וַיִּקְרָא קיב-קיד

סַנְהֶדְרִין גְדוֹלָה וְסַנְהֶדְרִין קְטַנָּה

צריך האדם שיקול דעת ושיקול הלב

השפיטה של האדם יכולה להיות דרך המוח או דרך הלב. השפיטה דרך המוח היא בחינת משה רבינו, דעת עליונה ומופשטת. כלומר שפיטה אובייקטיבית מחוץ לאדם. בחינת אהרן זו ההתפשטות ללב, הרגש הכולל את כל הפרטים. צריך שילוב נכון של שכל ורגש, וחשוב ביותר שיתגבר האדם ויודע לפני הקב"ה על חטאיו, אחרת דרכי התשובה נעולים בפניו.

שלה) מצווה זו היא להביא קורבן על סנהדרין גדולה שטעתה. תנאים ואמוראים שָמעו. ע' סנהדרין גדולה היה ומשה עליהם, וע' סנהדרין קטנה היו ואהרון עליהם. כשמשה היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין גדולה. וכשאהרון היה עליהם, היו נבחנים לסנהדרין קטנה. ומשום זה, משה היה שושבין של המלך, ת"ת, שהיה ממשיך את הת"ת להתיחד עם המלכות. ומשם סנהדרין גדולה, שהם ת"ת. אהרון שושבין המלכה, מלכות. ה' קטנה, כגון, אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה. רחל מלכות, ונקראת קטנה. ועל שמה נקראים סנהדרין קטנה. וע"כ כשאהרון היה על הסנהדרין, שהוא שושבין המלכות, המעלה אותה לז"א, נקראים סנהדרין קטנה.

שלו) ומשם היו יודעים הסנהדרין ע' לשון, שהם ע' פנים לתורה. כי יש ע' לשון מצד מלכות הרשעה, שכולם בפירוד  כמ"ש: מאלה נפרדו איי הגויים בארצותם ללשונותם. שכל שבעים לשון הם בפירוד זה מן זה. יוסף ידע בנוסף לשבעים השפות גם את לשון הקודש, שהיא הכלל של כל השפות. כך פרעה ושאר אומות העולם אינם מכירים את הכלל, לכן היה יוסף מעליו.

שלז) אבל בתורה יש ע' פנים בלשון אחד שהלשון הוא בחינת היסוד, לשון הקודש, יסוד, שכולל ז"ס דז"א, שכל אחת כלולה מעשר, והם ע'. י' מן יסוד היא הלכה אחת, חכמה קטנה, מלכות, שבה ע' לשון, כחשבון סוד מן יסוד. ויסוד הוא לשון הקודש, סוד המרכבה בע' כיסאות. עליהם כתוב: כל העונה, אמן יהא שמֵיה רבא מבורך, בכל כוחו, קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה בכל כוחו דהיינו שעוזב עצמו, מוותר על גאוותו ומשבח כראוי את הבורא. לשון אחד, יסוד. הוא ע' לשון על מידה קטנה דחכמה קטנה, שהיא י' קטנה. שעליה רומזת הי' של יסוד, והגי' של יסוד היא ע' לשון, שמאירים על הי'. שביחד הם אותיות יסוד. ב', משה ואהרון, שעל הסנהדרין, שהם ב' שפתיים, נצח והוד. וזה הוא מבחינת הספירות, ומבחינת המוחין. בהם דעת ותבונה, משה דעת, אהרון תבונה. בהם נשלמים הסנהדרין לע"ב. כנגד ע"ב שמות החוכמה של ג קווים דרכם מתקבלת החוכמה מצמצום ב. בנפש האדם הסנהדרין זו מקום הבדיקה של האדם עם עצמו האם הוא הולך בדרך נכונה. על האדם לבדוק עצמו מבחינת ההשקפה הגבוהה שבו שזו בחינת סנהדרין גדולה, וגם מבחינת מעשיו שזו סנהדרין קטנה. בדיקה של מוח ולב, משה ואהרון שבנפש. שבעים לשון של אומות העולם הם שפת שקר שאינם כוללים את הכלל.

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲך

שלח) רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך, בעוד שהיו הולכים אמר רבי יוסי לרבי חייא: נעסוק בדברי תורה, בדברי עתיק יומין הוא הפרצוף המקשר בין אצילות לבחינת עולם א"ק, ובכל עולם ועולם הוא הכתר של אותו עולם, דהיינו לעסוק בנושא האמונה. פתח  רבי חייא: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ  וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי  אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַיהוָה. כל אדם המכסה חטאיו ואינו מודה עליהם לפני מלך הקדוש, לבקש עליהם רחמים, לא נותנים לו לפתוח פתח תשובה, משום שהוא מכוסה ממנו. ואם הוא מפרש אותם לפני הקב"ה, הקב"ה מרחם עליו, ומתגברים הרחמים על הדין. אם אדם בגאוותו או פחדו או כל סיבה אחרת אינו מודה על חטאיו, מפני שלאחר מכן נדרש מאמץ לתיקון, ואדם בטבעו הגופני עצל. שינוי עצמי מצריך וויתור ויגיעה, כמו כן גאוותן מבקש להראות מושלם בסביבתו, ואז לא פותחים לו פתח לתשובה.

שלט) כש"כ אם הוא בוכה על חטאו, כי את כל הפתחים הסתומים הוא פותח, ומתקבלת תפילתו. וע"כ, וידוי חטאיו הוא כבוד המלך, להגביר הרחמים על הדין. וע"כ כתוב: זובח תודה יכבדנני. יכבדנני ולא יכבדני, כי שני כְבוֹדים למעלה ולמטה, בעוה"ז ובעוה"ב. הבכי בא ממידת החסד, ומועיל כשבקשת האדם אמיתית, הבאה מקו אמצעי. בכי זה גם לדמע, דהיינו לערות ולהכליל מלכות בבינה, רצון בהשפעה, שאז וודאי התפילה מועילה, לתקן גם לעולם הזה וגם לבא.

שמ) מקרא זה קשה כולו, כי מרבה מילים, שהרי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי די, ומהו שאומר: חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ  וַעֲו‍ֹנִי לֹא כִסִּיתִי, ואח"כ אומר, אודה עלי פשעי לה'. לך, היה צריך לומר?

שמא) אלא דוד, כל דבריו ברוח הקודש אמרם. ולמלכות שמים אמר, משום שהיא שליח, ממטה למעלה, הפתח לספירות עליונות. והאדם צריך לכנוס בה תחילה, וממעלה למטה, שהשפע מספירות העליונות היא מקבלת אותו ומשפעת למטה. ומי שצריך למלך, מודיע לה תחילה. וע"כ, חטאתי אודיעך, זה אמר למלכות שמים. ועווני לא כיסיתי, מִצַדיקו של עולם, יסוד דז"א. אמרתי אודה עלי פשעי לה', זה מלך הקדוש, ז"א, שכל השלום שלו. והשלום שצריך האדם להביא לפניו הוא בהודאה, שיתוודה על חטאיו, כי שלָמים כך מתקרבים בהודאה, שכתוב: על זבח תודת שלָמָיו. ואתה נשאת עוון חטאתי סלה, זהו למעלה באו"א עילאין, שהם המקום שעתיק, הכתר שורה בו. וע"כ מקרא זה אחוז בכל, במלכות, וביסוד, ובת"ת, ובאו"א עילאין, שבהם שורה הכתר.

שמב) מי שמבקש בקשה מן המלך, צריך לייחד את השם הקדוש ברצונו, ממטה למעלה, עם מסך ואור חוזר ממלכות עד הכתר, וממעלה למטה, מכתר עד מלכות. ולקשר הכל בייחוד אחד בא"ס, בייחוד הזה יכלול בקשתו. מי הוא חכם לבקש בקשתו כדוד המלך, שהיה שומר פתח המלך, שהיה מרכבה להמלכות, הנקראת פתח המלך. כך הוא, וע"כ התורה מלמדת אותנו דרכי המלך הקדוש, כדי שנדע ללכת אחריו  כמ"ש: אחרי ה' אלקיכם תלכו.

רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ

שמג) רבי יוסי פתח: כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. כה אמר ה', כשהנביא מתחיל לדבר, יהיו דבריו נודעים, ע"י השם שמזכיר בתחילתו, אם שם המורה על דין, או על רחמים, או על ז"א, או על המלכות. וכאן, כֹּה אָמַר יְהוָה במידת הרחמים, זה הקב"ה, ז"א. שאמר, קול ברמה נשמע, של המלכות.

שמד) ביום שנחרב בית המקדש למטה, וישראל הלכו בגלות, ריחיים על צווארם וידיהם קשורות לאחור, וכנסת ישראל, השכינה, נגרשה מבית המלך ללכת בגלות אחריהם, הנה בשעה שירדה השכינה, אמרה, אלך תחילה ואבכה על דירתי, בית המקדש, על בני, ישראל, ועל בעלי, ז"א, שנתרחק ממנה. כשירדה, ראתה מקומה חרוב, וכמה דם חסידים נשפך בתוכו, והיכל הקודש והבית נשרף באש.

שמה) אז הרימה קולה בבכי, ונתרגשו העליונים והתחתונים, והגיע הקול למעלה, עד המקום שהמלך, ז"א, שורה בו. ורצה המלך להחזיר את העולם לתוהו ובוהו. עד שירדו כמה גדודים וכמה מחנות מלאכים לנָחֲמה, ולא קיבלה תנחומים מהם  כמ"ש: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כי לא קיבלה מהם תנחומים  כִּי אֵינֶנּוּ, הוא משום שהמלך הקדוש עלה למעלה ולא נמצא בתוכה.

שמו) רחל מבכה על בניה. היה צריך לומר, שהשכינה מבכה על בניה. רחל היא, כנסת ישראל, השכינה, אשת יעקב, אשת ז"א, שכתוב: ויאהב יעקב את רחל וכתוב: ורחל עקרה וכתוב: מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה. שכל אלו הכתובים סובבים על השכינה. עונה שהתורה מדברת בלשון נסתר, וכאן מדובר על השכינה הקדושה

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא קיב-קיד

1. מהי סנהדרין גדולה ומהי סנהדרין קטנה? ואיך זה נוהג בנפש האדם?
2. מה ההבדל בין אוה"ע לבין עם ישראל, ששניהם בחינת שבעים – וכן גם בתורה יש ע' לשון?
3. מהו שהאומר "יהא שמה רבה" בקול רם בכל כוחו קורעים לו גזר דינו של שבעים שנה?
4. מהי החשיבות שאין אדם יכסה חטאיו אלא שיודיע עליהם לפני המלך הקדוש ומה קורה אם לא עושה כך?
5. כיצד דוד המלך כולל בדבריו "חטאתי אודיעך ועווני לא כיסיתי וגו' " שמקרא זה אחוז בכל?
6. מה מלמדת אותנו התורה לפי אות שמב ?
7. על מה רחל מבכה ומדוע כתוב רחל ולא השכינה?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא קט-קיא

שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ נִמְּצָאוֹת בָּעוֹלָם

שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הם דבורה וחנה. חנה אמרה: אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ. שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם שהאמונה היא המקשרת בין הנברא לבורא, כגון: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, שזה פתח האמונה. כאשר הדור חייב נק' המלכות, דל ואביון. וכששבים בתשובה נאמר עליה, מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן.

נפש האדם צריכה את בחינת שתי הנשים דבורה וחנה שידעו כיצד לשבח את השם ולפתח את האמונה הנדרשת לקשר עם הקב"ה.

כאשר אדם לא משתמש בצד הזכר שבו, דהיינו כאשר אינו פועל אידיאה גבוהה באמונה, אז הוא הולך אחרי הלב, אחרי הרגש, ובלי שכל בדרך כלל נופלים.

וכל אלו הכתובים שאמרתָם דבורה, הכל הוא בחכמה, עד אותה שעה ששיבחה את עצמה וזו בעיה שכן כתוב יהללך זר ולא פיך, שנאמר, עד שַׁקַמתי דבורה, שקמתי אֵם בישראל, שאז נסתלקה ממנה רוח הנבואה. ומשום זה אמרה, עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי  עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר, שהייתה צריכה לחזור ולעורר את רוח הנבואה. שהרגישה שהיא רדומה מרוח הנבואה.

וַיִּקְרָא קט-קיא

שְׁתֵּי נָשִׁים הָיוּ נִמְּצָאוֹת בָּעוֹלָם

שכט) שתי נשים היו נמצאות בעולם, ואמרו שבחו של הקב"ה, שכל הגברים שבעולם לא יאמרו כך. הם דבורה וחנה. חנה אמרה: אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה, כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ. וכל הכתובים להלאה, שהיא פתחה את פתח האמונה בעולם שהאמונה היא המקשרת בין הנברא לבורא, כגון: מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, שזה פתח האמונה, המלכות, שבדור חייב נקראת דל ואביון. וכששבים בתשובה נאמר עליה, מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים זו בחינת האמונה שלמעלה מחזה דז"א, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם. כשהדור חייב, המלכות נק' אביון, דלה ועניה להושיבי עם נדיבים, זו האמונה של מעלה, המלכות שעולה למעלה מֵחזה דז"א, במקום שהאבות שורים, חג"ת דז"א. כי נדיבים הם האבות. שכתוב: נדיבי עמים נאסָפו עַם אלקי אברהם. הרי שמצד האבות נקראים נדיבים. נפש האדם צריכה את בחינת שתי הנשים דבורה וחנה שידעו כיצד לשבח את השם ולפתח את האמונה הנדרשת לקשר עם הקב"ה

של) לְהוֹשִׁיב עִם-נְדִיבִים, שניבאה על שמואל, שעתיד להשתוות עם משה ואהרון  כמ"ש: משה ואהרון בכהניו ושמואל בקוראי שמו. וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם, שמואל שהנחיל כבוד המלכות לשני מלכים, שאול ודוד. וכיסא כבוד ינחילם, פירוש אחר: הקב"ה מנחיל את הכיסא שלו לעבדיו.

