מלמד כאן כיצד בונים מחשבה תוך התגברות על הס"א שנק' הנחש, התנין הגדול שבים, דהיינו כיצד להתגבר על המחשבה שאני צריך לקבל לעצמי. בדרך ההשגחה בא התיקן, שמי שמבקש לקבל לפרטיותו נענש, דהיינו מובל לתיקון.
הרשעים שמנסים לקחת את החוכמה לגוף כאילו הגוף בשלמות ולא הראש, היינו התענוג האישי הפרטי הוא זה שמייצר את השלמות, וזה דרך הס"א.
המחשבה של האדם מורכבת מאמונה שהיא למעלה מהשגה, ומתפיסה של סיבה ותוצאה, בחינת אמונה ומדע. את המחשבה יש לסדר כאשר האמונה בראש. בתהליך סידור המחשבה על האדם לנהל את החסרונות שהוא מרגיש, מול האמונה שמלמעלה הכל טוב. הרשעים מבקשים את כל התענוג לגוף, כאילו ההנאה הפרטית היא התכלית והשלמות. במהלך התיקון מרגישים חסרים, ומתנהלים לאט על סדר המדרגה מבלי לבגוד בתפיסה האמונית, תוך קבלת האור/השפע במידה חלקית דרך מידת ההשפעה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
למרות שיש חוכמה בלמד דצלם, במקום החג"ת יש צורך בתיקונים נוספים בנה"י כדי שתפשט לגוף.
תיקון א' גלגלתא שבא מחסד דעתיק, עמר נקי שהוא ם דצלם שבחג"ת דעתיק.
ב' טלא דבדולחא חוכמה דאריך שמקבל מגבורה דעתיק
ג' קרומא דאווירא כנגד צ'
ד' עמר נקי
ה' ראווא דראוין – מצח
ו' פקיחו דעינין
ז' ב נוקבי דפרדשקא
על האדם לנהל את צורת המחשבה הרוחנית דרך תבניות אמונה כפי שמתפתחת המחשבה בעולמות העליונים, וכך להחזיק סוג של תודעה גבוהה קבועה כאקסיומות על פיהן הוא חושב, מפרש את המציאות ומתנהג.
יכול אדם להרגיש חוכמה מופשטת בפנימיותו, אך יש לזה סדרים לגילויה דרך י"ג תיקוני הזקן שמאפשרים את העברת החוכמה. כל התיקונים הללו באים לזמן תיקון, ובאלף השביעי יחרבו, דהיינו בהסכמה לוויתור על הפרטים כדי לבוא לכלל. דהיינו ישנה עבודה בזמן התיקון, ולאחר שמביאים את הפרט, את המקרה לכלל, יש להחריבו מפני שהכלל מתקן את הפרטים שבו.
ו) ז"ש רעוא דרעוין אתגליא בצלותא דתתאי שהוא מצח דא"א ששם מאיר יסוד דעתיק, שהוא קו אמצעי של נו"ה הנסתרים שלו, שבסבת הארת יסוד דעתיק שם נפנה המצח משערות שהם כחות דין ונתגלה בו רצון הרצונות והוא תקון ה'. וז"ש אשחגא פקיחא דלא נאים ונטיר תדירא שהוא עינים דא"א שבהם מאירים נצח והוד הנגלים דעתיק והוא ל דצ' ששם מקום עמידת המתקלא ויציאת החכמה, אל עוד לא מקום גילוי, וז"ש אשגחותא דלתתא באשגחותא דנהירו דעלאה, השגחה רומז על אור החכמה והנק' ראיה ואומר שהחכמה המתגלה למטה בחוטם דא"א מקובלת מכאן מעינים דא"א שבהם מקום יציאת החכמה להיותה בחי' ל דצלם דצ' והוא תקון שישי דא"א וזה אמרו תרין נוקבין דפרדשקא דאתער רוחא לכלא, שהוא חוטם דא"א, שבו מאירים יסוד ומלכות דעתיק, שהם בחינת צ' דצלם וע"כ יש בחוטם ב' נקבים, כנגד הארת יסוד ומלכות דעתיק ושם הוא מקום גילוי החכמה. וע"כ נק' החוטם בשם פרדשקא שפירושו ממלא מקום של הלשליט משום שעיקר השולט על יציאת החכמה הוא בעינים דא"א שה"ס ל דצלם אלא משום ששם אין מקום לגילוי, ששם בחנת ג"ר ואין החכמה מתגלית אלא בכלים דו"ק וע"כ נתגלתה בחוטם שהוא ו"ק, ובחינת צ' דצלם דצ' נמצא שהחוטם הוא פרדשקא וממלא מקום של העינים וזה הוא תקון שביעי.
והנך מוצא שמשום שעתיק רצה לגלות החכמה ע"י א"א הוכרחו ז' ספירות תחתונות חג"ת נהי"מ לעשות ולתקן ז' תקוי גלגלתא הללו בא"א שהם האורות ג' בחינות מל"צ שבחג"ת דעתיק בחינה ראשונה שעדיין נסתרת בפנימיות ראש דא"א שהם גלגלתא וחכמה סתימאה ואוירא. וג' בחינות ועוד אחת למלכות מל"צ שבנה"י דעתקיק ומלכות שלו העושים ד תקונים בחיצוניות הראש שהם: עמר נקי ורעוא דרעוין ואשגחא פקיחא וב' נוקבי דפרדשקא שאין החכמה יכולה להתגלות אלא בתקון האחרון הזה. וז"ש דאתער רוחא לכלא שממנו יוצא רוח החכמה לכל פרצופין התחתונים. עתיק הוא ראש האמונה, וכך יש ללמד כיצד לבנות את המחשבה
ז) בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ הם שש תיבות כנגד חג"ת נה"י, ובראשית עליהן שהיא בינה. כולם הן למטה בבינה ובז"א והן תלויות ונמשכות מז' תיקוני גלגלתא ומתפשטים עד היקר מכל יקר שהוא י"ג תיבות כמ"ש לפנינו. לוקח בחשבון שהמילה ארץ היא מלכות שנגנזה ברדלא אשר תצא רק בגמר תיקון, לכן י"ג הם תיקונים כהכנה לגמר תיקון והמילה ארץ השניה דהיינו הארץ שבה מתחיל הכתוב הב' אינה בחשבון י"ג תיבות אלו, משום שיצאה מאותה הארץ שהתקלקלה בחטא של עצה"ד שהתערב בה המלכות דמדת הדין הקשה, שכתוב מן האדמה אשר אררה ה' וע"כ אינה בחשבון י"ג והם מתחילים מן היתה, דהיינו היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלקים מרחפת על פני המים שהם י"ג תיבות ואלו י"ג תיבות תלויות מי"ג תקונים שביקר מכל יקר שבלעדיהם אי אפשר שתתפרש החוכמה שהוא הדיקנא דא"א
ח) ששת אלפים שנה שהעולם עומד תלויות ונמשכות בשש תבות הראשונות שהם ברא אלקים את השמים ואת הארץ השביעי שהוא בינה, עליהם שמתגבר בלבדו, דהיינו המלה בראשית המקודמת להם. ונחרב הכל בי"ב שעות שכתוב היתה תהו ובהו וגו. השלשה עשר יקים אותם הי"ב שעות ברחמים ומתחדשים כבתחילה וקמים שוב כל אלו הששה. משום שכתב ברא ואח"כ כתוב היתה, משמע שעתה כבר איננה והוא כי היתה ודאי בששה אלפי שני, ולבסוף באלף הז' היא תהו ובהו וחשך וגו כי נחרבה וז"ש ונשגב ה' לבדו ביום ההוא דהיינו באלף הז'
נודע שלתקון העולם שתף מדת הדין במדת הרחמים, דהיינו שהעלה המלכות לבינה שע"ז השיגו זו"ן מוחין וכלים מהבינה והתקיים העולם, ולולא זה לא היה העולם מקיים המילה בראשית רומזת על המלכות שעלתה לבינה וקבלה תקון כדי לקיים את העולם. וז"ש שיתא אלפי שנין ליין בשית אקדמאי, שה"ס חג"ת נה"י של ז"א שנמתקו בכלים דבינה שע"כ המה חסרי המלכות ועטרת יסוד שה"ס מפתחא, דהיינו מלכות מבחינת בינה היא עומדת במקום מלכות האמיתית דמדת הדין. ז"ש שביעאה עלייהו דאתתקף בלחודוי, שבחינת המלכות שהיא סיפרה שביעית הוא מבחינת בינה שהוא ממעל חג"ת נה"י, כי הבינה לבדה מחזקת במלכות לקים העולם בשתא אלפי שני ע"י כלים ואורות שלה ועליה רומזת המלא בראשית. ונודע ששורש תקון זה דעלית המלכות בבינה, הקטנות והגדלות וכל מיני מוחין יוצאים מי"ב תקונים שבדיקנא דא"א עד ונקה שהיא בחינת המלכות שבחינתה עצמה גנוזה אלא שמקבלת מי"ב תקונים של הדיקנא כמ"ש להלאה, וע"כ נאמר עליה ונקה לא ינקה, כי כל אלו האורות של י"ב התיקונים הם כמלים ואורות דבינה ובחינה זו נק' ונקה ולא כלים של עמה שהם עוד בסוד לא ינקה. ובאלף הז' יחרבו כל אלו המוחין הנמשכים מי"ב תקוני דיקנא שז"ס חורבן העולם שיהיה באלף הז' וז"ש ואתחריב כלא בתריסר שעתי, שכל מה שבתריסר שעתי שהם י"ב קונים דדיקנא הכוללים כל האורות והכלים דבי"ע יחרבו שמזל י"ג שנאמר עליה בשתא אלפי שני לא ינקה. הנה אז תקבל תקונה המוחלט כי הב"ן ישוב להיות ס"ג ע"ש בהמשך, ואז וקמו כל אינון שיתא, שכל המוחין דשתא אלפי שני יחזרו ויקומו. אין מדובר על חורבן הגשמיות אלא על ביטול כל המוחין דצמצום ב' מול האור הגדול דצמצום א', הפרסה תרד למקומה ולא יוכלו להאיר ויחרבו אורות צמצום ב' – ומי שלא עשה תיקונים של צמצום ב' אלא רק של צמצום א' תהיה לו לרועץ ועל זה נאמר מה לכם יום הדין כי חושך הוא ולא אור לעטלפים. לכן כדאי להיות בחינת תרנגול היודע להבחין בין יום ללילה, והשכלת לסדר בזמן התיקון את המוחין והסכמת להיות בהשפעה.
שאלות לחזרה
ה ושינון בזהר ספרא דצניעותא ו-ז
1. מהם שבעת התיקונים שעתיק מתקן את ראש א"א?
2. במה שונה תיקון ב' נוקבי דפרדשקה משאר התיקונים?
3. מה מתארים התיבות בפסוק הראשו "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ" מה מיוחד במילה בראשית?
4. מדוע המילה "והארץ" לא נספרת ב-י"ג תיקוני דיקנא?
5. מדוע התיקון ה-י"ג כתוב "ונקה לא ינקה"? במה הוא נקה ובמה הוא לא ינקה?
6. מהו החורבן באלף השביעי בפנימיות האדם?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
לימד בשעור קודם שאת הכלל ניתן לתפוס רק דרך הפרטים, כפי שלא ניתן להרגיש בטעם תפוח לפני שלועסים, הדבר השני שלימד צריך אמונה למעלה מטעם ודעת כדי להגיע לכלל, ולצורך זה יש לבטל את הגאווה, וזו בחינה של עתיקא קדישא, שנעתק מהשגה.
נעשה תיקון בעולמות והופרדו הימין והשמאל בין הרצון להשפיע לרצון לקבל. כעת צריך מאזניים, שיקול דעת הנק' מסך דחיריק.
כדי לסדר את הראש בשורש המחשבה, הראש האמוני נחצה לשנים, לגוף האמונה המסדר את המחשבה של כל הנבראים, ראש דאריך אנפין. גוף העליון הופך להיות ראש התחתון. הגוף מתחלק ל 7 חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד.
את הראש מתקנים ע"י ג' תיקונים הנק' גלגלתא – בתוך הראש של החוכמה שעליו לחשוב בצורה מדעית, גם בתוכו צריך יסוד של האמונה, אידיאה שהיא אקסיומה אותו מתקינים מהחסד. ראש זה נקי ולא ניתן לפגום בו. התיקון נק' טלא דבדולחא, יש בו רק אמונה.
תיקון שני נק' קרומא דאווירה, זה מקום שסותם את החוכמה שלא תתפשט למטה, אלא קודם עוצרים ורק בדרך מיוחדת היא מתפשטת למטה. הפרדה ברורה בין המחשבה המופשטת שאינה באה עדיין לגילוי.
תיקון שלישי בו קו אמצעי מייחד את ב' הקווים ומיוחד לגילוי החוכמה.
לכן על האדם לחשוב מחוץ לעצמו.
לאחר מכן תיקון נצח והודהנסתרים והנגלים. כאן מכינים את האפשרות לגילוי החוכמה.
את הכלל צריך ללמוד דרך הפרטים, את החוכמה ניתן לרכוש כאשר כל אחד ממלא תפקידו, ומאזן כראוי בין ימין לשמאל, בין אמונה לרצון. תפקיד השמאל לשמש את הימין.
ה) מאזנים אלו מסך דחיריק תלויים במקום שלא היו, דהיינו בראש דעתיק שהתקן שהמלכות לא תרד מבינה שלו לעולם שזהו שורש המתקלא שורש המאזניים שיהיה באמונה שלמה בלי שהמדע יפגע בו וכלן הותקן בראש כל מדרגה ראש אמוני מצד האמת. ונבחן שתויים שם נשקלו בו אלו שזיוניהם לא נמצאו ונשברו בעולם הנקודים, דהיינו ז' מלכים שמתו מחמת שזיוניהם לא נמצאו ונתקנו מכוח זה ששורש המתקלא נתלה בראש כל מדרגה הכוח להתקיים שוב בעולם אצילות בא מראש דעתיק. ועצם המאזנים עומדים בגוף בקו אמצעי שהוא ת"ת שבו מציאות הדין של המסך דחיריק. הכולל מנעולא שהוא בחינת עתיק שהוא ראש ושורש האמונה, ומפתחא מסך דקו אמצעי. בחינת והדין הזה אינו מתאחד ואינו נראה במאזנים כי אילו היה נראה היה מתבטל אפילו הו"ק דחוכמה, אלא שפועל למעט השמאל אע"פ שאינו נראה בו. במאזניים אלו עולים האורות דשמאל ממטה למעלה ובו עולים שלא היו ויהיו. הראש האמוני בכל מדרגה לא מאפשר הארת ג"ר דחוכמה אלא רק ו"ק ממטה למעלה ובכך נמנעת השבירה.
