עמוד 1508

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רסה- רסז

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

 הבורא טוב ומטיב, אז מדוע קשה לו לתת מזונות, ואיך אומר שקשה לקב"ה, אלא מלמד שיש נתינה שאינה במסלול הקדושה שצריך להיות, מפני שאם נותנים לרשע, זהו עושר השמור לבעליו לרעתו. אלא מדובר על שפע/אור הניתן לכולם בדומה לאור השמש, ולא לאור חוכמה שניתן לחכמים. ובמבט רחב יותר צריכים גם את הרשעים בעולם.

תתיא) משום שהקב"ה, כל מעשיו בדין ואמת, ועל דין ואמת מתקיים כל העולם, ובכל יום דן את העולם בדין לצדיקים ולרשעים ולכל בני העולם כמ"ש: כִּי צַדִּיק יְהוָה, צְדָקוֹת אָהֵב. וכשהוא דן בני אדם, ורואה כמה הם רשעים וחוטאים לפניו, אז קשה בעיניו לתת להם מזון בכל זמן, משום שיש לו לזון את הרשעים ולאלו שחוטאים.

תתיב) והוא עושה עימהם לפנים משורת הדין וזן ומפרנס אותם, כפי חסד העליון הנמשך ונוזל על כל בני העולם, ובו הוא זן ומפרנס לכל לצדיקים ולחסידים ולרשעים ולכל בני העולם עובדה שהם קיימים, ולכל חיות ובהמות השדה, ועוף השמיים, מקרני ראמים עד ביצי כינים, ולא נשאר מי בעולם שלא יהיה זן ומפרנס לכל, אעפ"י שקשה לפניו, מחמת מעשים של בני העולם, כקריעת ים סוף.

תתיג) וכי קריעת ים סוף היה קשה לו? והרי כתוב: גוער בים ויבשֵהו. הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ. והרי כיוון שעלה הרצון לפניו, הכול הוא כאין לפניו, ואיך אתה אומר שקריעת ים סוף קשה לפניו? לא הגיוני לחשוב שמשהו קשה לקב"ה

תתיד) אלא בזמן שישראל קרבו אל הים, ורצה הקב"ה לקרוע להם את ים סוף, בא רהב הממונה של מצרים, וביקש דין מהקב"ה. אמר לפניו, ריבון העולם, למה אתה רוצה לעשות דין במצרים ולקרוע את הים לישראל, הרי כולם רשעים לפניך, וכל דרכיך בדין ואמת? הלוא אלו עובדים עבודה זרה, ואלו עובדים עבודה זרה, אלו חוטאים בגילוי עריות, ואלו בגילוי עריות, אלו שופכים דמים, ואלו שופכים דמים? הרי כל מי שנמצא בעולם הזה בא לתקן, ואין צדיק בארץ שלא יחטא

תתטו) בשעה ההיא היה קשה לפני הקב"ה לעבור על דרך הדין. והנה ישראל היו נוסעים על הים שכתוב: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה  מַה תִּצְעַק אֵלָי; דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ. והיה קשה לפניו לעבור על הדין ולקרוע להם הים סוף. ולולא שהביט הקב"ה בזכות אברהם, שהקדים בבוקר לעשות מצוות ריבונו ורצונו כמ"ש: וישכם אברהם בבוקר, היו כולם נאבדים בים, משום שבכל הלילה ההוא, היה הקב"ה בדין על ישראל. כשאמרים קשה אין הכוונה קושי טכני, אלא הקושי בביטול מידת הדין ולהקדים את מידת החסדים. הקושי הוא בסדר, אשר מי שצריך יקבל ומי שלא לא יקבל.

תתטז) וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה, כָּל הַלָּיְלָה. מלמד שבאו מלאכי עליון לשבח בלילה ההוא לפני הקב"ה. אמר להם, האם מעשה ידי טובעים בים ואתם משבחים לפני? מיד, ולא קרב זה אל זה כל הלילה. כי, זה אל זה, נאמר במלאכים המשבחים להקב"ה כמ"ש: וקרא זה אל זה ואמר קדוש. וכתוב: וַיְהִי, בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר, וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם, שהביט הקב"ה בזכות אברהם, שהשכים בבוקר לעשות רצון אדונו, כמ"ש: וישכם אברהם בבוקר, אז חזר הים והמים ברחו מפני ישראל. הקב"ה מביט בזכות אברהם, מידת החסד. הבונה נפשו על מידת החסד, אפשר שינצל ממידת הדין. עומדת לאדם זכות, שכאשר מגיע אליו אור/תענוג הוא דוחה אותו מטעם רצונו להשפיע, זכות זו תעמוד לו גם אם יחטא.

תתיז) וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ. לאיתנו פירושו, לתנאו הראשון, לתנאי שהתנה עימו הקב"ה כשברא העולם, שהתנה עימו שייבקע בשביל ישראל דהיינו שיבקע לקו אמצעי המאפשר לעשות תשובה. כי איתנו אותיות תנאי. כתוב לאיתנו, וכתוב: משכיל לאיתן האזרחי, שהוא אברהם, אף כאן לאיתנו רומז על אברהם. לפנות בוקר, שהשכים אברהם בבוקר לעשות רצון אדונו, אז נקרע הים. וע"כ היה קשה לפניו קריעת ים סוף.

קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף

[קשין זווגין קמי קב"ה כקריעת ים סוף]

תתיח) כעין זה קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף. כמו קריעת ים סוף, הורג את אלו בצד זה ומקיים את אלו בצד זה, אף כאן בזיווגים כתוב: מוציא אסירים בכושָרות, שהוא אותיות, בכי ושירוֹת, כי זה מת ויש בכי, ונותן אשתו לזה, ויש שירות. ולפעמים לרשע מזדמן אישה טובה. וע"כ קשים לפניו זיווגים כקריעת ים סוף. אבל סודות סתומים הם בכל, והכול הוא בדין. ומה שהעירו בזה, לבאר למה זה נדחה מפני זה. למה לא יורדת נשמת הזכר יחד עם החלקו השני של הנקבה ונפגשים? הקושי הוא שהתיקון הנדרש מצד אחד צריך להיעשות במקום אחר.  

תתיט) קשים זיווגים לפני הקב"ה, ולא מלפני הקב"ה. כי לפני פירושו, שעומד לפני הקב"ה ומשמש לפניו, מלכות המקבלת מהקב"ה. וע"כ לא לומדים, שקשים זיווגים להקב"ה, וכן לא, קשים מזונותיו של אדם להקב"ה, אלא לפני הקב"ה, שהיא המלכות. כי לזו, למלכות, קשים כל אלו, משום שאינם עומדים ברשותה, אע"פ שהיא עושה, ברשותו של אחר היא עושה. כי היא מקבלת הכול מהקב"ה, וע"כ שייך לומר שקשים לה הדברים. הקושי הוא שהזיווגים הם לפני דהיינו במלכות הרוצה לקבל לעצמה את התענוג.

תתכ) מהו מלפני? הוא עוה"ב, הבינה, שכל החיים נמצאים שם. פירוש אחר. זהו צינור העליון, נהר שמימיו אינם פוסקים לעולם, יסוד דז"א, שמקבל כל העידונים של עוה"ב, הבינה וכתוב: ונכרתה הנפש מלפני, שהנפש תכרת מכל אלו עידונים העליונים שבמקום שנועם ה' שם, הבינה. וזהו שמורה המילה מלפני, מלפני הקב"ה, שהקב"ה מקבל ממנה, בינה המשפיעה לז"א, הנקרא הקב"ה.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רסה-רסז
1. מדוע קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף?
2. מדוע וכיצד יש לדבר על קושי של הקב"ה? והרי הוא כל יכול.
3. מה היתה טענת הרהב, המלאך הממונה על מצרים, כלפי ריבון העולם?
4. מיהו הסנגור של עם ישראל שבזכותו מציל את עם ישראל בקריעת ים סוף וטיבע את המצרים?
5. מדוע קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף?
6. מדוכ כתוב שקשים זיווגים לפני ולא מלפני הקב"ה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רסה- רסז

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

הבונה נפשו על מידת החסד, אפשר שינצל ממידת הדין.

עומדת לאדם זכות, שכאשר מגיע אליו אור/תענוג הוא דוחה אותו מטעם רצונו להשפיע, זכות זו תעמוד לו גם אם יחטא.

הבורא טוב ומטיב, אז מדוע קשה לו לתת מזונות, ואיך אומר שקשה לקב"ה, אלא מלמד שיש נתינה שאינה במסלול הקדושה שצריך להיות, מפני שאם נותנים לרשע, זהו עושר השמור לבעליו לרעתו. אלא מדובר על שפע/אור הניתן לכולם בדומה לאור השמש, ולא לאור חוכמה שניתן לחכמים. ובמבט רחב יותר צריכים גם את הרשעים בעולם. והוא עושה עימהם לפנים משורת הדין וזן ומפרנס אותם, כפי חסד העליון הנמשך ונוזל על כל בני העולם.

כשאמרים קשה אין הכוונה קושי טכני, אלא הקושי בביטול מידת הדין ולהקדים את מידת החסדים. הקושי הוא בסדר, אשר מי שצריך יקבל ומי שלא לא יקבל.

קשים זיווגים לפני הקב"ה כקריעת ים סוף

מדוע לא יורדת לעולם נשמת הזכר יחד עם חלקו השני של הנקבה ואז נפגשים? הקושי הוא שהתיקון הנדרש מצד אחד צריך להיעשות במקום אחר.  הקושי הוא שהזיווגים הם לפני השם דהיינו במלכות הרוצה לקבל לעצמה את התענוג.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רסב- רסד

שבע ברכות הכלה

תשצט) אשרי הם ישראל שזוכים למטה כעין של מעלה. עליהם כתוב: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ. שמחו כולם כל היום ההוא בדברי תורה, וכל בני העיר שמו את החתן ראש עליהם. קמו רבי יוסי ורבי חייא והלכו לדרכם.

תת) כשהגיעו לפני רבי שמעון נשא עיניו ואמר: רואה הייתי בכם ביום הזה וראיתי שהייתם שני ימים ולילה אחד במשכן של נער שנק' מטט, ונער ההוא לימד אתכם סודות עליונים בתורה רבי שמעון רואה בחתן וכלה שמחת התורה, שזה כמו השכינה הקדושה המקבלת את ז"א כמו מעמד הר סיני. אשרי חלקכם, הילד הזה היה לו מדרגת מט"ט. כל מציאות שנראית כאן בגשמיות היא סוד של נקודה נפשית פנימית, ובאופן זה יש להתייחס לדברים.

תתא) סידרו לפניו כל הדברים וסיפורו לו המעשה. אמר להם אשריכם ואשרי חלקי. כי אני זוכר שיום אחד הלך עמי בדרך אביו של אותו ילד, וכשנפרד ממני ברכתי אותו שיהיה לו בן שיהיה אריה בתורה. ולא ברכתי אותו שיזכה לראותו כן ועל כן נפטר ולא הכיר אותו. כמובן שאין כאן עניין של קוסמויות, אלא לראות את זהה כמדרגות.

תתג) פירוש נוסף על: וכל בניך למודי השם, שיש לשאול וכי כל הבנים של ישראל מלמד אותם הקב"ה תורה, ועונה כן, כי בשעה שאלו הילדים למדים בתורה, באה השכינה ונותנת בהם כוח ואומץ ללמוד בתורה, ולוליא העזרה של הקב"ה לא יכלו הילדים לסבול.

תתג) רבי שמעון היה נמצא יום אחד בפתחו של לוד מדרגת הולדה, ורבי חייא היה עמו. אמר רבי שמעון: ודאי שהקב"ה מעורר בעולם בשנה הזו לימים מועטים, גלגול גדול, מלחמות גדולות, למלכי הארץ, אלו באלו. ודאי בעוד שהם צוררים אלו באלו, יהיו ישראל ברווחה. כל זמן שהגויים רבים ביניהם והורגים זה בזה לישראל יהיה טוב. בתחילה יכולים הגויים לחבור יחד כנגד ישראל, ובסופו של דבר אין הם מסתדרים לאורך זמן. גויים יכולים להסתדר ביניהם רק באופן זמני. כל חיבור של פרטים יכול להיות רק דרך הכלל, וחיבור בין הגויים יכול להיות רק דרך עם ישראל. אין חברות פרטית, החברות שלהם אינטרסנטית ואינה מחוברת לאידיאה כוללת, אידיאה שמחזיק עם ישראל. כוח אמיתי יכולים הם לקבל רק מעם ישראל, כוח אחר שהם יונקים מגיע מהס"א. לכן כל עם שמתחבר לישראל מצליח. וכל זמן שהם מנותקים מישראל טוב שהם רבים מפני שהחיבור שלהם הוא חיבור של חבר מרעים.

תתד) אמר אותו ילד, והרי ביום הזה התחיל התעוררות זו, שהרי ביום הזה דם רב נשפך בעולם. אמר לו רבי חייא, מאין יודע זה ילד הזה? אמר רבי שמעון, לפעמים נופל נבואה בפיהם של ילדים ומתנבאים יותר מנביא למרות שרוב הזמן הם מדברים שטויות.

תתה) אמר אותו הילד, וכי פלא הוא שתהיה נבואה לילדים, והרי מקרא שלם הוא שכתוב: וכל בניך למודי ה'. הם ודאי למודי ה'. נו"ה הנקראים למודי ה', שהנבואה יוצאת מהם. משא"כ לכל העולם אלא לישראל לבד, שכתוב בהם, וכל בניך למודי ה'. ומשום זה יוצאת מהם נבואה. מדרגת לוד היא מוחין דהולדה ושם פגש את אותו ילד

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים

 תתו) זהו מצוות הקב"ה למשה. וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים וכתוב: שרפים עומדים ממעל לו. כי מעשה המשכן בקרשים האלו, היה כעין אלו השרפים, אלו עומדים ואלו עומדים.

תתז) האם אין כל צבאות השמיים עומדים כולם, כמ"ש: ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. וכתוב: וכל צבא השמיים עומדים עליו? הלוא כל מחנות העליונים אין להם כרעיים ברך לכרוע ולשבת, וכולם עומדים בקימה? כולם עומדים ונקראים לפעמים שרפים ולפעמים בשם אחר. ואלו שבכתוב: שרפים עומדים, נמצאים תמיד בשם שרפים. ומה שהשווה קרשי המשכן לשרפים, זה יתכן לכל מלאכי מעלה, שנקראים כולם לפעמים שרפים. כל הכוחות הללו עומדים ואין בהם עליה וירידה

יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר

 תתח) מִזְמוֹר לְדָוִד  יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. מה בין מזמור לדוד ובין לדוד מזמור? מזמור לדוד, מורה ששרתה עליו השכינה, ואח"כ אמר שירה. ולדוד מזמור, מורה שתחילה אמר השירה, ואח"כ שרתה עליו השכינה. וכאן, בה' רועי, השכינה קדמה ובאה ושרתה עליו תחילה, כי כתוב: מזמור לדוד. ולמה הקדימה כאן השכינה, הרי דוד היה צריך להקדים תחילה, כיוון שביקש מהקב"ה על מזונו?