שלא) יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבָו. מריבָו חסר י' כתוב: שהיא סימן הרבּים. מריבו, אותיות מריב ו'. וזה הוא מלך הקדוש, ז"א, ו' דהויה, קו האמצעי. בשעה שהדינים מתעוררים, ושליטים מצד הדין שולטים על הרחמים, קו האמצעי, הרחמים נכנעים מפני שליטי הדין. ובשעה שהקב"ה מתברך ממעיין הנחל, בינה, אז מתגברים הרחמים, קו האמצעי, ונכנעים הדינים הנמשכים משמאל  כמ"ש: ה' יחתו מריבו. מריב ו', הדינים מריב של הו', של קו האמצעי, יחתו מכוח הארת הבינה.

שלב) עָלָו בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם. מי הוא עליו? בשעה שהטל שהוא בחינת ט ראשונות בלי המלכות. י ה ו במילוי אלפין = טל, השפע של עתיק, הכתר, שורה עליו וממלא ראשו, ג"ר, בשמים, ז"א, אז ירעם, ישבר כוחם ותוקפם של הדינים הקשים. וייתן עוז למלכו, להקב"ה, ז"א. וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ, כנסת ישראל, המלכות, הנקרא קרן היובל מלכות שעלתה לבינה. משיחו  כמ"ש: משיח אלקי יעקב, שנאמר על דוד, המלכות. קרן מלשון שמקרינה את האור

שלג) דבורה, שבאה לשבח שבח המלך הקדוש  אמרה: יְהוָה, בְּצֵאתְךָ  מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם. מלמד, שהקב"ה הזמין כל שאר העמים לקבל התורה ולא רצו. וכי לא היה גלוי לפניו שלא ירצו, ולמה הזמינם? אלא שלא יהיה להם פתחון פה, לומר, שאם היה נותן להם הקב"ה את התורה, היו שומרים אותה. וע"כ הזמינם. וכל אלו הכתובים שאמרתָם דבורה, הכל הוא בחכמה, עד אותה שעה ששיבחה את עצמה וזו בעיה שכן כתוב יהללך זר ולא פיך, שנאמר, עד שַׁקַמתי דבורה, שקמתי אֵם בישראל, שאז נסתלקה ממנה רוח הנבואה. ומשום זה אמרה, עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה, עוּרִי  עוּרִי דַּבְּרִי-שִׁיר, שהייתה צריכה לחזור ולעורר את רוח הנבואה. שהרגישה שהיא רדומה מרוח הנבואה

שלד) וכל זה היה, כשנמצאו הגברים בחטא, ולא היו ראויים שישרה עליהם רוח הקודש שהרי למדנו שכאשר הגברים אינם ראוים, על הנשים לשלוט, אז כתוב: ואם כל עדת ישראל ישְׁגו ונעלם דבר מעיני הקהל, ואָשמוּ. הלוא, ואם כל ישראל ישגו, היה צריך לומר, והמילה, עדת, מיותרת? אלא, סובב על אלו שנמצאים בירושלים, שמשם יוצאת התורה לכל העם, שאם הם טועים נמצאים כל ישראל טועים, משום שכולם נמשכים אחריהם. ונעלם דבר מעיני הקהל, עיני הקהל, הם הסנהדרין, אלו הם הממונים על ישראל. כאשר אדם לא משתמש בצד הזכר שבו, דהיינו כאשר אינו פועל אידיאה גבוהה באמונה, אז הוא הולך אחרי הלב, אחרי הרגש, ובלי שכל בדרך כלל נופלים.

וַיִּקְרָא קו-קח

לִּילִית שֶׁהָיִיתָה נִמְצֵאת בַּתְּחִילָּה אֵצֶל אָדָם

לילית היא בחינת הרצון לקבל לעצמו שבאדם. כאשר בחינה זו רואה שהאדם דבוק בקדושה, היא מסתלקת לכרכי הים, דהיינו למקום של הרצונות הגולמיים, בדברים שבדרך הטבע יכול האדם לפעול רק על ההכרח. ואז יכולה לילית להזיק את האדם.

שטו) וְאִם כָּל-עֲדַת יִשְׂרָאֵל, יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר, מֵעֵינֵי הַקָּהָל; וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל-מִצְו‍ֹת יְהוָה, אֲשֶׁר לֹא-תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ. אמר רבי שמעון: נָשִׁים, שַׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה, שְׁמַעְנָה קוֹלִי; בָּנוֹת, בֹּטְחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי. כמה יש לאדם להסתכל בכבוד אדונו, כדי שיימצא ברייה שלמה לפני הקב"ה. כי כשברא הקב"ה את האדם, ברא אותו שלם  כמ"ש: אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר. את האדם, יורה שהיו דכר ונוקבא, והנוקבא הייתה נכללת בדכר. ואז, ישר, כתוב. ואח"כ: וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים.

שטז) מנקב של תהום הגדול העליון, נמצאת נוקבא אחת, רוח על כל הרוחות, ששמה לילית. והיא הייתה נמצאת בתחילה אצל האדם, שהייתה נוקבא שלו כפי שהיה בשבירת הכלים בעולם הנקודים והמלכות שימשה שם עם סיגים והשתמשו עם מלכות מצמצום א ללא רשות, זו בחינת לילית. ובשעה שנברא האדם ונשלם גופו, נזדמנו על הגוף ההוא אלף רוחות מצד שמאל. זה רצה לכנוס בו, וזה רצה לכנוס בו, ולא היו יכולים. עד שגער בהם הקב"ה. והאדם היה שוכב גוף בלי רוח, ומראהו היה ירוק. וכל אלו הרוחות מסבבים אותו.

שיז) בשעה ההיא ירד ענן אחד, ודחה כל אלו הרוחות, שהיו מסבבים את האדם. ובשעה זו, ויאמר אלקים, תוצא הארץ נפש חיה. ונוקבא, המלכות, נתעברה מן הדכר, ז"א דאצילות, עם נפש ההיא של האדם הראשון. והיא, המלכות, הוציאה את הרוח ההוא לנַשֵב אותו באדם, כלול מזכר ומנקבה  כמ"ש: ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה, הכלולה מזכר ומנקבה. שנפש חיה זו היא כלולה מכולם. לא כתוב נפש החיה עם האות ה הידיעה, כלומר נפש חיה סתם הכלולה מזכר ונקבה. כלומר נפשו של האדם בנויה מזכר ונקבה

שיח) וכשקם אדם, אחר שקיבל את הנפש חיה, הייתה הנוקבא שלו תקועה בצדו, והנשמה הקדושה שבו הייתה מתפשטת לצד של הדכר ולצד של הנוקבא, והייתה דיה לזה ולזה, לדכר ולנוקבא, משום שהייתה כלולה כך מדכר ונוקבא. אח"כ כשהגיע לגדלות ניסר הקב"ה את האדם ותיקן את הנוקבא שלו  כמ"ש: וַיִּבֶן יְהוָה אֱלֹהִים אֶת-הַצֵּלָע אֲשֶׁר-לָקַח מִן-הָאָדָם, לְאִשָּׁה שפירושו צד  כמ"ש: ולצלע המשכן. וַיְבִאֶהָ, אֶל-הָאָדָם, שהביאה בתיקונים שלה ככלה לחופה.

שיט) כיוון שראתה לילית את זה, ברחה, והיא בכְרַכי הים. ועד עתה היא מוכנה להזיק לבני העולם. וכשעתיד הקב"ה להחריב את רומי הרשעה, ושתהיה חרבה לעולם, תעלה לילית זו מן הים, וישכין אותה בחורבה הזו של רומי, משום שהיא חורבן העולם  כמ"ש: אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח. לכן על האדם להיזהר מחורבות

שכ) בספרי הקדמונים אמרו שלילית ברחה מן האדם מקודם לכן, עוד מטרם שנתקנה חוה. ואינו כן, משום כי נוקבא זו, לילית הייתה נמצאת עימו. אבל כל עוד שלא נתקנה חוה עם אדם, הייתה לילית מזדווגת עימו, וכשחוה נתקנה עימו, לילית ברחה לים. ועתידה להזיק העולם. שתי גרסאות מתי ברחה לילית, זוהי ההבחנה האם קודם מסירים את הרע ואז פועלים את הטוב או ההפך, כפי שאומר הבעש"ט סור מרע ע"י שתעשה טוב.

שכא) הרפואה לזה, שֶלילית לא תוכל להזיק, היא, שבשעה שהאדם מתחבר באשתו כדי להוליד, יכוון ליבו בקדושה של אדונו ויאמר, העטופה בסדין, שהיא לילית המעוטפת ומיללת תמיד, כי השם לילית הוא מלשון יללה. נזדמנה. הימלטי הימלטי, לא תכנסי ולא תצאי וכך גם כשבאה לו מחשבה זרה. לא שלך ולא מחלקך. שובי שובי, הים סוער, גליו קוראים לך. בחלק הקדוש אני אחוז, בקדושת המלך נתעטפתי.

שכב) ויכסה ראשו וראש אשתו עד שעה אחת. וכן בכל זמן שיתחבר עד ג' ימים לקליטת הזרע, שכל זרע שהאישה אינה קולטת עד ג' ימים, שוב אינה קולטת. ובספר שהניח אשמדאי לשלמה המלך, אמר שהוא עד ל' יום. ואמר שאחר שהשלים המעשה, ישפוך מים צלולים סביב מטתו, וזו היא שמירה מכל.

מִי שֶׁמִּינֶקֵת אֶת הַיֶּלֶד שְׁלֵה  [מאן דינקא לרביא]

שכג) מי שמיינקת את ילדה, לא תזדווג לבעלה אלא בשעה שהילד ישן. ואח"כ לא תניק אותו עד שעה אחת, כמהלך ב' מילים. או כמהלך מיל אחד אם אינה יכולה לחכות משום צער הילד, בזמן שהילד בוכה. ובזה לא יפחד ממנה, מלילית, לעולם. כאשר האשה עסוקה בהשפעה לתחתונים אין היא פנויה להשתוקקות לבעלה

שכד) אשרי הם הצדיקים, שהקב"ה מלמד אותם סודות עמוקים של מעלה ושל מטה, והכל בשביל התורה, כי התורה, כל העוסק בה מתעטר בעטרות שמו הקדוש. כי התורה היא שם הקדוש, ומי שעוסק בה מתרשם ומתעטר בהשם הקדוש, ואז יודע דרכים הסתומים וסודות העמוקים שלמעלה ושלמטה, ואינו מתיירא לעולם.

נָשִׁים שׁוֹלטוֹת בָּעוֹלָם  [נשין שלטין בעלמא]

שכה) ביום שנולד אדם נצטוו על עצה"ד ועברו על מצוות אדונם. ומשום שהאישה חטאה תחילה, ובא עליה הנחש  כמ"ש: והוא ימשול בך. מכאן ולהלאה, בכל זמן שהגברים נמצאים חייבים לפני הקב"ה, הנשים שמצד דין הקשה עתידים לשלוט עליהם  כמ"ש: עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל, וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ. על האדם להיזהר מצד האשה שבו, צד רצונות הגוף לא ישלטו בו. זאת יעשה ע"י כך שיקפיא רצונותיו עד שיהיה בדרך אמת בלבד

שכו) ואלו הנשים נקראות להט החרב המתהפכת. ולא שהן החרב המתהפכת, אלא הן להט מחרב הזו, הנקראת חרב נוקמת נקם ברית. חרב לה' מלאה דם. ולהט החרב ההוא מתהפכת, לפעמים היא גברים ולפעמים נקבות.

שכז) אוי לעולם כשהנשים שולטות בעולם. וכשנביא ישראל ראה, שישראל מעקמים דרכם, ונמצאים בעוונות לפני אדונם, אז אמר, נשים שאננות, איך אתן שוקטות, איך אתן יושבות שלא להתעורר בעולם, קוֹמְנָה, ותשלוטנה על הגברים.

שכח) אבל לא אמרו, אלא כמו שאנו מוצאים בדבורה שכתוב: היא שופטָה את ישראל בעת ההיא. וע"כ אוי לאדם, שאשתו מברכת בשבילו בשולחנו, שמוציאה את בעלה בברכת מזונות, משום שהוא אינו יודע לברך. כך דבורה, שופטה את ישראל, אוי לדור, שלא נמצא בהם מי שידין את העם, אלא נקבה אחת.

הנשמה שהיא צד הזכר שבאדם, צריכה להוביל

אישה היא צד הגוף של האדם אשר מנסה לשלוט מצד החוק הטבעי, ואז השליטה היא של שם אלקים. אמונה מקבלים ע"י צד הזכר שבאדם, שהוא שם הויה, למעלה מהדעת של הגוף. צד האישה נצרך שממנו באה ההשתוקקות, אך אל לה לשלוט על צד הזכר המשפיע. לצד הגוף יש לתת להוביל רק במקום שהחוק הטבעי נצרך, דהיינו רק כאשר אדם לא מצליח לפעול באמונה מעל טעם ודעת. כלומר עדיף לעסוק בענייני העולם הזה מאשר בטלה שתביא לחטא

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא קו-קח

1. מי היא לילית הרשעה?
2. מה היא נפש החיה שניתנה לאדם ומי היא?
3. הסבר את עניין הנסירה מצד בריאת האדם בתחילה.
4. מה יקרה לאחר שרומי הרשעה תהיה חרבה לעולם ומי היא בנפש האדם?
5. מה על האדם לעשות כאשר מתחבר עם אישתו כדי שלילית הרשעה לא תזיקו?
6. מה ההוראת לגבי אישה המינקת את ילדה ומה זה אומר בפנימיות?
7. מתי האישה מושלת באדם לרע ומתי לטוב אגב כך הסבר מה היא להט החרב המתהפכת?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא קו-קח

לִּילִית שֶׁהָיִיתָה נִמְצֵאת בַּתְּחִילָּה אֵצֶל אָדָם

הנשמה שהיא צד הזכר שבאדם, צריכה להוביל.