המתקלא התלויה בראש כל מדרגה נבחן שתלויה במקום שלא היו כי אין שם מקום המלכות והדין שלה, אלא שנתקנה שם כדי לתקן התחתונים, דהיינו לתת כוח אל קו אמצעי שבגוף. המתקלא העומד בגוף כל מדרגה נבחן דהוו כי בת"ת היא מצאת המסך דחיריק בחזה שלו. והמתקלא העומד בסיום המדרגה בעטרת היסוד שהוא קו אמצעי דנה"י, נבחן דיהויין כי הדין דמסך דחיריק אינו מתגלה בעטרת היסוד אלא אחר כריתת הערלה, וע"כ אומר בו לשון עתיד, דהיינו שמתגלים בו ע"י תקון. ג' מדרגות: א' אמונה שלמה מובנית שחייבת להיות בסיס. ב' אפשרות לקבלת חכמה לאחר תיקון. ג' תיקון לקיום החכמה.
ו) סתר בתוך סתר נתתקן ונזדמן בגלגלת אחת שהיא כתר של א"א המלאה טל הבדולח שהו חכמה סתימאה דא"א ונמצא שחכמה דא"א שהוא סתר אחד יצאה ונתקנה בתוך הכתר דא"א שהוא סתר ב' ובדרך זה נזדמן הארת ראש הא' שנק' רדל"א להאיר לתחתונים הקרום של האוויר שבין גלגלתא לחכמה סתימאה, נזדכך וסותם אלו שערות הראש דא"א הנק' צמר נקי עמר נקי תלויות במשקל. רצון הרצונות מתגלה במצח דא"א ע"י תפלות התחתונים. השגחה מעין פקוחה שלא ינום ושומר תמיד, נתקנה בעינים דא"א והשגחה של הפרצופים שלמטה תלויה בהשגחה זו העליונה דא"א וב' נקבים של ממלא מקום השלטון שה"ס החוטם, המעורר רוח חיים לכל.
אחר שביאר המתקלא תלוי בראש עתיק הנק' רדלא ששם השורש ועיקר עמידת המתקלא היא בגוף דעתיק, כמ"ש מתקלא בת"ת בגוף קיים, ממשיך לבאר איך המתקלא עומד בגוף עתיק, שהוא חג"ת נהי"מ שלו. אמנם גם חג"ת נהי"מ דעתיק נעלמים מבחינת עצמם, אבל הם מתגלים ע"י התלבשותם בא"א ועושים בו ז' תקונים המכונים ז' תקוני גלגלתא.
האח"פ יצאו לבחינת גוף שהם תחת המסך והם בפנימיות ראש דאריך ונותנים 7 תיקונים עוד לפני י"ג תיקונים
גם צריך שתדע שאע"פ שאמרנו שהמתקלא עומד בת"ת הגוף ושם מתלבשת החכמה בחסדים במשקל השווה שכל אחד עושה את תפקידו והחכמה מאירה בשלמות הראויה, הנה זה רק לבחינת יציאת החכמה בלבדה, אבל עוד אין החכמה מתגלית להאיר שם, אלא רק בנ"י של הגוף באופן שמקום יציאת החכמה הוא בחג"ת ושם עודה מכוסה, ומקום גילוי הארת החכמה היא בנה"י והיינו במלכות בעיקר, שהיא כוללת נה"י. ומשום זה נחלקת כל מדרגה לג' חלקים המרומזים בג' אותיות מ ל צ צלם, שמקום תלית המתקלא נק' ם מצלם שה"ס הראש ומקום יציאת החכמה נק' ל שה"ס חג"ת ומקום גילוי הארת החכמה נקרא צ שה"ס נהי"מ והם נכללים זה בזה, ויש מל"צ דמ' ויש מל"צ דל ויש מל"צ דצ' באופ שיש מל"צ בחג"ת דעתיק ומל"צ בנה"י שלו.
וזה אמרו בחד גלגלתא, שהוא כתר דא"א ששם מאיר חסד דעתיק הוא תקון א' ובחינת ם דצל"ם שבחג"ת דעתיק. מלייא טלא דבדולחא שהוא חכמה דא"א ששם מאיר גבורה דעתיק, הוא תקון ב' שלא מאפשר קבלה אלא עוצר את החוכמה ובחינת צ דצלם דחג"ת דעתיק. קרומא דאוירא אזדכך וסתים שהוא הקרום הסותם את חכמה דא"א שלא תתגלה לחוץ ממנו ושם מאיר ת"ת דעתיק שהוא קו אמצעי וזהו תקון ג' ובחינת ל דצלם שבחג"ת דעתיק שבו עומת המתקלא כנ"ל. וז"ש אזדכך וסתים כי להיותו בחינת קו אמצעי ולמד צלם הרי הוא מיחד ב' הקוים זה בזה והחכמה מתקנת בלבוש חכם דחסדים ויכולה להאיר בשלמות. וז"ש אזדכך שי' יוצאת מאויר שלה וחזרה להיות אור מה שאין כן ב מ מצלם, כי ע"י המתקלא שבה נשלמה אור החכמה רק ו"ק דחוכמה ולא ג"ר שגרמה לשבירה בעולם הנקודים, וזו השמירה שלא תישבר שוב. ועכ"ז ותסים, שלא נפתחה סתימתה הסותמת את החכמה דא"א והוא מטעם הנ"ל שאע"פ שהמקלא עומד בחג"ת מכל מקום אין שם רק מקום יציאת החכמה נק' ל ולא מקום גילוי לחכמה נק' צ, וגילוי החכמה אינה אלא רק בנה"י. ע"כ נשארה שם החכמה סתומה ע"י הקרוב, אע"פ שנזדכך והשלים אור החכמה וצריך גם תיקון כדי להאיר למטה ומסבה זו היה הכרח שנהי"מ דעתיק ששם מקום גילוי החכמה יאיר עוד ד' תקונים בא"א ואז מתגלה החכמה בתקון האחרון המכונה חוטמא שהוא המלכות. וכבר ידעת שגם בנהי"ם יש מל"צ וע"כ יש ב' בחינות נו"ה.
א) מכונים נצח והוד הנסתרים להיותם בחינת ם דצלם שבצ' והם ב' התקונים עמר נקי שה"ס ב' אודנין ורעוא דרעוין שהוא המצח, והמצח ה"ס קו אמצעי בב' אודנין.
ב) הם נצח והוד הנגלים שהם בחינת ל דצלם דצ' ששם מתחיל הגילוי הנק' אשחכא פקיחו דלא נאים. ותקון הד' ה"ס ב' נוקבי דפרדשקא ששם מאירים יסוד ומלכות דעתיק והם צ' דצלם שבצ' וע"כ שם מקום גילוי החכמה. וזכור שהכרח התחלקות של מל"צ הוא מכח המתקלא שמקום תליתה הוא בם' ומקום עמידתה הוא בל' ושם עודה מכוסה ומקום גילויה הוא בצ'.
אינון עמר נקי תליין בשקולא שהם שערות דא"א העולים וצומחים מב' אודנין דא"א שבהם מאירים נו"ה דעתיק הנסתרים שני התיקונים הראשונים להיותם ם דצלם דצ' שבהם אין הי' יוצאת מאויר ואויר הזה שבם' נק' אוירא דכיא, וע"כ מכונים השערות עמר נקי. ומשום שאין החכמה מתגלה שם, נמצאים הנצח והוד שהם ימין ושמאל שהם שקולים שוה בשוה. כי במקום שמתגלה החוכמה הוא מתארכת ומתגדלת על קו ימין עד שקו אמצעי צריך לשקול אותם בכח המסך דחיריק שיהיו שוה בשוה. משא"כ כאן בנו"ה הנסתרים גם בבחינת השמאל מאירים רק חסדים, וע"כ הם שקולים וז"ש תליין בשקולא שבחינת הוד שבהם אינה ארוכה יותר מבחינת הנצח שבהם והוא כמ"ש דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא וזהו תקון הד' והוא התיקון הראשון מ ד תיקוני נה"י
שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא ד-ה
1. היכן תלויים המואזניים של כל ראש דא"א? וכיצד זה שומר שלא תהיה שבירה?
2. הסבר מה הכוונה שהמאזניים התלויים בראש המדרגה לא היו, היו ויהיו.
3. מי נותן את 7 התיקונים לראש דא"א ומהם תיקונים אלה?
4. מה ההבדל העקרוני בין ג' התיקונים הראשונים לד' התיקונים הבאים אחריהם?
ז' תיקוני גלגלתא + י"ג תיקוני דיקנא
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
לימד בשעור קודם שאת הכלל ניתן לתפוס רק דרך הפרטים, כפי שלא ניתן להרגיש בטעם תפוח לפני שלועסים, הדבר השני שלימד צריך אמונה למעלה מטעם ודעת כדי להגיע לכלל, ולצורך זה יש לבטל את הגאווה, וזו בחינה של עתיקא קדישא, שנעתק מהשגה.
נעשה תיקון בעולמות והופרדו הימין והשמאל בין הרצון להשפיע לרצון לקבל. כעת צריך מאזניים, שיקול דעת הנק' מסך דחיריק.
כדי לסדר את הראש בשורש המחשבה, הראש האמוני נחצה לשנים, לגוף האמונה המסדר את המחשבה של כל הנבראים, ראש דאריך אנפין. גוף העליון הופך להיות ראש התחתון. הגוף מתחלק ל 7 חסד גבורה ת"ת נצח הוד יסוד.
את הראש מתקנים ע"י ג' תיקונים הנק' גלגלתא – בתוך הראש של החוכמה שעליו לחשוב בצורה מדעית, גם בתוכו צריך יסוד של האמונה, אידיאה שהיא אקסיומה אותו מתקינים מהחסד. ראש זה נקי ולא ניתן לפגום בו. התיקון נק' טלא דבדולחא, יש בו רק אמונה.
תיקון שני נק' קרומא דאווירה, זה מקום שסותם את החוכמה שלא תתפשט למטה, אלא קודם עוצרים ורק בדרך מיוחדת היא מתפשטת למטה. הפרדה ברורה בין המחשבה המופשטת שאינה באה עדיין לגילוי.
תיקון שלישי בו קו אמצעי מייחד את ב' הקווים ומיוחד לגילוי החוכמה.
לכן על האדם לחשוב מחוץ לעצמו.
לאחר מכן תיקון נצח והוד הנסתרים והנגלים. כאן מכינים את האפשרות לגילוי החוכמה.
את הכלל צריך ללמוד דרך הפרטים, את החוכמה ניתן לרכוש כאשר כל אחד ממלא תפקידו, ומאזן כראוי בין ימין לשמאל, בין אמונה לרצון. תפקיד השמאל לשמש את הימין.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
היה זה מטעם שלא היה זווג, כי זיון שלהם לא נימצא כי המלכות הנק' ארעא שעלתה לבינה שממה הזיון שלהם נתבטלה לגמרי ע"י הארת הע"ב ס"ג כי ירדה למקומה למטה ונטהרו הכלים דבינה ותו"מ לגמרי ויכלו להשפיע החוכמה ממעלה למטה, שלא היה מי שיזיין אותם שישפיעו רק ממטה למעלה וע"כ נשברו ז' המלכים ומתו.
ד) עד שראש חמדת כל החמודות שהוא ראש דנקבא דעתיק הנק' רישא דלא אתיידע התקין לבושי יקר והנחיל אותם לכל פרצופי האצילות.
כדי שיוכלו קו אמצעי לעורר את המסך דחיריק שבו, שישווה את הארת ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה ויאירו זה בזה, היה צריך לעזר ממעלה, כי מאחר שכבר ירדה המלכות מבינה ונטהרו ג' הכלים שהם קו שמאל, מכל בחינת פגם, א"כ איך יכול קו שמאל למעט שוב את הקו שמאל בכוח מסך דחיריק שלו עם ירידת המסך צריך תיקון מפני ששוב יש הרגש חזק, השתוקקות של קו שמאל, שהיא בחינת החזרת המלכות לבינה. ולפיכך התקין רדל"א את עצמו שהמלכות לא תרד מבינה שלו לעולם כלפי התחתונים, ואין בו בחינת הטהרה של קו שמאל כלל. וע"כ הוא נק רישא דלא אתיידע כי לא נודע בו הארת החכמה וכולו ימין שהוא חסדים השמאל שבו לא ניכר בדומה למה שהיה באין סוף, ולכן משפיע רק אור, שאצל העליון המחשבה גומרת. ובזה נחלש גם כוח השמאל של מטה וקו אמצעי יכול למעטו. והחסדים שברדל"א נמשכים לקו אמצעי היוצאים ע"י מסך דחיריק שבו והם מכונים לבושי יקר שע"י קו אמצעי הממשיכים מתלבש בהם הארת החוכמה שבשמאל ואז יכולה להאיר בתנאי שהחסדים שבאים מעתיק הופכים ללבושי יקר. שהתקין את עצמו שלא תרד
הקדמה סיפרא דצניעותא
א) שואל מהו צניעותא דספרא, אמר רבי שמעון: חמישה פרקים הכלולים בהיכל רב וממלאים כל הארץ. אמר רבי יהודה, אם אלו כלולים מכל החוכמה, הרי הם טובים יותר מכולם, ולא צריך ללמוד דברים אחרים. ענה רבי שמעון: כך הוא למי שנכנס בחוכמה ויצא ממנה בשלום הוא רואה כאן התכללות כל החוכמה, אבל מי שלא נכנס בחכמה ויצא ממנה בשלום אינו כן. דהיינו בשלמות עם הבורא ולא עם גאווה אישית לכן לא לכל אחד הספר הזה יבאר את כל החוכמה.
כי הנכנס להיכל החכמה ויוצא משם מחמת פגם אינו נחשב כי לא יצא מרצונו, אלא גרשוהו משם מחמת פגם, אלא מי שאין לושום פגם ויוצא מההיכל מדעתו ורצונו כאדם הנכנס ויוצא בביתו הוא כבן בית שמה והשכינה מגלית לו כל מחמדיה וסתריה ולא מעלימה ממנו דבר הוא נחשב לנכנס ויוצא.
ב) משל לאדם שדירתו היתה בין ההרים ולא ידע יושבי עיר. זרע חטים ואכל החטים כמות שהם. יום אחד בא לעיר, הגישו לו לחם טוב, אמר אות האדם זה למה, אמרו לו זה הוא לחכם לאכול. אכל, והיה הטעם מאד לחכו, אמר ממה נעשה ה, אמרו לו מחטים. אחר כך הגישו לו עוגות בלולות בשמן, טעם ואמר ואלו ממה נעשו, אמרו לו מחטים, אחר כך הגישו לו מאכל מלכים הנלשים בשמן ודבר, אמר ואלו ממה נעשו, אמרו לו מחטים. אמר ודאי אני בעל כל אלו, כי אני אוכל העיקר של כל אלו שהוא חטה, ומשום דעה זו לא למד איך לעשות כל אלו מטעמים ולא ידע ממעדני העולם ונאבדו ממנו. כך מי שאוחז כלל החוכמה ואינו יודע בכל העדונים המענגים היוצאים מכלל ההוא.
ג) ספר הצניעות הוא ספר השוקל במאזנים, כלומר ספר המדבר ממשקל האורות במאזנים, נק' ספר הצניעות מטעם שהחכמה שבמאזניים מאירה כך ממטה למעלה שהוא דרך צניעות בסוג של הסתרה, שזה סוד: ואת צנועים חכמה. כי מטרם שהיה משקל לא היו הימין והשמאל שה"ס זכר ונקבה משגיחים זה אל זה פנים בפנים ומלכים הראשונים מתו וזיון כוח שלהם לא נמצא והארץ שה"ס מלכות התבטלה מצביע על שבירת הכלים שהמלכים הראשונים לא התקיימו.
