירים, ומתחילים לשאוף לעלות לתבל, למקום התיקון. הם מתחילים להעריך תלמידי חכמים.
לאחר שעשה תשובה, הועלה אדם הראשון למדרגה העליונה תבל, סביבת העבודה בה אנו נמצאים כעת. אך גם תבל מחולקת לשבעה מדורים אלו, כך שרואים בני אדם הפועלים במדרגות רוחניות שונות במהלך המסע הרוחני שלהם.
המלכות היא הרצון לקבל, הלב שרע מנעוריו חייב לעלות לבינה, להשפעה, אחרת הוא מנותק מהבורא. חטא עץ הדעת אינו מאפשר עליה זו של הרצון העצמי כדי להכליל אותו בהשפעה, שהיא צורת החיבור לבורא.
כאשר מברכים המוציא לחם מן הארץ, הכוונה לארץ אשר בתבל.
רכז ציה הוא מקום כשמו שהוא יבש כולו, שם בני אדם שהם יפי מראה ומתוך שמקום ההוא ציה יבש, הנה כשיודעים ממקום שיש שם מקור מים נובעים נכנסים שמה כמו בנווה מדבר. ולפעמים שעולים מתוך הצורך למים אל תבל הזו שלנו והם בני אמונה יותר מבני אדם אחרים, וביניהם מדורים טובים ועשר רב, וזורעים מעט מחמת היובש אשר שם ונוטעים אילנות ואינם מצליחים ותשוקתם אל אנשים כאן בתבל. יש להם שאיפה למקום הנפשי שנקרא תבל, אבל לא נמצאים שם ממש.
רכח ומכולם אין מי שיאכל לחם חוץ מאלו שכאן בתבל. כי למעלה מכל הארצות הוא תבל שכתוב והוא ישפוט תבל בצדק לחם הוא מאכל האדם, צד האדם בא לידי ביטוי רק למי שנמצא בדרגת תבל, כעין כל אלו ארצות שלמטה מתבל, יש בתבל. יש כאן את חוק ההתכללות שאומר שכל מה שיש בפרטים יש בכלל. התבל הוא הכלל של שבע ארצות אלו היינו מדרגת הבינה. וכל השמות האלו שלהם יש ג"כ בהם כשהם נכללים בתבל. שגם בבינה הם נקראים ארץ דבינה, עד תבל דבינה. לכן גם בתבל נמצא אנשים בדרגות רוחניות שונות, לפי דרגת החיבור שלהם למשפיע. משום שהוא השביעי, ע"כ כולל כל הששה שמתחתיו ויש כאן כ"כ כעין אלו המקומות שיש בארצות שלמטה וכל אלו המדורים של בני אדם משונים אלו מאלו שכתוב, מה רבו מעשיך ה'
ז"ס תחתונות חג"ת נהי"מ שהם ז"א ומלכות אינם ראוים לקבל אור העליון, משום צמצום א' והמסך שהתתקן בכלי מלכות שלא תקבל אור עליון, שז"ס בתחילה ברא הקב"ה את העולם במדת הדין בו פועל הרצון לקבל, ראה שאין העולם זו"ן יכול להתקיים, שיתף עמו מדת הרחמים, היי שהעלה מלכות לבינה שהיא מדת הרחמים בכך אפשר לקבל כוח לתיקון המלכות, ואז נעשו ז"ס תחתונות ראויות לקבל האור, והנה תקון זה של שיתוף המלכות בבינה שהיא מדת הרחמים ואז נעשות ז"ס תחתונות ראויות לקבל האור, והנה תקון זה שיתוף המלכות בבינה הספיק עד לנקודה דעוה"ז. אבל נקודה דעוה"ז שהיא מלכות דמלכות החיצונה, הנה גם היא מתחלקת לע"ס והיא לא יכולה לקבל הארת השיתוף דמדת הרחמים, אלא עד בינה שבה היי בינה דמלכות. אבל ז"ס תחתונות דעוה"ז, מלכות דמלכות, היא צד הפרטיות של האדם, נקודת ההשתוקקות כבר התגלתה בהם מלכות דמדת הדין ואינם יכולים לקבל אור עליון כראוי. וז"ס תחתונות יש ג"כ ב' בחינות שהם ז"א ומלכות. כי המלכות אין בה משיתוף הבינה ולא כלום, אבל ז"א שהוא חג"ת נה"י יש בו רק התכללות דמלכות דמדת הדין ולא את עצמם מידת הדין, כי בז"א עצמו לא היה הצמצום צמצום א' היה רק על המלכות. וכיוון שכן יש בו אור ויש בו חשך וכולן הם דינים חוץ מספירת החסד שבו שהוא קרוב לתקון כאשר משתמש במידת החסד כמו שיתבאר ואנחנו שוכנים על הארץ העליונה מכולן שהיא בינה ומלכות, זה בזה וע"כ ראויה תבל לקבל אורות מתוקנים. מכאן שיצורים אחרים הם פחות מבני אדם.