אישה היא צד הגוף של האדם אשר מנסה לשלוט מצד החוק הטבעי, ואז השליטה היא של שם אלקים. אמונה מקבלים ע"י צד הזכר שבאדם, שהוא שם הויה, למעלה מהדעת של הגוף. צד האישה נצרך שממנו באה ההשתוקקות, אך אל לה לשלוט על צד הזכר המשפיע. לצד הגוף יש לתת להוביל רק במקום שהחוק הטבעי נצרך, דהיינו רק כאשר אדם לא מצליח לפעול באמונה מעל טעם ודעת. כלומר עדיף לעסוק בענייני העולם הזה מאשר בטלה שתביא לחטא.

על האדם להיזהר מצד האשה שבו, צד רצונות הגוף לא ישלטו בו. זאת יעשה ע"י כך שיקפיא רצונותיו עד שיהיה בדרך אמת בלבד.

לילית היא בחינת הרצון לקבל לעצמו שבאדם. כאשר בחינה זו רואה שהאדם דבוק בקדושה, היא מסתלקת לכרכי הים, דהיינו למקום של הרצונות הגולמיים, בדברים שבדרך הטבע יכול האדם לפעול רק על ההכרח. ואז יכולה לילית להזיק את האדם.

וַיִּקְרָא קג-קה

תְּקִיעַת שׁוֹפָר

השופר בא לעצור את כוח הדין מהשמאל, ובא לחבר אותו עם כוח השפעה שבימין.

שט) ואין לך קול בשופר שאינו עולה לרקיע אחד, וכל ההמון שבאותו הרקיע נותן מקום לקול ההוא. והם אומרים: וַיהוָה, נָתַן קוֹלוֹ לִפְנֵי חֵילוֹ כִּי רַב מְאֹד מַחֲנֵהוּ, כִּי עָצוּם עֹשֵׂה דְבָרוֹ. ועומד קול באותו הרקיע, עד שבא קול אחר, ונועדים יחד ועולים בחיבור לרקיע אחר. וע"כ למדנו, שיש קול שמעלה קול. והוא קול של תקיעת ישראל למטה. קול שופר עולה למעלה ומעורר את המסך דחיריק שבקו אמצעי, כדי למעט ג"ר דשמאל ולייחדו בימין. אמנם יש ב' מיני פעולות במסך דחיריק הזה, עד שממעטות ומיחדות השמאל בימין:

א. המגלה את המסך דצ"א הבלתי ממותק בבינה, המכונה מנעולא, שמכאן מקבל עיקר הכוח למעט קו השמאל.

ב. המגלה המסך דמלכות הממותקת בבינה, המכונה מפתחא, שמכאן גם יש לו כלים לקבלת המוחין דו"ק דג"ר. וע"כ נבחנים ב' בחינות קולות המעוררים המסך דחיריק: קול א' מעורר את המסך דחיריק מבחינת המלכות דצ"א הבלתי נמתקת בבינה. קול ב' מעורר את המסך דחיריק מבחינת מלכות הנמתקת בבינה. וקול ב' הוא עיקר הנרצה בתקיעת שופר. ואלו ב' פעולות שבמסך דחיריק מכונות ב' רקיעים. ואין לך קול בשופר שאינו עולה לרקיע אחד, שאפילו קול מבחינת המסך דמלכות הבלתי נמתקת היוצא מן השופר, יש לו ג"כ רקיע אחד, שפועל שם פעולתו למעט הג"ר דשמאל. וכל ההמון שבאותו הרקיע נותן מקום לקול ההוא, שמקבלים את הקול ופועלים בו. והם אומרים, וה' נתן קולו לפני חֵילו כי רב מאוד מחנהו, כי עצום עושה דברו, כי קול ממלכות דמידת הדין הבלתי נמתקת הוא רב ועצום ואין מי שיעמוד לפניו. וע"כ יש בכוחו למעט את קו השמאל. וע"כ הם משמיעים את המקרא הזה בעת פעולתם. אמנם אם היה נשאר הקול הזה דמידת הדין, לא היו ראויים עוד לקבל שום מוחין ואפילו ו"ק דג"ר. וע"כ צריכים לקול הב' של מסך דמלכות הממותק בבינה, ששניהם מתחברים יחד. אלא קול הא' הוא בהסתר ואינו פועל, אלא קול הב' הוא שפועל וע"כ ראויים לקבלת מוחין. ועומד קול באותו הרקיע, עד שבא קול אחר, הקול דמסך המלכות הממותקת בבינה, ונועדים יחד ועולים בחיבור לרקיע אחר, ששני הקולות מזדווגים יחד ועולים לרקיע הב', ששם פועל רק המסך דמלכות הממותקת בבינה. והמסך הבלתי ממותק מחובר בו בהסתר כדי לתת לו כוח. וע"כ למדנו שיש קול שמעלה קול. כי קול הא' הבלתי ממותק, מעלה ונותן כוח לקול הב' הממותק בבינה, שיוכל להחזיק הקו שמאל בו"ק דג"ר. וע"כ צריכים לחיבור שניהם. והוא קול של תקיעת ישראל למטה.

יש בכוחות הנפש בחינה הנק' מנעולא, היא הנעילה ובלימה של הגאווה והאנוכיות. זהו תפקיד המסך דחיריק לנעול ולא לאפשר שימוש ברצון. כאן ישנם חסדים מכוסים ולא מקבלים שום אהרה. זוהי היכולת של האדם לוותר ולא לקבל דבר לעצמו. המפתחא היא הפתח הנפשי, היא היכולת לקבל חוכמה/שפע באופן מבוקר ומדוד. ללא הסכמה לוותר על הג"ר, על חלק מהאור, לא מקבלים כלום. הויתור עצמו הוא היראה שנמצאת במסגרת האהבה.

הכוח של האדם לעצור ולוותר על רצונו, הוא זה המאפשר לצרף את כוח ההשפעה ולפעול באופן חלקי עם ההשפעה.

שי) כיוון שמתחברים כל אלו הקולות שלמטה, ועולים לרקיע העליון שהמלך הקדוש, קו האמצעי, שורה בו, מתעטרים כולם לפני המלך. ואז הושלכו כיסאות הדין, והוקם כיסא האחר של יעקב, קו האמצעי, ונתתקן.

שיא) ע"כ מצאתי בספרו של רב המנונא סבא, באלו התפילות של ראש השנה שהיה אומר: התפילה וקול השופר, שמוציא הצדיק בשופר, היוצא מרוחו ונפשו, עולה למעלה. וביום ההוא עומדים ונמצאים מקטרגים למעלה. וכשעולה קול ההוא של השופר, כולם נדחים מפניו, ואינם יכולים להתקיים. אשרי חלקם של הצדיקים, שיודעים לכוון את הרצון לפני אדונם, ויודעים לתקן את העולם ביום ההוא בקול שופר. ע"כ כתוב: אַשְׁרֵי הָעָם, יֹדְעֵי תְרוּעָה. יודעי ולא תוקעי. ולמרות שלכאורה להלכה מספיקה שמיעת השופר בכדי לצאת לידי חובה, כתוב יֹדְעֵי תְרוּעָה, שיודעים לכוון ולחבר את הרצון, לחבר את התרועה שהיא הרצון העצמי לקב"ה

שיב) ביום הזה צריך העם לראות, שאדם שלם בכל, היודע דרכיו של מלך הקדוש, ויודע יְקָרוֹ של המלך, שיתפלל עליהם את התפילה ביום הזה, ושיזמן קול שופר בכל העולמות בכוונת הלב, בחכמה, ברצון, בשלמות, כדי שיסתלק הדין על ידו מן העולם. אוי לאלו, אשר השליח שלהם לא נמצא כראוי, כי עוונות העולם יבואו להזכיר בשבילו  כמ"ש: אם הכהן המשיח יחטא, שהוא שליח כל ישראל, הוא לאשמת העם. משום שהדין שורה על העם.

שיג) כאשר שליח הציבור זכאי, אשרי העם, שכל הדינים מסתלקים מהם על ידו. וכש"כ הכהן, שבשבילו מתברכים העליונים והתחתונים. וע"כ כהן ולוי, מטרם שעולה לעבודה, בודקים אחריו, ורואים דרכיו ומעשיו. ואם לא, אינו עולה לעבודה. וכן בסנהדרין לדון דין, אין מקבלים איש לסנהדרין, אלא אחר הבדיקה, אם ראוי לכך. הכל מדבר מאדם אחד, ושליח הציבור הוא הרצון המרכזי לכל ציבור הרצונות האחרים

שיד) ואם הכהן או הלוי נמצא כראוי, נותנים עליו חומר המקדש. ואם לא, אינו עולה לעבודה  כמ"ש: וללוי אמר תוּמֶיך ואוּרֶיך לאיש חסידֶך. מפני מה זכה לאורים ותומים ולעבוד עבודה, הוֵי אומר, אשר ניסיתו? כי ניסיתו מקודם וראית שכדאי לזה. האומר לאביו ולאימו, לא ראיתיו. וכיוון שנמצא באלו המדרגות, אז, יורו משפטיך ליעקב, ישימו קטורה, שיקריבו קטורת לשכך הכעס ולזמן את השלום. וכליל על מזבחך, כדי שיתבשם הכל, והברכות תמצאנה בכל העולמות. אז ברך ה' חֵילו.

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא קג-קה

1. אלו ב קולות דהיינו ב פעולות יש במסך דה חיריק ואגב כך הסבר מהו קול המעלה קול?
2. מהו ש"צ בפנימיות האדם שצריך להיות ראוי לעמוד ביום הדין?
3. הסבר את הנאמר "נשים שאננות קום נא שמע נא קולי"?
4. מהו שקדוש ברוך הוא ברא את האדם שלם והם ביקשו חשבונות ? על איזה חשבונות מדובר ואיך זה פועל באדם אחד?

וַיִּקְרָא קג-קה

תְּקִיעַת שׁוֹפָר

כוח האדם לעצור ולוותר על רצונו, מאפשר לצרף ולפעול באופן חלקי עם ההשפעה.

כתוב: אַשְׁרֵי הָעָם, יֹדְעֵי תְרוּעָה. יודעי ולא תוקעי. ולמרות שלכאורה להלכה מספיקה שמיעת השופר בכדי לצאת לידי חובה, כתוב יֹדְעֵי תְרוּעָה, שיודעים לכוון ולחבר את הרצון, לחבר את התרועה שהיא הרצון העצמי לקב"ה.

השופר בא לעצור את כוח הדין מהשמאל, ובא לחבר אותו עם כוח השפעה שבימין.

יש בכוחות הנפש בחינה הנק' מנעולא, היא הנעילה ובלימה של הגאווה והאנוכיות. זהו תפקיד המסך דחיריק לנעול ולא לאפשר שימוש ברצון. כאן ישנם חסדים מכוסים ולא מקבלים שום אהרה. זוהי היכולת של האדם לוותר ולא לקבל דבר לעצמו. המפתחא היא הפתח הנפשי, היא היכולת לקבל חוכמה/שפע באופן מבוקר ומדוד. ללא הסכמה לוותר על הג"ר, על חלק מהאור, לא מקבלים כלום. הוויתור עצמו הוא היראה שנמצאת במסגרת האהבה.

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא ק-קב

תְּקִיעַת שׁוֹפָר

היחד הוא קובע, ולא הרצון הפרטי

בכל מפגש עם המציאות, דבר ראשון בוחן האדם את הרצון הפרטי נוכח המקרה, וכאן עליו לפעול כדי להגיע לשלמות אל מול הקורה אותו בהשגחה, כדי להתחבר להשם.

השלמות יכולה להיות מושגת כאשר הנברא מתקן את קו שמאל, דהיינו את בחינת יצחק, היא ההשתוקקות. חוץ מהפעולה הגשמית בראש השנה, כאשר אדם מרגיש בנפשו השתוקקות גדולה, עליו לתקוע בשופר הנפשי כדי לתקן את הרצון כראוי, דהיינו לעורר את צד הבורא שבנפש כדי להתחבר אליו.

שב) רבי אלעזר ורבי אבא היו יושבים. אמר רבי אלעזר, ראיתי אבי ביום ראש השנה ויום הכיפורים, שלא רצה לשמוע התפילה מכל אדם, אלא א"כ עמד עליו שלושה ימים מקודם, לטהר אותו. שהיה אומר, בתפילה של אדם הזה שאני מטהרו, מתכפר העולם כך טיהרו עצמם ישראל שלשה ימים טרם קבלת התורה. וכש"כ בתקיעת שופר, שלא היה מקבל תקיעת אדם, שאינו חכם לתקוע בכוונה בסוד התקיעה.

שג) אלו התקיעות כסדרם.

סדר הראשון: כלול מכולם, כלול משברים ומתרועה: תקיעה, שברים תרועה, תקיעה.

סדר השני: תקיעה אחת כסדרו בתחילה, ותקיעה אחת כסדרו בסוף, וגבורה גדולה, השברים, ביניהם. והסדר: תקיעה, שברים, תקיעה.

סדר השלישי: תקיעה אחת בתחילה, ותקיעה אחת בסוף, וגבורה סתם, תרועה ביניהם. השברים עולה לגבורה, התרועה יורדת למלכות. אחד דין קשה, השברים. ואחד דין רפה, התרועה.

והם עשרה קולות: תשר"ת תש"ת תר"ת. והם תשעה קולות, כי שברים תרועה שבאמצע סדר הא' אינו שני קולות אלא קול אחד שכולל שניים, וע"כ אין יותר מתשעה קולות.