נודע שהעולם לא היה יכול להתקיים עד ששיתף מדת הרחמים בדין צמצום ב', פירוש, שהעלה המלכות שהיא מדת הדין לבינה שהיא מדת הרחמים והשתתפו שתיהן יחד, ואז התקיים העולם בעולם הנקודים זה גרם לשבירה. וע"י עליה זו של המלכות לבינה ותו"מ שהם נפגמו ע"י המלכות שעלתה שעתה המלכות מעליהם וחסרון המלכות שולט עליהם, ויצאו ממנה המדרגה.
היתרון של המלכות שעולה לבינה הוא שהיא מקבלת כוח של השפעה. החיסרון הוא שהיא גורמת חיסרון לת"ת ומלכות מפני שיושבת מעליהם, בנוסף נהיו ב' קווים ימין ושמאל שיש לאזן ביניהם ולא קו אחד כפי שהיה בעקודים, לעשות שיקול נכון ע"י מסך דחיריק אחרת תהיה שבירה בשמאל. סיפרא דצניאותא בא ללמד כיצד לבנות את האמונה, את המדרגה לחבר ביניהם ולא תהיה שבירה. הפתרון הוא שכל אחד יעשה את תפקידו ויאפשר לצד האחר לעשות תפקידו מתוך כבוד. לא ייתכן שאיש ירצה להיות אישה, או יהודי שיתפקד כגוי וכדומה. ללא אמונה מעל טעם ודעת, כפי שמלמד ספרא דצניעותא לא ניתן למעט את הגאווה של העצמיות הפרטית שמתגאה ורוצה למלוך. ואז באים עם כל מיני סיסמאות נבובות שלכל אחד והאמת שלו. ספר זה כולל את כל החוכמה ומלמד כיצד בנויה המחשבה, וכללים ליישום עבודת הנפש.
בעולמות העליונים ז"א, זעיר אנפין מייצג את האדם, וממנו למודים שיש לתקן תחילה את המחשבה בשורשה כדי שיוכל לעשות זיווג נכון להתפשטות האור. ספר חשוב זה על חמשת פרקיו מלמד על בניית העולמות, ועל האדם ללמוד ולחיות את החוקים העליונים לאזן בין ימין האמונה, לבין הרצון משמאל כדי להגיע לתכליתו. לכאורה מספיק היה ללמוד רק פרקים אלו, אך אנשים פשוטים כמונו צריכים עוד פרטים בכדי לתפוס את הכלל. יש להפוך ידיעה לפרקטיקה.
וכן נעשה בכל המדרגות ובזה נתקן הקטנות מצב שיש רק גלגלא ועינים. בכל המדרגות, ולעת גדלות נעשה זווג ע"ב ס"ג דא"ק המוריד בחזרה את המלכות מבינה למקומה למטה וכבר אינה שולטת בהם ונטהרו ג' הספירות בינה ותו"מ מפגם הסיגים הדין שבמלכות, והן חוזרות ועולות למדרגתן ונעשו שם בחינת שמאל של המדרגה. וכו"ח לימין המדרגה ואז נעשו ב' כפות המאזנים ב' קווים בעולם הנקודים ימין ושמאל, למעשה נעשה כבר בנקודות דס"ג שכתר וחכמה שהם ימין המדרגה נעשו כף זכות ובינה ותו"מ שנעשו לשמאל המדרגה נעשו כף חובה. והטעם שנק' כף חובה הוא משום שהמשכת אור השמאל ממעלה למטה הוא שורש כל החובות והנה נתבאר ב' כפות המאזניים שהם קו ימין המכונה כף זכות וקו שמאל המכונה כף חובה. וסוד המשקל במאזניים שעשה ע"י מסך דחיריק שבקו אמצעי, הממעט את קו שמאל לבחינת ו"ק דחכמה, דהיינו שלא יאיר אלא ממטה למעלה, וע"כ נחבן המסך דחיריק לבחינת לשון המאזנים כי בכוחו נשתוו ב' הכפות. כי מטרם שמיעט הארת החכמה שבשמאל לו"ק היה הארת השמאל גדול מהימין וע"כ היה עמו במחלוקת שרצה לבטלו, וע"י מסך דחיריק שמיעטו לו"ק דחכמה נעשה משקל שניהם שווה זה לזה ואז נתיחדו ונכללו שניהם זה בזה.
כי הזכר הוא בחינת קו ימין והנקבה שמאל, כי ע"י מסך דחיריק מאיר הקו שמאל רק בבחינת ו"ק דחוכמה המאירה רק ממטה למעלה ומתחברים כאחד. דהיינו שהמסך דחיריק משווה ב' הכפות שתהיינה במשקל שווא ולא יהיה השמאל גדול מימין ואז מתחברים שניהם. וז"ש בספר יצירה, שלש אמות אמ"ש שהן ג' קוים מים אש רוח, יסודן כף זכות, כף חובה ולשוק חק מכריע בינתים. דהינו כנ"ל שמים שה"ס כו"ח דימין ה"ס כף זכות ואש שה"ס בינה ותו"מ שבשמאל ה"ס כף חובה. המסך דחיריק שבקו האמצעי ה"ס לשון המאזניים המשווה משקל שניהם שלא יהיה זה גדול מזה ואז מתחברים זה בזה ומשגיחים זה אל זה פנים בפנים, דיינו השפעה, שמשפיעים זה אל זה, שהימין משפיע חסדים לשמאל והשמאל משפיע חוכמה לימין.
שמטרם שהיה המסך דחיריק מקו אמצעי שוקל את הימין והשמאל במאזניים, שלא יהיה זה גדול מזה, לא היו פנים בפנים ולא היו משפיעם זה אל זה, כי השמאל היה גדול מהימין, משום שהיה מתפשט ממעלה למטה וע,כ היו אחור באחור זה עם זה, דהיינו במחלוקת. וכל אחד החזיר אחוריו כלפי חברו. ומשום זה המלכים הקדומים מתו שהם ז' ספריות תחתונות שבעולם הנקודים, שלעת גדלות שנעשה הזווג דע"ב ס"ג דא"ק והוריד מהם בחזרה את המלכות מבינה למקומה למטה, ועלו בינה ות"מ בחזרה למדרגה ונעשו קו שמאל, ויצא בהם אור החכמה, הנה אז האירה החכמה ממעלה למטה, דהיינו מאצילות לבי"ע ונשברו הכלים ומתו.
המלכות מבינה שלו לעולם" שע"ז ממשיך ממנו קו אמצעי את לבושי יקר בשביל החוכמה שבקו שמאל עתיק נותן את כוח החסדים, את כוח האמונה. שהנחיל כוח זה לפרצופים שתחתיו אשר המלכות לא תצא מבינה בבחינת ג"ר של כל מדרגה. וכיון שקו אמצעי יש לו עזר זה מרישא דלא אתיידע, אז הוא יכול למעט קו שמאל במסך דחיריק שלו שלא יאיר אלא מטה למעלה דהיינו בבחינת ו"ק דחכמה שאז משקל ימין ושמאל שווים זה לזה, מתחברים שניהם ומשגיחים פנים בפנים. ללא זה כל חוכמה שתגיע, תרד באופן לא ראוי.
תגיות: סיפרא דצניעותא, ביטול הגאווה
שאלות לחזרה ושינון בזהר ספרא דצניעותא א-ג
1. מהו ספרא דצניעותא?
2. מה עונה רשב"י לרבי היודה על שאלתו? שאם ספרא דצניעותא על חמש הפרקים שלו הוא הכלל אין מה ללמוד שאר התורה אלא רק את זה?
3. הסבר את המשל של אותו יהודי שדירתו היתה בין ההרים, כיצד זה קשור לחייך? הבא ג' דוגמאות.
4. מהי הנקראת דרך צניעות וכיצד היא מסבירה את הפסוק "ואת צנועים חכמה"?
5. כיצד צ"ב גרם לב' קוים ימין ושמאל?
6. מדוע ז' המלכים בעולם הנקודים מתו?
7. מדוע מסך דחירק נקרא מאזניים וכיצד הוא עושה את פעולתו? אגב כך הסבר מהו סוד השיוויון?
8. מיהו עתיקא קדישא וכיצד הוא עוזר ומאפשר לאזן את הקוים כך שהימין והשמאל לא יהיו במלחמה אלא בשלום וכיצד זה קשור למדע ואמונה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ספר הצניעות בא ללמד כיצד לבנות מעל טעם ודעת את האמונה, את המדרגה בה ניתן לחבר ולאזן בין ימין ושמאל כדי שלא תהיה שבירה נפשית. הפתרון הוא שכל אחד יעשה את תפקידו ויאפשר לצד האחר לעשות תפקידו מתוך כבוד. לא ייתכן שאיש ירצה להיות אישה, או יהודי שיתפקד כגוי וכדומה. ללא אמונה מעל טעם ודעת, כפי שמלמד ספרא דצניעותא לא ניתן למעט את הגאווה של העצמיות הפרטית שמתגאה ורוצה למלוך. ואז באים עם כל מיני סיסמאות נבובות שלכל אחד והאמת שלו. ספר זה כולל את כל החוכמה ומלמד כיצד בנויה המחשבה, וכללים ליישום עבודת הנפש.
בעולמות העליונים ז"א, זעיר אנפין מייצג את האדם, וממנו לומדים שיש לתקן תחילה את המחשבה בשורשה כדי שאפשר יהיה לעשות זיווג נכון להתפשטות האור. ספר חשוב זה על חמשת פרקיו מלמד על בניית העולמות, ועל האדם ללמוד ולחיות את החוקים העליונים לאזן בין ימין האמונה, לבין הרצון משמאל כדי להגיע לתכליתו. לכאורה מספיק היה ללמוד רק פרקים אלו, אך אנשים פשוטים כמונו צריכים עוד פרטים בכדי לתפוס את הכלל. יש להפוך ידיעה לפרקטיקה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
אומר הזוהר: מרחק גדול כל כך לא נקרא בין החסד והדין, אלא מצידנו. ההפרדה בין דין לרחמים היא רק בהרגשת הנברא, אך להפריד ביניהם בהשקפה האמונית זו טעות. הדין המורגש בשם אלקים הוא למעשה רחמים, שם הויה. כל מה שבא מלמעלה בא כדבר שלם ובא בבת אחת, ומצד התחתון המחשבה לא גומרת אלא יש לפעול אותה על סדר המדרגה עד שרואה שהדין והחסד הם דבר אחד. היכולת הנפשית לחבר ולשאת הפכים מורגשים אלו, היא השלמות.
כל ההטבה באה מלמעלה בבת אחת, ובכדי שהאדם יוכל להתחבר לעליון, עליו לצאת ולהרגיש קודם את הפרטיות, אותה יוכל להקדיש ליחד, לבנות את המשכן בלב, תוך כדי בנייה הדרגתית של הקשר האמוני בדרך התורה, ולהשיב אל הלב שמה שנראה לכאורה כדין, הכל רחמים. זוהי התרומה, תרום האות ה ותתחבר לאות וו, חיבור הלב, הרצון לשכינה ולהשפעה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
תתקיב) הזדווג החכמה בשבילים שלו ואסף ברוחו, בז"ת שלו, שנקראים רוח, את המים, ונקוו המים למקום אחד, שהחזיר את מים התחתונים שלו, בינה ותו"מ שנפלו ממנו לבינה, ואסף אותם למדרגתו, שעימהם עלתה גם הבינה אל החכמה, כי בינה ותו"מ דעליון מעלים עימהם גם התחתון בעת חזרתם לעליון במצב הקטנות נוצרת פרסה בין גלגלתא ועינים לאח"פ וכשיורדים הם כאחים בכורים, וכשעולים, הם מעלים גם את הגלגלתא ועיניים של התחתון. ונפתחו חמישים שערי הבינה, שיצא בה כח"ב תו"מ, שכל אחת כוללת עשר, והם חמישים שבילים זו בחינת חוכמה נתיבים בחינת בינה. מאלו ל"ב שבילים יצאו עשרה כתרים, ע"ס דג"ר דחכמה, בכתרים מזהירים. ונשארו כ"ב שבילים, ז"ת דחכמה, כ"ב אותיות. וכאשר הכה רוח באלו השבילים, כדי לקבץ המים למקום אחד, נפתחו חמישים שערי בינה, ג"ר דבינה, ונפתחו כ"ב, שהם ז"ת, בחמישים שערי יובֵל, בנ' (50) שערי בינה אלו. כי כמו של"ב שבילים דחכמה נחלקו לעשר בג"ר וכ"ב בז"ת, כך הבינה נחלקה לנ' שערי בינה בג"ר וכ"ב בז"ת. וכ"ב דבינה התעטרו בע"ב (72) אותיות השם הקדוש, המאיר בהארת החכמה, והם התפתחו לבחינתו. אבל נ' שערי בינה, שהם ג"ר דבינה, מאיר בהם השם מ"ב, מטעם שהשם מ"ב מאיר בג"ר, ושם ע"ב בז"ת.
בהתפשטות רואים אור ע"ב ס"ג בו מאירה חוכמה כדי להינות את האח"פ להשלמת כלים. כשעולים אח"פ דבינה, הם מעלים איתם גם את גלגלתא ועיניים של זו"ן בסוד אחים בכורים. ע"י גדלות זו שמקבלת הבינה היא יכולה להאיר בנון שערי בינה.
תתקיג) והתעטרו כ"ב כתרים של רחמים, שהם ז"ת, הכלולים בעתיק יומין, שמאיר להם כל אחד בבחינתו. והם מאירים בחסדים מכוסים, שמהם התעטרו חמישים חקיקות, שהם חמישים שערי הבינה, במ"ב (42) אותיות קדושים של השם הקדוש, שבהם נבראו שמיים וארץ. שהשם מ"ב מאיר בג"ר, וע"ב בז"ת. ונחקקו בחקיקותיהם שמונה שערים, שהם שמונה אותיות של רחמים, שכתוב: ה' ה' אל רחום וחנון, שהם שמונה שמות, היוצאים מעתיקא קדישא, שמונה תיקוני דיקנא, היוצאים מי"ג תיקוני דיקנא דא"א, שהם ו"ק דדיקנא, היוצאים לז"א, ומתחברים בכתרים הקדושים אלו, חו"ב העליונים, שעולים, שמאירים מלמטה למעלה. ומאלו שמונה תיקוני דיקנא וחו"ב, נעשו ג"ר דז"א. ויוצא חסד עליון מחכמה, ודין הגבורה מבינה, ובא זכותו של יעקב, קו האמצעי, ת"ת, ומייחד אותם זה בזה, כי הוא שלמות העליון.