תתט) אלא ודאי השכינה הקדימה ובאה ושרתה עליו, ועוררה אותו לשבח אל המלך שבח הזה ולבקש מזון מלפני המלך. כי כך צריך להיות על דברי מזון, שהשכינה רוצה, והחפץ שלה הוא, שכל בני העולם יתפללו על מזונות, משום כשהקב"ה רוצה להוריד מזון לעולם, השכינה לוקחת תחילה, ובזכותה יורד מזון לכל העולמות, כי אי אפשר שהתחתונים יקבלו משהו אם העליונים אינם מקבלים תחילה. ומשום זה הקדימה השכינה בדבר הזה של מזון, ושרתה על דוד. השכינה מעוררת אותנו לבקש ולרצות כמו אמא שרוצה שבניה יהיו רעבים לפני הסעודה, לכן את התענוג יש להקדיש לשכינה שהיא המעוררת.

קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף

 תתי) ה' רועי. ה' רועה שלי, כרועה הזה שמנהיג צאנו במקום שיש דשאים ועשבים, שלא יחסר שם משהו. אף כאן, הקב"ה הוא רועה שלי, לזון אותי בכל מה שאני צריך. ה' רועי, לכן קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. ב' פירושים, ושניהם אמת.

SSSSSS

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רסב-רסד
1. כיצד מסביר רשב"י לרבי יוסי ור"א את התגלות הנער אליהם?
2. מהי נבואתו של רשב"י בפתחה של לוד?
3. האם כשמדובר שהקרשים במשכן הם כנגד השרפים מדברים על כל השרפים או על כל צבאות השמיים?
4. מה ההבדל בין מזמור לדוד ולדוד מזמור?
5. למה מקדימה השכינה לבקש לפני האדם ואיזה סדר ניתן להבין מזה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רסב- רסד

שבע ברכות הכלה

גויים יכולים להסתדר ביניהם רק באופן זמני.

כל זמן שהגויים רבים ביניהם והורגים זה בזה לישראל יהיה טוב. באופן זמני יכולים הגויים לחבור יחד כנגד ישראל, ובסופו של דבר אין הם מסתדרים לאורך זמן. כל חיבור של פרטים יכול להיות רק דרך הכלל, וחיבור בין הגויים יכול להיות רק דרך עם ישראל. אין חברות פרטית, החברות שלהם אינטרסנטית ואינה מחוברת לאידיאה כוללת, אידיאה שמחזיק עם ישראל. כוח אמיתי יכולים הם לקבל רק מעם ישראל, כוח אחר שהם יונקים מגיע מהס"א. לכן כל עם שמתחבר לישראל מצליח. וכל זמן שהם מנותקים מישראל טוב שהם רבים מפני שהחיבור שלהם הוא חיבור של חבר מרעים.

מִזְמוֹר לְדָוִד  יְהוָה רֹעִי, לֹא אֶחְסָר. מה בין מזמור לדוד ובין לדוד מזמור? מזמור לדוד, מורה ששרתה עליו השכינה, ואח"כ אמר שירה. ולדוד מזמור, מורה שתחילה אמר השירה, ואח"כ שרתה עליו השכינה. השכינה מעוררת אותנו לבקש ולרצות כמו אמא שרוצה שבניה יהיו רעבים לפני הסעודה, לכן את התענוג יש להקדיש לשכינה ולא לפרטיות.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רנט- רסא

שבע ברכות הכלה

כאן בחופה עושים תיקונים כעין בעולם העליון ובכך מזמינים את הכוחות העליונים לשרות בתוכנו. הכלה היא כעין השכינה הקדושה, וגם לה עושים חופה המראה את התיקון של הקרשים במשכן. יש עניין לעשות חופה יפה, שיופי הוא מדרגת חוכמה, ויופי החופה מזמין את השכינה הקדושה ביכולת שלה להכיל את החוכמה. שבע הברכות מתארות את המבנה הנכון של השתוקקות הכלה, כדי שתישמר בקדושה. מתחילים בברכת הגפן שמקורה מבינה, הגבורה מפני שרוצים לראות על מה מבוססת ההשתוקקות, שזו בחינת שמאלו תחת לראשי. ברכה שניה ממידת החסד שהוא "הדבק" המחבר להשם, כדי שהשמאל לא יעמוד לבד, לכן מצמידים שתי ברכות אלו.

בברכת יוצר האדם מברכים את הכלה שההשתוקקות שלה תהיה ליצור אדם בדרך קו אמצעי, דהיינו עם רצון הכפוף לאמונה והשפעה. בהמשך מברכים שהברכות יהיו נצחיים ולא יהיו רצונות זמניים גשמיים.

באה השמחה, ברכה שישית, באהבת רעים שתמיד יחד בזיווג תדיר לאהבה. השמחה היא מדרגת השפעה, אהבת רעים כמו אח ואחות שהקשר שלהם נצחי, כך את החתן וכלה מברכים שהרעות ביניהם תהיה נצחית.

ולסיכום ברכה שביעית מספירת הבינה שהיא המקור לברכות והיא מזינה את כל העולמות שתחתיה.

תשפח) פתח הילד, דהיינו הבעל ואמר: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים. הקרשים שבכאן הם השרפים. אלו השרפים, המכונים קרשים, עומדים בתיקון הכלה, השכינה, ומסבבים סביב החופה, שהיא המכסה שממעל הקרשים, שתשרה בחופה רוח עליון, ז"א. כעין זה כלה למטה, צריכים לתקן חופה לכיסוי בתיקון לכלה האחרת, השכינה, הבאה לשרות בשמחה על כלה התחתונה.

תשפט) משום כבודה של כלה העליונה, צריכים לעשות חופה נאה בכל תיקוני היופי, לזמן את כלה העליונה, השכינה, לחופה הזו. כי כמו שבכל מילה של ברית למטה, צריכים לתקן כיסא שנייה ביופי, לבעל הקנאה של אות ברית שבא שמה, אליהו, אף כאן בכל חופה צריכים תיקונים של יופי למכסה על החופה, לכבוד כלה, שהיא השכינה.

תשצ) כי הכלה התחתונה, כעין הכלה העליונה עומדת. התחתונה מתעלה בשבע ברכות, והעליונה מתעלה בשבע ברכות. וע"כ אסור לשמש בה עד שנכללה באלו שבע הברכות, כעין העליונה. הקידושין נעשין לפני החופה, והייחוד לאחר החופה. יש שבעה מצבים לנקבה, בהם היא גדלה, כנגדם באים שבע הברכות.

תשצא) שבע הברכות יורשת הכלה, השכינה, מרוח העליון, ז"א, מקום שכל הברכות נמשכות משם. שש ברכות, חג"ת נה"י דז"א, שהכלה מתברכת מהם, ואיך אתה אומר שהם שבע?
אלא השביעית מקיימת הכול, כי ברכה השביעית כנגד הבינה.

תשצב) רוב הברכות הן על היין, שהיין המשמח את הכול, על יין השמור בענביו. קו שמאל שבבינה נקרא יין, ע"ש הארת החכמה שבו. ומתוך שמאיר רק מלמטה למעלה, נבחן כמו שמאיר בתוך הענבים, והענבים אינם נסחטים, ואין יוצא מהם כלום למטה, שהיין שמור בענביו. כי סחיטת הענבים פירושו, שמושכים החכמה מלמעלה למטה, שזה החטא דעצה"ד, למי שאומר שעצה"ד גפן היה. ומשום זה, ברכה הראשונה של שבע ברכות, בורא פרי הגפן. כי יין עושה פירות, בין למעלה בבינה, ובין למטה במלכות. גפן, מלכות, מקבל הכול ומוציא פירות לעולם, כי מיין שמקבלת, נקראת המלכות חכמה תתאה, ומטרם שמקבלת חכמה, אינה ראויה להולדה. והתעוררות השמחה, תחילת הזיווג דז"א ומלכות, הוא שמאל כמ"ש: שמאלו תחת לראשי התעוררות ההשתוקקות, ואח"כ, וימינו תחבקני נתינת החסדים. ועה"ח ההוא, ז"א, עושה פירות ותולדות בהתעוררות של השמאל, כי מטרם שמקבל חכמה משמאל דבינה, אינו ראוי להוליד. וע"כ זו ברכה הראשונה לכולן. כשמברכים על הגפן באים להקדיש את השמאל המיוחד לאותו עניין של קשר להשם. אם אין מה להקדיש, אין עם מה לעשות זיווג דהכאה.

תשצג) ברכה השנייה, שהכול ברא לכבודו, ברית הקדוש, יסוד דז"א, שנקרא כל, שמחת החיבור, המקבל כל הברכות מימין, חסד, לעשות פירות בגפן, המלכות, הנקראת כבודו. כי מתחילה יורד פרי מלמעלה מבינה, דרך האיברים, הספירות דז"א, ונמשך לברית הקדוש, יסוד, שתמשיך לגפן, מלכות. וזהו מצד ימין, חסד, כי אין פירות נמצאים אלא בימין. השמאל מעורר הולדת הפירות, והימין עושה הפירות. פירות הן נשמות הצדיקים. לכן צריך את השמאל שהוא התחלת ההתעוררות, השתוקקות שתיכלל בימין בחסדים שהם המחברים את ההשתוקקות לבורא עולם.

תשצד) אח"כ נכלל השמאל בימין והימין בשמאל, כדי להיות אדם, שהוא קו האמצעי, ת"ת. ומשום זה ברכה השלישית היא, יוצר האדם. ע"כ יעקב, עמוד האמצעי, צורת אדם היה. כי צורת אדם מורה על קו האמצעי. שימין ושמאל כלולים בו.

תשצה) ברכה רביעית, אשר יצר, היא עמוד אחד של ירך הימין, נצח. ברכה חמישית, שׂושׂ תשׂישׂ ותגל העקרה, היא עקרת הבית, המלכות, בשמחת קיבוץ ואסיפת בניה לתוכה מארבע רוחות העולם. וזהו ירך האחרת, נצח, שהתחבר בירך השמאל, הוד, ללכת לכל הצדדים ולקבץ קיבוץ הבנים ולהכניסם בין הברכיים, שהם נו"ה. והרי כבר אמר בברכה שלישית יוצר האדם, וכאן אומר שוב. האדם הוא קו אמצעי, ויש לו צלם אלוקי שנותן לו בניין עדי עד, ספירת הנצח.

תשצו) ובאלו השניים, נו"ה, שהנביאים שורים ביניהם, ומקבלים מהם נבואתם, הם שמחת עקרת הבית, המלכות, משום ששתי ערבות, נו"ה, אינן עושות תולדות ופירות, וקיבוץ הבנים אליהם הם הפירות ותולדות שלהם. שהם מביאים לעקרת הבית, המלכות. וקיבוץ הבנים אינו מתעורר זולת בנביאים, נו"ה. וע"כ ברכת שוש תשיש ותגל העקרה בקיבוץ בניה, היא בהוד. מזכיר גם את הנצח, שההוד צריך להיות מחובר לאידיאה, ואז ההשתוקקות מהשמאל, והיסוד שהוא קו אמצעי, וגם הצורה בברכה רביעית שהיא נצחית, ובאה לביטוי בהוד, בית המקדש.

תשצז) ברכה השישית, שמח תשמח רֵעים האהובים, מקום שרצון ושמחה ואחווה נמצאים בו, שזה עמוד של כל העולם, שנקרא צדיק, יסוד. וצדיק וצדק, יסוד ומלכות, רעים ואהובים, שאינם סרים זה מזה. כי ברכה זו כוללת ג"כ מלכות, וע"כ אומר רעים האהובים. עד כאן הן שש ברכות שהכלה מתברכת מהן.

תשצח) ברכה השביעית מקיימת הכול, ומתברכים הכול, שהיא בינה, מקור כל המוחין. כלל עשרה מאמרות, ע"ס, משום שזו כוללת למעלה ולמטה, ג"ר וז"ת. וע"כ כלול בה עשרה מיני שמחה: ששון, שמחה, חתן, וכלה, גילה, דיצה, אהבה, ואחווה, שלום ורעות. כדי שתהיה הכלה שלמות הכול. החתן מברך את הכלה שכל הברכות ישרו עליה, בד"כ כדי שלא יתבלבל ויתרגש, מסדר הקידושין מברך בשמו.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רנו-רנח
1. מהי החופה ולמה היא מתדמה ומדוע צריכה להיות יפה?
2. הסבר כל אחת מהברכות מאיזו ספירה היא מה תפקידה במארג השלם של הכלה?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רנט- רסא

שבע ברכות הכלה

כאן בחופה עושים תיקונים כעין בעולם העליון ובכך מזמינים את הכוחות העליונים לשרות בתוכנו. הכלה היא כעין השכינה הקדושה, וגם לה עושים חופה המראה את התיקון של הקרשים במשכן. יש עניין לעשות חופה יפה, שיופי הוא מדרגת חוכמה, ויופי החופה מזמין את השכינה הקדושה ביכולת שלה להכיל את החוכמה. שבע הברכות מתארות את המבנה הנכון של השתוקקות הכלה, כדי שתישמר בקדושה. מתחילים בברכת הגפן שמקורה מבינה, הגבורה מפני שרוצים לראות על מה מבוססת ההשתוקקות, שזו בחינת שמאלו תחת לראשי. ברכה שניה ממידת החסד שהוא "הדבק" המחבר להשם, כדי שהשמאל לא יעמוד לבד, לכן מצמידים שתי ברכות אלו.

בברכת יוצר האדם מברכים את הכלה שההשתוקקות שלה תהיה ליצור אדם בדרך קו אמצעי, דהיינו עם רצון הכפוף לאמונה והשפעה. בהמשך מברכים שהברכות יהיו נצחיים ולא יהיו רצונות זמניים גשמיים.

באה השמחה, ברכה שישית, באהבת רעים שתמיד יחד בזיווג תדיר לאהבה. השמחה היא מדרגת השפעה, אהבת רעים כמו אח ואחות שהקשר שלהם נצחי, כך את החתן וכלה מברכים שהרעות ביניהם תהיה נצחית.

ולסיכום ברכה שביעית מספירת הבינה שהיא המקור לברכות והיא מזינה את כל העולמות שתחתיה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רנו- רנח

סודות ברכת המזון

ההודיה היא הקשר עם נותן המתנה יתברך.

 ברכת המזון מבטאת את הרעיון של החסד בחיפוש הקשר עם נותן המתנה ולא על המתנה עצמה, שכן מברכים כבר לאחר שאוכלים. הגאוותן מרגיש שהוא בעצמו טרח שילם והשיג את מזונו, ובכך פוגע בחסד ובקשר.

השם יתברך טבע באדם רצון להיות מאושר, כוח שהוא יותר מהכוח גדול שלנו לדבקות, לכן יש להישמר, כי מי שמחפש כל הזמן רק תענוג הוא עייף ויגע ואינו ירא אלקים. אין לו כוח של מסך, וגם אם יקבל את התענוג, לא יוכל לממש אותו ויגיע למצב שיאמר כמו עשיו, למה זה לי חיים. זהו המאבק מי שולט יעקב או עשיו, האמונה או התאווה האישית. במכירת הבכורה קנתה הפנימיות את החיצוניות. עשיו נאלץ למכור את הבכורה, וכך העשיו הנפשי שבתוכנו חייב לקבל את התפיסה שהאמונה היא מעל המדע. כאשר אדם תאב למשהו, עליו להבין שהדבר קפוא, ויוכל לקבלו רק עם יפעל במסך בחסדים.

