סוד הנקודות שיעור 79
הנקודות מנענעות את האותיות את הרצון. תנועת חיריק נותנת את כח הנצח, תנועה ממטה למעלה כמו ראש, כמו אידיאל, אפשרות חדשה לקבל הארה מתחת לחזה, חסדים בהארת חכמה. זו הנקודה המכריעה את הצרי והופחתו לסגול. החיריק גורם לתנועה זו.
חיריק כמו נצח, קו ימין שלא רוצה לקבל מאחר וכולו נצחי ומאפשר לקבל בקו אמצעי, היכולת לראות את המציאות רק כנקודה, ואת כל העולם הרוחני כדבר עיקרי.
מאחר ומלמד כאן על המלכות של עולם עשיה, מחשבים כאן בגימטריה קטנה.
סוד הנקודות שיעור 78
ניקוד הסגול הוא התפשטות החכמה מהראש לגוף.
כנגד מ"ט אותיות שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו וגו עולים עם האותיות והתיבה, מ"ט שערי בינה חסר הבחינה שאינה יכולה להתגלות, שער נון, בחינת משה רבינו שלא נכנס לארץ.
ל"ב נתיבות חכמה מתגלים דרך נ שערי בינה.
וכל גלוי המוחין שה״ס אור התורה מתגלים מן בינה שהיא הכלי לשאת את החכמה, בצמצום ב החכמה ניתנת ע"י ז"ת דבינה. בינת נחלקת לחמישים שערים ג"ר דבינה מחזה ולמעלה, ארבעים ותשע שערים מחזה ולמטה. ברגע שקונים את שער החמישם של ז"ת אז מאה שערים, איחוד שלם ואז ניתן לקבל ג"ר דחכמה.
מטטרו״ן במלאכים הוא בחינת משה בנשמות הוא גם שומר לא לקבל את החכמה, הוא בסוד חולם, בחינה של עתיד לבוא שנקבל את שער החמישים.
כח משה שהוא בחינת האמונה. ניקוד הסגול התפשטות החכמה ממעלה למטה ע"י ג קווים, הוא רמז לעם ישראל שמסוגל לקבל את החכמה.
את החכמה שמתקבלת ע"י הסגול היא זמנית, ובאה בזכות ניקוד החולם השומר שלא לקבל אהרה שלא ניתן לקבל בזמן תיקון. זהו שער נ שמשה מייצג את הכוח שלא לקבל אור זה, לכן לא נכנס לא"י.
זוהי האמונה שנבחנת בק"ש וברוך שם כבוד וג' נאמר בלחש, שמקבלים שם רק חסדים מכוסים. הכח הגדול של משה שבנפש, שיודע שאינו יודע, שתחסרהו מעט מאלוקים.
ניקוד החולם אומר אני חולם להגיע לאור זה, אך מקדים ועושה תיקונים כדי לבסס את החלומות. על האדם להכין את החלומות, כנגד העתיד לבוא, ששומר לא לקבל שער זה לפני שמתקנים.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
סוד הנקודות שיעור 77
מצב א של הנקבה, ב המאורות הגדולים, הייתה לה השתוקקות לקבלת האור, הרגישה עצמה עצמאית. היא קבלה חכמה והוא חסדים, אך היו הם שני קווים מקבלים.
לאחר שאמר לה לכי מעטי עצמך, ירדה עם נקודה למטה ממנו, והסכימה לקבל את המיעוט. כך על האדם לשים את הרצון, תחת הערך העליון, לב כפוף למוח, נברא כפוף לבורא.
הסגול זה התפשטות הארה מהראש לגוף. עם סגולה מסוגל לחבר ב הפכים ע"י קו אמצעי.
העולמות נובעים דווקא מסוג המחלוקת בין ימין ושמאל. צרי יכול להפוך לצרה או לרצון, לכן ע"י מיעט הלבנה, שזה מצב ב של המלכות, שהמאור הקטן לממשלת בלילה מתוך הסכמה שיש עליון שולט.
הסגול מאפשר לקבל אהרה של הבורא, מוחין רוחניים. סגול הוא בחינת חי, בחינת הצדיק המשפיע.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
סוד הנקודות שיעור 76
בניקוד שבא נלמד סוד: את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן וגו' מפני שהם עומדים זה למעלה מזה. לכאורה נראה שנעשה פה מעין כשל. יש מאור אחד גדול ואחד קטן.
בנפש האדם ב המאורות הם שכל ורגש, זכר ונקבה שבאו לשבירה כאשר היו שני מאורות גדולים. קטרגה הלבנה שהיא הנוקבא ואמרה אי אפשר לב׳ מלכים להשתמש בכתר א'. אמר לה את צודקת. שניהם קיבלו ממקור אחד. למעשה שאלה הנקבה מי ישלוט. השכל או הרגש, האם הרצון לקבל שהוא צד הבריאה, ההשתוקקות ישלטו, אור רק הרצון להשפיע. מי ישלוט בעולם. ואז נאמר לה לכי ומעטי את עצמך, לטובתך.
אם תמעטי עצמך, תוכלי לקבל את ההארה. והיא נעשתה בסוד המאור הקטן.
כאן השמאל, הרצון לקבל עשה תנועה. שהשמאל מסכים, שאדם מוכן לוותר על הרצון לקבל תמורת היחד. לא זורקים את הרצון לקבל, אלא שמים אותו תחת שכל ישר, תחת הנשמה.