ב' גבורות: קו שמאל דז"א, יצחק, והמלכות, הנבנית מקו שמאל. גבורה דז"א גבורה גדולה, והמלכות גבורה סתם. התקיעות כנגד ג' קווים, לתקן הקו שמאל, דין, עם ב' הקווים הימין והאמצעי, אברהם ויעקב, חסד ורחמים. והם ב' התקיעות: אחד בראש הסדר כנגד אברהם, ואחד בסוף הסדר כנגד יעקב. ביניהם נתבשם ונמתק יצחק, קו השמאל. אמנם יש ב' בחינות שמאל: גבורה דז"א, יצחק, וגבורה סתם, מלכות. וצריכים להמתיק את שניהם. וע"כ צריכים לג' סדרים. כי השברים כנגד גבורה הגדולה. התרועה כנגד גבורה סתם. ע"כ בסדר הראשון אנו כוללים ב' הגבורות יחד, שסדר ראשון כלול מכולם, וע"כ תוקעים תקיעה, שברים תרועה, תקיעה. וסדר השני ממתיקים עם ב' התקיעות את הגבורה הגדולה בלבדה, שברים, שסדר השני הוא, תקיעה אחת כסדרו בתחילה, ותקיעה אחת כסדרו בסוף, וגבורה גדולה, השברים, ביניהם, שתוקעים תקיעה, שברים, תקיעה. ובסדר הג' ממתיקים עם ב' התקיעות את גבורה סתם בלבדה, שסדר השלישי הוא, תקיעה אחת בתחילה, ותקיעה אחת בסוף, וגבורה סתם, התרועה, ביניהם. שאינו אומר כאן גבורה גדולה, אלא סתם גבורה, המלכות, תרועה. ותוקעים תקיעה, תרועה, תקיעה.  קול שברים נשמע שבר שבר. קול התרועה נשמע כמו גערה והכעסה. ולכן אמר, שברים עולה לגבורה, שהשברים עולה לגבורה דז"א. ואמר, תרועה יורדת, שהתרועה יורדת למלכות. שברים דין קשה. תרועה דין רפה.

שד) ביום הזה מתעטר יצחק, גבורה וקו שמאל, והוא ראש האבות. ביום הזה כתוב: פחדוּ בציון חטאים. ביום הזה נעקד יצחק, ועקד הכל. ושרה מיללת מי מילל לאברהם הניקה. וקול שופר חזק מאוד. אשרי חלקו מי שעבר ביניהם וניצל מהם. בשביל זה אנו קוראים פרשת עקדת יצחק ביום הזה, כי ביום הזה נעקד יצחק למטה, ונקשר באותו שלמעלה בשעה שכתוב: ויעקוד את יצחק בנו. בראש השנה חוזרים העולמות לקדמותם, כמו שהייתה המלכות ביום ד' דמעשה בראשית, שהייתה מלבשת הקו שמאל דבינה, וז"א הקו ימין דבינה. ואז עוד לא נתיחדו הימין והשמאל ביחד, והייתה החכמה בלי חסדים, ולא הייתה יכולה להאיר. כי אין החכמה מאירה בלי חסדים אמנם בראש השנה זה עדיין לא בחינת שני המאורות הגדולים זהו רק שורש אשר ביום הכיפורים הם מאירים בחוכמה, אך מכיוון שאין חסדים הם מצמצמים את האור בבחינת חמשת העינויים, כדי להראות שהחסדים הם החשובים בבחינת לכי מעטי עצמך. וזה הדינים וקיטרוג הלבנה. והעצה לזה נתן הקב"ה תקיעת שופר, שע"י הקול היוצא משופר, מעוררים כוח המסך דחיריק בז"א, שהוא קו האמצעי, וע"י מסך דחיריק הוא ממעט את קו השמאל מג"ר, ואז נכנע השמאל לימין ומתיחד עימו, ומתלבשת ו"ק דחכמה, שנשארו בקו שמאל בחסדים, ואז הם מאירים. הרי שביום ראש השנה, ע"י תקיעת שופר, נתתקן הקו שמאל, שיוכל להאיר, מפאת התלבשותו בחסד דימין. ביום הזה מתעטר יצחק, שיצחק, קו שמאל, נתעטר ע"י התלבשותו בחסדים, ומאיר בו"ק דג"ר, שנקרא עטרה. והוא ראש האבות, כי בחינת הראש, ג"ר, שיש בחג"ת דז"א, הנקראים אבות, הן מיצחק, כי ו"ק דחכמה שלו הוא ג"ר וראש. אבל קו ימין, אברהם, חסדים חסרי ג"ר, כי אין ג"ר אלא מחכמה. ביום הזה כתוב: פחדוּ בציון חטאים, כי החטאים הרוצים להדבק בג"ר דשמאל, המעוררות דין בעולם, הם עתה בפחד, מחמת שהמסך דחיריק שנתעורר מקול שופר, מיעט את ג"ר הללו. ותדע, כי תקיעת שופר ועקדת יצחק הם ענין אחד, כי עקדת יצחק פירושו, שאברהם עורר את המסך דחיריק שבקו האמצעי למעלה, שע"י כוח הזה, ויעקוד את יצחק בנו, שמיעט הג"ר דחכמה שבקו שמאל, יצחק, שע"י המיעוט הזה נכלל השמאל בקו ימין, שהוא אברהם למעלה. וכן יצחק למטה נכלל באברהם, שעי"ז נשלמו שניהם. ביום הזה נעקד יצחק, כי קול השופר ממעט את קו השמאל מג"ר שלו, שזה נבחן לעקדה של יצחק, ועקד הכל, שכל הבחינות של קו שמאל למעלה, נעקדו, ואפילו קו השמאל דבינה. ושרה מיללת, שהבינה, הנקראת שרה, הייתה בוכה, שפירושו מיעוט, מחמת שנתמעט קו השמאל שלה. וכל זה נעשה משום שקול השופר חזק מאוד, שקול השופר החזק גרם לכל המיעוט הזה. כי ביום הזה נעקד יצחק למטה, ונקשר באותו שלמעלה, שנתקשר מחמת העקדה בייחוד ימין ושמאל שלמעלה. וזכה שהו"ק דחכמה שלו יתלבשו בחסדים, שהיא בחינת הג"ר שלו ושל שאר המדרגות. אדם לא יכול לקבל את האור במקום ההשתוקקות, שאז הוא ירצה רק לעצמו במקום לתת לכלל. לכן על האדם להכניע את צד השמאל שבנפשו תחת הימין. יש להכניע את הרצון תחת האמונה. ויתור על חלק מהחוכמה פירושו קבלת חוכמה מסוג של רצון שהתכלל בהשפעה. יש לאדם הרגשה שאינה נכונה שאם יתנו לו את כל מה שהוא רוצה הוא יהיה שלם, כמו כן להיפך, בהשפעה בלבד אין שלמות מפני שיש להשתמש ברצון לקבל, אך בצורה מבוקרת. תקיעת השופר היא המתקנת את צד שמאל שיוכל לפעול במסגרת השלמות של חסדים וחוכמה, של ימין ושמאל.

שה) אמר רבי אלעזר: ביום של עקדת יצחק העטיר יצחק לאברהם במוחין דג"ר, המכונים עטרה  כמ"ש: בעטרה שעִטרה לו אימו, שכתוב: וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם. וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, יְהוָה נִסִּי, שהוא לשון התנשאות ורוממות. וניסה הוא כמו נשא, ולא מלשון נסיון. כי בעקדת יצחק הגדיל ונשא את אברהם. שנשתכלל הימין ונשלם ע"י עקדת השמאל. כי מטרם שקו ימין, אברהם, נכלל בשמאל, יצחק, אין לו לימין אלא ו"ק בלי ג"ר. ואחר שנכלל בשמאל, יש לו ג"ר כמו השמאל. והתכללות זו באה לו ע"י עקדת יצחק. ונמצא שהימין נשתכלל ונשלם ע"י העקדה  כמ"ש: וְהָאֱלֹהִים, נִסָּה אֶת-אַבְרָהָם, שהגדילו בג"ר. והאלקים זהו פחד יצחק, מידת הגבורה, קו שמאל, שמידה זו הגדילו בג"ר, ע"י שנכלל בה ע"י עקדת יצחק. בעקדה יצחק לא הצטווה בכלום אלא רק אברהם. אמנם יצחק קיבל על עצמו ופשט את צווארו, אבל עיקר הניסיון היה לאברהם.

שו) רבי אבא אמר: כִּי-אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל, וְזֶה יָרִים. אלקים גבורה, ושופט ת"ת. אם לא היה עובר הדין של יצחק, גבורה וקו שמאל, במקום שיעקב שורה, ת"ת וקו אמצעי, ונתבשם שם, אוי לעולם שיפגש בדינו. כי יעקב, קו אמצעי, ממעט את קו השמאל ע"י המסך דחיריק, שע"י זה מתיחד השמאל עם הימין, ונתבשמים הדינים הקשים שבשמאל. כי באש ה' נשפט, שהאש שבשמאל נשפט ע"י הויה, קו אמצעי, המיחדו עם הימין. וזו היא התבשמות העולם. התבשמות היא השפעה, העולם הוא קו שמאל מבחינת העלם, דהיינו התכללות שמאל בימין

שז) וכיוון שיצחק, קו שמאל, נכנס במקומו של יעקב, קו אמצעי, ויעקב אחז בו בכוח המסך דחיריק שבו כלומר לא נתן לקו שמאל לפעול לבדו. שבקו אמצעי ישנה המנעולא שלא מאפשרת לחוכמה להתגלות, ויש את המפתחא המאפשר קבלת ו"ק בלבד, אז שקט האש והצטננו הגחלים שלו, שהם הדינים של קו שמאל. בדומה לאדם שהיה כועס, וחגר והזדיין, ויצא בכעסו להרוג בני אדם. חכם אחד עמד על פתחו, ואחז בו. ולא עזבו לצאת החוצה. אמר לו הכועס, אם לא אחזת בי והתקפת אותי, היה הרג נמצא בעולם זהו הכח לעשות אור חוזר הנדחה. כי בעוד שהתקיפו זה את זה ואחזו זה בזה, נצטנן כעסו על שיצא להרוג. יצא אותו חכם והוכיח, מי סבל הכעס ותוקף הדין של אותו אדם, הוֵי אומר, מי שעמד על הפתח לעכבו מלצאת.

שח) כך אמר הקב"ה, קו האמצעי, לישראל, בניי לא תפחדו מן הדינים של קו שמאל, כי אני עומד על הפתח, לעכב את הדינים מלצאת. אבל התעודדו ביום הזה ותנו לי כוח בשופר דהיינו לעורר את קו אמצעי שהוא בחינת הבורא שבנברא. שע"י קול שופר מעורר קו האמצעי את המסך דחיריק, שזה כל כוחו למעט קו השמאל ולהמתיקו בימין. וזולתו אין כוח שיוכל לייחד השמאל בימין. שאם נמצא קול שופר כראוי ומכוונים בו למטה, הקול ההוא עולה ומעורר את המסך דחיריק בקו האמצעי, ומיחד הימין והשמאל, שבו מתעטרים האבות, שע"י התכללות בימין ושמאל, הם קונים מוחין דג"ר, שע"י זה נתעטר יצחק ונתעטר אברהם (כנ"ל באות ש"ד ובאות ש"ה). וכיוון שאת כל זה גרם יעקב, נעטר גם הוא, שכל המוחין שגורם תחתון לעליון, זוכה בהם גם התחתון. ונמצא שהאבות אברהם ויצחק עומדים במשכנו של יעקב, משום שהוא הפועל כל הייחוד הזה. וע"כ צריכים להיזהר בשופר, ולדעת קול ההוא, ולכוון בו שמוכנים להכניע השמאל ולעורר את קו אמצעי, הוא צד הקב"ה שבאדם.

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא ק-קב
1. מה היה מנהגו של רבי שמעון בענין התוקע ושליח הציבור בראש השנה ומדוע לדעתך
2. מה הם ג הסדרים של התקיעות מה מציין כל אחד מהם
3. מדוע יש צד לומר שהם עשרה וצד לומר שהם תשעה
4. מה ההבדל בין תרועה לשברים הן מבחינת הספירות והן מבחינת המשמעות הנפשית
5. מהו "פחדו בציון חטאים"
6. הסבר באופן נרחב את הקשר בין יצחק לראש השנה והעקדה מה תפקידה וכיצד היא קשורה לתקיעת שופר
7. מהו שכתוב והאלקים ניסה את אברהם על פי אות שה
8. מדוע תקיעת שופר מראה על התבשמות העולם אגב כך הסבר היכן אתה פוגש בחייך את מקום הבשם והיכן את מקום הבורסקאי

וַיִּקְרָא צז-צט

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם

אמונה היא כלל חשוב יותר מרצונות פרטיים.

כך עם ישראל השכיל לשמור כל השנים על התורה שהיא כלל, מול כל המכשולים והרצונות השונים. וכן כך גם בתורה עצמה, הפנימיות היא הכלל. לאדם שאין את הכוח לפעול את ההשפעה, את מידת הבינה, שהיא כוח הבורא שבנברא, סימן שאין הוא הולך בדרך האמת.

אם הכהן המשיח יחטא, אוי לאלו הסומכים על עבודתו. כעין זה הוא שליח ציבור, שנמצא בו חטא, אוי לאלו הסומכים עליו. לכן נדרשת אחריות לכל תפקיד שאחרים תלויים בו כמו מפקד הורה או מורה. וכן ישנה אחריות לכפופים לאותו מי שמופקד להובילם.

הכהן מייצג את הכלל, ואם הוא יחטא, דהיינו יגרע טובו בגלל עוונות העם. לכן יש להישמר שהרצונות הפרטיים לא יפגמו ברצונות כלליים כמו יראה, ברית וכדומה. ומאחר וכל אחד צריך לבנות משכן בתוך ליבו, עליו לשמור שלא לאבד את הכהן המשפיע שבנפשו, ע" שיאפשר לרצונות פרטיים לפעול בניגוד לאחדות ולרצון הכלל.

וַיִּקְרָא צז-צט

אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא, לְאַשְׁמַת הָעָם

הכהן מייצג את הכלל, ואם הוא יחטא, דהיינו יגרע טובו בגלל עוונות העם. לכן יש להישמר שהרצונות הפרטיים לא יפגמו ברצונות כלליים כמו יראה, ברית וכדומה. ומאחר וכל אחד צריך לבנות משכן בתוך ליבו, עליו לשמור שלא לאבד את הכהן המשפיע שבנפשו, ע" שיאפשר לרצונות פרטיים לפעול בניגוד לאחדות ולרצון הכלל.