כדי ליישם את התפיסה שהימין גדול מהשמאל, לפני ברכת המזון עושים מים אחרונים כדי לנקות את הרצון לקבל מקצות האצבעות אותן יש לשמור אותם בקדושה. הס"א יכול לקבל רק מים אחרונים, שהם בחינת מלח סדומית דהיינו שבא מטעם התאווה אותה יש לנקות.

תשפ) התפשטות הטוב הוא הודאה הנקרא חסד, כי כשהתפשט הטוב למטה מודים לו ע"ז, וע"כ הוא אומר, נודה לך על כך ועל כך ניסים ואותות שנעשו לנו מצד הטוב. והרי כתוב: נעימות בימינך נצח. הלוא נצח הוא בימין, ולא הוד? אלא כל אחד מראה על המקום שיצא ממנו. כי הנצח תוצאה ממלחמות, והמלחמות הם שמאל כי זה הניצחון, וההוד תוצאה מהתפשטות החסד שהוא ימין. אבל מבחינתם עצמם, הנצח ימין וההוד שמאל הוא המקור מצד הטבע. ובברכת המזון המדובר על המקום שההוד יצא משם, וע"כ הוא ימין. ברכת המזון היא הודעה מימין, שהמקור הוא מצד החסד וחיבור עם נותן המתנה.

תשפא) ואם תאמר שהנצח ימין, הרי כתוב בו, נעימות בימינך נצח וכתוב: נעים זמירות ישראל, וזמירות הוא שמאל. א"כ האם הנצח שמאל? ומשיב, שכל שמאל נכלל בימין. כי נצח ימין ונעימות שהוא שמאל נכלל בו. אבל הודאה, הרי הוא מודה על הטוב שבימין, להראות שההוד יוצא משם, כי הוא תוצאה של התפשטות הטוב מימין. וזהו התפשטות הטוב שהתפשט בארץ החיים, המלכות. גם אם אדם מרגיש מקרה קשה, המקור שלו ימין. שואל למה אומר שההודיה באה מהימין, אין דבר שיש שמאל בלי ימין, והודיה באה מצד הטוב.

תשפב) מהו הטעם שאין בברכת המזון שמאל, אלא ימין בלבד? משום שאין חלק לס"א במזון של ישראל וכל המזון הוא מצד האדם שבאדם, ואם היה מתעורר שמאל, היה הס"א מתעורר עימו, להיותו נמשך משמאל. וכבר הוא מכר בכורתו וחלקו ליעקב אבינו. וע"כ אנו נותנים למקטרג חלקו בזוהמה של מים אחרונים, ואם אין זוהמה בידיים שנרחצו, הרי חלקו במאכל שהידיים קרבו אליו. כי עכ"פ יש בהם שיורי מאכל. הס"א יונקת משמאל, מקו שמאל שאינו נכלל בימין ע"י קו האמצעי, כי כל מגמתם להמשיך הארת החכמה שבשמאל מלמעלה למטה, ג"ר דחכמה. ומחמת חיסרון של חסדים, אין החכמה יכולה להאיר ומשפיעה דינים קשים. וזהו מידתו של עשיו. ויעקב, קו האמצעי, ממעט את קו השמאל מג"ר דחכמה, אבל משום זה הוא מייחד אותו בקו ימין, והחכמה מתלבשת בחסדים שבימין ומאירה בו"ק דחכמה. ונאמר בזוהר, שיעקב נקרא קטן, מחמת חיסרון ג"ר דחכמה, ועשיו נקרא גדול שאינו בהכרח טוב, אלא אם יש אהבה, לא גודל הרצון קובע את הקשר עם האור, אלא זכות הרצון, מחמת התאמצותו לינוק מג"ר דחכמה, שהיא הבכורה של עשיו.

ויבוא עשיו מן השדה, קו שמאל, הנקרא שדה, והמשיך החכמה מלמעלה למטה, לקבל הג"ר דחכמה. ומחמת זה, והוא עייף. כי נמשכה לו חכמה בלי חסדים, שכולה דינים, והתעייף מזה עד למיתה. כמ"ש: ויאמר עשיו אל יעקב הלעיטני נא. שימשיך לו מהחסדים שלו, שנקראים לחם ונזיד עדשים. ויאמר יעקב, מִכרָה כיום את בכורתך לי. שיסגיר בידיו את הבכורה שלו, הג"ר דחכמה, המתמעטת בהכרח ע"י קו האמצעי. ואז ייחד השמאל עם הימין, וישפיע לו חסדים, שהוא מזון. וכתוב: ויאמר עשיו, הנה אנוכי הולך למות. כיוון שהדינים הנמשכים מג"ר דחכמה, שהיא בכורה, הם כל כך קשים עד מוות, למה זה לי בכורה. ויישבע לו, ע"ז שלא יחזור להידבק בבכורה. ואז נתן לו מזון, שהוא חסדים, ע"י הייחוד של ימין ושמאל. אמנם אם יעבור עשיו על השבועה ויחזור להמשכת הבכורה, אז מתקלקל המזון ומתהפך לזוהמה.

אין בברכת המזון שמאל, משום שאין חלק לס"א במזון של ישראל, כי הס"א הדבק בשמאל להמשיך מלמעלה למטה, הרי הוא מחוסר מזון, חסדים. ואם יש מזון, יש בהכרח ייחוד של ב' קווים ימין ושמאל, והס"א מסתלקת משם. כי מחמת חיסרון של מזונות שבשמאל, מכר עשיו את הבכורה ליעקב אבינו. הרי שבהתעוררות השמאל דס"א מסתלק המזון. וע"כ אנו נותנים למקטרג חלקו בזוהמה סיגים שבעל מנת לקבל של מים אחרונים, כי רחיצת הזוהמה מהידיים, מורה, על המאכל המתקלקל מחמת הדבקות בשמאל של הס"א הנקרא זוהמה. ומרמזים לס"א שזהו חלקו, של הדבוק בו. אם עוד לא התדבק לגמרי בשמאל, שיהפוך המזון לזוהמה, הרי חלקו במאכל שהידיים קרבו אליו. ידיים מורים על המשכת החכמה מלמעלה למטה. ואע"פ שעוד לא המשיך מלמעלה למטה, אלא שהידיים קרבו להמשיך, מתקלקל ג"כ המאכל. ונעשה לחלקו של הס"א הידיים נשלחות מהגוף החוצה.

תשפג) וע"כ אין לס"א חלק עמנו, שלהיות חלקו בשמאל בלי ימין, אין לו חלק במזון, חסד. וכיוון שאין לו חלק עמנו, שכבר לקח חלקו בשמאל, אין לנו לעורר השמאל כלל, אפילו בהתכללות עם הימין ע"י קו האמצעי, כדי שלא יתעורר המקטרג לינוק ממזון שלו, מחסדים המלבישים החכמה שמשמאל, ואז יקבל ב' חלקים כבכור, אחד למטה, בשמאל בלי ימין, הנמשך מלמעלה למטה, ואחד למעלה, בחסדים המלבישים את הו"ק דחכמה, המאירה ממטה למעלה, שהרי כבר מכר בכורתו ליעקב אבינו, מפני שראה ביעקב ב' חלקים חכמה וחסדים, המלבישים החכמה, והודה, שאין לו אלא חלק אחד כמו שהייתה חסרה לקין תאומה יתרה, חכמה בלי חסדים, והולך למות עשיו רוצה רק ממעלה למטה שאי אפשר, ויעקב תיקן ויכל לפעול ממטה למעלה וכן ממעלה למטה, לכן לא הרג את שרו של עשיו ורק התגבר עליו. חלקו הוא למטה, בשמאל שממשיכים מלמעלה למטה, ואין לו למעלה כלום, שאין לו חלק בחסדים המלבישים את החכמה ע"י קו האמצעי, שהחכמה מאירה מלמטה למעלה. ישראל לקחו למעלה, ועשיו לקח למטה. וע"כ לא יתקרב השמאל כלל בברכת המזון. ועם זה תבין, שהבכור נוטל פי שניים, חכמה וחסדים. ושאר האחים רק חסדים בלבד.

תשפד) אחר שהתברך ארץ החיים מצד הימין, ומקבל מזון, אז מבקשים רחמים על הכול, ואומרים, רחם ה' אלקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, כי ממזון והכלכלה שבארץ החיים, המלכות, נקבל אנחנו, ישראל עמך, וביהמ"ק ייבנה למטה ברחמים האלו, שזהו, ועל ירושלים עירך.

תשפה) ובשבת שאין דין, שתהיה נו"ה בכלל חסדים, שנצח ימין כלול משמאל ותוצאה של דין ממלחמות, והוד תוצאה מהתפשטות החסדים למטה. נמצא שאינם חסדים ממש אלא בכלל חסדים. אבל בשבת שאין בו דין, אומרים רְצה והַחליצֵנו, רצה נצח, והחליצנו הוד, להיותם אז נו"ה חסדי דוד הנאמנים, חסדים ממש, וע"כ, אל תהי צרה ויגון, כי אז רְצה ומודים, נו"ה, הם חסדי דוד, בלי התכללות דין כלל. ושים שלום, שאומרים בתפילה, בברכת עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו, יסוד, המשפיע חסדי דוד אל דוד, המלכות עד כאן ברכת המזון דאורייתא.

תשפו) ואח"כ אומרים, הטוב והמטיב, משום שהכול בא מצד ימין ולא מצד שמאל כלום. מי שמברך ברכת המזון, מקבל הברכות קודם כולם, קודם לעונים אחריו. ומתברך בכלל ברכת המזון, וע"ז יש לו אריכות ימים. מי שנוטל כוס של ברכה ומברך עליו כתוב: כוס ישועות אשא. ישועות זהו ימין, מושיע מכל המקטרגים שבעולם, שכתוב: ותושע לו ימינו. וכתוב: הושיעה ימינך וענני לכן כשנותנים לאדם לברך, יעריך את המצווה.

תשפז) בתוך כך היה מאיר היום, קמו כולם ונשקוהו, אמר רבי יוסי, וודאי יום משתה הוא היום הזה, ולא נצא מכאן עד שיעשה המשתה לכל אנשי העיר, זהו המשתה שהקב"ה רוצה בו. לקחו את אשתו וברכו אותה בכמה ברכות, אספו את אנשי העיר, קראו לאשתו כלה ושמחו כל אותו היום. והוא שמח עימהם בדברי תורה. כשאדם זכה בכאלו דברי תורה גדולים עליו לצרף אותם לתענוג.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רנו-רנח
1. מהיכן אנו לומדים שההודיה היא מחסד? ומדוע היה לנו הוה אמינא לחשוב שהיא מהנצח?
2. מהו הטעם שאין בברכת המזון שמאל אלא ימין בלבד?
3. מה אנו לומדים מסיפור מכירת הבכורה של עשו ויעקב על ברכת המזון – מים אחרונים?
4. מה מלמדת אותנו הברכה על ירושלים לאחר ההודיה?
5. מיהו זה שמקבל את הברכות קודם כולן?
6. איזו תובנה נפשית אנו לומדים מאות תשפ"ז?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

 

 

 

תְּרוּמָה רנו- רנח

סודות ברכת המזון

ההודיה היא הקשר עם נותן המתנה יתברך.

 ברכת המזון מבטאת את הרעיון של החסד בחיפוש הקשר עם נותן המתנה ולא על המתנה עצמה, שכן מברכים כבר לאחר שאוכלים. הגאוותן מרגיש שהוא בעצמו טרח שילם והשיג את מזונו, ובכך פוגע בחסד ובקשר.

השם יתברך טבע באדם רצון להיות מאושר, כוח שהוא יותר מהכוח גדול שלנו לדבקות, לכן יש להישמר, כי מי שמחפש כל הזמן רק תענוג הוא עייף ויגע ואינו ירא אלקים. אין לו כוח של מסך, וגם אם יקבל את התענוג, לא יוכל לממש אותו ויגיע למצב שיאמר כמו עשיו, למה זה לי חיים. זהו המאבק מי שולט יעקב או עשיו, האמונה או התאווה האישית. במכירת הבכורה קנתה הפנימיות את החיצוניות. עשיו נאלץ למכור את הבכורה, וכך העשיו הנפשי שבתוכנו חייב לקבל את התפיסה שהאמונה היא מעל המדע. כאשר אדם תאב למשהו, עליו להבין שהדבר קפוא, ויוכל לקבלו רק עם יפעל במסך בחסדים.

כדי ליישם את התפיסה שהימין גדול מהשמאל, לפני ברכת המזון עושים מים אחרונים כדי לנקות את הרצון לקבל מקצות האצבעות אותן יש לשמור אותם בקדושה. הס"א יכול לקבל רק מים אחרונים, שהם בחינת מלח סדומית דהיינו שבא מטעם התאווה אותה יש לנקות.

 

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

סודות ברכת המזון [רזין דברכת המזון]

 תשסט) פתח ילד ההוא בברכת המזון ואמר: כתוב אחד אומר, וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וכתוב אחד אומר, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. מקראות אלו היו מתקיימים כשישראל היו שורים בארץ הקדושה ונראים במצוות ראיה לפני הקב"ה בביהמ"ק, עתה איך הם מתקיימים? מי יכול לאכול לפני ה', ולשמוח לפני ה'?

תשע) תחילה כשיושב האדם על שולחנו לאכול, מברך המוציא. ולא מוציא. כתוב: בורא השמיים, ולא כתוב הבורא. עושה ארץ, ולא כתוב העושה ארץ. מה הטעם כאן, שאומרים המוציא? בעולם הבינה אין צורך באות ה הידיעה ובמלכות צריך.

תשעא) אלא כל הדברים שמעולם העליון הנסתר, בינה, מסתתרת האות ה הידיעה משם, שאין שם ה הידיעה. להראות, כי מעולם הגנוז והנסתר הוא. וכל הדברים שמעולם התחתון, מלכות, שהתגלה יותר, כתוב עם ה', שכתוב המוציא במספר צבאם. הקורא למי הים. כולם מעולם התחתון הוא. ואם כתוב שֵם, הוא ג"כ עם ה', כגון, האל הגדול. וכאן שהוא בגלוי עם ה', משום שהוא מעולם התחתון. כי כיוון שאדם מברך השכינה באה לפניו.

תשעב) ומה שכתוב: ואכלת לפני ה' אלקיך. נכלל כאן, לדבר בדברי תורה, שכך צריך, משום שהקב"ה עומד לפניו, שכתוב: זה השולחן אשר לפני ה'. וכתוב: וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. לפני השם יתברך מדברים דברי תורה ובכך נותן תוקף לכתוב: וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה , דברים של מחשבת הבריאה. התורה היא הוראת דרך, ומי שרוצה הוראת דרך עליו לדבר בדברים אלו כדי לפעול ולחשוב להגיע לדבקות. הדיבור שהוא הביטוי של המחשבה, מפעיל את צד המדבר שבאדם, החלק שיכול להתחבר להשם.   ה' אוהב את העניים, לכן יש להאכיל אותם. העני מייצג את השכינה הקדושה שאין לה תענוג מצד עצמה, שניזונת מהנשמה. דברי התורה מקשרים את התענוג שהוא מקבל באכילה, מכך שזו מתנה מהשם.

אכילה בגוף היא כנגד קבלת אור, מזון לנשמה.