אומר לה עליך לרכוש אמונה, בחינת הלבנה, ופתאום תראי שכאשר עולה רצון, הוא יואר ע"י חסדים של אמונה, אחרת תהיה בחושך. אצל המצרי שבנפש מכת חשך, ואצל הצד המשפיע שבאדם אור.
נברא שמקבל שיש עליון גדול ממנו, יכול להיות שותף לקבלת האור.
מי שלא ממעט עצמו, מחזיק מעצמו גם מאור גדול וזה ניקוד צרי, מביא לצרות
רק אדם שיודע להקפיא את הרצון שלו, יכול לבנות משהו אמיתי.
במצב שני המאורות הגדולים אי אפשר שהלבנה תקבל, נעשתה חושך ולא אור יש חכמה ולא מקבלת, כמו מזון קפוא בלי חסדים לבשל, שזה סוד קטרוג הלבנה שאמרה אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד.
לאחר שהסכימה להקטין עצמה, כלומר להכפיף את הרצון לקבל תחת שליטת האמונה. כלומר שהיא קטנה ממנו שה״ס קו האמצעי ואז נמצאת החכמה שלה כלולה בחסדים והיא יכולה להאיר דרך ל"ב נתיבות חכמה.
סוד הנקודות שיעור 75
קמץ הוא גבול שעושים לקראת האור, שהוא לטובת קבלת האור.
תנועה נפשית אמיתית בעבודת השם, מתחילה בקימוץ, צמצום הרצון לקבל לעצמו.
פתח, היכולת לפתוח את המדרגה כי להאיר, פותח את יוּדך, יודים משמות הויה אדני, כנגד זכר ונקבה אשר הזיווג אפשרי בזכות היסוד.
ניקוד צרי ה״ס ישסו״ת שזו בחינה שספירת בינה התחלקה לראש וגוף, וזו בחינת הגוף. שתי נקודות ב קווים, כלומר רוצה חכמה ואין לה עדין,
מצד אחד רוצה להיות בעל אמונה, להשפיע, ומצד שני רוצה גם לקבל.
זוהי מחלוקת נפשית חובה, ויש לדעת לנהל אותה.
בינה נקראת הוא, המשפיע נק זכר, והיות כי כל רצונה להשפיע, ונקראת לשון זכר, ולכן אין לה שום פחיתות מזה שיצאה מבחינת ראש לבחינת גוף ומבחינת אצילות לבחינת בריאה, ונחשבת גם עתה לבחינת ראש גמור.
שני הצדדים של ישסו"ת, ישראל סבא שזה צד הזכר. תבונה נקודה, שניהם חסרי שלמות, ועל ידי עליית מ״ן. וחכמה זו שבישסו״ת נקראת חכמה דשמאל בתבונה, השמאל של ישסו"ת המרומזת בנקודה השמאלית של נקודת צרי ונקראת חכמה דל״ב נתיבות הנגלית אל התחתונים.
סוד הנקודות שיעור 74
סוד הקמץ הוא זווג הפנימי שה׳׳ס מדת הדין, כלומר שמדת הרחמים היא בפנימיות ומדת הדין בחיצוניות. חיוניות מגולה זו מידת הדין, פנימיות לא מגולה, רחמים.
מידת הדין בצמצום ב' שמלכות עלתה לבינה, היא השולטת.
וזוהי צורת הקמץ אשר היא נקודה תחת אות ו במצב מאוזן. ו׳ שלמעלה היא מדת הרחמים הגנוזה. והנקודה שלמטה ה״ס מדת הדין המתגלה לתחתונים ומלבישה ומעלמת על מדת הרחמים.
גילוי אמיתי לא יכול לבוא בלי העלם מוקדם.
הצמצום לא בא לדבר רע. האור מצטמצם כדי שיהיה כח לקבל אותו. לולי הכח לצמצם, אין קבלת אור. כמו שעושים כסימן בגשמיות ברז מים שלכאורה עוצר את הזרימה, הקבלה, ולמעשה זה לטובה שאפשר לקבל במינון נכון כשצריך.
לכאורה במערכת בישול בגאז הווסת עוצר את הזרימה, ובלעדיו יידלק מיד כל הגז בפיצוץ. וענין הפרסא היה כדי שיוכל גם הבריאה לקבל אורו. הפרסה בין אצילות לבריאה, לא באה רק לעצור את האור, אלא דווקא לאפשר קבלת האור.
הקמץ מקמץ על האור, דווקא כדי לאפשר קבלת האור בצורה ראויה.
לכן חשוב הכוח הנפשי לעצור, לווסת כדי לא למשוך אור לפרטיות. הקמץ הוא כמו כתר לנקודות, שתפקידן לנענע את הכלים, החסרונות שהם הרצונות של האדם.
תנועת הרצון צריכה להיות מדודה, מדויקת. קודם עוצרים ואז פותחים בהדרגה. הקמץ הוא הזכר שצריך להוביל את הפתח, הנקבה.
ניקוד הפתח דווקא מאפשר קבלה. הנקודה בקמץ היא מידת דין נקודת צמצום. תחילת העבודה הנפשית היא קודם על אי קבלת האור, מצוות ל"ת.
הסיבה שלא מתחיל התהליך במה כן לעשות אלא בעצירה, מפני שראשית חכמה יראת השם. קודם בטל עצמך כלפי העליון.
הדרך היא דרך אמונית, ואמונה מתחילה קודם כל בביטול עצמי, וידיעה שהעליון גדול, וזהו חוק שקטן מתבטל בפני גדול.