שבע ארצות הן זו למעלה מזו שהם בנה וז"א ומלכות, ארץ היא יסוד ומלכות. אדמה היא הוד, ארקא נצח, גיא ת"ת' נשיה גבורה, ציה חסד, למעלה מכולם תבל שהיא בינה' והיא הארץ שאנו יושבים עליה כי רק היא מתוקנת להיות ראויה לקבל אור התקון, ולא שש ארצות שמתחיה כל שאר היצורים שתחת דרגת תבל, לא ניתן להם לקבל האור. ואפילו ספירות דז"א חג"ת נ"ה אינן מתוקנות, ואצ"ל מלכות האחרונה שהיא כולה מדת הדין. ונודע שאדה"ר בחטא עצה"ד קלקל השיתוף מלכות בבינה והתגלתה מדת הדין שבמלכות שה"ס מנעולא שממנה נמשכת המיתה. שאלמלא החטא לא היתה מיתה בעולם ולפיכך גורש מג"ע עד הארץ התחתונה ששם שולטת המלכות דמדת הדין. הגירוש הוא ירידה למדרגות נמוכות יותר.
כשיצא אדם למקום שנק ארץ, כי החטא קלקל הארת השיתוף דבינה שבנשמתו בזה שעבר על ציוי השם, נוצר פגם נפשי שחיבל בקשר עם הבורא, שנגלה שהוא כולו ממלכות דמדת הדין, אז ירד לארץ התחתונה שהיא הבחינה שכנגדו היכן שאדם מחשב שם הוא נמצא, במדרגה שהנשמה משיגה, שם מקומה. אדם הראשון ירד לדרגת ארץ, היי מלכות דמדת הדין שהוא אתר חשוך שאין בו אור כלום ולא משמש כלום, משום שהמלכות דמדת הדין אינה ראויה לקבל אור ואינה ראויה לשום תקון. וממלכות זו נמשכת המיתה והיא נק להט החרב המתהפכת היא המלכות דמדת הדין, האנוכיות והגאווה הפרטית שהורגת את האדם ואחר שעשה תשובה קבל תקון ראשון, להעלים ממנו המלכות דמדת הדין שלא תוכל להמית כלומר לפעמים יש לו ניצוצות של קדושה. והרהר בתשובה שזה דבר גדול העלה אותו הקב"ה למקום שנק אדמה, שהוא בחינת הוד השייכת לז"א ומלכות אשר שם אינה ניכרת כל כך המלכות דמדת הדין, וכבר ראויה לקבל אור מועט אור שיש בלילה.
וז"ש שכבר יש שם אור מועט כדוגמת אור הכוכבים והמזלות, שם היה אדם הראשון עד שנולד שת, וכל אותם התולדת שהוליד אדם הראשות מהתחברות ברוחות נקבות נשארו שם בדרגת אדמה ושם הוליד את קין והבל, כי הם נשארו שם ולא עלו עם אדה"ר לתבל אחר שנולד שת במקום שאדם נולד, עליו לעשות תיקון כדי לעלות משם. הם עצובים ואין בהם שמחה משום שלא יצאו מנוקבא מתוקנת, אלא רק מרוחות ולפיכך המם משוטטים ויוציאם שנעשו למזיקים לבני עולם הזה, כי בהתחברותם לבני אדם שבעוה"ז גורמים לגלות בהם את המלכות דמידת הדין. כי אין ז מינים שאינם מתנהגים כבני אדם, לכן גם לא זוכים למאכל אדם, חיטה שהיא בחינת חכמה אלא ממלכות המתוקנת בבינה וכיון שאין המיתוק הזה שולט בהם, אלא שנכללים ממלכות דמדת הדין, ע"כ אין שם ז מינים ושמה נולדו קין והבל ושם הקריבו קרבנותיהם ושם הרג קין את הבל, ע"כ נזכר בכתובים אלו רק השם אדמה, כמו ויבא קין מפרי האדמה, וכן וקול דמי אחיך צועקים אלי מהאדמה, וכן בכל ההמשך אנחנו מברכים בורא פרי הארץ, למרות שתבל הגבוהה יותר.