תשעג) ומשום שאדם עומד לפני אדונו, הוא צריך ג"כ לחון לעניים, לתת להם כמו שהקב"ה נותן לו לאכול. ויהיה כמי שאוכל לפני המלך הקדוש, וצריך שלא יהיה זולל על שולחנו, כי הזלילה הוא מס"א. וזה, הלעיטני נא, שהוא דרך זלילה. וכך צריך לס"א. שכתוב: ובטן רשעים תחסר הבטן היא הרצון לקבל. וע"כ כתוב: ואכלת לפני ה' אלקיך, ולא לפני ס"א. וצריך שלא יעסוק בדברים בטלים ובצורכי סעודה, וצריכים לעסוק בדברי תורה, כי כשנאמרים דברי תורה על השולחן נותן האדם כוח להיות קשור לאדונו.

תשעד) ושמחת לפני ה' אלקיך. בכוס של ברכה. כשמברך האדם בכוס של ברכה, צריך לשמוח ולהראות שמחה, ולא עצבות כלל. להראות שמחה זה גם לייצר אווירה לשמח את האחרים. כיוון שנוטל אדם כוס של ברכה, הקב"ה עומד עליו, והוא צריך לעטוף ראשו בשמחה, ולברך על הכוס, במושב שלושה שאכלו כאחד, נברך שאכלנו משלו.

תשעה) ובטובו חיינו. לכאורה צריך לברך: בטובך בזה צריכים לכוון הרצון למעלה אל עתיקא דעתיקין למקום של אמונה, וע"כ הוא בדרך סתום, שאומר, ובטובו, ואינו אומר ובטובך. אומר, ובטובו, ולא מטובו, כי ובטובו, זהו ימין העליון, החסד, ומטובו, זהו מדרגה אחרת למטה הבא מצד ימין, היסוד. וע"כ צריך לומר, ובטובו. משום שבטוב, חסד, נבנה העולם, כמ"ש: כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם, חֶסֶד יִבָּנֶה, ובו הוא ניזון.

תשעו) שואל, למה נקרא טוב, ולמה נקרא חסד, שהם שני שמות? טוב, כשהספירה כוללת הכול בתוכה ואין האור מתפשט לרדת למטה. חסד, כשהאור יורד למטה, ועושה טוב לכל הבריות, לצדיקים ולרשעים, ואינו חושש, משום שאין בו דינים. ואע"פ ששניהם, טוב וחסד, הם מדרגה אחת שכתוב: אך טוב וחסד ירדפוני. אם אומר טוב, למה אומר חסד, ואם אומר חסד, למה אומר טוב? הלוא היה די באחד מהם? אלא טוב, שכולל הכול בתוכו ואינו מתפשט למטה, חסד, יורד ומתפשט למטה, וזן הכול, צדיקים ורשעים יחד. הטוב, הוא הארת חכמה הכלולה בחסד. והוא מאיר מלמטה למעלה, ולא למטה. אבל החסד מאיר מלמעלה למטה. להיות טוב זה לחשוב טוב, וחסד זה להשפיע טוב.

תשעז) שאומר, ובטובו חיינו, היה אפשר לפרש, שהשפע אינו יורד למטה לצדיקים ולרשעים, ע"כ חוזר ואומר, הזן את העולם כולו בטובו בחסד. כמ"ש: נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו. וע"כ אומר, הזן את הכול, לצדיקים ולרשעים, לכל. זו נקראת ברכת הימין, חסד. השמאל, גבורה ודין, אינו בברכת המזון. ומשום זה יד השמאלית לא תעזור ליד הימנית לשאת את הכוס אך אין השמאל משתתף עצמו בברכה.

תשעח) כיוון שברך ברכת המזון, צריכים להדביק את ארץ החיים, המלכות, בימין, שתהיה ניזונה משם, ולכלכל ולתת מזונות לכל. וע"כ ברכה השנייה היא ברכת הארץ. וצריכים להזכיר בה, ברית ותורה, על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלימדתנו, להראות שמטוב הזה ניזון ברית ותורה, שהוא תיקון של טוב הזה.

תשעט) מכאן למדנו, שנשים פטורות מברכת המזון לצאת ידי חובתן, כי אין בהן תורה וברית. ויחתום, על הארץ ועל המזון, כי דבקותם יחד הוא בחסד. על הארץ, זו היא ארץ החיים, המלכות. ועל המזון, זהו חסד. והם כלולים זה בזה בדבקות אחד.

תגיות: פנימיות ברכת המזון

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רנג-רנה
1. כיצד "מתקיים ואכלת לפני ה' אלוקיך" וגם "שמחת לפני ה' אלוקיך" אם אין בית מקדש?
2. מדוע כתוב 'המוציא' עם ה' הידיעה ולא 'מוציא' כפי שראינו שכתוב 'בורא' ולא 'הבורא', 'עושה' ולא 'העושה'?
3. מה מחייבת אותנו האמירה "ואכלת לפני ה' אלוקיך"?
4. מה היא דרך האכילה של הס"א?
5. למה צריך לכוון את הרצון בסעודה ובברכה על הכוס? ומהיכן הראיה?
6. מה ההבדל בין טוב וחסד והיכן אנו רואים ביטוי לכך?
7. מדוע נשים פטורות מברכת המזון לצאת ידי חובתן?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

סודות ברכת המזון

כתוב אחד אומר, וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. וכתוב אחד אומר, וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. השולחן הוא שליח המקשר לקב"ה. לפני השם יתברך מדברים דברי תורה ובכך נותנים תוקף לכתוב: וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהוָה , דברים של מחשבת הבריאה. התורה היא הוראת דרך, ומי שרוצה הוראת דרך עליו לדבר בדברים אלו כדי לפעול ולחשוב להגיע לדבקות. הדיבור שהוא הביטוי של המחשבה, מפעיל את צד המדבר שבאדם, החלק שיכול להתחבר להשם.   ה' אוהב את העניים, לכן יש להאכיל אותם. העני מייצג את השכינה הקדושה שאין לה תענוג מצד עצמה, שניזונת מהנשמה. דברי התורה מקשרים את התענוג שהוא מקבל באכילה, מכך שזו מתנה מהשם.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רנ- רנב

קין הבל שת אנוש מהללאל

ההשגחה מאתגרת לתקן, ואל לו לאדם לחפש לברוח לתענוג פרטי.

כשאדם מרגיש חיסרון בנפשו ידע שכל דבר המגיע אליו, בא כדי לתקן. האדם מאותגר בהשגחה לתקן מבלי שתמיד ידע איזו אות/חיסרון עליו לתקן.  גם על התיקון והקושי יש להודות ולא לבוא בגאווה שמגיע יותר ויותר תענוג. על האדם להסכים לתקן את המקרים והמחשבות שמזמנים לו מלמעלה מבלי לתת ללב המקולקל להוליך אותו. תיקון מתחיל ברכישת אמונה וחיבור זכר ונקבה, דהיינו לכופף את הרצון לפי האידאה העליונה.

מלמד כאן על תהליך תיקון העולמות ע"י האדם. הנחש בא על האישה, דהיינו שהתחברה עם צד הטומאה, עם האות/חיסרון שאשר מחזיק בדעה שאת האור והשפע מקבלים כדי ליהנות בפרטיות. ברגע שצד האישה, דהיינו ליבו של האדם הולך למקום זה, כבר לא ניתן להוליד ממנו דבר טוב. המחשבה מולידה סוג של תודעה שלפיה באה ההרגשה. כאשר התודעה פגומה נולדים דברים פגומים. השאלה היא לאיזו מחשבה הוא מאמין, כאשר האמונה אצלו נוטה למקום בו ההרגשה חזקה יותר.

כך הרהור הוא מעין הריון המוליד תודעה, ויש לבדוק מהו מקור ההרהור. האם מהרצון לקבל שזו זוהמה, או מהאידאה, ההכרה העליונה, הרצון לאהבה שהיא צד האדם.  בכדי לתקן וליישר את הלב.

תשס) וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ; וַתַּהַר, וַתֵּלֶד אֶת קַיִן. האות ק' שרגלה התלבשה בקליפות, ורגליה יורדות מוות, התחילה להוליד במעיה של חוה, בכוח ותמיכה של אדם, לאח"כ שכבר קיבלה זוהמה מן קוף הזה. תחילה בא נחש סוד אות ק', על חוה והטיל בה זוהמה, ואח"כ בא אדם עליה. וע"כ לא כתוב: ויולד, אלא, והאדם ידע. ותהר ותלד, וייצא הפסולת בתוך חוה. יש את חווה הראשונה, היא השייכת לקליפות עליה בא הנחש, ויש את חווה השניה, כמו בבניית העולמות שהשלילה מופיעה תחילה.

תשסא) וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. לא כתוב: ויולד, ואע"פ שהיה מזכר, מימין, כי המקטרג החליש ושבר כוחו, משום שבאות ק' של קין, התחילו האותיות להוליד. כי קין והבל היו ב' חצאי נשמות, קין מצד אל"ה משם אלקים, והבל בצד מ"י. ואותיות השם של קין יצאו ראשונה. קודם יצא מידת הרצון לקבל – אל"ה ולאחר מכן מידת ההשפעה מ"י.

תשסב) כיוון שנבררה הפסולת בקין, התחילו האותיות להוליד מהאותיות ש"ת, האותיות האחרונות שהם תיקון זכר ונוקבא בהסכמה ביחד. כי ש' הוא ג' קווים דז"א, שהוא זכר, והת' נקבה, מלכות. ואז אחרי קין והבל כתוב: ויולד בדמותו כצלמו, ויקרא את שמו שת. ומה שכתוב מקודם, ותקרא, מטעם שהשם שת הוא תיקון זכר ונוקבא ביחד. שהיו בהסכמה ייחוד בין ימין לשמאל, משמע שגם הבל הוא סוג של קליפת הימין. ישמעאל כנגד קליפת הבל ועשיו כנגד קין, וכשבאים יחד בקו אמצעי נק' שת, לאחר תיקון של 130 שנה 5 פעמים שם הויה.

תשסג) עוד התגלגלו האותיות, וחזרו להוליד א' דאדם, והאותיות האלו שבמקום סיום שמו, הם נ', שלאחר מ' דאדם, והו' שלאחר ד' דאדם, ולא הה' שלאחר הד', משום שה' זו התעברה בהבל. ונמצא שיצאו האותיות א' נ' ו'. וסיים באות ההתחלה של השם שת, ש', ונקרא אנוש שצריך לתקן גם את אדם וגם את שת, ולכאורה צריך היה להיות גם צדיק שלקח קו אמצעי משת.

תשסד) מה בין שם זה לשם אדם? אנוש לא היה בתוקפו לא הייתה לו בחינה מיוחדת של עצמו , אלא היה תיקונם של אדם ושת שכתוב: מה אנוש כי תזכרנו וכתוב: מה אנוש כי תגדלנו, וכי תשית אליו ליבך, ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו. וע"ז כתוב: וה' חפץ דַכּאו הֶחלי. כי שבירת הגוף וכוחה של הנפש הוריש שת לבנו אנוש, שהיא הירושה שהיה לו לקבל לעצמו, והוא הורישה ג"כ לבנו, למהללאל. תוקף הגוף הוא כוח של גבורה, אך גם זוהמת הגוף. מזמן אנוש היה צריך לתקן הן את אדם ראשון עד כל הדורות הללו עד נח.

תשסה) עוד התגלגלו האותיות לתקן את העקום, שהתעקם ע"י חטאו של אדה"ר וקין והבל, וחזרו והולידו את קינן. זהו תיקונו של קין, כי קינן אותיות קין, וניתקן תחתיו וחזרו האותיות להמתיק העולם מהעקימה שהייתה. מהללאל, בנו של קינן, המ' של מהללאל היא סוף אותיות אדם. ה' ול' הן תיקון אותיות של הבל, ומשום שהבל לא היה חוטא כקין, לא נחלפו אותיות משמו במהללאל, אלא אות אחת בלבד, שבמקום ב' של הבל הייתה א' במהללאל, כדי להיתקן יותר.

תשסו) עד כאן התבשם העולם וניתקן העקימה שהתחיל באנוש שהתחלו עבודה זרה, חוץ מחטאו של אדם, שלא התבשם עד שעמדו ישראל על הר סיני. אבל העקימה של קין והבל ניתקן והתבשם. אבל העולם היה בצער ועצבות, עד שבא נוח, שכתוב: זה ינחמנו ממעשנו ומעיצבון ידינו מן האדמה אשר אֵיררה ה'. וחטאו של אדם לא התבשם, עד שעמדו ישראל על הר סיני וקיבלו התורה. וכשישראל קיבלו התורה, אז נר ואור, מלכות וז"א, ניתקנו כאחד. רק ע"י התורה ניתן לתקן.

תשסז) ועתה רבותי, אני מבבל,  ובנו של רב ספרא אני, ולא זכיתי להכיר את אבי ושנגרשתי לכאן, ויראתי מפני שיושבי הארץ הזו הם אריות בתורה. ושמתי עלי שלא לומר דברי תורה  לפני איש עד שני חודשים וביום הזה נשלמו. אשרי חלקי שראתיכם כאן. נשא רבי יוסי קולו ובכה, וקמו כולם ונשקהו בראשו. אמר רבי יוסי אשראי חלקי שזכיתי בזה, לשמוע דברי עתיק יומין מפיך מה שלא זכיתי לשמוע עד עתה.

תשסח) ישבו כולם. אחד אמר, רבותי, משראיתי הצער של חותני ובתו או"א עלאין והשכינה הקדושה, שנדחקו והצטערו בעצמם, על מה שאיני יודע ברכת המזון, אמרתי להם, עד שאדע ברכת המזון להודות על השובע, על האור שקבלתי ולא ידעתי להביאו לשיתוף ולהודות לא אתחבר באשתי, כדרך כל בני העולם, ואע"פ שיכולתי לשמש בה בלי חטא, לא רציתי לעבור על דעתם, משום שלא יכולתי לומר משהו עד שני חודשים. אל לו לאדם להתחבר להרגשה עד שלא ברור לו שהיא נובעת מהתיקון הראוי ויודע להודות על זה מתוך נכונות לוותר על הרצון העצמי ולחזור בתשובה למקום המשותף.

1. מהיכן אנו למדים שקין בא מטומאת הנחש?
2. האם הבל היה מצד הקדושה או שמא יש בו יש טומאה? הסבר ונמק
3. מה מרמזות האותיות של שת על קדושתו?
4. על מה מצביע העובדה שאדם קרא לשת בשמו ולא חוה?
5. מה תפקיד גלגול האותיות לשמו של האדם ?
6. מי הוא אנוש ומה תפקידו?
7. מי הוא קינן ומי הוא מהללאל? מהם תיקנו ומה לא הספיקו לתקן?
8. איזה תיקון מתחיל מנח והיכן הוא מסתיים ?
9. הסבר את ההתגלות של החתן באות תשסז והלאה?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רנ- רנב

קין הבל שת אנוש מהללאל

ההשגחה מאתגרת לתקן, ואל לו לאדם לחפש לברוח לתענוג פרטי.

כשאדם מרגיש חיסרון בנפשו ידע שכל דבר המגיע אליו, בא כדי לתקן. האדם מאותגר בהשגחה לתקן מבלי שתמיד ידע איזו אות/חיסרון עליו לתקן.  גם על התיקון והקושי יש להודות ולא לבוא בגאווה שמגיע יותר ויותר תענוג. על האדם להסכים לתקן את המקרים והמחשבות שמזמנים לו מלמעלה מבלי לתת ללב המקולקל להוליך אותו. תיקון מתחיל ברכישת אמונה וחיבור זכר ונקבה, דהיינו לכופף את הרצון לפי האידאה העליונה.