רצו) אשר נשבעת להם בָך. שבועה השביע הקב"ה את האבות, באבות שלמעלה, חג"ת דז"א שעלו לחב"ד. בָך, באלו שלמעלה, באלו השורים בך, שנשבע בחג"ת. ותדבר אֲליהם, ארבה את זרעכם, אשר אמרתי. אשר אמרת, היה צריך לומר? הרי משה אמר זה, הלוא היה לו לומר, אשר אמרת? אלא הקב"ה אמר רצה זה אל האבות פעם ושתי פעמים, שכבר אמר להם. ועוד, אשר אמרתי, אשר רציתי ברצון נפשי, ואין צריך לומר, שכבר אמר להם, כי אמירה פירושו רצון.

רצז) ונחלו לעולם הכוונה שמצד האמת צריכה המכלות לקבל מז"א, ואם חטא העם יוצאת לגלות, כלומר באשמת העם, עולם העליון, ז"א, שארץ, מלכות, אחוזה בו וניזונת ממנו. ואם ארץ זו מגורשת לגלות, ואינה אחוזה בז"א, למה היא לאשמת העם הוא זה. וע"כ כתוב: ונחלו לעולם, שהמלכות תתיחד עם ז"א לעולם, ולא תלך בגלות. ובזה ביאר, אם הכהן המשיח, ז"א, יחטא, שיגרע הייחוד מן המלכות, שתצא בגלות, לאשמת העם הוא.

רצח) אם הכהן המשיח יחטא, זה כהן שלמטה, שנתתקן לעבודה בבית המקדש, ונמצא בו חטא, לאשמת העם הוא ודאי, שהעם יֶאְשְמו בשביל זה, כי אוי לאלו הסומכים על עבודתו. כעין זה הוא שליח ציבור, שנמצא בו חטא, אוי לאלו הסומכים עליו. כש"כ הכהן, שכל ישראל ועליונים ותחתונים, כולם מחכים ומצפים להתברך על ידו. וכך נדרשת אחריות לכל תפקיד שאחרים תלויים בו כמו מפקד הורה או מורה. וכן ישנה אחריות לכפופים לאותו מי שמופקד להובילם. וכך אמונה היא כלל חשוב יותר מרצונות פרטיים. כך עם ישראל השכיל לשמור כל השנים על התורה שהיא כלל, מול כל המכשולים והרצונות השונים. וכן כך גם בתורה עצמה, הפנימיות היא הכלל.

לאדם שאין את הכוח לפעול את ההשפעה, את מידת הבינה, שהיא כוח הבורא שבנברא, סימן שאין הוא הולך בדרך האמת.

רצט) בשעה שהכהן מתחיל לכוון כוונות, ולהקריב קרבן העליון, להקריב ייחוד המלכות בז"א, הכל נמצאים בברכה ובשמחה, הימין, חסד, מתחיל להתעורר, והשמאל, דין, נכלל בימין, והכל מתאחז ומתקשר זה בזה, ומתברכים כולם יחד. נמצא שע"י הכהן מתברכים העליונים והתחתונים. וע"כ, אם חטא, צריך להקריב קרבן עליו, כדי שיתכפר עוונו.

ש) אמר רבי יוסי: ע"י הכהן מתכפר חטאו של אדם, כשהוא מקריב בשבילו קרבן. כשהוא עצמו חטא, מי מקריב עליו, ומי יכפר עליו? אם הוא מקריב לעצמו, הרי הוא נתקלקל, ואינו ראוי שיתברכו בשבילו עליונים ותחתונים, כי אם התחתונים אינם מתברכים על ידו, כש"כ עליונים? ולא, הרי כתוב: וכיפר בעדו ובעד ביתו. ולמה צריך לאחר, שיכפר עליו, משום שחטא, והוא יכול לכפר על עצמו, שכתוב: וכיפר בעדו?

שא) ידוע באיזה מקום נקשר כהן גדול, בחכמה, ובאיזה מקום נקשר כהן אחר, ואותו שנקרא סגן, ידוע שבחסד. וע"כ כהן אחר מקריב קרבנו של כהן גדול, שנקרא הכהן המשיח, בתחילה, ומעלה אותו עד אותו המקום שמקושר בו, עד חסד דז"א. ואחר שהכהן העלה את הקרבן עד אותו מקום, חסד, אין מעכבים את הכהן הגדול להעלות למקומו, חכמה, שיתכפר חטאו. וע"כ כהן אחר מקריב עליו קרבנו, וכיוון שאחר מקריב ואין מסתפקים כל כך על ידו, כי אינו יכול להעלות רק עד החסד, ובחינת כהן גדול הוא עד החכמה, הנה אח"כ כהן הגדול עצמו מקריב, ואלו העליונים מתחברים כולם לכפר חטאו. והמלך הקדוש מסכים עימהם. כעין זה, המתפלל, וטועה, יעמוד אחר תחתיו.

כהן הוא קו ימין שהוא חוכמה חסד נצח, ובהיותו כהן גדול הוא בחינת חוכמה. הסגן הוא בחסד וכהן הדיוט בנצח. וכשכהן גדול חטא, נופל לדרגת חסד, ועל הסגן להעלות חזרה את הקרבן.  

צז-צט שאלות חזרה הדף היומי בזהר ויקרא
1.כתוב אשר נשבעת להם בך מי אומר אמירה זאת וכיצד אפשר לפרש זאת בשתי צורות
2. מהו בגוף אחד שהכהן נפגם לאשמת העם

3. מה תוצאת הכוונות שמכוון הכהן בהיותו מקריב קרבן לעליון
4. כאשר הכהן הגדול חוטא מי מקריב עליו ומי יכפר עליו הבא תשובת רבי יהודה ותשובת רבי חייא והראה את היחס בינהם

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא צא-צג

1. מהו נהר דינור – כיצד הוא פועל כלפי הרשעים, כיצד כלפי הצדיקים ומדוע?
2. מהו העונש לרשעים שבאותו דבר יש שכר לצדיקים?
3. אלו שישה צירופים ישנם ביה"ו ועל מה הם מורים?
4. מהו צדיק חי העולמים וכיצד הוא מתחבר לאות ה' אחרונה?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא פה-פז

עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

רנד) אמר רבי יוסי, עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. אימך היא לא תגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה. לגלות ערות אמך זה לגלות את ערות המלכות, דהיינו השכינה הקדושה, ואם עשה כך עליו לחזור בתשובה.

רנה) כאשר נתגבר היצר הרע באדם, אינו מתגבר אלא בעריות לשון ערוה. וכל החטאים אחוזים בערווה וכתוב: לא תגלה. וכשנתתקן, מתתקן כנגד זה שגילה, וזה נקרא תשובה. התשובה היא התיקון של גילוי הערוה

רנו) כל חטאי העולם אחוזים בגילוי ערווה, עד שאמא, המלכות, מתגלה בשביל החטאים, שמתגלה ערוותה. וכשמתגלה, כל הבנים, ישראל למטה, מתגלים וכתוב: לא תקח האם על הבנים. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, המלכות, ומתתקנת ומתכסה ממה שנתגלה. ומשום זה כתוב: אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. ואז נקראת תשובה. ואז נקראת יום הכיפורים  כמ"ש: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. הטהרה היא ויתור על החיצוניות ועל העֶרְוַה, שפירושה קבלת האור בעל מנת לקבל.

ב' נקודות נתתקנו במלכות:

א. נקודתה עצמה דמידת הדין, שלא נמתקה בבינה. שמבחינה זו כוח הצמצום ומסך עליה, שלא תוכל לקבל אור העליון.

ב. נקודתה הממותקת במידת הרחמים, בבינה, שמבחינה זו היא ראויה לקבל כל האורות שבבינה. ואז משפעת גם לבי"ע ולישראל מאורותיה הגדולים. ולפיכך המלכות משמשת רק בנקודה השנייה דמידת הרחמים בקדושה, ונקודה זו מגולה בה. אבל נקודה דמלכות דמידת הדין נגנזה בה, ואינה מתגלה כלומר שאין להשתמש במידת הדין של צמצום א בלי מיתוק במידת הרחמים. ואם היא מתגלה, תיכף מסתלק ממנה האור העליון ויוצר שבירה ומזין את הקליפות ומחזקן, מחמת הצמצום ומסך שבה. כמ"ש עצה"ד טוב ורע. זכה האדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. שאם האדם זוכה, נמצאת הנקודה דמידת הדין בגניזה בתוך המלכות, ורק הנקודה דמידת הרחמים מגולה, ואז המלכות משפעת לו כל טוב שמקבלת מבינה. ואם האדם אינו זוכה, אלא שחוטא, אז מתגלה נקודה דמידת הדין שבמלכות, ומיד כל האורות פורחות ממנה, והדינים נאחזים בה, ונמצא אז האדם בכל רע. וזהו שאומר אימך היא. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה ואם בא לחטוא, שאז תיגלה במלכות נקודה הא' דמידת הדין, שנקראת ערווה, להיותה הגורמת להסתלקות כל האורות ממנה, אז אומר הכתוב: אימך היא, הרי המלכות היא אימך, לא תגלה ערוותה. ואם חטא וגילה ערוותה, ודאי הוא שצריך לתקן מה שגילה. שאותה הנקודה דמידת הדין שגילה, צריכים לחזור ולכסות אותה. ולתת השליטה לנקודה דמידת הרחמים, ואז תחזור ותקבל האורות מבינה וכל החטאים שאדם עושה, נאחזים בגילוי ערווה ההיא, שגורמים שמתגלָה במלכות הנקודה דמידת הדין המסלקת ממנה האורות, שנקראת ערווה. שעליה מזהיר הכתוב: לא תגלה. וכשהאדם מתקן את חטאו, הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם באותו גילוי, לחזור ולכסותה. וזה נקרא תשובה. כי ע"י הכיסוי הוא משיב את המלכות בחזרה לקבל את האורות מבינה משמע שהתיקון הוא לתת למידת הרחמים את השליטה. האדם צריך לקבל החלטה בכל פעם מחדש באיזו נקודה נפשית הוא פועל. האם מנקודת האמת שזו הכללת הרצון בהשפעה, או בנקודת הגוי שבנפש. השתוקקות, רצון המתכללים בבינה, אומר שהרצון מתכלל בתכונת הבינה שהיא רצון לדבקות באין סוף.. וזה שרומז, לא תיקח האם על הבנים. כי עם גילוי ערוות האם, הוא פוגם הן באם, שנסתלקו ממנה האורות, והן בבנים, שהם ישראל, שאין להם מה לקבל ממנה. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, שכשהאדם חוזר בתשובה למטה, מתתקן גילוי ערווה שעשה במלכות, ומתכסית ממה שנתגלה, שהערווה, שהיא הנקודה דמידת הדין, חוזרת ומתכסה, שנגנזה שוב, והנקודה דמידת הרחמים שולטת. לכן כתוב: אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. שהחטא, שהיא הערווה, שנתגלתה, חזרה ונתכסתה. ואז נקראת תשובה, כי שבה לבינה. ואז נקראת יום הכיפורים, כי כשהמלכות חוזרת לבינה היא נקראת יום הכיפורים. חזרה בתשובה פירושה מתן השליטה על כל הרצונות לבינה, למידת ההשפעה, ליחד, לכלל.

אל לו לאדם לנסות להשתמש ברצונות עליהם אין לו מסך, כלומר יכולת התגברות, ועליו לפעול באופן תדיר רצונות של השפעה לטובת הכלל ולא למען עצמו. זו פעולה נפשית אותה אפשר לבצע רק באמונה מעלה מהדעת. כל שימוש בגאווה, באגו היא בחינת גילוי ערוה.

במלכות שהיא השכינה הקדושה ישנן שני צדדים. נקודה אשר באמצע עליה נעשה הצמצום ואסור לקבל בה אור, בוצינא דקרדינותא  הרצון לקבל בעל מנת לקבל, שנגנזה ברדלא ואין להשתמש בה מפני שאין מסך עליה. לגלות ערוה זו אומר להשתמש בה וזהו מקור כל החטאים. נקודה אחרת התכללה בבינה ובה מותר להשתמש.

רנז) מתי נקראת המלכות, תשובה? כשהאם, המלכות, מתכסה, שחוזרת ומתכסה הנקודה דמידת הדין, הנקראת ערווה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפעת להם כל טוב. שכתוב: אם הבנים שמחה. וחוזרת לקיום, כמו שהייתה מטרם שפגמו בה. הנקודה דמידת הדין שהייתה מקודם לכן סגורה וגנוזה, חזרה למקומה, שחזרה למקומה המכוסה. וכל המדרגות חוזרות אחד לאחד, שכל תחתונה עולה לעליונה, ומתברכות כל אחת ואחת. ואז נקרא תשובה. תשובה סתם לכלול הכל, שכל המדרגות חזרו ונתקנו.

רנח) אמר רבי יצחק: כאשר העולם, המלכות, מתתקן, כולו מתתקן ביחד, בבת אחת  כמ"ש: כי גדול מעל שמים חסדך. מעל שמים, שהמלכות עולה למעלה מן אמא, בינה. כי ז"א נקרא שמים, ולמעלה מז"א היא בינה. וכיוון שהמלכות עולה שם, נתתקנה בבת אחת כמו אמא. ונקראת תשובה. כי המלכות תשוב לבינה.

רנט) אמר רבי יהודה: כתוב בדיוק, מעל שמים. אם היה כתוב: על שמים, היה משמע, מקום ההוא העומד על שמים, שהוא בינה, ולא יותר. כיוון שאמר מעל שמים, משמע על מקום ההוא, העומד על שמים למעלה למעלה, שהוא עתיק. שני דרגות של תיקון, כאשר עולה לבינה אומר שעדיין ישנם חלקי רצון אותם ניתן להמתיק ולהשתמש בהם, וכשעולה לעתיק, נכנסים חלקי הרצון לגניזה מפני שלא ניתן כעת לתקנם

רס) בזמן ההוא שהמעשים מתוקנים למטה, ואמא בשמחה, מתגלה עתיק, כתר, והאור שב לז"א. ואז הכל בשמחה, הכל בשלמות, והברכות נמצאות בכל, והרחמים מוכנים, וכל העולמות בשמחה  כמ"ש: ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו. ישוב עתיק להתגלות בז"א, כי ישוב להתגלות ממה שהיה סתום מתחילה. והכל נקרא תשובה, על שם עתיק, ששב להתגלות.