תתקיד) משום זה הוא נקרא ישראל. יעקב הוא תחתון, מחזה ולמטה דז"א. ישראל הוא עליון, מחזה ולמעלה דז"א יחד עם חזה ולמטה. יעקב אינו שלמות, ישראל שלמות הכול. נאום דוד בן ישי. דוד אינו שלמות, כי הוא אחרון, ספירה אחרונה, מלכות. שאין לה שלמות אלא ביסוד. ישי יסוד, עליון, שלמות, שלא גלו ישראל מארצם עד שכפרו בהקב"ה, ובמלכות בית דוד, יסוד ומלכות, שכתוב: אין לנו חלק בדוד, מלכות, ולא נחלה בבן ישי, יסוד, איש לאוהליו ישראל, מקום שעכו"ם שורה בתוכם. לכן צריך להיזהר לא לבגוד במקום הקדושה
תתקטו) כשהתחיל החכמה לחקוק חקיקות בכל הכתרים, הספירות, מאיזה כתר התחיל? מכתר שנקרא בינה. כי בבינה נכלל הכול, כי בה התחילה התגלות החכמה. משום זה נפתחו בה חמישים שערים, ונמצא שהכול נחקק בחכמה. כמ"ש: כולם בחכמה עשית. שואל לאן עלתה המלכות כדי שתוכל למשוך חוכמה
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם
תתקטז) מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם. מים בינה, חסד. כולם במשקל אחד עולה. כי החסד נמשך מבינה. ושמיים בזרת תיכֵּן. שמיים ת"ת, שכתוב: תפארת ישראל. ע"כ כתוב בו, תיכן, שמתוכן בסדר לתפארת ויופי. וכל בשָליש עפר הארץ. זהו גבורה, קו שמאל, שמטרם שנכלל בימין, אינו מאיר, והוא כעפר הארץ זו המלכות שהשלימה את מדרגת היסוד. ושָקל בפֶלס הרים, הם שאר הכתרים, ספירות, נה"י. וגבעות במאזניים, שאר המרכבות, תחתונות מהם, שבמלכות ובי"ע. אין ליסוד את הבינה מפני שהוא צר, והמלכות משלימה לו את השליש התחתון
תתקיז) בשעלו, רוח החכמה, שביל הסבך באפריון מתוקן. סבך, כל הקליפות. שביל הוא החכמה, שבכל מקום שהיא מאירה, מכלה משם כל הסבך, הקליפות. אפריון מלכות. שביל הסבך, החכמה, מתוקן במלכות, ולא במקום אחר. שעל, שביל החכמה. אף כאן, מי מדד בשעלו, מלשון משעול הכרמים פירושו חכמה.
תתקיח) ושמיים בזרת תיכּן. זרת, אלו הם חמישים שערים של הבינה, שהתפתחו והתפזרו לכל הצדדים. זרת, פיזור. וכל בשליש, רחמים, קו האמצעי, ת"ת, אמר רבי שמעון שכולל בתוכו שלושה קווים, שלמות הכול. ושקל בפלס. פלס, נו"ה.
שאלות חזרה ושינון בזהר תרומה רחצ-ש
1. כיצד היה זיווג של החכמה בשבילים שלה?
2. מדוע שם מ"ב מאיר בג"ר ואז בז"ת?
3. מה ההבדל בין יעקב וישראל וכיצד זה קשור לדוד ובן ישי?
4. מהיכן התחילו חקיקות ומה זה מלמדנו על התיקון?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
ביקש חזקיהו שהשם יאפשר לאדם רפואה ממחלה, ואז יוכל לבוא בתשובה, להודות ולשבח להשם. כאשר המלך מרודך בלאדן הבין שאלוקי חזקיה גדול משלו,
תתקא) קם וכתב מכתבו, שלום לחזקיהו מלך יהודה, ושלום לאלקיו, ושלום לירושלים עיר הקודש. אח"כ חזר בו, וקם מכיסאו, וצעד ג' צעדים דהיינו יצא ממקום הרצון לקבל ועשה צעדים למקום השפעה, יצא מהתפיסה הגשמית לתפיסה הפנימית, וכתב מכתב אחר שהבין שיש משהו גדול יותר, השם יתברך, לכן פתח במכתב חדש שהשם מופיע ראשון, שלום לאל הגדול שבירושלים, ושלום לחזקיהו מלך יהודה, ושלום לירושלים עיר הקודש. אמר לו הקב"ה, אתה צעדת בשביל כבודי ג' צעדים, חייך, שייצאו ממך ג' מלכים שליטים, רוזנים ורפינון [פקידים בכירים], שולטים בכל העולם. וראשון מהם היה נבוכדנצר. מכאן רואים שהשם מחשיב מעריך ומתגמל מי שיודע לשבח, ויצא ממרדוך נבוכדנצר
תתקב) אמר נבוכדנצר, הצלם שראיתי בחלום היה ראשו זהב, ומעיו כסף. אני אעשה כולו של זהב, ויהיה עטרת זהב בראשו.
תתקג) ביום ההוא קיבץ כל האומות והעמים והלשונות, שיעבדו לצלם ההוא. ולקח כלי מכלי ביהמ"ק, שהיה חקוק בו השם הקדוש, והכניסו בפיו של אותו הצלם. ואז בשעה ההיא דיבר הצלם גדולות. עד שבא דניאל, וקרב לצלם ההוא, ואמר, אני שליח של אדון העליון, גוזר אני עליך לצאת מכאן. הזכיר את השם הקדוש, ויצא כלי ההוא מפיו של הצלם, ונפל הצלם ונשבר. קם רבי יהודה ונשקו לרב הונא, על זה שהשכיל לדבר למרות שחשבו שהוא קטן. כאן מלמד שה' מכבד את מי שמכבדו, ובנוסף אין הדבר עומד לעולם, אם בהמשך הוא לא פועל כראוי, הגדולה תילקח ממנו. יציאה מתפיסת הבורא וניסיון לחשוב שיש כוח אחר תפיל כל אחד.
אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים
תתקד) אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים; וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ, בִּגְבוּרָה וְלֹא בַשְּׁתִי. משה, בשעה שהוציא את ישראל ממצרים ועשה אותם בני חורים. ושרייך בעת יאכלו, שכתוב: ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה'.
תתקה) אמר רבי שמעון: וכי לא אמרתי שדבריו של שלמה המלך, שכולם הם דברים גבוהים בפנים בהיכל המלך? מקרא זה הוא למעלה בהיכל העליון, מלכות.
תתקו) אשריך ארץ שמלכך בן חורים. הוא ארץ סתם, המלכות. כתוב: השליך משמיים ארץ תפארת ישראל. ארץ הזאת בתוך הכתרים של מלך הקדוש, הספירות, שכתוב בו, ביום עשות ה' אלקים ארץ ושמיים. אלקים בינה, שמיים ז"א, ארץ מלכות. וארץ הזאת, כל מה שיונקת וניזונה, הוא ממקום שנקרא שמיים שמקבלת כוחה ממקום גבוה, כי ארץ הזאת אינה ניזונה אלא משלמות הקדוש, שנקרא שמיים. למעשה מראה כאן שאם יש קשר בין התחתון שנפעל מהעליון, הוא יכול להיות דבר שלם, ואם נפעל התחתון רק מעצמו, אז הוא בחינת פסל.
תתקז) ובשעה שרצה הקב"ה להחריב ביתו של מטה, ביהמ"ק, וארץ הקדושה של מטה, העביר לארץ הקדושה של מעלה בתחילה, שהיא המלכות העביר מהתפקיד שלה שיונקת מז"א וכך ירדה בכוחה, והוריד אותה ממדרגה שהייתה יונקת, שמיים הקדוש, ז"א, ואח"כ החריב לזו שלמטה. כמ"ש תחילה, השליך משמיים ארץ. ואח"כ, ולא זכר הדום רגליו, שהוא ביהמ"ק, וארץ הקדושה שלמטה, הנקרא הדום רגליו. שכך דרכיו של הקב"ה, כשרוצה לדון העולם, תחילה עושה דין למעלה, ואח"כ הדין מתקיים למטה, שכתוב בתחילה, יפקוד ה' על צבא המרום במרום. ואח"כ, ועל מלכי האדמה על האדמה. אין דבר המתרחש בעולמות התחתונים בלי שורש קודם בעליונים
תתקח) אשריך ארץ שמלכך בן חורים, ז"א, הזן אותך ברוב כל, בלא יראה מאחר. ממלך העליון ההוא ניזונים הכול. ושרייך בעת יאכלו, כמ"ש: כעת ייאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, שהם שרים. אי לך ארץ שמלכך נער, כמ"ש: ונתתי נערים שריהם. כי אוי לארץ אם יונקת משמאל, שנקרא נער. ושרייך בבוקר יאכלו, בחושך של השמאל, כל עוד שאינו מאיר ואינו שולט קו האמצעי, המייחד ימין ושמאל.
תתקט) והַבּריח התיכון בתוך הקרשים מַבריח מחבר מן הקצה אל הקצה. זהו יעקב הקדוש והשלם, שכתוב: וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים. לא כתוב: יושב אוהל, אלא, יושב אוהלים, שהמשמעות הוא שניים, כי אחוז במלכות שלמעלה מחזה דז"א, הנקראת לאה, ובמלכות שלמטה מחזה דז"א, הנקראת רחל. אף כאן כתוב: והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה, שאחוז בלאה ורחל, בכל קומת ז"א מקצה אל הקצה. הבריח התיכון שהוא הכלל, מחבר את כל הפרטים
תתקי) איש תם, כלומר שלם, כי שלם מכל, שלם לב' צדדים לעתיקא קדישא, אמונה, צד הניסתר ולז"א, כי הוא קו האמצעי, המכריע ומשלים ב' קווים ימין ושמאל שבבינה, הנקראת לפעמים עתיקא קדישא, ולב' קווים שבז"א. כי שלם לחסד עליון ולגבורה עליונה, ב' קווים ימין ושמאל שבבינה, והוא משלים לבינה ולז"א.
תתקיא) אמר רבי שמעון: החכמה הוא כלל הכול. חסד עליון שבז"א, קו ימין, יוצא מחכמה. גבורה, דין חזק, יוצאת מבינה. יעקב, משלים לב' הצדדים, מכריע בין חו"ג ומייחד אותם ומשלים אותם. והאבות, אברהם ויצחק, חו"ג דז"א, כלל הכול. ויעקב כלל האבות, כולל שניהם. כלל הכל מצד ימין ושמאל, ויעקב מצד קו אמצעי והוא בחיר האבות.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רצה-רצז
1. מדוע חזר מרודך בלאדן ג' צעדים ומה הבטיח לו הקב"ה בעקבות כך?
2. מדוע נבוכדנצר עשה פסל שכולו זהב כולל מעיו, ומה עשה כדי שפסל זה ידבר?
3. כיצד דניאל התגבר על פסל זה וגרם לו ליפול, ומה אנו למדים מכך על ענייני עבודה זרה?
4. הסבר את הפסוק "אשרייך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו"?
5. מה ייחודו של יעקב שנחשב ל"בריח התיכון בתוך הקרשים המבריח מן הקצה את הקצה"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש להבחין שהמושגים בעולם הגשמי אינם תואמים תמיד את המושגים בעליון. האדם הוא לא הגוף אל הנשמה שבו. נקודת האמונה בנפש, היא בחינת משה אינה מתה, ומי שיש בו אמונה אין בו מוות. השלמות של המושג ישראל היא שיש בה העדר מיתה. כי מי ששלם ובעל אמונה שהבורא ברא אותנו ונתן לנו חיים כדי נפעל ונבטא את רצונו יתברך בעולם, חי את הנצחיות. האמונה עצמה היא כלי שמתפשט לגוף, וכך צדיקים במיתתם נק' חיים (כמובן שאין מדובר על גשמיות) והרי האמונה היא מעבר למקרה ובכך היא נצחית.
משה לא מת
תתפח) אמר רבי שמעון: משה לא מת. הרי כתוב: וימת שם משה, וכן בכל מקום קורא בצדיקים מיתה, מהו מיתה? מצידנו נקרא כן, אבל מצד העליונים, להיפך, שהתווסף לו חיים. מי שהוא בשלמות, שהאמונה הקדושה תלויה בו, אין מיתה תלויה בו ואינו מת. כמו שהיה ביעקב, שהיה בו אמונה שלמה, וע"כ לומדים שיעקב לא מת.
תתפט) כתוב: לֹא-יִקָּרֵא שִׁמְךָ עוֹד יַעֲקֹב, כִּי אִם-יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ, ויקרא את שמו ישראל. ישראל שלמות הכול, שהוא היעדר המיתה. שכתוב: וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יְהוָה, וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד
תתצ) אמר רבי יהודה מכאן משמע, שיעקב לא מת. שכתוב: כי איתך אני. אני מורה על מלכות, שנקראת אני. אשרי חלקו שאדונו אמר לו כן. לא כתוב: כי איתי אתה, שהיה משמע שהיה דבוק בהקב"ה למעלה, אבל לא בהיותו במקומו למטה. אלא, כי איתך אני, שמורה שאדונו בא להתחבר ולדור עימו. ע"י שבא לדור עמו, נתן לו חיוּת גם ברצון לקבל על מנת להשפיע.
תתצא) אמר רבי שמעון, יפה אמר רבי אבא על הכתוב: וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. ושב יעקב, ששב להיקרא בשם אחר, שכתוב: לא ייקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל. בניגוד לאברהם, אצל יעקב נאמר לא ייקרא עוד שמך. בעליונים יקרא שמו ישראל ובתחתונים יש ויקרא שמו יעקב.
אצל אברהם אין לקרוא יותר אברם, אצל יעקב ישנן את בחינות הקטנות וגדלות שזה תהליך של רכישת אמונה, אצל אברהם הייתה יציאה מוחלטת מעבודה זרה וזו יציאה קבועה.
תתצב) ושב יעקב, ושב יעקב למקום שנלקח משם. ושקט, בעוה"ז. ושאנן, בעוה"ב. ואין מחריד, ממלאך המוות. שמשמע שהכול היה בו. הרי שיעקב לא מת. ואת זרעך מארץ שביים, כמו שזרעו בחיים דהיינו שקשור להשם, אף הוא בחיים. הרי שיעקב לא מת.
מילה ופדיון ולהשיאו אישה
תתצג) רבי יהודה פתח: והַבּריח התיכון בתוך הקרשים. אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושרייך בעֵת יאכלו וכתוב: אי לך ארץ שמלכך נער ושרייך בבוקר יאכלו, אוי לעולם שאינם מביטים בעבודת אדונם, כי ריבונם משגיח בשבילם להטיב להם, שהניח לפניהם דברי תורה, ואינם מביטים. יש ללמוד תורה כדי לדעת מהו רצון הבורא. כל מה שמצווה הבורא יתברך לעשות, נעשה בעולמות העליונים אליהם אנו כפופים כפרטים השייכים אליהם. וכך כפי שהשם עשה פדיון בעולמות העליונים, על האדם לפדות את ניצוצות השבויות בקליפות והתאוות של עולם זה.