דחיית האור נראית לכאורה כחיסרון, אך היא הדרך דווקא כן לקבל לאחר הבירור הנכון. תפקיד הרמזור בצומת הוא לא לעצור את המכוניות, אלא לאפשר זרימה נכונה.
הקמץ הוא גבול כדי להתגלות.
כל המציאות שאנו בונים היא ע"י הצמצום. אין לאדם תפיסה במדרגות שלפני הצמצום. אין לנו תפיסה בשלמות החיוב שנמצאת רק אצל העליון.
חיסרון, שאלה קודמים לתשובה, הערב קודם ליום, הכל מתפיסת האדם.
מצד האמת בעליון האור קודם לכלי, אך אנו מדברים על נענוע התחתון, על תפיסת הנברא, ואם לא יהיה לו רצון, לא יוכל לקבל תענוג מהמילוי.
הגילוי הוא להסכים לרעיון שהנברא הוא חיסרון, רצון לקבל. ואל לו לבוא בגאווה לבנות מגדל בבל ולחשוב שהוא לבד מנהל את המציאות.
בתחילת העבודה הנפשית, ידע שהוא לא יודע. אמנם זו לא התכלית הידיעה שלא נדע, אלא שכן נדע לאחר מכן, דווקא לדעת לקבל בעל מנת להשפיע ולא בחינת לא מקבל.
סוד הנקודות שיעור 73
עד כה לימד על סוד הנקודות שהתנועות באותיות באות משלושה ניקודים שהם חולם שורוק חיריק.
בא ללמד כאן סוד הפתח. כדי להשפיע יש להיפתח.
על האדם לצאת מעצמו, ולבוא למקום היחד. היסוד, הברית נותן את הכח ליחד.
2 הבחנות בברית. עליה להיות גם טכנית, וגם נפשית.
המעשה אינו מספיק, כשהאדם מבין שישנה נקודה פנימית אליה יש להגיע, ברית והתחייבות נפשית ליחד.
וכשהם בזווג מאירה הנוקבא באורות ז״א בעלה מייצגת את בעלה.
גם למלכות קוראים הויה כשהיא בזיווג, שאז נקראת על שם הזכר.
ישנה טעות בתפיסה, בהבנת השמות. אישה נשואה צריכה מבחינה רוחנית להיקרא על שם בעלה, ולא לשמור גם את שם משפחתה הקודם.
עליה לבוא בביטול לעשות רצונו, כלומר צד האישה באדם, אינו להיכלל בצד המשפיע, ולנסות לשמר גם את הרצון לקבל הפרטי. אין שילוב רוחני של חצי דתי וחצי חילוני, לא יכול הנברא, שהוא צד הנקבה לומר לבורא, אתה משפיע, אבל גם אני כאן.
אל אישך תשוקתך אומר שהנברא צריך להיות בתשוקה לחיבור עם השם, ולא לתאוותיו.
צורת ניקוד הקמץ מראה קו עליון ונקודה תחתיו. יש כאן מידת דין וחוקים, ולא ניתן לפעול ולעשות תנועה, עליך לדעת שאתה תחת ממשלה עליונה.
יש משהו עליון מעליך, ואתה מתחיל עם קטנות. אם אתה לא ממעט עצמך, אל תבוא לפתוח את המדרגה כדי לקבל אור. הדרך הלא נכונה היא לנסות לקבל את האור מתוך גדלות אישית.
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 72
סדר המחשבה הנכונה על פי חולם שורוק חיריק הוא המחשבה המופשטת, רצון עצמי פרקטי, והשילוב ביניהם, כאשר האמונה מובילה, והרצון העצמי בא לביטוי כעזר לאמונה.
כל הבנה שבאה בדרך אחרת תוביל לכך שלא תבוא תולדה של זרע קודש.
אות א באה לגלות את המציאות של השלמות של גילוי החכמה.
המפתח לקבלת החכמה זו היכולת לקבל את ג הנקודות, את התנועה הנפשית של חולם שורוק חיריק, שנקראים גם הכנעה הבדלה המתקה.
הכנעה זו התבטלות גמורה, בסוד חולם, מעל האותיות, הצד האמוני.
הבדלה היא בירור מה הוא רוצה, השלמת כלים, וכאשר יודע מה הוא רוצה, מהי הייחודיות שלו. לרוב היא במחלוקת לאמונה, כלומר הכנעה והבדלה חלוקים ביניהם, החיריק הוא הגורם המאחד, המשלב בין המקום הפרטי לבין הימין, האמונה שעליה להוביל.
—
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 71
חולם שורוק וחיריק מלמדים על סדר המדרגה. עיקר התיקון הוא לקבל חכמה, לכך יש להתקין כלים ראויים. יש בחירה מוקדמת של כל הנשמות ביתר דבקות. הצמצום הוא על הרצון לקבל בלבד, לתקנו לצורה ראויה.
זאת ניתן להשיג ע"י ג קווים, חולם ימין, שורוק שמאל, חיריק אמצע.
רק כאשר בא קו אמצעי לשתף ימין ושמאל, כעת כל אחד כלול מ ג' קווים.
נקודות רומזות על אורות החכמה המחיים את הכלים שהם האותיות ומנענעים אותם, ולכן אור החכמה נקרא אור חיה שנותן חַיּוּת לכלים, והן נחלקות לג' בחינות שהן נקודות העליונות ממעל לאותיות, שנכללות בשם חולם.