רסא) אמר רבי יהודה: הכל הוא בכלל ישוב, כמו עתיק. הכל סתם, בלי הפרש וכתוב: למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים. הכל בכלל תשובה.

וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה

גזילה היא שימוש ללא רשות ברצון. חזרה בתשובה היא החזרת הרצון בו משתמשים ללא רשות לבעל הבית, הקב"ה, או משתמשים ברצון ברשות, דהיינו בעל מנת להשפיע למען הכלל

רסב) וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. הגזלה ולא יותר. ובגנב כתוב: שישלם כפל, וארבעה וחמישה. הגזלן השווה יראה עליונה לתחתונה, ליראת אדם. כלומר, שאינו ירא לא מהקב"ה ולא מאנשים. וזה שגנב, שם כנגדו יראה תחתונה, מבני אדם, ולא יראה עליונה. ונמצא שהחשיב יראת אדם יותר מיראת ה'. גם לגזלן וגם לגנב אין יראה מהשם שרואה את כל המעשים. הגזלן גרוע יותר שאפילו מבני אדם אינו ירא.

רסג) כתוב: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא כמ"ש: התורה והקב"ה תמהים עליה ואומרים, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וכתוב: ונפש כי תמעול מעל. או, נפש כי תשבע. נפש כתוב: ולא רוח או נשמה. כי הרוח והנשמה אינם חוטאים, אלא שנפגמים מחמת הנפש החוטאת. וכאן בגזלה גוף ונפש. שכתוב: וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם–וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה. על מי שבא לתקן מעשיו, נאמר, והשיב. כמי שמתקן מעשיו כדי שישובו מעיינות המים, שהם השפע העליון, למקומם, להשקות הנטיעות, שהן הספירות. כי הוא גרם בחטאיו למנוע השפע מהן. וע"ז נאמר, והשיב את הגזלה.

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא צד-צו

1. מה פירוש הגידה לי שאהבה נפשי?
2. באיזה מצב רואה כנסת ישראל את הקב"ה כשלם? מדוע?
3. הסבר את הכתוב: בכל מקום שלא נמצא זכר ונקבה אין הברכות שורות עליו".
4. מה מתלוננת כנסת ישראל כשעם ישראל יצאו לגלות ומה עונה לה הקב"ה ?
5. מהיכן אנו לומדים אחריות אישית באות רצ"ג?
6. מהם ב' הכללים שאנו לומדים בכתוב: זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא ע-עב

נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא

ראוי לו לאדם לעשות תשובה בעוד מועד.

אדם יכול להתקיים רק כשיש בו ב צלמים, צלם מצד אבא וצלם מצד אמא שכתוב: אַךְ-בְּצֶלֶם, יִתְהַלֶּךְ-אִישׁ. שני הצלמים, אחד גדול ואחד קטן, וכששניהם נמצאים יחד הוא עומד בקיומו. וזה הוא, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים. כי כיוון שאלו הצללים נעברים ממנו, והוא נאסר באזיקים, שהולך למות, אם עושה אז תשובה, היא תשובה. אבל אינה טובה כל כך, כלומר אין לאדם לחכות לייסורים, אלא לעשות תשובה בזמן שישנם בו שני הצללים, שאז התשובה מועילה יותר. לכן אל לו לחכות לזמן ירידה, אלא בזמן עליה והתרוממות הרוח יעשה תשובה, ובכל אופן עליו לעבוד בשמחה ולחפש את התשובה.

וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ

שמירה על הברית אומר שעל האדם להיות מחויב לכל היוצא מפיו שכתוב: ולא יחל דברו, דהיינו שלא יעשה חולין מהתחייבויות שמוציא מפיו וגם על מחשבתו. כדי להצליח לשמור על הברית על האדם לבחור בסביבה ראויה של ספרים וסופרים, אחרת ייצר הרע ישתלט עליו. וגם לאחר שמנסה לשמור כל זה בכל כוחו, יתפלל להשם שיעזור לו. הברית של האדם היא עם הקב"ה, ברית ושבועה שנקבעים עוד טרם יצירת הוולד, וכל הפרה של הברית היא מעין עבודה זרה.

וַיִּקְרָא צד-צו

הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי

לפרט תפקיד ואחריות מכריעים ביחס לתפקידו לכלל.

שורש הגלות מתחיל בהחלטה הראשונה של הנשמות לבוא כשותפים פעילים ולבחור ביתר דבקות, ואז הסתלק האור, דבר שגורם לנברא כעת לבוא מעצמו לקשר של אהבה ודבקות.

ניתן לשרוד את הגלות בעבודה שמעל טעם ודעת, במצב של חסדים מכוסים, דהיינו שעליו לחפש את האמת גם אם אינו מרגיש שום הארה.

אומר הקב"ה לכנסת ישראל החוששת מאובדן הקשר בזמן הגלות, אם את רוצה לחזור לקשר והדבקות, חפשי את נשמות הצדיקים שכולם דשים ומזלזלים בהם, דהיינו גם במצב קשה ניתן לשמור על היחד. בזמן הקשה התחברי לתינוקות של בית רבן, דהיינו לאלו שלומדים כמו תינוקות שלומדים למעלה מהדעת גם אם לא מבינים. זהו מושג המדבר על בוגרים המוכנים ללמוד כקטנים.

כשאין מספיק לומדי תורה, ולכן ישנה אחריות עצומה על כל אחד ממש, שעליו לראות עצמו כאילו חציו חייב וחציו זכאי, עושה מצווה אחת ומכריע את כל העולם לכף זכות.

וַיִּקְרָא פח-צ

צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח

כשאדם רוצה להגיע לגאולה הפרטית, דהיינו להיות אדם, עליו להוציא עצמו מתפיסת העולם הזה עד שמשיג אמונה, של דבקות מעל טעם ודעת.

רסד) רבי אבא היה ישב לפני רבי שמעון. נכנס רבי אלעזר בנו, אמר רבי שמעון: צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. צדיק כתמר, כי מכל אילני העולם אין מי שמתעכב לפרוח כמו תמר. כי הוא עולה לשבעים שנה. ומהו הטעם שהצדיק נמשל לתמר?

רסה) אבל צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח, נאמר על גלות בבל, שלא חזרה השכינה למקומה אלא בסוף שבעים שנה כמ"ש: כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם. וזה הוא צדיק כתמר יפרח, שעולה זכר ונקבה לע' שנה. צדיק, הקב"ה, שחזר לבבל אחר ע' שנה  כמ"ש: כי צדיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב וכתוב: ה' הצדיק וכתוב: אמרו צדיק כי טוב. הרי שהקב"ה נקרא צדיק.

רסו) כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה. ארז, זהו הקב"ה שכתוב: בחור כארזים. בלבנון ישגה, בלבנון, עדן שלמעלה, חכמה, שעליה כתוב: עין לא ראתה אלקים זולתך. וארז, ז"א, במקום עליון ההוא ישגה, כשעולה לשם.

רסז) ובגלות האחרון, הקב"ה כארז שמתעכב לפרוח ולעלות. ומשעה שעולה עד שעומד בקיומו, עד שתהיה הגאולה, יום, יומו של הקב"ה שהוא אלף שנה. והתחלת יום השני, עד שעושה צל באור היום, אחר חצי היום שהחמה מתחילה לערוב ביומו של הקב"ה, אחר חמש מאות שנה, ואחר אלף וחמש מאות שנה תבוא הגאולה. וארז אינו עולה אלא בעדון המים  כמ"ש: כארזים עלי מים, כך ארז בלבנון ישגה, שמשם, מלבנון, חכמה, יוצא מעיין ונהר מים, בינה להשקות הארז. וארז זה הקב"ה, שהוא ז"א המקבל ההשקאה, שכתוב: בחור כארזים.

אלף שנה זה יום של הקב"ה ועוד חצי יום זה 1500 שנה. אך אין מדובר על ספירת זמן גשמית, שכבר אלפים שנה עוד לא חזרו מהגלות.

רסח) שתולים בבית ה', לזמן מלך המשיח. בחצרות אלקינו יפריחו, בתחיית המתים. עוד יְנוּבוּן בשֵׂיבָה, ביום שהעולם יהיה חרב, באלף השביעי. דשנים ורעננים יהיו, לאחר שהעולם יחזור להבנות, בהשמים החדשה והארץ החדשה. ואז, ישמח ה' במעשיו. וכל זה, להגיד כי ישר ה' צורי ולא עַוְלָתָה בו. מנבא כאן שיהיה חורבן לפני הגאולה, ואיך יהיה חורבן זה תלוי במעשי בני האדם.

וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף

רסט) אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, יְשַׁלַּח מָדוֹן וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף. איש תהפוכות ישלח מדון, הרשעים שעושים פגם למעלה. מדון פירושו פגם. ונרגן מפריד אלוף, שמפריד אלופו של עולם, הקב"ה מפני שרוצה רק את גאוותו שלו, הוא נרגן מפני שאינו יכול להתקשר ולהתחבר עם אף אחד.

רע) אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת, יְשַׁלַּח מָדוֹן לשון דין. שישלח לאלו הנטיעות, זו"ן, מדון, שגורם להם שיינקו מצד הדין, שמאל דבינה. מדון פירושו דין. ונרגן מפריד אלוף. הרשעים עושים פגם למעלה. מפריד, שלא נמצא ייחוד בין זו"ן, שמפריד המלכה מן המלך. ומשום זה לא נקרא אחד, ז"א ומלכות לא בייחוד. אוי לאלו הרשעים שעושים פירוד למעלה. אשרי הם הצדיקים, שהם מקיימים הקיום שלמעלה, ייחוד זו"ן, ואשרי הם בעלי תשובה, שמחזירים הכל למקומו.

רעא) וע"כ, במקום שבעלי תשובה יושבים דהיינו שהעלו מלכות לבינה, וגרמו למידת הרחמים בעולם, מקומם גבוה מצדיק שיושב במדרגת היסוד, צדיקים גמורים אין יושבים שם. אלא הם בעלי התשובה נתתקנו במקום עליון, במקום השיקוי של הגן, בינה, המשקה את הגן, מלכות. וזו היא תשובה, שמשיב המלכות אל הבינה. וע"כ נקראים בעלי תשובה. וצדיקים הגמורים, נתתקנו במקום אחר, שנקרא צדיק, יסוד דז"א. צדיק פועל בלי הרצון העצמי שלו, ובעל תשובה גם את הרצון העצמי שלו השיב לבינה

רעב) וע"כ בעלי תשובה יושבים במקום עליון, בינה. וצדיקים גמורים יושבים במקום קטן, ביסוד דז"א. כי בעלי תשובה משיבים המים, השפע, ממקום עליון של הנהר העמוק, בינה, עד מקום שנקרא צדיק, יסוד דז"א. וצדיקים גמורים ממשיכים את השפע, מאותו מקום שיושבים, מן היסוד דז"א, לעוה"ז. וע"כ בעלי תשובה הם עליונים וצדיקים גמורים הם תחתונים. אשרי חלקם של בעלי תשובה, שממשיכים השפע מבינה ליסוד דז"א, ואשרי חלקם של הצדיקים שבשבילם העולם מתקיים, שממשיכים השפע מיסוד דז"א לעוה"ז.

רעג) וְהָיָה  כִּי יֶחֱטָא וְאָשֵׁם וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל אוֹ אֶת-הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, אוֹ אֶת-הַפִּקָּדוֹן אֲשֶׁר הָפְקַד אִתּוֹ; אוֹ אֶת-הָאֲבֵדָה, אֲשֶׁר מָצָא וכתוב: או מצא אָבֵדה וכיחש בה. כי החוטא פוגם למעלה, ומשום זה מסתלק הקב"ה מן הכל. כביכול הקב"ה לא נמצא בקיומו, כי כנסת ישראל, המלכות, נפרדה ממקומה  כמ"ש: אָבְדה האמונה. אמונה היא כנסת ישראל  כמ"ש: ואמונתך בלילות. ולילה הוא המלכות. אָבְדה האמונה  כמ"ש: על מה אבדה הארץ. והכל אחד, כי המלכות נקראת אמונה ונקראת ארץ. והרי העמדנו, אָבְדה כתוב: כלומר, שהמלכות אִיבְדה את בן זוגה, יסוד. ולא כתוב: נאבדת, ולא אבודה, שפירושם, שהיא עצמה נאבדה. כעין זה כתוב: הצדיק אבד. אבוד או נאבד לא כתוב: אלא אבד, שהוא איבד את בת זוגו, המלכות. וכמ"ש: אבדה האמונה. משום זה כתוב: והשיב את הגזלה או את האבדה. כי המלכות שנפגמה בחטאו, נקראת אבדה. וצריך להשיב את האבדה אל הצדיק, יסוד, שאבד אותה. מדבר כאן על אדם המכחש ברצון עליו להשיב לבעליו, האם יש כאן ייאוש בעלים שהוא הקב"ה. על הרצון יש סימנים, שעצם ההשתוקקות של האדם היא הסימן שהקב"ה משפיע ורוצה להטיב, מכאן שהרצון שייך לקב"ה. אין ייאוש בעלים על הרצון של האדם

האבדה היא האמונה, הרצון ליחד. האמונה האמתית היא שהקב"ה גומל חסד, כל רצון שפוגש האדם עליו לעשות השבת אבדה בנפשו. רצון של גוי שבאדם, דהיינו שאינו שייך לעבודת השם, זהו רצון מדומיין שאינו אמיתי ואין להשתמש בו כלל.