תתצד) ג' דברים צריך האדם לעשות לבנו: מילה, פדיון, להשיאו אישה. והכול עשה הקב"ה לישראל. מילה, שכתוב: וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֵׁנִית. וכתוב: בֶן-שְׁמֹנַת יָמִים, יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר. פדיון, שכתוב: וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים, מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרָיִם. להשיאו אישה, שכתוב: זכר ונקבה ברא אותם. וכתוב: ויברך אותם אלקים, ויאמר להם אלקים, פרו ורבו. ועוד, כי נשא אותם, כנשר הזה הנושא את בניו על כנפיו. שכתוב: ואשא אתכם על כנפי נשרים.
תתצה) שואל רבי יוסי את רבי יהודה: הכול הוא יפה, אבל התורה שנתן לפני ישראל ולימד אותם, זה חשוב יותר מהכול. אין שבח לאדם בעוה"ז ובעוה"ב, כשבח של תורה, שכתוב בה: בִּי, מְלָכִים יִמְלֹכוּ.
תתצו) הרי למדנו, כשעלה רב הונא מבבל לא"י מצא רבנן שהיו עוסקים בכוח העבודה הזרה של חוסר אמונה במקרא הזה שכתוב: וּפָקַדְתִּי עַל-בֵּל בְּבָבֶל, וְהֹצֵאתִי אֶת-בִּלְעוֹ מִפִּיו, וְלֹא-יִנְהֲרוּ אֵלָיו עוֹד, גּוֹיִם; גַּם-חוֹמַת בָּבֶל, נָפָלָה. רב הונא עמד ולא הביטו עליו כי לא הכירו אותו משום שהיה קטן. בל היה האליל של נבוכדנצר. אמר להם רב הונא שזה לא בל אלא בלשצר.
תתצז) קם רבי הונא בין יסודות העמודים דהיינו תלמידי החכמים, ואמר, אילו הייתי במקומי הייתי מפרש פסוק זה. בא רבי יהודה בר רב, הושיבו לפניו ואמר לו אמור בני אמור, כי דברי תורה כתוב בהם בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת, תִּקְרָא דהיינו מכל אחד ניתן ללמוד
עד יעקב אדם מת בלא מחלות
[עד יעקב אדם מת בלא מרעין]
תתצח) פתח רב הונא ואמר: בימים הראשונים, טרם שבא יעקב, היה האדם בשלווה בביתו, בלי שום מחלות. כשהגיע זמנו של אדם למות, מת בלי מחלה. כיוון שבא יעקב, ביקש לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, אם טוב לפניך, ייפול בן אדם במחלה ב' או ג' ימים, ואח"כ ייאסף לעמו, ויוכל לצוות אל ביתו ולשוב מעוונותיו. אמר לו הקב"ה, טוב. ואתה תהיה סימן לעולם, שבך יתחיל הדבר. כתוב: ויהי אחרי הדברים האלה, ויאמר ליוסף, הנה אביך חלה. חולה כתוב בלי ו', שמורה שהוא חידוש, מה שלא היה לאדם מקודם לכן.
עד חזקיהו לא היה חולה שהתרפא
תתצט) אחר שמת יעקב, לא היה אדם בעולם, שהיה לו מחלה ולא מת מהמחלה, עד שבא חזקיהו, שכתוב: בימים ההם חלה חזקיהו למות וכתוב: ויסב חזקיהו פניו אל הקיר השכינה הקדושה שנק' מלכות ויתפלל אל ה'. אמר להקב"ה, אם טוב לפניך שאנשים יירפאו ממחלתם, ויודו שמך ויכירו, וישובו אח"כ בתשובה שלמה, ובני העולם יהיו נמצאים זכאים לפניך. אמר לו הקב"ה, יפה הוא שאתה מבקש על כל העולם, אתה תהיה סימן בעולם. שכתוב: מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלותו ויחי מחוליו. וביום ההוא חזר צל השמש עשר מעלות אחורנית. צריך היה לשנות את הגרמי השמים כדי לאפשר לו עוד 15 שנה.
תתק) מרודך בלאדן היה אוכל כל יום בארבע שעות ביום, וישן עד ט' שעות ביום, וגם אותו יום ישן עד ט' שעות, כשהקיץ, ראה שהשמש עומד בד' שעות על היום חשב שעבר יום שלם בלי שהעירו אותו. אמר, מה זה? בהריגת רעב קשרתם עליי קשר? אמרו לו, למה? אמר, שישנתי יום אחד ושליש יום. כי חשב, שהוא בד' שעות שביום המחרת, ונמצא שישן יום אחד משעה ד' ולהלאה, ושליש יום מיום השני, כי כבר היה בד' שעות שביום השני. אמרו לו, אינו כן, אלא אלוה של חזקיהו עשה ביום הזה ב' ניסים. א. ריפא את חזקיהו מחוליו. ב. החזיר השמש לשעה זו. אמר, האם יש בעולם אלוה גדול חוץ מאלוהי? אמרו, אלקיו של חזקיהו.
SSSSSS
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רצב-רצד
1. כיצד מפרש רשב"י שמשה לא מת והרי כתוב וימת שם משה.
2. כיצד ע"י השם ישראל מפרש רשב"י שגם יעקב לא מת?
3. כיצד אנו לומדים מדברי רשב"י את פירושו של רבי אבא על כך שיעקב לא מת?
4. כיצד מפרש רבי יצחק שיעקב לא מת?
5. מהי שאלתו של רבי יוסי על דברי רבי יהודה ש-ג' דברים צריך האדם לעשות לבנו: מילה, פדיון ולהשיאו לאישה?
6. מה התחדש מיעקב ומה התחדש מחזקיה? מה ההבדל בין הדברים?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש להבחין שהמושגים בעולם הגשמי אינם תואמים תמיד את המושגים בעליון. האדם הוא לא הגוף אל הנשמה שבו. נקודת האמונה בנפש, היא בחינת משה אינה מתה, ומי שיש בו אמונה אין בו מוות. השלמות של המושג ישראל היא שיש בה העדר מיתה. כי מי ששלם ובעל אמונה שהבורא ברא אותנו ונתן לנו חיים כדי נפעל ונבטא את רצונו יתברך בעולם, חי את הנצחיות. האמונה עצמה היא כלי שמתפשט לגוף, וכך צדיקים במיתתם נק' חיים (כמובן שאין מדובר על גשמיות) והרי האמונה היא מעבר למקרה ובכך היא נצחית.
יש ללמוד תורה כדי לדעת מהו רצון הבורא. כל מה שמצווה הבורא יתברך לעשות, נעשה בעולמות העליונים אליהם אנו כפופים כפרטים השייכים אליהם. וכך כפי שהשם עשה פדיון בעולמות העליונים, על האדם לפדות את ניצוצות השבויות בקליפות והתאוות של עולם זה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שבח זה עולה כל התשבחות מפני שבמילה הללויה כלול השם י"ה שהוא כלל שם הויה. האותיות ו"ה באות לבטא את הכלל שהוא י"ה. משבחים בכל לבב דהיינו בשני היצרים, גם כשטוב וגם כשלכאורה לא. מילא יכולים להודות על הדברים הטובים, אך מעל טעם ודעת יש להודות על הקשיים שבאים לאמן את האדם. הכלל תמיד טוב גם אם לא תמיד הפרטים מרגישים זאת. לכן ברכת הגומר אומרים במניין שהוא כלל, המבטא את הטוב. לפרסם במניין אומר לייצר אווירה שגם אחרים יהיו יכולים לקבל מאותה אווירה, ולכן יש ערך גדול לפרסום הנס.
תתפא) פתח רבי אלעזר: הללויה אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה. הללויה, זה שבח העולה על כל אלו שירות ותשבחות שאמר דוד, בעשר מיני תשבחות שאמר, משום שכולל השם י"ה והשבח הללו ביחד. והוא כלל של השם הקדוש העליון הוי"ה, כי השם י"ה הוא כלל של השם הוי"ה.
תתפב) אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל-לֵבָב. בכל מקום שאמר דוד המלך עניין א"ב, שערך ראשי הפסוקים בסדר א"ב, הוא עניין אותיות חקוקות היוצאות בחקיקות של ל"ב שבילים, ל"ב נתיבות החכמה, ויש אותיות עליונות מעולם העליון, בינה, ויש אותיות אחרות, קטנות, ממלכות. וכאן הוא א"ב של עולם התחתון, המלכות.
תתפג) אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל-לֵבָב. ביצה"ט וביצה"ר ברצון להשפיע וברצון לקבל, שהם שורים בו. כי על הכול יש להודות להקב"ה, ביצה"ט וביצה"ר. כי מצד היצה"ט בא טוב לאדם, ויש לברך להקב"ה ברכת הטוב והמטיב. ובצד יצה"ר באים קטרוגים על האדם. ויש להודות להקב"ה על כל מה שבא על האדם מצד זה ומצד זה.
תתפד) בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה. בסוד ישרים, באלו שיודעים סוד הקב"ה. כי הם יודעים כל הסודות של הקב"ה, שהם סוד שלו בדרך כלל. ע"ז אומר, בסוד ישרים. ועֵדה, אלו הם ישראל, כשמתאספים במניין בעשרה להודות לקב"ה. וע"כ יש להודות להקב"ה על טוב ועל רע, ולפרסם לפני הכול. הרי הקב"ה יודע ולמה צריך לפרסם? אלא בזה שמפרסם מתכבד הקב"ה בעולם, וע"כ צריך לפרסם הנס. וע"כ כתוב בהקב"ה, והתגדלתי והתקדשתי.
כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ
תתפה) רבי יהודה פתח: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ. כל הנשמות באות מגוף הקדוש, המלכות, שהיא גוף לז"א, ושורות בבני אדם. מאיזה מקום הוא, מאיזה בחינה? ממקום שנקרא יד, המלכות. מהו בחינת מקום הזה? כתוב: מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית. מחכמה, שמעיינותיה יוצאות לל"ב שבילים, השתכלל הכול, וכל מה שיש למעלה ולמטה, המלכות שבה בלבדה מתגלה חכמה הזו, ולא בשום מדרגה אחרת. והיא נקראת רוח הקדוש, שכל הרוחות משתכללים בה. מתוך החוכמה שמקבלת המלכות, משם יש את כל המבועים דרך ל"ב נתיבות החוכמה.
תתפו) אמר רבי יצחק: ביום שרבי שמעון היה מפרש דבר הזה, היו עיניו נובעות מים, והיה אומר, כל האוצרות של מלך העליון נמסרו במפתח אחד, יסוד. ומתגלה ע"י בעל אוצר הצורות, יסוד, בעלה של המלכות, הנקראת אוצר הצורות, חקיקות העליונות. שהן סתומות העליונות, שמתגלות ע"י יסוד, במלכות, שבה מקום הגילוי. היסוד שהוא המחבר ומשפיע למלכות הוא היוצר שלום בקו אמצעי, בחינת הברית בה נמצא המפתח של כל האוצרות. ואז המלכות יכולה להשפיע לכל ל"ב הנתיבות.
תתפז) מי יכול להיכלל ולהשיג מה שגנוז במעיין הזה, ביסוד, שהרי משה לא גילה זה בימיו, כשגילה סודות עמוקים לישראל, שער החמישים, ואע"פ שהכול היה מתגלה על ידו. אלא באותה שעה שרצה הקב"ה להעלותו לישיבה הקדושה העליונה, ולהסתירו מבני אדם, שכתוב: בן מאה ועשרים שנה אנוכי היום. היום, ביום פטירתו, כי ביום ההוא נשלמו ימיו להתקרב לשער הנ' שכתוב: הן קרבו ימיך, קרבו ממש, שקרבו לשער הנ'. משה הגיע לגמר תיקון, עם כל הימים, כל הגילוי.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רפט-רא
1. מה מיוחד במזמורים שבהם כתוב הללו י"ה ומשוע?
2. מדוע כתוב 'אודה ה' בכל לבב' ולא בכל לב?
3. מהו 'בסוד ישרים' ומהו 'ועדה'?
4. למה צריך לפרסם את טוב הקב"ה והרי יודע זאת?
5. מאיזה מקום באות הנשמות והיכן הן מקבלות את שפען?
6. על מה מצביעים 120 שנותיו של משה רבנו בכך שאמר לו הקב"ה 'הן קרבו ימיך'?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
שבח זה עולה כל התשבחות מפני שבמילה הללויה כלול השם י"ה שהוא כלל שם הויה. האותיות ו"ה באות לבטא את הכלל שהוא י"ה. משבחים בכל לבב דהיינו בשני היצרים, גם כשטוב וגם כשלכאורה לא. מילא יכולים להודות על הדברים הטובים, אך מעל טעם ודעת יש להודות על הקשיים שבאים לאמן את האדם. הכלל תמיד טוב גם אם לא תמיד הפרטים מרגישים זאת. לכן ברכת הגומר אומרים במניין שהוא כלל, המבטא את הטוב. לפרסם במניין אומר לייצר אווירה שגם אחרים יהיו יכולים לקבל מאותה אווירה, ולכן יש ערך גדול לפרסום הנס.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הטומאה שמעכבת את הקרבה למלך נובעת מהמקרים שמזמנת ההשגחה לאדם, ובטעות הוא מייחס להם חשיבות כאילו הם העיקר, במקום לפרשם מעבר למקרה, מעבר לזמן ומקום. המקרה הוא רק קליפה המחזיקה את מה שמעבר לה בתוכה, ואף את הקליפה הזו יש להזין במינימום ההכרחי, ובוודאי שלא להחזיקה כעיקר. את השינה בתחילת הלילה נותנים לס"א, השינה היא מצב בתודעה הגשמי של האדם, דהיינו הסידורים, הפרנסה וכל דבר הכרחי, אך אין זה העיקר, אלא המקרים שיש לפעול בהשתוקקות לדבקות בהשם מעבר אליהם.
בכדי להצליח להתמודד עם הלילה, המצב הנפשי שלא החיסרון, יש לדעת כיצד לשבח את הבורא דווקא במצב זה. הקושי הוא שכאן ישנה שליטה של הס"א שאינה מאפשרת לשבח. לכן יש לתת לס"א איזה שעיר לעזאזל, משהו כמו מים אחרונים, מספר שערות בתפילין, או את השינה במשמרת הראשונה של הלילה. מותר לישון מעט, לקחת קצת מהנאות עולם הזה, אך לא לעשות מזה העיקר, אלא מעט שוחד לנחש, שיאפשר לנו את העיקר, דבקות בהשם.
אל תחפש במקרה, אלא במה שיש בו.
תתעג) עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט. עושה מלאכיו רוחות, אלו הם המלאכים העומדים בחוץ. משרתיו אש לוהט, אלו הם המלאכים העומדים בפנים. נמצא שהס"א הוא רוח הטומאה, ואלו המלאכים האומרים שירה בלילה, שהם מלאכי חוץ, הם רוח, ורוח ברוח אינם נכנסים זה בזה הס"א לא יכול להתערב עם רוח הקדושה. רוח הטומאה ברוח הקדושה אינם מתערבים זה בזה. ומשום זה, אלו הנקראים רוח, שהם מלאכים החיצוניים, אינם יכולים להיכנס בפנים משום רוח הטומאה ההוא. והם דוחים אותה למטה. ואלו המלאכים שבפנים שהם אש, אש ההוא דוחה את טומאה ההיא שלא תיכנס לפנים. ומשום זה הכול דוחים את הטומאה לחוץ, שלא תתערב עמהם. וע"כ מלאכים עליונים משבחים להקב"ה, רק אחר שדחו את הטומאה לחוץ. גם אם יש באדם רצון לקדושה, ואומר לעצמו אני לומד תורה, לא יוכל להכיל הקדושה אם יש בו רוח טומאה, ועליו לדחות את הטומאה ע"י אש להט הקדושה. כשאדם רוצה להשיג רגש אמיתי וחיובי, זה חייב לבוא באהבה בדרך הטוב.
תתעד) ג' משמרות הן בלילה, כנגדן ג' מחנות מלאכים המתחלקים לשבח אל הקב"ה. וע"כ האדון של כולם הוא נרו של דוד, המלכות, שאינו שוקט לעולם, אלא תמיד היא מודה ומשבחת למלך העליון, ז"א. וע"כ כתוב: נותן זמירות בלילה.
תתעה) וְלֹא אָמַר אַיֵּה, אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה, כתוב בש' קמוצה, שהוא לשון רבים. משום שאדם נכלל ונעשה מלמעלה ומטה, כמו שהגוף בא מב' צדדים מזכר ונוקבא, כך הרוח, הרוח של אדם כלול מזכר ונוקבא, מז"א ומלכות, ועל עניין זה ניתקן האדם בחקיקותיו בגוף ורוח. ומשום שהוא כלול בעניין הזה ובמעשה הזה, מזכר ונוקבא, ע"כ כתוב: ויאמר אלקים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו, שהוא לשון רבים, הסובב על ז"א ומלכות. וע"כ כתוב ג"כ, איה אלוה עושיי, עם ש' קמוצה, שהוא לשון רבים. כלומר ב' המדרגות ז"א ומלכות, שפעלו באדם. ישנן השלכות לעובדה שהאדם מורכב, ואחד הדברים החשובים להבנה הוא, שאדם מסוגל לתפוס מהפרטים את הכלל.
תתעו) בלילה, בתחילת הלילה כל אלו מינים ורוחות הרעים מתעוררים בעולם, איך יכול להיות זה? הלוא מצד צפון, השמאל, יוצאים כל אלו מינים הרעים? וכשמתעורר רוח צפון בחצות לילה, הרי אז כל אלו רוחות הרעים וצדדים הרעים מתאספים מהעולם ונכנסים תוך הנקב דתהום הגדול, וא"כ בצד דרום שהוא ימין ובחינת חסד, למה משוטטים אלו מינים הרעים בתחילת הלילה שרוח דרום שולט? שהיה צריך להיות להיפך, שבתחילת הלילה, שאז שולט רוח דרום, יעברו הס"א מהעולם, ובחצות כששולט רוח צפון היו צריכים לחזור ולשלוט בעולם. הצפון, בחינת הגבורה, שמאל, שור – משליטתו תיפתח הרעה לכן אין הקב"ה מביא בתחילת הלילה את שליטתו, אלא צד מערב שולט תחילה, וזו התרופה שמקדים השם לעולם ע"י השינה, דהיינו המעט שיש להזין את הס"א כדי שיניח לאדם להתקדם. שליטת החושך, השינה היא בשני קווים, גם בימין. ורק בקו אמצעי, מחצות לילה ניתן להקיץ ולחיות את הקדושה, וזו הזדמנות להכניס את רוח הקדושה.
תתעז) אלא ודאי, לולא צד הדרום המעכב ודוחה את הס"א, היה הס"א מעכיר כל העולם, והעולם לא היה יכול לסבול. אבל כשהתעורר הס"א לשלוט בעולם אינו מתעורר אלא בצד רוח מערב, המלכות, שהוא שולט בתחילת הלילה, והוא אוסף את כל העולם. וע"כ הקב"ה מקדים רפואה לעולם, ע"י השינה. אשרי הם ישראל בעוה"ז ובעוה"ב שהקב"ה בחר בהם מכל שאר עמי העולם.
כי כל הלילה מתחילתו עד סופו, הוא בשליטת רוח מערב, המלכות, וע"כ הוא חושך, אלא רוח המערב עצמו מתחלק לג' קווים, דרום צפון שהם ימין ושמאל, עד חצות, ומזרח שהוא קו אמצעי מחצות והלאה, וע"כ אפילו צד דרום שבו, הוא חושך בלי חסדים, ושולט בו הס"א להיותו דרום שבמערב. ועניין רוח צפון המתעורר בחצות לילה, שאז מתעוררים החסדים שבקו אמצעי, שהארת החכמה שברוח צפון מתלבש בו ומתעורר להאיר, וזה נבחן שרוח צפון התעורר. משא"כ מקודם חצות הרוח צפון חושך בלי שום אור.
תתעח) נכנסו רבי אלעזר ורבי אבא לבית. כשהתחלק הלילה מקום בו ניתן להקיץ ולראות מעבר למקרה, קמו לעסוק בתורה. אמר רבי אבא, עתה ודאי הוא עת רצון להקב"ה. והרי הרבה פעמים הערנו זה, שבשעה שהתחלק הלילה, נכנס הקב"ה עם הצדיקים לגן עדן, ומשתעשע עימהם. אשרי הוא מי שעוסק בתורה בעת ההיא. אין זה מספיק להכניס את הדברים לפנימיות, אלא גם כאן יש לפרש מעבר למקרה, בדרך של אהבה בקו אמצעי
תתעט) אמר רבי אלעזר: זה שהקב"ה משתעשע עם הצדיקים, איך משתעשע? אלא בעת ההוא שהלילה נחלק, מתעורר הקב"ה באהבת השמאל לכנ"י, המלכות, כי אין אהבה אלא מצד שמאל דהיינו שמלביש על החוכמה משמאל, חסדים מימין. כלומר שמלביש החכמה שבשמאל בחסדים שבקו האמצעי, והחכמה נשלמת. וכנ"י, אין לה מתנה להקריב אל המלך, או דבר חשוב ויפה, אלא אלו הרוחות של הצדיקים, שהקב"ה רואה אותם מתעטרים בכמה מע"ט ובכמה זכויות שעשו באותו יום, והם נרצים לפני הקב"ה יותר מכל הקורבנות ועולות, כי הקב"ה מריח בהם ריח ניחוח שעושים ישראל. כשאדם עושה מעשה טוב שלא על מנת לקבל שכר, אלא כדי לשמח את הקב"ה, אז הוא מיישר את ליבו כפי שצריך. בעיקר יש ללמוד פנימיות בלילה, שזהו מקום ההסתרה של האדם.
תתפ) אז האיר האור, שאור החכמה האיר, אחר שהתלבש בחסדים דקו אמצעי, וכל האילנות שבגן העדן אומרים שירה, והצדיקים מתעטרים שם בעידונים של עוה"ב. שהם הארת החכמה, הנקראת עדן. כשהעיר אדם משנתו בשעה ההוא לעסוק בתורה, לוקח חלקו עם הצדיקים שבגן עדן. שם אחד חקוק בל"ב (32) אותיות, ל"ב נתיבות החכמה, מתעטר בצדיקים שם. והוא בצדיקים.
ל"ב נתיבות החכמה הם כ"ב (22) אותיות דז"א, וע"ס דבינה, שהן רומזות על מקור החכמה הנמשכת במלכות, שהוא מז"א שעלה למ"ן לב' קווים דבינה, והשלימם יחד, שאז שלושה יוצאים מאחד וע"י זה אחד זוכה בשלושה, בז"א, וז"א משפיע למל
SSS
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רפו-רפח
1. מהו עושה מלאכיו רוחות ומהו משרתיו אש לוהט?
2. מיהו בעיקר נותן זמירות בלילה שאינו שוקט לעולם?
3. על מה נאמר נעשה אדם בדמותנו כצלמנו בלשון רבים?
4. מהי התשובה לשאלתו של רבי אלעזר שרוח הטומאה מתעוררת בתחילת הלילה למרות שרוח דרום הוא השולט בזמן זה, שלכאורה היה צריך להיות ההפך דווקא, ברוח צפון שהוא חצות לילה ישלוט הס"א.
5. הסבר עפ"י אות תתע"ח את החשיבות של מי שעוסק בתורה מחצות לילה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הטומאה שמעכבת את הקרבה למלך נובעת מהמקרים שמזמנת ההשגחה לאדם, ובטעות הוא מייחס להם חשיבות כאילו הם העיקר, במקום לפרשם מעבר למקרה, מעבר לזמן ומקום. המקרה הוא רק קליפה המחזיקה את מה שמעבר לה בתוכה, ואף את הקליפה הזו יש להזין במינימום ההכרחי, ובוודאי שלא להחזיקה כעיקר. את השינה בתחילת הלילה נותנים לס"א, השינה היא מצב בתודעה הגשמי של האדם, דהיינו הסידורים, הפרנסה וכל דבר הכרחי, אך אין זה העיקר, אלא המקרים שיש לפעול בהשתוקקות לדבקות בהשם מעבר אליהם.
בכדי להצליח להתמודד עם הלילה, המצב הנפשי שלא החיסרון, יש לדעת כיצד לשבח את הבורא דווקא במצב זה. הקושי הוא שכאן ישנה שליטה של הס"א שאינה מאפשרת לשבח. לכן יש לתת לס"א איזה שעיר לעזאזל, משהו כמו מים אחרונים, מספר שערות בתפילין, או את השינה במשמרת הראשונה של הלילה. מותר לישון מעט, לקחת קצת מהנאות עולם הזה, אך לא לעשות מזה העיקר, אלא מעט שוחד לנחש, שיאפשר לנו את העיקר, דבקות בהשם.
אל תחפש במקרה, אלא במה שיש בו.
SSSSSSS
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כשמגיעה הרגשת חיסרון גדולה, עלולים למות מהתודעה הרוחנית של האידיאה.
אדם מחזיק באידיאה גבוהה, ופתאום הוא מחפש מה יצא לו מזה. דווקא במצב של חיסרון והשתוקקות גדולה ישנה מעלה עצומה לשבח את הבורא במקום להתלונן. שינה היא אחד משישים ממיתה, דהיינו שאם משהו קטן נרדם מתפיסת הבורא עדיין נשארה הרגשה, וניתן לנהל ולתקן אותה, כלומר זה קיים אבל בטל, מעין גירוי לפעול את החיסרון שיש בדבר.
מלמד רבי שמעון שגם העליונים וגם התחתונים שותפים ע"י שמנהלים כראוי את השבח בלילה. כשאדם מרגיש חיסרון יש בו שליטה של הס"א ואז היא מבקשת תענוג כתשלום אליה. חובה להזין את הס"א שזה תשלום עבור השמירה, שאין אנו סוגלים לנהל את הרצונות המופרזים, אלא יש ביכולתנו לתקן בכל פעם חלק קטן, בינתיים הס"א שומרת על הפרי. השינה היא התשלום, אך אין להתמכר אליה, אלא לתת מינימום ואז לקום לשבח את הבורא.
תתסא) פתח רבי שמעון ואמר: וְלֹא אָמַר אַיֵּה, אֱלוֹהַּ עֹשָׂי: נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. כתוב עושי עם ש' קמוצה, לשון רבים, עושִׂי, עם ש' חרוקה היה צריך לכתוב: שהוא לשון יחיד, מי המה עושיי, שהוא לשון רבים? השם אלוה הוא שם כולל, המראה על הוא, ז"א, ובית דינו, המלכות, זהו שם שלם הכולל זכר ונוקבא, אותיות אל וה. ומשום זה כתוב עושיי, עם ש' קמוצה, לשון רבים, משום שהוא כולל ב' מדרגות.
תתסב) נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. בלילה, משום שהמלכות, הנקראת לילה, משבחת תמיד למלך שהשלום שלו, ז"א. כמו נר, שתמיד אינו שוקט, אלא מתנענע לכאן ולכאן, כן המלכות משבחת תמיד, כדי לקבל אור שמחה העליונה דז"א מרוב השמחה שלו, המתעוררת ע"י התשבחות שמשבחת. וע"כ כתוב: הנותן זמירות בלילה. הרעיון שהנקבה משבחת אותו, הוא שמח מכך, ואז שניהם שמחים. כשהלילה משבחת את היום שהוא הקב"ה, ובאה השמחה.
אצל האדם הלילה הוא הרגשת חיסרון, וכאן הוא נבחן האם הוא משבח את השם או חלילה מתלונן.
תתסג) כל אלו הכוכבים המאירים ברקיע, כולם מודים ומשבחים להקב"ה, בכל אותו הזמן שנראים ברקיע, משום שהמלאכים העליונים, הממונים על הכוכבים, כולם מודים ומשבחים משמרות משמרות, בשלושה החלקים שהלילה מתחלק בהם. כל משמרת משבחת בדרך הייחודית לה
תתסד) בלילה מתחלקים כמה צדדים. בתחילת הלילה, כשהעריב הלילה ונעשה חושך יש דין בעולם, כל אלו רוחות הרעות ומינים רעים, כולם מתפזרים ומשוטטים בכל העולם, ונפרד צד האחר, ותובע דרכי המלך מכל אלו צדדים הקדושים.
היום, שליטת ז"א, קו ימין ואור החסדים. ואז הס"א שמבחינת דינים דנוקבא בנוקבא דתהום גדול, ויונקת חיותה מהקדושה. הלילה, שליטת המלכות, קו שמאל, והארת החכמה. ואז נפרדת הס"א שמדינים דנוקבא מן הקדושה, כי ע"י הארת החכמה מתבטלים דינים דנוקבא, שהס"א הייתה דבוקה בחיסרון הזה של הקדושה, ויונקת ממנו. כשיוצא קו השמאל בשליטת הנוקבא, ואורו נחשך, שמחמת חיסרון של חסדים גם החכמה אינה יכולה להאיר ונעשה חושך. אז כל אלו רוחות הרעות ומינים רעים, כולם מתפזרים ומשוטטים בכל העולם, שיוצאים מנוקבא דתהום גדול, מחמת שכבר ניתקנו הדינים דנוקבא מכוח שליטת השמאל, הארת החכמה השולטת בחושך, ואין להם שם עוד ממה לינוק, וע"כ יוצאים משם, ומתפזרים בכל העולם, ונפרד צד האחר, שנפרדה מהקדושה, ואינה יונקת עוד, ותובעת דרכי המלך מכל אלו צדדים הקדושים, שימשיכו מהארת השמאל השולטת, שהשליטה נקראת דרכי המלך, מכל הצדדים הקדושים, מכל המלאכים.
הס"א, הוא הנחש דורש את האור בעיקר בלילה עם השתוקקות מאד גדולה גם לדברים אסורים.
תתסה) כיוון שס"א התעורר, כל בני העולם טועמים טעם המוות, שנופלת עליהם שינה רוחנית, שהיא אחד משישים של מיתה, והס"א שולטת עליהם, אז כיוון שהטומאה נפרדה מלמעלה, וירדה ושולטת למטה, אז נבדלו ג' מחנות מלאכים לשבח את הקב"ה בג' צדדים שבלילה.
תתסו) בעוד שהם משבחים להקב"ה, הולכת הס"א ומשוטטת למטה בכל צדדי העולם. וכל עוד שהס"א אינו עובר משם אין המלאכים יכולים להתייחד בריבונם.
תתסז) הוא עניין לחכמים. מלאכים עליונים וכן ישראל למטה, כולם דוחקים את הס"א ההוא. מלאכים העליונים, כשרוצים להתייחד בריבונם, אינם יכולים עד שדוחים הס"א לחוץ. מה עושים? יורדים שישים ריבוא מלאכים קדושים ומפילים שינה על כל בני העולם, כיוון שהס"א ירדה, שדחו אותה לחוץ, ונותנים לה כל עוה"ז בשינה ההיא, אז הס"א שולטת על בני האדם, ומקבלים טומאה ממנה. חוץ מאשר בא"י לבדה, שאין הס"א שולטת שם. כיוון שהס"א נפרדה מהם, באים המלאכים לפני ריבונם, ומשבחים ומודים לפניו. מכאן שהשינה היא מעין מים אחרונים, שהס"א מבקשת לשלוט, ונותנים לה מעין שוחד, את השינה של בני האדם
בתחילת הלילה כשקו שמאל מתחיל לשלוט, נפרדת הס"א מדינים דנוקבא שבקדושה, ונאחזת במלאכים, שימשיכו להם הארת השמאל, ויש לס"א כוח לתבוע זה מהמלאכים, להיותו דרכי המלך שאם יש השתוקקות רוצים חוכמה, כי ה' נתן כוח השליטה אל השמאל. והנה מחמת אחיזה זו, אין המלאכים יכולים לומר שירה ולהתדבק בריבונם כי אין שירת המלאכים אלא מבחינת קו השמאל הנכלל בימין בג' קווים ואם רוצים לשיר ולשבח להשם, הס"א מונעת מהם. וכל עוד שהס"א אינו עובר משם אין המלאכים יכולים להתייחד בריבונם, כי מחמת אחיזת הס"א בהם, שהיא טוענת ששליטת השמאל הוא דרכי המלך, אין המלאכים יכולים להיפרד משליטת השמאל ולהידבק בג' קווים ולומר שירה, ולהתייחד בריבונם. מה עושים? יורדים שישים ריבוא מלאכים קדושים ומפילים שינה על כל בני העולם, שממשיכים הדינים דג"ר דחכמה, שלהיותה חסרה מחסדים מביאים את בני העולם להסתלקות כל המוחין, שזהו הנקרא שינה, אז שולטת הס"א על הישנים והיא מתדבקת שוב בדינים דנוקבא הנקראים מוות, הנגלים עם השינה. וכיוון שהס"א נפרדה מהם, המלאכים מתדבקים בג' קווים, שבהם החכמה והחסדים כלולים יחדיו, ואז אומרים שירה בג' משמרות הלילה, שהם ג' קווים.
השירה באה משמאל, ואינה יכולה להתקיים אם לא מתכללת בימין. הם מפעילים את המנעולא. הס"א צריכה גם היא לקבל משהו ואין מבטלים אותה מפני שתפקידה לאמן את האדם. השינה ניתנה לס"א. תפקיד הס"א לעורר את האדם להשתוקקות, וגם לה צריך לתת כוח לכך, נותנים לה אחד משישים משינה ולא יותר. שינה אומר מצב תודעתי של חוסר דבקות בהשם בריכוז מוחלט, ובגשמיות יכול להיות ער לחלוטין ולפעול, אך מבחינה רוחנית ישן. לכן הס"א צריכה את הקבלה כדי למלא תפקידה. תפקיד האדם הער להביא את החסדים, אחרת נותנים לה את השינה, ולכן גם תסכול מביא לשינה, דהיינו להזין את הס"א. יש הבדל בין מחשבת הבריאה שהיא באין סוף ושם אין זמן, לעומת מחשבת האדם המתנהלת על דרך של קודם ונמשך. יש לתת קיום למקום שיש בו ס"א שזו קליפה ששומרת את הניצוצות אותם יכולים לעבד בהדרגה, בינתיים יש "לשלם" על אחסנה זו, עד שנוכל לנהל את הרצונות בהדרגה.
תתסח) כעין זה, ישראל למטה, אינם יכולים להתייחד בריבונם עד שדוחים הס"א מהם, ונותנים לה חלק, במה שתתעסק, שהוא השעיר לעזאזל, ואח"כ, הם מתקרבים אל ריבונם, ולא נמצא מקטרג למעלה ולמטה. זה מעין מים אחרונים, זה שיעור קטן, ויש לדאוג שנותנים לס"א רק קצת להרגיע, אך בטח לא להתמכר לה.
תתסט) וזהו יתכן למטה, בבני אדם, אבל למעלה במלאכים, איזה קטרוג שייך שם, שבגלל זה יהיו מחויבים לדחות הס"א למטה? אלא למעלה, הוא משום שהס"א היא רוח טמא, והם, המלאכים, הם רוחות קדושים, וע"כ, עד שמשלחים הס"א מביניהם, אינם יכולים להתקרב אל אדונם, כי קדושה בתוך טומאה אינה מתערבת לעולם. וכן כעין זה ישראל למטה, אינם מתערבים באוה"ע עכו"ם להבדיל מחסידי אומות העולם שמקבלים לא לעבוד עבודה זרה. וב' הצדדים: העליונים, המלאכים, ותחתונים, ישראל, כשרוצים להתקרב אל המלך, דוחים את הס"א לחוץ. יש לדחות לחוץ את הס"א כאשר רואים שלא מצליחים לנהל אותו כראוי, ואז עושים זאת ע"י מים אחרונים
תתע) וע"כ כשבא הלילה, וכשמלאכים הקדושים העליונים מסתדרים שורות שורות להתקרב אל אדונם, הם דוחים תחילה את הס"א לחוץ, ואח"כ הם באים אל הקודש. אין לבוא אל המלך עם הס"א, קדושה בתוך טומאה אינה מתערבת לעולם.
תתעא) זה דומה, למלך שהיו לו אבנים יקרות בתיבה אחת נעולה במבצרו. ומלך ההוא היה חכם. וכדי שלא יתקרב כל מי שרוצה אל התיבה ההיא של אבנים טובות ומרגליות אשר שם, לקח בחכמתו נחש אחד חזק, וכרך אותו מסביב תיבה ההיא. כל מי שרצה לשלוח יד אל התיבה, היה הנחש מדלג עליו והורג אותו.
תתעב) אוהב אחד היה אל המלך, אמר לו המלך, בכל עת שתרצה להיכנס ולהשתמש בתיבה, תעשה כך וכך אל נחש ההוא, ותפתח התיבה ותשמש באוצרות שלי. כך הקב"ה, כרך נחש סביב תן קצת לנחש, תרדים אותו ותוכל להגיע לקדושה, תן לה את השינה ואז תוכל לקום בחצות לילה ללמוד פנימיות הקדושה, הס"א המתקרבת אל המלאכים בעת שליטת הארת השמאל בתחילת הלילה, ובאים מלאכים עליונים להיכנס אל הקדושה, הרי הנחש שם, ויראים להיטמא בו. וע"כ הם מפילים שינה על בני האדם, שאז יורדת הס"א למטה ונפרדת מהם, והמלאכים יכולים לבוא אל הקודש ולומר שירה. כך צריך אדם להתנהל, לראות שהשם נתן לנו אוצרות נפלאים ויש לנהלם כראוי ונבין שלא ניתן למחוק את הס"א אלא לתת לה את המעט ההכרחי ולא לקחת הנאה להשתתף איתה. את הנחש צריך להרדים ע"י שנותנים לו מעט.
נותנים לנחש את המקרה, את המעט.
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רפג-רפה
1. מדוע כתוב איה אלוקי עושי עם קמץ ולא עושי עם חיריק? דהנייו בלשון רבים ולא בלשון יחיד?
2. מדוע כתוב נותן זמירות בלילה ולא ביום? מה מיוחד בלילה?
3. מהו המאבק לכאורה בין הס"א לבין המלאכים וכיצד מנהלים המלאכים מאבק זה?
4. מהם דרכי המלך שאותה תובעת הס"א?
5. כיצד מתמודדים בני אדם – בני ישראל עם שליטת הס"א בלילה?
6. מהו החוק להתקרבות אל המלך?
7. ספר את המשל של המלך עם תיבת האבנים היקרות. כיצד זה נוגע להתמודדות של בני ישראל עם הס"א?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
כשמגיעה הרגשת חיסרון גדולה, עלולים למות מהתודעה הרוחנית של האידיאה.
אדם מחזיק באידיאה גבוהה, ופתאום הוא מחפש מה יצא לו מזה. דווקא במצב של חיסרון והשתוקקות גדולה ישנה מעלה עצומה לשבח את הבורא במקום להתלונן. שינה היא אחד משישים ממיתה, דהיינו שאם משהו קטן נרדם מתפיסת הבורא עדיין נשארה הרגשה, וניתן לנהל ולתקן אותה, כלומר זה קיים אבל בטל, מעין גירוי לפעול את החיסרון שיש בדבר.
מלמד רבי שמעון שגם העליונים וגם התחתונים שותפים ע"י שמנהלים כראוי את השבח בלילה. כשאדם מרגיש חיסרון יש בו שליטה של הס"א ואז היא מבקשת תענוג כתשלום אליה. חובה להזין את הס"א שזה תשלום עבור השמירה, שאין אנו סוגלים לנהל את הרצונות המופרזים, אלא יש ביכולתנו לתקן בכל פעם חלק קטן, בינתיים הס"א שומרת על הפרי. השינה היא התשלום, אך אין להתמכר אליה, אלא לתת מינימום ואז לקום לשבח את הבורא.
שינה אומר מצב תודעתי של חוסר דבקות בהשם בריכוז מוחלט, וכך בגשמיות יכול להיות ער לחלוטין ולפעול, אך מבחינה רוחנית ישן. יש לתת קיום למקום שיש בו ס"א שזו קליפה ששומרת את הניצוצות אותם יכולים לעבד בהדרגה, בינתיים יש "לשלם" על אחסנה זו, עד שנוכל לנהל את הרצונות בהדרגה.
בכדי להמחיש זאת מביא הזוהר משל: זה דומה, למלך שהיו לו אבנים יקרות בתיבה אחת נעולה במבצרו. וכדי שלא יתקרב כל מי שרוצה אל התיבה, לקח בחכמתו נחש אחד חזק, וכרך אותו מסביב תיבה ההיא. כל מי שרצה לשלוח יד אל התיבה, היה הנחש מדלג עליו והורג אותו. אוהב אחד היה אל המלך, אמר לו: בכל עת שתרצה להיכנס ולהשתמש בתיבה, תעשה כך וכך אל נחש ההוא, ותפתח התיבה ותשמש באוצרות שלי. דהיינו תן קצת לנחש, תרדים אותו ותוכל להגיע לקדושה, תן לה את השינה ואז תוכל לקום בחצות לילה ללמוד פנימיות. כך צריך אדם להתנהל, לראות שהשם נתן לנו אוצרות נפלאים ויש לנהלם כראוי ונבין שלא ניתן למחוק את הס"א אלא לתת לה את המעט ההכרחי ולא לקחת הנאה להשתתף איתה.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בניגוד לעובדי כוכבים ומזלות, לישראל פוטנציאל להיות מעל המזל והכוכבים כאשר מכוונים כראוי להתחבר לבורא. הכוכבים מאירים דרך "חלונות" בהשפעה והשפע הטובים כאשר האור מגיע בקו אמצעי. כל חלון כזה מאיר דבר מיוחד לחיוב או שלילה לפי תיקונו. וכן כך בנפש האדם ישנן מספר סוגי תודעה, לפיהם האדם שופט את עולמו ומנהל את מחשבותיו. כשאדם יודע לפנות ישירות לקב"ה, אז יכול הוא להשתמש גם ביתר הכוחות, בתנאי שברור לו שהם רק אמצעי ולא מקור הכוח.
תתנג) חלון השני גבורה, נקרא חלון הציפורן, משום שהוא כעין הציפורן. קו השמאל המכונה ציפורן. ובו יוצא כוכב אחד, הנקרא לחכמים צפעון, מפני שהוא שולט בשליטת דין חזק, בראש וזנב שלו, וכמו צפעון אורב להרג. דינים הקשים של קו שמאל דבינה הנמשכים למטה, כל עוד שאינו מתייחד עם קו הימין, נקודת השורוק.
תתנד) מחלון ההוא יוצאים למטה שש מאות אלף ריבוא רוחות השולטים על ציפורני בני אדם בשעה שהם נזרקים בגלוי, בזה עושים כשפים וקסמים כל אלו היודעים בהם, בעת ההוא שכוכב הזה שולט, כל אלו הזורקים ציפורניהם או עושים כשפים בהם, גורמים מוות לכל העולם. והכשפים שהם עושים מצליחים בידיהם. יש להיזהר לא לזרוק את הציפורנים שגוזזים, ישנה גם סכנה לאישה הרה שחלילה תפיל אם תבוא במגע עם ציפורנים גזוזות.
תתנה) חלון הג', ת"ת, חלון החושן. ובו יוצא כוכב אחד ונקרא נוגה הנר. התנוצצות הנוצץ ועומד על כל רוח, ומנוחה והצלה בו. להיותו קו אמצעי המייחד ימין ושמאל יחדיו, ומסיר בזה כל הדינים שבהם, אין בו קטרוג כלל, כשהוא שולט, כל נחת וכל אור שולט בעולם, ושלווה ושובע וכל טוב שולט בעולם.
תתנו) חלון רביעי, יסוד, חלון גביע, משום שבו מתקבל והוא משפיע היין, הארת השמאל הממותק בימין, אל המלכות, ובו יוצא כוכב אחד שנקרא לחכמים, אשכול הכופר, משום שכך יוצא ומאיר כמו אשכול, נוצץ ניצוצות כענבים באשכול הכופר. בזה, התעוררות הרחמים מתעורר בעולם. מרחיק הדינים ומקרב הרחמים, ותולדות רבות מתרבות בעולם, ובני העולם אינם מקפידים בשעה שנצרכים זה לזה. שלום ושמחה מתעורר בעולם. נקודת השלום והיחד שמתעוררת בעולם מגלה את הנאמנות ומרחיקה את הדינים. מקרבת את הרחמים בהמשכת בחינת הת"ת וקשור בה בקו אמצעי.
תתנז) חלון החמישי, נצח, הנקרא באר ע"ש הכוכב היוצא בו, שנכנס ויוצא ושואב השפע כמו דלי מהבאר, ואינו שוקט לעולם. בכוכב הזה, לא יכלו חכמי הלב לעמוד עליו בדרך האמת, משום שאינו עומד במעמד ואינו שוקט לעולם. וע"כ נדחקו חכמי הלב לעיין במקום הזה ולדון דין.
