בראשית זוהר חדש לא – לג שעור 11
קו השמאל של ה דהויה
צריך כל אחד לדעת כיצד להפעיל בנפשו את הכינויים של שמות הקודש. כאשר האדם רוצה לעשות כוונה, עליו להכיר את תכונות נפש אלו. כשעושה פעולות ונפגש עם המציאות עליו להרגיש את התכונות, שהרי כל הרוצה להתדבק בו, יידבק במידותיו.
אדם שבא לעשות עבודת ייחודים עליו להיות מדויק ולהכיר כל צד בנפשו. ידיעה זו לא פשוטה, לכן באה החסידות, ובעיקר בעל הסולם המלמד לשלב את תכונות הנפש עם הידע הקבלי.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
שאלות חזרה בזוהר חדש בראשית כח-ל
1. מדוע קו שמאל דה בינה שיש בו חוכמה נקרא חושך?
2. מה זה גיהינום כיצד הוא מתפרש אצל אדם ומהיכן הוא נמשך?
3. מה הדרך להתגבר כך שמהחושך לא יהיה גיהינום?
4. כאשר ז"א מקבל את הארת החוכמה בבינה מדוע אינו מעלה ריח?
5. אילו ג' גוונים ג' קווים מאירים בימין שמאל ואמצע של האש? ומדוע הם מתפרשים ל-ט' בחינות?
בראשית זוהר חדש כח – ל שעור 10
קו השמאל של ה דהויה
רשע הוא גאוותן המבקש את האור בעל מנת לקבל לפרטיות. כאשר מתעורר רצון גדול לפרטיות, זהו הגיהינום הרודף אחריו, שהרי לא ניתן לקבל את האור לפרטיות, מכאן הדרך קצרה לתסכול ודיכאון.
בעולם הזה לא רואים שהאור הוא חושך, לכן יש לפעול באמונה ולוותר על הפרטיות בה נראה לכאורה אור. ומי שאינו מוותר נמכר לעבד שלא יכול להחליט על גורלו.
על האדם לבנות נפשו לפי התבנית המתוקנת של עולם האצילות בו אין פגם. כאשר משהו לא מסתדר לאדם במציאות, זהו סימן שעליו לחזק את הצד הנפשי שבו. העולם החיצוני משמש כמנוף לכניסה לעולם הנפש. יש להעלות את כל הרצונות לתוך הנקודה הפנימית, האצילות בנפש, כדי לתקנם.
כל תיקון של הדינים והרצון העצמי באים דרך קו אמצעי, כלומר שהשמאל, הרצון לקבל בא ליחד, ופועל ממטה למעלה, בתנועה שמראה שאני מטה בחשיבות ויש עליון מעלי. וכך להגיע לרגש נכון מאוזן ואוהב.
❧
אות ה אחרונה דהויה כב – כד שעור 8
נעשה אדם, בכוח המלכות שעולה לבינה, בשונה מבעלי חיים שבאים רק ממלכות. לכן באדם שני צדדים, כאשר הוא חי את הצד הכלול בבינה, ההשפעה, אזי הוא חי את צד האדם שבו. מכאן שהמצוות לא עוזרות אלא הן מגרות ומעוררות את צד האדם, ולא ישפיעו על גוי.
כאשר מתעוררת השתוקקות עצמית חזקה, ניתן כח לקליפות לכסות ולסתום את האור כדי שלא יגיע לתחתון. כדי לתקן זאת יש לעורר את הקב"ה כמו למשל בתקיעת שופר, מעוררים את החסדים לחיבור.
האלכסון באות א מייצג את האמצע, מלכות שהתכללה בבינה, חיבור במשקל נכון עליו כתוב נעשה אדם בצלמנו כדמותנו. האדם הוא א + דם שבכח זה ניתנת השלמה של אלופו של עולם לדם שהם גימטריה אב ואם.
קו אמצעי הוא הצד המאוזן, המשקל שבאדם, המאפשר לו לשקול את הדברים מעבר לרצון העצמי שהוא המלכות, ולבחון גם את צד העליון, הבינה.
היכולת של אדם לייצר גבול היא ע"י מסך, אשר בלעדיו לא ניתן לקבל אור וכך גם בלי גבולות. לכן י"ב גבולי אלכסון מאפשרים את קבלת האור, וכך י"ג מידות הרחמים.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.in
ה דהויה יט – כא שעור 7
כח ההכללה מתקבל ע"י חסדי הימין, שמידת החסד מוכנה לוותר על כל הפרטים כדי להשיג את הכלל, ולקבל את הפרטים כמרכבה. וכך בזכות החסדים שמקבלת המלכות מז"א היא נחשבת לכלל ויכולה להתחבר לעליון.
כשאדם עובד ופועל נכון, ומקבל אור, חווה תענוג זהו סימן שהכין כלי ראוי, וכאן עליו להתעורר ולהמשיך להכין כלים להתחברות. כאשר רודפים אחרי תענוג לא ראוי, ידע שהכלי לא ראוי, שאחריו תגיע ריקנות ותסכול, כך שגם החושך מביא להתעוררות.
יכול אדם לבדוק האם הוא צורך תענוג אמיתי, כאשר ביכולתו לדחות את האור, שהחסדים יקדימו את הרצון, ולבחון האם הוא תואם את המודלים העליונים. לכן מבחן התוצאה החיצוני של הרגשה בלבד אינו קובע.
השאיפה האמיתית היא לא לקבלת האור, אלא לחיבור לעליון, וכך יוצאים מהגלות הנפשית.
לא החכמה מוציאה את האדם מהדלות והעוני, אלא החסדים.
ללא זיווג עם זעיר אנפין, נקראת המלכות אות ד מלשון דלה ועניה שאין לה מעצמה כלום, אלא מה שנותן לה בעלה. בזכות הזיווג בו היא מקבלת את החסדים, יכולה החכמה שבה לבוא לידי ביטוי, ויוצאת מהדלות והופכת להיות אות ה בשם הויה.
הצלחת האדם תלויה באמונתו, להוציא את הפוטנציאל מהכח אל הפועל, ביכולת להתקשר לדבר אמיתי וגדול ממנו. האמונה נובעת בעיקר מאמונה שהבורא נתן בנו את היכולת לגדול.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
ה דהויה טז – יח שעור 6
על האדם לסדר בנפשו את התודעה כדי לא להישבר.
כאשר מוכן האדם לבטל עצמו, יש ביכולתו להשיג דברים עליונים.
עולם אצילות הוא עולם התיקון, ומהווה תבנית נכונה כיצד על האדם לפתור את הבעיות הנפשיות כדי שלא ישבר, ויוכל בהתאם לבנות תודעה מסודרת.
לא ניתן לקבל ג"ר דחכמה, שזו בחינה של עץ הדעת. או"א שבהם ג"ר, התתקנו בכוח של ג"ר דבינה, כלומר מציאות שלא ניתן לקבל את החכמה, אלא חסדים בלבד.
מבקש דוד המלך, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. נפלאות הם נ פלאות. מאחר והחכמה אצל או"א מכוסה, לכן היא נראית כפלא כלפי התחתון, ומבקש דוד להשיג את החכמה הנעלמת הזו. זוהי ההארה האמיתי שהכין הבורא להיטיב לנבראיו, שעליהם לבטל את האגו כדי לזכות בו.
בתחילה מרגיש האדם שישנו פלא, היינו חכמה עצומה שאינו מבין. ברגע שהוא מוכן לקבל בענווה שהגדלות הזו נמצאת למעלה והוא סמוך אליה, אז מתחילה להתקבל הארה כשהוא מוכן לקבל את החכמה למרות שאינו מבין אותה.
ללא ביטול הגאווה, מנסה האדם להשיג בגשמיות את האורות הללו, וזו בדיוק עצת היצר הרע. כל שעליו לעשות זה להסכים שהחכמה לא נמצאת ברשותו למרות שהוא מרגיש כך, ולבוא באמונה שיש עליון מעליו.
על האדם להכין מקום נפשי לתיקון רצונות שאינם ראויים, רצונות שנפלו בשבירת הכלים. כאן באצילות שהוא עולם התיקון, אוספים את הרצונות ומעלים אותם למעלה למבנה נכון שלהם, ואז להחזירם לפרקטיקה מתוקנים.
ישנו מקום פנימי נעלם בנפש, מקום הרפואה הכללי בו נמצאת כל החכמה, וישנו גורם מתווך שיכול לעלות ולרדת עם החכמה, זוהי בחינת האות ה משם הויה, ונקראת מדרגת ישסו"ת.
כדי לתקן את הנפש, צריך את החוכמה להעביר בלי לשנות אותה, אלא לקבלה כפי שהיא. התיקון בדרך התורה מצריך את המנגנון הנפשי, זו התודעה שנקראת מרכבות, שעולות וניזונות מהחכמה העליונה.
דוד המלך רצה לעמוד על סוד זה של ה מרכבות אלו כש"א גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך ואלו נ נפלאות כשמאירים ומעלים את האות ה. בזמן הקטנות כשהחכמה לא יכולה להתגלות היא נק פלא, לשון נ פלאות, ולאחר שיורדים למטה הם נקראים מרכבות המובילות את החכמה. מבקש דוד המלך שדרך תודעה זו יוכל לרפא את כל העיוותים הנפשיים, ולקבל את ההכרה העליונה, כמו מהתורה, מתבנית אמיתית נצחית.
שאלות חזרה בזוהר חדש בראשית י"ג-ט"ו
1.מי מוליד את הה ומדוע צריכים לעלות לא"א כדי להוליד את הה?
2. מיהם הנקראים סומכים ומדוע רק בהם מתגלה חכמה?
3. מהו שכתוב גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך?
ה דהויה יג – טו שעור 5
על האדם להכין מקום נפשי לתיקון רצונות שאינם ראויים, רצונות שנפלו בשבירת הכלים. כאן באצילות שהוא עולם התיקון, אוספים את הרצונות ומעלים אותם למעלה למבנה נכון שלהם, ואז להחזירם לפרקטיקה מתוקנים.
ישנו מקום פנימי נעלם בנפש, מקום הרפואה הכללי בו נמצאת כל החכמה, וישנו גורם מתווך שיכול לעלות ולרדת עם החכמה, זוהי בחינת האות ה משם הויה, ונקראת מדרגת ישסו"ת.
כדי לתקן את הנפש, צריך את החוכמה להעביר בלי לשנות אותה, אלא לקבלה כפי שהיא. התיקון בדרך התורה מצריך את המנגנון הנפשי, זו התודעה, שעולה וניזונת מהחכמה העליונה.
כג אות הזו היינו י עלתה עם הסומכים שבה למעלה לראש א"א שם הזדווג מי שהזדווג שאינו ידוע ששם חסדים מכוסים ואור אין סוף מאיר ואינו מאיר מאיר חוכמה, אך מאחר והחסדים מכוסים, אין החוכמה באה לידי ביטוי. וירדה י משם למקומה ואינו ידוע ממי שהיא ומאירה וכאשר ירדה נכללו ב אלו תשעה סומכים והיא התפשטה עמהם וכשהתפשטה יצא ממנה אור אחד כלול מכולם והתכסתה בו כי שנכנס בהיכל אחד.
הסומכים של האות י הם ישסו"ת שהיא ה דשם הויה.
ביטוש מתקיים כאשר יש שני קווים מקבילים ויש רק ביטוי לקו ימין וקו שמאל ואינם מאירים. כאשר ישנם 2 קווים אי אפשר עדיין שמדרגת ישסו"ת תהיה במוחין כדי להאיר לתחתונים.
כדי להגיע למוחין צריך עיבור דעיבור ב.
מלמד כאן שרוצים להאציל את ה דהויה. א"א מסודר כתר ויקוצו של יוד, ה דהויה הוא ישסו"ת המלביש מחזה עד טבור של א"א. אותו מולידים או"א שצריכים לעלות לגדלות ועליהם לעלות לראש דא"א מפני שהם בחסדים מכוסים. בתחילה יש להם מוחין דאחור ואינם יכולים להוליד, ויש להם לעשות השלמת כלים וכשעולים האח"פ הם מעלים בסוד אחים בכורים איתם.
העיבור של ה דהויה נעשה ע"י הגדלות של י דהויה, היי או"א
כד היכל ההוא נמצא בב' צדדים ימין ושמאל שיתכסה מצד הימין ויתגלה ממטה למעלה בצד שמאל, כי הימין הוא חסדים והחכמה מכוסה ונעלמת ובשמאל החכמה מתגלה אבל רק ממטה למעלה ולא ממעלה למטה שזה מתתקן ע"י קו אמצעי שגם החכמה תוכל להאיר ממטה למעלה ואלו ט סומכים של י מאירים בתוך היכל ההוא והאות י נגנזה ג"כ בתוך היכל ההוא שהיא מתלבשת בתוך ט הסומכים שלה המאירים בהיכל, והיכל ההוא נק ה הראשונה של השם הויה ומטעם התלבשות י עם ט הסומכים שלה בתוך ה יצאים גם באות ג ג בחינות שהתבארו ביוד.
העיבור של ישסו"ת בהיכל או"א מאפשר להוליד גם את ישסו"ת ב ג קווים
כה מוכן להשגה ואינו מוכן, מתגלה ואינו מתגלה ואינו מתגלה כלל בסוד זה עומד י עם כל הסומכים שלה משום שהיא נעלמת ובה עומדים הכל להתעטר.
כי התבאר לעיל שיוד שה"ס וא"א עלאין נעלמים לגמרי מחכמה ורק ישסו"ת הב' שלהם שהם ט סומכים בהם מתגלה החכמה. גם התבאר שאפילו אלו ט הסומכים הם קיימים ולא קיימים להיותם בחינת או"א המלבישים לחכמה סתימאה ולפיכך הם מתגלים לעצמם ואינם מתגלים לאחרים אלא שהם מעבירים החכמה לאות ה דהויה ומן ה מושפעים כל המוחין לזו"ן ולעולמות. או"א בחסדים מכוסים, לכן את החכמה הם מעבירים לישסו"ת בה אפשר להשתמש בחוכמה.
ט סומכים שביוד מוכנים להשגה ואינם מוכנים להשגה, כי מצד אחד אין מהם שום גילוי לאחרים ואינם מוכנים להשגה, ומצד אחד הם מעבירים החכמה אל ה דהויה ונמצא שהם מוכנים להשגה, שהחכמה שבהם מגולית רק לעצמם ולא לאחרים, היי יוד עצמה שה"ס וא"א עלאין שהם אינם מגולים אפילו לעצמם כמ"ש שם.
בסוד זה קיימא אות י היינו שאינו מתגלית כלל וכולהו סמכין הם מתגלים ואינם מתגלים מוכנים ואינם מוכנים.
כו זו ה יש לה חמש מרכבות היוצאות מתוך אותו אור של הנר כשעולם למקומה ונאספת אחר שעשה מדה.
או"א במקורם במדרגת בינה, וקיבלו תפקיד חכמה מפני שא"א לא יכול לקבל תפקיד של חכמה מפני שהוא נמצא בצמצום א, לכן רק בינה יכולה לקבל, ורק דרך ישסו"ת שבה, למטה מחזה.
ג"ר דבינה אינו נפגם מפני שיצאו מתחת לראש, ועדיין נחשבים לראש מפני שהם חפצי חסד ולא חכמה ומעדיפים חסדים
כשישסו"ת עולה לגדלות, עולה למעלה מחזה וגם היא עצמה מתחלקת לאו"א ולישסו"ת שלה, וגם ס וגם ם.
כז ואלו ה מרכבות בזמן הקטנות שלהם נק נפלאות שהוא אותיות נ פלאות ודוד המלך רצה לעמוד על סוד זה של ה מרכבות אלו כש"א גל עיני חוכמה ואביטה נפלאות מתורתך ואלו נ נפלאות כשמאירים ומעלים את ה להתעטר נעשו חמש להאיר לא חמש למטה ולהאיר לא היוצאים ממנה. מה שמכוסה ונעלם נק פלא, שפירושו העלם שאינו מובן, מאחר ונוצרו במקום של חסדים מכוסים.
בזמן הקטנות כשהחכמה לא יכולה להתגלות היא נק פלא, לשון נ פלאות, ולאחר שיורדים למטה הם נקראים מרכבות המובילות את החכמה. מבקש דוד המלך שדרך תודעה זו יוכל לרפא את כל העיוותים הנפשיים, ולקבל את ההכרה העליונה, כמו מהתורה, מתבנית אמיתית נצחית.
וא"א אינם יכולים לתת מצד עצמם, מפני שהם חסדים מכוסים ועליהם לשמור שלא יתגלה ג"ר, ואז סומכים ועוזרים לישסו"ת לגלות.
יוד דהויה י – יב שעור 4
כאשר מנסה אדם להעביר ידיעה לחברו, ישנם דברים סתומים שהם סוג של השראה שאפילו לא ניתן להגדיר אותם. במדרגת ישסו"ת ב כבר יש לאדם הבנה, אך כדי להעביר לחבר עליו לעבד ולמסור לפני יכולת סידור דרך ההסבר.
תהליך מחשבה זה ניקרא עיבור, יניקה ומוחין. שלב ראשון עיבוד עצמי של הידיעה שהוא עיבור, יניקה היא בחינת היכול להעביר לאחר והוספת קצת נפח כדי שיהיה מובן לחבר, ורק לאחר מכן הוצאת הדברים באופן שלם.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
שאלות חזרה בזוהר חדש בראשית ז-ט
1.מה התפקיד של האות?
2. כיצד מחולקת אות הא' ואיזה מדרגה מראה כל חלק שלה?
3. כיצד י' דומה ל א' ומדוע צריך השוואה זו?
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧
יוד דהויה ז – ט שעור 3
מלמד כאן על החלק הנסתר שבאותיות. אות היא חיסרון, ובלימוד באים לבדוק כל חיסרון כיצד הוא מקשר לרעיון שבעולם העליון.
השלמות נמצאת בהסתרה כדי לאפשר לנו לגלות אותה. אותיות התורה מסתירים שלמות, וכך בכל מפגש עם החיים יש לגלות את הבורא שמדבר איתנו דרך הבריאה, למרות שראייתנו חלקית, ואין אנו מסוגלים לפרש כל מציאות כראוי.
היצר הרע מתערב ומבלבל לנו את האותיות שהן חסרונות, ועלינו לפרש את המציאות באמונה מעל טעם ודעת. צדיק מפרש נכון את סודות התורה הפנימיים, ואת המציאות, מאחר והוא מצדיק תמיד את הבורא.
בלימוד על האות א, מראה שישנה הפרדה בין היוד התחתונה לבין היוד שמעל האלכסון. ובמצב קטנות י תחתונה אינה יכולה לקבל אור. באצילות, עולם התיקון, ניתן החיבור בין עליון לתחתון בצורה מתוקנת.
בזמן תיקון, האות א מצביעה על שלמות חלקית, היינו שלמות שבדרך. כאן ישנה שמירה שלא להיכנס לגאווה, מאחר וכן מקבלים חלק מהאור.
ישנם חסרונות באדם אותם יש למלא ע"י המחשבה. במחשבה יש צד ניסתר, מעין תת מודע עליון ואת החוקים העליונים יש לקבל באמונה בלי הבנה, שלא ניתן לחדור אליו לטובתנו כדי שלא נקבל וניזוק.
בראשית זוהר חדש
ויהי אור ד – ו שעור 2
אור/שפע ניתן לקבל רק ממטה למעלה, כלומר שיראה הנברא שהוא מטה בחשיבות, והבורא מעלה בחשיבות, ואז קבלת האור תהיה רק מטעם שהוא משפיע. זו צורת קבלה של קו אמצעי, היינו הכפפת הרצון לקבל משמאל, לימין, לאמונה.
השמאל מופיע בערב, החסד הימין בבוקר והם מתאחדים שכתוב יום אחד. שואל רבי יהודה מדוע כתוב כל פעם במעשה בראשית ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד, אלא בא ללמד שגם בכל יום יש הארה מיוחדת, ובכל מקרה כלולים מימין ושמאל.
הגיהנום בנפש הוא הרגשת הנפרדות מהבורא, זהו חופש הפרט המבקש להיות נבדל מהכלל. אדם הרוצה לבטל את הגיהנום בנפשו, צריך לעשות שלום פנימי כדי לסדר את המחלוקות. גם בין שני אנשים אפשר לעשות שלום כאשר מצליחים לזכך את דעת הזולת ולבוא למקום המשותף, גם אם לא ניתן הדבר לבוא לידי ביטוי בשלב ראשון.
הרקיע הוא המסך המייצר את ההפרדה ולכן לא נאמר ביום שני יום טוב, שהפרדה זו אינה טובה כשעומדת בפני עצמה, וביום השלישי מגיעה ההפרדה לתכלית הטובה של קו אמצעי
אומר רבי שמעון, שצריך קודם כל לתת לשמאל, לכלים עמדה משלהם, כדי ליצור מחלוקת כדי שתהיה אפשרות להבדלה וכל אחד יעשה את תפקידו.
בנפש השאלה היא מדוע לא הולכים ישר לאהבה, למה יש לבנות קודם את האנוכיות, לבוא ביראה לאהבה. זה טוב שנותנים לכל צד את הפרטיות שלו, שיביא עצמו ליחד, לקשר.
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;"><strong><img class=" wp-image-21590 aligncenter" src="http://www.zoharyomi.net/wp-content/uploads/2020/02/78227456_2738229076253803_5075070130187141120_o.jpg" alt="" width="1235" height="1621" />האזינו קג- קז 6</strong></span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;"><strong>לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם</strong></span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">אין דבר בתורה שיוצא מכלל השם הקדוש כי התורה כולה שמו של הקב"ה. שמו של הקב"ה הוא הגילוי שלו בעולם, התורה היא זו שמגלה את מעשי ה' יתברך, מכאן שכל התורה שמותיו של הקב"ה ובאה לבטא את רצונו. התורה היא הפירוש הנכון של ההסתכלות במציאות. שם הוא רצון, ורצון של קדושה בא עם מסך שתפקידו לפעול נקודה פנימית, לעשות עבודה לקרב את הנברא לבורא.</span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">אחד ירדוף אלף ושנים יניסו רבבה. אחד הוא בחינת אלופו של עולם שנתן לנו את הרצון לקבל, וכאשר פועלים כראוי את הרצון לקבל, היינו לוותר עליו, אז הוא מניס (מגרש) את אור החכמה, וכשיש שנים יוכלו להניס רבבה שהיא אור החסדים, כרגע לא ניתן לקבל, אז מוותרים על שני האורות, שהיחד מנצח.</span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">ברוחניות ארץ ישראל כנגד השכינה הקדושה, כלומר שיש לפעול בארץ לפי חוקי השכינה. כל התוכחה של משה באה להכשירם לפני הכניסה לארץ. יש כוח ביהודי לפעול באחדות וכך לנצח ולהיפרע מהשונאים.</span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">הקב"ה הוא המרפא את החולה שנקרא דל מפני שהוא מחוסר אמונה. חוסר אמונה היא אם כל המחלות, שבלי אמונה אדם מתנתק מהכלל.</span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">כדי שהרפואה ע"י רופא בשר ודם תפעל צריך שהרופא יהיה ירא חטא. אין רפואה גדולה יותר מרפואת התורה המחברת את תפיסת הפרטיות לא הכלל הנצחי</span></p>
<p style="font-weight: 400; text-align: justify;"><span style="font-size: 14pt;">יש והקב"ה שם את האדם בבית האסורים שהוא נעשה חולה בגלל האנוכיות והגאווה שבו. וצריך כל יהודי לעזור ולהוציא אותו כדי להחזירו למוטב, וגם בגשמיות ישנה מצוות פדיון שבויים. <strong>אין דבר העומד בפני התשובה</strong></span></p>
הקודם