שיעור שמע:
הורד Mp3
—-
וְאַתָּה תְּצַוֶּה י- יא
הקדמה סיפרא דצניעותא
שתיקה היא אמונה וגבוהה מהדיבור.
הלשון היא הבחינה שגורמת לקבלת האור בגוף ולמציאות המחשבה. אמנם השתיקה יפה ללשון, ואז הדיבור יכול להיות אמיתי. הדרך לשתוק היא ע"י בענווה והפעלת אמונה בבחינת חסדים מכוסים, תוך הסכמה של ויתור על קבלה לפרטיות, ולהסתפק במה שמקבלים כאילו זו קבלה שלמה. זו השלמה עם המצב שבזמן תיקון הקבלה היא מנקודה אמונית שהיא למעלה מההשגה השכלית והדעת. ואז יש להפנות את הדיבור והמעשים להשפעה לטובת הכלל, תוך דאגה לתחתון ובקשה לקבל עבורו.
יא) וחיות רצוא ושוב, דכתיב וירא אלקים את האור כי טוב, פירוש כשהחיות שה"ס האורות החכמה שבשמאל הן ברצוא להמשך ממעלה למטה הם פוגעים בדינים של קו אמצעי אז הם ושוב שמחזירים הארתם ממטה למעלה כדי להתייחד בחסדים. וז"ש וירא אלוקים את האור כי טוב שע"י קו אמצעי נעשה האור טוב כי הוא שב ומתייחד עם הימין וז"ש אמרו צדיק כי טוב, כי הצדיק הוא קו אמצעי שבנו"ה שהם ימין ושמאל ועושה אותם בבחינת טוב. פסוק זה וירא אלקים כי טוב עולה במאזנים שהוא קו אמצעי השוקל ומשוה ב' האורות ימין ושמאל שיהיו שוים ויתחידו זה בזה,
אבל פסוק ראשון יהי אור ויהי אור היו הימין והשמאל בפני עצמם שעוד לא התיחדו במאזנים. וכולם חזרו לאחד אח"כ ע"י קו אמצעי שהאחות שה"ס חכמה ומודע שה"ס בינה הנרמזים ביהי אור ויהי אור. נכללו על ידו זה בזה בסוד י"ה שהוא חכמה ובינה שהם כתרים האהובים המתחבקים ומה שמכנה חו"ב אחתא ומודעתה הוא בסו"ה אמרו לחכמה אחותי את ומודע לבינה תקרא. שהחכמה נק' אחות משום שאסורה עליו כאחותו, כמ"ש חז"ל ועל החכמה המתגלה באצילות הוא ע"י הדעת שבבינה שחזרה להיות חכמה וע"כ נק' הבינה מודע ע"ש הדעת.
יב) שש ספירות חג"ת נה"י יוצאות מענף של שורש הגוף שהוא לשון מדברת גדולות כי הלשון היא ענף יוצא מפנימיות הגוף ממטה למעלה אל הפה דראש והוא ספירת הדעת דהיינו קו אמצעי המכריע ומיחד חכמה ובינה, ואומר שם שהוא פשיטתא דת"ת לשון זה סתום בין יוד וה"א שהם חכמה ובינה שכתוב, זה יאמר להוי"ה אני, וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו להוי"ה ובשם ישראל יכנה, יכנה ממש. זה יאמר לה' אני הוא האחות דהיינו חכמה בסוד שאסורה כאחותו שאין בה השגה ואין לקבל את החוכמה במצב זה, וזה יקרא בשם יעקב היינו מודע שהיא בינה שבה מתחיל הארת החכמה, וע"כ נאמר בשם יעקב כי בשם פירושו השגה. וזה יכתוב לה' הוא דעת ובשם ישראל יכנה גדלות, היא התפשטות הדעת לז"א שאז נק' ז"א ישראל דהיינו יכנה ממש כנ"ל. והכל נאמר ביה"ו דהיינו בחכמה בינה דעת כמבואר. הכל כל ג' אלו חכמה בינה דעת. הכל כל ג' אלו חכמה בינה דעת כלול בלשון הסתום באמא שדעת המכריע בין ב' קוין חכמה בינה שבאמא כולל בעצמו חב"ד כי נפתחה ממנו ויוצא ממנה אבא ישב בראש אמא באמצא ומתכסה מכאן ומכאן, אוי למי שמגלה ערותם.