מְקוֹמוֹת יֵשׁ בֶּגֵהִינֹם

רעד) אמר רעיא מהימנא: מקומות יש בגיהינום, הרשומים למחללי שבתות בפרהסיה, שלא חזרו בתשובה מאותו החילול. וממונים יש עליהם. ויש מקומות בגיהינום לאותם מגלי עריות, ולאותם המגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ולאותם השופכים דם נקי, ולאותם הנשבעים לשקר, ולאותם השוכבים עם נידה, או בת אל נכר, או זונה, או שפחה. ואף לעובר על שס"ה לא תעשה. גיהינום הוא סביבה המעוררת רצון, דהיינו מקום נפשי בו ישנם רצונות זרים שאין מה לעשות איתם ויש לשרוף אותם. ואם האני שלך הוא רצונך, אזי יש לשרוף רצונות אלו כי אי אפשר להשיב רצון זר לבעלים. לכן הגיהינום מזכך ע"י שנשרפים הרצונות הזרים ונשארים רצונות של דבקות והשפעה בלבד, אותם ניתן להשיב להשם.

רעה) לכל חטא יש מקום בגיהינום, וממונה יש עליו. והשטן, יצר הרע שלו, ממונה על כל החטאים והמקומות והממונים שעליהם. ואם חזר בתשובה מה כתוב: מחיתי כעָב פשעיך, שנמחו רשימות כל חטא וחטא של הרשעים ממקומות שלהם בגיהינום.

רעו) ויש חטאים רשומים למעלה ולא למטה בעוה"ז. ויש שרשומים למטה ולא למעלה. ויש שרשומים למטה ולמעלה. אם החטאים נמחים למטה בעוה"ז שעושה תשובה, נמחים למעלה אחר שעושה תשובה. רשע עוונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיק זכויותיו חקוקות לו על עצמותיו, כדי שיהיו רשומים בין בעלי העבירה להכיר אותם בהם. וקול יוצא עליו, זה הוא רשע, ישרפו עצמותיו בגיהינום. ואל יאמר אדם אין טעם לעשות תשובה, אלא תשובה יש לעשות כאן בעולם הזה, ואז החטא נמחל לו גם למעלה. עדיף לוותר בעולם הזה על רצונות זרים ולא לחכות שתיעשה פעולת הזיכוך בגיהינום.

רעז) נשמות של הרשעים הן המזיקים שבעולם. והדין שלהן, שנשמתם נשרפת ונעשית אפר תחת כפות רגלי הצדיקים. ובמה הן נשרפות? באש הכיסא, המלכות  כמ"ש: כיסאו ניצוצי אש וגלגליו אש שורף, שבאש של ארבע חיות אש, המסבבים את כיסא דין, אדני, שנאמר עליו, דין המלכות, דין

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא פח-צ

1. מדוע משווה הצדיק לתמר לפי הכתוב צדיק כתמר יפרח?
2. מהו הארז שעליו כתוב כארז בלבנון ישגא?
3. מי הוא איש תהפוכות, מה שהוא שולח מדון וכיצד הוא מפריד אלוף?
4. הסבר את הכתוב במקום שבעלי תשובה יושבים צדיקים גמורים אין יושבים שם.
5. מה היא השבת אבדה ומדוע אם אבדה בסביבה של גויים אין חיוב להשיבה?
6. מה הוא גיהנם?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא פה-פז

עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

רנד) אמר רבי יוסי, עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ, לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא, לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ. אימך היא לא תגלה ערוותה. אימך, מלכות, היא אם של ישראל. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה, כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה. לגלות ערות אמך זה לגלות את ערות המלכות, דהיינו השכינה הקדושה, ואם עשה כך עליו לחזור בתשובה.

רנה) כאשר נתגבר היצר הרע באדם, אינו מתגבר אלא בעריות לשון ערוה. וכל החטאים אחוזים בערווה וכתוב: לא תגלה. וכשנתתקן, מתתקן כנגד זה שגילה, וזה נקרא תשובה. התשובה היא התיקון של גילוי הערוה

רנו) כל חטאי העולם אחוזים בגילוי ערווה, עד שאמא, המלכות, מתגלה בשביל החטאים, שמתגלה ערוותה. וכשמתגלה, כל הבנים, ישראל למטה, מתגלים וכתוב: לא תקח האם על הבנים. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, המלכות, ומתתקנת ומתכסה ממה שנתגלה. ומשום זה כתוב: אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. ואז נקראת תשובה. ואז נקראת יום הכיפורים  כמ"ש: מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. הטהרה היא ויתור על החיצוניות ועל העֶרְוַה, שפירושה קבלת האור בעל מנת לקבל.

ב' נקודות נתתקנו במלכות:

א. נקודתה עצמה דמידת הדין, שלא נמתקה בבינה. שמבחינה זו כוח הצמצום ומסך עליה, שלא תוכל לקבל אור העליון.

ב. נקודתה הממותקת במידת הרחמים, בבינה, שמבחינה זו היא ראויה לקבל כל האורות שבבינה. ואז משפעת גם לבי"ע ולישראל מאורותיה הגדולים. ולפיכך המלכות משמשת רק בנקודה השנייה דמידת הרחמים בקדושה, ונקודה זו מגולה בה. אבל נקודה דמלכות דמידת הדין נגנזה בה, ואינה מתגלה כלומר שאין להשתמש במידת הדין של צמצום א בלי מיתוק במידת הרחמים. ואם היא מתגלה, תיכף מסתלק ממנה האור העליון ויוצר שבירה ומזין את הקליפות ומחזקן, מחמת הצמצום ומסך שבה. כמ"ש עצה"ד טוב ורע. זכה האדם הרי טוב, לא זכה הרי רע. שאם האדם זוכה, נמצאת הנקודה דמידת הדין בגניזה בתוך המלכות, ורק הנקודה דמידת הרחמים מגולה, ואז המלכות משפעת לו כל טוב שמקבלת מבינה. ואם האדם אינו זוכה, אלא שחוטא, אז מתגלה נקודה דמידת הדין שבמלכות, ומיד כל האורות פורחות ממנה, והדינים נאחזים בה, ונמצא אז האדם בכל רע. וזהו שאומר אימך היא. ואם גילה ערוותה, למה צריך להשיב אותה כשחוזר בתשובה? כדי לתקן מה שגילה ואם בא לחטוא, שאז תיגלה במלכות נקודה הא' דמידת הדין, שנקראת ערווה, להיותה הגורמת להסתלקות כל האורות ממנה, אז אומר הכתוב: אימך היא, הרי המלכות היא אימך, לא תגלה ערוותה. ואם חטא וגילה ערוותה, ודאי הוא שצריך לתקן מה שגילה. שאותה הנקודה דמידת הדין שגילה, צריכים לחזור ולכסות אותה. ולתת השליטה לנקודה דמידת הרחמים, ואז תחזור ותקבל האורות מבינה וכל החטאים שאדם עושה, נאחזים בגילוי ערווה ההיא, שגורמים שמתגלָה במלכות הנקודה דמידת הדין המסלקת ממנה האורות, שנקראת ערווה. שעליה מזהיר הכתוב: לא תגלה. וכשהאדם מתקן את חטאו, הוא צריך לתקן כנגד מה שפגם באותו גילוי, לחזור ולכסותה. וזה נקרא תשובה. כי ע"י הכיסוי הוא משיב את המלכות בחזרה לקבל את האורות מבינה משמע שהתיקון הוא לתת למידת הרחמים את השליטה. האדם צריך לקבל החלטה בכל פעם מחדש באיזו נקודה נפשית הוא פועל. האם מנקודת האמת שזו הכללת הרצון בהשפעה, או בנקודת הגוי שבנפש. השתוקקות, רצון המתכללים בבינה, אומר שהרצון מתכלל בתכונת הבינה שהיא רצון לדבקות באין סוף.. וזה שרומז, לא תיקח האם על הבנים. כי עם גילוי ערוות האם, הוא פוגם הן באם, שנסתלקו ממנה האורות, והן בבנים, שהם ישראל, שאין להם מה לקבל ממנה. וכשנתתקן העולם למטה, נתתקן הכל, עד שעולה התיקון לאמא קדישא, שכשהאדם חוזר בתשובה למטה, מתתקן גילוי ערווה שעשה במלכות, ומתכסית ממה שנתגלה, שהערווה, שהיא הנקודה דמידת הדין, חוזרת ומתכסה, שנגנזה שוב, והנקודה דמידת הרחמים שולטת. לכן כתוב: אשרי נְשׂוּי פשע כְּסוּי חטאה. שהחטא, שהיא הערווה, שנתגלתה, חזרה ונתכסתה. ואז נקראת תשובה, כי שבה לבינה. ואז נקראת יום הכיפורים, כי כשהמלכות חוזרת לבינה היא נקראת יום הכיפורים. חזרה בתשובה פירושה מתן השליטה על כל הרצונות לבינה, למידת ההשפעה, ליחד, לכלל.

אל לו לאדם לנסות להשתמש ברצונות עליהם אין לו מסך, כלומר יכולת התגברות, ועליו לפעול באופן תדיר רצונות של השפעה לטובת הכלל ולא למען עצמו. זו פעולה נפשית אותה אפשר לבצע רק באמונה מעלה מהדעת. כל שימוש בגאווה, באגו היא בחינת גילוי ערוה.

במלכות שהיא השכינה הקדושה ישנן שני צדדים. נקודה אשר באמצע עליה נעשה הצמצום ואסור לקבל בה אור, בוצינא דקרדינותא  הרצון לקבל בעל מנת לקבל, שנגנזה ברדלא ואין להשתמש בה מפני שאין מסך עליה. לגלות ערוה זו אומר להשתמש בה וזהו מקור כל החטאים. נקודה אחרת התכללה בבינה ובה מותר להשתמש.

רנז) מתי נקראת המלכות, תשובה? כשהאם, המלכות, מתכסה, שחוזרת ומתכסה הנקודה דמידת הדין, הנקראת ערווה, ועומדת בשמחה על הבנים, שמשפעת להם כל טוב. שכתוב: אם הבנים שמחה. וחוזרת לקיום, כמו שהייתה מטרם שפגמו בה. הנקודה דמידת הדין שהייתה מקודם לכן סגורה וגנוזה, חזרה למקומה, שחזרה למקומה המכוסה. וכל המדרגות חוזרות אחד לאחד, שכל תחתונה עולה לעליונה, ומתברכות כל אחת ואחת. ואז נקרא תשובה. תשובה סתם לכלול הכל, שכל המדרגות חזרו ונתקנו.

רנח) אמר רבי יצחק: כאשר העולם, המלכות, מתתקן, כולו מתתקן ביחד, בבת אחת  כמ"ש: כי גדול מעל שמים חסדך. מעל שמים, שהמלכות עולה למעלה מן אמא, בינה. כי ז"א נקרא שמים, ולמעלה מז"א היא בינה. וכיוון שהמלכות עולה שם, נתתקנה בבת אחת כמו אמא. ונקראת תשובה. כי המלכות תשוב לבינה.

רנט) אמר רבי יהודה: כתוב בדיוק, מעל שמים. אם היה כתוב: על שמים, היה משמע, מקום ההוא העומד על שמים, שהוא בינה, ולא יותר. כיוון שאמר מעל שמים, משמע על מקום ההוא, העומד על שמים למעלה למעלה, שהוא עתיק. שני דרגות של תיקון, כאשר עולה לבינה אומר שעדיין ישנם חלקי רצון אותם ניתן להמתיק ולהשתמש בהם, וכשעולה לעתיק, נכנסים חלקי הרצון לגניזה מפני שלא ניתן כעת לתקנם

רס) בזמן ההוא שהמעשים מתוקנים למטה, ואמא בשמחה, מתגלה עתיק, כתר, והאור שב לז"א. ואז הכל בשמחה, הכל בשלמות, והברכות נמצאות בכל, והרחמים מוכנים, וכל העולמות בשמחה  כמ"ש: ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו. ישוב עתיק להתגלות בז"א, כי ישוב להתגלות ממה שהיה סתום מתחילה. והכל נקרא תשובה, על שם עתיק, ששב להתגלות.

רסא) אמר רבי יהודה: הכל הוא בכלל ישוב, כמו עתיק. הכל סתם, בלי הפרש וכתוב: למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים. הכל בכלל תשובה.

וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה

גזילה היא שימוש ללא רשות ברצון. חזרה בתשובה היא החזרת הרצון בו משתמשים ללא רשות לבעל הבית, הקב"ה, או משתמשים ברצון ברשות, דהיינו בעל מנת להשפיע למען הכלל

רסב) וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל. הגזלה ולא יותר. ובגנב כתוב: שישלם כפל, וארבעה וחמישה. הגזלן השווה יראה עליונה לתחתונה, ליראת אדם. כלומר, שאינו ירא לא מהקב"ה ולא מאנשים. וזה שגנב, שם כנגדו יראה תחתונה, מבני אדם, ולא יראה עליונה. ונמצא שהחשיב יראת אדם יותר מיראת ה'. גם לגזלן וגם לגנב אין יראה מהשם שרואה את כל המעשים. הגזלן גרוע יותר שאפילו מבני אדם אינו ירא.

רסג) כתוב: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא כמ"ש: התורה והקב"ה תמהים עליה ואומרים, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וכתוב: ונפש כי תמעול מעל. או, נפש כי תשבע. נפש כתוב: ולא רוח או נשמה. כי הרוח והנשמה אינם חוטאים, אלא שנפגמים מחמת הנפש החוטאת. וכאן בגזלה גוף ונפש. שכתוב: וְהָיָה, כִּי-יֶחֱטָא וְאָשֵׁם–וְהֵשִׁיב אֶת-הַגְּזֵלָה. על מי שבא לתקן מעשיו, נאמר, והשיב. כמי שמתקן מעשיו כדי שישובו מעיינות המים, שהם השפע העליון, למקומם, להשקות הנטיעות, שהן הספירות. כי הוא גרם בחטאיו למנוע השפע מהן. וע"ז נאמר, והשיב את הגזלה.