מלמד כאן על תהליך תיקון העולמות ע"י האדם. הנחש בא על האישה, דהיינו שהתחברה עם צד הטומאה, עם האות/חיסרון שאשר מחזיק בדעה שאת האור והשפע מקבלים כדי ליהנות בפרטיות. ברגע שצד האישה, דהיינו ליבו של האדם הולך למקום זה, כבר לא ניתן להוליד ממנו דבר טוב. המחשבה מולידה סוג של תודעה שלפיה באה ההרגשה. כאשר התודעה פגומה נולדים דברים פגומים. השאלה היא לאיזו מחשבה הוא מאמין, כאשר האמונה אצלו נוטה למקום בו ההרגשה חזקה יותר.

כך הרהור הוא מעין הריון המוליד תודעה, ויש לבדוק מהו מקור ההרהור. האם מהרצון לקבל שזו זוהמה, או מהאידאה, ההכרה העליונה, הרצון לאהבה שהיא צד האדם.  בכדי לתקן וליישר את הלב.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רמז- רמט

אור מים רקיע

אל תהיה אדם סיבתי, אלא מטרתי.

השאלה היא מה מניע את האדם, האם אילוץ, דהיינו סיבה שמכריחה אותו לפעולה, או שבוחר הוא בפעולה המקדמת אותו למטרה. כאשר אתה בא לעשות שינוי בחיים, אל תחפש את הסיבות שהביאו אותך לפעולה אלא בחר בהתקדמות ע"י כוח הולדה של התחדשות, שינוי מקורי של התקדמות. זהו כוח המופשט שבאדם, כוח של רעיון תוך עזיבת האני הכוזב שבא לתרץ מדוע לא. הפנימיות קודמת לחיצוניות למרות שניראה הפוך, זהו פוטנציאל שקיים בכל אחד, כוח לעשות שינוי כעין יש מאין. כך ניתן לראות שכל השינויים המשמעותיים בחיים נובעים מכוח האמונה של פעולה להגיע לאהבה.

אור הוא כוח המחשבה, מים הם קו שמאל הקפוא שהפשיר ומיעט את הרצון לקבל לעצמו, ומצב המים התפשט לגוף, הגיבוש והעיצוב עצמו נעשה ברקיע.

כאשר אדם מייצר דבר נפשי, השייורים הופכים לקללה. אדם ישר גאה בדרכיו ומסוגל לפתור כל משימה במסגרתו, בתוך הגבולות שקבעה התורה.

הרקיע הוא המסך המחבר בין מים שבאו מקיפאון השמאל ע"י חסדי אור שבימין. ושלושתם, אור מים ורקיע הם כצורת אדם שבא כאור בצורת המחשבה, אור ההופך למים ואז מתגבש לצורת הגוף.

תשנב) כיוון שנברר הגוף ונוקה בניקיון, לחות שנמשך ונשאר ממנו, הוא הפסולת הנעשה ע"י היתוך, והם מים הרעים העכורים, שמהם נעשה הפסולת, שהוא המקטרג לכל העולם, הס"א, ונעשו זכר ונקבה, אח"כ, כשירדו מים עכורים האלו, והותכו למטה בצד שמאל, יצאו, הזכר והנקבה של הס"א, לקטרג על כל העולם. אשרי הוא מי שניצל מהם. מטרם ביאת קו האמצעי, הרקיע, היו הימין והשמאל לחים, שהיו במחלוקת שכל אחד נכנס בתחום של חברו, והיה רוצה לבטל את חברו. וכשבא קו האמצעי, בכוח המסך דחיריק שבו, מיעט את השמאל, ועשה שלום ביניהם, שהימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל רק מלמטה למעלה. ובכוח המסך של קו האמצעי, שנקרא רקיע, הקריש את הגבולים הללו חוק ולא יעבור. ונאמר שהקרישה נעשה בכוח הרקיע. אמנם לא נגמר הקרישה למעלה בבינה, אלא אחר שירד קו האמצעי למקומו, שהוא ז"א. ומזה תבין שאותה הלחות שנשארה בגוף ולא נקרשה, הוא פסולת, כי זה מורה שהחלקים ההם לא קיבלו הכרעת קו האמצעי, והימין ושמאל שבהם הם במחלוקת כמקודם ביאת קו האמצעי. ולפיכך נעשה ממנה זכר ונקבה דקליפות. אמנם זה לא נעשה במקום עולם האצילות, אלא למטה בבי"ע, כשירדו משם לבי"ע, והתדבקו בשמאל ורצו לבטל את הימין, אז יצאו לקטרג על כל העולם, כי רצו לבטל את החסדים שמהם נבנה העולם. התוצר אותו צריך האדם להפיק הוא יתר דבקות. בכדי ליישם זאת על השמאל, על הפרטיות, על הרצון לקבל לעצמו להתכופף לימין, לאידיאה העליונה. התכללות זו מחויבת לצורך התיקון, היא מזינה גם את הקליפות ולכן נוצרת פסולת. בתהליך זה הקליפות מנסות לבטל את התיקון החלקי שנעשה כדי לחזור למצב לפני מיעוטם. רק קו אמצעי, הרקיע מאפשר לתת את הגבול הראוי, כאמצעי שבא לבטא את הימין.

תשנג) כיוון שיצא המקטרג, כתוב: יהי מארת, חסר ו', לשון מארה וקללה, שנמשכה מחלת אסכרה בילדים, שהורגת הילדים שלא טעמו טעם חטא, מחמת חטאים של המולידים, והתמעט אור הלבנה. ואח"כ כתוב: והיו למאורות, בשלמות שניהם יחד. נשלמו ע"י רקיע השמיים, קו האמצעי, ת"ת דז"א, כי כשעלתה המלכות והתחברה ברקיע השמיים, אז, והיו למאורות, ששניהם יחד היו אורות שלמים, שאינם פגומים כלל. כי ז"א, השמש וקו ימין, והמלכות, הלבנה וקו שמאל, נכללו ונשלמו זה מזה ע"י קו האמצעי, ת"ת דז"א.

תשנד) התחיל לצחוק אותו הילד, ושמח. אמר להם, זה שאמרתי שנברר כאן עניין האדם, באור שהוא זרע, ואח"כ נעשה מים, ומתוך מים האלו התפשט הרקיע, שהוא צורת האדם, כמו שהערתי, זה צודק, כשנעשה זה במעי אישה, שהרי אין הזרע מצטייר אלא בתוך מעיים של הנוקבא להתפשט בה צורת האדם. וכאן אם אלו חמש מדרגות, חג"ת נ"ה של אור מים רקיע, הם צורת אדם, לפי זה, באיזה מקום הצטייר והתפשט צורה זו תוך המים?

תשנה) לא הצטייר בתוך הנקבה שהוא עוה"ב, בינה. כי לא הצטייר ציור וצורה, כראוי, עד שיצאו לחוץ מהבינה ואח"כ נגלמו ונקרשו. כי הקרישה בכוח המיעוט שבמסך דחיריק שבז"א שעלה לבינה בקו האמצעי, ואין כוח המסך שבז"א יכול לשלוט בכל כוחו במקום בינה, ג"ר, אלא רק אחר שיוצא ממנה למקומו. עוה"ב, בינה, הוא האומן של כל מעשה בראשית, אלקים הכתוב שם, כמ"ש: ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור. וכן, ויאמר אלקים, יהי רקיע. הרי שהבינה היא האומן, המאציל, שעושה הציור של אור מים רקיע. ואיך תאמר, שהציור והצורה נעשה בבינה?

תשנו) ולא הצטיירה צורת אדם בנוקבא שלמטה, המלכות, שהרי עוד לא הייתה המלכות, כי אח"כ, כשיצא צורת אדם הזה, שבאור מים רקיע, ז"א, יצאה עימו הנוקבא, הרי שלא הצטייר צורת אדם בה. וא"כ, באיזה מקום הצטייר ונחקק זרע של אור מים רקיע, להיות חקיקה של צורת אדם?

תשנז) אלא זה סוד עליון, אדה"ר, ז"א דאצילות, אור מים רקיע, נחקק והצטייר בלי נוקבא דהיינו מתוך בחירה בתכלית ולא מתוך אילוץ סיבתי המכריח תוצאה במעי הנקבה. כך הייתה הבחירה ביתר דבקות. נקבה היא סיבה המביאה לתוצאה של לידת דבר חדש, אדם השני, אדם דבריאה, מן הכוח והזרע של אדה"ר נחקק והצטייר בתוך הנוקבא, המלכות דאצילות.

תשנח) הזוהר מפרש דבריו, אדה"ר, ז"א. החקיקה של ציור וצורת הגוף, לא הייתה בנוקבא, והיה בלי ציור כלל, שלא נגלם ונקרש בעודו בבינה, עד שיהיה ראוי לכנותו צורה. והצטייר ונחקק למטה מעוה"ב, למטה מבינה בלי דכורא ובלי נוקבא, אלא, אלו כ"ב (22) אותיות דז"א שנחלקו בו לג' קווים, נגלמו ונקרשו תוך המידה, המסך דחיריק שבקו האמצעי, שנקרא רקיע שבסיבתו נקרשו האותיות. והצטייר ונחקק בהם אדם.

והאותיות בדרך הישר בסדר שיצאו מאור הראשון שבבינה, ז' אותיות, מן א' עד ו', קו ימין, נמשכו אל המידה שברקיע, והתחילו להיחקק ולהצטייר, ונזרע אור הזה בתוך הרקיע, ז"א, תוך המידה, המסך וקו המידה שבו. ואחר שהגיע האור, קו ימין, לתוך המידה, נמשך בו קו השמאל, וחזר שם האור להיות מים במים. ואח"ז התפשט הרקיע, קו האמצעי עצמו, מכוח ב' הקווים, שהאירו ונכללו בו, בציור אדם, צורה כראוי, שנגלם ונקרש כל צורכו. שאז נגלמו גם ב' הקווים ימין ושמאל.

תשנט) לאחר שהתקשטה הנוקבא, שנבנתה ע"י או"א, וחזרו ז"א והנוקבא פב"פ, אז צורת אדם הזו, ז"א, בא בהשתוקקות אל הנוקבא, ושם בנוקבא נחקק והצטייר, אדם השני דבריאה, כצורה שלו. ועליו כתוב: ויולד בדמותו כצלמו. כי אדה"ר שלמטה הוא כנגד ז"א, ואדם השני, שהוא בנו שת, הוא כנגד אדם השני של מעלה. זה הצטייר תוך הנוקבא דז"א, מה שלא היה כן הראשון, ז"א, כי הראשון הצטייר בעצמו במדידה שבתוך המידה, שהוא המסך דחיריק שבו עצמו, ולא בנוקבא.

במחשבה מופשטת עדיין לא נברא הדבר, ואז אין צורך של נקבה, שהרי מחשבה מופשטת אינה מתפשטת לגוף ללא הנקבה, צד הרצון.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רמז-רמט
1. ממה נעשים הפסולת שהוא המקטרג לכל העולם?
2. מדוע כתוב "יהי מארת" בלי ואו ואח"כ כתוב "יהי מאורות" עם ואו?
3. מהי הנקבה שמולידה את אדה"ר? מהן ב' התשובות של בעלי הזהר ופוסלם? ומהי התשובה האמיתית?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רמז- רמט

אור מים רקיע

אל תהיה אדם סיבתי, אלא מטרתי.

השאלה היא מה מניע את האדם, האם אילוץ, דהיינו סיבה שמכריחה אותו לפעולה, או שבוחר הוא בפעולה המקדמת אותו למטרה. כאשר אתה בא לעשות שינוי בחיים, אל תחפש את הסיבות שהביאו אותך לפעולה אלא בחר בהתקדמות ע"י כוח הולדה של התחדשות, שינוי מקורי של התקדמות. זהו כוח המופשט שבאדם, כוח של רעיון תוך עזיבת האני הכוזב שבא לתרץ מדוע לא. הפנימיות קודמת לחיצוניות למרות שניראה הפוך, זהו פוטנציאל שקיים בכל אחד, כוח לעשות שינוי כעין יש מאין. כך ניתן לראות שכל השינויים המשמעותיים בחיים נובעים מכוח האמונה של פעולה להגיע לאהבה.

התוצר אותו צריך האדם להפיק הוא יתר דבקות. בכדי ליישם זאת על השמאל, על הפרטיות, על הרצון לקבל לעצמו להתכופף לימין, לאידיאה העליונה. התכללות זו מחויבת לצורך התיקון, היא מזינה גם את הקליפות ולכן נוצרת פסולת. בתהליך זה הקליפות מנסות לבטל את התיקון החלקי שנעשה כדי לחזור למצב לפני מיעוטם. רק קו אמצעי, הרקיע מאפשר לתת את הגבול הראוי, כאמצעי שבא לבטא את הימין.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רמד- רמו

אור זרוע תדיר

הרוצה לילך בדרך חיים, יקשור עצמו לתּוֹכחוֹת מוסר.

הקב"ה רוצה לשמור את דרך החיים, לכן שם להם גבול מאד ברור הנק' תוכחות מוסר. הייסורים הנראים לאדם כדבר רע, הם לבושים שבאים למרק עוונותיו, בתנאי שיודע ומבין שעליו לחבר אותם לימין, לדרך החיים, לתורה, לאהבה.

לכאורה ישנה סתירה בפסוק: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אך יש להבין שבמקום שבו את חש את האור, את הטוב, חייב להיות גבול, "תוכחות" כיצד ליישם אותו בכדי לא ליפול להפקרות.

דבר יקר צריך לשמור היטב, לכן דרך חיים מחייבת את הגבול שהמוסר עושה בכדי להפיק את החיים. במי שיש תוכחות, ייסורים על זה שאינו הולך בדרך תורה, על זה שהוא מרוחק מהקב"ה – ייסורים אלו הם הגדר לשמירה על הנתיב הנכון של דרך החיים.

ישנם בחיים מחלוקות בין שמאל לימין, אך רק הקו האמצעי הוא הניצחון, דהיינו שילוב שניהם כשהשמאל מתכופף לימין ושניהם באים לשלום, לשלמות.

וכך כדי ליצור אדם אי אפשר רק קו ימין שיהיה כולו חסד, וגם לא רק קו שמאל,  אלא קו אמצעי כדי שיחבר ביניהם. חייב אדם שיהיו לו גבולות, מפני שרק חסד מתפשט גם למקומות לא נכונים, בד"כ לתענוגות אסורים. ואם רק שמאל, אז אין הוא יודע להעריך תענוגות אמתיים שהבורא נותן לו בחיים, לכן צריך האדם להיות באיזון ומיזוג נכון.

 

תחילת הצמיחה היא במקום חשוך, בגלות, בצד שמאל.

גם בזמן הגלות, זריעה אינה כמו בגמר תיקון, אין האור מגיע תדיר.

תשמג) כעין זה ותורה אור, התורה ניתנה מצד אור הראשון, וכך היא נזרעת תמיד בעולם, ועושה תולדות ופירות, ואינה שוקטת לעולם, ומפרי שלה ניזון העולם. הפרי של הזריעה של האור הראשון שנזרע לצדיקים.