פירוש, כיון שב' קוים דאמא היו במחלוקת והיתה משום זה בסוד ם סתומה ולא נפתחה מסתימתה אלא על ידי הלשון שה"ס קו אמצעי שעל ידו האירו בה ג' קוין חב"ד הלשון הוא כמו ז"א ומבטא את הדעת בראש ונודע שכל האורות שהתחתון גורם לעליון זוכה בהם התחתון. כיון דתלת דאמא מחד נפקי, שיוצאים מדעת שה"ס ז"א שעלה בסוד קו אמצעי לאמא לבחינת קו אמצעי ע"כ חד בתלת קיימא בביקוש התחתון לעליון זוכה הדעת בג' מוחין חב"ד אלו, ויוצאים ומתפשטים לז"א למטה. וז"ש שאמא נפתחה מהדעת שהוא הלשון שהטבע שלה חפץ חסד וע"כ כלא כלילן בלישן סתים לאמא שהוא דעת שהוא יוצא עם חב"ד אלו למקומו בז"א עצמו. ומה שמכנהו לישן סתים הוא משום שמוא סותם הג"ר דקו שמאל דבינה שממעט ממנו הג"ר דג"ר כנודע שאמא צריכה להסתפק רק בו"ק כי שז"א מבקש. ומה שמכנה את הדעת ענפא דשרשא דגופא הוא משום שדעת הוא באמת ז"א שנקרא גוף, שעלה למ"ן לאמא, וז"א מכונה גוף וע"כ נבחן לענף יוצא בראש משורש הגוף שהוא ז"א.
וזה אמרו, אבא יתיב ברישא שהוא נק' או"א עלאין והוא י דהויה, אמא באמצעיתא שהיא נק' ישסו"ת והיא ה' דהויה וז"א שה"ס ו דהויה הוא למטה, ומתכסיא מכאן ומכאן שהחכמה שבאמא מתכסה מצד מעלה מאו"א עלאין, שהם חסדים מכוסים לגמרי מהארת חכמה ומצד מטה מז"א שגם הוא סוד חסדים מכוסים. וע"כ ווי למאן גדלי ערייתהון דהיינו מי שרוצה לגלות ולהמשיך החכמה שבקו שמאל דאמא ממעלה למטה שגורם בזה להפריד או"א עליאין מישסו"ת דהיינו פירוד בין י"ה ופירוד בין י"ה אל ו ועונשו מרובה.
יג) ויאמר אלקים יהי מארת ברקיע השמים: רומז שהזכר שהוא ז"א ישלוט על הנקבה אין מדובר על כפייה אלא על הנהגה כמוביל שהיא המלכות שע"כ נק' הזכר מאור הגדול מהנקבה מאור הקטן שכתוב: וצדיק יסוד עולם שהצדיק שהוא יסוד דז"א הוא היסוד של המלכות שנק' עולם שמשמע שלולא הצדיק לא היה קיום לעולם וע"כ שולט עליה. ולמה הוא כך, אומר שהי' שהוא חכמה ואו"א עלאין האירה בשתי ההין והאירה ועיברה את הה' ראשונה עם הנקבה. ואח"כ התיחדה הי' בפני עצמה שנבדלה מהה' ועלתה במדרגותיה למעלה למעלה ונחשכה הנקבה. ואמא האירה ונפתחה בשעריה ובא המפתח הכולל שש ספירות שהוא ז"א ומכסה הפתח דאמא ונתאחד למטה עם זו ועם זו דהיינו עם הנוקבא ועם אמא, אוי למי שמגלה הפתח.