מה שמנענע את הנקודות מעל, הוא סוג של אידיאל, שאינו מערב את הרצון הפרטי. מצב של אמונה נק חולם.
ונקודות אמצעיות שבתוך האותיות, הנכללות בשם שורוק דהיינו מלאפום. ונקודות תחתונות מתחת לאותיות הנכללות בשם חירק.
דומה למצב קטנות, השלמת כלים, וזיווג לקבלת האור.
חיריק מתקיים בעולם התיקון, באצילות, ואינו מתקיים בנקודים, שם גרם לשבירה.
בקטנות האדם לא יודע מה צריך לעשות, ומוכן לקבל הוראות מלמעלה, זהו מצב חולם. אמונה.
בשורוק – שמאל הוא מקבל השתוקקות עצמית, ועליו לחבר ביניהם. אם יחבר כך שהשמאל שולט, באה שבירה.
החיריק הוא הדעת המזווג, וכאשר זו דעת אמיתית ונכונה, תהיה התפשטות לגוף כפי שצריך, ימין שולט על שמאל.
לכן כאשר מתעורר באדם השתוקקות, ינתב אותה דרך התורה והערכים הגבוהים.
כאשר חלילה כופפים את האמונה והערכים, תחת ממשלת החשק, טועים בגישה.
נחשב החולם הוא ראש להתפשטות, לא מבטא את ההתפשטות לגוף. לכן כך נכון ללמוד תורה, בימין. וכאשר עושה אדם חשבון נפש, אז מביאים את הרצון ללימוד, ורואים מה גדול יותר, הרצון הפרטי, או הלימוד הגבוה.
הבא את החשק אל האמונה. הבא עצמך (קו שמאל) לאמונתך (ימין)
כדי שהשמאל יתכלל בימין.
הכל מדובר כאן בראש, בשורש, וכסימן אפשר לראות בראש האדם, שצד ימין במוח עוסק בדברים המופשטים, אומנותיים, והשמאל שייך לרצון הפרקטי, המדוד.
כאשר נותנים לצד השמאל, הוא הצד המדעי לשלוט, באים לגאווה ושבירה.
כדי להוליד הבנה, או ידיעה אמיתית, זהו סדר ההשגה. חייבים להביא את הרצון אל החולם, האמונה.
פעמים רבות חלום מופרע ע"י הטכניקה של קו שמאל. השאלה האם יש לאדם כוח לפעול את החלום, כאשר הוא קשור לעצמך.
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 70
ממשיך ומלמד בסוד של אות א׳, תמצא חולם חירק שורק, כעין זה וִֹּ ומעיד על עילת על הכל, שאין אלוה אחר לימינו של העולם.
הצמצום היה על הרצון לקבל שהיה בצורה שבעל מנת לקבל. אור חכמה מתקבל רק ברצון לקבל, אור חסדים מתקבל ברצון להשפיע.
זו מצווה לקבל אור החכמה, אור תענוג של מצווה.
הרצון לקבל צמצם עצמו לא לקבל אור חכמה, בכדי שלא תהיה שינוי צורה בינו לבין המאציל, כי המאציל הוא כולו להשפיע ואין בו מנצוצי קבלה כלום, והנאצל הוא כולו לקבל יש בו רצון להשפיע אך אינו מגולה, ולכן כל עיקר התיקון הוא איך לקבל את אור החכמה, וגם להיות בהשתוות הצורה עם הנותן.
עיקר התיקון הוא כן לקבל אור, אך לשמור על צורת ההשפעה הנכונה.
עבודה נפשית ב ג' קווים משמעותית לאדם, מפני שהוא בא לתקן את הצמצום, וצריך לדעת תפקיד כל קו כדי להגיע למטרה.
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 69
השגה פירושה התלבשות אור בכלי.
בהתפתחות האדם יש לראות במראות יחזקאל את סוד האות א. כאשר באים לבנות כלי חדש לקבלת האור, הכלי הקודם משמש כחומר הגלם לבניית כלי חדש ע"י מסך.
הכלים החדשים נקראים בחכמה כלי השפעה, או יתר דבקות, כלי של אור חוזר, כלי של אהבה.
אהרה מתקבלת רק בכלי שמוקדש ליחד, לאהבת השם יתברך.
הכלים הללו הם תחילת ההשגה, חיבור לתודעה גבוהה.
צורת אות א מלמדת, שבעבודת הנפש אפשר לקבל אור רק בעבודה במסגרת ג' קווים.
הגם שהאות יוד שמעל קו האלכסון באות א, היא רק נקודה, כלומר עוד לא השלימה גדילתה, היא השורש לבניית כלי השפעה כראוי.
שלב זה נקרא מידת הדין, שכאן בונה ומגדיל האדם את הרצון לקבל, שלב הכרחי וגם מסוכן.
בעולם התיקון, באצילות א היא זעיר אנפין, שם הויה במילוי אלפין, יוד הא ואו הא גימטרייה אדם.
חיזוק הפרסה באצילות מאפשר את המשך התפתחות הכלים. כלים אלו נועדו לבסס את ההשגה, שהיא התפשטות אור בכלי הגוף, אור המתפשט ללב.
מראות יחזקאל הם עניין של השגה, מכאן שכל אחד מאתנו צריך להגיע להשגה זו בהתפתחות. כאשר מוכן האדם לבוא מצד עצמו בצורה חדשה, הוא עובר ממידת הדין, לשיתוף ברחמים.
מלמעלה נתנו לנו רצון לקבל, שזהו דין.