תשמד) וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר. שני דרכים הם, אחד אורח חיים, ואחד בהיפך ממנו. הסימן של אורח חיים הוא תוכחות מוסר. כי כשרוצה הקב"ה לשמור את אורח חיים הזה, נותן עליו, מי שמכה ועושה תוכחות מוסר לבני העולם. והוא כמ"ש: ואת להט החרב המתהפכת, לשמור את דרך עץ החיים. וע"כ דרך חיים הוא תוכחות מוסר. כי מי שיש בו תוכחות, כלומר ייסורים, ודאי שמעוררים אותו ללכת באורח חיים ההוא, ששם שורה תוכחות מוסר.

תשמה) כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר,

מקרא זה אין תחילת המקרא דומה לסופו, וסופו אינו דומה לתחילתו. כי מתחיל באור תורה ומצווה ומסיים בתוכחות מוסר. אלא הכול במקרא הזה סוד האמונה, המלכות. כי נר מצווה, זהו שמור, המלכות. ותורה אור, זהו זכור שהוא ז"א. ודרך חיים תוכחות מוסר, אלו הם הגזרות והעונשים שבתורה. והכול הוא האמונה, כלומר לתיקון המלכות, וזה צריך לזה, שיהיה הכול כראוי. צריך תוכחת מוסר כדי שיהיה נר מצווה הכולל שמור וזכור, שמאל וימין הבאים ביחד, וכשלא יודעים לחבר את התוכחות מוסר לדרך חיים נראה שהתוכחות הם כדבר רע, ואין מפיקים מהם את התכלית.

אור מים רקיע

 תשמו) על האור, המדליק ומאיר לנר הזה, המלכות, כתוב באהרון, בהעלותך את הנרות, משום שהוא בא מצד אור ההוא, שכתוב בו, יהי אור ויהי אור. כתוב: יהי אור, למה צריך לכתוב: ויהי אור? צריך לכאורה לכתוב ויהי כן. יהי אור, אור הראשון, ימין, חסד, מידתו של אהרון הכוהן, לקץ הימין. ויהי אור, השמאל שיוצא מימין, כי מימין יוצא השמאל. וע"כ, ויהי אור, הוא שמאל. יהי אור, נקודת החולם, קו ימין, שממנה מתחילה ההתפשטות בי' הנכנסת לאור הבינה, ונעשה אויר. ויהי אור, זה אור שכבר היה, י' שמיעטה את אור הבינה לאויר, מלכות שעלתה למקום בינה חזרה ויצאה משם למקומו, וחזר אויר הבינה להיות אור, שזה נקודת השורוק, קו השמאל. הרי, יהי אור, הוא אור הראשון, הנשאר בבינה, בנקודת החולם, אויר, חסד. ויהי אור, קו שמאל, נקודת השורוק. מלמד כאן על שתי בחינות, יש אור מימין, שורוק עליו כתוב יהי אור, ובפעם השנייה אור חוכמה שבא מהשמאל שהתכלל בימין כדי להיטיב, גלות טובה שבאה מהימין להביא הכל ליחד.

תשמז) מכאן משמע, ויהי הראשון הכתוב בתורה, הוא בצד השמאל. ומשום זה, ויהי, אינו סימן ברכה, משום שבקו השמאל יוצא חושך, שהחשיך פני העולם, שהוא מלאך המוות. והוא יצה"ר. כי כשנגלה עשיו ומעשים שלו, היה ב"ויהי" הזה שכתוב: ויהי עשיו איש יודע ציד. והתקיים בויהי איש יודע ציד, שיודע היצר הרע לצוד לבבות, לפתות בני העולם, שלא ילכו בדרך הישר.

תשמח) וירא אלקים את האור כי טוב. זהו העמוד העומד באמצע, קו האמצעי, שעומד ואוחז בצד זה ובצד זה, מכריע ומייחד ימין ושמאל זה בזה, כאשר היה השלמות של שלושה צדדים, ג' קווים, כתוב בו, כי טוב, מה שלא היה בב' קווים האחרים, ימין ושמאל הרומזים בכתוב: יהי אור ויהי אור, שלא כתוב בהם, כי טוב, משום שלא היה שלמות עד אור השלישי, של קו האמצעי, שהשלים לכל הצדדים. וכיוון שבא השלישי הזה, אז הבדיל המחלוקת של ימין ושמאל, שכתוב: ויבדל אלקים בין האור ובין החושך. שהימין הוא האור, והשמאל הוא החושך. וקו האמצעי עשה שלום ביניהם ונכללו זה בזה. שע"י זה נשלמו שניהם.

תשמט) ועל שהן חמש מדרגות, חג"ת נ"ה, שנפרשו ונמשכו מאור הראשון, ע"כ ביום א' כתוב: אור, ה"פ, וכולן מצד ימין, שכל ה"ס חג"ת נ"ה נמצאות בשליטת הימין, חסד. וכשנכללו בצד שמאל, נכללו במים הנוסעים מימין, כי הימין מפשיר ע"י החסדים הקיפאון שבשמאל, ועושה אותו למים נוזלים. ומשום זה ביום ב' של מעשה בראשית, שהוא שמאל, כתוב: מים, ה"פ, כנגד חג"ת נ"ה שבקו שמאל. וכשנשלמו ימין ושמאל בקו האמצעי, רקיע, כתוב ה"פ רקיע. כנגד חג"ת נ"ה שבקו האמצעי. וע"כ אור מים רקיע, כנגד ג' מדרגות, ימין שמאל אמצע, שבכל אחד מהם נכללו חמש מדרגות חג"ת נ"ה, וע"כ כתובים אור, מים, רקיע, ה"פ בכל אחד ואחד.

תשנ) באלו אור מים רקיע הצטייר ונחקק בחקיקות צורת אדם, שהוא בתחילה אור מקו ימין, ואח"כ מים מקו שמאל, ואח"כ התפשט ביניהם קו האמצעי, הרקיע, חקיקת החקיקה של צורת אדם

תשנא) והוא דומה, כעין החקיקה של ציור צורת אדם כשנולד. כי בלידת האדם מתחילה הוא זרע, אור, כי האור של כל איברי הגוף הוא הזרע, שכתוב: אור זרוע, זרע ההוא ממש. שהוא הזריעה דנקודת החולם וקו ימין דהיינו בתחילה רק בנקודת המחשבה, בדעת. ואח"כ זרע שנקרא אור מתפשט ונעשה מים, נקודת השורוק וקו השמאל. ובלחות המים נחקק יותר ומתפשט בהתפשטות תוך אלו המים, התפשטות צורת הגוף לכל הצדדים. כיוון שהצטייר ונחקק ציור וצורת הגוף, נקרש ההתפשטות ונקרא רקיע, נקודת החיריק וקו האמצעי. וזהו רקיע בתוך המים. ואחר שנקרש, כתוב: ויקרא אלקים לרקיע שמיים, שכבר נקרש לחות הגוף שהיה במים. שאז נגמר בחינת האדם, ז"א, שמיים, והוי"ה שלו במילוי אלפין, יוד הא ואו הא, שבגי' אדם. הרי שלידת האדם דומה להאצלת ז"א מבינה. לחות, פירושו, שזה נכנס בגבולו של זה, כטבע הלח. קרישה, פירושו, שכל אחד שומר על גבולו ואינו נכנס בתחום חברו, כטבע היבש.

תגיות: וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רמד-רמו
1. מה הסימן של אור חיים ומדוע?
2. מה ההבדל בין הכתוב "יהי אור" ל"ויהי אור" ומדוע נצטרכו שניהם?
3. מהיכן אנו לומדים את הקשר בין עשו ל"ויהי" ומה זה מצביע על תכונת עשו?
4. מה מחבר בין הימין לשמאל ומהיכן אנו רואים את הקשר בין אור מים ורקיע בפסוקים?
5. הסבר את המשל של לידת האדם ב-ג' שלבים עד שנגמר בחינת האדם.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רמד- רמו

אור זרוע תדיר

הרוצה לילך בדרך חיים, יקשור עצמו לתּוֹכחוֹת מוסר.

הקב"ה רוצה לשמור את דרך החיים, לכן שם להם גבול מאד ברור הנק' תוכחות מוסר. הייסורים הנראים לאדם כדבר רע, הם לבושים שבאים למרק עוונותיו, בתנאי שיודע ומבין שעליו לחבר אותם לימין, לדרך החיים, לתורה, לאהבה.

לכאורה ישנה סתירה בפסוק: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר, אך יש להבין שבמקום שבו את חש את האור, את הטוב, חייב להיות גבול, "תוכחות" כיצד ליישם אותו בכדי לא ליפול להפקרות.

דבר יקר צריך לשמור היטב, לכן דרך חיים מחייבת את הגבול שהמוסר עושה בכדי להפיק את החיים. במי שיש תוכחות, ייסורים על זה שאינו הולך בדרך תורה, על זה שהוא מרוחק מהקב"ה – ייסורים אלו הם הגדר לשמירה על הנתיב הנכון של דרך החיים.

ישנם בחיים מחלוקות בין שמאל לימין, אך רק הקו האמצעי הוא הניצחון, דהיינו שילוב שניהם כשהשמאל מתכופף לימין ושניהם באים לשלום, לשלמות.

וכך כדי ליצור אדם אי אפשר רק קו ימין שיהיה כולו חסד, וגם לא רק קו שמאל,  אלא קו אמצעי כדי שיחבר ביניהם. חייב אדם שיהיו לו גבולות, מפני שרק חסד מתפשט גם למקומות לא נכונים, בד"כ לתענוגות אסורים. ואם רק שמאל, אז אין הוא יודע להעריך תענוגות אמתיים שהבורא נותן לו בחיים, לכן צריך האדם להיות באיזון ומיזוג נכון.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

 תְּרוּמָה רמא- רמג

ר"ז בימין ק"ג בשמאל

[ר"ז בימינא ק"ג בשמאלא]

הנער שישב לפני רבי יוסי מסביר שיש צורך בקשר בין הנר שנק' או ראשון שצריך להאיר ע"י אור הימין, והמלכות הלב מקבל את האור ע"י ב' זרועות, בעבודה נפשית של שילוב והכללת השמאל בימין, הרצון באמונה. החיבור באדם הוא ע"י האשה שמדליקה נר שבת, וזוכה לתורה של בעלה, זהו שילוב של כוונה למעשה. שמירת שבת בשמחה מאפשרת טעימה של מעין עולם הבא, של ש"י עולמות.

כשאדם רוצה לקבל את האור שממילא זרוע לו, עליו לפעול נכון כדי לזכות בש"י עולמות. ש"י=310 פעמים קרי. כתר הוא פעמים ש"י. הצדיק זוכה לש"י עולמות ע"י הכנעה הבדלה והמתקה בעבודת הנפש.

תשלח) אור הראשון הזה נכלל בר"ז (207) עולמות, גנוזים תחת אור, ומתפשט בכולם. תחת כיסא עליון הנסתר, בינה, שורים אלו ר"ז העולמות מצד ימין מלכות דמלכות, זו התורה שמאירה לנר הזה. ר"ז מצד ימין, ק"ג (103) מצד שמאל, שביחד ש"י (410). ואלו הם שהקב"ה מתקן תמיד בשביל הצדיקים, ומאלו מתפשטים כמה אוצרות חמדה. וכולם גנוזים לעַדן מהם הצדיקים לעוה"ב. ועל אלו כתוב: להנחיל אוהביי יש ואוצרותיהם אמלא. ועל אלו כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך.

ג' נקודות חולם שורוק חיריק יוצאים בבינה, שהם ג' קווים שבה. וביציאת ב' הנקודות חולם שורוק, ב' קווים ימין ושמאל, נעשה מצב אחוריים בבינה. כי מטרם שנכללו ימין ושמאל זה בזה, נמצא קו הימין חסר ג"ר, החולם. וקו שמאל ג"ר, חכמה, אבל מחוסר חסדים אין החכמה מאירה. ולהיותם שניהם חסרים, ע"כ נבחנים לאחוריים דבינה. ואח"כ כשיצאה נקודת החיריק, קו האמצעי, והכריע והכליל ב' הקווים ימין ושמאל זה בזה, נבחן למצב הפנים דבינה, כי אז נשלם קו הימין בג"ר מהתכללות השמאל, וקו השמאל נשלם בחסדים מהתכללות קו הימין, ושניהם התמלאו בשלמותם הראוי.

אמנם גם אחר יציאת הפנים, שכבר יש לה ג' קווים, עוד נשאר בה מצב אחוריים, מטעם שאין היעדר ברוחני, ולא עוד, אלא כל החכמה שמאירה במצב הפנים נמשכת ממצב של האחוריים. וכיוון שכבר נמשך קו האמצעי, נבחנים ג' קווים גם במצב אחוריים. שני קווים, הימין והאמצעי, נחשבים בימין, בנקודת החולם שחסרים ג"ר. וקו השמאל, נבחן לנקודת השורוק החסר מחסדים, כמו שהיו במצב האחוריים.

מצב האחוריים דבינה נבחן שבו י"ש עולמות, ר"ז מימין וק"ג משמאל. כי ש' רומזת לג' קווים, שבכל אחד מאה ספירות, כי ספירות הבינה הם מאה. י' רומזת לשיעור קומה של ע"ס, שהן ג"ר וז"ת. ונמצא שב' קווים של ש', שהם הימין והאמצעי, שהם בימין, הם ר', ומשיעור קומה לקח ז"ס חסר ג"ר, והם ביחד ר"ז. וקו השמאלי של ש', נקודת השורוק, חכמה בלי חסדים, מאה, ומשיעור קומה לקח ג"ר חסר ז"ת, חכמה בלי חסדים, והם ביחד ק"ג. ור"ז וק"ג ביחד בגי' י"ש. ומכונים עולמות, מלשון היעלם, כי ב' הצדדים הם חסרים, ויש בהם היעלם. באופן שמצב האחוריים הנשאר בעת הארת הפנים דבינה, נבחנים י"ש עולמות, ר"ז עולמות בימין, ק"ג בשמאל.

החכמה נמשכת רק ממצב האחוריים ע"י זה שהקב"ה, קו אמצעי, מתקן ב' הקווים תמיד, וכוללם יחד זה בזה, שע"י זה מתמלאים כל אחד מחסרונו. וכל החמדה והעידון באה בהארת החכמה. החכמה הבאה ממצב האחוריים, י"ש, וע"י קו האמצעי מתמלא החסר שבכל אחד. כמ"ש: ואוצרותיהם אמלא. בבחינה של ש"י עולמות נראה הרמז להכל, ש ג' קווים דבינה ואות יד גובה קומה שיש לא ג"ר וז"ת.  ש מורכב מר"ז וק"ג.

תשלט) י"ש הם ש"י עולמות, הגנוזים תחת עוה"ב, הבינה. ואלו ר"ז עולמות שמצד ימין נקראים אור הראשון, משום שאפילו אור השמאל נקרא אור, אלא שהוא אור חשוך שאינה עושה תולדות. וכיוון שאור הימין קודם לאור השמאל, ע"כ נקרא אור הימין, שהוא חסד, אור הראשון. אבל אור הראשון הוא עתיד לעשות תולדות לעוה"ב. האם לעוה"ב, שהוא בינה, ולא יותר? אלא שעושה תולדות אפילו בכל יום ויום, אפילו במדרגות ז"א שנקרא יום, כי אם לא היה האור בז"א, לא היה העולם, המלכות, יכול להתקיים. שכתוב: אמרתי עולם חסד ייבנה. באור הראשון הנקרא חסד.