וַיִּקְרָא פה-פז

עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה

העֶרְוַה, שפירושה קבלת האור בעל מנת לקבל.

מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. הטהרה היא ויתור על החיצוניות ועל האגו. חזרה בתשובה פירושה מתן השליטה על כל הרצונות לבינה, למידת ההשפעה, ליחד, לכלל.

אל לו לאדם לנסות להשתמש ברצונות עליהם אין לו מסך, כלומר יכולת התגברות, ועליו לפעול באופן תדיר רצונות של השפעה לטובת הכלל ולא למען עצמו. זו פעולה נפשית אותה אפשר לבצע רק באמונה מעלה מהדעת. כל שימוש בגאווה, באגו היא בחינת גילוי ערוה.

התיקון הוא לתת למידת הרחמים את השליטה. האדם צריך לקבל החלטה בכל פעם מחדש באיזו נקודה נפשית הוא פועל. האם מנקודת האמת שזו הכללת הרצון בהשפעה, או בנקודת הגוי שבנפש. השתוקקות, רצון המתכללים בבינה, אומר שהרצון מתכלל בתכונת הבינה שהיא רצון לדבקות באין סוף. כאשר עולה לבינה אומר שעדיין ישנם חלקי רצון אותם ניתן להמתיק ולהשתמש בהם, וכשעולה לעתיק, נכנסים חלקי הרצון לגניזה מפני שלא ניתן כעת לתקנם.

גזילה היא שימוש ללא רשות ברצון. חזרה בתשובה היא החזרת הרצון בו משתמשים ללא רשות לבעל הבית, הקב"ה, או משתמשים ברצון ברשות, דהיינו בעל מנת להשפיע למען הכלל.

פה-פז

א. מהי ערווה ברוחניות? ומדוע אסור לגלות את ערוות האם?
ב.כיצד ניתן לעשות תשובה על גילוי ערווה?
ג. מה המחלוקת בן רבי יצחק לרבי יהודה בעניין התשובה
ד. מה ההבדל בין גנב לגזלן בעניין יראה?
ה. כיצד מתקנים את הגזלה?
הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
התקינו את אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/apps
אתר הבית- http://hasulam.co.il אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams

וַיִּקְרָא פב-פד

מִצַּד אִמָּא יוֹצְאִים חוֹקְּרֵי דִּין וַחוֹק  

כדי להמתיק דינים קשים, אל בני האדם לשנות ולהטיב מעשיהם.

במעשים טובים הכוונה שמעלים מ"ן, ביקוש בתפילה לקשר, למען הכלל, שאז נעשה זיווג רוחני ראוי, כלומר שלא מבקשים דברים רעים, או בקשות לפרטיות שלהם.

הדין מתעורר כשבני העולם חוטאים וגורמים למלכות לעלות לבינה ובכך ממעטים אותה. ישנם מצבי גדלות וקטנות. כשבני אדם חוטאים, אז כדי להגן עליהם מורידים אותם לקטנות ואז הם מרגישים דין, כפי שמגבילים ילד קטן בתוך מסגרת, ולמרות שהוא מרגיש דין בהגבלה, זהו לטובתו כדי שישמר. וכך במקרה כזה מסתיר הקב"ה את ההטבה כדי שלא נחטא עם שפע עודף על המדרגה.

וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה מצד הרצון הפרטי של כל אחד, מתבשמים הדינים ומתעברים, ונתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שנתעורר מן דין הקשה. לכן על האדם לחפש את השלמות שנמצאת בפנימיות, דהיינו לבנות את בית המקדש שבלב, שירכז את כל הרצונות המפוזרים לדבקות בהשם.

וַיִּקְרָא פב-פד

מִצַּד אִמָּא יוֹצְאִים חוֹקְּרֵי דִּין וַחוֹק  [מסטרא דאמא נפקין גרדינים נימוסין]

כדי להמתיק דינים קשים, אל בני האדם לשנות ולהטיב מעשיהם.

הכוונה שמעלים מ"ן, ביקוש בתפילה לקשר, למען הכלל, שאז נעשה זיווג רוחני ראוי, כלומר שלא מבקשים דברים רעים, או בקשות לפרטיות שלהם.

הדין מתעורר כשבני העולם חוטאים וגורמים למלכות לעלות לבינה ובכך ממעטים אותה.

ישנם מצבי גדלות וקטנות. כשבני אדם חוטאים, אז כדי להגן עליהם מורידים אותם לקטנות ואז הם מרגישים דין, כפי שמגבילים ילד קטן בתוך מסגרת, ולמרות שהוא מרגיש דין בהגבלה, זהו לטובתו כדי שישמר. וכך במקרה כזה מסתיר הקב"ה את ההטבה כדי שלא נחטא עם שפע עודף על המדרגה.

על האדם לחפש את השלמות שנמצאת בפנימיות, דהיינו לבנות את בית המקדש שבלב, שירכז את כל הרצונות המפוזרים לדבקות בהשם.

רמח) מצד אמא יוצאים קליפות חוקרי דין וחוק, ונאחזים בחקיקותיה של הגבורה, בקו שמאל, דין, ושולטים על הרחמים  כמ"ש: הנועדים על ה'. בינה שעל ז"א, שנקרא הויה. ואז נמצאים העולמות חסרים, שאינם שלמים, ומחלוקת מתעוררת בעולם. במבט על הכל לטובה, אך מצד הרגש האדם, עלול הוא להרגיש לא טוב במקום זה

רמט) וכשבני העולם מטיבים מעשיהם למטה מצד הרצון הפרטי של כל אחד, מתבשמים הדינים ומתעברים, ונתעוררו הרחמים ושולטים על הרע ההוא שנתעורר מן דין הקשה. וכשמתעוררים הרחמים, שמחה וניחומים נמצאים, משום ששולטים על הרע ההוא  כמ"ש: וינחם ה' על הרעה. וינחם, משום שנכנע דין הקשה, והרחמים שולטים.

רנ) בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה וספירה שבה לקיומה, ומתברכות כולם יחד. וכשחוזרת כל אחת ואחת למקומה, ומתברכות כולן יחד, ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות שחזרו לבחינתה, אז נקראת תשובה שלמה ונתכפר העולם. כי אמא יושבת בשמחה שלמה, שכתוב: אם הבנים שמחה. ואז היא נקראת יום הכיפורים, שכתוב בו, לטהר אתכם מכל חטאתיכם. ונפתחים חמישים שערים של צדדי החקיקות. בשעה שבני העולם חוטאים, גורמים לעליית המלכות לבינה. שאז נתמעטה הבינה מג"ר, מחמת שג' הספירות בינה ותו"מ שלה נופלות למדרגה שמתחתיה, ונעשית ו"ק בלי ראש. ואז נמצאים כל העולמות בדינים וקטנות. מצד אמא יוצאים קליפות חוקרי דין וחוק, ושולטים על הרחמים, וכשבני העולם מטיבים מעשיהם, ומעלים מ"ן, אז נעשה זיווג ע"ב ס"ג דא"ק, שהארת הזיווג מגיע לאמא, ומורידה המלכות ממנה ומחזירה למקומה. ואז חוזרים ועולים אליה ג' הספירות בינה ותו"מ שנפלו ממנה, ומתחברים במדרגתה, ונשלמים הג"ר שלה. וכן נעשה בכל המדרגות, שנתמעטו מחמת מיעוט הבינה. כי בינה ותו"מ חוזרים אֲליהם ומשיגים ג"ר. בשעה שהדינים מתבשמים והרחמים שולטים, כל ספירה וספירה שבה לקיומה, שבינה ותו"מ שנפלו מן המדרגה חוזרים לקיומם למדרגתם. ואמא מתבשמת בחיבור החקיקות, שבינה ותו"מ שנחקקו ונפלו ממנה חזרו ונתחברו באמא, חזרו לבחינתה של אמא. כי מקודם לכן נפלו למדרגת ז"א, ועתה חזרו לבחינת אמא.

לכאורה קשה מדוע אומר כאן שצמצום ב הוא דין, אלא שכאשר ירדו נקודות דס"ג למטה, לא היה מייד צמצום ב אלא רק לאחר שהתערבו עם בחינות ד – ג וראו שאין להם מסך כדי לפעול את הרצונות של ד – ג  שהיה עליהם צמצום, לכן נאלצו לצמצם עצמם ולהקטין המדרגה.                                         

יוצא שהדין והקטנות באים לשמירה כדי שלא יחטאו, ואם יהיה שפע יעברו על מצוות אדונם, לכן במצב זה עדיף להקטין את המדרגה, שזו שמירה.

רנא) כתוב: והיה כי יחטא ואשֵם. כי יחטא, מאלו העבירות הנקראים, חטא. שכתוב: מכל חטאות האדם. ואשם, פירושו ויתקן. והיה כי יחטא, אם יתקן מעשיו, והשיב את הגזלה אשר גזל. והשיב, משמע שמשיב מעצמו, שרוצה לתקן מעשיו מעצמו.

דַּ תְקוּפוֹת הַשָּׁנָה

[ד' תקופין דשתא]

רנב) בד' תקופות בשנה נפסק הקול, ודינים מתעוררים, והתשובה תלויה עד שנתתקן. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול. וד' זוויות העולם עולים ויורדים. כרוז קורא ואין מי שישגיח ויתעורר. והקב"ה מוכן. אם ישובו, ישוב הדינים למקומם. ואם לא, הקול נפסק והדינים נעשו. ואז נקרא, ויתעצב בבתים החיצוניים. שנה היא מלכות, שבה ד' ספירות חו"ג תו"מ, שבכל אחת ג' קווים, שיחד י"ב. ואם הקו שמאל שולט לבדו בכל אחת מד' ספירות חו"ג תו"מ, אז נקראים ד' תקופות, מחמת תוקף הדינים הנמשכים משליטת השמאל  כמ"ש: בד' תקופות בשנה נפסק הקול. כי הקול קו האמצעי, המיחד ב' הקווים ימין ושמאל לאחד. וכיוון שהקול נפסק, חזרה השליטה לקו שמאל בלי ימין, שאין מי שיחברהו בימין. וע"כ, ודינים מתעוררים, שכל הדינים הקשים, הנמשכים משליטת השמאל, מתעוררים בעולם. ואם עושים תשובה, התשובה תלויה ואינה מתקבלת, עד שיתתקן הקול, ויחזור ויחבר ב' הקווים ימין ושמאל יחד. והתשובה תלויה עד שנתתקן כלומר שליטת הימין. וע"כ מקדים התיקון לתשובה. והנה מדרכם של הדינים דקו שמאל, שבסופם מתעוררים הדינים דנוקבא  כמ"ש: לַפֶּתח חטאת רובץ, שמדינים אלו נתתקן המסך דחיריק דקו אמצעי, הנקרא קול, החוזר ומיחד ב' הקווים. וכשהדינים מתעוררים, יוצא קול, שבסופם מתגלה המסך דחיריק, שממנו יוצא הקול ומחבר שוב ב' הקווים. ואז ד' זוויות העולם, חו"ג תו"מ של המלכות, עולים ויורדים, מאירים בהארת חכמה ממטה למעלה ובהארת החסדים ממעלה למטה, כמשפט קו האמצעי. ואז כרוז קורא, שיוצא הכרוז מדוחק הדינים שבקו שמאל, ומזהיר להידבק בקו האמצעי. ואם אין מי שישגיח ויתעורר להתדבק בקו האמצעי, הקב"ה מחכה ומוכן לקבל תשובתם, שאם ישובו, ישובו הדינים למקומם, שמקבלם ומאיר להם הרחמים מקו אמצעי. ואם אינם חוזרים בתשובה, הקול, קו אמצעי, חוזר ונפסק, והשמאל חוזר לשליטתו, והדינים נעשים בעולם. וכביכול, נתעצב בבתים החיצונים, על הדינים שנעשו בעולם.

רנג) מיום שנחרב בית המקדש, אין יום שלא נמצא בו כעס רע, משום שנשבע הקב"ה, שלא יכנס בירושלים של מעלה, מלכות, עד שיכנסו ישראל בירושלים של מטה. ומשום כך כעס נמצא בעולם. והשבועה הייתה על הקביעות, כי שלא בקביעות, יש זיווג ז"א ומלכות גם בימי הגלות, בשעת התפילה ובשבתות ויו"ט.

שאלות חזרה הדף היומי בזהר הקדוש פרשת ויקרא פב-פד

1. מתי מחלוקת מתעוררת בעולם ומדוע?
2. מהי הנחמה וממה היא נובעת שכתוב "וינחם ה' על הרעה"?
3. מהי תשובה שלמה עליה כתוב "אם הבנים שמחה"?
4. מה הכוונה שהכל נפסק בד' תקופות השנה? האם זה טוב או רע וכיצד צריך לפעול אם כך?
5. מהו הטעם לכך שמיום שנחרב ביהמ"ק אין יום שלא נמצא בו כעס רע?

הירשמו לקבלת עדכונים ושיעורים נבחרים: https://goo.gl/gZKcpW
עשו מנוי לזוהר הקדוש לחיזוק הפנימיות בעולם: https://goo.gl/Ki4gQE
אתר הבית- http://hasulam.co.il
אתר ספר הרב: http://parasha.pw
מועדי ישראל האדם ומה שביניהם: http://moadim.co
פייס הרב: http://adamsinay.net
הזוהר היומי: http://zoharyomi.net
אתר התע"ס: http://kab.li
חנות ספרי קבלה: http://kabbala.co
קורסים נבחרים: http://moodle.hasulam.co.il
קבלה למתחיל: http://goo.gl/zGAtcv
טיפ זוגי קבלי: https://goo.gl/cg1T8Y
ניוזלטר שבועי: http://goo.gl/uQl5qR
אפליקציית הסולם: http://www.hasulam.co.il/ap
הרב אדם סיני: http://goo.gl/B4Pfwl

צור קשר: http://goo.gl/81NR6h

פייסבוק –
http://facebook.com/hasulams