וז"ש כיון שחטא קין הוריד אותו הקב"ה לאתר הנק ארץ, והייתי נע ונד בארץ, כי ע"כ לא נזכר עד חטא קין אלא רק שם אדמה וכאן נזכר ארץ, אלא שהורידו הקב"ה מחמת החטא כמו שהוריד שם את אדה"ר טרם שעשה תשובה. והרהר בתשובה והעלה אותו הקב"ה לארקא והוליד בנים, שהוא מדרגה אחת למעלה מאדמה, מטעם כי להיותו מעורב בזוהמא של הנחש, לא היה יכול להחזיק מעמד באדמה מחמת ריבוי הדינים אשר שם, שזסו"ה שנאמר לו בהיותו באדמה, אם תיטיב, שאת תעלה למעלה ממדרגת אדמה היי שיעלה למעלה מאדמה ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, היי שיפול לארץ התחתונה ששם להט החרב המתהפכת מלכות דמידת הדין. בהתאם למדרגה בה נמצא האדם, הוא מוליד בנים, היי הבנות וצורות מחשבה שעליהם הוא נסמך ולפיהם חי. הבנות אלו בונים את ההתיחסות של האדם למציאות.
ע"כ כיון שעשה תשובה העלהו למעלה מאדמה היי לארקא שאינו עב כמו אדמה, כי באדמה שהיא הוד ובחינת שמאל לא היה אלא אור כוכבים ומזלות שהם ממשלת הלילה, אבל בארקא הוא נצח ובחינת ימין, כבר יש שם אור השמש, שהוא ממשלת היום וחסדים
ועדיין במדרגה זו אין הארות ז מינים נמשכות אלא ממלכות הממותקת במדת הרחמים בכל תיקוניה
כי שם בארקא אור וחושך וב' ממונים עליהם וע"כ יש לאנשים אשר שם ב ראשים א מהממונה על האור ואחד מהממונה על החשך. מהם גברים היי הנמצאים תחת ממונה זכר ומהם זעירים הנמצאים תחת ממונה הנקבא ואין להם דעת שלמה כשאר בני אדם כי אין זווג בחו"ב שלהם ע"י הדעת כמו שיש לחו"ב דפרצופי הקדושה בזמנים שונים ב' שליטות יש שם כאן ישנם בני אדם בלי בינה יציבה כמו במדרגת תבל, בינה, מדרגה כבר אדם מאמין, בחר בדרך ליתר דבקות, ולשם הולך. את הבחינות הללו יש בכל אחד, אך ישנם חוליים נפשיים שבהם אדם תקוע במדרגה נמוכה.
אדם היה באדמה עד שנולד שת, כי אז החזיר לז"א ומלכות בסוד הזווג השלם דצלם ודמות כשהוליד את שת לאחר מאה שלושים שנה של תיקון בסו"ה ויולד בדמותו כצלמו, היי ד' מדרגות למעלה מארקא ששם היה קין בארקא שהם גיא נשיה ציה ותבל ועלה למקום שנק תבל שהוא בינה של המלכות, ששם מגיעים התקונים של מלכות הממותקת בבינה מקום בו כבר ניתן לעשות את התיקונים האמיתיים, כאן כבר ניתן לאכול לחם, כאשר בעולמות תחתונים אין לחם אז אין גם תורה. לחם יש רק בתבל, שהוא מאכל אדם. אם אין לחם אין תורה, אומר שאין דבקות אמיתית שאז אין יציבות, עלה למקום בית המקדש שכולם רבים עליו, וגם הטומאה רוצה לקחת אליה את האורות דקדושה, כי תבל בפני עצמה מתחלקת ג"כ לע"ס ומקום המקדש ה"ס בינה דע"ס שבתבל ואע"פ שיש עוד כתר וחכמה שהם למעלה מבינה שהיא תבל, אמנם אין הרגש של כלים בכתר וחכמה וכלי העליון מכולם הוא בינה דמלכות הנק תבל, שנק באתו השמות של הארצות התחתונות שהיה אדם שוכן בהן, ארץ אדמה הכי אקרי כי תבל נק ג"כ ארץ אדמה שבהם היה דר אדם קודם לכן.
הקודם