אור זרוע תדיר

 תשמ) אור הראשון הזה, זרע אותו הקב"ה בגן עדן שלו, במלכות, ועשה אותו שורות שורות, שחילק אותו לפי הקווים, על ידו של צדיק, הגנן של הגן אדם הראשון, שלקח אור הזה וזרע אותו זרע אמת, ועשה אותו שורות שורות בגן, במלכות, והוליד והצמיח ועשה פירות, ומהם ניזון העולם. כמ"ש: אור זרוּע לצדיק.

תשמא) וכתוב: וכגַנה זֵרועיה תצמיח. מי הוא זרועיה? אלו הם זרוע, אור הראשון, שהוא זרוע תמיד, עתה הוא מוליד ועושה פירות, ועתה שוב זרוע כבתחילה, עד שלא יאכל העולם פרי זה, זרוע הזה מוליד. ונמצא שנותן פירות ואינו שוקט. וע"כ כל העולם ניזונים בהשפעת הגנן, שנקרא צדיק, יסוד דז"א, שאינו שוקט ואינו פוסק לעולם, יסוד דגדלות דז"א, בעת שזו"ן מלבישים לאו"א עילאין.

יציאת ג' נקודות חולם שורוק חיריק בדרך ג' מיעוטים בזה אחר זה, נקראים ג' זריעות. כי אור הראשון שהיה בבינה, התמעט ונזרע בזה אחר זה ולא ביחד. תחילה בחולם, ואח"כ בשורוק, ואח"כ בחיריק, בסדר ג' קווים. וזה נבחן לזריעה, שכל מעשה העלמה, שבסופו מתהפך לגילוי יותר גדול, נבחן לזריעה וצמיחה, כדמיון שמעלימים ומרקיבים החיטה בארץ, שההיעלם מתהפך לגילוי, כי נולדות ממעשה הזה חיטים יותר מרובות. ויש כאן ג' זריעות. ואח"כ מתחילה הצמיחה, אשר ב' הקווים ימין ושמאל, מתייחדים זה בזה ע"י קו האמצעי, והאורות מתמלאים ונשלמים. אמירה זו נכונה לצמצום ב' וכל המוחין והשפע, היוצאים בעולמות, באים בזריעות ג' נקודות, חולם שורוק חיריק, וצמיחתם. וכיוון שחיוּת העולמות נמשכת בכל עת, כמו שלומדים, המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית, נמצא שגם הזריעה והצמיחה של ג' נקודות אינן נפסקות. לכאורה מלמטה אין צורך לעשות כלום, שהרי האור תדיר. בגלות זה אחרת.

תשמב) חוץ מזמן שישראל הם בגלות. הרי בגלות כתוב: אזלו מים מני ים, המלכות הנקראת ים, ונהר יחרב ויבש, היסוד, נהר יוצא מעדן. וא"כ, איך עושה תולדות? אלא זרוע כתוב: שפירושו שתמיד הוא זרוע, אפילו בזמן הגלות. ומיום שהפסיק נהר ההוא מלבוא בגן, היסוד, שנקרא גנן, לא נכנס בו עוד גנן, ואור ההוא, שהוא זרוע תמיד, עושה פירות, כי ממנו ומעצמו הוא נזרע כבתחילה, ותמיד אינו שוקט. בדומה לגן שעושה תולדות ומאותה זריעה הראשונה נופל שוב במקומו, שבשעת קצירת השדה, נופלים גרעינים לאדמה, ועושה תולדות מעצמו, כבתחילה. ולא נפסק זרוע זה לעולם תמיד ישנה זריעה, כלומר גם הגלות מקדמת בתנאי שאין האדם מתלונן ורגיש רע בעולמו של הקב"ה.

בזמן שביהמ"ק היה קיים, היה זיווג זו"ן הגדולים, שהלבישו את או"א עילאין בתמידות. ונמצא שיסוד דז"א דגדלות השפיע ג' הזריעות אל המלכות בלי הפסק. אבל בזמן הגלות נפסק זיווג דגדלות הזה, כמ"ש: אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש. ואע"פ שיש עליית זו"ן לאו"א שם בזמן הגלות, כגון בשבת, אין זה נחשב לביאת הגנן בגן, משום שאינו בקביעות. אמנם בהכרח שיש גם בזמן הגלות זיווג עליון, כדי להחיות העולמות, וזיווג זה נבחן לזיווג זו"ן הקטנים, ששניהם רק ימין ושמאל שבמלכות עצמה. ז"א הקטן רק הימין שבמלכות, ונחשב כמו המלכות, וממנו נמשך השפע למלכות, כדי להחיות העולמות. אבל הגנן, יסוד דז"א הגדול, אינו משפיע בזמן הגלות, וע"כ השפע הוא קטן בזמן הגלות. וערך השפע הזה כלפי השפע שבזמן הבית, הוא כערך זריעת השדה ע"י ספיח הנזרע מעצמו, כלפי שדה, הנזרע ע"י גנן.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רמא-רמג
1. הסבר מהו "מנחיל לאוהבי ש"י ואוצרותיהם אמלא" אגב כך הסבר כיצד ש"י מורכב מר"ז וק"ג.
2. מיהו אור הראשון ומיהו אור החשוך ומהו היחס ביניהם?
3. מה ההבדל בין אור שנזר ע"י האור של הגנן לבין אור שנזרע מעצמו אגב כך הסבר מדוע הזריעה אינה נפסקת.
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רמא- רמג

אור זרוע תדיר

האדם מתקדם אפילו בגלות בתנאי שאינו מרגיש רע בעולמו של הקב"ה

הנער שישב לפני רבי יוסי מסביר שיש צורך בקשר בין הנר שנק' אור ראשון שצריך להאיר ע"י אור הימין, והמלכות הלב מקבל את האור ע"י ב' זרועות, בעבודה נפשית של שילוב והכללת השמאל בימין, הרצון באמונה. החיבור באדם הוא ע"י האשה שמדליקה נר שבת, וזוכה לתורה של בעלה, זהו שילוב של כוונה למעשה. שמירת שבת בשמחה מאפשרת טעימה של מעין עולם הבא, של ש"י עולמות.

כשאדם רוצה לקבל את האור שממילא זרוע לו, עליו לפעול נכון כדי לזכות בש"י עולמות. ש"י=310 פעמים קרי. כתר הוא פעמים ש"י. הצדיק זוכה לש"י עולמות ע"י הכנעה הבדלה והמתקה בעבודת הנפש. אור זרוע לצדיק, שבשעת קצירת השדה, נופלים גרעינים לאדמה, ועושה תולדות מעצמו, כבתחילה. ולא נפסק זרוע זה לעולם. תמיד ישנה זריעה, כלומר גם הגלות מקדמת בתנאי שאין האדם מתלונן או מרגיש שרע בעולמו של הקב"ה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רלח- רמ

כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר

אם אדם לא סולל את הדרך לעולם הבא, כיצד יבוא.

כל מפגש של אדם עם החיים, הוא התוכחות שמגיעים אליו מהקב"ה כדי ליישר דרכו. כל פירוש של האדם למציאות חייב לבוא מתוך אהבה ולא חלילה ביקורת. על האדם לשלב ימין ושמאל, דהיינו אמונה עם ההשתוקקות.

 

יש מצווה שהיא הנר, אותו מדליקה התורה. יש לעסוק בנר ובתורה, בפנימיות וחיצוניות התורה.

תשכו)  פתח רבי יוסי: כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר. על האדם לבנות דרך לעולם הבא, דרך חיים פירושו תוכחות מוסר שאדם משכיל לקבל, תוכחות אלו הם המקרים שבהשגחה מזמנים לו מלמעלה, ועליו לשמוח מעבר למקרה שהקב"ה משגיח עליו. כי נר מצווה, כל מי שמשתדל בעוה"ז במצוות התורה, נערך לו בכל מצווה נר אחד, להאיר לו בעולם ההוא נר לבד אינו דולק, לא יעזור לאדם רק המצוות, לא מועיל גוף ללא נשמה או נשמה בלי גוף להאיר בו. לעסוק בתורה גם יש צד של נר וצד של האור, כוונה ומעשה. ותורה אור, מי שעוסק בתורה זוכה לאור העליון שממנו נדלק הנר. כי נר בלי אור אינו כלום. אור בלי נר ג"כ אינו יכול להאיר. נמצא, ששניהם צריכים זה לזה, שצריכים מעשה המצווה לתקן נר, וצריכים לעסוק בתורה להאיר הנר. אשרי מי שעוסק בה באור ובנר.

כך השבת שהיא מעין עולם הבא, נר שמדליקה אישה בערב שבת, היא זוכה לאור והתורה של האיש, שאף הוא צריך את האישה.

על האישה, דהיינו צד הנקבה שבאדם צריך לשאוף, שצד הזכר שבו יחזיק בדרך תורה, בהשקפה גבוהה. כאשר הבעל ישן בחייו, אינו עוסק בתורה דהיינו חי את העולם הזה, לא יואיל לו לימוד חיצוני.

תשכז) ודרך חיים תוכחות מוסר, דרך חיים לבוא בו לעוה"ב, שהם התוכחות שאדם מקבל להסיר את עצמו מדרך הרע דהיינו מהרצון לקבל לעצמו וללכת בדרך הטוב. ודרך חיים, אלו תוכחות מוסר, שהקב"ה מביא על האדם, לטהר אותו מעוונותיו בתוכחות האלו. אשרי מי שמקבל אותם בחפץ לב.

תשכח) כי נר מצווה. זהו נר, המאור של דוד, שהוא נר מצווה, תשבע"פ, מלכות, שצריכה להיתקן תמיד, והיא אינה מאירה, אלא מתוך תושב"כ, ז"א, כי התשבע"פ, אין לה אור אלא מתוך תושב"כ.

תשכט) הביט מאחוריו, וראה בתו של בעל המלון עומדת מאחריהם. כי נר מצווה, זהו נר, שהוא מצווה, שהנשים זוכות בו, והיא נר של שבת. שאע"פ שהנשים אינן זוכות בתורה, הרי הגברים זוכים בתורה, ומאירים לנר ההוא שהנשים מתקנות במצווה הזו. הנשים בתיקון נר הזה, הגברים בתורה, להדליק ולהאיר הנר הזה, שהוא תיקון של מצווה שהנשים התחייבו בו.

תשל) שמעה אישה ההיא ובכתה. בינתיים קם אביה של האישה של הנשמה, הקב"ה, ז"א דאצילות שהייתה שם, ובא ביניהם, וראה בתו עומדת מאחריהם ובוכה. שאל אותה אביה. וסיפרה לו המעשה. התחיל אביה של האישה אף הוא, ובכה. אמר לו רבי יוסי, אולי חתנך בעל בתך לא זכה בתורה. אמר לו, ודאי כן הוא. וע"ז ודאי אני ובתי בוכים תמיד.

תשלא) ומשום שראיתי אותו יום אחד, שקפץ מהעליה הזו, לשמוע קדיש עם הציבור, עלה ברצוני לתת לו בתי, ומיד אחר שיצאו הציבור מבית הכנסת נתתי לו בתי. שאמרתי, בקפיצה זו שבא לשמוע קדיש, ניכר שיהיה אדם גדול בתורה. ואע"פ שהוא ילד ולא ידעתי בו מקודם לכן, נתתי לו בתי. ועתה, אפילו לברך ברכת המזון אינו יודע. ואיני יכול ללמוד עימו בין החברים, שילמד ק"ש או ברכת המזון. מי שכל כך מחשיב את גדולתו של הקב"ה ראוי לביתו.

בכתה כשראתה שאם האיש אינו עוסק בתורה, אינו יכול להשפיע נחת רוח לבורא. ההארה העליונה יכולה להינתן רק לאיש ואישה יחדיו, דהיינו השתוקקות לדבקות בקדושה והשפעה.

תשלב) אמר לו רבי יוסי, העבר אותו באחר. או אולי יוליד בן שיהיה גדול בתורה. בינתיים קם חתנו של בעל המלון, וקפץ אליהם, וישב לפניהם. הסתכל בו רבי יוסי, אמר, ודאי אני רואה בילד הזה, שייצא ממנו אור תורה לעולם, או בן שיעמוד ממנו. צחק ילד ההוא, ואמר, רבותי, אומר לפניכם דבר אחד.

תשלג) פתח ואמר, צעיר אני לימים, ואתם ישישים, על כן זחלתי ואירא מחוֹות דעִי אתכם פחד לערב דעתו עם דעת הגדולים. במקרא הזה העירו עמודי עולם. אבל אליהוא, שכתוב בו, ממשפחת רם, העירו, כי בא מזרעו של אברהם. אבל אליהוא היה כוהן ומזרע יחזקאל הנביא היה, כי כתוב: בן ברכאל הבוזי, וכתוב שם, יחזקאל בן בוזי הכוהן. בוזי לשון ביזיון אז איך אומר שגם במשפחת אברהם נאמר בוזי

תשלד) ולא בגלל שכתוב בוזי, בוז משפחות היה, כי חזר ואמר ממשפחת רם, כלומר רם על הכול. ונקרא בוזי, משום שמבזה עצמו, לפני מי שגדול ממנו. וע"כ עלה יחזקאל בשם העליון, בוזי, שיחזקאל נקרא אדם שלם בכל, מה שלא נקרא כן אדם אחר, שכתוב: ואתה בן אדם. ועל שאליהוא נקרא בשם הזה, בוזי, נקרא רם, רם על הכול.

הגדול הוא מי שמוכן להתדבק ולהתבטל לגדול ממנו, לכאורה לבזות עצמו. גדולת האדם היא דווקא בזה שמוכן לבזות את עצמו לכבוד הקב"ה.

תשלה) וע"כ אמר, צעיר אני לימים. אומר לימים, הלוא מימים היה צריך לומר? אלא, צעיר אני, שמיעטתי את עצמי. לימים, לפני אדם שיש לו ימים רבים כמו אברהם שבא בימים, שחי את נקודת ההארה שלו. משום שאמרתי, ימים ידברו. וע"כ צעיר אני, שמיעטתי את עצמי לפני ימים. ואתם ישישים, ראיתי אתכם ישישים, ע"כ זחלתי ואירא מחוות דעי אתכם. אף אני אמרתי, ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה, ודאי, אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם. וע"כ בגלל שאני ילד, שמתי ברצוני, שלא לדבר עד ב' חודשים, ועד היום הזה נשלמו. ועתה שאתם כאן, יש לפתוח בדברי תורה לפניכם.

תשלו) כי נר מצווה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר. כי נר מצווה זהו משנה, כמ"ש: התורה והמצווה. התורה זו תושב"כ, ז"א. והמצווה זו היא משנה, המלכות. שהיא נר, נר העומד להדליק אותו. כי המלכות אין לה אור מעצמה, וצריכה לז"א, שידליק אותה ויאיר בה.

תשלז) למה המלכות נקראת נר? אלא כשהמלכות מקבלת מבין ב' הזרועות דז"א, ב' קווים ימין ושמאל, רמ"ח איברים העליונים, חסדים של רמ"ח מצוות עשה, היא פותחת אליהם ב' זרועות שלה, ב' קווים ימין ושמאל שלה, אז נכללו אלו ב' הזרועות ברמ"ח האיברים, ונעשו בגי' ר"נ (250), וע"כ נקראת נר. ותורה אור, מפני שהתורה מאירה לנר הזה, והנר נדלק ממנה, מצד אור הראשון, ימין, כי התורה ניתנה מצד ימין, שהוא אור הראשון. כמ"ש: מימינו אש דת למו, מימין היא ניתנה. ואע"פ שנכלל בה שמאל, כי אז, שנכלל בה שמאל, הוא שלמות הכול.