נודע שמכח עלית המלכות לבינה בכל מדרגה נבקעו כל המדרגות לב' חצאים שכו"ח נששארו במדרגה ובינה ותו"מ נפלו מכל מדרגה למדרגה שתחתיה. ואח"כ לעת גדלות יורדת המלכות מבינה בכל מדרגה וג' ספירות בינה ותו"מ שנפלו תחתונה חוזרים ועולים למדרגתם ולוקחים עמהם גם את התחתונה שהיו מלובשים בהם בשעת הנפילה שעי"ז עולה כל תחתון לעליון ומקבל האור דעליון שזה הוא סוד העיבור
וכבר ידעת שהי' ה"ס חכמה וכן היא או"א עלאין והה' ה"ס בינה וכן ה"ס ישסו"ת ונמצא שבעת ירידת הפרסאות דהיינו המלכות מכל מדרגה, הבינה ותו"מ דכל מדרגה חוזרות למקומם ומעלים עמהם גם המדרגה התחתונה אל העליונה נמצא שבינה ותו"מ של הי' חזרו אליה והעלו עמהם גם מדרגת ה' אל מדרגת י' ונעשה אחד. וכן על דרך זה חזרו בינה ותו"מ של הה' והעלו עמהם גם מדרגת ו"ה שהם זו"ן אל הה' ונעשו אחד עם הה' אשר הי' כבר מחוברת עמה. ונמצא בזה שהי' מאירה לב' ההין ביחד כי ה' תחתונה שהיא מלכות כבר נדבקה באמא שהיא ה' ראשונה והארה זו נבחנת לעבור. וז"ש נהיר י' בתרין ונהיר ומעבר לנוקבא שהי' מאירה ומעברה את הנוקבא. אמנם גם הו' שהיא ז"א דבוקה באמא, ונבחן אשר הו' דבוקה בקו ימין דאמא והה' דבוקה בקו שמאל דאמא. ונודע שעם עלית בינה וו"מ דכל מדרגה שנעשו השמאל של המדרגה, נתעוררה מחלוקת בין ימין לשמאל ונעשה פירוד ביניהם ואז נעשה פרוד בין י"ה שהי' שכולה ימין נבדלה לעצמה ועלתה למעלה וז"ש אתיחד י' בלחודוי סליק בדרגוי לעילא לעילא. והנוקבא הדבוקה בקו שמאל דאמא נחשכה לגמרי כי אין החוכמה שבשמאל יכולה להאיר בלי התלבשות בחסדים שבימין וז"ש אתחשכא נוקבא שלהיותה בחינת שמאל בלי ימין היא נקבעה להיות תמיד בסוד החושך כי ע"כ ה"ס לילה ואח"כ הכריע ז"א אשר שם באמא את ב' קוים ימין ושמאל שבאמא ונעשה בה סוד הדעת, ואז חזרה והאירה. וז"ש ואתנהירת אמא ומפחא בתרעוי אתא מפחא דכליל בשית שהוא ז"א ומכיא פתחהא דהינו אחר הכרעת ז"א שהוא מפחא דגליל שי את ב' הקוים שלה שאז חזרה הי' להאיר בה' וה' ספירו כח"ב תו"מ שלה שכל אחד כוללת עשר נעשו לנ' שערי בינה שבלי מדרגה זו לא ניתן להאיר. ונודע ששער האחרות מבחינת הכלים דאמא הוא גנוז במלכו דאמא וה"ס מנעולא, ושער הנ' הבלתי מושג וע"כ הוא צריך כיסוי וגניזה וע"כ נה"י דאמא מתלבשת בז"א וז"א מכסה אותם. ואחיד לתתא במלכות להאי ולהאי בבינה ומלכות שנתאחד בבינה להיותו מכריע בין ב' קוים שלה והוא מלביש נה"י שלה ומתאחד במלכות שמזדווג עמה ומאיר אליה ג' קווים שלו. ווי למאן דגלי פחהא כי כשהמנעולא שהיא המלכות דמדת הדין שבשער האחרות דאמא מתגלה הוא אובד כל הארותיו ועונשו גלול מאד. נתבאר בזה שהמלכות נחשכה וצריכה לז"א שיאיר אליה ומטעם זה שליט זכר בנקבה.
שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא י-יא
1. מה תפקיד הלשון בפתיחת ה-ם סתומה שבאמא?
2. מהיכן זוכה ז"א ל-ג' קוים שאותם יכול להאיר למלכות?
3. מדוע אסור לפתוח את החכמה לפני שיש את התיקון של ג' קוים?
4. מהו סוד אחים בכורים וכיצד זה מחבר בין המדרגות?
5. הסבר את המושג צדיק יסוד עולם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
צור קשר: http://goo.gl/81NR6h
פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams
הקודם