תפקידנו לפעול בעל מנת להשפיע, ועליך לראות שההתפשטות ברחמים, ואז בונים את האלכסון של אות א וכאן לנהל ולבחור עת ראויה לפעולה בדין או ברחמים.
תפקיד הפרסא, וו אלכסוני באות א, לאפשר בחירה בין דחיית האור, לבין שיתוף עם העליון.
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 68
מראה האות א מלמד האדם לפעול בג' קווים. רק עבודה נפשית של ג' קווים יכולה להוליד הבנה אמונית. לכן אות א היא שורש לאותיות, לרצונות, אשר ביגיעה נכונה מנהלים את הרצונות ומולידם בן, היינו הבנה.
מראה השלישית היא כמראה אש בית לה סביב, וזו השכינה אותה רואה יחזקאל. כי כך העמידו החכמים (פסחים ח..) שנשמתם של הצדיקים דומות לפני השכינה, כנרות לפני האבוקה. אבוקה היא אור גדול, ובנרות האור קטן.
והיא בית הכנסת שלמעלה, היינו בינה. כי נשמות הצדיקים מקבלות מבחינה שכנגדן שהיא בינה. ונקראת אש נגה. בסו״ה כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים.
הנבראים, התחתונים ששורשם הוא מלכות שהיא מדת הדין שהצטמצמה שלא לקבל לתוכה את אור העליון, ולכאורה לפי זה לא היו צריכים לקבל בכלל אור.
וע״כ לא יכלו התחתונים להתקיים ולהגיע אל המטרה שבשבילה נבראו, כדי לקבל את מלוא ההטבה, את האור.
העולם נבנה כדי להיטיב לניבראיו, ולא אפשרי שלא יקבל הנברא את האור, ומצד שני נראה לכאורה שאין באפשרותו לקבל אור, מפני שהוא ענף של שורש מצומצם. לפיכך שיתף הקב״ה את מדת הרחמים שהיא בינה במדת הדין שבמלכות.
משיתוף זה ניתן הכח לבינה להשפיע למלכות, לנשמות הצדיקים ונחקקה המלכות כמדת הבינה.
נחקקה אומר נעשתה לחוק, דהיינו שהשיגה בית קבול לקבל אור עליון כמו בינה.
מלכות (רות) לא יכולה לקבל את האור, ובינה (נעמי) כן יכולה.
מלכות שמקבלת כמו בינה, היא ההטבה השלמה, מפני שמצד אחד לא מאבדים את ההשתוקקות של המלכות, ועדיין פועלים עם המציאות של המלכות. פועלים את המלכות בדרך של בינה, של השפעה.
אחר שנשתתפה מלכות בבינה ברא ממנה כל התחתונים, ובזה נמצאים התחתונים ראוים לקבל כל המוחין העליונים, מפני שהם בהשוואת צורה לאור, היות ובינה היא מידת השפעה.
את ההארה ניתן לקבל כאשר ותלכנה שתיהם יחדיו, מלכות המתכללת בבינה, רצון לקבל מתכלל במידת השפעה.
נבואת יחזקאל צריכה להביא סדר נפשי אצל כל אחד, כיצד משיגים את ההבניה העצמית של האדם, בסוד אות א.
מכאן לימוד עצום בכל רעיון צמצום ב' שיתוף מידת הדין ברחמים
סוד בניין יחזקאל בסוד דנקודי שיעור 67
אות היא חיסרון, ולכאורה האותיות צריכות היו להתחיל מאות יוד שהיא נקודה ראשונה שמופיעה על הדף כאשר מתחילים לכתוב. אך נקודה היא חיסרון, ואין העולם יכול להתקיים על דין, לכן שיתוף מידת הרחמים בדין, באה לידי ביטוי באות א.
א היא ראש האותיות שהיא מבטאת את השיתוף ע"י הקו האלכסוני שבה.
כדי למנוע שבירה, יש לבנות את הרצון עם המלכות הכלולה בבינה, מלכות היא החיסרון בשיתוף עם האידיאה שהיא בינה, אז החיסרון הוא אמיתי המאפשר חיבור לבורא.
הרקיע עצמו, שהוא הקו המושכב באלכסון בתוך הא' ומאחד את ב׳ הנקודות בסוד הפרסא המפסיק בין עליון לתחתון.
משמיענו אשר הגם כי הוא כולל ב׳ הנקודות חסד ודין, עכ״ז כח אחד פועל את כל אלה, ולפעמים מתגלה מדת הדין, ולפעמים מדת הרחמים. תלוי במעשי התחתונים.
המראה הראשון מראה שכך שהמבנה של החסרונות בנוי ג' קווים, ימין שמאל וקו אמצעי שמכריע ביניהם. כך בנויה האות א.
בעבודת הנפש יש לראות שבחיסרון פועלים גם את צד האידאה וגם את החיסרון העצמי, וקו שיכול להכריע ביניהם.
סוד האות א. הרקיע בין מים עליונים לתחתונים.
כאשר אדם מתחיל לבנות את עולמו, עליו לראות שהבחינה העצמית שלו היא אני רוצה. זה לא שורש לצד האדם. "בא לי" זה צד הבהמה שלא קשור לבורא.
רכישת אמונה מאפשר לאדם לקשור עצמו לבורא, כאשר בא בביטול ומבין שיש משהו מעליו, ישנה האות יוד שמעל הרקיע, מעל הקו האלכסוני בצורת האות אלף.
יוד זו נקראת חולם. הרקיע שמבדיל גם יכול לחבר בין היוד שלמעלה, לבין הרצון העצמי, הרצון לקבל.
ההשבה אל הלב, ההבנות שאני מקבל שיש עליון מעלי, וגם רצון פרטי, וכאשר הבנה נכונה, החיבור נקרא בן. כל התיקון מרומז באות א, הלבשת חכמה בחסדים, חיבור בין חסד לבין רצון לקבל.
כותב, שאם רץ לבך להמשיך החכמה מלמעלה למטה שוב לאחור.
אל תהיה נתון ללבך כמו הרשע. צדיק ליבו ברשותו. שוב לאחור ועורר המסך דחיריק. קודם מנעולה, ולאחר מכן קו אמצעי במפתחא.
סוד בניין יחקזאל בסוד דנקודי שיעור 66
שולח משה רבינו את יחזקאל למלא שליחותו ולגלות את המראות שזכה אליהם. כאן מוסף ומזהיר לא לעשות פסל, כלומר לקבוע צורה בעולמות העליונים, כלומר להשאיר את התפיסה האמונית באין סוף כפי שהיא, שלא ניתנת להשגה, ולא לקבוע גבולות וגדרים שלא קיימים באין סוף ברוך הוא.
מה שרואה יחזקאל זו האות אלף, רואה משהו מעל לרקיע אבן ספיר, ולמטה כמעשה לבנת הספיר. יוד למעלה כנגד דין וכאשר יש את יוד למטה, נשלם צורת א ואז החיסרון מורכב מבחינה עליונה ותחתונה, והאות וו מחברת ביניהם. וו ושתי אותיות יוד עולה 26, שם הויה שלם.
ישסו"ת היא שורש עולם הבריאה, בה יש שם מ"ב מצד הכלים. שם מ"ב העליון מצד האורות כנגד הפרצופים הראשונים גלגלתא ע"ב ס"ג
כדי לבחון האם החסרון יכול להתקיים, יש לראות האם הוא מחובר לאידיאה שהכלל שלה הוא בחירה ביתר דבקות. כל חיסרון יש לבדוק, האם הוא קשור לכלל האידיאה אז הוא בחינת אות א אם לא זו בחינת יוד.
כאשר גם צורת האות יוד שתחת האלכסון של האות א שותפה, אז מתגלית שיתוף מידת הרחמים, וכאשר רק יוד עליונה מעל אלכסון האות א מופיע, זהו דין. לאחר שיתוף מידת הרחמים, כל סדר האותיות יופיע במידת הרחמים.
לפני צמצום ב בעולמות, הכל היה במידת הדין.
זהו סוד ותלכנה שתיהם, שכל רצון צריך להיות כלול מהשתוקקות האדם, וגם חיבור לאידיאה, בינה.
בבניית האני של האדם יש לראות האם הוא מחובר לאותיות הרחמים שזו א. אין לבנות את האני מאות יוד, המבטאת את נקודת הדין, התפיסה הגשמית.
בעולם אצילות, השם הוי״ה הוא בכינויו אחד. משום שממנו נמצא הכנוי. אבל מבחינת עשר הספירות שבבריאה, אין השם הוי״ה וכינויו אחד. זהו שכתוב, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו׳. הרי שיש ספירות הנקראות בשם הוי״ה ויש ספירות הנקראות בשם אדנ״י. ואותן הספירות שבשם אדנ״י מאירות בבריאה.
בין עולם התיקון, עולם אצילות לעולמות בי"ע ישנו מסך המפריד באופן שהדין פועל רק ממקום המסך ומטה.
באצילות כולו אור וכולו רחמים בסוד הוי״ה. ובתורה דאצילות כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה או בשם הוי״ה היינו באצילות, ובשם אדנ״י בסוד לא כשאני נכתב אני נקרא כלומר קוראים בסידור שם הויה ואומרים בפה שם אדני. אשר בבי״ע אנו כעבדים לאדונם, ובאצילות אנו נקראים בנים. ראוי לו לאדם להתנהג לפי מקומו, ולהבין שהוא בחינת עבד לפני גמר התיקון. כאשר מגיעים למטרה, אצילות, בחינת שבת יש לתפקד כבן.
יחזקאל הנביא התנבא בגולה, במדרגת עולם בריאה שנמצא תחת הפרסה בינו לאצילות, ומשום זה נאמר בהן ודמות כמראה אדם, ולא מראה ממש. כמראה חשמל, ולא חשמל. כמראה אש בית לה סביב הוא מראה דמות כבוד ה', ולא כבוד ה׳ ממש, אלא מראה, ציור שלו.
ראה יחזקאל בבועה, את התודעה שהיא כבר מוגבלת, ובכדי להבין את הקורה באצילות יש לייצר המרה לחלום או חיזיון, צריך פירוש בדרכי האצילות. צריך אדם להסתכל ולהשיג את הדברים דרך תודעה שהולכת וגדלה ממטה למעלה. אין לפרש את המאציל בלי לקחת פירוש מחכמים שהשיגו. רק דרך היחד ניתן להשיג את המדרגה הבאה.
רזא דבניינא דיחזקאל ברזא דנקודי שיעור 65
אומר משה רבינו ליחזקאל הנביא, קום משנתך לגלות כאן את המראות שנתגלו לך. זהו תפקידך.
משה הוא בחינה של נקודה אמונית בנפש האדם, שמנסה לעורר את האדם להתעורר לרוחניות כדי למלא תפקידו ושליחותו.