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רלח-רמ
1. כיצד מפרש רבי יוסי את הפס' "כי נר מצוה ותרוה אור"?
2. מהי דרך חיים ומהן תוכחות מוסר? כיצד על האדם להיתייחס אליהן?
3. מדוע דווקא הנשים זוכות בנר של שבת ומהיכן הן לוקחות את הכח להאיר נר זה?
4. הסבר את המשל שבסיפור בדרך אצילות.
5. מהו הגדולה של אליהו שהיה ממשפחת בוזי כיצד זה קשור למה שרצה לומר הילד לרבי יוסי?
6. מהו צעיר לימים ומדוע לא נאמר צעיר בימים או מימים?
7. מדוע רק אחרי ב' חודשים יכול הנער לפתוח בדברי תורה?
8. מה פירושו של הנער על הפס' "כי נר מצוה ותורה אור"?
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

 

 

תְּרוּמָה רלח- רמ

כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר

אם אדם לא סולל את הדרך לעולם הבא, כיצד יבוא.

כל מפגש של אדם עם החיים, הוא התוכחות שמגיעים אליו מהקב"ה כדי ליישר דרכו. כל פירוש של האדם למציאות חייב לבוא מתוך אהבה ולא חלילה ביקורת. על האדם לשלב ימין ושמאל, דהיינו אמונה עם ההשתוקקות.

כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר וְדֶרֶךְ חַיִּים, תּוֹכְחוֹת מוּסָר. על האדם לבנות דרך לעולם הבא, דרך חיים פירושו תוכחות מוסר שאדם משכיל לקבל. תוכחות אלו הם המקרים שבהשגחה מזמנים לו מלמעלה, ועליו לשמוח מעבר למקרה שהקב"ה משגיח עליו. כי נר מצווה, כל מי שמשתדל בעוה"ז במצוות התורה, נערך לו בכל מצווה נר אחד, להאיר לו בעולם ההוא. נר לבד אינו דולק, לא יעזור לאדם רק המצוות, לא מועיל גוף ללא נשמה או נשמה בלי גוף להאיר בו. לעסוק בתורה גם יש צד של נר וצד של האור, כוונה ומעשה.

הגדול הוא מי שמוכן להתדבק ולהתבטל לגדול ממנו, לכאורה לבזות עצמו. גדולת האדם היא דווקא בזה שמוכן לבזות את עצמו לכבוד הקב"ה.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

p style="text-align: justify;">תְּרוּמָה רלה- רלז

סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

למה כתוב סולו לרוכב בערבות ולא על הערבות, אלא מדבר על מדרגת י-ה זהו שמו, השורש של כל צורת המחשבה הנכונה של האדם, מקום אמוני שלם וכל עליה וירידה היא אגב אותה מדרגה.

על האדם להשתדל בסודות התורה בעיקר בלילה.

תשיח) סולו לרוכב על ערבות, המשמעות בינה הרוכבת על ז"א. ביה שמו, היה צריך לכתוב: ביה הוא, אם הוא סובב על בינה, מהו שמו? אלא מקרא הזה נכתב על הסתום מכל הסתומים, עתיק מכל העתיקים, א"א, שסתום יותר מאו"א עילאין הסתומים, ועתיק יותר מהם. שלא נגלה ולא נודע כלל, כי חכמה שלו נסתמה לגמרי, ואינה מאירה למטה ממנו כלום. והוא רוכב בערבות, שהם או"א, י"ה. אם הוא רוכב בי"ה, אע"פ שסתום, האם עומד להתגלות?

תשיט) אלא, סולו לרוכב בערבות, זהו עתיק מכל העתיקים, סתום מכל הסתומים, שאינו מושג, ואינו עומד להתגלות. ובמה הוא רוכב? בערבות בי"ה, באו"א, מדרגה ראשונה שיצאה ממנו, כי או"א יצאו מא"א. וזהו שמו של סתום ההוא שאינו ידוע, כי השם שלו י"ה. ע"כ כתוב: בי"ה שמו. ולא שאו"א עצמם הוא השם שלו, אלא או"א הוא השם שלו משום אותה הפרוכת שנפרשׂה ויצאה מלפניו, המלכות שעלתה למקום בינה דראש א"א, ועשתה שם מסך ופרוכת, מקום סיום מדרגת הראש דא"א, והוציאה בינה ותו"מ דראש א"א לגוף. אבל פרוכת שמו, כי המלכות נקראת שם, וזו היא המרכבה שלו, שע"י הפרוכת הוא מתלבש באו"א, וע"כ לא נודע כלל, כי אינה מתגלה על ידיהם.

אע"פ שכלפי או"א וישסו"ת הנקראים י"ה, נבחן שהמלכות, שעלתה למקום בינה דראש א"א, ירדה משם וחזרה למקומה, וע"כ חזרו בינה ותו"מ דראש א"א, ועלו מהגוף למדרגת הראש דא"א, ולקחו עימהם אל ראש א"א, גם י"ה, שהם או"א וישסו"ת שהיו מלובשים בהם. ואז נבחן שא"א הוא, רוכב בערבות בי"ה, עכ"ז כלפי א"א עצמו וכן כלפי או"א, נבחן, שהמלכות לא זזה ממקומה ועודה מסיימת את הראש דא"א תחת החכמה, והוא נשאר משום זה בלתי מושג לתחתונים. רק אם עולים לא"א ניתן להשיג את החוכמה

ונאמר, שפרוכת ההיא, מלכות שמתחת החכמה, הוא שמו, וזו היא המרכבה שלו, וע"כ לא נודע כלל, כי נשאר מלובש במלכות המסיימת שלו, אע"פ שמלכות הזו נבחנת כלפי או"א וישסו"ת, שירדה משם, והעלו או"א וישסו"ת אליו, ורוכב בהם, אינו רוכב בהם אלא ע"י שמו, שהיא המלכות שתחת החכמה, שנקראת פרוכת, וע"כ נשארו א"א ואו"א בלתי מושגים כמקודם ירידת המלכות. ונמצא, שמצד אחד מתגלה החכמה בישסו"ת ע"י שא"א רוכב בי"ה, ומצד הב' א"א עצמו ואו"א נשארו בלתי מושגים כמקודם לכן. פרצוף אחד הוא א"א, שני או"א ושלישי ישסו"ת, ונוצר מסך שאינו מאפשר לחוכמה להתפשט מא"א למטה. המסך חילק את המדרגה וחלק מהראש ירד. בחזרה או"א לא קיבלו חוכמה אלא רק ישסו"ת. יוצא שאו"א נשארים סתומים.

תשכ) וזהו שמו הגדול, או"א, עם המלכות דא"א המלובשים בהם. משום שיש שֵם, שאינו כל כך גדול כמוהו, שם הוי"ה, ז"א, אע"פ שיש בו תוספות אותיות, כי או"א נקראים רק בב' אותיות י"ה, מכל מקום הוא שמו הגדול. וע"כ בשם הזה אנו ממשיכים ואומרים אמן, שהוא נמשך ממנו, בשם הזה הולך אמן בכל זמן, כי או"א, זיווגם לא נפסק לעולם. ובשם אחר, ז"א, הנקרא הוי"ה, אינו כן. כי זיווג זו"ן נפסק מחמת חטאים של התחתונים.

תשכא) וזהו שאנו אומרים, אמן יהי שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים. כי כאשר השם הזה מיתקן, הכול הוא בשלמות, וכל העולמות שמחים. בשם הזה כלולים עליונים ותחתונים מפני שהזיווג תדיר ולא פסיק, בשם הזה כלולים תרי"ג (613) מצוות התורה, שהם כלל כל העליונים והתחתונים. הוא כלל של עולם הזכר למעלה, ז"א, וכלל של עולם הנוקבא למטה, מלכות.

ששם הגדול הזה הוא מלכות דא"א המלובשת באו"א וישסו"ת, הנקראים י"ה, שיש במלכות זו ב' פעולות, שכלפי א"א ואו"א אינה יורדת למקומה, ומאירה תמיד אור החסדים, וכלפי ישסו"ת נבחנת שבעת גדלות יורדת למקומה. שע"י כך חוזרים בינה ותו"מ דא"א אל מקומם עם או"א וישסו"ת המלובשים בהם ומקבלים ממנו חכמה, שכל המוחין דגדלות שיש בישסו"ת וזו"ן ובג' עולמות בי"ע נמשכים מזה שמלכות ירדה חזרה למקומה יש כוח לאו"א לקבל את החוכמה. באופן, שהן הקטנות והן הגדלות, והן חסדים והן חכמה, כולם נמשכים משמו הגדול, שהוא המלכות דראש א"א, המלובשת באו"א וישסו"ת, כמ"ש: בי"ה שמו. זהו שמו הגדול.

תשכב) וכל המצוות, כולן חלקים ואיברים להראות בהם האמונה, השכינה. מי שאינו משגיח ואינו מסתכל בסודות של מצוות התורה, אינו יודע ולא יוכל להסתכל, איך מיתקנים האיברים בעליון ומי שלא משגיח בסודות של מצוות התורה, בנסתר לא יוכל לתקן. וכל הגורע אפילו מצווה אחת מהתורה, לא יוכל, יש לקיים קלה כחמורה. איברי הגוף כולם מיתקנים על מצוות התורה, כי רמ"ח (248) איברים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה (365) גידים הם כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. ואע"פ שיש איברים גדולים ועליונים, ויש מהם קטנים ופחותים, אם נלקח אחד מהם, אפילו הקטן של האדם, הוא נקרא בעל מום. וכש"כ, אותו הגורע אפילו מצווה אחת ממצוות התורה, שהוא מטיל מום במקום שאינו צריך.

תשכג) כתוב: וייקח ה' אלקים את האדם, ויניחהו בגן עדן לעוֹבדה ולשומרה. לעובדה ולשומרה, הם קורבנות. הם מצוות התורה. לעובדה, אלו רמ"ח איברים עליונים. ולשומרה, אלו שס"ה איברים תחתונים, שס"ה גידים. העליונים הם של זָכור, ז"א. התחתונים הם של שָמור, מלכות. והכול אחד. בצד הנקבה שבאדם יש את מצוות השמור, ובימין זכור. מי שאינו יכול לקיים את כל התרי"ג, למשל אינו כהן ואינו יכול לקיים מצוות הכהן, או אינו גרוש ואינו יכול לקיים מצוות מחזיר גרושתו. אדם יכול לקיים הכל ע"י התכללות, כאשר הוא שותף לכלל.

תשכד) אשרי הוא מי שזכה להשלים מצוות התורה. הוא גורם לאדם להשלים רוחו ונשמתו בעוה"ז ובעוה"ב. התורה מזכה לאדם לנחול ב' עולמות, עוה"ז ועוה"ב. כל מי שמשתדל בתורה משתדל בחיים, חיים בעוה"ז, וחיים בעוה"ב, וניצל מכל עונשים הרעים, שאינם יכולים לשלוט עליו. אם בהשתדלותו בתורה הוא כך, כש"כ מי שעושה מעשה, ומקיים מצוות התורה. יש השתדלות וישנה הצלחה. אדם מקבל שכר גם על השתדלות ללא הצלחה. וכך מי שמשתדל לחזור בתשובה, מצרפים לו את הכוונה למעשה, וכמובן שמי שמצליח זוכה יותר.

 

תשכה) רבי חייא ורבי אלעזר היו שוכבים במלון שלהם קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. ביתו של בעל המלון קמה והדליקה להם נר ואחר כך עמדה אחריהם לשמוע דברי תורה.  העולם הוא המלון של הקב"ה, חצות הלילה הוא המקום שמחבר בין הפנימיות לחיצוניות במקום בו מתחילים לבנות את האמונה. ביתו של בעל המלון היא השכינה הקדושה המדליקה נר, הוא נשמתו של האדם. וזהו תפקיד האדם ברכישת האמונה.

האם מותר לאישה ללמוד תורה, אלא מדובר על השכינה הקדושה, ביתו של בעל המלון הוא הקב"ה

שאלות לחזרה ושינון בזהר תרומה רלה-רלז
1. מדוע לא כתוב סולו לרוכב על הערבות אלא בערבות? וכן מדוע כתוב בי"ה שמו ולא בי"ה הוא?
2. מיהו שמו הגדול ומדוע הוא גדול משם הוי"ה?
3. למי אנו צריכים לכוון כשאנחנו אומרים "אמן יהא שמיה רבא מבורך וכו'"?
4. מה תפקיד כל המצוות כולן לפי אות תשכ"ב?
5. מיהי בתו של בעל המלון שקמה והדליקה נר לרבי חייא ורבי אבא שקמו ללמוד בח"ל ומהו אותו נר ומהו המלון ומי בעל המלון?

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

SSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רלה- רלז

סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

מי שלא משגיח בסודות של מצוות התורה, בנסתר לא יוכל לתקן.

כל המצוות, כולן חלקים ואיברים להראות בהם האמונה. איברי הגוף הרוחני כולם מיתקנים על מצוות התורה, כי רמ"ח (248) איברים כנגד רמ"ח מצוות עשה, ושס"ה (365) גידים הם כנגד שס"ה מצוות לא תעשה. וכל הגורע אפילו מצווה אחת מהתורה נקרא בעל מום. לכן יש לקיים קלה כחמורה.

יש השתדלות וישנה הצלחה. אדם מקבל שכר גם על השתדלות ללא הצלחה. וכך מי שמשתדל לחזור בתשובה, מצרפים לו את הכוונה למעשה, וכמובן שמי שמצליח זוכה יותר.

רבי חייא ורבי אלעזר היו שוכבים במלון שלהם קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. הבת של בעל המלון קמה והדליקה להם נר ואחר כך עמדה אחריהם לשמוע דברי תורה.  העולם הוא המלון של הקב"ה, חצות הלילה הוא המקום שמחבר בין הפנימיות לחיצוניות במקום בו מתחילים לבנות את האמונה. ביתו של בעל המלון היא השכינה הקדושה המדליקה נר, הוא נשמתו של האדם. וזהו תפקיד האדם ברכישת האמונה.

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שיעור שמע:
הורד Mp3

SSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSSS

תְּרוּמָה רלב- רלד

סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת

יש לדעת על מה להצטער.

כתוב: עִבְדוּ אֶת-יְהוָה בְּשִׂמְחָה, ויתרה מזאת כל הקללות באות: תַּחַת אֲשֶׁר לֹא-עָבַדְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּשִׂמְחָה, וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב, כֹּל. אז מה יעשה אדם עצוב השרוי בצער.

צער ראוי הוא הצער מעצם הריחוק מהשם הוא צער של הנשמה במסגרת האהבה ואל לו להצטער מצער הגוף, מדברים גשמיים. לכן כאשר הדמעות הם עירוב הרצון עם בינה, ההשפעה אלו דמעות ראויות. דמעות על כך שלא מקבלים שפע לפרטיות אינן מתקבלות. השם שומע כל תפילה שמבקשת קשר ודבקות.

 

אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams