בראשית זוהר חדש קצג – קצה שעור 65

יהי מאורות

בעת מיעוט הלבנה מבחינה נפשית, גזר הקב"ה שבהרגשה תהיה שליטת השמש, היינו הגילוי של הרצון לקבל, שנותן את כוח ההשתוקקות, כמו שהבורא נותן את הרצון לקבל. והוא ימשול בך, כלומר תפקידך יהיה שלמרות שההשתוקקות שולטת בך, תהיה כפופה לאמונה.

צד הנקבה שבנפש, הצד המחלק, המדעי, חייב להיות כפוף לאמונה שהיא השורש לחלוקה. לכן חודש ניסן, הנס בו קונים אמונה, הוא חודש שהוא אב לי"ב חדשים, אביב.

עשיו, צד השמאל הוא רק המשקולת המאמנת את האדם לבוא לאמונה למרות ההשתוקקות והרצון לקבל שבו. הביטחון שיש לצדיק, נובע מהיציאה מתפיסת התודעה הגשמית, שאז אין מה שמעכב אותו מקבלת האור, שלא הרצון לקבל מנהיג אותו, אלא האמונה.

אמר רבי יהודה, ביטחון הצדיקים ושמחתם כשיוצאים מהעוה"ז בכישרון מעשים. וכשבאים לעיין בנשמה, אין מעכבים אותה מלהיכנס לגן עדן מאחר והכינה את הכלים הראויים לקבלת החכמה. ואומרים לה, כולך יפה רעייתי. הצדיק אומר זה על הנשמה שבו, כולך יפה רעייתי, מנהיגתי, כי לא הרעתי לך במעשים רעים, כמ"ש, ומום איך בך. מי יכול להגיד על עצמו שנשמתו יפה ומום אין בה. והרי אין צדיק בארץ שיעשה טוב ולא יחטא, אלא צריך אדם להסתכל בהווה באיזה מצב נמצאת הנשמה, ואם הוא יכול להסתכל באופן כזה, עליו לדעת שהנשמה היא חלק אלוקה ממעל, ואם מסוגל להתגבר על הרצון הגופני, יוכל לראות אותה בלי עיוותים, יראה שמום אין בה. הדרך של הסתכלות האדם קובעת איפה יהיה בגן עדן.

ויאמר אלקים יהי מאֹרֹת מדובר על ב הכוחות שבנפש כח הנשמה וכח התפיסה המדעית, של המצב, של המקרה. כתוב מארת חסר וו כדי להורות שיש להתאמץ ולהתפלל להשיג וו זו, שאם לא כן, אין כניסה לגן עדן.

בני יעקב באו ושאלו את הקב"ה למה הם לא מקבלים את האור בעולם הזה, אמר להם אתם מקנאים בדבר לא נכון. אמר להם מה שאתם רואים את האור שעשיו מקבל, זה כל כך זניח ורחוק, נהירו דקיק מרחוק ניתן להסתכל בו. התענוגות שבעולם הזה אינם שייכים ליעקב, התענוג לבני יעקב גנוז לעולם הבא. האור האמיתי לא ניתן לשליטת הגוף, לכן אל לו ליהודי לחפש את האור בעולם הזה.

מרגיע הקב"ה את בני יעקב שהאור האמיתי גנוז עבורם לעתיד לבוא, ובזמן התיקון נותן לעשו כמעט כלום, בחינת מים אחרונים. ביקש יעקב לראות את האור הגנוז, את מצבו בגמר תיקון, ונפגע מזה והוא צולע על ירכו.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

בראשית זוהר חדש קצ – קצב שעור 64

יהי מאורות

מיעוט הלבנה אומר שאדם צריך ללמוד למעט עצמו בדרך, וכך הוא נמדד עד כמה מוכן הוא למעט עצמו בעולם הזה, כדי לזכות בנקודה הפנימית, שהיא העולם הבא. לכן ישראל מונים לפי האמונה הלבנה, בעוד שאומות העולם מודדים לפי הכישרון והעוצמה החיצונית.

החלוקה בין בורא לנברא, בין מוח ללב, בין שמש ללבנה, היא אותה מבחינה נפשית. הבחירה הראשונה הייתה של יתר דבקות, דהיינו אמונה בבורא ולא באור, אמונה בנותן המתנה ולא במתנה עצמה. הרצונות הגויים שבאדם מונים לשמש, דהיינו שואלים מה אני מקבל מזה, וצד ישראל שבנפש מונה ומחשיב את הלבנה, האמונה המתחדשת בכל יום. היגיעה של האדם היא בהשגת האמונה, דרכה מגיעים לאהבת השם.

כאשר נראית לאדם סתירה בכתובים, או בדברי חכמים, עליו להבין שהוא צריך לבוא בביטול ולעלות לתפיסה אֳמוּנִית גבוהה יותר, מעבר לזמן ומקום. את האדם דנים בארבעה זמנים, ביגיעה ובטיב העבודה האֳמוּנִית שלו.

בפסח נידונים על התבואה, כלומר האם נתן האדם מהתבואה שקיבל הפרשת מעשרות, ומתן לעניים. בסוכות דנים על הפירות, כלומר האם חיכית לפרי בשל, כלומר לאחר שלוש שנות העורלה, היינו עבודה של פרי בג' קווים. ובשביעית, שמיטה להפנים שבעצם כל התבואה שייכת לבורא, ואתה שליח לתת לעניים, לפתח את החסד. בראש השנה הדין הוא על הכל, על מעשיו במהלך השנה. בשבועות דנים על המים שהם חסדים, ובודקים האם אדם מזלזל בחסדים, כאשר אינו נוטל ידיים, או טובל במקווה כראוי.

כדי לעמוד בדין, יש לדעת מיהו האויב בו אתה נלחם, ומול אלו כוחות בנפש, שהם המלאכים. אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף, זה מספיק שיניחו לו. כלומר מספיק שיש לאדם נקודה אחת, כל עוד הנר דולק בו, יכול הוא לתקן ע"י חיבור אֳמוּנִי להשם יתברך. אמונה היא לא הרגשה שהבורא יסדר לך את כל הצרכים הגשמיים, אלא באמונה שהשם טוב ומטיב, ואין להתייחס לצרכים.

אל לו לאדם לברוח מביקורת, אלא להבין שבכל המציאות הבורא מדבר אליו, ומראה לו את הליקויים שעליו לתקן.

תרועה היא הכוח של יצחק שהסכים למסור עצמו בעקדה. כשאדם בצרה ומבין שיש לו אויב מבפנים, ומוכן להריע בשופר, היי בבחינת הבינה שבו. השאלה היא כיצד מפרש האדם את המציאות שמולו.  אל לו להסכים בכלל לוותר על החיבור לבורא, אפילו הקטן ביותר. אין רע בעולם, יש לכאורה רע בפירוש האדם את המציאות.

מים הם חסד  הוא התפיסה האֳמוּנִית שבאדם, שצריך לתקן את תפיסת הדין שבאדם. כשמזלזלים בתפיסה האמונית, וכסימן מזלזלים בנטילת ידים בדרך שלשה קווים, או בטבילה במקווה בבחינת כל הבוטח בהשם חסד יסובבנו. אמונה בהשם אומר שאדם מאמין, שבגין דהבורא הוא רב ושליט, הוא שלם, טוב ומטיב, ולכן אין סיבה לחשש

בראשית זוהר חדש קפז – קפט שעור 63

יהי מאורות

הארה היא סוד של הרגשה, ידיעה שזה סוג של התחברות. בנפש האדם ישנו המאור של השכל, והמאור של הלב, מאור המדע ומאור האמונה. כך נתן באדם תודעה אמונית ותודעה גופנית מדעית. התחברות פנימית היא חשובה לכל התפיסה של האדם.

שני מאורות אלו בנפש מאירים בשווה, ולאדם בחירה למה הוא נותן חשיבות, כאשר הבחירה הנכונה היא באמונה. כסימן בבריאת העולם, הורה הקב"ה ללבנה, ללב ואמר לה לכי מעטי את עצמך. שרק בכך, בביטול תוכל לקבל אור אהבה אמיתי.

מיעוט הלבנה היא המצב של המלכות שיש לה חוכמה ואינה יכולה להשתמש בה, כאן עליה למעט עצמה ולקבל שהאמונה חשובה יותר, וכך יש סיכוי שתוכל לקבל ההארה הגדולה. בלי שהחסדים והאמונה ישלטו אין קבלת הארה.

כל הבעיה היא כשמבקשים חכמה בלי חסדים, כלומר כל אחד אומר אני אמלוך. כל התיקון שיש לעשות כדי שלא יהיה ריב בין חברים, שילכו כתף אל כתף. מידת החסד מייצרת חיבור בין החברים, ולא מידת הדין, שמרגיש אדם שהוא החכם ואינו מסכים עם החברים. התיקון הוא אהבת חברים.

בנקודה הפנימית, שהיא בחינת העולם הבא, יכול לזכות בשליטה רק בעל אמונה. מלמד לנשמה שלא תשעבד עצמה לעשיו, להבלי העולם הזה, אלא עליך למעט עצמך כדי לזכות בעולם הבא, גם אם לא מרגישים כך, פועלים מעל טעם ודעת. מבחן התוצאה החיצונית אינו קובע. הפנימיות קובעת, ונראה בחיצוניות שיעקב אינו שולט, אך בעולם האמת הנצחי וודאי שולט. בעולם זה משעבד עצמו בגלות של עשיו, וכאשר פועלים ומעבדים עצמנו לעבודת השם פנימית, זוכים לבחינת עולם הבא.

נותן לך השם יתברך את הנקודה הפנימית, אז למה מחפש אדם בעולם הזה יופי חיצוני, כסף, כבוד, וזהו עיוות מחשבתי לחשוב שפרס חיצוני יביא אותך לאושר פנימי.  יש סדר התנהלות בחיים, ואומר הקב"ה לאדם שזאת מציאות העבודה שתאפשר לך להגיע לאהבה, להשתעבד לעשיו בעולם הזה, כאן עליך לרכוש כל יום אמונה. אל לו לאדם לחפש "רבנים של מצבים" של עולם הזה, שמבטיחים כאן שכר חיצוני, אלא יחפש רבנים של צורות כמו כל גדולי ישראל שמכוונים לנקודה הפנימית.

ואם שואל רצון הגוף, עם מה תקנה במכולת? אלא שאין טעם אפילו לקבל את כל המכולת, אם אגב כך לא משיגים את הנקודה הפנימית.

בראשית זוהר חדש קפד – קפו שעור 62

תַדְשא הארץ דשא

החכמה המושפעת למלכות לגן, מקורה בגן עדן, כלומר בדרך נכונה ניתן לקבל בגן לזון את הגן התחתון. האור העליון שניתן שלש פעמים ביום, זן את כל העולם, והכל לטובת האדם. שלב ראשון מלכות דאצילות מקבל הארה ולאחר מכן נותנת לעולמות בריאה יצירה עשייה שלא יכולים לקבל אורות גדולים ישירות.

אי אפשר לתפוס שום דבר ממלכות דאצילות, מלשון אצלו, אלא דרך עולמות בי"ע. וגם מלכות זו היא תוצאה של העולמות הקודמים לה.

אמר רבי יהודה בר שלום, בו ביום שנבראו שמיים וארץ, עשו כולם התולדות שלהם. כמ"ש, אלה תולדות השמיים והארץ. ומתי נעשו תולדות אלו? כמ"ש, ביום עשות ה׳ אלקים ארץ ושמיים. בו ביום נעשו כל צורכי העולם, כלומר נעשה בכלל, אך לא גלוי עדיין. ואח"כ גילה אותם, בכל יום דרך הפרטים שמגלים את הכלל. כל ידיעת הפרטים ולימודם הוא כדי להבין את הכלל.

ר יצחק הלך לרבי זירא, נכנס לביתו לליבו, ומצאו שהיה מטייל בגן כלומר נכנס גם הוא לאותה תודעה גבוה של טיול בגן, פתח ואמר, כתוב, ובני קֵיני חותן משה עלו מעיר התמרים. מה ראו בני יתרו לעלות משם? למה היו צריכים לעלות מיריחו, עיר כה חשובה, עיר בה יש תענוג של רוחניות.

אמר רבי יהודה אמר רב, יריחו הייתה שקולה כנגד כל ארץ ישראל, מרוב התענוגים הרוחניים שהיו בה. ונקראת יריחו ע"ש הריח. אמרו בני יתרו, אנו צריכים לעסוק בתורה, והתורה אינה צריכה תענוגים, נקום מכאן אל ההר ונעסוק בתורה. נלך להרהור יותר גבוה, נעסוק בתורה ונוותר על האור, ונלך להשיג דבר גדול יותר, בדומה לצמצום.

אמר לו בני יתרו עדיין לא היו יודעים בתורה, והיו צריכים בהר, שזו דרכה של תורה, חיי צער תחיה וגו. מוסיף ואומר אני כבר יודע בתורה, אני כבר בשלב שצריך צחות כלומר כלים של תענוגות. ישנם זמנים בהם צריך האדם ללמוד גם להתענג, מצב של שבת, לאחר שטרח והכין אותה.

 כח המוליד הוא אור החכמה, כלומר גם צד האשה, הרצון לקבל מעורב. רק או דנשמה אין בו כח הולדה, כמו שיש רק את צד האיש שהוא לימוד התורה, אך צריך גם את יכולת החלוקה והארגון, בלי זה לא יכול האדם לראות את הדבר כראוי. רק רוחניות לא מספיק, צריך גם צד מעשי. כאשר עובדים עם הרצון להשפיע, יש את אור החסדים, וכשמשלבים את הרצון לקבל, מופיע אור החכמה. כמו האישה, כך הארץ צריכה את כוח ההולדה של המשפיע.

בראשית זוהר חדש קפא – קפג שעור 61

תַדְשא הארץ דשא

כוח הזריחה וההתחדשות בנפש האדם, מאפשר לו לרפא מכאובים, וכל הברכות מתקיימות בו. על האדם למצוא את נקודת ההזרחה הנפשית שבו, שאז הוא נחשב צעיר ללא קשר לגיל גשמי. ומי שחי רק את העבר, ואת ההבלים הגשמיים, הוא זקן. זוהי רוח מזרח, שמפעימה את העבודה הנכונה בקו אמצעי, בכוח ההשפעה.

הרוח המערבית שבנפש מאפשר להגדיל את הנקודה הנפשית, ולהצמיח את כוח ההתחברות של כח המלאך רפאל שהוא קו אמצעי, כלומר כאן צריך האדם לחבר גם את הרצונות העצמיים שלו לקו אמצעי.

רוח דרומית היא הכוח שמביא תאווה לאדם, מחממת את הלב והרצונות, אך כאן עליו לדעת לתלות ארץ, את הרצון על בלימה, שאין להשתמש ברוח זו כשלא יודעים לנתב אותה. וכשפועל נכון, יכול האדם להוריד מעצמו את כל העיוותים.

מלמד האר"י הקדוש, שכל תחתון הוא מחצית מהעליון. כלומר על האדם לקבל שהוא רק חצי, והעליון הוא שלם המייצג את החסד וההטבה. עדן גימטריה 124 מחצית מאברהם שהוא 248. חצי זה ניתן לקבל למי שמוכן לקבל שהוא חצי, ומוכן לקום במחצית הלילה ללמוד תורה. חצות לילה הוא סימן חשוב לבוא להתעורר ולעבוד בקו אמצעי.

דוד המלך היה מלומד בתשבחות השם, בזכות כוח הביטול העצמי מחד, והגאווה בדרכי השם מאידך. כמה יודע האדם להתגעגע לקשר עם הקב"ה ? אומר בעל הסולם, געגוע פירושו כמה אתה יודע ומרגיש שהקב"ה רוצה להשתעשע אתך, ועונה שתלוי בך, כמה אתה רוצה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

בראשית זוהר חדש קעח – קפ שעור 60

תַדְשא הארץ דשא

זמן הוא אינו זז בפני עצמו, אלא האדם נע בזמן, השינויים התודעתיים שלו הם מספר חידושי הצורה שנותן ברצון, לכן על האדם לדעת איך להזיז את התודעה שלו בזמן, ואם אילו כוחות עליו להשתמש כדי לעבור למצב תודעתי גבוה יותר.

רבי אבהו אמר, כמה יש לו לאדם להרהר במעשיו, ולפקוד אותם בכל יום כלומר לתת להם מודעות וזכירה כשעושה מעשיו, הואיל ונתן בו הקב"ה נשמה טהורה מעולם אצילות, לדעת ולהכיר בוראו, ולהסתכל בנפלאותיו שהוא עושה, בכל יום ויום. לצורך כך באה הנשמה, לראות את גדלות השם יתברך שהוא טוב ומטיב, בכל מפגש עם המציאות ישאל עצמו מה הבורא מצפה ממני, וכך מתאפשר לאדם להמליך על עצמו את הקב"ה, ולבוא לכלל כשהוא ממלא תפקידו היחודי.

בוקר הוא כאשר ישנה הארה של קו אמצעי שנק מזרח, אז יש רפואה לצד הדין שהוא מנותק, ויכול להתרפא ע"י חיבורו לימין, האמונה שמרפא את הדין, את הרצון לקבל שהוא חולי כאשר מנסה לעמוד מעצמו.

אמר רבי יוחנן בן זכאי, יש מלאך ממונה מהבוקר ועד חצי היום כשהחסד פועל בעולם. להגיד בבוקר חסדך. באותה הרוח הבאה ממזרח, ושמו מיכאל, בהסתכלות תמצא שמיכאל הוא אותיות מלאכי. וזה שאמר הקב"ה למשה, הנה מלאכי ילך לפניך. כלומר, הנה מיכאל ילך לפניך. למעשה אמר הקב"ה למשה, מיכאל, קו ימין, בחינת רפואה, מיכאל גימטרייה תשעים ואחת, גימטרייה אמן. רפואה היא בחינה אמונית מעל טעם ודעת, והיא החיבור לעליון, וזו הרפואה.

ילמד האדם שהמלאכים הם רק אמצעים, הגרזן ולא האוחז בגרזן שהכל בידו, וכך יתנו ליבם ישר לאביהם שבשמים. לא רפאל ומיכאל מרפאים מעצמם, אלא הכל בציווי הקב"ה.

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
❡
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
❧

ייקוו המים

שואל רבי יצחק את רבי אלעזר שהיו הולכים במדבר. אמר אני רוצה לשאול שאלה אחת, אם זה לא חטא ? שהרי שאלה היא חיסרון, ואם הוא מעלה חיסרון, ישנו חשש לפגם באמונה, אמר רבי יצחק, ראוי אתה לשאול בתורה, מה שאתה רוצה לשאול. הוא ראוי לשאול, מפני שהוא בעל אמונה. מכאן למדים שמי שאינו בעל אמונה, לא שואל כדי לברר את האמת, אלא למלא תאווה אישית. שאלה אמיתית היא שאלה אֳמוּנִית.

שואל רבי יצחק על הכתוב ויַרְא אלקים כי טוב. אם היה זה קודם הפעולה, היה נכון ויפה. אלא משמע מהכתוב ממה שאמר כי טוב שהיה לאחר הפעולה. אומן בשר ודם יכול להתפעל מעבודה מוצלחת שיצא תחת ידו, ומשמע, שלכאורה היה הקב"ה מְעיין בה כמו שהיא עומדת, ואז היה אומר, כי טוב. כי כתוב, וירא, ואח"כ אמר, כי טוב.

עונה רבי אלעזר, אין זה חטא ואתה צריך לשאול את זה והכתוב הזה, הוא אזהרה לאדם, שילמד אדם במעשה בראשית פעולתו של כל יום ויום, אין לו לשאול על מה שאינו מצוּוה כלומר הלימוד צריך להיות לשם עבודה, ואין שאלה בעצמותו יתברך.

אינך יכול לשאול למה השם עשה כך וכך, אתה כן יכול לשאול איך אני צריך לפעול טוב יותר כדי לעשות נחת רוח לבורא. וכך מלמד בעל הסולם, אל תשאל למה יש לי חמש אצבעות, אלא תשאל מה לעשות עם חמשת האצבעות. שאלה למה כלפי הבורא שהוא הטוב והמטיב אינה חוקית, מפני שאין האדם יכול להבין למה הבורא עושה כך וכך. אין מדובר כאן על הבנה שכלית שאינה מובנת, לכן תשאל לשם מה עשה בהמות, שיש להקריבם כקורבנות, ואל תשאל מה אתה צריך לעשות עם הבהמות. לא הכל שפיט במופלא ממך אל תחקור, וכן בדברים פחות חשובים, יש לבא ולבדוק עם הקשבה נדיבה ולא עם דעות קדומות.

אמר רבי ברכיה, זהו הפירוש הכי קשה. האם לא צריך היה לכתוב, וירא אלקים את כל אשר עשו, כי הים עשה כפי ציווי השם, השמים עשו הכוכבים עשו ועוד והנה טוב מאוד? אמר רבי חייא וירא אלקים את כל אשר עשה, והנה טוב, להיותם עומדים תמיד באותו הקיום ובאותו הדרך שעשה אותם, ושלא ישתנו מדרך זו לעולם. לא בגלל שיש להם אפשרות להשתנות, אלא בכך שאין להם בחירה וזה טוב. יש יותר מטוב, זהו טוב מאד שיכול האדם להגיע בדבקות ואהבת הבורא כשותף לייחוד.

ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמיים ולכל חיית השדה שם הוא המסך שהוא הדרך שבה אדם מתייחס למפגש שלו עם החיים. כח המסך הוא השם עם התפקיד הייחודי שלו בכלל.

בראשית זוהר חדש קעב – קעד שעור 58

ייקוו המים

מי שרוצה לדעת עניין קיום העולם הזה שהוא המלכות, ידע עניין המלח שהוא הרצון לקבל, ודרך זה להסתכל בחכמה, לדעת את הסוד של התלבשות אור החכמה בחסדים, שרק כך ניתן לקבל חכמה.

מציאות סערת הנפש שיש באדם, באה ממכת חושך, היינו אורות גדולים שלא ניתן להשתמש בהם. כאן יש ללמוד לשלב השתוקקויות אלו ולהביאם לקו אמצעי, ולדעת את סוד המלח, התלבשות האורות בחסדים, רצון בהשפעה. לקחת את הרצון האישי כשותף תחת האמונה.

אלו החוזים רוצים להידמות לייחוד הקדושה כקוף בפני אדם, יש להיזהר מהם מפני שמנסים לפעול קו אמצעי שלא בדרך הקדושה, אלא לתאוותם האישית.

ויאמר אלקים, ייקוו המים מתחת השמיים אל מקום אחד. בשלב שלפני, היו לאדם ידיעות רבות, אך הן לא היו מרוכזות במקום אחד, ידיעות מפוזרות בלי שיטה. כך המתחיל בדרך רוחנית, צובר ידיעות מפוזרות, כאשר בשלב מוקדם עדיין אינו יודע לגבש אותן לתבנית מסודרת.

אומר לאדם, יש רצון שנמצא בתוך המים, אותו צריך לגלות ולא משהו אחר. אין מה לחפש רצונות חדשים, אלא לגלות את הקיימים שניתנו לנו מלמעלה. מה שניתן מלמעלה צריך להיבחן לפי החוקים העליונים, ולא לפי גחמות אישיות.

הצדיק אבד ואין איש שׂם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין, כי מפני הרעה נאסף הצדיק. כשהקב"ה מסתכל בעולם ורואה שאין בני האדם צדיקים, והרבה רשעים פורחים בעולם, אז עושה דין בעולם. אמר רבי תנחום, כמעשה הגוף עם הנשמה, כך עושה הקב"ה עם הדור.

הצדיקים הם כמו הנשמה של הדור, והרשעים הם הגוף של הדור. כשהקב"ה מסתכל בעולם, לוקח הנשמה ונשאר הגוף ונסרח הבשר. נמצא, שלוקח הנשמה, שהם הצדיקים, ונשאר הגוף, שהם הרשעים. כל אחד יכול לבדוק בנפשו, שאם צד הצדיק שבתוכו נלקח ונשאר רק צד הרצונות הגופניים, אז הוא נשאר רחוק. גוף נסרח ומעלה רוחניות לא טובה שמזיקה ומעלה רימה ותולעים.

הצדיק הוא צד ההשראה הפנימית שבאדם, שמרגיש תודעה גבוהה. כאשר זה מסתלק ממנו, הוא מחפש תענוגות דומים, אך מזויפים. גם כשצדיק נפטר, יורש את מקומו עוד צדיק כדי להמשיך עבודתו בתיקון העולם.

בראשית זוהר חדש קסט – קעא שעור 57

ייקוו המים

בבריאת העולם השאיר הקב"ה לנברא מקום לתיקון. בנס הוציא הקב"ה את הארץ מהמים, כלומר את הרצון לקבל, ממקום השפעה מהשפע האין סופי, זה השורש של יש מאין.

מלמד רבי שמעון סוד עצום, שהכח לדחות את האור, לבנות מסך כדי להתגבר על התאווה, כח זה שווה לכוח ההשתוקקות שיש באדם. רק בעומק יכול האדם להתקרב לרצונות הגדולים שלו, ואל לו לנסות לטפל בנפשו בצורה רדודה מעל פני השטח. עליו להתגבר ולדחות סיפוקים שאינו יכול לפעול אותם בקדושה.

כאשר אדם בא באמת להיכנס לרוחניות, עליו להיזהר ולהקפיד על סדר מאד מדויק של החוקים הרוחניים, הם אינם נזילים לפרשנות מדעית, הם חוקים בעולמות העליונים, אותם ניתן להשיג באמונה.

בעולם הגשמי המים מייצגים את האור, את החַיּוּת, האש מייצגת את השמאל, הרצון לקבל. השמים הם אש ומים, מייצגים את המיזוג הנכון של שני הפכים אלו, על ידי קו אמצעי המשלב את הרצון משמאל, עם המים, החסדים מימין, קו עם נטייה ימינה, לאמונה.

ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם. ויהי קול, זה קולו של יעקב. כשמרבים בתפילה, היא עולה מעל לרקיע אשר על ראשם של החיות, ששם מונחת תפילתם של צדיקים. מי שקולו מגיע רק עד המעיים, עד התאוות, הרצון לקבל, כלומר הקול אפילו לא יוצא ממנו. לעומתו אלו המבקשים את האמת, מנסים לגדול מעבר לעצמם, להתחבר לאין סוף, ולצאת מהמקום הנפשי הצר.

אמר רבי בא, כל מי שרוצה לדעת ולהסתכל בליבו מחכמת המלך העליון, יידע תחילה מהם מים. ומי שרוצה לדעת מהו הקיפאון שבכיסאו, יסתכל בקיום הדבר, שכתוב, ברית מֶלח עולם היא. העיקר הוא הבנת הלב, במורגש להסכים לבוא בביטול בלי גאווה ולבנות לב אוהב. לפעמים אומרים לנו הצדיקים דבר שלא מצליחים להבין, וזו לא בעיה שכלית, אלא אתגר נפשי של לב פתוח לשמוע מה הם מדברים. אדם לא יכול להגיע לתכליתו ללא מידת אברהם, החסד, וללכת מעצמו בחינת לך לך מהפרטיות ובוא לנקודת המים.

טרם מקבלת המלכות אורות של חסדים, היא במצב קיפאון שנק גם מלח. לאחר שעושה תיקון בקו אמצעי, כלומר מסכימה להיות תחת בעלה, והוא ימשול בך, וגם לכי מעטי את עצמך, שיבין הלב שהחסדים חשובים יותר מהתשוקה העצמית, השפעה גדולה מתאווה אישית אשר נמצאת בקיפאון אם לא פועלים את צד האמת.

את התשוקה, בחינת המלח צריך להביא לשיתוף, אך כפוף לימין, לחסדים, לאמונה.

בראשית זוהר חדש קסו – קסח שעור 56

ייקוו המים

לכו חזו מפעלות אלקים אשר שם שמות בארץ. אמר רבי אבא, שלא כמידת הקב"ה מידת בשר ודם. מעשיו מבלים אותו. אבל הקב"ה מבלה את מעשיו. כוחו של האדם מוגבל, וגם המעט הזה מקבל הוא מהבורא יתברך. דווקא הצורה הנכונה של התחברות לבורא היא הרפיון, ושחרור מעצמו ולהתמסר לכוח האלוקי, תוך כדי שהוא שומר על עצמו ותפקידו בקשר לכלל.

מעשיו של הקב"ה, אשר כמעשיו בראש העולם, כך מעשיו בסוף העולם, כלומר הקב"ה פועל לפי החוקים שקבע בעולמות העליונים. לאדם ניתנה בחירה, אך יש בו גם יצר הרע. לקב"ה אין רצון לקבל, ופועל על פי החוקים העליונים. וכך הקב"ה מפעיל את השכר ועונש כלפי בני האדם

כשברא הקב"ה את העולם, היו המים הולכים ויורדים, וכשהשליך הארץ למטה, השליך אותה בין המים, והייתה נסתרת, וקפאה בין המים. הארץ היא בחינת הרצון לקבל שניתן בתוך האור, אשר בתודעת הגוף הם המים. מבחינת עולמות בי"ע המים הם האור. הרצון כמו בצמצום א לא יכול היה לבוא לידי ביטוי, מאחר והאור והכלי, הארץ והמים באו כאחד.

נתן הקב"ה מקום לרצון לבוא לידי ביטוי, שאחרת האור או המים היו משתלטים על הכל. הגילוי של הארץ הוא נתינת מקום הבחירה, עצמאות לצד הבריאה. גם כאן רואים את גדולת הבורא שעשה את הבריאה מעבר לחוקי הטבע, ונתן לנברא כוח להיות שותף בעצמו. כמ"ש, לרוקע הארץ על המים, כי לעולם חסדו.