שליחות יחזקאל שבנפש, לגלות כאן את המראות. לב האדם, המלכות נקראת מראה מפני שהיא נמצאת בתודעת האדם. יש בה מראות שכליים ויש בה מראות אימוניים.
בשינה בלילה נעלמת התודעה הגשמית, כך גם ברוחניות, ישנם כאלו השקועים בחומר שבכלל לא מודעים לרוחניות. אדם כזה כאשר מדברים אתו רוחניות הוא נרדם.
גם כאן רואים שהזוהר מדבר מעבר לזמן ומקום, לכן כאשר משה מדבר עם יחזקאל, זהו שיח נשמות.
כשאדם רוצה להכיר משהו, עליו לתת לו צורה, המגבילה אותו לתחום צר. הקו שמצייר הדיו, מגדיר את הפעולה על דף לבן, הוא המופשט. לאין סוף ברוך הוא אין שום הגבלה, לכן אין גבול וצורה שמסוגל אדם להשיג.
לכן נאמר על מי שחושב להבין רוחניות בתודעה גשמית, ארור האיש אשר יעשה פסל וגו', ושם בסתר בסתרו של עולם. אפילו השכל שהוא מופשט מהגוף, עדיין לא יכול לתפוס ולראות באין סוף, שגם הנביאים לא תפסו בו.
כמ״ש וביד נביאים אדמה, בסוג של דמיון בלב והיינו צורת הצורה הכלולה מכמה אורות, דהיינו מלכות.
מכאן שנותנת התורה עצות כדי יוכל האדם להביא עצמו לתודעה מאוזנת, בה ניתן להגיע לאהבת השם.
אין לאדם תפיסה באמת, אלא התורה מלמדת כיצד כדאי לו לאדם לחשוב, כדי להשיג את הדבקות בהשם.
האמת היא לא מה קיים או לא, אלא כיצד עלי להרגיש בלב כדי להיות אוהב השם.
יחזקאל רואה מראות בעולם הבריאה. שולח אותו משה לגלות מראות אלו, ואותנו מזהיר שלא לעשות פסל, כלומר לא לפסל את האמת שבאצילות, אלא לומר באמונה, שכך עלי לתפוס את הדברים, כדי להתחבר לעליון. כלומר על האדם להרגיל עצמו לצורת המחשבה הפנימית שמעבר לזמן ומקום.
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
❦
בית מדרש הסולם ללימוד פנימיות התורה וחכמת הקבלה בדרך ״בעל הסולם״ והרב״ש בראשות הרב אדם סיני.
ניתן לעקוב אחרי העדכונים וליצור קשר
https://www.instagram.com/hasulam.community
hasulam.site@gmail.com
הצטרפו ללימוד התע״ס היומי: https://dafhayomitaas.org.il
אתר הבית: https://www.hasulam.co.il
צור קשר: https://bit.ly/34offe4
עשרה עשרה הכף בשקל הקדש שיעור 62 – 63
צייר הקב"ה בשתי אותיות היינו י״ה. שני עולמות עולם הבא ועולם הזה. באות י׳ צייר עולם הבא. ובאות ה׳ צייר עולם הזה. זהו שנאמר כי בי״ה הוי״ה צור עולמים.
עולם פירושו העלם והסתלקות, שנעלם מאתנו הבורא, או נעלמת המציאות שהבורא טוב ומטיב וענין הסתלקות האור הוא כדי שיתגלו הכלים כי ע״י התפשטות האור והסתלקותו אח״כ גרם להעשות מציאות כלי . כדי שהאדם ישאף למשהו, יתגעגע אליו, הוא צריך טעימה/ידיעה על דבר החדש לו.
זה סוד הפסוק סולו לרוכב בערבות כי בי״ה שמו. ערבות רומז על סוד העירוב של מדת הרחמים בדין. י"ה הוא השורש, ושם הויה הוא סוד השיתוף, כי לכן נכתב השם הקדוש הויה בשתי אותיות ה. ה׳ ראשונה לבינה שה״ס מדת הרחמים, וה' תחתונה שבשם למלכות בסוד ותלכנה שתיהם, רות ונעמי, רצון לקבל המתכלל במידת ההשפעה. שני יודין לרמוז שיתוף המלכות במידת הרחמים.
בי"ה הויה צור עולמים. מתן צורה למקום ההעלם, העולמים. הצורה באה לידי ביטוי גם בי"ה וגם בשם הויה, גם במחשבה, וגם בהתחברות של מידת הדין ברחמים.
כל העולמות מתחילים מהשורש של הגילוי. כל בחינת התחלה, קוצו של יוד, בו אין תפיסה אלא באמונה. ההתפשטות לראש היא י"ה ולאחר מכן לגוף, שם הויה.
עשרה עשרה הכף בשקל הקדש שיעור 62 – 63
צייר הקב"ה בשתי אותיות היינו י״ה. שני עולמות עולם הבא ועולם הזה. באות י׳ צייר עולם הבא. ובאות ה׳ צייר עולם הזה. זהו שנאמר כי בי״ה הוי״ה צור עולמים.
עולם פירושו העלם והסתלקות, שנעלם מאתנו הבורא, או נעלמת המציאות שהבורא טוב ומטיב וענין הסתלקות האור הוא כדי שיתגלו הכלים כי ע״י התפשטות האור והסתלקותו אח״כ גרם להעשות מציאות כלי . כדי שהאדם ישאף למשהו, יתגעגע אליו, הוא צריך טעימה/ידיעה על דבר החדש לו.
זה סוד הפסוק סולו לרוכב בערבות כי בי״ה שמו. ערבות רומז על סוד העירוב של מדת הרחמים בדין. י"ה הוא השורש, ושם הויה הוא סוד השיתוף, כי לכן נכתב השם הקדוש הויה בשתי אותיות ה. ה׳ ראשונה לבינה שה״ס מדת הרחמים, וה' תחתונה שבשם למלכות בסוד ותלכנה שתיהם, רות ונעמי, רצון לקבל המתכלל במידת ההשפעה. שני יודין לרמוז שיתוף המלכות במידת הרחמים.
בי"ה הויה צור עולמים. מתן צורה למקום ההעלם, העולמים. הצורה באה לידי ביטוי גם בי"ה וגם בשם הויה, גם במחשבה, וגם בהתחברות של מידת הדין ברחמים.
כל העולמות מתחילים מהשורש של הגילוי. כל בחינת התחלה, קוצו של יוד, בו אין תפיסה אלא באמונה. ההתפשטות לראש היא י"ה ולאחר מכן לגוף, שם הויה.
עשרה עשרה הכף בשקל הקדש שיעור 61
המושג כף מופיע במספר מקומות, כמו גובה מיקום חנוכייה, שאי אפשר לפרסם את הנס מעל גובה עשרים (כ), או גובה סכך הסוכה שלא יעלה על עשרים אמה.
זה עניין אור ישר ואור חוזר, המהווים את הראש, כלומר צורת המחשבה של אותה קומה. ברוחניות אין לאדם תפיסה מעל גובה עשרים אמות, בכל מדרגה בה הוא נמצא. לכן כסימן גשמי, לא אפשרי פירסום הנס מעל גובה זה.
מאחר והעולמות בנויות מעשר ספירות, אז האור/שפע יורד עד הנברא עשר מדרגות, וזה נקרא אור ישר, ישר שבא מלמעלה.
על הנברא להיות שותף, לבוא לקשר בביטול, יראת הרוממות, ואז לדחות את האור. לוותר על המתנה, ולחפש קשר עם נותן המתנה. דחיה זו נקראת אור חוזר, אשר יאפשר לאחר מכן בניית כלי השפעה ראוי.
אור ישר היורד מלמעלה מבטא את שם הויה, והאור חוזר את השם אדני. שילוב שני שמות הקודש בנפש האדם, הוא הכיוון הנכון לחיבור וקשר של אהבה לעליון.
כל שם כלול מעשר ספירות שהן עשרה עשרה הכף בשקל הקדש.
צריך אדם לכוון מעשיו, דיבורו, ומחשבתו, כפי שבאים לידי ביטוי בעולם האצילות, למרות שאינו במדרגה, יכול לאמץ בחכמה, את התפיסה הרוחנית שבאצילות. השם הקדוש אדנ״י בא לידי ביטוי במעשה. הוי״ה בדבור. אהי״ה במחשבה. מעשה דיבור ומחשבה הם ג הבחינות אתם צריך לעבוד היהודי.
צריך היהודי לעלות מדרגת עבד השם, לדרגת בנים אתם להשם אלוקיכם. בנים הם אלו שמאמצים באהבה את תורת אצילות, עבדים – תורת עולם הבריאה.
שם אדנ״י הוא מרכבה אל שם הוי״ה דהיינו שמגלה הארתו, בדוגמא לרוכב הנגלה במרכבתו. ובה מתעטף. ואף כך שם הוי״ה התעטף בשם אהי״ה לברוא את העולם. אבל שם הוי״ה הוא מרכבה לאדונו שהוא כתר עליון. ומשום זה כתוב אין קדוש כהוי״ה.
י׳ חכמה. ה׳ ראשונה בינה. ו׳ הכוללת שש ספירות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד. ה׳ תחתונה, מלכות. וזו היא התפשטות של אור ישר מלמעלה למטה.
ומשום זה, י׳ י׳ משמות הויה אדני – יאהדונה״י שיש בהן ב׳ פעמים עשר ספירות מאור ישר ואור חוזר, וה״ס עשרה עשרה הכף זה כ׳ מן כתר, קוצו של יוד.
אור אין סוף ב״ה הכולל ד׳ בחינות אור ישר נקרא הוי״ה, והוא אינו פוסק מלהאיר אל התחתונים אפילו רגע, אלא מתוך שאין לתחתונים שום תפיסה באור בלי כלי. כל האתגר הוא רק להשיג את הכלי, האור מתקבל תמיד בכלי ראוי. על הנברא לדחות את האור בשלב ראשון, כדי שחלילה לא יגיע אור זה לקליפה. האור חוזר הוא החומר גלם לגילוי אור חוזר המלביש.
הרצון בנברא הוא הכלי שצריך לתקן ולתת לו צורה של השפעה. דחיית האור היא ביטול הגאווה, זה הרצון לקבל לעצמו שאומר מגיע לי.
אין האדם יכול להתגעגע לדבר שאינו מכיר, שלא חווה טעימה ממנו.
רק לאחר שבכלי/ברצון היה אור והסתלק, מגיע ההרגש הפרטי, הגעגוע, ומכאן ניתן לפעול ולהגיע לשותפות עם האני המורגש. כל התהליך והיגיעה היא להכשיר את הנברא לבוא כשותף, להגיע לצורת האור, היינו להשפעה, מפני שרק בשיווי צורה יש קשר לעליון.
הקודם