כי נה"י הם ג' קווים, ימין שמאל ואמצע, שמבחינת מחזה ולמטה, ונמצא נצח שהוא קו ימין כמו החסד, ונמשכים מנקודת החולם, כמו שנאמר אצל חלון החסד. וע"כ יש בו כוח הדין של המלכות המעלימה ההשגה ממנו. אמנם מחמת זה הוא דבוק באור החסדים שהולך ושואב כדלי מן הבאר, ואינו נפסק ממנו לעולם. הימין שמטה מחזה, בו יש את כוחות ההמשכה מלמעלה, לכן לא רואים בו רק את כח החסד
תתנח) חלון השישי הוד, הנקרא נוגה, ויוצא בו כוכב אחד הנקרא גזרון, משום שבשעה שזה שולט, עומד העולם בדין, בכמה גזרות ובכמה עונשים, קו השמאל שמחזה ולמטה, כמו הגבורה, ונמשכים מנקודת השורוק, שהדינים החזקים נמשכים ממנו, כמו בחלון הגבורה. ובכל יום ויום מתחדשים גזרות על העולם, ועד שלא נגמרו דינים אלו, מתחדשים דינים אחרים. וכוכב הזה אינו שולט כל כך בעולם. מצד התיקון הוא התיקון הגדול שמתקן את כל הפרטים שהוא מחתך ומוריד את כל המיותר בעולם ומקדיש אותו לאמת
תתנט) אבל סמוך לימות המשיח, ישלוט החלון עם כוכב הזה על העולם, וע"כ ישלטו חיות רעות על העולם ויתחדשו מיני רע זה אחר זה, וישראל יהיו בצרה. וכשיהיו נדחקים בחשכת הגלות, אז יאיר להם הקב"ה את אור היום, הגאולה, ויקבלו קדושי עליונים את המלכות, ויתבטל המלכות מיד העמים עובדי כוכבים וישלטו עליהם ישראל. ויתקיים הכתוב: והיה אור הלבנה כאור החמה. כשיבנה בעזרת השם המקדש היסוד יאיר למלכות
תתס) ואז חלון השביעי, המלכות הנעלמת, מנעולא, יפתח בכל העולם ונקודת המנעולא תאיר, שיתבטלו ממנה הדינים דמסך דצ"א. והכוכב שלו הוא כוכב של יעקב, וזהו שאמר בלעם, דָרך כוכב מיעקב, וכוכב הזה יהיה מאיר ארבעים יום. וכשיתגלה מלך המשיח, ויתקבצו אל מלך המשיח כל עמי העולם, אז יתקיים הכתוב: שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גויים ידרושו והייתה מנוחתו כבוד.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
בניגוד לעובדי כוכבים ומזלות, לישראל פוטנציאל להיות מעל המזל והכוכבים כאשר מכוונים כראוי להתחבר לבורא. הכוכבים מאירים דרך "חלונות" בהשפעה והשפע הטובים כאשר האור מגיע בקו אמצעי. כל חלון כזה מאיר דבר מיוחד לחיוב או שלילה לפי תיקונו. וכן כך בנפש האדם ישנן מספר סוגי תודעה, לפיהם האדם שופט את עולמו ומנהל את מחשבותיו. כשאדם יודע לפנות ישירות לקב"ה, אז יכול הוא להשתמש גם ביתר הכוחות, בתנאי שברור לו שהם רק אמצעי ולא מקור הכוח.
חלון השני גבורה, נקרא חלון הציפורן, ובו יוצא כוכב אחד, הנקרא לחכמים צפעון, מפני שהוא שולט בשליטת דין חזק, מחלון ההוא יוצאים למטה רוחות השולטים על ציפורני בני אדם בשעה שהם נזרקים בגלוי, בזה עושים כשפים וקסמים כל אלו היודעים בהם, בעת ההוא שכוכב הזה שולט, כל אלו הזורקים ציפורניהם או עושים כשפים בהם, גורמים מוות לכל העולם. והכשפים שהם עושים מצליחים בידיהם. יש להיזהר לא לזרוק את הציפורנים שגוזזים, ישנה גם סכנה לאישה הרה שחלילה תפיל אם תבוא במגע עם ציפורנים גזוזות.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
יש באדם מחלוקת נפשית בין דרום לצפון, בין קו ימין לקו שמאל, בין השפעה לבין דין. כאשר פועלים בקדושה, המחלוקת הנפשית מתאזנת בקו אמצעי במזרח. לכן על האדם להיות בשמירה, שכאשר מופיעה אצלו מחלוקת יפעל שהנקודה הפנימית האמונית היא שתשלוט, בלי לתת לצד אחד מהקוים לשלוט.
יהודי לא מאמין בכוח הכוכבים, שהם רק שליחים של הקב"ה לנהל את הטבע, ולכן אין לפנות אליהם כלל. כלב תוקף את המקל שמכה בו במקום לפנות למי שמחזיק במקל.
תתמה) בכל אלו הכוכבים היוצאים מרקיע, מתערב בהם כוכבי לילה, ונוצצים ולוהטים ושולטים בעוה"ז, מהם שולטים על נחושת. ומהם על זהב ירקרק, ומיתקנים וגדלים על כוחם. הכוכבים שמאירים שולטים על הנמצא בטבע. כאן מזכיר זהב ונחושת, מקביל לקרסי המשכן.
תתמו) אלו הכוכבים שולטים בכ"ה (25) וחצי נקודות של הלילה, שהם רגעי השעה, ואלו מגדלי נחושת, ואלו אדומים ולוהטים ונוצצים, וכשהם מושיטים ג"פ התנוצצות לצד מזרח, או ה"פ או שבע, מלכי העמים יבואו על צד ההוא, וכל העושר והזהב יסתלקו מצד ההוא. ואם ההתנוצצות הוא פעם אחת, ב"פ, ד"פ, ו' פעמים, בזה אחר זה, אימה ופחד ייפול וישרה על צד ההוא. ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, דופק ההתנוצצות ושוקט, תתעוררנה מלחמות ולא יעשו, כי בזמן ההוא יש התעוררות לפני הקב"ה בממוני העולם השולטים על שאר העמים. וכן כעין זה בצד האחר, מערב. נקודת המנעולא נחלקה, לכן יש 25 וחצי
אלו שבצד דרום כוללים ג"כ אלו שבצד צפון, להיותם ב' מחברות, אחת בת חמש יריעות לדרום ואחת בת שש יריעות לצפון. וכשאנו מחלקים ביניהם החמישים קרסים, נמצאים כ"ה קרסים לצד דרום וכ"ה קרסים לצד צפון, אמנם גנוז בהם נקודת המנעולא, שהיא מלכות דמדה"ד הגנוזה בין שניהם, וע"כ נבחן שהנקודה נחלקה לב' חצאים, חציה לדרום ויש בדרום כ"ה וחצי נקודה, וחציה לצפון, ויש גם בצפון כ"ה וחצי נקודה.
אם תחולק שליטת ק' (100) הכוכבים לי"ב שעות הלילה, יהיו נ' (50) בדרום וצפון עד חצות, להיותם ב' קווים ימין ושמאל הלילה, ונ' במזרח ומערב, שהם קו אמצעי, מאירים מחצות ולהלאה. ואלו חמישים הכוכבים בדרום וצפון, מתחלקים בשליטתם לב' חלקים, שבכל אחת כ"ה וחצי נקודות. הם מאירים ברגעים של השעה, באופנים שונים בזה אחר זה. ואלו מגדלי נחושת, מצד דרום, אדומים מכוח הדין. כשהכוכבים בדרום, השולטים בכ"ה וחצי נקודות, עם הארת המנעולא, מושיטים ג"פ התנוצצות, מג"ס חג"ת שבהם, אשר בת"ת שבהם הוא מקום המנעולא להיותם בחינת ג"ר של הרקיע, והתנוצצות הזה מגיע לצד המזרח, קו האמצעי, הו"ק של הרקיע, ששם מקום הארת החכמה, העושר והזהב, כל העושר והזהב יסתלקו מצד ההוא כי בכל מקום שמגיע התנוצצות המנעולא תכף מסתלקים משם כל האורות והמדרגה ננעלת. או ה"פ, שחמש הוא הוד, ששם משכן כל הדינים. או שבע, מלכות, ששם מקום הדינים בעצם.
ונאמר, ואם ההתנוצצות הוא פעם אחת, ב"פ, ד"פ, ו' פעמים, בזה אחר זה. התנוצצות אחת הוא חסד. שתיים הוא גבורה. ארבע הוא נצח. שש הוא יסוד. וכיוון שחסר שם ת"ת, והוד ומלכות שהם מקומות הדין, ע"כ אימה ופחד ייפול וישרה על צד ההוא, שאע"פ שמקומות הדין לא התנוצצו, עכ"ז יש בהם התכללות מהדינים, וע"כ ייפול עליהם אימה ופחד, אבל האורות לא יסתלקו. ואם ההתנוצצות דופק ושוקט, דופק ההתנוצצות ושוקט, זה מורה שהדין דמנעולא אינו נקלט שם, כי ע"כ מתנוצץ ודועך, וזה אינו מפיל אפילו פחד ואימה, אלא זה מורה, שהדין עתיד לקלוט בהם ויהיו מלחמות, אבל עתה עוד לא נעשו. כי מורה, שיש רק התעוררות לעשות הדין בממונים של העמים, אבל לא עתה. וכן בס"א, בצד מערב, אם התנוצצות כ"ה וחצי נקודות תגיע שמה. יהיה שם ג"כ כמו בצד מזרח. ומשמיענו בזה שאע"פ שהמנעולא גנוז בדרום וצפון, מ"מ אינו פוגם שמה להיותו שם למטה מהן, ואין הדין פוגם מלמטה למעלה, ועיקר הפגם הוא משם ולמטה, למזרח ומערב, כל עוד שאינו גנוז כהלכה.
תתמז) והכול הוא ברשותו, והוציא את עמו הקדוש מכוח ורשות הכוכבים והמזלות, משום שהם אלוהים אחרים, ולא באלה חלק יעקב, כי אם ביוצר הכול הוא חלקו. שהעמים עכו"ם, מקריבים קורבנות אל הכוכבים להסיר הדינים מהם, כמו שאין מושל עליהם ויכולים להשפיע ככל אשר יחפצו. אבל ישראל אין מאמינים בכוחות הכוכבים, ואינם פונים אליהם, אלא ליוצר הכול שוודאי הוא יתברך מעליהם, שהוא מסדר המערכות ומפעיל אותם כחפצו. ישראל אינם מסתפקים בכוח השליח התחתון, שעבודה אל הכוכבים היא עבודה זרה, שאין לעבוד אלא להקב"ה ישירות. וכפי שמלמד הבעל שם טוב הקדוש: אין מזל לישראל, דהיינו ישראל מעל המזל שתחת השמש. ישראל הם מעל המזל בתנאי שמשכילים לוותר על כוחות המדע והגשמיות ומפנימים שאין עוד מלבדו . כל עבודה שאינה ישירות למען שמו יתברך היא עבודה זרה. יש להבין שהכן יש בכוכבים כוח, זהו לא כוח אמיתי, אלא זהו מקל שיש מי שמחזיק בו.
תתמח) יש רקיע למעלה על כל אלו הרקיעים, הרקיע דבינה, למעלה מז' רקיעים, חג"ת נהי"מ, שעליו כתוב: מבטן מי מדרגת הבינה יצא הקָרַח, והוא נסתר וגנוז, וחותם טבעת המשכן, משכן העליון, בינה, וחותם טבעת, מלכות דמדה"ד, הגנוז ברקיע הזה, שהיא גורמת לו להיות נסתר וגנוז ולא ידוע. ורקיע הזה נקרא, חדר המשכן, החדר של משכן העליון, וברקיע הזה יש כל אלו מאה החלונות, שמצד זה ומצד זה, שממנו הם נמשכים לרקיע הג' שלמטה, והוא אוחז כל אלו הסדרים של משכן התחתון, המלכות. שישה חלונות גדולים מכולם, חג"ת נה"י, ואחד סתום, כנגד חותם הטבעת, שהוא המלכות דמנעולא, השולט עליהם, המעלימה ומכסה אותם מהשגת התחתונים.
תתמט) חלון אחד, משבעה חלונות הגדולים, נקרא חלון זוהר, חסד, ובו יוצא כוכב אחד הנקרא לחכמים, יד, וזהו כוח ההיתוך המתיך למטה, להוציא הדינים שבו, בשליטת יהודה, ולא שיש לו חלק בו, כי אין לשבטי ישראל חלק ונחלה בכוכבים, לעבוד אליהם, אלא ששבט יהודה שולטים על דינים האלו ולא הם עליו. אדם שלא פועל לשלוט על הכוחות שבנפשו, אז הכוחות שולטים עליו ואז היצר יכול לגבור עליו, כלומר מי שלא הולך בדרך השם, הכוכבים/המקרים ישלטו עליו.
תתנ) וכשהיטו בני יהודה דרכם מאחר הקב"ה, והלכו לדעת אחר חלון הזה וכוכב הזה, ואמרו שהוא היד המנצח לשאר העמים, שכתוב בו, ידך בעורף אויביך, והלכו אחריו ועבדו לו בשימוש ועבודה, כמ"ש: ויעש יהודה הרע בעיני ה'.
תתנא) כוכב הזה כשיוצא הוא פושט יד אחד, חסד, יד ימין, בחמישה אצבעות חג"ת נ"ה שבו, ומאיר ומתנוצץ באותו החלון. בעלי הקסמים והכישוף יראים ממקום זה, משום שבשעה שזה שולט, כל הקסמים והמכשפים מתבלבלים והכישוף אינו מצליח בידיהם. כי יד ימין שהוא חסד, קו ימין הנמשך מנקודת החולם, שבה הייתה עליית המלכות לבינה, וע"כ דין המלכות הזו שעלתה שם מבלבל המכשפים, שהם נמשכים מקו שמאל, וכל מעשיהם מהארת קו שמאל. הצלחת הקוסמים אקראית מפני שאינם יודעים שורש האמת.
תתנב) כיוון שרקיע הזה הוא נסתר בבינה, איך יודעים אותו המכשפים עד שיתבלבלו ממנו? אלא שיש להם סימן בחיצוניות הקדושה, שמשם יודעים שכוכב הזה שולט, והם יראים תמיד ממנו, והקסמים והכשפים אינם מצליחים בידיהם. וע"כ יש זמנים אנשים מצליחים בו ויש זמנים שאינם מצליחים בו. ומשום זה מתמעטים בעלי הקסמים והכישוף מהעולם, מפני שאינם יודעים השורש, כשרואים שהכישוף אינו מצליח בידיהם. וע"כ המכשפים הראשונים היו יודעים השורש, שמסתכלים בסימן ההוא שבחיצוניות הקדושה שהיו יודעים.
תגיות: ישראל מעל המזל
שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רעז-רעט
1. כיצד מתחלקים שליטת הכוכבים לדרום צפון ומזרח מערב?
2. אילו כוכבים מגדלים את הנחושת ומדוע?
3. מהיכן אנו לומדים שהכוכבים אינם שולטים על עם ישראל אם ישראל הולכים בדרכי ה' ית'?
4. מיהו הרקיע דבינה ומה תפקידו?
5. מיהו רקיע החסד ומה תפקידו?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl
הקודם